דילוג לתוכן המרכזי

מתכונת במתמטיקה 572 - מתכונת 6 מעל רמת בגרות

5 יח"ל · שאלון 035572 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן מתכונת במבנה של שאלון 572 (5 יח"ל), מעל רמת בגרות: 5 שאלות, כל אחת בנויה כמו השאלה באותו מקום בבחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא, מוסבר צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון של השאלה.

שאלה 1 · פרבולה, משיק בשיפוע שלילי, מעגל המשיק לציר ה-y ומקום גאומטרי

נתונה פרבולה שמשוואתה: y2=50xy^2=50x. בנקודה AA, שנמצאת על הפרבולה, מעבירים משיק לפרבולה ששיפועו −512-\frac{5}{12}.

א.

מצאו את שיעורי הנקודה AA.

ב.

הנקודה AA נמצאת על מעגל שמרכזו בנקודה MM. נתון כי המשיק לפרבולה הוא גם משיק למעגל בנקודה AA, וכי ציר ה-yy משיק למעגל כך ששיעור ה-xx של הנקודה MM קטן משיעור ה-xx של הנקודה AA.

(1)

מצאו את משוואת הישר AMAM.

(2)

מצאו את משוואת המעגל.

ג.

נקודה BB היא נקודה כלשהי על המעגל. דרך BB מעבירים משיק למעגל. הנקודה PP נמצאת על המשיק כך ש-BP=39BP=39.

(1)

מצאו את משוואת המקום הגאומטרי של כל הנקודות PP המתקבלות באופן זה.

(2)

האם על המקום הגאומטרי שמצאתם יש שתי נקודות שהמרחק ביניהן הוא 120? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

A(72,−60)A(72,-60)

גוזרים את משוואת הפרבולה גזירה סתומה (לפי xx):

2y⋅y′=50 ⇒ y′=25y2y\cdot y'=50\ \Rightarrow\ y'=\frac{25}{y}

בנקודה A(x0,y0)A(x_0,y_0) שיפוע המשיק הוא 25y0\frac{25}{y_0}, וצריך שיהיה −512-\frac{5}{12}:

25y0=−512 ⇒ y0=−60\frac{25}{y_0}=-\frac{5}{12}\ \Rightarrow\ y_0=-60

(השיפוע שלילי, ולכן הנקודה בחלק התחתון של הפרבולה.)

מציבים במשוואת הפרבולה: (−60)2=50x0(-60)^2=50x_0, כלומר x0=360050=72x_0=\frac{3600}{50}=72.

לכן A(72,−60)A(72,-60).

טעות נפוצה: לכתוב y′=50yy'=\frac{50}{y} (לשכוח לחלק ב-2 את הגזירה של y2y^2), ולקבל y0=−120y_0=-120 ו-x0=288x_0=288, כלומר A(288,−120)A(288,-120).

סעיף ב(1)

תשובה:

y=2.4x−232.8y=2.4x-232.8 (או 12x−5y−1164=012x-5y-1164=0)

משיק למעגל ניצב לרדיוס בנקודת ההשקה. המשיק לפרבולה משיק גם למעגל בנקודה AA, ולכן AMAM ניצב לו.

שיפוע המשיק −512-\frac{5}{12}, ולכן שיפוע AMAM הוא mm שמקיים −512⋅m=−1-\frac{5}{12}\cdot m=-1, כלומר m=125=2.4m=\frac{12}{5}=2.4.

הישר עובר דרך A(72,−60)A(72,-60):

y+60=125(x−72) ⇒ y=2.4x−172.8−60=2.4x−232.8y+60=\frac{12}{5}(x-72)\ \Rightarrow\ y=2.4x-172.8-60=2.4x-232.8

בצורה כללית (כופלים ב-5): 12x−5y−1164=012x-5y-1164=0.

טעות נפוצה: לקחת רק את ההופכי בלי לשנות סימן (−125-\frac{12}{5}), ולקבל y=−2.4x+112.8y=-2.4x+112.8 - ישר שאינו ניצב למשיק; מכפלת השיפועים של ישרים מאונכים היא −1-1.

סעיף ב(2)

תשובה:

(x−52)2+(y+108)2=2704(x-52)^2+(y+108)^2=2704

המרכז MM נמצא על הישר AMAM, ולכן M(m, 2.4m−232.8)M(m,\,2.4m-232.8).

ציר ה-yy משיק למעגל, ולכן הרדיוס שווה למרחק של MM מציר ה-yy: R=∣m∣R=|m|. המעגל משיק לציר ה-yy ועובר דרך AA שמימין לציר, ולכן כולו מימין לציר: m>0m>0 ו-R=mR=m.

גם AA על המעגל, ולכן MA=RMA=R. על הישר AMAM שיפועו 125\frac{12}{5}: כשה-xx משתנה ב-dd, ה-yy משתנה ב-125d\frac{12}{5}d, והמרחק הוא d2+14425d2=135∣d∣\sqrt{d^2+\frac{144}{25}d^2}=\frac{13}{5}|d|:

MA=135∣72−m∣=mMA=\frac{13}{5}|72-m|=m

נתון m<72m<72, ולכן ∣72−m∣=72−m|72-m|=72-m:

135(72−m)=m ⇒ 936−13m=5m ⇒ m=52\frac{13}{5}(72-m)=m\ \Rightarrow\ 936-13m=5m\ \Rightarrow\ m=52

M(52, 124.8−232.8)=M(52,−108)M(52,\,124.8-232.8)=M(52,-108) ו-R=52R=52. בדיקה: MA=202+482=2704=52MA=\sqrt{20^2+48^2}=\sqrt{2704}=52.

(x−52)2+(y+108)2=2704(x-52)^2+(y+108)^2=2704

טעות נפוצה: להתעלם מהתנאי xM<xAx_M<x_A ולפתור 135(m−72)=m\frac{13}{5}(m-72)=m - מתקבל m=117m=117, כלומר המעגל (x−117)2+(y−48)2=13689(x-117)^2+(y-48)^2=13689, שמרכזו מימין ל-AA, ואינו המעגל המבוקש.

סעיף ג(1)

תשובה:

(x−52)2+(y+108)2=4225(x-52)^2+(y+108)^2=4225

הרדיוס MBMB ניצב למשיק בנקודה BB, ולכן המשולש MBPMBP ישר-זווית ב-BB.

לפי משפט פיתגורס:

MP2=MB2+BP2=522+392=2704+1521=4225MP^2=MB^2+BP^2=52^2+39^2=2704+1521=4225

כלומר MP=65MP=65 לכל מיקום של BB על המעגל (ולכל אחד משני הכיוונים על המשיק).

כל נקודה PP נמצאת במרחק קבוע 65 מ-MM, ולכן המקום הגאומטרי הוא מעגל שמרכזו M(52,−108)M(52,-108) ורדיוסו 65:

(x−52)2+(y+108)2=4225(x-52)^2+(y+108)^2=4225

טעות נפוצה: לשים את הזווית הישרה ב-PP במקום ב-BB ולחשב MP2=MB2−BP2=2704−1521=1183MP^2=MB^2-BP^2=2704-1521=1183, כלומר (x−52)2+(y+108)2=1183(x-52)^2+(y+108)^2=1183. הזווית הישרה היא בנקודת ההשקה BB, ולכן MPMP הוא היתר.

סעיף ג(2)

תשובה:

כן

המקום הגאומטרי הוא מעגל שרדיוסו 65, ולכן הקוטר שלו 2R=1302R=130.

המרחק בין שתי נקודות על המעגל הוא אורך המיתר ביניהן, והוא יכול להיות כל אורך עד הקוטר. 120<130120<130, ולכן יש שתי נקודות כאלה.

דוגמה מפורשת: מחפשים מיתר אופקי באורך 120. חצי אורכו 60, ולכן קצותיו (52±60, y)(52\pm60,\ y), ועליהם להיות על המעגל:

602+(y+108)2=4225⇒(y+108)2=625⇒y=−83 (למשל)60^2+(y+108)^2=4225\quad\Rightarrow\quad(y+108)^2=625\quad\Rightarrow\quad y=-83\ \text{(למשל)}

הנקודות (−8,−83)(-8,-83) ו-(112,−83)(112,-83) על המקום הגאומטרי, והמרחק ביניהן 112−(−8)=120112-(-8)=120.

טעות נפוצה: להשוות את 120 לרדיוס (65) ולענות "לא" כי 120 גדול מהרדיוס. המרחק הגדול ביותר בין שתי נקודות על מעגל הוא הקוטר, 130, ולא הרדיוס.

שאלה 2 · פירמידה משולשת: נקודה משתנה על מקצוע ויחס נפחים

בסרטוט שלפניכם פירמידה משולשת SABCSABC. הנקודה EE היא אמצע המקצוע BCBC. נסמן EC→=v‾\overrightarrow{EC}=\underline{v}, AE→=u‾\overrightarrow{AE}=\underline{u}. נתון: ∣u‾+v‾∣=∣u‾−v‾∣|\underline{u}+\underline{v}|=|\underline{u}-\underline{v}|.

CBEAS
א.

קבעו מהו סוג המשולש ABCABC. נמקו את תשובתכם.

ב.

נתון: הקטע SESE הוא גובה בפירמידה והאורך שלו הוא 12. A(0,0,0)A(0,0,0), B(5,12,0)B(5,12,0). הקודקוד CC נמצא על החלק החיובי של ציר ה-xx, ושיעור ה-zz של הקודקוד SS הוא חיובי.

מצאו את שיעורי הקודקודים CC ו-SS.

ג.

הנקודה FF נמצאת על המקצוע SCSC כך ש-SF→=t⋅SC→\overrightarrow{SF}=t\cdot\overrightarrow{SC}, כאשר 0<t<10<t<1. דרך הנקודה FF מעבירים ישר המקביל לישר ACAC, וחותך את המישור ABSABS בנקודה MM.

הביעו באמצעות tt את שיעורי הנקודה MM.

ד.

נתון כי נפח הפירמידה MABCMABC גדול פי 6 מנפח הפירמידה SMFBSMFB.

מצאו את הערך של tt.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

משולש שווה שוקיים: AB=ACAB=AC

מעלים בריבוע את שני האגפים (שניהם אי-שליליים):

u‾2+2u‾⋅v‾+v‾2=u‾2−2u‾⋅v‾+v‾2⇒u‾⋅v‾=0\underline{u}^2+2\underline{u}\cdot\underline{v}+\underline{v}^2=\underline{u}^2-2\underline{u}\cdot\underline{v}+\underline{v}^2\quad\Rightarrow\quad\underline{u}\cdot\underline{v}=0

לכן AE⊥ECAE\perp EC, כלומר AE⊥BCAE\perp BC.

EE אמצע BCBC, ולכן AEAE הוא גם תיכון וגם גובה במשולש ABCABC - והמשולש שווה שוקיים, AB=ACAB=AC.

(בדרך ישירה: u‾+v‾=AC→\underline{u}+\underline{v}=\overrightarrow{AC} ו-u‾−v‾=AE→+CE→=AE→+EB→=AB→\underline{u}-\underline{v}=\overrightarrow{AE}+\overrightarrow{CE}=\overrightarrow{AE}+\overrightarrow{EB}=\overrightarrow{AB}, כך שהנתון הוא בדיוק ∣AC→∣=∣AB→∣|\overrightarrow{AC}|=|\overrightarrow{AB}|.)

טעות נפוצה: להסיק ש-u‾+v‾=u‾−v‾\underline{u}+\underline{v}=\underline{u}-\underline{v} ולכן v‾=0‾\underline{v}=\underline 0, או להסיק שהמשולש ישר זווית - הזווית הישרה היא בין AEAE ל-BCBC, לא בקודקוד של המשולש.

סעיף ב

תשובה:

C(13,0,0)C(13,0,0), S(9,6,12)S(9,6,12)

לפי סעיף א, AC=AB=52+122=13AC=AB=\sqrt{5^2+12^2}=13, ולכן C(13,0,0)C(13,0,0).

E=B+C2=(9,6,0)E=\frac{B+C}{2}=(9,6,0)

הגובה SESE מאונך למישור הבסיס z=0z=0, ולכן S(9,6,12)S(9,6,12).

טעות נפוצה: לחשב את ABAB כ-5+12=175+12=17 (סכום הרכיבים) במקום 52+122\sqrt{5^2+12^2}.

סעיף ג

תשובה:

M(9−9t, 6−6t, 12−12t)M(9-9t,\ 6-6t,\ 12-12t)

SC→=(4,−6,−12)\overrightarrow{SC}=(4,-6,-12), ולכן F=S+tSC→=(9+4t, 6−6t, 12−12t)F=S+t\overrightarrow{SC}=(9+4t,\ 6-6t,\ 12-12t).

הישר FMFM: x‾=(9+4t, 6−6t, 12−12t)+s(1,0,0)\underline{x}=(9+4t,\ 6-6t,\ 12-12t)+s(1,0,0).

המישור ABSABS: נורמל מאונך ל-AB→=(5,12,0)\overrightarrow{AB}=(5,12,0) ול-AS→=(9,6,12)\overrightarrow{AS}=(9,6,12). מ-5a+12b=05a+12b=0 ו-9a+6b+12c=09a+6b+12c=0 עם a=24a=24: b=−10b=-10, c=−13c=-13.

24x−10y−13z=024x-10y-13z=0

מציבים את נקודת הישר:

24(9+4t+s)−10(6−6t)−13(12−12t)=0⇒312t+24s=0⇒s=−13t24(9+4t+s)-10(6-6t)-13(12-12t)=0\quad\Rightarrow\quad312t+24s=0\quad\Rightarrow\quad s=-13t
M=(9+4t−13t, 6−6t, 12−12t)=(9−9t, 6−6t, 12−12t)M=(9+4t-13t,\ 6-6t,\ 12-12t)=(9-9t,\ 6-6t,\ 12-12t)

תובנה: M=(1−t)SM=(1-t)S, כלומר MM נמצאת על המקצוע SASA ו-SM→=t⋅SA→\overrightarrow{SM}=t\cdot\overrightarrow{SA}. הסיבה: הישר דרך FF המקביל ל-ACAC נמצא במישור SACSAC, והוא חותך את המישור ABSABS על קו החיתוך של שני המישורים - הישר SASA.

טעות נפוצה: להשתמש באותו פרמטר tt גם על הישר FMFM: 24(9+5t)−10(6−6t)−13(12−12t)=024(9+5t)-10(6-6t)-13(12-12t)=0 נותן 336t=0336t=0, ומתקבל M=(9,6,12)M=(9,6,12), כלומר M=SM=S לכל tt. tt כבר תפוס (מיקום FF), ולכן לישר צריך פרמטר נוסף.

סעיף ד

תשובה:

t=13t=\frac13

נסמן ב-VV את נפח הפירמידה SABCSABC.

MABCMABC: אותו בסיס ABCABC, וגובה zM=12(1−t)z_M=12(1-t) במקום 12. לכן VMABC=(1−t)VV_{MABC}=(1-t)V.

SMFBSMFB: נסתכל על BB כקודקוד ועל SMFSMF כבסיס. SMFSMF נמצא במישור SACSAC, ו-MF∥ACMF\parallel AC - לכן המשולש SMFSMF דומה למשולש SACSAC ביחס SFSC=t\frac{SF}{SC}=t, ושטחו t2SSACt^2S_{SAC}.

הגובה מ-BB למישור SACSAC זהה בשתי הפירמידות SMFBSMFB ו-SACBSACB, ולכן VSMFB=t2VV_{SMFB}=t^2V.

(1−t)V=6t2V⇒6t2+t−1=0⇒(3t−1)(2t+1)=0(1-t)V=6t^2V\quad\Rightarrow\quad6t^2+t-1=0\quad\Rightarrow\quad(3t-1)(2t+1)=0

t=−12t=-\frac12 נפסל (0<t<10<t<1), ולכן t=13t=\frac13.

(בדיקה: V=13⋅78⋅12=312V=\frac13\cdot78\cdot12=312; VMABC=208V_{MABC}=208, VSMFB=3129V_{SMFB}=\frac{312}{9}, והיחס 6.)

טעות נפוצה: לכתוב VSMFB=tVV_{SMFB}=tV (יחס דמיון במקום יחס שטחים) - השטח של משולש דומה משתנה בריבוע יחס הדמיון, ואז מתקבל t=17t=\frac17.

שאלה 3 · מספרים מרוכבים: פרבולה שמוקדה בראשית, שורשים, חזקה והופכי ויחס שטחים

ענו על הסעיפים הבאים:

א.

הראו כי המקום הגאומטרי של כל הנקודות z=x+iyz=x+iy במישור גאוס המקיימות ∣z∣=z−zˉ2i+4|z|=\frac{z-\bar z}{2i}+4 הוא פרבולה, ומצאו את משוואתה.

ב.

נתון מספר מרוכב w=r(cos⁡θ+isin⁡θ)w=r(\cos\theta+i\sin\theta), 0∘<θ<45∘0^\circ<\theta<45^\circ, r>0r>0. נתון מצולע קמור I, שקודקודיו מיוצגים על ידי פתרונות המשוואה z4=−1w4z^4=-\frac{1}{w^4}, zz הוא משתנה מרוכב.

הביעו באמצעות rr ו-θ\theta הצגה קוטבית של כל המספרים המייצגים את קודקודי מצולע I.

ג.

נתון מצולע II, שקודקודיו מיוצגים על ידי המספרים w2w^2, −w2-w^2, 1w\frac1w, −1w-\frac1w.

הביעו באמצעות rr ו-θ\theta הצגה קוטבית של כל המספרים המייצגים את קודקודי מצולע II.

ד.

נתון כי מצולע II הוא מעוין.

מצאו את הערך של θ\theta.

ה.

נתון כי הנקודה המייצגת את ww נמצאת על המקום הגאומטרי שמצאתם בסעיף א.

מצאו את היחס בין שטח מצולע II ובין שטח מצולע I.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

x2=8y+16x^2=8y+16 (או y=18x2−2y=\frac18x^2-2)

z=x+iyz=x+iy ו-zˉ=x−iy\bar z=x-iy, ולכן z−zˉ=2iyz-\bar z=2iy ו-z−zˉ2i=y\frac{z-\bar z}{2i}=y.

∣z∣=x2+y2|z|=\sqrt{x^2+y^2} - המרחק של הנקודה מהראשית.

המשוואה היא:

x2+y2=y+4\sqrt{x^2+y^2}=y+4

האגף השמאלי אי-שלילי, ולכן y+4≥0y+4\ge0. מעלים בריבוע:

x2+y2=y2+8y+16⇒x2=8y+16x^2+y^2=y^2+8y+16\quad\Rightarrow\quad x^2=8y+16

(מ-x2=8y+16x^2=8y+16 נובע y≥−2y\ge-2, כך שהתנאי y+4≥0y+4\ge0 מתקיים תמיד.) זו פרבולה שקודקודה (0,−2)(0,-2): y=18x2−2y=\frac18x^2-2. בלשון גאומטרית: המרחק מהמוקד (0,0)(0,0) שווה למרחק מהמדריך y=−4y=-4.

טעות נפוצה: לפתוח את (y+4)2(y+4)^2 כ-y2+16y^2+16, בלי האיבר האמצעי 8y8y. מתקבל x2=16x^2=16, כלומר שני ישרים x=±4x=\pm4 ולא פרבולה.

סעיף ב

תשובה:

1rcis⁡(45∘−θ)\frac1r\operatorname{cis}(45^\circ-\theta), 1rcis⁡(135∘−θ)\frac1r\operatorname{cis}(135^\circ-\theta), 1rcis⁡(225∘−θ)\frac1r\operatorname{cis}(225^\circ-\theta), 1rcis⁡(315∘−θ)\frac1r\operatorname{cis}(315^\circ-\theta) (כלומר 1rcis⁡(45∘−θ+90∘k)\frac1r\operatorname{cis}(45^\circ-\theta+90^\circ k), k=0,1,2,3k=0,1,2,3)

קודם כותבים את אגף ימין בהצגה קוטבית. לפי דה-מואבר w4=r4cis⁡4θw^4=r^4\operatorname{cis}4\theta, ו-−1=cis⁡180∘-1=\operatorname{cis}180^\circ:

−1w4=1⋅cis⁡180∘r4cis⁡4θ=1r4cis⁡(180∘−4θ)-\frac1{w^4}=\frac{1\cdot\operatorname{cis}180^\circ}{r^4\operatorname{cis}4\theta}=\frac1{r^4}\operatorname{cis}(180^\circ-4\theta)

נכתוב z=ρcis⁡φz=\rho\operatorname{cis}\varphi, ואז z4=ρ4cis⁡4φz^4=\rho^4\operatorname{cis}4\varphi.

השוואת מודולים: ρ4=1r4\rho^4=\frac1{r^4}, ולכן ρ=1r\rho=\frac1r.

השוואת ארגומנטים (עד כדי כפולות של 360∘360^\circ): 4φ=180∘−4θ+360∘k4\varphi=180^\circ-4\theta+360^\circ k, ולכן φ=45∘−θ+90∘k\varphi=45^\circ-\theta+90^\circ k, k=0,1,2,3k=0,1,2,3:

1rcis⁡(45∘−θ),1rcis⁡(135∘−θ),1rcis⁡(225∘−θ),1rcis⁡(315∘−θ)\tfrac1r\operatorname{cis}(45^\circ-\theta),\quad\tfrac1r\operatorname{cis}(135^\circ-\theta),\quad\tfrac1r\operatorname{cis}(225^\circ-\theta),\quad\tfrac1r\operatorname{cis}(315^\circ-\theta)

(המצולע I הוא ריבוע שמרכזו בראשית, וקודקודיו במרחק 1r\frac1r ממנה.)

טעות נפוצה: להשמיט את הסימן מינוס ולפתור z4=1w4z^4=\frac1{w^4}. מתקבלים 1rcis⁡(−θ+90∘k)\frac1r\operatorname{cis}(-\theta+90^\circ k) - ריבוע מסובב ב-45∘45^\circ ביחס לריבוע הנכון.

סעיף ג

תשובה:

w2=r2cis⁡2θw^2=r^2\operatorname{cis}2\theta, −w2=r2cis⁡(2θ+180∘)-w^2=r^2\operatorname{cis}(2\theta+180^\circ), 1w=1rcis⁡(−θ)\frac1w=\frac1r\operatorname{cis}(-\theta), −1w=1rcis⁡(180∘−θ)-\frac1w=\frac1r\operatorname{cis}(180^\circ-\theta)

לפי דה-מואבר: w2=r2cis⁡2θw^2=r^2\operatorname{cis}2\theta.

כפל ב-−1=cis⁡180∘-1=\operatorname{cis}180^\circ מוסיף 180∘180^\circ לארגומנט: −w2=r2cis⁡(2θ+180∘)-w^2=r^2\operatorname{cis}(2\theta+180^\circ).

בחילוק מחלקים מודולים ומחסרים ארגומנטים:

1w=1cis⁡0∘rcis⁡θ=1rcis⁡(−θ)\frac1w=\frac{1\operatorname{cis}0^\circ}{r\operatorname{cis}\theta}=\frac1r\operatorname{cis}(-\theta)
−1w=1rcis⁡(−θ+180∘)=1rcis⁡(180∘−θ)-\frac1w=\frac1r\operatorname{cis}(-\theta+180^\circ)=\frac1r\operatorname{cis}(180^\circ-\theta)

טעות נפוצה: לבלבל בין הנגדי לצמוד ולכתוב −w2=r2cis⁡(−2θ)-w^2=r^2\operatorname{cis}(-2\theta) - הנגדי הוא סיבוב ב-180∘180^\circ סביב הראשית, לא שיקוף בציר הממשי.

סעיף ד

תשובה:

θ=30∘\theta=30^\circ

w2w^2 ו-−w2-w^2 סימטריים ביחס לראשית, וגם 1w\frac1w ו-−1w-\frac1w. לכן האלכסונים של מצולע II (הקטע מ-w2w^2 ל-−w2-w^2 והקטע מ-1w\frac1w ל-−1w-\frac1w) חוצים זה את זה בראשית, והמצולע הוא מקבילית.

מקבילית היא מעוין אם ורק אם האלכסונים שלה מאונכים.

האלכסון הראשון בכיוון 2θ2\theta, והשני בכיוון −θ-\theta. הזווית ביניהם 2θ−(−θ)=3θ2\theta-(-\theta)=3\theta, והם מאונכים כש-3θ=90∘+180∘k3\theta=90^\circ+180^\circ k.

מ-0∘<θ<45∘0^\circ<\theta<45^\circ נובע 0∘<3θ<135∘0^\circ<3\theta<135^\circ, ולכן 3θ=90∘3\theta=90^\circ ו-θ=30∘\theta=30^\circ.

טעות נפוצה: לדרוש שהאלכסונים יהיו שווים (2r2=2r2r^2=\frac2r) ולקבל r=1r=1, שאינו קובע את θ\theta. אלכסונים שווים במקבילית נותנים מלבן, לא מעוין.

סעיף ה

תשובה:

SIISI=512\frac{S_{II}}{S_I}=512

מסעיף ד, θ=30∘\theta=30^\circ, ולכן w=rcis⁡30∘=3r2+r2iw=r\operatorname{cis}30^\circ=\frac{\sqrt3r}{2}+\frac r2i.

הנקודה (3r2,r2)\left(\frac{\sqrt3r}2,\frac r2\right) על x2=8y+16x^2=8y+16:

3r24=4r+16⇒3r2−16r−64=0⇒r=16±326\frac{3r^2}{4}=4r+16\quad\Rightarrow\quad3r^2-16r-64=0\quad\Rightarrow\quad r=\frac{16\pm32}{6}

r=8r=8 או r=−83r=-\frac83; r>0r>0, ולכן r=8r=8.

שטח מצולע II (מעוין): האלכסונים ∣w2−(−w2)∣=2r2|w^2-(-w^2)|=2r^2 ו-∣1w−(−1w)∣=2r\left|\frac1w-\left(-\frac1w\right)\right|=\frac2r:

SII=2r2⋅2r2=2r=16S_{II}=\frac{2r^2\cdot\frac2r}{2}=2r=16

שטח מצולע I (ריבוע): הקודקודים במרחק 1r\frac1r מהמרכז, ולכן האלכסון 2r\frac2r:

SI=(2r)22=2r2=264=132S_I=\frac{\left(\frac2r\right)^2}{2}=\frac{2}{r^2}=\frac{2}{64}=\frac1{32}
SIISI=161/32=512\frac{S_{II}}{S_I}=\frac{16}{1/32}=512

טעות נפוצה: לחשב את שטח המעוין כמכפלת האלכסונים בלי לחלק ב-2 (SII=4r=32S_{II}=4r=32), ולקבל יחס 1024.

שאלה 4 · פונקציה מעריכית עם פרמטר ו-: אסימפטוטות לפי פרמטר ומספר פתרונות

נתונה הפונקציה f(x)=e2x−6ex+mf(x)=e^{2x}-6e^x+m, כאשר mm פרמטר.

א.

מצאו את כל ערכי mm שבעבורם לגרף f(x)f(x) יש שתי נקודות חיתוך עם ציר ה-xx.

בסעיפים ב-ד 0<m<90<m<9, ונתונה הפונקציה g(x)=1f(x)g(x)=\frac{1}{f(x)}.

ב.

הביעו באמצעות mm את משוואות האסימפטוטות של g(x)g(x) המאונכות לצירים.

ג.

מצאו את נקודת הקיצון של g(x)g(x) וקבעו את סוגה. מצאו את mm שבעבורו ערך הקיצון הוא −14-\frac14.

ד.

עבור mm שמצאתם בסעיף ג, מצאו את כל ערכי kk שבעבורם למשוואה g(x)=kg(x)=k יש בדיוק שני פתרונות.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

0<m<90<m<9

u=ex>0u=e^x>0: u2−6u+m=0u^2-6u+m=0. לכל שורש חיובי uu מתאים x=ln⁡ux=\ln u יחיד.

דרושים שני שורשים חיוביים שונים: דיסקרימיננטה 36−4m>036-4m>0 (m<9m<9), מכפלה m>0m>0 וסכום 6>06>0.

לכן 0<m<90<m<9.

טעות נפוצה: לבדוק רק את הדיסקרימיננטה ולענות m<9m<9 - עבור m≤0m\le0 אחד השורשים u≤0u\le0 ואין לו xx.

סעיף ב

תשובה:

x=ln⁡(3−9−m)x=\ln\left(3-\sqrt{9-m}\right), x=ln⁡(3+9−m)x=\ln\left(3+\sqrt{9-m}\right), y=1my=\frac1m (כאשר x→−∞x\to-\infty), y=0y=0 (כאשר x→∞x\to\infty)

אנכיות - באפסים של ff: u=3±9−mu=3\pm\sqrt{9-m} (שניהם חיוביים), x=ln⁡(3±9−m)x=\ln\left(3\pm\sqrt{9-m}\right).

x→−∞x\to-\infty: f→m≠0f\to m\ne0, ולכן g→1mg\to\frac1m: y=1my=\frac1m.

x→∞x\to\infty: f→∞f\to\infty ו-g→0g\to0: y=0y=0.

טעות נפוצה: להעתיק את הגבול של ff ולכתוב y=my=m במקום y=1my=\frac1m.

סעיף ג

תשובה:

מקסימום (ln⁡3,1m−9)\left(\ln3,\frac1{m-9}\right); m=5m=5

f′(x)=2e2x−6ex=2ex(ex−3)f'(x)=2e^{2x}-6e^x=2e^x(e^x-3), ו-g′(x)=−f′(x)f2(x)g'(x)=-\frac{f'(x)}{f^2(x)}.

g′=0g'=0 רק ב-x=ln⁡3x=\ln3 - ללא תלות ב-mm. הנקודה בתחום, כי 3−9−m<3<3+9−m3-\sqrt{9-m}<3<3+\sqrt{9-m} (בין שתי האסימפטוטות).

משמאל ל-ln⁡3\ln3: f′<0f'<0 ולכן g′>0g'>0; מימין g′<0g'<0 - מקסימום.

g(ln⁡3)=19−18+m=1m−9=−14⇒m−9=−4⇒m=5g(\ln3)=\frac{1}{9-18+m}=\frac{1}{m-9}=-\frac14\quad\Rightarrow\quad m-9=-4\quad\Rightarrow\quad m=5

m=5m=5 בתחום 0<m<90<m<9.

טעות נפוצה: לחשב e2ln⁡3=2⋅3=6e^{2\ln3}=2\cdot3=6 במקום (eln⁡3)2=9\left(e^{\ln3}\right)^2=9, לקבל f(ln⁡3)=6−18+m=m−12f(\ln3)=6-18+m=m-12, ואז 1m−12=−14\frac1{m-12}=-\frac14 ו-m=8m=8.

סעיף ד

תשובה:

k<−14k<-\frac14 או k>15k>\frac15

עבור m=5m=5: f=(ex−1)(ex−5)f=(e^x-1)(e^x-5), אסימפטוטות x=0x=0, x=ln⁡5x=\ln5, y=15y=\frac15 (משמאל), y=0y=0 (מימין).

ענף שמאלי (x<0x<0): 0<f<50<f<5 ו-ff יורדת, ולכן gg עולה מ-15\frac15 (לא כולל) ל-+∞+\infty - כל k>15k>\frac15 פעם אחת.

ענף אמצעי (0<x<ln⁡50<x<\ln5): f<0f<0; gg עולה מ-−∞-\infty עד −14-\frac14 ב-ln⁡3\ln3 ויורדת ל-−∞-\infty - כל k<−14k<-\frac14 פעמיים, k=−14k=-\frac14 פעם אחת.

ענף ימני (x>ln⁡5x>\ln5): ff עולה מ-0 לאינסוף, ולכן gg יורדת מ-+∞+\infty ל-0 - כל k>0k>0 פעם אחת.

סיכום: k>15k>\frac15 - שני פתרונות (שמאלי וימני); 0<k≤150<k\le\frac15 - אחד; −14<k≤0-\frac14<k\le0 - אין; k=−14k=-\frac14 - אחד; k<−14k<-\frac14 - שניים.

תשובה: k<−14k<-\frac14 או k>15k>\frac15.

טעות נפוצה: לכלול את k=15k=\frac15 - הענף השמאלי רק מתקרב ל-15\frac15 ולא מגיע אליו, ולכן ל-g(x)=15g(x)=\frac15 יש פתרון אחד בלבד (בענף הימני).

שאלה 5 · הפונקציה : זיהוי גרף, ביטוי ריבועי בלוגריתם ושטח של g'/g

נתונה הפונקציה f(x)=(ln⁡x)nf(x)=\left(\ln x\right)^n, nn הוא מספר טבעי זוגי.

לסעיף א(2) - ארבעה גרפים I-IV:

גרף I
גרף II
גרף III
גרף IV
א.
(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה f(x)f(x).

(2)

לפניכם ארבעה גרפים, I-IV. קבעו איזה מהם מייצג את הפונקציה f(x)f(x). נמקו את קביעתכם.

הציבו n=2n=2 בפונקציה f(x)f(x), וענו על סעיפים ב-ד. נתונה הפונקציה: g(x)=f(x)−4ln⁡(x)+3g(x)=f(x)-4\ln(x)+3 המוגדרת בתחום x>0x>0.

ב.
(1)

מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה g(x)g(x) עם ציר ה-xx.

(2)

מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה g(x)g(x), וקבעו את סוגן.

ג.

סרטטו סקיצה של גרף הפונקציה g(x)g(x).

ד.

נתונה הפונקציה k(x)=g′(x)g(x)k(x)=\frac{g'(x)}{g(x)}.

(1)

מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה k(x)k(x).

(2)

חשבו את השטח המוגבל על ידי הפונקציה k(x)k(x), על ידי ציר ה-xx ועל ידי הישרים x=e4x=e^4 ו-x=e6x=e^6.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א(1)

תשובה:

x>0x>0

החזקה nn מופעלת על התוצאה של ln⁡x\ln x, ולכן קודם כול ln⁡x\ln x צריך להיות מוגדר: x>0x>0.

העלאה בחזקה טבעית מוגדרת לכל מספר ממשי, ולכן אין הגבלה נוספת.

תחום ההגדרה: x>0x>0.

טעות נפוצה: לבלבל בין (ln⁡x)n(\ln x)^n לבין ln⁡(xn)\ln(x^n) ולטעון שבגלל החזקה הזוגית הביטוי מוגדר גם עבור xx שלילי - ולענות x≠0x\neq0.

סעיף א(2)

תשובה:

גרף IV

לפי א(1) הגרף נמצא רק מימין לציר ה-yy. לכן נפסלים גרפים II ו-III, שמצוירים גם עבור x<0x<0.

nn זוגי, ולכן f(x)=(ln⁡x)n≥0f(x)=(\ln x)^n\ge0 לכל x>0x>0, והגרף נוגע בציר ה-xx רק ב-x=1x=1 (שם ln⁡x=0\ln x=0). כאשר x→0+x\to0^+, ln⁡x→−∞\ln x\to-\infty, ולכן (ln⁡x)n→+∞(\ln x)^n\to+\infty.

גרף I יורד אל מתחת לציר ה-xx עבור 0<x<10<x<1 - זה גרף של 2ln⁡x2\ln x, לא של חזקה זוגית. לכן הוא נפסל.

גרף IV אינו שלילי, נוגע בציר ב-x=1x=1 ועולה לאינסוף ליד ציר ה-yy - הוא מייצג את ff.

טעות נפוצה: לבחור בגרף III, הסימטרי, מתוך הטעות שהתחום הוא x≠0x\neq0 - זה הגרף של (ln⁡∣x∣)2(\ln|x|)^2.

סעיף ב(1)

תשובה:

(e,0)(e,0), (e3,0)(e^3,0)

עם n=2n=2: g(x)=(ln⁡x)2−4ln⁡x+3g(x)=(\ln x)^2-4\ln x+3. נסמן t=ln⁡xt=\ln x:

t2−4t+3=0 ⇒ (t−1)(t−3)=0 ⇒ t=1 או t=3t^2-4t+3=0\ \Rightarrow\ (t-1)(t-3)=0\ \Rightarrow\ t=1\ \text{או}\ t=3

ln⁡x=1⇒x=e\ln x=1\Rightarrow x=e; ln⁡x=3⇒x=e3\ln x=3\Rightarrow x=e^3.

נקודות החיתוך: (e,0)(e,0), (e3,0)(e^3,0).

טעות נפוצה: לעצור ב-t=1,3t=1,3 ולכתוב (1,0)(1,0) ו-(3,0)(3,0) - שכחו לחזור מ-ln⁡x\ln x ל-xx.

סעיף ב(2)

תשובה:

min⁡(e2,−1)\min(e^2,-1)

לפי כלל השרשרת, [(ln⁡x)2]′=2ln⁡x⋅1x\left[(\ln x)^2\right]'=2\ln x\cdot\frac1x:

g′(x)=2ln⁡xx−4x=2(ln⁡x−2)xg'(x)=\frac{2\ln x}{x}-\frac4x=\frac{2(\ln x-2)}{x}

g′=0g'=0 כאשר ln⁡x=2\ln x=2, כלומר x=e2x=e^2.

עבור 0<x<e20<x<e^2: ln⁡x<2\ln x<2 ו-g′<0g'<0; עבור x>e2x>e^2: g′>0g'>0. לכן ב-x=e2x=e^2 מינימום.

g(e2)=22−4⋅2+3=−1g(e^2)=2^2-4\cdot2+3=-1.

נקודת קיצון אחת: min⁡(e2,−1)\min(e^2,-1).

טעות נפוצה: לכתוב (ln⁡x)2=ln⁡(x2)=2ln⁡x(\ln x)^2=\ln(x^2)=2\ln x. אז g=−2ln⁡x+3g=-2\ln x+3, g′=−2x≠0g'=-\frac2x\neq0, ו"מקבלים" שאין לפונקציה נקודות קיצון.

סעיף ג

תשובה:

קיים רק עבור x>0x>0: ליד x=0x=0 עולה ל-+∞+\infty (אסימפטוטה x=0x=0), יורד דרך (1,3)(1,3) ו-(e,0)(e,0) עד המינימום (e2,−1)(e^2,-1), עולה דרך (e3,0)(e^3,0) ושואף לאינסוף כש-x→∞x\to\infty

כאשר x→0+x\to0^+: t=ln⁡x→−∞t=\ln x\to-\infty, ו-t2−4t+3→+∞t^2-4t+3\to+\infty - אסימפטוטה אנכית x=0x=0.

כאשר x→∞x\to\infty: t→∞t\to\infty ו-g→∞g\to\infty (האיבר t2t^2 גובר).

gg יורדת ב-0<x<e20<x<e^2 ועולה ב-x>e2x>e^2. בנוסף g(1)=3g(1)=3.

הסקיצה: יורדת מ-+∞+\infty לאורך ציר ה-yy, עוברת ב-(1,3)(1,3), חותכת את ציר ה-xx ב-(e,0)(e,0), מגיעה למינימום (e2,−1)≈(7.39,−1)(e^2,-1)\approx(7.39,-1), ועולה דרך (e3,0)≈(20.1,0)(e^3,0)\approx(20.1,0) ללא חסם.

טעות נפוצה: לסמן את (0,3)(0,3) כנקודת חיתוך עם ציר ה-yy - הערך 3 מתקבל ב-x=1x=1 (שם ln⁡x=0\ln x=0), ו-x=0x=0 בכלל אינו בתחום.

סעיף ד(1)

תשובה:

x>0x>0, x≠ex\neq e, x≠e3x\neq e^3

kk מוגדרת היכן ש-gg ו-g′g' מוגדרות (כלומר x>0x>0) והמכנה g(x)≠0g(x)\neq0.

לפי ב(1), g=0g=0 ב-x=ex=e וב-x=e3x=e^3.

תחום ההגדרה: x>0x>0, x≠ex\neq e, x≠e3x\neq e^3.

טעות נפוצה: לפסול גם את x=e2x=e^2, שבה g′=0g'=0, ולענות x>0x>0, x≠e,e2,e3x\neq e,e^2,e^3 - אפס במונה אינו בעיה, ו-k(e2)=0k(e^2)=0.

סעיף ד(2)

תשובה:

ln⁡5\ln5

k=g′gk=\frac{g'}{g}, ולכן הפונקציה הקדומה שלה היא ln⁡∣g(x)∣\ln|g(x)|.

סימן: עבור x>e3x>e^3, g>0g>0, וגם g′>0g'>0 (כי x>e2x>e^2). לכן k>0k>0 בכל הקטע [e4,e6][e^4,e^6], והשטח הוא האינטגרל עצמו.

g(e4)=16−16+3=3g(e^4)=16-16+3=3, g(e6)=36−24+3=15g(e^6)=36-24+3=15.

S=∫e4e6g′(x)g(x) dx=ln⁡g(e6)−ln⁡g(e4)=ln⁡15−ln⁡3=ln⁡5≈1.61S=\int_{e^4}^{e^6}\frac{g'(x)}{g(x)}\,dx=\ln g(e^6)-\ln g(e^4)=\ln15-\ln3=\ln5\approx1.61

טעות נפוצה: לחשב ln⁡15−ln⁡3\ln15-\ln3 כ-ln⁡(15−3)\ln(15-3) ולקבל ln⁡12\ln12.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.