דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 572 - מתכונת 8 בדרך לבגרות

5 יח"ל · שאלון 035572 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 572 (5 יח"ל), בדרך לבגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · מקום גאומטרי של אמצע היתר: פרבולה, מוקד ומעגל

במשולש ישר זווית ABCABC (∠BAC=90∘\angle BAC=90^\circ), שיעורי הקודקוד AA הם (3,0)(3,0). שיעור ה-xx של הקודקוד BB הוא −3-3. הצלע BCBC מקבילה לציר ה-xx. הנקודה MM היא אמצע הצלע BCBC. נסמן B(−3,t)B(-3,t) ו-C(c,t)C(c,t), כאשר t≠0t\neq0.

א.

הראו כי c=3+t26c=3+\frac{t^2}{6}.

ב.

מצאו את משוואת המקום הגאומטרי שעליו נמצאות כל הנקודות MM, וסרטטו אותו.

ג.

הנקודה P(3,6)P(3,6) היא אחת הנקודות MM. מצאו את משוואת המשיק למקום הגאומטרי בנקודה זו, והראו שהוא מקביל לישר ACAC המתאים לה.

ד.
(1)

מצאו את המוקד ואת המדריך של המקום הגאומטרי, והראו ש-AA היא המוקד ו-BB נמצאת על המדריך.

נתון גם כי AM=15AM=15, והנקודה MM נמצאת ברביע הראשון.

(2)

היעזרו בהגדרת הפרבולה, ומצאו את שיעורי הקודקודים BB ו-CC.

ה.

ℓ\ell הוא המשיק למקום הגאומטרי בנקודה MM שמצאתם בסעיף ד(2). הוא מקביל ל-ACAC.

חשבו את המרחק בין הישרים ℓ\ell ו-ACAC, ומצאו את מרכז המעגל שעובר דרך AA ומשיק לשני הישרים.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

AB→⋅AC→=−6(c−3)+t2=0\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AC}=-6(c-3)+t^2=0

הזווית ב-AA ישרה, ולכן המכפלה הסקלרית של AB→\overrightarrow{AB} ו-AC→\overrightarrow{AC} שווה 0:

AB→=(−3−3, t)=(−6, t),AC→=(c−3, t)\overrightarrow{AB}=(-3-3,\,t)=(-6,\,t),\qquad\overrightarrow{AC}=(c-3,\,t)
−6(c−3)+t2=0⇒c−3=t26⇒c=3+t26-6(c-3)+t^2=0\quad\Rightarrow\quad c-3=\frac{t^2}{6}\quad\Rightarrow\quad c=3+\frac{t^2}{6}

טעות נפוצה: לכתוב AB→=(−3,t)\overrightarrow{AB}=(-3,t) (את שיעורי BB במקום ההפרש B−AB-A) ולקבל c=3+t23c=3+\frac{t^2}{3}.

סעיף ב

תשובה:

y2=12xy^2=12x (בלי הראשית); פרבולה פתוחה ימינה שקודקודה בראשית

MM אמצע BCBC:

xM=−3+c2=t262=t212,yM=tx_M=\frac{-3+c}{2}=\frac{\frac{t^2}{6}}{2}=\frac{t^2}{12},\qquad y_M=t

מציבים t=yt=y: x=y212x=\frac{y^2}{12}, כלומר y2=12xy^2=12x.

זו פרבולה שקודקודה בראשית (הראשית עצמה לא מתקבלת, כי t≠0t\neq0), ציר הסימטריה שלה ציר ה-xx, והיא פתוחה ימינה כי 12>012>0.

טעות נפוצה: לחשב xM=c2x_M=\frac{c}{2} ולשכוח את xB=−3x_B=-3 - האמצע הוא ממוצע שני הקצוות.

סעיף ג

תשובה:

y=x+3y=x+3; עבור t=6t=6: C(9,6)C(9,6) ושיפוע ACAC הוא 1

משוואת המשיק ל-y2=2pxy^2=2px בנקודה (x1,y1)(x_1,y_1): yy1=p(x+x1)yy_1=p(x+x_1). כאן 2p=122p=12, p=6p=6:

6y=6(x+3)⇒y=x+36y=6(x+3)\quad\Rightarrow\quad y=x+3

ל-P(3,6)P(3,6) מתאים t=6t=6, ולפי סעיף א c=3+366=9c=3+\frac{36}{6}=9, כלומר C(9,6)C(9,6).

mAC=6−09−3=1m_{AC}=\frac{6-0}{9-3}=1

לשני הישרים שיפוע 1, ו-A(3,0)A(3,0) אינה על המשיק (0≠60\neq6). לכן הם מקבילים.

טעות נפוצה: להציב במשוואת המשיק p=12p=12 ולקבל 6y=12(x+3)6y=12(x+3) - ב-y2=2pxy^2=2px המקדם 12 הוא 2p2p.

סעיף ד(1)

תשובה:

מוקד (3,0)=A(3,0)=A, מדריך x=−3x=-3

ל-y2=2pxy^2=2px המוקד (p2,0)(\frac p2,0) והמדריך x=−p2x=-\frac p2. כאן p=6p=6:

מוקד (3,0)(3,0) - זו בדיוק AA. מדריך x=−3x=-3 - ו-xB=−3x_B=-3, כלומר BB על המדריך.

טעות נפוצה: לכתוב מוקד (6,0)(6,0) (את pp במקום p2\frac p2).

סעיף ד(2)

תשובה:

B(−3,12)B(-3,12), C(27,12)C(27,12)

לפי הגדרת הפרבולה, המרחק של MM מהמוקד AA שווה למרחקה מהמדריך x=−3x=-3:

AM=xM+3=15⇒xM=12AM=x_M+3=15\quad\Rightarrow\quad x_M=12

yM2=12⋅12=144y_M^2=12\cdot12=144, וברביע הראשון yM=12y_M=12. M(12,12)M(12,12), ולכן t=12t=12.

B(−3,12)B(-3,12), ו-xC=2xM−xB=24+3=27x_C=2x_M-x_B=24+3=27: C(27,12)C(27,12). (בדיקה לפי סעיף א: c=3+1446=27c=3+\frac{144}{6}=27.)

טעות נפוצה: לכתוב AM=xM−3AM=x_M-3 (מרחק מהישר x=3x=3) ולקבל xM=18x_M=18.

סעיף ה

תשובה:

מרחק 353\sqrt5; מרכז (32,3)(\frac32,3)

ACAC: דרך A(3,0)A(3,0) ו-C(27,12)C(27,12), שיפוע 12\frac12: x−2y−3=0x-2y-3=0.

ℓ\ell: משיק ב-M(12,12)M(12,12): 12y=6(x+12)12y=6(x+12), כלומר x−2y+12=0x-2y+12=0.

d=∣12−(−3)∣1+4=155=35d=\frac{|12-(-3)|}{\sqrt{1+4}}=\frac{15}{\sqrt5}=3\sqrt5

AA על ACAC, ולכן היא נקודת ההשקה עם ACAC; המעגל בין שני ישרים מקבילים, והקוטר שלו dd: r=352r=\frac{3\sqrt5}{2}.

המרכז על האנך ל-ACAC ב-AA, בצד של ℓ\ell (בכיוון (−1,2)(-1,2), כי ב-AA הביטוי x−2y+12x-2y+12 שווה 15 וצריך להקטין אותו):

O=(3,0)+352⋅(−1,2)5=(32,3)O=(3,0)+\frac{3\sqrt5}{2}\cdot\frac{(-1,2)}{\sqrt5}=\left(\frac32,3\right)

טעות נפוצה: לבחור את הכיוון (1,−2)(1,-2) ולקבל (92,−3)(\frac92,-3) - נקודה בצד השני של ACAC, רחוקה מ-ℓ\ell.

שאלה 2 · פירמידה בשיעורים: גובה, מישור הבסיס ונקודה לפי נפח

נתונה הפירמידה OABC: O(0,0,0)O(0,0,0), A(6,0,0)A(6,0,0), B(0,6,0)B(0,6,0), C(0,0,6)C(0,0,6). הנקודה M היא נקודת המפגש של תיכוני הבסיס ABC.

א.

מצאו את שיעורי הנקודה M.

ב.

הראו כי OM→\overrightarrow{OM} מאונך ל-AB→\overrightarrow{AB} ול-AC→\overrightarrow{AC}, והסבירו מדוע OM הוא גובה הפירמידה לבסיס ABC.

ג.

מצאו את משוואת המישור ABC.

ד.

הנקודה P נמצאת על הישר OM. מצאו את שיעורי P שבעבורם נפח הפירמידה PABC כפול מנפח הפירמידה OABC (שתי אפשרויות).

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

M(2,2,2)M(2,2,2)

נקודת המפגש של התיכונים היא ממוצע הקודקודים:

M=(6+0+03,0+6+03,0+0+63)=(2,2,2)M=\left(\frac{6+0+0}{3},\frac{0+6+0}{3},\frac{0+0+6}{3}\right)=(2,2,2)

טעות נפוצה: לחלק ב-2 במקום ב-3 (אמצע קטע) ולקבל (3,3,3)(3,3,3) - נקודה שאינה בבסיס בכלל.

סעיף ב

תשובה:

OM→⋅AB→=OM→⋅AC→=0\overrightarrow{OM}\cdot\overrightarrow{AB}=\overrightarrow{OM}\cdot\overrightarrow{AC}=0

OM→=(2,2,2)\overrightarrow{OM}=(2,2,2), AB→=(−6,6,0)\overrightarrow{AB}=(-6,6,0), AC→=(−6,0,6)\overrightarrow{AC}=(-6,0,6).

OM→⋅AB→=−12+12+0=0,OM→⋅AC→=−12+0+12=0\overrightarrow{OM}\cdot\overrightarrow{AB}=-12+12+0=0,\qquad \overrightarrow{OM}\cdot\overrightarrow{AC}=-12+0+12=0

AB→\overrightarrow{AB} ו-AC→\overrightarrow{AC} אינם מקבילים ושניהם במישור ABC, ולכן OM→\overrightarrow{OM} מאונך למישור. M בבסיס, ולכן OM הוא הגובה מ-O.

טעות נפוצה: לבדוק ניצבות רק לווקטור אחד בבסיס - ניצבות לישר אחד במישור לא מספיקה.

סעיף ג

תשובה:

x+y+z−6=0x+y+z-6=0

לפי סעיף ב, OM→=(2,2,2)\overrightarrow{OM}=(2,2,2) מאונך למישור, ולכן גם (1,1,1)(1,1,1) הוא נורמל: x+y+z+D=0x+y+z+D=0.

מציבים A(6,0,0)A(6,0,0): 6+D=06+D=0, D=−6D=-6.

x+y+z−6=0x+y+z-6=0

טעות נפוצה: לכתוב x+y+z=0x+y+z=0 - המישור הזה עובר ב-O, ולא בבסיס.

סעיף ד

תשובה:

P(6,6,6)P(6,6,6) או P(−2,−2,−2)P(-2,-2,-2)

לשתי הפירמידות בסיס משותף ABC, ולכן יחס הנפחים הוא יחס הגבהים: PM=2⋅OMPM=2\cdot OM.

P על הישר OM: P=(λ,λ,λ)P=(\lambda,\lambda,\lambda). MP→=(λ−2)(1,1,1)\overrightarrow{MP}=(\lambda-2)(1,1,1) ו-OM→=2(1,1,1)\overrightarrow{OM}=2(1,1,1), ולכן:

∣λ−2∣=2⋅2 ⇒ λ=6 או λ=−2|\lambda-2|=2\cdot2\ \Rightarrow\ \lambda=6\ \text{או}\ \lambda=-2

P(6,6,6)P(6,6,6) (מעבר לבסיס) או P(−2,−2,−2)P(-2,-2,-2) (מעבר ל-O).

טעות נפוצה: לבחור P=2M=(4,4,4)P=2M=(4,4,4) - אז PM=OMPM=OM והנפחים שווים; הגובה של PABC נמדד מ-P עד הבסיס.

שאלה 3 · סדרה הנדסית של מספרים מרוכבים: צמוד, דה-מואבר וסכום

נתונה סדרה הנדסית: z1,z2,z3,…z_1, z_2, z_3, \ldots שאיבריה הם מספרים מרוכבים ומנתה היא qq. z1z_1 נמצא ברביע הראשון. נתון: (z1)3=z3(z_1)^3=z_3, z3‾=−4z1\overline{z_3}=-4z_1.

א.

הוכיחו כי: q=z1q=z_1 או q=−z1q=-z_1.

ב.
(1)

הראו כי ∣z1∣=2|z_1|=2.

(2)

מצאו את z1z_1 בהצגה קוטבית ובהצגה אלגברית.

בסעיפים ג-ד: q=z1q=z_1.

ג.
(1)

הראו כי zm=2mcis(45∘m)z_m=2^m\text{cis}(45^\circ m).

(2)

קבעו אם z6z_6 ואם z8z_8 ממשיים או מדומים. נמקו.

ד.

הראו כי המספרים z12,z222,…,z828\frac{z_1}{2}, \frac{z_2}{2^2}, \ldots, \frac{z_8}{2^8} הם איברים של סדרה הנדסית, ומצאו את סכומם.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

הוכחה.

z3=z1q2z_3=z_1q^2, ומהנתון z3=z13z_3=z_1^3, ולכן z1q2=z13z_1q^2=z_1^3.

z1≠0z_1\ne0, ולכן q2=z12q^2=z_1^2, כלומר (q−z1)(q+z1)=0(q-z_1)(q+z_1)=0.

q=z1q=z_1 או q=−z1q=-z_1.

טעות נפוצה: לכתוב z3=z1q3z_3=z_1q^3 - האיבר השלישי מתקבל אחרי שתי הכפלות במנה.

סעיף ב(1)

תשובה:

∣z1∣3=4∣z1∣|z_1|^3=4|z_1|

למספר וצמודו אותו מודול: ∣z3‾∣=∣z3∣=∣z13∣=∣z1∣3|\overline{z_3}|=|z_3|=|z_1^3|=|z_1|^3.

∣−4z1∣=4∣z1∣|-4z_1|=4|z_1|.

∣z1∣3=4∣z1∣⇒∣z1∣2=4⇒∣z1∣=2|z_1|^3=4|z_1|\quad\Rightarrow\quad|z_1|^2=4\quad\Rightarrow\quad|z_1|=2

(z1≠0z_1\ne0, ולכן מותר לחלק ב-∣z1∣|z_1|.)

טעות נפוצה: לכתוב ∣−4z1∣=−4∣z1∣|-4z_1|=-4|z_1| - מודול של מספר תמיד אי-שלילי.

סעיף ב(2)

תשובה:

z1=2cis45∘=2+2iz_1=2\text{cis}45^\circ=\sqrt2+\sqrt2i

z1=2 cisθz_1=2\,\text{cis}\theta, 0∘<θ<90∘0^\circ<\theta<90^\circ. אז z3‾=8 cis(−3θ)\overline{z_3}=8\,\text{cis}(-3\theta), ו-−4z1=8 cis(θ+180∘)-4z_1=8\,\text{cis}(\theta+180^\circ) (המינוס מוסיף 180∘180^\circ).

−3θ=θ+180∘+360∘k⇒θ=−45∘−90∘k-3\theta=\theta+180^\circ+360^\circ k\quad\Rightarrow\quad\theta=-45^\circ-90^\circ k

ברביע הראשון: θ=45∘\theta=45^\circ.

z1=2 cis45∘=2(22+22i)=2+2iz_1=2\,\text{cis}45^\circ=2\left(\frac{\sqrt2}2+\frac{\sqrt2}2i\right)=\sqrt2+\sqrt2i

טעות נפוצה: להשוות −3θ=θ-3\theta=\theta בלי ה-180∘180^\circ של המינוס, ולקבל θ=0∘\theta=0^\circ או 90∘90^\circ - שאינם ברביע הראשון.

סעיף ג(1)

תשובה:

zm=z1mz_m=z_1^m

zm=z1qm−1=z1⋅z1m−1=z1mz_m=z_1q^{m-1}=z_1\cdot z_1^{m-1}=z_1^m.

לפי משפט דה-מואבר:

zm=(2 cis45∘)m=2mcis(45∘m)z_m=\left(2\,\text{cis}45^\circ\right)^m=2^m\text{cis}(45^\circ m)

טעות נפוצה: להעלות בחזקה רק את המודול ולהשאיר את הארגומנט 45∘45^\circ - בדה-מואבר הארגומנט מוכפל ב-mm.

סעיף ג(2)

תשובה:

z6=−64iz_6=-64i - מדומה, z8=256z_8=256 - ממשי

z6=26cis270∘=64(0−i)=−64iz_6=2^6\text{cis}270^\circ=64(0-i)=-64i: החלק הממשי 0 - מדומה.

z8=28cis360∘=256z_8=2^8\text{cis}360^\circ=256: החלק המדומה 0 - ממשי.

טעות נפוצה: לקבוע לפי זוגיות המעריך ("חזקה זוגית - ממשי") ולענות ש-z6z_6 ממשי - הקביעה תלויה בארגומנט 45∘m45^\circ m: ממשי רק כשהוא כפולה של 180∘180^\circ.

סעיף ד

תשובה:

מנה cis45∘\text{cis}45^\circ; הסכום 0

לפי ג(1): zm2m=cis(45∘m)\frac{z_m}{2^m}=\text{cis}(45^\circ m). היחס בין שני איברים סמוכים: cis(45∘(m+1))cis(45∘m)=cis45∘\frac{\text{cis}(45^\circ(m+1))}{\text{cis}(45^\circ m)}=\text{cis}45^\circ - קבוע, ולכן זו סדרה הנדסית.

S8=cis45∘⋅(cis45∘)8−1cis45∘−1=cis45∘⋅cis360∘−1cis45∘−1=0S_8=\text{cis}45^\circ\cdot\frac{\left(\text{cis}45^\circ\right)^8-1}{\text{cis}45^\circ-1}=\text{cis}45^\circ\cdot\frac{\text{cis}360^\circ-1}{\text{cis}45^\circ-1}=0

(אלה שמונת שורשי היחידה מסדר 8 - קודקודי מתומן משוכלל - וסכומם 0.)

טעות נפוצה: להציב בנוסחת הסכום q=z1q=z_1 במקום מנת הסדרה החדשה, cis45∘\text{cis}45^\circ.

שאלה 4 · פונקציה מעריכית: אסימפטוטות, נקודה חסרה וחסם לאינטגרל

נתונה הפונקציה f(x)=exex−4f(x)=\frac{e^x}{e^x-4}.

א.

מצאו את תחום ההגדרה של f(x)f(x) ואת משוואות האסימפטוטות של f(x)f(x) המאונכות לצירים.

ב.

הראו כי f′(x)=−4ex(ex−4)2f'(x)=-\frac{4e^x}{(e^x-4)^2}, וקבעו את תחומי העלייה והירידה של f(x)f(x).

ג.

נתונה הפונקציה g(x)=1f(x)−2g(x)=\frac{1}{f(x)-2}.

(1)

מצאו את תחום ההגדרה של g(x)g(x).

(2)

מצאו את משוואות האסימפטוטות של g(x)g(x) המאונכות לצירים. האם יש ל-g(x)g(x) אסימפטוטה ב-x=ln⁡4x=\ln4? נמקו.

ד.

הראו כי לכל x>ln⁡8x>\ln8 מתקיים g(x)<−1g(x)<-1, והסיקו כי ∫35g(x) dx<−2\int_{3}^{5}g(x)\,dx<-2.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x≠ln⁡4x\neq\ln4; x=ln⁡4x=\ln4, y=0y=0 (כאשר x→−∞x\to-\infty), y=1y=1 (כאשר x→+∞x\to+\infty)

המכנה מתאפס כש-ex=4e^x=4, x=ln⁡4x=\ln4. התחום: x≠ln⁡4x\neq\ln4.

ב-x=ln⁡4x=\ln4 המונה 4≠04\neq0 והמכנה 0: אסימפטוטה אנכית x=ln⁡4x=\ln4.

x→−∞x\to-\infty: ex→0e^x\to0, f→0−4=0f\to\frac{0}{-4}=0: y=0y=0.

x→+∞x\to+\infty: f=11−4e−x→1f=\frac{1}{1-4e^{-x}}\to1: y=1y=1.

טעות נפוצה: לכתוב את האסימפטוטה האנכית x=4x=4. המכנה מתאפס כש-ex=4e^x=4, כלומר x=ln⁡4≈1.39x=\ln4\approx1.39.

סעיף ב

תשובה:

ירידה ב-x<ln⁡4x<\ln4 וב-x>ln⁡4x>\ln4

נגזרת של מנה:

f′(x)=ex(ex−4)−ex⋅ex(ex−4)2=e2x−4ex−e2x(ex−4)2=−4ex(ex−4)2f'(x)=\frac{e^x(e^x-4)-e^x\cdot e^x}{(e^x-4)^2}=\frac{e^{2x}-4e^x-e^{2x}}{(e^x-4)^2}=-\frac{4e^x}{(e^x-4)^2}

המונה −4ex<0-4e^x<0 והמכנה חיובי, ולכן f′<0f'<0: הפונקציה יורדת בכל אחד מהתחומים x<ln⁡4x<\ln4 ו-x>ln⁡4x>\ln4.

טעות נפוצה: לכתוב את כלל המנה בסדר הפוך (uv′−u′vu v'-u'v) ולקבל +4ex(ex−4)2+\frac{4e^x}{(e^x-4)^2}, כלומר "עולה".

סעיף ג(1)

תשובה:

x≠ln⁡4x\neq\ln4, x≠ln⁡8x\neq\ln8

צריך ש-ff תהיה מוגדרת (x≠ln⁡4x\neq\ln4) וגם f(x)≠2f(x)\neq2:

exex−4=2⇒ex=2ex−8⇒ex=8⇒x=ln⁡8\frac{e^x}{e^x-4}=2\quad\Rightarrow\quad e^x=2e^x-8\quad\Rightarrow\quad e^x=8\quad\Rightarrow\quad x=\ln8

התחום: x≠ln⁡4x\neq\ln4, x≠ln⁡8x\neq\ln8.

טעות נפוצה: להשמיט את x≠ln⁡4x\neq\ln4. gg מחושבת דרך ff, ושם ff אינה מוגדרת.

סעיף ג(2)

תשובה:

x=ln⁡8x=\ln8, y=−12y=-\frac12 (כאשר x→−∞x\to-\infty), y=−1y=-1 (כאשר x→+∞x\to+\infty); ב-x=ln⁡4x=\ln4 אין אסימפטוטה - נקודה חסרה (ln⁡4,0)(\ln4,0)

ב-x=ln⁡8x=\ln8 המכנה של gg מתאפס והמונה 1: אסימפטוטה x=ln⁡8x=\ln8.

ב-x=ln⁡4x=\ln4: f→±∞f\to\pm\infty, ולכן g=1f−2→0g=\frac{1}{f-2}\to0. הפונקציה שואפת למספר סופי - אין אסימפטוטה, יש נקודה חסרה (ln⁡4,0)(\ln4,0).

x→−∞x\to-\infty: f→0f\to0, g→−12g\to-\frac12. x→+∞x\to+\infty: f→1f\to1, g→11−2=−1g\to\frac{1}{1-2}=-1.

טעות נפוצה: לענות "יש אסימפטוטה ב-ln⁡4\ln4 כי שם ff מתפוצצת". כש-f→∞f\to\infty, ההופכי שלה שואף לאפס.

סעיף ד

תשובה:

בתחום x>ln⁡8x>\ln8: 1<f<21<f<2, לכן −1<f−2<0-1<f-2<0 ו-g<−1g<-1; האינטגרל קטן מ-2⋅(−1)=−22\cdot(-1)=-2

ב-x=ln⁡8x=\ln8: f=2f=2. ff יורדת (סעיף ב) ושואפת ל-1, ולכן בתחום x>ln⁡8x>\ln8: 1<f(x)<21<f(x)<2.

אז −1<f(x)−2<0-1<f(x)-2<0, וההופכי של מספר בין −1-1 ל-0 קטן מ-−1-1:

g(x)=1f(x)−2<−1g(x)=\frac{1}{f(x)-2}<-1

ln⁡8≈2.08<3\ln8\approx2.08<3, ולכן כל הקטע [3,5][3,5] בתחום הזה. האינטגרל קטן מהאינטגרל של הפונקציה הקבועה −1-1:

∫35g(x) dx<∫35(−1) dx=−2\int_3^5g(x)\,dx<\int_3^5(-1)\,dx=-2

טעות נפוצה: להפוך את אי-השוויון בטעות: מ-−1<f−2<0-1<f-2<0 להסיק −1<g<0-1<g<0. כשלוקחים הופכי של מספרים שליליים קטנים בערכם המוחלט, מקבלים מספרים גדולים בערכם המוחלט.

שאלה 5 · פונקציה לוגריתמית ו-e בחזקתה: קיצון ושטח

נתונה הפונקציה: f(x)=x+ln⁡(x2−3)f(x)=x+\ln(x^2-3).

א.
(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

(2)

הראו כי f′(x)=(x+3)(x−1)x2−3f'(x)=\frac{(x+3)(x-1)}{x^2-3}.

(3)

מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקציה f(x)f(x), וקבעו את סוגה.

ב.

נתונה הפונקציה: g(x)=ef(x)g(x)=e^{f(x)} המוגדרת באותו התחום כמו הפונקציה f(x)f(x).

(1)

הראו כי g(x)=(x2−3)exg(x)=(x^2-3)e^x.

(2)

הסבירו מדוע ל-g(x)g(x) יש נקודת קיצון באותו xx ומאותו סוג כמו ל-f(x)f(x), ומצאו את שיעוריה.

ג.

חשבו את השטח המוגבל על ידי הפונקציה y=f′(x)⋅g(x)y=f'(x)\cdot g(x), על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישרים x=−4x=-4 ו-x=−3x=-3. היעזרו בכך ש-g′(x)=f′(x)⋅g(x)g'(x)=f'(x)\cdot g(x).

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

x<−3x<-\sqrt3 או x>3x>\sqrt3

x2−3>0 ⇒ x<−3 או x>3x^2-3>0\ \Rightarrow\ x<-\sqrt3\ \text{או}\ x>\sqrt3

טעות נפוצה: לפתור x2>3x^2>3 כ-x>3x>\sqrt3 בלבד ולשכוח את הענף השלילי.

סעיף א(2)

תשובה:

f′(x)=1+2xx2−3=x2+2x−3x2−3f'(x)=1+\frac{2x}{x^2-3}=\frac{x^2+2x-3}{x^2-3}

נגזרת של ln⁡u\ln u היא u′u\frac{u'}{u}:

f′(x)=1+2xx2−3=x2−3+2xx2−3=(x+3)(x−1)x2−3f'(x)=1+\frac{2x}{x^2-3}=\frac{x^2-3+2x}{x^2-3}=\frac{(x+3)(x-1)}{x^2-3}

טעות נפוצה: לגזור ln⁡(x2−3)\ln(x^2-3) כ-1x2−3\frac{1}{x^2-3} בלי לכפול בנגזרת הפנימית 2x2x.

סעיף א(3)

תשובה:

מקסימום (−3,−3+ln⁡6)≈(−3,−1.21)(-3,-3+\ln6)\approx(-3,-1.21)

f′=0f'=0 כש-x=−3x=-3 או x=1x=1. 12−3<01^2-3<0, ולכן x=1x=1 אינו בתחום - נפסל.

בענף השמאלי המכנה חיובי: עבור x<−3x<-3 שני הגורמים שליליים, f′>0f'>0; עבור −3<x<−3-3<x<-\sqrt3, f′<0f'<0. מקסימום:

f(−3)=−3+ln⁡6≈−1.21f(-3)=-3+\ln6\approx-1.21

טעות נפוצה: לקבוע שב-x=1x=1 יש נקודת מינימום - x=1x=1 אינו בתחום ההגדרה.

סעיף ב(1)

תשובה:

ex+ln⁡(x2−3)=ex⋅eln⁡(x2−3)=(x2−3)exe^{x+\ln(x^2-3)}=e^x\cdot e^{\ln(x^2-3)}=(x^2-3)e^x

g(x)=ex+ln⁡(x2−3)=ex⋅eln⁡(x2−3)=ex(x2−3)g(x)=e^{x+\ln(x^2-3)}=e^x\cdot e^{\ln(x^2-3)}=e^x(x^2-3)

כי eln⁡u=ue^{\ln u}=u לכל u>0u>0.

טעות נפוצה: לכתוב ex+ln⁡(x2−3)=ex+(x2−3)e^{x+\ln(x^2-3)}=e^x+(x^2-3) - חזקה של סכום היא מכפלה של חזקות.

סעיף ב(2)

תשובה:

מקסימום (−3,6e−3)≈(−3,0.30)(-3,6e^{-3})\approx(-3,0.30)

g′(x)=f′(x)⋅ef(x)g'(x)=f'(x)\cdot e^{f(x)}, ו-ef(x)>0e^{f(x)}>0, ולכן סימן g′g' כסימן f′f': אותה נקודה חשודה ואותו שינוי סימן - מקסימום ב-x=−3x=-3.

g(−3)=(9−3)e−3=6e−3≈0.30g(-3)=(9-3)e^{-3}=6e^{-3}\approx0.30

טעות נפוצה: לחשב g(−3)=f(−3)⋅e−3g(-3)=f(-3)\cdot e^{-3} - gg היא ee בחזקת ff, לא מכפלה.

סעיף ג

תשובה:

6e−3−13e−4≈0.0616e^{-3}-13e^{-4}\approx0.061

gg היא קדומה של f′⋅gf'\cdot g. בקטע (−4,−3)(-4,-3) f′>0f'>0 ו-g>0g>0, ולכן הגרף מעל ציר ה-xx:

S=∫−4−3g′(x) dx=g(−3)−g(−4)=6e−3−13e−4≈0.299−0.238=0.061S=\int_{-4}^{-3}g'(x)\,dx=g(-3)-g(-4)=6e^{-3}-13e^{-4}\approx0.299-0.238=0.061

טעות נפוצה: לחשב g(−4)=(16−3)e4g(-4)=(16-3)e^{4} - המעריך הוא xx עצמו: e−4e^{-4}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.