דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 572 - מתכונת 11 ברמת בגרות

5 יח"ל · שאלון 035572 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 572 (5 יח"ל), ברמת בגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · אליפסה, מעגל במוקד, משיק וריבוע - יחס 5:8

נתונה אליפסה שמשוואתה היא x2169k2+y2144k2=1\frac{x^2}{169k^2}+\frac{y^2}{144k^2}=1. kk הוא פרמטר חיובי. הנקודה FF היא המוקד הימני של האליפסה. נתון מעגל שמרכזו בנקודה FF והוא עובר בנקודת החיתוך של האליפסה עם החלק החיובי של ציר ה-xx.

א.

הביעו באמצעות kk את משוואת המעגל.

ב.

הנקודה BB היא נקודת החיתוך של האליפסה עם החלק החיובי של ציר ה-yy. הנקודה DD היא נקודת החיתוך של הקטע BFBF עם המעגל.

(1)

מצאו את היחס בין הקטע BDBD ובין הקטע DFDF.

(2)

הביעו באמצעות kk את שיעורי הנקודה DD.

ג.

הביעו באמצעות kk את משוואת המשיק למעגל בנקודה DD.

ד.

בונים ריבוע שאורך הצלע שלו הוא 20. אחת מצלעות הריבוע נמצאת על המשיק שאת משוואתו מצאתם בסעיף ג. הנקודה BB נמצאת בתוך הריבוע.

הביעו באמצעות kk את משוואת הישר שעליו נמצאת צלע הריבוע המקבילה למשיק.

ה.

נתון כי הנקודה BB היא נקודת המפגש של אלכסוני הריבוע.

מצאו את הערך של kk.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

(x−5k)2+y2=64k2(x-5k)^2+y^2=64k^2

מהמשוואה הקנונית: a2=169k2a^2=169k^2, b2=144k2b^2=144k^2, ולכן (k>0k>0) a=13ka=13k, b=12kb=12k.

באליפסה המוקדים על הציר הראשי, ו-c2=a2−b2c^2=a^2-b^2:

c2=169k2−144k2=25k2⇒c=5k,F(5k,0)c^2=169k^2-144k^2=25k^2\quad\Rightarrow\quad c=5k,\qquad F(5k,0)

האליפסה חותכת את החלק החיובי של ציר ה-xx בקודקוד (13k,0)(13k,0).

הרדיוס הוא המרחק מהמרכז FF לקודקוד: r=13k−5k=8kr=13k-5k=8k.

(x−5k)2+y2=(8k)2=64k2(x-5k)^2+y^2=(8k)^2=64k^2

טעות נפוצה: לקחת כרדיוס את a=13ka=13k (המרחק מראשית הצירים לקודקוד) ולקבל (x−5k)2+y2=169k2(x-5k)^2+y^2=169k^2. מרכז המעגל הוא FF, ולכן הרדיוס נמדד מ-FF.

סעיף ב(1)

תשובה:

BD:DF=5:8BD:DF=5:8

BB הוא קודקוד ציר המשנה: B(0,12k)B(0,12k).

BF=(5k−0)2+(0−12k)2=169k2=13kBF=\sqrt{(5k-0)^2+(0-12k)^2}=\sqrt{169k^2}=13k

(זה תמיד כך באליפסה: המרחק מקודקוד ציר המשנה למוקד שווה ל-aa, כי b2+c2=a2b^2+c^2=a^2.)

DD נמצאת על המעגל, ולכן DFDF הוא רדיוס: DF=8kDF=8k.

DD על הקטע BFBF, ולכן BD=BF−DF=13k−8k=5kBD=BF-DF=13k-8k=5k.

BD:DF=5k:8k=5:8BD:DF=5k:8k=5:8

טעות נפוצה: לחשב את BFBF כסכום הניצבים, 12k+5k=17k12k+5k=17k, ולקבל BD=9kBD=9k והיחס 9:89:8. BFBF הוא היתר במשולש ישר-זווית שניצביו bb ו-cc.

סעיף ב(2)

תשובה:

D(2513k, 9613k)D\left(\frac{25}{13}k,\,\frac{96}{13}k\right)

DD מחלקת את הקטע מ-BB ל-FF ביחס 5:85:8, כלומר DD נמצאת 513\frac{5}{13} מהדרך מ-BB ל-FF:

xD=0+513(5k−0)=2513k,yD=12k+513(0−12k)=12k−6013k=9613kx_D=0+\frac{5}{13}(5k-0)=\frac{25}{13}k,\qquad y_D=12k+\frac{5}{13}(0-12k)=12k-\frac{60}{13}k=\frac{96}{13}k

בדיקה: (2513k−5k)2+(9613k)2=1600k2+9216k2169=10816k2169=64k2\left(\frac{25}{13}k-5k\right)^2+\left(\frac{96}{13}k\right)^2=\frac{1600k^2+9216k^2}{169}=\frac{10816k^2}{169}=64k^2 - הנקודה על המעגל.

טעות נפוצה: להחליף את המשקלים ולקחת 813\frac{8}{13} מהדרך מ-BB, ולקבל (4013k,6013k)\left(\frac{40}{13}k,\frac{60}{13}k\right) - נקודה שמרחקה מ-FF הוא 5k5k, ולכן אינה על המעגל.

סעיף ג

תשובה:

−5x+12y−79k=0-5x+12y-79k=0

המשיק למעגל מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה. שיפוע הרדיוס FDFD:

mFD=9613k−02513k−5k=9613k−4013k=−125m_{FD}=\frac{\frac{96}{13}k-0}{\frac{25}{13}k-5k}=\frac{\frac{96}{13}k}{-\frac{40}{13}k}=-\frac{12}{5}

שיפוע המשיק הוא ההופכי והנגדי: m=512m=\frac{5}{12}.

y−9613k=512(x−2513k)y-\frac{96}{13}k=\frac{5}{12}\left(x-\frac{25}{13}k\right)

כופלים ב-12⋅13=15612\cdot13=156:

156y−1152k=65x−125k⇒−65x+156y−1027k=0156y-1152k=65x-125k\quad\Rightarrow\quad-65x+156y-1027k=0

מחלקים ב-13: −5x+12y−79k=0-5x+12y-79k=0.

טעות נפוצה: לכתוב את משוואת הרדיוס FDFD (שיפוע −125-\frac{12}{5}) במקום את המשיק, ולקבל 12x+5y−60k=012x+5y-60k=0. המשיק הוא הישר המאונך לרדיוס בנקודת ההשקה.

סעיף ד

תשובה:

−5x+12y−79k−260=0-5x+12y-79k-260=0

הצלע הנגדית מקבילה למשיק, ולכן משוואתה מהצורה −5x+12y+c=0-5x+12y+c=0, והמרחק בין שני הישרים הוא אורך הצלע, 20:

∣c−(−79k)∣(−5)2+122=20⇒∣c+79k∣=260⇒c=−79k+260 או c=−79k−260\frac{|c-(-79k)|}{\sqrt{(-5)^2+12^2}}=20\quad\Rightarrow\quad|c+79k|=260\quad\Rightarrow\quad c=-79k+260\ \text{או}\ c=-79k-260

בוחרים לפי הנקודה B(0,12k)B(0,12k): היא בתוך הריבוע, ולכן בין המשיק לצלע הנגדית.

נציב את BB בביטוי −5x+12y-5x+12y: מתקבל 144k144k. על המשיק −5x+12y=79k-5x+12y=79k, ועל הישר השני −5x+12y=−c-5x+12y=-c.

עבור c=−79k+260c=-79k+260: −c=79k−260<79k<144k-c=79k-260<79k<144k, ולכן BB לא בין הישרים.

עבור c=−79k−260c=-79k-260: −c=79k+260-c=79k+260, ו-79k<144k<79k+26079k<144k<79k+260 כש-k<4k<4 - BB בין הישרים.

−5x+12y−79k−260=0-5x+12y-79k-260=0

טעות נפוצה: לבחור את הישר שבצד השני של המשיק, −5x+12y−79k+260=0-5x+12y-79k+260=0, בלי לבדוק באיזה צד נמצאת BB.

סעיף ה

תשובה:

k=2k=2

נקודת המפגש של אלכסוני ריבוע היא מרכזו, והמרחק שלה מכל צלע הוא חצי צלע: 202=10\frac{20}{2}=10.

המרחק של B(0,12k)B(0,12k) מהמשיק −5x+12y−79k=0-5x+12y-79k=0:

d=∣−5⋅0+12⋅12k−79k∣25+144=65k13=5kd=\frac{|-5\cdot0+12\cdot12k-79k|}{\sqrt{25+144}}=\frac{65k}{13}=5k
5k=10⇒k=25k=10\quad\Rightarrow\quad k=2

k=2<4k=2<4, כפי שנדרש בסעיף ד.

טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב-25+144=13\sqrt{25+144}=13 בנוסחת המרחק: 65k=1065k=10, ומתקבל k=213k=\frac{2}{13}.

שאלה 2 · וקטורים בפירמידה: נקודה במישור, אנך למישור ומרחק הקודקוד מהמישור

בסרטוט שלפניכם פירמידה SABCDSABCD שבסיסה ABCDABCD הוא מלבן. המקצוע SASA מאונך למישור הבסיס. נסמן: AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline u, AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline v, AS→=w‾\overrightarrow{AS}=\underline w. הנקודה EE נמצאת על המקצוע SASA כך ש-AE→=14AS→\overrightarrow{AE}=\frac14\overrightarrow{AS}.

ABCDSE
א.

הביעו את EB→\overrightarrow{EB} ו-ED→\overrightarrow{ED} באמצעות u‾\underline u, v‾\underline v ו-w‾\underline w.

ב.

הנקודה MM מקיימת: SM→=−43u‾−13v‾−13w‾\overrightarrow{SM}=-\frac43\underline u-\frac13\underline v-\frac13\underline w.

הביעו את EM→\overrightarrow{EM} באמצעות u‾\underline u, v‾\underline v ו-w‾\underline w.

ג.

נתון: EM→=a⋅EB→+b⋅ED→\overrightarrow{EM}=a\cdot\overrightarrow{EB}+b\cdot\overrightarrow{ED}. aa ו-bb הם פרמטרים.

(1)

מצאו את הערך של aa ואת הערך של bb.

(2)

האם הנקודה MM נמצאת במישור BDEBDE? נמקו את תשובתכם.

ד.

נתון כי ∣w‾∣=8|\underline w|=8 והווקטור SM→\overrightarrow{SM} מאונך למישור BDEBDE.

מצאו את הערך של ∣u‾∣|\underline u| ואת הערך של ∣v‾∣|\underline v|.

ה.

חשבו את המרחק בין הקודקוד SS ובין המישור BDEBDE.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

EB→=u‾−14w‾\overrightarrow{EB}=\underline u-\frac14\underline w, ED→=v‾−14w‾\overrightarrow{ED}=\underline v-\frac14\underline w

AE→=14w‾\overrightarrow{AE}=\frac14\underline w, ולכן EA→=−14w‾\overrightarrow{EA}=-\frac14\underline w.

מ-EE יורדים ל-AA, ומשם הולכים לאורך מקצועות הבסיס:

EB→=EA→+AB→=−14w‾+u‾\overrightarrow{EB}=\overrightarrow{EA}+\overrightarrow{AB}=-\frac14\underline w+\underline u
ED→=EA→+AD→=−14w‾+v‾\overrightarrow{ED}=\overrightarrow{EA}+\overrightarrow{AD}=-\frac14\underline w+\underline v

טעות נפוצה: למדוד את הרבע מ-SS ולכתוב EA→=−34w‾\overrightarrow{EA}=-\frac34\underline w. מתקבל EB→=u‾−34w‾\overrightarrow{EB}=\underline u-\frac34\underline w ו-ED→=v‾−34w‾\overrightarrow{ED}=\underline v-\frac34\underline w, אבל EE קרובה ל-AA: AEAE הוא רבע מ-ASAS.

סעיף ב

תשובה:

EM→=−43u‾−13v‾+512w‾\overrightarrow{EM}=-\frac43\underline u-\frac13\underline v+\frac5{12}\underline w

AE=14ASAE=\frac14AS, ולכן ES=34ASES=\frac34AS ו-ES→=34w‾\overrightarrow{ES}=\frac34\underline w.

הולכים מ-EE ל-SS ומשם ל-MM:

EM→=ES→+SM→=34w‾−43u‾−13v‾−13w‾\overrightarrow{EM}=\overrightarrow{ES}+\overrightarrow{SM}=\frac34\underline w-\frac43\underline u-\frac13\underline v-\frac13\underline w
EM→=−43u‾−13v‾+512w‾\overrightarrow{EM}=-\frac43\underline u-\frac13\underline v+\frac5{12}\underline w

(34−13=912−412=512\frac34-\frac13=\frac9{12}-\frac4{12}=\frac5{12}.)

טעות נפוצה: לכתוב SE→=−34w‾\overrightarrow{SE}=-\frac34\underline w במקום ES→\overrightarrow{ES}. אז המקדם של w‾\underline w יוצא −34−13=−1312-\frac34-\frac13=-\frac{13}{12}, ומתקבל EM→=−43u‾−13v‾−1312w‾\overrightarrow{EM}=-\frac43\underline u-\frac13\underline v-\frac{13}{12}\underline w.

סעיף ג(1)

תשובה:

a=−43a=-\frac43, b=−13b=-\frac13

מציבים את הביטויים מסעיף א:

aEB→+bED→=a(u‾−14w‾)+b(v‾−14w‾)=au‾+bv‾−a+b4w‾a\overrightarrow{EB}+b\overrightarrow{ED}=a\left(\underline u-\frac14\underline w\right)+b\left(\underline v-\frac14\underline w\right)=a\underline u+b\underline v-\frac{a+b}4\underline w

u‾\underline u, v‾\underline v, w‾\underline w אינם במישור אחד, ולכן ההצגה באמצעותם יחידה. משווים מקדמים לביטוי מסעיף ב:

מקדם u‾\underline u: a=−43a=-\frac43.

מקדם v‾\underline v: b=−13b=-\frac13.

מקדם w‾\underline w (בדיקה): −a+b4=−14⋅(−53)=512-\frac{a+b}4=-\frac{1}{4}\cdot\left(-\frac53\right)=\frac5{12} - מתאים.

טעות נפוצה: להחליף בין aa ל-bb ולקבל a=−13a=-\frac13, b=−43b=-\frac43. aa הוא המקדם של EB→\overrightarrow{EB}, שרק בו מופיע u‾\underline u, ולכן aa נקבע ממקדם u‾\underline u.

סעיף ג(2)

תשובה:

כן

EB→\overrightarrow{EB} ו-ED→\overrightarrow{ED} הם שני וקטורים לא מקבילים במישור BDEBDE, שיוצאים מהנקודה EE שבמישור.

לפי ג(1), EM→=−43EB→−13ED→\overrightarrow{EM}=-\frac43\overrightarrow{EB}-\frac13\overrightarrow{ED} - צירוף לינארי שלהם. לכן MM נמצאת במישור BDEBDE.

(המקדמים שליליים, ולכן MM נמצאת במישור מחוץ למשולש BDEBDE, מעבר ל-EE ביחס לישר BDBD. זה לא משנה את התשובה.)

טעות נפוצה: לענות "לא" כי aa ו-bb שליליים. המישור אינסופי: כל צירוף לינארי של EB→\overrightarrow{EB} ו-ED→\overrightarrow{ED}, עם מקדמים מכל סימן, מוביל מ-EE לנקודה במישור.

סעיף ד

תשובה:

∣u‾∣=2|\underline u|=2, ∣v‾∣=4|\underline v|=4

וקטור מאונך למישור מאונך לכל וקטור במישור, ובפרט ל-EB→\overrightarrow{EB} ול-ED→\overrightarrow{ED}.

ABCDABCD מלבן, ולכן u‾⋅v‾=0\underline u\cdot\underline v=0. SASA מאונך לבסיס, ולכן w‾⋅u‾=w‾⋅v‾=0\underline w\cdot\underline u=\underline w\cdot\underline v=0. כמו כן u‾⋅u‾=∣u‾∣2\underline u\cdot\underline u=|\underline u|^2 וכן הלאה.

SM→⋅EB→=(−43u‾−13v‾−13w‾)⋅(u‾−14w‾)=−43∣u‾∣2+112∣w‾∣2=0\overrightarrow{SM}\cdot\overrightarrow{EB}=\left(-\frac43\underline u-\frac13\underline v-\frac13\underline w\right)\cdot\left(\underline u-\frac14\underline w\right)=-\frac43|\underline u|^2+\frac1{12}|\underline w|^2=0

∣w‾∣2=64|\underline w|^2=64: 43∣u‾∣2=6412=163\frac43|\underline u|^2=\frac{64}{12}=\frac{16}3, ולכן ∣u‾∣2=4|\underline u|^2=4 ו-∣u‾∣=2|\underline u|=2.

SM→⋅ED→=(−43u‾−13v‾−13w‾)⋅(v‾−14w‾)=−13∣v‾∣2+112∣w‾∣2=0\overrightarrow{SM}\cdot\overrightarrow{ED}=\left(-\frac43\underline u-\frac13\underline v-\frac13\underline w\right)\cdot\left(\underline v-\frac14\underline w\right)=-\frac13|\underline v|^2+\frac1{12}|\underline w|^2=0

13∣v‾∣2=163\frac13|\underline v|^2=\frac{16}3, ולכן ∣v‾∣2=16|\underline v|^2=16 ו-∣v‾∣=4|\underline v|=4.

טעות נפוצה: לכתוב (−13w‾)⋅(−14w‾)=112∣w‾∣\left(-\frac13\underline w\right)\cdot\left(-\frac14\underline w\right)=\frac1{12}|\underline w| בלי ריבוע. אז 43∣u‾∣2=812\frac43|\underline u|^2=\frac8{12} ו-13∣v‾∣2=812\frac13|\underline v|^2=\frac8{12}, ומתקבל ∣u‾∣=22|\underline u|=\frac{\sqrt2}2, ∣v‾∣=2|\underline v|=\sqrt2. מכפלה סקלרית של וקטור בעצמו היא ריבוע האורך.

סעיף ה

תשובה:

44

MM נמצאת במישור (ג(2)) ו-SMSM מאונך למישור (נתון), ולכן MM היא עקב האנך מ-SS, והמרחק הוא ∣SM→∣|\overrightarrow{SM}|.

∣SM→∣2=(−43u‾−13v‾−13w‾)2=169∣u‾∣2+19∣v‾∣2+19∣w‾∣2|\overrightarrow{SM}|^2=\left(-\frac43\underline u-\frac13\underline v-\frac13\underline w\right)^2=\frac{16}9|\underline u|^2+\frac19|\underline v|^2+\frac19|\underline w|^2

(המכפלות המעורבות מתאפסות.)

=169⋅4+19⋅16+19⋅64=64+16+649=1449=16=\frac{16}9\cdot4+\frac19\cdot16+\frac19\cdot64=\frac{64+16+64}9=\frac{144}9=16
∣SM→∣=4|\overrightarrow{SM}|=4

טעות נפוצה: לקחת את SESE כמרחק, כי EE נמצאת במישור: SE=34⋅8=6SE=\frac34\cdot8=6. אבל SESE אינו מאונך למישור BDEBDE (המישור אינו מקביל לבסיס), והמרחק נמדד לאורך האנך SMSM.

שאלה 3 · מספרים מרוכבים: מקום גאומטרי פרבולה, שורשים, הופכי ויחס שטחים

ענו על הסעיפים הבאים:

א.

הראו כי המקום הגאומטרי של כל הנקודות z=x+iyz=x+iy במישור גאוס המקיימות ∣z−2∣=z+zˉ2+2|z-2|=\frac{z+\bar z}{2}+2 הוא פרבולה, ומצאו את משוואתה.

ב.

נתון מספר מרוכב w=r(cos⁡θ+isin⁡θ)w=r(\cos\theta+i\sin\theta), 0∘<θ<90∘0^\circ<\theta<90^\circ, r>0r>0. נתון מצולע קמור I, שקודקודיו מיוצגים על ידי פתרונות המשוואה z4=16r4⋅(cos⁡(4θ)+isin⁡(4θ))z^4=\frac{16}{r^4}\cdot(\cos(4\theta)+i\sin(4\theta)), zz הוא משתנה מרוכב.

הביעו באמצעות rr ו-θ\theta הצגה קוטבית של כל המספרים המייצגים את קודקודי מצולע I.

ג.

נתון מצולע II, שקודקודיו מיוצגים על ידי המספרים ww, −w-w, 2w\frac2w, −2w-\frac2w.

הביעו באמצעות rr ו-θ\theta הצגה קוטבית של כל המספרים המייצגים את קודקודי מצולע II.

ד.

נתון כי מצולע II הוא מעוין.

מצאו את הערך של θ\theta.

ה.

נתון כי הנקודה המייצגת את ww נמצאת על המקום הגאומטרי שמצאתם בסעיף א.

מצאו את היחס בין שטח מצולע II ובין שטח מצולע I.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

y2=8xy^2=8x

z+zˉ=2xz+\bar z=2x, ולכן z+zˉ2=x\frac{z+\bar z}{2}=x. ∣z−2∣=(x−2)2+y2|z-2|=\sqrt{(x-2)^2+y^2}.

(x−2)2+y2=x+2\sqrt{(x-2)^2+y^2}=x+2

צריך x+2≥0x+2\ge0. מעלים בריבוע:

x2−4x+4+y2=x2+4x+4⇒y2=8xx^2-4x+4+y^2=x^2+4x+4\quad\Rightarrow\quad y^2=8x

מכאן x≥0x\ge0, והתנאי מתקיים. זו פרבולה שקודקודה בראשית, מוקדה (2,0)(2,0) והמדריך שלה x=−2x=-2.

טעות נפוצה: לכתוב z+zˉ2=y\frac{z+\bar z}{2}=y (לבלבל בין החלק הממשי לחלק המדומה). אז (x−2)2+y2=(y+2)2(x-2)^2+y^2=(y+2)^2 ומתקבל y=x24−xy=\frac{x^2}{4}-x. z+zˉz+\bar z מבטל את החלק המדומה ומשאיר 2x2x.

סעיף ב

תשובה:

zk=2rcis⁡(θ+90∘k)z_k=\frac2r\operatorname{cis}(\theta+90^\circ k), k=0,1,2,3k=0,1,2,3: 2rcis⁡θ\frac2r\operatorname{cis}\theta, 2rcis⁡(θ+90∘)\frac2r\operatorname{cis}(\theta+90^\circ), 2rcis⁡(θ+180∘)\frac2r\operatorname{cis}(\theta+180^\circ), 2rcis⁡(θ+270∘)\frac2r\operatorname{cis}(\theta+270^\circ)

z=ρcis⁡φz=\rho\operatorname{cis}\varphi: ρ4cis⁡(4φ)=16r4cis⁡(4θ)\rho^4\operatorname{cis}(4\varphi)=\frac{16}{r^4}\operatorname{cis}(4\theta).

ρ4=16r4\rho^4=\frac{16}{r^4}, ולכן ρ=2r\rho=\frac2r.

4φ=4θ+360∘k4\varphi=4\theta+360^\circ k, ולכן φ=θ+90∘k\varphi=\theta+90^\circ k, k=0,1,2,3k=0,1,2,3.

zk=2rcis⁡(θ+90∘k),k=0,1,2,3z_k=\frac2r\operatorname{cis}(\theta+90^\circ k),\quad k=0,1,2,3

טעות נפוצה: לקחת ρ=16r\rho=\frac{16}{r} או ρ=4r\rho=\frac4r - להוציא שורש רק מ-r4r^4. השורש הרביעי חל על כל המודול 16r4\frac{16}{r^4}.

סעיף ג

תשובה:

w=rcis⁡θw=r\operatorname{cis}\theta, −w=rcis⁡(θ+180∘)-w=r\operatorname{cis}(\theta+180^\circ), 2w=2rcis⁡(−θ)\frac2w=\frac2r\operatorname{cis}(-\theta), −2w=2rcis⁡(180∘−θ)-\frac2w=\frac2r\operatorname{cis}(180^\circ-\theta)

w=rcis⁡θw=r\operatorname{cis}\theta, ו-−w=rcis⁡(θ+180∘)-w=r\operatorname{cis}(\theta+180^\circ) (כפל ב-cis⁡180∘\operatorname{cis}180^\circ).

2w=2cis⁡0∘rcis⁡θ=2rcis⁡(−θ)\frac2w=\frac{2\operatorname{cis}0^\circ}{r\operatorname{cis}\theta}=\frac2r\operatorname{cis}(-\theta)
−2w=2rcis⁡(180∘−θ)-\frac2w=\frac2r\operatorname{cis}(180^\circ-\theta)

טעות נפוצה: לכתוב 2w=2rcis⁡(−θ)\frac2w=2r\operatorname{cis}(-\theta). בחילוק מחלקים את המודולים: 2r\frac{2}{r}.

סעיף ד

תשובה:

θ=45∘\theta=45^\circ

האלכסונים של מצולע II הם הקטעים מ-ww ל-−w-w ומ-2w\frac2w ל-−2w-\frac2w. כל אחד מהם נחצה בראשית, ולכן המצולע מקבילית.

מקבילית היא מעוין כשהאלכסונים מאונכים. כיווני האלכסונים θ\theta ו-−θ-\theta, והזווית ביניהם 2θ2\theta.

2θ=90∘2\theta=90^\circ, ולכן θ=45∘\theta=45^\circ.

טעות נפוצה: לדרוש אלכסונים שווים, 2r=4r2r=\frac4r, ולקבל r=2r=\sqrt2. זה תנאי למלבן, ואינו קובע את θ\theta.

סעיף ה

תשובה:

SIISI=64\frac{S_{II}}{S_I}=64

θ=45∘\theta=45^\circ, ולכן w=r2+r2iw=\frac{r}{\sqrt2}+\frac{r}{\sqrt2}i. הצבה ב-y2=8xy^2=8x:

r22=8r2⇒r=162=82,r2=128\frac{r^2}{2}=\frac{8r}{\sqrt2}\quad\Rightarrow\quad r=\frac{16}{\sqrt2}=8\sqrt2,\qquad r^2=128

מצולע II: אלכסונים 2r2r ו-4r\frac4r, מאונכים:

SII=2r⋅4r2=4S_{II}=\frac{2r\cdot\frac4r}{2}=4

מצולע I: ריבוע שקודקודיו במרחק 2r\frac2r מהמרכז, ולכן האלכסון 4r\frac4r:

SI=(4r)22=8r2S_I=\frac{\left(\frac4r\right)^2}{2}=\frac{8}{r^2}
SIISI=4r28=r22=64\frac{S_{II}}{S_I}=\frac{4r^2}{8}=\frac{r^2}{2}=64

טעות נפוצה: לקחת את 2r\frac2r כצלע הריבוע (SI=4r2S_I=\frac4{r^2}, יחס 128). 2r\frac2r הוא מחצית האלכסון.

שאלה 4 · פונקציה מעריכית מנגזרתה: פעמון הפוך וגרפים של 1/f' ושל eh

f(x)f(x) היא פונקציה המוגדרת לכל xx, ו-f′(x)f'(x) היא פונקציית הנגזרת שלה, המוגדרת גם היא לכל xx. נתון: f′(x)=4x⋅e−x2af'(x)=4x\cdot e^{-\frac{x^2}{a}}, aa הוא פרמטר. לפונקציה f(x)f(x) יש נקודת פיתול בנקודה שבה: x=1x=1.

הגרפים I-IV (לסעיף ד):

גרף I
גרף II
גרף III
גרף IV
א.

מצאו את aa.

ב.

נתון: f(0)=−2af(0)=-2a.

מצאו את הפונקציה f(x)f(x).

ג.
(1)

האם הפונקציה f(x)f(x) היא זוגית או אי זוגית? נמקו את תשובתכם.

(2)

מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה f(x)f(x) (אם יש כאלה).

(3)

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה.

(4)

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ד.

נתונות הפונקציות: m(x)=eh(x)m(x)=e^{h(x)}, h(x)=1f′(x)h(x)=\frac{1}{f'(x)}. שלושה מבין הגרפים I-IV שבראש השאלה מתארים את הפונקציות: m(x)m(x), h(x)h(x), f′(x)f'(x).

התאימו לכל פונקציה את הגרף המתאר אותה.

ה.
(1)

מצאו את תחומי הירידה של הפונקציה m(x)m(x).

(2)

קבעו אם הביטוי: ∫12h(x)⋅m(x)dx\int_1^2 h(x)\cdot m(x)dx חיובי או שלילי. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

a=2a=2

כלל המכפלה, ו-(e−x2a)′=−2xae−x2a\left(e^{-\frac{x^2}a}\right)'=-\frac{2x}ae^{-\frac{x^2}a}:

f′′(x)=4e−x2a+4x⋅(−2xa)e−x2a=e−x2a(4−8x2a)f''(x)=4e^{-\frac{x^2}a}+4x\cdot\left(-\frac{2x}a\right)e^{-\frac{x^2}a}=e^{-\frac{x^2}a}\left(4-\frac{8x^2}a\right)

בנקודת פיתול f′′=0f''=0, ו-e−x2a>0e^{-\frac{x^2}a}>0. ב-x=1x=1:

4−8a=0 ⇒ a=24-\frac8a=0\ \Rightarrow\ a=2

בדיקה: f′′=e−x22(4−4x2)f''=e^{-\frac{x^2}2}(4-4x^2) מחליפה סימן ב-x=1x=1.

טעות נפוצה: להשוות את f′(1)f'(1) לאפס (במקום f′′f'') - בנקודת פיתול מתאפסת הנגזרת השנייה; f′(1)=4e−1af'(1)=4e^{-\frac1a} אינו מתאפס לאף aa.

סעיף ב

תשובה:

f(x)=−4e−x22f(x)=-4e^{-\frac{x^2}{2}}

f′(x)=4xe−x22f'(x)=4xe^{-\frac{x^2}2}. הנגזרת של −x22-\frac{x^2}2 היא −x-x, ו-4x=−4⋅(−x)4x=-4\cdot(-x):

f(x)=∫4xe−x22dx=−4e−x22+Cf(x)=\int4xe^{-\frac{x^2}2}dx=-4e^{-\frac{x^2}2}+C

f(0)=−2a=−4f(0)=-2a=-4: −4+C=−4-4+C=-4, ולכן C=0C=0.

f(x)=−4e−x22f(x)=-4e^{-\frac{x^2}2}

טעות נפוצה: לשכוח את הסימן ולכתוב f(x)=4e−x22+Cf(x)=4e^{-\frac{x^2}2}+C - אז C=−8C=-8 ומתקבלת פונקציה שהנגזרת שלה היא −4xe−x22-4xe^{-\frac{x^2}2}, ולא הנתונה.

סעיף ג(1)

תשובה:

זוגית: f(−x)=f(x)f(-x)=f(x).

f(−x)=−4e−(−x)22=−4e−x22=f(x)f(-x)=-4e^{-\frac{(-x)^2}2}=-4e^{-\frac{x^2}2}=f(x)

לכן ff זוגית.

טעות נפוצה: לקבוע "אי-זוגית" בגלל המינוס שלפני הביטוי - הסימן הקבוע −4-4 אינו משנה זוגיות; בודקים מה קורה כשמציבים −x-x.

סעיף ג(2)

תשובה:

y=0y=0

ff מוגדרת ורציפה לכל xx - אין אסימפטוטה אנכית.

כש-x→±∞x\to\pm\infty: e−x22→0e^{-\frac{x^2}2}\to0, ולכן f(x)→0f(x)\to0.

האסימפטוטה: y=0y=0.

טעות נפוצה: לענות "אין אסימפטוטות" כי ff מוגדרת לכל xx - חוסר נקודות אי-הגדרה פוסל רק אסימפטוטה אנכית; את האופקית בודקים בגבול באינסוף, ושם f→0f\to0.

סעיף ג(3)

תשובה:

(0,−4)(0,-4) מינימום.

f′(x)=4xe−x22=0f'(x)=4xe^{-\frac{x^2}2}=0 רק כש-x=0x=0.

הסימן של f′f' כסימן xx: שלילי ל-x<0x<0, חיובי ל-x>0x>0 - ירידה ואחריה עלייה.

f(0)=−4f(0)=-4: נקודת מינימום (0,−4)(0,-4).

טעות נפוצה: לקבוע "מקסימום" בהעתקה מצורת הפעמון הרגילה - הסימן של f′f' עובר ממינוס לפלוס, ולכן זה מינימום.

סעיף ג(4)

תשובה:

"פעמון הפוך" סימטרי לציר ה-yy: מינימום ב-(0,−4)(0,-4), עלייה לשני הצדדים, שואף ל-0 מלמטה (אסימפטוטה y=0y=0), כולו מתחת לציר ה-xx, נקודות פיתול ב-x=±1x=\pm1.

f<0f<0 לכל xx, מינימום (0,−4)(0,-4), יורדת ל-x<0x<0 ועולה ל-x>0x>0, ושואפת ל-0 בשני הקצוות.

הגרף סימטרי לציר ה-yy, עם נקודות פיתול ב-x=±1x=\pm1 (בגובה −4e−12≈−2.43-4e^{-\frac12}\approx-2.43).

הצורה: "פעמון" הפוך שתחתיתו ב-(0,−4)(0,-4), ושני זנבות המתקרבים לציר ה-xx מלמטה.

טעות נפוצה: לסרטט את הגרף חוצה את ציר ה-xx - f(x)<0f(x)<0 לכל xx.

סעיף ד

תשובה:

גרף I: f′(x)f'(x), גרף II: m(x)m(x), גרף IV: h(x)h(x).

f′(x)=4xe−x22f'(x)=4xe^{-\frac{x^2}2} מוגדרת לכל xx, עוברת בראשית, שלילית ל-x<0x<0, חיובית ל-x>0x>0 ושואפת ל-0: גרף I.

h=1f′h=\frac1{f'} אינה מוגדרת ב-0, סימנה כסימן f′f' (שלילית משמאל, חיובית מימין), ו-∣h∣→∞|h|\to\infty ליד 0 ובאינסוף: גרף IV.

m=eh>0m=e^h>0. משמאל h<0h<0 ו-h→−∞h\to-\infty בשני הקצוות, ולכן m→0m\to0 והענף מתחת ל-1; מימין h→+∞h\to+\infty ולכן m→∞m\to\infty בשני הקצוות: גרף II.

גרף III (חיובי, מוגדר לכל xx, שואף לקבוע) מתאים ל-ef′(x)e^{f'(x)} ולא לאף אחת מהשלוש.

טעות נפוצה: לבחור לגרף של mm את גרף III כי הוא חיובי ונראה כמו "e בחזקת משהו" - m=ehm=e^{h} אינה מוגדרת ב-x=0x=0, ולכן הגרף שלה בשני ענפים.

סעיף ה(1)

תשובה:

ירידה: −1<x<0-1<x<0 או 0<x<10<x<1.

m′=h′ehm'=h'e^h ו-eh>0e^h>0, ולכן mm יורדת היכן ש-hh יורדת.

h(x)=ex224xh(x)=\frac{e^{\frac{x^2}2}}{4x}. נגזרת מנה:

h′(x)=xex22⋅4x−4ex2216x2=ex22(x2−1)4x2h'(x)=\frac{xe^{\frac{x^2}2}\cdot4x-4e^{\frac{x^2}2}}{16x^2}=\frac{e^{\frac{x^2}2}(x^2-1)}{4x^2}

h′<0h'<0 כאשר x2<1x^2<1, x≠0x\neq0: −1<x<0-1<x<0 או 0<x<10<x<1.

טעות נפוצה: לכתוב את התחום כ-−1<x<1-1<x<1 - mm אינה מוגדרת ב-x=0x=0, ולכן אלה שני תחומים נפרדים.

סעיף ה(2)

תשובה:

חיובי.

בקטע [1,2][1,2]: x>0x>0, ולכן f′(x)>0f'(x)>0 ו-h(x)>0h(x)>0.

m(x)=eh(x)>0m(x)=e^{h(x)}>0.

המכפלה חיובית בכל הקטע, והגבול העליון גדול מהתחתון - האינטגרל חיובי.

טעות נפוצה: להסיק "שלילי" מכך ש-mm יורדת בחלק מהקטע - הסימן של אינטגרל נקבע מסימן האינטגרנד, לא מהמונוטוניות שלו.

שאלה 5 · פונקציה לוגריתמית ופונקציה שנגזרתה מינוס הפונקציה: חקירה ושטח

נתונה הפונקציה f(x)=2ln⁡(x)+1xf(x)=2\ln(x)+\frac1x.

א.
(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

(2)

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x) וקבעו את סוגה.

(3)

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה f(x)f(x).

ב.

נתונה הפונקציה: g(x)=(2x+1)(1−ln⁡(x))g(x)=(2x+1)(1-\ln(x)), המוגדרת באותו התחום שבו מוגדרת הפונקציה f(x)f(x).

(1)

מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של גרף הפונקציה g(x)g(x) עם ציר ה-xx.

(2)

מצאו את תחומי העלייה ואת תחומי הירידה של הפונקציה g(x)g(x) (אם יש כאלה).

(3)

מצאו את תחום הקעירות כלפי מעלה ∪\cup ואת תחום הקעירות כלפי מטה ∩\cap של הפונקציה g(x)g(x).

(4)

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x).

ג.

נתונה הפונקציה: h(x)=1x⋅g′(x)h(x)=\frac1x\cdot g'(x), המוגדרת באותו התחום שבו מוגדרת הפונקציה g(x)g(x).

חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה h(x)h(x), על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישרים x=ex=e ו-x=1x=1.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

x>0x>0

ln⁡x\ln x מוגדר רק עבור x>0x>0, ו-1x\frac1x מוגדר עבור x≠0x\ne0. החיתוך: x>0x>0.

טעות נפוצה: לכתוב x≠0x\ne0 (רק בגלל השבר) ולשכוח את התנאי של ln⁡\ln - אז נכללים גם ערכים שליליים, שבהם ln⁡x\ln x אינו מוגדר.

סעיף א(2)

תשובה:

min⁡(12, 2−2ln⁡2)≈(0.5, 0.61)\min\left(\frac12,\ 2-2\ln2\right)\approx(0.5,\ 0.61)

f′(x)=2x−1x2=2x−1x2f'(x)=\frac2x-\frac1{x^2}=\frac{2x-1}{x^2}

f′=0f'=0 כאשר x=12x=\frac12. המכנה חיובי, ולכן הסימן כסימן 2x−12x-1: שלילי עבור 0<x<120<x<\frac12, חיובי עבור x>12x>\frac12 - מינימום.

f(12)=2ln⁡12+112=−2ln⁡2+2=2−2ln⁡2≈0.61f\left(\tfrac12\right)=2\ln\tfrac12+\frac1{\frac12}=-2\ln2+2=2-2\ln2\approx0.61

טעות נפוצה: להציב 1x=12\frac1x=\frac12 במקום 11/2=2\frac1{1/2}=2 - מתקבל ערך שלילי, 12−2ln⁡2≈−0.89\frac12-2\ln2\approx-0.89, ומסיקים בטעות שהגרף חוצה את ציר ה-xx.

סעיף א(3)

תשובה:

יורדת מ-∞\infty (ליד x=0x=0) למינימום (12,2−2ln⁡2)\left(\frac12,2-2\ln2\right) ועולה ל-∞\infty; כולה מעל ציר ה-xx

כאשר x→0+x\to0^+: f(x)=2xln⁡x+1xf(x)=\frac{2x\ln x+1}{x}, ו-xln⁡x→0x\ln x\to0, ולכן המונה שואף ל-1 והמכנה ל-0+0^+: f→∞f\to\infty (ציר ה-yy אסימפטוטה אנכית).

כאשר x→∞x\to\infty: 2ln⁡x→∞2\ln x\to\infty ו-1x→0\frac1x\to0: f→∞f\to\infty.

הגרף יורד מלמעלה ליד ציר ה-yy עד (12,2−2ln⁡2)\left(\frac12,2-2\ln2\right) ועולה לאט. ערך המינימום חיובי, ולכן f(x)>0f(x)>0 לכל xx.

טעות נפוצה: לצייר את הגרף חוצה את ציר ה-xx ליד 0 בגלל 2ln⁡x→−∞2\ln x\to-\infty - האיבר 1x\frac1x גדל מהר יותר, f→∞f\to\infty, וערך המינימום 2−2ln⁡2>02-2\ln2>0.

סעיף ב(1)

תשובה:

(e,0)(e,0)

g(x)=0g(x)=0: בתחום x>0x>0 מתקיים 2x+1>02x+1>0, ולכן 1−ln⁡x=01-\ln x=0, כלומר ln⁡x=1\ln x=1, x=ex=e.

טעות נפוצה: לקבל גם x=−12x=-\frac12 מהגורם 2x+12x+1 ולתת שתי נקודות חיתוך - x=−12x=-\frac12 מחוץ לתחום x>0x>0.

סעיף ב(2)

תשובה:

עלייה: אין; ירידה: x>0x>0

נגזרת של מכפלה:

g′(x)=2⋅(1−ln⁡x)+(2x+1)⋅(−1x)=2−2ln⁡x−2−1x=−(2ln⁡x+1x)=−f(x)g'(x)=2\cdot(1-\ln x)+(2x+1)\cdot\left(-\frac1x\right)=2-2\ln x-2-\frac1x=-\left(2\ln x+\frac1x\right)=-f(x)

לפי סעיף א, f(x)≥2−2ln⁡2>0f(x)\ge2-2\ln2>0 לכל x>0x>0, ולכן g′(x)<0g'(x)<0: gg יורדת בכל התחום.

טעות נפוצה: לקבוע את המונוטוניות של gg לפי המונוטוניות של ff (ולא לפי הסימן שלה) ולענות "עולה ב-0<x<120<x<\frac12, יורדת ב-x>12x>\frac12" - g′=−fg'=-f, וקובע הסימן של ff, שחיובי לכל xx.

סעיף ב(3)

תשובה:

∪\cup: 0<x<120<x<\frac12; ∩\cap: x>12x>\frac12

g′(x)=−f(x)g'(x)=-f(x), ולכן g′′(x)=−f′(x)=1−2xx2g''(x)=-f'(x)=\frac{1-2x}{x^2}.

עבור 0<x<120<x<\frac12: g′′>0g''>0 - קעורה כלפי מעלה. עבור x>12x>\frac12: g′′<0g''<0 - קעורה כלפי מטה. ב-x=12x=\frac12 נקודת פיתול, g(12)=2(1+ln⁡2)≈3.39g\left(\frac12\right)=2\left(1+\ln2\right)\approx3.39.

טעות נפוצה: להעתיק את סימן f′f' בלי המינוס - מתקבל ∪\cup ב-x>12x>\frac12 ו-∩\cap ב-0<x<120<x<\frac12, ההפך.

סעיף ב(4)

תשובה:

יורדת מ-∞\infty (ליד x=0x=0), נקודת פיתול (12,2+2ln⁡2)\left(\frac12,2+2\ln2\right), חותכת את ציר ה-xx ב-(e,0)(e,0) ויורדת ל-−∞-\infty

כאשר x→0+x\to0^+: 1−ln⁡x→∞1-\ln x\to\infty ו-2x+1→12x+1\to1, ולכן g→∞g\to\infty. כאשר x→∞x\to\infty: 1−ln⁡x→−∞1-\ln x\to-\infty, ו-g→−∞g\to-\infty.

הגרף יורד כל הזמן: קעור כלפי מעלה עד (12,2+2ln⁡2)≈(0.5,3.39)\left(\frac12,2+2\ln2\right)\approx(0.5,3.39), ואחר כך קעור כלפי מטה, חוצה את ציר ה-xx ב-(e,0)(e,0) וממשיך לרדת.

טעות נפוצה: לצייר את נקודת הפיתול אחרי נקודת החיתוך - 12<e\frac12<e, ובנקודת הפיתול g>0g>0.

סעיף ג

תשובה:

2−1e≈1.6322-\frac1e\approx1.632

g′(x)=−2ln⁡x−1xg'(x)=-2\ln x-\frac1x, ולכן:

h(x)=−2ln⁡xx−1x2h(x)=-\frac{2\ln x}{x}-\frac1{x^2}

עבור 1≤x≤e1\le x\le e: ln⁡x≥0\ln x\ge0, ולכן h(x)<0h(x)<0 - השטח מתחת לציר, ומחשבים את האינטגרל של −h-h.

ln⁡xx\frac{\ln x}{x} הוא ln⁡x\ln x כפול הנגזרת שלו, ולכן ∫2ln⁡xxdx=ln⁡2x\int\frac{2\ln x}{x}dx=\ln^2x:

S=∫1e(2ln⁡xx+1x2)dx=[ln⁡2x−1x]1e=(1−1e)−(0−1)=2−1e≈1.632S=\int_1^e\left(\frac{2\ln x}{x}+\frac1{x^2}\right)dx=\left[\ln^2x-\frac1x\right]_1^e=\left(1-\frac1e\right)-(0-1)=2-\frac1e\approx1.632

טעות נפוצה: לשכוח את החזקה ולכתוב ∫2ln⁡xxdx=2ln⁡x\int\frac{2\ln x}xdx=2\ln x - מתקבל (2−1e)−(0−1)=3−1e≈2.632\left(2-\frac1e\right)-(0-1)=3-\frac1e\approx2.632; הקדומה של ln⁡xx\frac{\ln x}x היא ln⁡2x2\frac{\ln^2x}2.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.