דילוג לתוכן המרכזי

דף כללים בביולוגיה לבגרות

כל הכללים לשינון לפי נושא. ההסברים, דרכי הפתרון והדוגמאות - בסיכום של כל נושא.

הורדת PDF

הבגרות בביולוגיה: השאלונים ודרכי התשובה

השאלונים

043381 / 043387 עיוני 55% · 043386 מעבדה 15% · 043283 ביוחקר 30% (043282 חלופה לנבחני משנה)

מבנה שאלון 043381

043381: ברירה 20 (32) · פתוחות 4 מתוך 7 (35) · קטע מחקרי 3 חובה (18) · העמקה: חובה + 1 מתוך 2 (15)

מילות ההוראה

ציינו/קבעו = קצר · הסבירו = שרשרת סיבה ← תוצאה · נמקו = קביעה + כי · שערו = צפי + נימוק · התבססו על הנתונים = ערכים ויחידות

איך מזהים כל רכיב בניסוי

בלתי תלוי = מה משנים · תלוי = מה מודדים (ודרך המדידה) · קבועים = כל השאר זהה · ביקורת = בלי הגורם הנבדק

עמודות או עקומה

בלתי תלוי איכותי או בדיד ← עמודות · כמותי רציף ← עקומה

ממוצע וסטיית תקן

ממוצע = x1+x2+⋯+xnn\frac{x_1+x_2+\dots+x_n}{n} · קצב = השינוי חלקי הזמן

ההבדלים שהבגרות בודקת

תוצאה = מה נמדד · מסקנה = תשובה לשאלת החקר · הסבר = למה · מתאם ≠ סיבתיות

גוף האדם: מבט על, נשימה והובלה

יחסי הגומלין בין הגוף לסביבה

יחסי גומלין עם הסביבה: קליטת חומרים ואנרגיה · קליטת מידע · הפרשת חומרים · פליטת חום

המערכות שמתאמות את פעולת הגוף

תיאום בין המערכות: מערכת ההובלה · מערכת העצבים · המערכת ההורמונלית

משוב שלילי

משוב שלילי: סטייה ← תגובה הפוכה לסטייה ← חזרה לתחום התקין ← התגובה נחלשת

משוב שלילי ובקרה שלילית

משוב שלילי = התוצאה מקטינה את הגורם (ויסות בגוף) · בקרה שלילית = חלבון מווסת מקטין תעתוק (ביטוי גנים)

מבנה ותפקוד במערכת הנשימה

נאדיות רבות = שטח פנים גדול · דופן של שכבת תאים אחת = מרחק דיפוזיה קצר · נימים צפופים = מפל ריכוזים נשמר · ריר וריסים = סינון

שאיפה ונשיפה

שאיפה: שרירים מתכווצים ← נפח בית החזה גדל ← הלחץ בריאות יורד ← אוויר נכנס · נשיפה: שרירים נרפים ← נפח קטן ← לחץ עולה ← אוויר יוצא

חילוף גזים בנאדיות וברקמות

CO2\text{CO}_2: נשימה תאית ← דיפוזיה אל הדם ← דיפוזיה אל חלל הנאדית ← נשיפה · חמצן: נאדית ← דם ← תאים (בדיפוזיה)

ויסות קצב הנשימה

CO2\text{CO}_2 בדם עולה ← חומצה פחמתית, pH\text{pH} יורד ← קולטנים ← מרכז הנשימה במוח ← שרירי הנשימה ← קצב הנשימה עולה ← CO2\text{CO}_2 יורד

השפעת העישון על מערכת הנשימה

CO\text{CO} תופס את ההמוגלובין ← פחות חמצן בדם · עטרן פוגע בריסים ובנאדיות ← פחות שטח לחילוף גזים

חללי הלב

גוף ← עלייה ימנית ← חדר ימני ← עורק הריאה ← ריאות ← ורידי הריאה ← עלייה שמאלית ← חדר שמאלי ← אבי העורקים ← גוף

מבנה הלב ותפקודו: מחיצה, מסתמים ועובי הדופן

מחיצה = אין ערבוב בין ימין לשמאל · מסתמים = אין זרימה לאחור · חדר שמאל עבה = לחץ גבוה לכל הגוף · חדר ימין דק = לחץ נמוך לריאות

עורקים, נימים וורידים

עורק = מהלב, דופן עבה וגמישה, לחץ גבוה · נים = שכבת תאים אחת, מעבר חומרים · וריד = אל הלב, דופן דקה, מסתמים, לחץ נמוך

פעימת הלב, לחץ דם ודופק

עליות מתכווצות ← דם לחדרים ← חדרים מתכווצים ← מסתמי עליות-חדרים נסגרים ← דם לעורקים · סיסטולי = בהתכווצות החדרים · דיאסטולי = בהרפיה

תפוקת הלב וויסות קצב הלב

תפוקת לב = קצב לב × נפח פעימה · קוצב הלב קובע את הקצב · אדרנלין מגביר קצב ועוצמה

ויסות זרימת הדם לאיברים

במאמץ: יותר דם לשרירים ולעור, פחות למערכת העיכול

רכיבי הדם ותפקידם

פלסמה = הובלת חומרים וחום · תאי דם אדומים = חמצן (המוגלובין, ברזל) · תאי דם לבנים = הגנה · טסיות = קרישה

הובלת חמצן בדם

חמצן קשור להמוגלובין · סביבה עשירה בחמצן (ריאות) = קישור גבוה · סביבה דלה בחמצן (שריר) = קישור נמוך, החמצן משתחרר

הובלת פחמן דו-חמצני בדם

CO2\text{CO}_2 בדם: בעיקר כיוני ביקרבונט בפלסמה (דרך חומצה פחמתית) · מומס בפלסמה · קשור להמוגלובין

קרישת הדם

קרישה: טסיות פגועות משחררות חומר ← פיברינוגן (מסיס) ← פיברין (לא מסיס) ← רשת וקריש

תגובה לגבהים: ויסות ייצור תאי דם אדומים

גובה ← פחות חמצן בדם ← אריתרופויטין ← יותר תאי דם אדומים ← יותר חמצן לתאים

בדיקת דם

בדיקת דם: ספירת דם, המוגלובין, גלוקוז, כולסטרול · מעט המוגלובין = אנמיה · הרבה תאי דם לבנים = זיהום · מעט טסיות = קרישה איטית

הומיאותרמי ופויקילותרמי

הומיאותרמי (אנדותרמי) = טמפרטורה קבועה, חום מחילוף החומרים · פויקילותרמי (אקטותרמי) = טמפרטורה לפי הסביבה

מנגנוני הוויסות בחום ובקור

בחום: הזעה, הרחבת כלי דם בעור · בקור: הצרת כלי דם בעור, רעידות, הגברת חילוף החומרים · ובנוסף מנגנונים התנהגותיים

ויסות הטמפרטורה במשוב שלילי

חום עולה ← הזעה והרחבת כלי דם בעור ← פליטת חום ← חזרה לתקין · קור ← הצרת כלי דם, רעידות, חילוף חומרים מוגבר ← שימור והפקת חום

יחס שטח הפנים לנפח ואיבוד חום

גוף גדול ← יחס שטח פנים לנפח קטן ← פחות איבוד חום יחסי · גוף קטן ← יחס גדול ← יותר איבוד חום, צריכת חמצן גבוהה ליחידת משקל גוף

בדיקת טמפרטורת הגוף

טמפרטורה תקינה: כ-36.5 עד כ-37.5 מעלות, סביב 37 · כ-39 = חום (קדחת)

גוף האדם: מערכת ההפרשה ומערכות ההגנה

איך נוצר השתן בנפרון

דם ← סינון ← תסנין (מים, גלוקוז, מלחים, שתנן; בלי חלבון ותאי דם) ← ספיגה חוזרת לדם (כל הגלוקוז, רוב המים) ← שתן ← שלפוחית השתן

מה יש בדם, בתסנין ובשתן של אדם בריא

גלוקוז: בתסנין כן, בשתן לא (נספג חזרה) · חלבון: לא בתסנין ולא בשתן (לא מסונן) · שתנן: בכולם (רובו אינו נספג חזרה)

ספיגה חוזרת: סבילה ופעילה

מים ← אוסמוזה (סביל) · גלוקוז ← העברה פעילה (ATP) · הסינון סביל (לחץ הדם) · הרבה העברה פעילה ← הכליה צורכת הרבה חמצן

ויסות מאזן המים: ADH

חוסר מים ← ריכוז מומסים בדם עולה ← יותר ADH ← יותר ספיגת מים ← שתן מעט ומרוכז · עודף מים ← פחות ADH ← שתן רב ומהול

בדיקת שתן: מה מגלה כל ממצא

גלוקוז בשתן ← סוכר גבוה בדם (סוכרת) · חלבון בשתן ← פגיעה בסינון · שתן מרוכז ← ADH גבוה

עקרונות הפעולה של כליה מלאכותית

כליה מלאכותית: דיפוזיה של פסולת מהדם לנוזל (מריכוז גבוה לנמוך) + שטח פנים גדול

מניעת חדירה: עור, ריריות, ריסים ודמעות

עור = מחסום · ריר = לוכד חיידקים וחלקיקים · ריסים = מסיעים את הריר החוצה מדרכי הנשימה · דמעות = שוטפות את פני העין

פגוציטים: בליעה ופירוק

פגוציט: מקיף בשלוחות ← בולע לשלפוחית ← מפרק באנזימים · לא ייחודי · לא מייצר נוגדנים

דלקת

דלקת: כלי דם מתרחבים וחדירים יותר ← תאי דם לבנים יוצאים לרקמה ← בליעת הגורם הזר

תגובה לא ייחודית ותגובה ייחודית

לא ייחודית = נגד כל גורם, מיידית, בלי זיכרון · ייחודית = נגד אנטיגן מסוים, לימפוציטים ונוגדנים, זיכרון חיסוני

תגובה ראשונית ותגובה שניונית

ראשונית = איטית, מעט נוגדנים, נוצרים תאי זיכרון · שניונית = מהירה, הרבה נוגדנים (תאי הזיכרון)

חיסון פעיל וחיסון סביל

פעיל = מקבלים אנטיגן, הגוף מייצר נוגדנים ותאי זיכרון, איטי וממושך, למניעה · סביל = מקבלים נוגדנים מוכנים, מיידי וקצר, לטיפול

חיסון טבעי וחיסון מלאכותי

פעיל טבעי = מחלה · פעיל מלאכותי = תרכיב · סביל טבעי = מהאם לתינוק · סביל מלאכותי = נסיוב

אנטיגנים, נוגדנים ועירויים מתאימים

A: אנטיגן A, נוגדנים נגד B · B: אנטיגן B, נוגדנים נגד A · AB: שני האנטיגנים, בלי נוגדנים · O: בלי אנטיגנים, נוגדנים נגד שניהם · עירוי: נוגדני המקבל מול אנטיגני התורם

קביעת סוג הדם בבדיקה

הצמתה עם נוגדנים לאנטיגן X ← יש על התאים אנטיגן X

גורם Rh

Rh+\text{Rh}^{+} = יש אנטיגן Rh · Rh−\text{Rh}^{-} = אין · בודקים ABO וגם Rh

השתלת איברים ודחיית שתל

שתל מאדם אחר = אנטיגנים "לא עצמיים" ← תגובה חיסונית ייחודית ← דחיית שתל · תאים מגוף המקבל עצמו - אין דחייה · תרופות מדכאות חיסון ← פחות הגנה מגורמי מחלה

גוף האדם: מערכת העצבים והמערכת ההורמונלית

המסלול: מי עושה מה

תאי חישה ← תא עצב תחושתי ← מערכת העצבים המרכזית ← תא עצב תנועתי ← תאי מטרה (שריר, בלוטה)

חלקי תא העצב: מבנה ותפקוד

דנדריטים וגוף התא - קולטים אותות (קולטנים) · אקסון - מוליך את הדחף העצבי, ובקצהו משתחרר נוירוטרנסמיטר

אות חשמלי ואות כימי

לאורך התא - אות חשמלי (דחף עצבי) · בין התאים, בסינפסה - אות כימי (נוירוטרנסמיטר), בכיוון אחד

העברת אות בסינפסה: השלבים

דחף בקצה האקסון ← הפרשת נוירוטרנסמיטר ← דיפוזיה במרווח הסינפטי ← קישור לקולטנים ייחודיים ← תגובה ← פינוי (פירוק או ספיגה חזרה)

דוגמה: אצטילכולין בסינפסה בין תא עצב לשריר

נוירוטרנסמיטר שאינו מפורק ← גירוי מתמשך (התכווצות בלתי פוסקת) · קולטנים חסומים ← אין גירוי (שיתוק)

למה בסינפסה האות עובר בכיוון אחד

שלפוחיות נוירוטרנסמיטר רק בקצה האקסון + קולטנים רק בתא שאחרי הסינפסה ← האות עובר בכיוון אחד

קשת הרפלקס: הרחקת היד מסיר חם

קשת רפלקס: תאי חישה ← תא עצב תחושתי ← מוח השדרה (סינפסה) ← תא עצב תנועתי ← סינפסה ← שריר

רפלקס לעומת תגובה רצונית

רפלקס: עיבוד במוח השדרה, מסלול קצר, מעט סינפסות, בלי החלטה מודעת ← מהיר · רצוני: דרך המוח, הרבה סינפסות ← איטי יותר

מערכת עצבים רצונית ומערכת עצבים אוטונומית

רצונית - שרירי השלד, בשליטתנו · אוטונומית - איברים פנימיים (לב, כלי דם, בלוטות), בלתי רצונית

הבלוטות וההורמונים

לבלב - אינסולין וגלוקגון · היפופיזה - ADH (כליה) · יותרת הכליה - אדרנלין

תקשורת עצבית ותקשורת הורמונלית

עצבית: חשמלי + נוירוטרנסמיטר למרווח הסינפטי, מהירה, קצרה, ממוקדת · הורמונלית: הורמון לדם, איטית, ממושכת, לכל תאי המטרה · בשתיהן: קישור לקולטנים

אינסולין וגלוקגון

גלוקוז גבוה ← אינסולין ← גלוקוז נכנס לתאים ונאגר כגליקוגן ← ריכוז יורד · גלוקוז נמוך ← גלוקגון ← פירוק גליקוגן בכבד ← ריכוז עולה

ויסות הגלוקוז במצב נתון: מהשינוי ועד המשוב

המצב ← שינוי בגלוקוז (אכילה - עולה; צום או פעילות גופנית - יורד) ← הלבלב: גלוקוז עולה - אינסולין עולה וגלוקגון יורד, ולהפך ← תאי המטרה ← הגלוקוז חוזר לתחום התקין (משוב שלילי)

אדרנלין במאמץ

אדרנלין: הרחבת הסימפונות, עלייה בקצב הלב, פירוק גליקוגן ← יותר חמצן וגלוקוז לשרירים ← יותר ATP

סוכרת: גורמים ותוצאות

סוכרת: חוסר באינסולין או תאי מטרה שאינם מגיבים לו ← גלוקוז גבוה בדם ← גלוקוז בשתן ← כמות גדולה של שתן

התא: מבנה, הרכב ומעבר חומרים

מה יש בכל תא חי

בכל תא: קרום, ציטופלסמה, DNA, ריבוזומים, בניית חלבונים, ATP · לא בכל תא: גרעין, דופן, מיטוכונדריה, כלורופלסטים

תא פרוקריוטי ותא אאוקריוטי

פרוקריוטי (חיידק): אין גרעין ואין אברונים מוקפי קרום, יש ריבוזומים, רבייה בחלוקה לשניים · אאוקריוטי (צמח, בעל חיים): גרעין ואברונים מוקפי קרום, מיטוזה

נגיף וחיידק

נגיף: חומר תורשתי (DNA או RNA) + מעטפת חלבון, אין חילוף חומרים, מתרבה רק בתא מאכסן · חיידק: תא עצמאי, DNA ו-RNA, חילוף חומרים, חלוקה

אברוני התא ותפקודם

גרעין - DNA, שעתוק · ריבוזום - בניית חלבונים (בכל התאים) · מיטוכונדריה - נשימה תאית, ATP · כלורופלסט - פוטוסינתזה · חלולית - מים ומומסים · ליזוזום - אנזימי פירוק · דופן - תמיכה, לא בררנית

סוגי תאים: התאמה בין מבנה לתפקוד

הרבה ATP ← הרבה מיטוכונדריות · פוטוסינתזה ← כלורופלסטים · הגנה ← דופן עבה · אגירה ← חלולית גדולה

ארבע קבוצות התרכובות האורגניות

פחמימות: חד-, דו-, רב-סוכר (עמילן, גליקוגן, תאית) · ליפידים: שומנים, פוספוליפידים (קרום) · חלבונים: חומצות אמיניות ← מבנה מרחבי ← תפקוד · חומצות גרעין: נוקלאוטידים (DNA, RNA)

חומרי תשמורת

תשמורת: עמילן (צמחים), גליקוגן (בעלי חיים), שומנים · לא מסיסים במים ← לא משנים ריכוז מומסים ← אין כניסת מים באוסמוזה

המים והמינרלים

מים - ממס ומגיב · מינרלים - חומרי גלם (N לחלבונים ולחומצות גרעין; P לחומצות גרעין, ATP ופוספוליפידים), לא אנרגיה

מה יכול לשמש מקור אנרגיה בתא

מקור אנרגיה: פחמימות, שומנים, חלבונים (ו-ATP) · לא: חמצן, מים, מינרלים, ויטמינים

רכיבי הקרום ותפקודם

פוספוליפידים - שכבה כפולה, מעבר חומרים מסיסים בשומן · תעלה - לפי מפל, בלי אנרגיה · נשא - נקשר לחומר מסוים · משאבה - נגד מפל, ATP · קולטן - קליטת אותות

מה קובע אם חומר עובר דרך הקרום

עובר ישירות: קטן או מסיס בשומן · דרך תעלה או נשא: יונים · לא עובר: גדול ולא מסיס בשומן

קרום התא ודופן התא

קרום: בכל התאים, בררני · דופן: צמחים (תאית), פטריות, רוב החיידקים, לא בררנית, מונעת התפוצצות

קולטנים ייחודיים

קולטן = חלבון בקרום שנקשר באופן ייחודי לחומר אות · מגיב רק תא מטרה שיש לו קולטן

גורמים שפוגעים בקרום

דטרגנט - ממיס פוספוליפידים · חום - דנטורציה של חלבוני הקרום

איך רואים בניסוי שהקרום נפגע

קרום נפגע ← ההפרדה נעלמת: אדום ניטרלי בתאים מקבל את צבע התמיסה · בטנין יוצא מתאי הסלק · חומר נקשר ל-DNA ופולט אור · אתנול - ממס שומנים ופוגע בחלבוני הקרום

דרכי המעבר: השוואה

דיפוזיה: גבוה ← נמוך, בלי ATP · אוסמוזה: מים, מריכוז מומסים נמוך ← גבוה · העברה פעילה: נמוך ← גבוה, משאבות ו-ATP · אנדוציטוזה: הכנסה בשלפוחית · אקסוציטוזה: הוצאה בשלפוחית

תא בתמיסות: היפוטונית, איזוטונית, היפרטונית

היפוטונית ← מים נכנסים (בעל חיים מתפוצץ, צמח מתוח - דופן) · איזוטונית ← אין שינוי · היפרטונית ← מים יוצאים (בעל חיים מתכווץ, צמח - פלסמוליזה)

העברה פעילה והאנרגיה

הפרש ריכוזים שנשמר ← העברה פעילה ← ATP מנשימה תאית (חמצן, גלוקוז) · תא מת ← הריכוזים משתווים

ניסויים טיפוסיים באוסמוזה

רצועות בצל: יותר מים נכנסו ← עיקול חזק יותר · טיפה כחולה עולה ← מים יצאו מהתאים; שוקעת ← מים נכנסו

התא: חילוף חומרים ואנרגיה

מושגי היסוד

אנזים + סובסטרט ← קומפלקס אנזים-סובסטרט ← אנזים (ללא שינוי) + תוצרים · ספציפיות = התאמה בין הסובסטרט לאתר הפעיל · דנטורציה = שינוי המבנה המרחבי ← האתר הפעיל משתנה

הגורמים המשפיעים על קצב הפעילות

טמפרטורה: עלייה עד מיטב ← ירידה חדה (דנטורציה) · pH\text{pH}: פעמון סביב מיטב · ריכוז סובסטרט: עלייה ← רוויה · ריכוז אנזים (בעודף סובסטרט): עלייה ישרה

מעכב

מעכב שדומה לסובסטרט נקשר לאתר הפעיל ← פחות קומפלקסים אנזים-סובסטרט; בעודף סובסטרט השפעתו קטנה

תמיסת בופר

בופר = מונע שינוי ב-pH\text{pH} ← ה-pH\text{pH} בתא קבוע (הומאוסטזיס) ← האנזימים שומרים על מבנה מרחבי ועל פעילות

אנזים בבחינת המעבדה: אינברטאז

אינברטאז: סוכרוז ← גלוקוז + פרוקטוז · סמנר מגיב בחימום עם גלוקוז: צהוב, כתום, אדום - לפי ריכוז הגלוקוז

הזנה אוטוטרופית והזנה הטרוטרופית

אוטוטרופי = בונה חומר אורגני מ-CO2\text{CO}_2 ומים (פוטוסינתזה) · הטרוטרופי = מקבל חומר אורגני מהסביבה · שניהם נושמים

תהליך הפוטוסינתזה

פוטוסינתזה: CO2\text{CO}_2 + מים ← (אור, כלורופיל, בכלורופלסטידה) גלוקוז + חמצן · אנרגיית אור ← אנרגיה כימית

גורמים מגבילים בפוטוסינתזה

גורם מגביל = הגורם שהגדלתו מעלה את הקצב · בפוטוסינתזה: אור, CO2\text{CO}_2, כלורופיל, טמפרטורה · ברוויה האור כבר לא מגביל

פוטוסינתזה ונשימה תאית

פוטוסינתזה: CO2\text{CO}_2 ומים ← גלוקוז וחמצן (באור, בכלורופלסטידה) · נשימה: גלוקוז וחמצן ← CO2\text{CO}_2, מים ו-ATP (תמיד, בכל תא) · נמדד נטו = פוטוסינתזה פחות נשימה

ניסוי בפוטוסינתזה: דסקיות עלים צפות

דסקיות עלים: חמצן מהפוטוסינתזה ← הדסקיות צפות · משתנה בלתי תלוי: המרחק מהמנורה (עוצמת האור) · משתנה תלוי: מספר הדסקיות הצפות בזמן קבוע

ATP

ATP נוצר מ-ADP וזרחה בתהליכים משחררי אנרגיה (נשימה תאית, תסיסה) · ATP מתפרק ל-ADP וזרחה בתהליכים צורכי אנרגיה (העברה פעילה, בנייה, התכווצות)

שני שלבי הנשימה התאית

גליקוליזה (ציטופלסמה, בלי חמצן): גלוקוז ← 2 חומצה פירובית + 2 ATP · אווירני (מיטוכונדריה): חומצה פירובית וחמצן ← CO2\text{CO}_2, מים ורוב ה-ATP · פירוק מלא = הרבה יותר ATP מגליקוליזה לבדה

מקורות האנרגיה בתא

מקורות אנרגיה: פחמימות, שומנים, ATP · חמצן וויטמינים אינם מקור אנרגיה

ניסוי בנשימה תאית: איך מודדים

מודדים נשימה תאית לפי שחרור CO2\text{CO}_2: אינדיקטור (איכותי) וטיטרציה עם NaOH (כמותי)

נשימה אווירנית, תסיסה כוהלית ותסיסה לקטית

אווירנית: גלוקוז וחמצן ← CO2\text{CO}_2, מים והרבה ATP · כוהלית: גלוקוז ← כוהל, CO2\text{CO}_2 ו-2 ATP · לקטית: גלוקוז ← חומצת חלב ו-2 ATP

תסיסה כוהלית

תסיסה כוהלית (שמרים, בלי O2\text{O}_2): גלוקוז ← 2 כוהל + 2 CO2\text{CO}_2 + 2 ATP

תסיסה לקטית

תסיסה לקטית (שריר, בלי מספיק O2\text{O}_2): גלוקוז ← 2 חומצת חלב + 2 ATP · ה-pH\text{pH} בשריר יורד

יתרונות וחסרונות

אווירנית: הרבה ATP, צריכה חמצן · תסיסה: בלי חמצן, אבל רק 2 ATP, ובשריר מצטברת חומצת חלב

בחוסר חמצן: צריכת גלוקוז גבוהה

חוסר חמצן ← תסיסה ← רק 2 ATP לגלוקוז ← צריכת גלוקוז גבוהה

ניסוי בתסיסה של שמרים

קצב תסיסה נמדד לפי שחרור CO2\text{CO}_2 (דסקיות צפות, קצף)

התא: החומר התורשתי, חלוקת התא ותורשה

DNA ו-RNA

DNA: דאוקסי-ריבוז, A G C T, שני גדילים · RNA: ריבוז, A G C U, גדיל אחד

זיווג הבסיסים: רצף משלים ואחוזי בסיסים

A מול T, G מול C · ב-DNA דו-גדילי: A = T ו-G = C

מנוקלאוטיד לגנום

נוקלאוטיד < קודון (3 נוקלאוטידים) < גן < כרומוזום < גנום · כרומוזום משוכפל = 2 כרומטידות + צנטרומר

מאפייני ה-DNA

מאפייני ה-DNA: אופייני למין וייחודי לפרט · נשמר (ברובו) בין הדורות · יציב מאוד

שכפול DNA

שכפול: הגדילים נפרדים ← כל גדיל תבנית ← אנזים משכפל DNA בונה גדיל משלים ← 2 מולקולות זהות, בכל אחת גדיל מקורי + גדיל חדש (משמר-למחצה)

מיטוזה: מה נכנס ומה יוצא

מיטוזה: מתא 2n נוצרים 2 תאי בת 2n זהים לתא האם · כמות DNA: 2, אחרי השכפול 4, בכל תא בת 2 · חשיבות: גדילה, התמיינות, רבייה אל-זוויגית

מיטוזה ומיוזה

מיטוזה: חלוקה אחת, מ-2n ל-2n, תאים זהים · מיוזה: שתי חלוקות, מ-2n ל-n, תאי רבייה שונים זה מזה

החלוקה הראשונה והשנייה של המיוזה

חלוקה ראשונה: ההומולוגיים נפרדים, מ-2n ל-n, עדיין 2 כרומטידות · חלוקה שנייה: הכרומטידות נפרדות, כרומטידה אחת · כמות DNA: 2, שכפול ל-4, אחרי הראשונה 2, אחרי השנייה 1

מחזור החיים ברבייה זוויגית

מיוזה ← תאי רבייה (n) ← הפריה ← זיגוטה (2n) ← מיטוזות ← יצור רב-תאי

כרומוזומי המין

נקבה XX · זכר XY · תא הזרע (X או Y) קובע את הזוויג

המיוזה והשונות הגנטית

שונות במיוזה: הפרדה בלתי תלויה של הומולוגיים + שחלוף ← צירופים חדשים של אללים קיימים

שעתוק ותרגום

שעתוק: בגרעין, לפי הגן נבנה mRNA (אנזים מתעתק DNA) · תרגום: בריבוזום, לפי ה-mRNA נבנה חלבון (tRNA מביא חומצות אמיניות לפי הקודונים)

mRNA ו-tRNA

mRNA = עותק הגן, נושא את הקודונים · tRNA = מביא חומצה אמינית, אנטיקודון מול קודון

שכפול DNA ושעתוק

שכפול: שני הגדילים, כל ה-DNA, T, לפני חלוקה · שעתוק: גדיל אחד, רק הגן, U, לפי הצורך

מרצף DNA לרצף חומצות אמיניות

גדיל DNA ← שעתוק (מול A - U, מול T - A, מול G - C, מול C - G) ← חלוקת ה-mRNA לקודונים (שלשות) ← תרגום לפי טבלת הצופן

מה זהה ומה שונה בין תאי הגוף של אותו אדם

תאים שונים באותו אדם: DNA זהה · mRNA, חלבונים ותפקוד שונים

מהזיגוטה לתא ממוין

התמיינות: אותו DNA ← הפעלה והשתקה של גנים ← חלבונים שונים ← תפקוד שונה

מונחי ההכלאה

הומוזיגוט AA או aa · הטרוזיגוט Aa · רצסיבי מתבטא רק ב-aa · הדורות: P, אחריו F1, אחריו F2 · הכלאת מבחן = עם aa

היחסים המספריים

Aa × Aa נותן 3:1 (גנוטיפים 1:2:1) · Aa × aa נותן 1:1 · AA × aa נותן כולם Aa

הכלאת מבחן: איך קוראים את התוצאה

הכלאת מבחן (עם aa): צאצא רצסיבי אחד ← הנבדק Aa בוודאות · כולם דומיננטיים ← כנראה AA

אקולוגיה: הסביבה, יחסי גומלין ומעברי אנרגיה

גורמים אביוטיים והשפעתם על יצורים

אביוטי = דומם: מים, קרקע, אור וקרינה, טמפרטורה, רוח, O2\text{O}_2, CO2\text{CO}_2 · ביוטי = חי: צמחים, בעלי חיים, פטריות, חיידקים

התאמה לגורם ביוטי או לגורם אביוטי

התאמה לגורם ביוטי = ליצור אחר (מאביק, טורף, מזון) · לגורם אביוטי = לתנאי דומם (מים, רוח, טמפרטורה)

איך מזהים גורם מגביל

גורם מגביל = הגדלתו מגבירה את התהליך · ברוויה (קו אופקי) הוא כבר אינו מגביל

סוגי יחסי הגומלין

טריפה +/- · טפילות +/- (בדרך כלל בלי להמית) · תחרות -/- · הדדיות +/+ · קומנסליזם +/0

תחרות בתוך המין ובין מינים

תוך-מינית: אותו מין, גוברת עם הצפיפות · בין-מינית: מינים שונים על אותו משאב מוגבל

טריפה והימלטות מטריפה

יותר טורפים ← פחות נטרפים · סילוק טורף ← יותר נטרפים · פחות נטרפים ← פחות טורפים

תפקיד המפרקים

מפרקים: חומר אורגני מת ← CO2\text{CO}_2 + מים + מינרלים · בלעדיהם: חומר מת מצטבר, ליצרנים חסרים מינרלים

זרימת האנרגיה במערכת אקולוגית

אור ← יצרנים (פוטוסינתזה: אנרגיה כימית) ← צרכנים ← ... · בכל מעבר עובר בערך 10%, והשאר משתחרר כחום בנשימה · אנרגיה זורמת בכיוון אחד

חומרים ואנרגיה במערכת האקולוגית

הביוספרה: סגורה לחומרים (חוזרים לשימוש) · פתוחה לאנרגיה (נכנסת כאור, יוצאת כחום)

שרשרת מזון, מארג מזון ופירמידה אקולוגית

חץ: מהנאכל אל האוכל · בבסיס הפירמידה: יצרנים · אנרגיה וביומסה קטנות מרמה לרמה · 4-5 רמות לכל היותר

שינוי באוכלוסייה במארג מזון

שינוי במארג: עוקבים חוליה אחר חוליה בשני הכיוונים · ירידה במתחרה על אותו מזון ← יותר מזון לאחרים

פוטוסינתזה מול נשימה ברמת המערכת

פוטוסינתזה > נשימה ← O2\text{O}_2 וביומסה עולים · נשימה > פוטוסינתזה ← O2\text{O}_2 וביומסה יורדים

אקולוגיה: אבולוציה, התאמות והשפעת האדם על הסביבה

שלבי הברירה הטבעית

שונות תורשתית ← יותר צאצאים מהשורדים (תחרות) ← בעלי התכונה המועילה שורדים ומתרבים יותר ← מורישים אותה ← שכיחותה באוכלוסייה עולה לאורך דורות

שונות ומקורותיה

מקורות השונות: צירופים שונים של אללים · רבייה זוויגית (מיוזה והפריה) · מוטציות אקראיות בתאי הזוויג או בזיגוטה

כשירות, שכיחות והתאמה

כשירות = מספר הצאצאים הפוריים (התרומה לדור הבא) · שכיחות = חלק הפרטים בעלי התכונה באוכלוסייה · התאמה = תוצר של ברירה טבעית

ברירה טבעית ואירועים אקראיים

ברירה טבעית = לפי התכונות ← שכיחות התכונות המועילות עולה · אירוע אקראי = בלי קשר לתכונות, השפעה גדולה במיוחד באוכלוסייה קטנה, יכול להעלות תכונה בלי יתרון

היווצרות מין חדש

בידוד (מחסום גאוגרפי) ← אין זרימת גנים ← מוטציות שונות + ברירה בתנאים שונים + אקראיות ← הצטברות הבדלים לאורך דורות ← מחסום רבייתי ← שני מינים

סוגי ההתאמות

מורפולוגית = מבנה · פיזיולוגית-ביוכימית = תהליך או חומר בגוף · התנהגותית = מה בעל החיים עושה

התאמה לגורם ביוטי או לגורם אביוטי

ביוטי = התאמה ליצור חי (טורף, מאביק, מזון) · אביוטי = התאמה לגורם דומם (מים, טמפרטורה, רוח, אור, קרקע)

יחס שטח הפנים לנפח

גוף קטן ← יחס שטח פנים לנפח גדול ← פליטת חום ואיבוד מים מהירים ביחס לנפח · גוף גדול ← יחס קטן ← שמירה על חום

הומאותרמים ופויקילותרמים

הומאותרם = טמפרטורת גוף קבועה, חום מחילוף החומרים (יונקים, עופות) · פויקילותרם = טמפרטורת גוף משתנה עם הסביבה

התאמות לשלוש הסביבות

מימית: גוף זרימתי, קרום בין אצבעות, היצמדות לסלע · ים תיכוני: גאופיטים וחד-שנתיים בורחים מהקיץ היבש · מדבר: צמחים - פחות דיות ויותר קליטת מים; בעלי חיים - פעילות בלילה

חד-שנתיים וגאופיטים: בריחה מהעונה היבשה

חד-שנתי: נובט, פורח ויוצר זרעים בעונת הגשמים, ואת היובש עובר כזרע · גאופיט: עלים ופוטוסינתזה בחורף ← אגירה בבצל או בפקעת ← בקיץ רק איבר תת-קרקעי

פעילות לתועלת האדם

פעילות לתועלת האדם: חקלאות אינטנסיבית · תעשייה · בינוי

המחיר הסביבתי

המחיר הסביבתי: זיהום (אוויר, מים, קרקע) ודלדול משאבים · הרס בתי גידול · הכחדת מינים · מינים פולשים

אפקט החממה

CO2\text{CO}_2 (גז חממה) בולע קרינת חום ← יותר CO2\text{CO}_2 ← התחממות · כריתת יערות מגבירה · נטיעת עצים (פוטוסינתזה) מצמצמת

מה מאפשר למין להיות מין פולש

מין פולש מצליח: מעט אויבים טבעיים · רבייה מהירה · תזונה מגוונת · סבילות רחבה · תחרותי ← דוחק מינים מקומיים

דרכים להקטנת המחיר הסביבתי

הקטנת המחיר: הדברה ביולוגית · פיתוח בר-קיימא · צמצום צריכת משאבים (מי קולחין, מים מליחים, קומפוסט) · חקיקה סביבתית · חינוך והסברה

הדברה ביולוגית מול הדברה כימית

ביולוגית = אויב טבעי, ייחודית למזיק, בלי זיהום, אך חלקית ואיטית · כימית = מהירה, אך פוגעת ביצורים אחרים, מזהמת ומצטברת בשרשרת המזון

נושא העמקה: בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית

ארבע הרמות

מבנה ה-DNA (שיתוק X) · שעתוק (אופרון הלקטוז: בקרה חיובית ושלילית) · שחבור (שחבור חלופי, רק באאוקריוטים) · תרגום (מיקרו-RNA) · נקשר ל-DNA ← שעתוק; נקשר ל-mRNA ← תרגום

שיתוק כרומוזום X

שיתוק X = בקרה ברמת מבנה ה-DNA: בכל תא גוף של נקבה X אחד מושתק באקראי, ונשמר בתאי הבת ← פסיפס

אופרון הלקטוז: הרכיבים

גן מווסת ← דכאן · אתר מקדם = קישור האנזים המתעתק · אתר מפעיל = קישור הדכאן · גנים מבניים = אנזימי הלקטוז · לקטוז = משרן

אופרון הלקטוז: מה קורה בכל מצע

אין לקטוז ← דכאן על האתר המפעיל ← אין שעתוק · יש לקטוז ← הדכאן מתנתק ← שעתוק · אין גלוקוז ← חלבון מפעיל מחזק את קישור האנזים המתעתק ← שעתוק מרבי

בקרה שלילית ובקרה חיובית

בקרה שלילית = חלבון מווסת נקשר ל-DNA ומקטין שעתוק · בקרה חיובית = נקשר ל-DNA ומגביר שעתוק

עקום ה-mRNA ועקום האנזים

mRNA עולה ראשון ויורד מהר לאפס · האנזים עולה באיחור ונשאר קבוע (חלבון יציב)

שחבור ושחבור חלופי

שחבור = סילוק אינטרונים וחיבור אקסונים (רק באאוקריוטים) · שחבור חלופי = צירופי אקסונים שונים ← כמה חלבונים מגן אחד

בקרה בשלב התרגום

בקרה בתרגום: ה-mRNA קיים, תרגומו מעוכב (מיקרו-RNA, mRNA משלים) או מוגבר (הגנה מפירוק) · תגובה מהירה יותר מבקרה בשעתוק

מה זהה ומה שונה בין תאים ממוינים

תאים ממוינים: אותו DNA ואותם גנים · mRNA וחלבונים שונים (ביטוי גנים מבדל)

גנים של תחזוקה שוטפת וגנים ייחודיים לרקמה

גן של תחזוקה שוטפת = מתבטא בכל התאים כל הזמן (תפקודים בסיסיים) · גן ייחודי לרקמה = רק בסוג תא מסוים

ביטוי מבדל לפי שלב ההתפתחות

אותם גנים בכל שלבי החיים - בכל שלב מתבטאים גנים אחרים (המוגלובין: גמא בעובר, בטא במבוגר)

תא גזע

תא גזע = לא ממוין סופית: מתפתח לסוגי תאים שונים או ממשיך להתחלק כתא גזע

אבחון גנטי מול זיהוי גנטי

אבחון גנטי = מחלה (קריוטיפ, רצף הגן, אזור הבקרה) · זיהוי גנטי = של מי ה-DNA (אזורים לא מקודדים)

מה מגלה כל בדיקה באבחון גנטי

קריוטיפ = מספר ומבנה כרומוזומים · שינוי ברצף המקודד ← חלבון לא תקין · שינוי באזור הבקרה ← כמות חלבון שונה

למה זיהוי גנטי נעשה באזורים לא מקודדים

אזורים מקודדים: שונות קטנה (הברירה מסלקת מוטציות) · אזורים לא מקודדים: שונות גדולה ← זיהוי גנטי

PCR (תגובת שרשרת פולימרזית)

PCR: חימום (הפרדת גדילים) ← קירור (קישור תחלים) ← בנייה (DNA פולימראז עמיד לחום) · כל מחזור מכפיל את מספר העותקים

PCR מול שכפול DNA בתא

תא: הפרדה באנזים ב-37 מעלות, כל ה-DNA · PCR: הפרדה בחום, רק המקטע שבין התחלים · בשניהם: תבנית, זיווג בסיסים, DNA פולימראז

ג'ל אלקטרופורזה

DNA שלילי ← נע לקוטב החיובי · קצר = רחוק · פס = מקטעים באותו אורך · n אתרי חיתוך ← n+1 מקטעים

כלי ההנדסה הגנטית

אנזים הגבלה = חותך ברצף מסוים · ליגאז = מחבר · וקטור = פלסמיד או נגיף · cDNA = מ-mRNA, בלי אינטרונים · גן ממיין = רק המהונדסים גדלים · גן מדווח = סימן גלוי לביטוי

יצירת חיידק מהונדס

בידוד ← חיתוך באותו אנזים הגבלה ← חיבור בליגאז ← החדרה בוקטור ← מיון בגן ממיין ← בדיקת ביטוי

DNA משלים (cDNA)

cDNA = DNA שנבנה לפי mRNA בשל בתעתוק במהופך · בלי אינטרונים ← מתאים לחיידק (אין בו שחבור)

גן ממיין וגן מדווח

גן ממיין = מי שורד (עמידות לאנטיביוטיקה) · גן מדווח = מי מבטא (סימן גלוי)

וקטורים ויצורים טרנסגניים

וקטור = פלסמיד או נגיף · גן שהוחדר לזיגוטה עובר לצאצאים · הנדסה גנטית (ולא הכלאה) בין מינים רחוקים

נושא העמקה: פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי

מחד-תאי לרב-תאי: הצורך והפתרון

יחס שטח פנים לנפח קטן ← דיפוזיה לא מספיקה ← משטחי חילוף גזים + מערכת הובלה + איברי הפרשה

מהמים ליבשה: הבעיות וההתאמות

יבשה = לחסוך מים ולשמור על לחות: משטחי חילוף גזים פנימיים · שתנן / חומצת שתן · ביצה עם קליפה ונוזל שפיר, או רחם

מערכת דם פתוחה ומערכת דם סגורה

פתוחה (חרקים): נוזל בחלל הגוף, בלי נימים, לחץ נמוך, כמעט בלי חמצן · סגורה (חולייתנים): כלי דם ונימים, לחץ גבוה, חמצן על המוגלובין

הלב בחולייתנים

דג: 2 מדורים, יחיד · דו-חי: 3, חדר בלי מחיצה (דם מעורב) · זוחל: 3, מחיצה חלקית · עוף ויונק: 4, מחיצה שלמה, כפול

מחזור דם יחיד ומחזור דם כפול

יחיד: לב ← זימים ← גוף ← לב (לחץ נמוך ברקמות) · כפול: לב ← ריאות ← לב ← גוף ← לב (לחץ גבוה לגוף)

מה אפשר המעבר למחזור כפול

מחיצה שלמה + מחזור כפול ← דם עשיר בחמצן בלחץ גבוה ← נשימה תאית מהירה ← חום ← טמפרטורת גוף קבועה

קצב חילוף החומרים וקצב הלב כשהסביבה מתקררת

קור: פויקילותרמי ← חילוף חומרים יורד (אנזימים איטיים) · הומיאותרמי ← חילוף חומרים עולה (ייצור חום)

מערכות חילוף הגזים

חרק: קנים, חמצן ישר לתאים · דג: זימים, מהמים · דו-חי: זימים בראשן, ריאות ועור לח בבוגר · יונק: ריאות ונאדיות

מה משותף לכל משטחי חילוף הגזים

משטח חילוף גזים: שטח פנים גדול · דופן דקה · לח · נימים ואוורור (מפל ריכוזים)

שלושת סוגי הפסולת החנקנית

אמוניה: רעילה ומסיסה ← הרבה מים (במים) · שתנן: מסיס ← שתן נוזלי (יונקים) · חומצת שתן: כמעט לא רעילה ולא מסיסה ← כמעט בלי מים (עופות, זוחלים ביבשה)

ויסות מים ומלחים בסביבות שונות

חד-תאי במים מתוקים: בועית מתכווצת · דג מים מתוקים: שתן רב ומהול + קליטת מלחים בזימים · דג ים: שותה + מפריש מלחים בזימים + מעט שתן · עוף וזוחל ימי: בלוטת מלח

הבועית המתכווצת

בועית מתכווצת: מסלקת מים שנכנסו באוסמוזה · דורשת ATP · יותר מלח בסביבה ← פחות התכווצויות

צורכי העובר בדג, בעוף וביונק

דג: חלמון · גזים מהמים · אמוניה למים | עוף: חלמון · גזים דרך נקבוביות הקליפה · חומצת שתן בשק השתן העוברי | יונק: דם האם בשליה · גזים בשליה · שתנן לדם האם

ביצת דג וביצת עוף

ביצת עוף: קליפה סידנית + שק שתן עוברי + נוזל שפיר + חלמון גדול · ביצת דג: מעטפת רכה, בלי שק שתן עוברי ונוזל שפיר, חלמון קטן

הפסולת החנקנית של העובר

ביצה במים ← אמוניה למים · ביצה ביבשה ← חומצת שתן בשק השתן העוברי · רחם ← שתנן דרך השליה לדם האם

נושא העמקה: חיידקים ונגיפים בגוף האדם

מצע נוזלי ומצע מוצק

מצע נוזלי = התרבות מהירה למספר גדול, קל להעביר דגימות · מצע מוצק = מושבות נפרדות: ספירה ותרבית טהורה

שלבי עקום הגידול

הסתגלות (שהייה): מסתגלים, כמעט בלי חלוקות · מעריכי: קצב חלוקה מרבי, מספר מוכפל בכל דור · עמידה: חלוקה = תמותה · תמותה: תמותה > חלוקה

הגורמים המשפיעים על קצב ההתרבות

מזון · חמצן · pH\text{pH} · טמפרטורה (המיטבית לחיידקים מגוף האדם: כ-37∘C37^{\circ}\text{C}) · ריכוז חומרי פסולת - כולם משפיעים דרך האנרגיה ופעילות האנזימים

מה כל צד מקבל

חיידקים: מזון ותנאים קבועים · אדם: הגנה מגורמי מחלה, עיכול, ויטמינים ← הדדיות

איך המיקרוביום מגן מפני גורמי מחלה

מיקרוביום מגן: תחרות על מקום ומזון + הפרשת חומרים · פגיעה במיקרוביום ← אין מתחרים ← גורם המחלה מתרבה

יחסי הגומלין שנשאלים בנושא

הדדיות = שניים מרוויחים · קומנסליזם = אחד מרוויח, השני לא מושפע · טפילות = אחד מרוויח, השני נפגע · תחרות = שניהם נפגעים, על אותו משאב

עקרונות קוך

קוך: נמצא בחולים ולא בבריאים ← בידוד ותרבית טהורה ← הדבקת בריא: אותם תסמינים ← בידוד חוזר: אותו חיידק

רעלן טטנוס ורעלן כולרה

טטנוס: רעלן ← תאי עצב ← שריר מתכווץ בלי הרפיה (טיפול: נוגדנים) · כולרה: רעלן ← יונים לחלל המעי ← מים באוסמוזה ← שלשול והתייבשות (טיפול: נוזלים ומלחים)

איך חיידק מקבל גן לעמידות

מוטציה = אקראית, לצאצאים · טרנספורמציה = קליטת DNA מהסביבה · קוניוגציה = פלסמיד במגע ישיר · שתי האחרונות = העברה אופקית

התפתחות אוכלוסייה עמידה

עמידים קיימים לפני הטיפול (מוטציה / העברה אופקית) ← האנטיביוטיקה הורגת את הרגישים ← העמידים מתרבים ← שכיחות העמידות עולה

מנגנונים שמקנים עמידות

גן עמידות ← חלבון: אנזים שמפרק את האנטיביוטיקה / משאבה שמוציאה אותה מהתא

שלבי ההתרבות המשותפים לכל הנגיפים

קשירה לקולטן ← חדירה ← ייצור מרכיבי הנגיף בידי התא ← הרכבה והבשלה ← יציאה והדבקת תאים מאותו סוג

מאפייני הקשר נגיף-מאכסן

ספציפיות = קולטן מתאים · אנזימי המאכסן · אנזימים ייחודיים (מתעתק הפוך) · לטנטי = נשא, פעיל = חולה

נגיף ההרפס ונגיף האיידס

HSV-1: DNA, בלי מתעתק הפוך, רדום בתאי עצב · HIV-1: RNA (רטרו-וירוס), מתעתק הפוך, משתלב ב-DNA של הלימפוציט

מחזור החיים של HIV

HIV: קשירה וחדירה ← שעתוק הפוך (בניית DNA לפי ה-RNA, בעזרת מתעתק הפוך) ← השתלבות ב-DNA של התא (לטנטי) ← שעתוק ותרגום (פעיל) ← הרכבה ויציאה

תרופות נגד נגיפים

תרופה טובה נגד נגיף = פוגעת בשלב ייחודי לנגיף (למשל מתעתק הפוך) · תרופה נגד תהליך של התא (תרגום) = פוגעת גם בתאי הגוף · משפיע על HIV ולא על הרפס = פוגע בשעתוק ההפוך

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.