דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הבגרות בביולוגיה: השאלונים ודרכי התשובה

ביולוגיה לבגרות · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהבגרות בביולוגיה: השאלונים ודרכי התשובה: המושגים, המושגים, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

מה בודקים בבגרות בביולוגיה

הבגרות בביולוגיה לא בודקת רק אם זכרתם שמות של איברים ותהליכים. היא בודקת אם אתם יודעים להסביר תופעה, לקרוא ניסוי ולהסיק ממנו - גם כשהניסוי חדש לכם.

במדויק: השאלות בנויות על הרעיונות המרכזיים של התכנית - ארגון במערכות ביולוגיות, ויסות והומאוסטזיס, יחסי גומלין, התאמה בין מבנה לתפקוד ותאוריית האבולוציה - ועל מיומנויות החקר: ניתוח מערך ניסוי, הצגת נתונים, הסקת מסקנות ובחינה ביקורתית של מחקר.

1. השאלונים, מבנה הבחינה והמיקוד

הבגרות בביולוגיה ב-5 יחידות

מי שמתמחה בביולוגיה נבחן בשלושה חלקים: בחינה עיונית בכתב, בחינה במעבדה ועבודת חקר בבית הספר. הסיכומים כאן מכינים בעיקר לבחינה העיונית, שהיא החלק הגדול, ולשאלות החקר והנתונים שחוזרות בכל הבחינות.

במדויק: הציון ב-5 יח"ל מורכב מבחינה עיונית חיצונית (55%: שאלון 043381 בכתב, או 043387 המתוקשב עתיר המדיה), בחינת מעבדה חיצונית (043386, 15%) וביוחקר בהערכה בית ספרית (043283, 30%). הבחינה העיונית בודקת את שלושת נושאי הליבה - גוף האדם בדגש הומאוסטזיס, התא ואקולוגיה - ונושא העמקה אחד שבחר בית הספר מתוך שלושה.

שלושת נושאי הליבה מייצגים שלוש רמות ארגון: רמת התא, רמת היצור השלם (גוף האדם) ורמת החברה (אקולוגיה). שאלות רבות בבגרות עוברות בין הרמות - למשל מהשינוי בגוף אל התהליך בתא.

השאלונים

שאלוןמשקלמה זה
04338155%הבחינה העיונית בכתב: ליבה ונושא העמקה
04338755%חלופה מתוקשבת עתירת מדיה ל-043381, באותו מבנה
04338615%בחינה במעבדה: ניסוי חקר ו-12 שאלות
04328330%ביוחקר: עבודת חקר וסיור אקולוגי, בהערכה בית ספרית
04328230%חלופה לביוחקר לנבחני משנה, בבחינה חיצונית
043182-מבוא לביולוגיה לנבחני משנה: גוף האדם בדגש הומאוסטזיס
043371-ביולוגיה לדיסקלקולים, חלופה ל-3 יח"ל מתמטיקה
043351 / 043357-סמסטר ראשון כבר בתיכון (מודפס / מתוקשב)

מבנה שאלון 043381

פרקמה בועל מה עוניםנקודות
ראשון20 שאלות ברירה על הליבהעל כולן32
שני7 שאלות פתוחות (אינטגרטיביות, נתונים, ידע, הבנה)על 4 לבחירה, 8.75 לכל שאלה (עד 2020: על 5, 7 לכל שאלה)35
שלישיקטע מחקרי ושלוש שאלות עליועל כל השלוש18
רביעישלושה נושאי העמקה, שלוש שאלות בכל נושאבנושא שלמדתם: על שאלת החובה ועל אחת משתי האחרות15
שים לב

במבנה שבאתר משרד החינוך כתוב "שבע שאלות פתוחות... שמתוכן יש לענות על חמש" (7 נקודות לכל שאלה), וכך היה בשאלונים עד 2020. מאז 2021 עונים בשאלונים על ארבע מתוך שבע, 8.75 נקודות לכל אחת, וגם מספר התשובות הנכונות שמספיק בפרק הראשון משתנה (15 או 17). הקובע הוא מה שכתוב בשער השאלון שלפניכם.

המיקוד: מה לא נבחן

נושאלא נבחן
גוף האדםמערכת העיכול; המוח; השפעת אלכוהול וסמים על מערכת העצבים; מערכת הרבייה באדם וההורמונים שלה (LH, FSH, אסטרוגן, פרוגסטרון, טסטוסטרון); הכבד
התאמוטציות; גנים מרובי אללים, הורשה בתאחיזה לזוויג, קודומיננטיות ושושלות; הנדסה גנטית, שיבוט ותאי גזע בהקשר של תורשה, רפואה וחברה
אקולוגיהמחזורי חומרים בטבע (מחזור החנקן ומחזור הפחמן); השפעת האדם על תהליכים אבולוציוניים
נושאי ההעמקהיישומי ההנדסה הגנטית; מערכות הרבייה בדגים, עופות ויונקים; מנגנוני הפעולה של האנטיביוטיקה
דרך הפתרון

לפני שעונים

1. קוראים את שער השאלון. שם כתוב על כמה שאלות עונים בכל פרק וכמה תשובות נכונות מספיקות בפרק הראשון. ההנחיות משתנות ממועד למועד.

2. בפרק השני בוחרים ארבע שאלות לפי הנושאים שאתם שולטים בהם. קוראים את כל הסעיפים לפני שבוחרים, לא רק את הראשון.

3. בפרק הרביעי עונים רק בנושא ההעמקה שלמדתם: על שאלת החובה ועל אחת משתי השאלות שאחריה.

4. הנקודות קובעות את האורך: סעיף של 2-3 נקודות הוא קביעה ונימוק אחד; סעיף של 4-5 נקודות הוא הסבר מלא בשרשרת של סיבה ותוצאה.

שים לב

הבחינה העיונית כוללת גם שאלות על ניסוי מעבדה מסוים. מספר הניסוי ושנתו מתפרסמים בחוזר המפמ"ר של אותה שנה, ולכן מבררים מהו לפני הבחינה.

דוגמה - על אילו שאלות עונים בנושא העמקה שבחרתם

בשאלון 043381 של קיץ תשפ"ו נכתב בפרק הרביעי: "בפרק זה שלושה נושאים: נושא I – חיידקים ונגיפים בגוף האדם; נושא II – פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי: מחד־תאיים ליונקים; נושא III – בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית. בחרו באחד מן הנושאים I, II, III, וענו על שתי שאלות על פי ההנחיות בנושא שבחרתם: נושא I – על שאלה 31 (חובה) ועל אחת מן השאלות 32–33".

בפרק הראשון באותו שאלון נכתב: "אם תענו נכון על 15 שאלות לפחות, תקבלו את מלוא 32 הנקודות".

למדתם את נושא ההעמקה חיידקים ונגיפים בגוף האדם. על אילו שאלות בפרק הרביעי אתם עונים, וכמה שאלות בפרק הראשון צריך לענות נכון כדי לקבל את כל הנקודות?

פתרון

1. פרק רביעי: הנושא שלמדתם הוא נושא I. עונים על שאלה 31 (חובה) ועל אחת מהשאלות 32 או 33 - לא על שתיהן, ולא על שאלות מנושא אחר.

2. הניקוד: הפרק כולו שווה 15 נקודות, ומספר הנקודות של כל סעיף כתוב בסופו.

3. פרק ראשון: עונים על כל 20 השאלות. 15 תשובות נכונות מספיקות ל-32 הנקודות (בתשפ"ה הספיקו 17 - לכן קוראים את השער בכל מועד).

תשובה

פרק רביעי: שאלה 31, ועוד אחת מהשאלות 32-33. פרק ראשון: עונים על כל 20 השאלות, ו-15 תשובות נכונות מספיקות ל-32 הנקודות.

2. שאלות ברירה (הפרק הראשון)

שאלת ברירה בביולוגיה

הפרק הראשון הוא 20 שאלות קצרות על כל נושאי הליבה. בכל שאלה ארבע תשובות, ובוחרים אחת. זה המקום לנקודות מהירות - אבל המסיחים בנויים בדיוק על הטעויות הנפוצות.

במדויק: בכל שאלה בוחרים את "התשובה הנכונה ביותר" ומסמנים אותה בתשובון. לעיתים יותר מתשובה אחת נשמעת נכונה, ואז בוחרים את זו שעונה בדיוק על מה שנשאל ומתאימה לכל הנתונים שבשאלה (גרף, טבלה או איור). חלק מהשאלות שואלות על היגדים (I, II, III) ובוחרים בהן את הצירוף הנכון.

דרך הפתרון

פתרון שאלת ברירה

1. קוראים את השאלה עד הסוף לפני התשובות, ומסמנים מה בדיוק נשאל: "מה מאפשר", "מה הסיבה", "איזו קביעה אינה נכונה".

2. בשאלה עם גרף או טבלה: קודם הצירים, היחידות וכותרות העמודות, ורק אחר כך המגמה.

3. פוסלים כל תשובה בנימוק ביולוגי: היא סותרת עיקרון, לא מתאימה לנתונים, או נכונה אבל לא עונה על השאלה.

4. בודקים את התשובה שנשארה מול כל הנתונים בשאלה.

מסיחים נפוצים

המסיחאיך מזהים
עובדה נכונה שלא עונה על השאלההמשפט נכון, אבל הוא על תהליך אחר או על איבר אחר
סיבה ותוצאה הפוכותהטענה מחליפה בין מה שגורם למה שנגרם
הכללה"תמיד", "כל", "רק" - במקום שהעיקרון חל רק בתנאים מסוימים
תכונה נרכשת שעוברת בתורשהבשאלות על אבולוציה: תכונה שנרכשה במהלך החיים אינה עוברת לצאצאים
שים לב

בשאלה עם גרף של קצב פעילות אנזים, צורת העקומה מגלה את הגורם: עלייה עד מיטב וירידה חדה אחריו - טמפרטורה; עקומה פעמונית סביב מיטב - pH; עלייה עד רוויה - ריכוז הסובסטרט.

דוגמה - ההנחה שתאוריית האבולוציה מתבססת עליה

איזו מן ההנחות א–ד שלפניכם היא הנחה שתאוריית האבולוציה מתבססת עליה?

א. כל הפרטים באוכלוסייה שורדים ומעמידים צאצאים.

ב. קיימת שונות תורשתית בין פרטים באוכלוסייה.

ג. תכונות נרכשות מועברות לדור הבא.

ד. מספר הצאצאים קטן ממספר הפרטים הבוגרים.

פתרון

1. מה נשאל: הנחה שהתאוריה מתבססת עליה - אחת משלוש העובדות שבבסיס הברירה הטבעית.

2. פוסלים את א: התאוריה מניחה את ההפך - לא כל הפרטים שורדים ומעמידים צאצאים, ויש ביניהם הבדלים בהצלחה ברבייה.

3. פוסלים את ג: תכונה שנרכשה במהלך החיים אינה עוברת לצאצאים.

4. פוסלים את ד: נוצרים יותר צאצאים מאלה שיכולים לשרוד, ולכן יש תחרות.

5. נשארה ב: בלי שונות תורשתית אין על מה הברירה תפעל, ולא ישתנו שכיחויות התכונות באוכלוסייה.

תשובה

ב - קיימת שונות תורשתית בין פרטים באוכלוסייה.

3. שאלה פתוחה: הסבר ביולוגי בשרשרת של סיבה ותוצאה

הסבר ביולוגי

רוב הסעיפים בפרק השני מתחילים ב"הסבירו". הבודק לא מחפש את המילה הנכונה, אלא את הדרך: מה גורם למה, עד שמגיעים לתופעה שבשאלה.

במדויק: הסבר ביולוגי הוא שרשרת של סיבה ותוצאה: מתחילים בנתון או בשינוי שבשאלה, עוברים שלב אחר שלב דרך המבנה והתהליך שקשורים בו - לעיתים עד לתהליך בתא (נשימה תאית ו-ATP, אוסמוזה, פעילות אנזים, ביטוי גנים) - ומסיימים בתופעה שהתבקשתם להסביר. כל שלב נשען על השלב שלפניו.

דוגמה לשרשרת: "פחות מזון ← פחות ATP ← פחות חלוקות תאים ← קצב גדילה נמוך". כל חץ הוא צעד, ובתשובה כותבים כל צעד כמשפט שמסביר אותו.

מילות ההוראה

מילת ההוראהמה כותבים
ציינו / קבעותשובה קצרה, בלי הסבר
הסבירושרשרת של סיבה ותוצאה, עד התופעה שבשאלה
נמקוקביעה, ואחריה הנימוק: "כי..."
שערומה צפוי לקרות, ונימוק מהידע הביולוגי
התבססו על הגרף / הטבלהמצטטים ערכים מהנתונים (מספרים ויחידות)
התייחסו גם ל...חובה לכלול את מה שצוין, למשל את התהליכים בתאים
דרך הפתרון

כתיבת הסבר

1. מה צריך להסביר? מסמנים את התופעה שבסוף השרשרת (למשל "מאפשר ביצוע פעילות במאמץ").

2. מאיפה מתחילים? מהנתון או מהשינוי שבשאלה, עם המספרים אם יש ("קצב הלב עלה מ-100% לכ-220%").

3. החוליות: כל משפט הוא צעד אחד - מבנה, תהליך, תוצאה. לא מדלגים על הצעד שבתא (חמצן וגלוקוז ← נשימה תאית ← ATP).

4. סוגרים במשפט שחוזר לתופעה שבשאלה.

5. סעיף עם "כל אחד" - עונים על כל חלק בנפרד.

רעיונות שחוזרים בכל הנושאים

הרעיוןאיך הוא מופיע בהסבר
הומאוסטזיסשינוי בסביבה ← מנגנון ויסות ← חזרה לתחום התקין
התאמה בין מבנה לתפקודהמבנה (דופן דקה, קפלים, שריר עבה) הוא הסיבה לתפקוד
יחס שטח הפנים לנפחשטח פנים גדול ביחס לנפח ← מעבר חומרים או חום מהיר יותר
אנרגיה בתאחומרי מזון וחמצן ← נשימה תאית ← ATP לתהליכים צורכי אנרגיה
שים לב

הטעות הנפוצה בסעיפים כאלה היא לעצור באמצע השרשרת - למשל "הלב עובד חזק יותר" - בלי להגיע להובלת חמצן וגלוקוז לתאי השריר, לנשימה התאית ולייצור ATP.

דוגמה - קצב הלב ונפח הפעימה במאמץ גופני

במהלך פעילות גופנית של 7 דקות נמדדו קצב הלב ונפח הפעימה של אדם. הערך 100% מציין את הערכים של אדם זה במנוחה. בשתי הדקות הראשונות של הפעילות עלה קצב הלב מ-100% לכ-220%, ונפח הפעימה עלה מ-100% לכ-120%.

הסבירו כיצד כל אחד מן השינויים בשתי הדקות הראשונות של הפעילות מאפשר ביצוע של פעילות גופנית במאמץ.

פתרון

1. מה צריך להסביר: איך כל שינוי מאפשר לשרירים לעבוד במאמץ.

2. עליית קצב הלב: יותר פעימות בדקה ← יותר דם מוזרם אל השרירים בכל יחידת זמן.

3. עליית נפח הפעימה: בכל פעימה יוצא יותר דם אל העורקים ← גם כך מגיע לשרירים יותר דם בכל יחידת זמן.

4. החוליה שבתא: יותר דם ← יותר חמצן וגלוקוז מגיעים לתאי השריר ← קצב הנשימה התאית עולה ← נוצר יותר ATP.

5. סוגרים: ה-ATP מספק את האנרגיה לכיווץ השרירים במאמץ. (בנוסף, זרימת הדם המוגברת מפנה מהר יותר CO2\text{CO}_2 וחום מהשרירים.)

תשובה

קצב הלב עלה לכ-220% ונפח הפעימה לכ-120%: יותר פעימות בדקה ויותר דם בכל פעימה ← יותר דם מגיע לשרירים בכל דקה ← יותר חמצן וגלוקוז לנשימה תאית בתאי השריר ← יותר ATP לכיווץ השרירים.

4. מערך הניסוי: שאלת חקר, השערה, משתנים, ביקורת וגורמים קבועים

מערך ניסוי

בכל בחינה בביולוגיה מופיע ניסוי: בבחינת המעבדה אתם מבצעים אותו, ובבחינה העיונית קוראים עליו. השאלות על הניסוי חוזרות על עצמן - מה בודקים, מה משנים, מה מודדים ומה משאירים קבוע.

במדויק:

- שאלת חקר שואלת מה ההשפעה של גורם אחד על גורם אחר: "מהי ההשפעה של X על Y?".

- השערה היא תשובה צפויה לשאלת החקר, עם ביסוס על ידע ביולוגי.

- המשתנה הבלתי תלוי הוא הגורם שהחוקר משנה; המשתנה התלוי הוא מה שנמדד, והוא משתנה בעקבותיו.

- גורמים קבועים הם כל הגורמים האחרים שעשויים להשפיע על המשתנה התלוי, ונשמרים זהים בכל הטיפולים (בידוד משתנים).

- ביקורת (בשאלוני המעבדה: "טיפול בקרה") היא טיפול שבו הגורם הנבדק חסר או לא שונה, וכל השאר זהה. בעזרתה אפשר לייחס את השינוי במשתנה התלוי לגורם הנבדק.

חזרות וריבוי פריטים - ניסוי שנעשה על פרט אחד או פעם אחת עלול להראות תוצאה מקרית. כמה פריטים בכל טיפול וכמה חזרות מאפשרים לחשב ממוצע ולסמוך על התוצאה.

איך מזהים כל רכיב בניסוי

רכיבהשאלה שעוזרת לזהות אותובניסוי עמילאז ועמילן
משתנה בלתי תלוימה שונה בין הטיפולים?ריכוז הדבש במבחנה
משתנה תלוימה נמדד בסוף?פירוק העמילן
דרך המדידהאיך יודעים כמה?הצבע שמתקבל אחרי הוספת יוד
גורמים קבועיםמה עוד משפיע ונשמר זהה?נפח העמילן, הנפח הסופי, הטמפרטורה, זמן ההשריה
ביקורתבאיזו מבחנה חסר הגורם הנבדק?מבחנה עם מים במקום דבש
דרך הפתרון

תכנון ניסוי לבדיקת השערה

1. שאלת חקר והשערה: "מהי ההשפעה של X על Y?", והשערה עם ביסוס ביולוגי.

2. המשתנה הבלתי תלוי: איך משנים אותו, ובאיזה טווח (למשל חמש טמפרטורות בין 10 ל-50 מעלות).

3. המשתנה התלוי ודרך מדידתו: מה מודדים, באיזה מכשיר או סימן, ובאיזו יחידה.

4. גורמים קבועים: מונים את הגורמים שיכולים להשפיע ושומרים אותם זהים.

5. ביקורת: טיפול זהה בלי הגורם הנבדק.

6. חזרות: כמה פריטים בכל טיפול, וחזרה על הניסוי.

שים לב

לא מבלבלים בין המשתנה התלוי לבין דרך המדידה שלו: המשתנה הוא "קצב פירוק העמילן", ודרך המדידה היא "צבע התמיסה אחרי הוספת יוד". שאלות רבות שואלות על שניהם בנפרד.

שים לב

"השערה" בבגרות היא לא ניחוש: היא כוללת צפי (מה יקרה) ונימוק ביולוגי (למה). השערה בלי נימוק לא מקבלת את כל הנקודות.

דוגמה - למה צריך את מבחנת הבקרה

בבחינת מעבדה בדקו את ההשפעה של תמיסת דבש על עמילן.

מידע: עמילן הוא רב-סוכר. האנזים עמילאז מזרז פירוק עמילן לדו-סוכרים ולחד-סוכרים. תמיסת יוד צהובה-כתומה; עם עמילן צבעה משתנה לכחול או לשחור, ועם חד-סוכרים ודו-סוכרים היא אינה מגיבה.

שלוש מבחנות הושרו 7 דקות באמבט של 45-50 מעלות, ואחר כך הוסיפו לכל אחת יוד:

המבחנהמה הוכנסצבע אחרי יוד
א6 מ"ל תמיסת עמילאז + 1 מ"ל עמילןצהוב בהיר
ב6 מ"ל דבש בריכוז 21% + 1 מ"ל עמילןצהוב בהיר
ג6 מ"ל מים מזוקקים + 1 מ"ל עמילןכחול

הטיפול במבחנה ג הוא טיפול בקרה. הסבירו מדוע חשוב לכלול את טיפול הבקרה הזה בניסוי.

פתרון

1. מה שונה במבחנה ג: אין בה אנזים ואין דבש - רק מים ועמילן. כל השאר זהה: נפח, טמפרטורה, זמן ההשריה ויוד.

2. מה התקבל בה: צבע כחול - העמילן נשאר.

3. מה זה מראה: העמילן אינו מתפרק מעצמו - לא מהחום, לא מהזמן ולא מהדילול. וגם שהיוד אכן מזהה עמילן כשהוא נמצא.

4. המסקנה מההשוואה: מכיוון שבמבחנות א ו-ב העמילן נעלם ובמבחנה ג נשאר, אפשר לייחס את היעלמות העמילן לעמילאז ולדבש, ולא לתנאי הניסוי.

תשובה

מבחנה ג (עמילן ומים, בלי אנזים) עברה את אותם תנאים, והעמילן נשאר בה (היוד הכחיל). היא מראה שהעמילן אינו מתפרק מעצמו ושהיוד מזהה עמילן, ולכן את היעלמות העמילן במבחנות א ו-ב אפשר לייחס לעמילאז ולדבש.

5. קריאת גרף וטבלה, סרטוט גרף ועיבוד נתונים

הצגת תוצאות

תוצאות של ניסוי מגיעות כמספרים. טבלה מסדרת אותם, וגרף מראה במבט אחד את המגמה - עלייה, ירידה, רוויה או הבדל בין קבוצות.

במדויק: סוג הגרף נקבע לפי המשתנה הבלתי תלוי. כשהוא איכותי או בדיד (סוג דבש, סוג צמח, קבוצה) מציגים דיאגרמת עמודות, כי אין ערכים בין הקטגוריות. כשהוא כמותי רציף (טמפרטורה, ריכוז, זמן) מציגים עקומה (גרף רציף), כי יש משמעות לערכים שבין הנקודות שנמדדו.

בבחינת המעבדה מסרטטים גרף בכל שנה, על דפי מחברת הבחינה ובעט. בבחינה העיונית בעיקר קוראים גרפים ומפיקים מהם נתונים.

עמודות או עקומה

המשתנה הבלתי תלוידוגמההגרף
איכותיסוג הדבש, עם קטלאז או בלידיאגרמת עמודות
כמותי בדידמספר העלים בצמחדיאגרמת עמודות
כמותי רציףטמפרטורה, ריכוז, זמןעקומה
דרך הפתרון

סרטוט גרף

1. כותרת: "ההשפעה של [הבלתי תלוי] על [התלוי]".

2. ציר x - המשתנה הבלתי תלוי; ציר y - המשתנה התלוי. לכל ציר שם ויחידות.

3. קנה מידה: מרווחים שווים, מתחילים מ-0 (או מסמנים קטיעה), ומנצלים את הדף.

4. הנקודות או העמודות: בעמודות - רוחב שווה ורווח בין הקטגוריות; בעקומה - מסמנים כל נקודה ומחברים.

5. כמה סדרות: צבע או מילוי שונה לכל סדרה, ומקרא.

דרך הפתרון

קריאת גרף וטבלה

1. הצירים והיחידות: מה בכל ציר, ומה ערך 100% (למשל ערכי המנוחה).

2. המגמה: עלייה, ירידה, מיטב, רוויה - ובאיזה טווח.

3. ערכים: מצטטים מספרים עם יחידות ("מ-80% ל-45%").

4. השוואה: בין קבוצות, או לביקורת. אפשר לחשב הפרש או גודל יחסי ("פי 3", "ירידה של 35 נקודות אחוז").

ממוצע וסטיית תקן

- ממוצע הוא ערך מרכזי של כל המדידות: סכום המדידות חלקי מספרן.

- סטיית תקן מבטאת את הפיזור של המדידות סביב הממוצע: סטיית תקן קטנה - המדידות קרובות זו לזו; גדולה - הן מפוזרות.

- קצב הוא שינוי ביחידת זמן: השינוי חלקי הזמן שבו הוא קרה.

שים לב

בבחינת המעבדה חובה לסרטט את הגרף על דפי מחברת הבחינה (לא בנספח), בעט כחול או שחור.

דוגמה - דיאגרמת עמודות כפולה לתוצאות ניסוי

חוקרים בדקו ארבעה סוגי דבש (A, B, C, D). דגימה מכל סוג הוספה לתרבית של חיידקים מסוג סטפילוקוק זהוב, ונבדק שיעור התמותה של החיידקים. בשלב השני הוסיפו לכל דגימה את האנזים קטלאז, ואז הוסיפו אותה לתרבית חדשה. התוצאות בטבלה:

סוג הדבששיעור התמותה (%) - דבש ללא קטלאזשיעור התמותה (%) - דבש לאחר הוספת קטלאז
A8045
B700
C9020
D9595

(1) איזה סוג של הצגה גרפית הוא המתאים ביותר לתיאור התוצאות - גרף רציף או דיאגרמת עמודות? נמקו.

(2) הציגו את התוצאות בדרך גרפית מתאימה.

פתרון

1. (1) מהו המשתנה הבלתי תלוי: סוג הדבש - A, B, C, D. זה משתנה איכותי: אין ערך "בין" דבש A לדבש B. גם הטיפול (עם קטלאז או בלי) איכותי. לכן דיאגרמת עמודות, ולא מחברים את הערכים בקו.

2. (2) הצירים: ציר x - סוג הדבש; ציר y - שיעור התמותה (%), מ-0 עד 100.

3. שתי סדרות: לכל סוג דבש שתי עמודות צמודות - "ללא קטלאז" ו"לאחר הוספת קטלאז" - בשני צבעים, עם מקרא.

4. כותרת: "השפעת סוגים שונים של דבש, עם קטלאז ובלעדיו, על שיעור התמותה של החיידקים".

5. הערך 0 (דבש B עם קטלאז) מסומן כקו על הציר או במספר 0.

‫שיעור התמותה של החיידקים לפי סוג הדבש‬‫דבש ללא קטלאז‬‫דבש לאחר הוספת קטלאז‬0102030405060708090100807090954502095ABCD‫סוג הדבש‬‫שיעור התמותה (%)‬
תשובה

(1) דיאגרמת עמודות - המשתנה הבלתי תלוי (סוג הדבש) איכותי, ואין ערכי ביניים בין הסוגים. (2) דיאגרמת עמודות כפולה: ציר x - סוג הדבש, ציר y - שיעור התמותה (%) מ-0 עד 100; לכל סוג שתי עמודות (ללא קטלאז / לאחר הוספת קטלאז) עם מקרא וכותרת: A 80 ו-45, B 70 ו-0, C 90 ו-20, D 95 ו-95.

6. תוצאות ומסקנות, מתאם וסיבתיות ומגבלות המחקר

תוצאה ומסקנה

אחרי הגרף מגיעה השאלה "מה אפשר להסיק?". כאן תלמידים רבים מתארים שוב את הגרף - ומפסידים נקודות, כי תיאור הוא לא מסקנה.

במדויק: תוצאה היא מה שנמדד - הערכים והמגמה ("שיעור התמותה ירד מ-70% ל-0%"). מסקנה היא תשובה לשאלת החקר שנובעת מהתוצאות, בהשוואה לביקורת: מה ההשפעה של המשתנה הבלתי תלוי על המשתנה התלוי ("כל ההשפעה של דבש B על החיידקים נובעת ממי חמצן"). מסקנה מאששת את ההשערה או מפריכה אותה.

מסקנה חלה רק על התנאים שנבדקו. אפשר להעריך ערך בין שתי מדידות (אינטרפולציה), אבל הערכה מחוץ לטווח שנמדד (אקסטרפולציה) פחות בטוחה.

ההבדלים שהבגרות בודקת

המושגמה זהמה לא
תוצאההערכים והמגמה שנמדדולא "למה"
מסקנהתשובה לשאלת החקר על פי התוצאותלא חזרה על הגרף
הסברלמה התקבלה התוצאה, על פי ידע ביולוגילא תיאור
מתאםשני משתנים משתנים יחד ("ככל ש... כך...")לא בהכרח אחד גורם לשני
קשר סיבתישינוי במשתנה אחד גורם לשינוי באחר - מוכח בניסוי עם ביקורת וגורמים קבועים
דרך הפתרון

כתיבת מסקנה

1. חוזרים לשאלת החקר: מה ההשפעה של X על Y.

2. משווים לביקורת או בין הטיפולים, עם ערכים מהנתונים.

3. מנסחים את המסקנה במשפט אחד: "ככל ש-X..., Y..." או "X גורם ל...".

4. לא מכלילים מעבר למה שנבדק: לאותו יצור, לאותו טווח ולאותם תנאים.

בחינה ביקורתית של ניסוי

מה בודקיםהשאלה
הנחותעל מה הניסוי נשען בלי לבדוק?
שיטת המדידההאם היא מדויקת? האם היא מודדת את מה שרצו?
ביקורתהאם יש ביקורת מתאימה? איזו ביקורת נוספת חסרה?
חזרותכמה פרטים וכמה חזרות היו?
הכללההאם מותר להסיק מהמעבדה על הטבע, או ממין אחד על מין אחר?
שים לב

כשמבקשים "יתרון" של מדידות במעבדה, לא מספיק לכתוב "המעבדה מדויקת יותר". צריך לכתוב למה: במעבדה שולטים בגורמים, ולכן הקבוצות נבדלות רק במשתנה הבלתי תלוי.

דוגמה א - מה מגלה הקטלאז על החומרים בדבש

חוקרים בדקו את שיעור התמותה של חיידקים מסוג סטפילוקוק זהוב בתרביות שהוסיפו להן ארבעה סוגי דבש, לפני ואחרי הוספת האנזים קטלאז לדבש. האנזים קטלאז מזרז פירוק של מי חמצן למים ולחמצן.

סוג הדבששיעור התמותה (%) - דבש ללא קטלאזשיעור התמותה (%) - דבש לאחר הוספת קטלאז
A8045
B700
C9020
D9595

החוקרים מיינו את סוגי הדבש לשלוש קבוצות, לפי החומרים בדבש הפוגעים בחיידקים:

I. מי חמצן בלבד

II. מי חמצן וגם חומרים פעילים אחרים

III. חומרים פעילים אחרים בלבד

קבעו לאיזו קבוצה שייך כל סוג דבש, ונמקו על פי התוצאות.

פתרון

1. העיקרון: הקטלאז מפרק מי חמצן. לכן אחרי הוספתו נשארת רק ההשפעה של חומרים אחרים, והירידה בתמותה מראה כמה מההשפעה נבעה ממי חמצן.

2. דבש B: התמותה ירדה מ-70% ל-0% - כל ההשפעה נעלמה כשמי החמצן פורק, ולכן הוא בקבוצה I.

3. דבשים A ו-C: התמותה ירדה אבל לא התאפסה (A: מ-80% ל-45%; C: מ-90% ל-20%) - חלק מההשפעה ממי חמצן וחלק מחומרים אחרים: קבוצה II.

4. דבש D: התמותה לא השתנתה (95% לפני ואחרי) - פירוק מי החמצן לא השפיע, ולכן קבוצה III.

תשובה

I - דבש B (מ-70% ל-0%: כל ההשפעה ממי חמצן). II - דבשים A ו-C (התמותה ירדה אך לא התאפסה: מ-80% ל-45% ומ-90% ל-20%). III - דבש D (95% לפני ואחרי: הקטלאז לא השפיע).

דוגמה ב - יתרון וחיסרון של מדידות במעבדה

חוקרים בדקו את ההשפעה של זיהום אור (אור מלאכותי בלילה) על סרטנים שחיים בחוף חולי. תחילה מדדו את הפעילות של הסרטנים בטבע, באזור עם זיהום אור ובאזור בלי זיהום אור. אחר כך הביאו סרטנים למעבדה וחילקו אותם לשתי קבוצות: ביום שתיהן קיבלו תאורה כמו בבית הגידול, ובלילה רק קבוצה אחת נחשפה לאור. שאר התנאים היו זהים. נמדדו צריכת המזון וקצב הגדילה.

ציינו יתרון אחד וחיסרון אחד של מדידות הנערכות במעבדה בהשוואה למדידות הנערכות בטבע.

פתרון

1. יתרון - שליטה בגורמים: במעבדה התנאים קבועים וזהים בשתי הקבוצות (טמפרטורה, מזון, לחות, תאורה ביום), ולכן הקבוצות נבדלות רק במשתנה הבלתי תלוי - האור בלילה. כך אפשר לייחס את ההבדל בצריכת המזון ובגדילה לזיהום האור.

2. חיסרון - הכללה: תנאי המעבדה שונים מבית הגידול הטבעי - אין טורפים, אין גאות ושפל, המזון והמרחב אחרים, והמעבר למעבדה עלול לגרום לעקה. לכן ייתכן שהתוצאות אינן משקפות את מה שקורה לסרטנים בטבע.

תשובה

יתרון: במעבדה שולטים בתנאים, והקבוצות נבדלות רק בזיהום האור, ולכן אפשר לייחס אליו את ההבדל. חיסרון: התנאים במעבדה שונים מבית הגידול הטבעי, ולכן ייתכן שהתוצאות אינן מייצגות את מה שקורה בטבע.

7. קטע מחקרי (הפרק השלישי)

הקטע המחקרי

בפרק השלישי מופיע קטע שלא ראיתם: תיאור של מחקר אמיתי, עם טבלה או גרפים. אף אחד לא מצפה שתכירו את הנושא - הקטע נותן את המידע, ואתם מחברים אותו לידע שלכם.

במדויק: הפרק השלישי בשאלון 043381 הוא קטע מחקרי קצר ("אנסין") עם שלוש שאלות חובה (שאלות 28-30, 18 נקודות). השאלות דורשות להבין את מערך המחקר, לקרוא את הנתונים, להסביר אותם בעזרת ידע מנושאי הליבה ולבחון את המחקר בביקורתיות.

הקטע עוסק בדרך כלל ביותר מנושא אחד: מחקר על זיהום אור, למשל, שאל גם על נשימה תאית וגם על שעתוק ותרגום.

דרך הפתרון

קריאת הקטע

1. שאלת המחקר: בשורה אחת - מה בדקו? ("ההשפעה של זיהום אור על פעילות הסרטנים").

2. מערך המחקר: הקבוצות, מה שונה ביניהן (המשתנה הבלתי תלוי), מה נמדד (המשתנה התלוי) ומה נשמר זהה.

3. הנתונים: לכל טבלה וגרף - מה בצירים, ומה המגמה. מסמנים את הערכים החשובים.

4. בכל שאלה: מה נדרש - הסבר, מסקנה, השערה או ביקורת - ואילו נתונים היא מבקשת ("על פי גרף 3").

5. התשובה: נתונים מהקטע + ידע ביולוגי, בשרשרת של סיבה ותוצאה.

שים לב

כשהשאלה מבקשת "התייחסו גם לתהליכים המתרחשים בתאים", לא עוצרים ב"הם אכלו פחות ולכן גדלו פחות". צריך להגיע לנשימה התאית (ATP) ולבניית חומרים ולחלוקת תאים.

שים לב

כשהשאלה אומרת "על פי גרף 3", ההסבר צריך לבוא מגרף 3 - גם אם גרף אחר בקטע מסביר את אותה תופעה.

דוגמה - זיהום אור, צריכת מזון וגדילה של סרטנים

מתוך הקטע "לא לטמון את הראש בחול": סרטנים ממין מסוים חיים בחוף חולי. ביום הם מתחפרים בחול, ובלילה הם פעילים - נעים על פני השטח וניזונים מאצות. בטבע נמצא שבאזור עם זיהום אור שיעור הפעילות של הסרטנים הוא 30% מהפעילות באזור בלי זיהום אור (100%).

במעבדה חולקו סרטנים לשתי קבוצות: בלילה קבוצה אחת נחשפה לזיהום אור והשנייה לא, ושאר התנאים היו זהים. התוצאות:

הקבוצהצריכת מזון (גרם לפרט ליממה)קצב גדילה (מ"ג לפרט ליממה)
בלי זיהום אורכ-0.14כ-18
עם זיהום אורכ-0.09כ-6

התבססו על המידע שבקטע ועל הנתונים, והסבירו מה גרם להבדל בקצב הגדילה בין שתי הקבוצות. בהסבר התייחסו גם לתהליכים המתרחשים בתאים.

פתרון

1. מה צריך להסביר: למה קצב הגדילה בקבוצה עם זיהום האור נמוך פי 3 (כ-6 לעומת כ-18 מ"ג לפרט ליממה).

2. מהקטע: הסרטנים ניזונים בלילה. זיהום אור מוריד את פעילותם ל-30% ← הם יוצאים פחות לחפש מזון.

3. מהנתונים: צריכת המזון נמוכה יותר (כ-0.09 לעומת כ-0.14 גרם לפרט ליממה).

4. בתאים: המזון הוא מקור לחומרי אנרגיה (גלוקוז ותרכובות אחרות שמפורקות בנשימה תאית ליצירת ATP) ולחומרי בניין (חומצות אמיניות ועוד) לבניית חלבונים ולחלוקת תאים. פחות מזון ← פחות ATP ופחות חומרי בניין ← פחות תהליכי בנייה ופחות חלוקות תאים.

5. סוגרים: לכן קצב הגדילה נמוך יותר. מכיוון שהקבוצות נבדלו רק בתאורה בלילה, אפשר לייחס את ההבדל לזיהום האור.

תשובה

זיהום האור מוריד את פעילות הסרטנים הליליים (30% לעומת 100%) ← הם צורכים פחות מזון (כ-0.09 לעומת 0.14 גרם לפרט ליממה) ← בתאים יש פחות גלוקוז לנשימה תאית (פחות ATP) ופחות חומרי בניין לבניית חלבונים ולחלוקות תאים ← קצב הגדילה נמוך (כ-6 לעומת 18 מ"ג לפרט ליממה).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.