דף כללים בביולוגיה לבגרות
כל הכללים לשינון לפי נושא. ההסברים, דרכי הפתרון והדוגמאות - בסיכום של כל נושא.
הבגרות בביולוגיה: השאלונים ודרכי התשובה
השאלונים
043381 / 043387 עיוני 55% · 043386 מעבדה 15% · 043283 ביוחקר 30% (043282 חלופה לנבחני משנה)
מבנה שאלון 043381
043381: ברירה 20 (32) · פתוחות 4 מתוך 7 (35) · קטע מחקרי 3 חובה (18) · העמקה: חובה + 1 מתוך 2 (15)
מילות ההוראה
ציינו/קבעו = קצר · הסבירו = שרשרת סיבה ← תוצאה · נמקו = קביעה + כי · שערו = צפי + נימוק · התבססו על הנתונים = ערכים ויחידות
איך מזהים כל רכיב בניסוי
בלתי תלוי = מה משנים · תלוי = מה מודדים (ודרך המדידה) · קבועים = כל השאר זהה · ביקורת = בלי הגורם הנבדק
עמודות או עקומה
בלתי תלוי איכותי או בדיד ← עמודות · כמותי רציף ← עקומה
ממוצע וסטיית תקן
ממוצע = · קצב = השינוי חלקי הזמן
ההבדלים שהבגרות בודקת
תוצאה = מה נמדד · מסקנה = תשובה לשאלת החקר · הסבר = למה · מתאם ≠ סיבתיות
גוף האדם: מבט על, נשימה והובלה
יחסי הגומלין בין הגוף לסביבה
יחסי גומלין עם הסביבה: קליטת חומרים ואנרגיה · קליטת מידע · הפרשת חומרים · פליטת חום
המערכות שמתאמות את פעולת הגוף
תיאום בין המערכות: מערכת ההובלה · מערכת העצבים · המערכת ההורמונלית
משוב שלילי
משוב שלילי: סטייה ← תגובה הפוכה לסטייה ← חזרה לתחום התקין ← התגובה נחלשת
משוב שלילי ובקרה שלילית
משוב שלילי = התוצאה מקטינה את הגורם (ויסות בגוף) · בקרה שלילית = חלבון מווסת מקטין תעתוק (ביטוי גנים)
מבנה ותפקוד במערכת הנשימה
נאדיות רבות = שטח פנים גדול · דופן של שכבת תאים אחת = מרחק דיפוזיה קצר · נימים צפופים = מפל ריכוזים נשמר · ריר וריסים = סינון
שאיפה ונשיפה
שאיפה: שרירים מתכווצים ← נפח בית החזה גדל ← הלחץ בריאות יורד ← אוויר נכנס · נשיפה: שרירים נרפים ← נפח קטן ← לחץ עולה ← אוויר יוצא
חילוף גזים בנאדיות וברקמות
: נשימה תאית ← דיפוזיה אל הדם ← דיפוזיה אל חלל הנאדית ← נשיפה · חמצן: נאדית ← דם ← תאים (בדיפוזיה)
ויסות קצב הנשימה
בדם עולה ← חומצה פחמתית, יורד ← קולטנים ← מרכז הנשימה במוח ← שרירי הנשימה ← קצב הנשימה עולה ← יורד
השפעת העישון על מערכת הנשימה
תופס את ההמוגלובין ← פחות חמצן בדם · עטרן פוגע בריסים ובנאדיות ← פחות שטח לחילוף גזים
חללי הלב
גוף ← עלייה ימנית ← חדר ימני ← עורק הריאה ← ריאות ← ורידי הריאה ← עלייה שמאלית ← חדר שמאלי ← אבי העורקים ← גוף
מבנה הלב ותפקודו: מחיצה, מסתמים ועובי הדופן
מחיצה = אין ערבוב בין ימין לשמאל · מסתמים = אין זרימה לאחור · חדר שמאל עבה = לחץ גבוה לכל הגוף · חדר ימין דק = לחץ נמוך לריאות
עורקים, נימים וורידים
עורק = מהלב, דופן עבה וגמישה, לחץ גבוה · נים = שכבת תאים אחת, מעבר חומרים · וריד = אל הלב, דופן דקה, מסתמים, לחץ נמוך
פעימת הלב, לחץ דם ודופק
עליות מתכווצות ← דם לחדרים ← חדרים מתכווצים ← מסתמי עליות-חדרים נסגרים ← דם לעורקים · סיסטולי = בהתכווצות החדרים · דיאסטולי = בהרפיה
תפוקת הלב וויסות קצב הלב
תפוקת לב = קצב לב × נפח פעימה · קוצב הלב קובע את הקצב · אדרנלין מגביר קצב ועוצמה
ויסות זרימת הדם לאיברים
במאמץ: יותר דם לשרירים ולעור, פחות למערכת העיכול
רכיבי הדם ותפקידם
פלסמה = הובלת חומרים וחום · תאי דם אדומים = חמצן (המוגלובין, ברזל) · תאי דם לבנים = הגנה · טסיות = קרישה
הובלת חמצן בדם
חמצן קשור להמוגלובין · סביבה עשירה בחמצן (ריאות) = קישור גבוה · סביבה דלה בחמצן (שריר) = קישור נמוך, החמצן משתחרר
הובלת פחמן דו-חמצני בדם
בדם: בעיקר כיוני ביקרבונט בפלסמה (דרך חומצה פחמתית) · מומס בפלסמה · קשור להמוגלובין
קרישת הדם
קרישה: טסיות פגועות משחררות חומר ← פיברינוגן (מסיס) ← פיברין (לא מסיס) ← רשת וקריש
תגובה לגבהים: ויסות ייצור תאי דם אדומים
גובה ← פחות חמצן בדם ← אריתרופויטין ← יותר תאי דם אדומים ← יותר חמצן לתאים
בדיקת דם
בדיקת דם: ספירת דם, המוגלובין, גלוקוז, כולסטרול · מעט המוגלובין = אנמיה · הרבה תאי דם לבנים = זיהום · מעט טסיות = קרישה איטית
הומיאותרמי ופויקילותרמי
הומיאותרמי (אנדותרמי) = טמפרטורה קבועה, חום מחילוף החומרים · פויקילותרמי (אקטותרמי) = טמפרטורה לפי הסביבה
מנגנוני הוויסות בחום ובקור
בחום: הזעה, הרחבת כלי דם בעור · בקור: הצרת כלי דם בעור, רעידות, הגברת חילוף החומרים · ובנוסף מנגנונים התנהגותיים
ויסות הטמפרטורה במשוב שלילי
חום עולה ← הזעה והרחבת כלי דם בעור ← פליטת חום ← חזרה לתקין · קור ← הצרת כלי דם, רעידות, חילוף חומרים מוגבר ← שימור והפקת חום
יחס שטח הפנים לנפח ואיבוד חום
גוף גדול ← יחס שטח פנים לנפח קטן ← פחות איבוד חום יחסי · גוף קטן ← יחס גדול ← יותר איבוד חום, צריכת חמצן גבוהה ליחידת משקל גוף
בדיקת טמפרטורת הגוף
טמפרטורה תקינה: כ-36.5 עד כ-37.5 מעלות, סביב 37 · כ-39 = חום (קדחת)
גוף האדם: מערכת ההפרשה ומערכות ההגנה
איך נוצר השתן בנפרון
דם ← סינון ← תסנין (מים, גלוקוז, מלחים, שתנן; בלי חלבון ותאי דם) ← ספיגה חוזרת לדם (כל הגלוקוז, רוב המים) ← שתן ← שלפוחית השתן
מה יש בדם, בתסנין ובשתן של אדם בריא
גלוקוז: בתסנין כן, בשתן לא (נספג חזרה) · חלבון: לא בתסנין ולא בשתן (לא מסונן) · שתנן: בכולם (רובו אינו נספג חזרה)
ספיגה חוזרת: סבילה ופעילה
מים ← אוסמוזה (סביל) · גלוקוז ← העברה פעילה (ATP) · הסינון סביל (לחץ הדם) · הרבה העברה פעילה ← הכליה צורכת הרבה חמצן
ויסות מאזן המים: ADH
חוסר מים ← ריכוז מומסים בדם עולה ← יותר ADH ← יותר ספיגת מים ← שתן מעט ומרוכז · עודף מים ← פחות ADH ← שתן רב ומהול
בדיקת שתן: מה מגלה כל ממצא
גלוקוז בשתן ← סוכר גבוה בדם (סוכרת) · חלבון בשתן ← פגיעה בסינון · שתן מרוכז ← ADH גבוה
עקרונות הפעולה של כליה מלאכותית
כליה מלאכותית: דיפוזיה של פסולת מהדם לנוזל (מריכוז גבוה לנמוך) + שטח פנים גדול
מניעת חדירה: עור, ריריות, ריסים ודמעות
עור = מחסום · ריר = לוכד חיידקים וחלקיקים · ריסים = מסיעים את הריר החוצה מדרכי הנשימה · דמעות = שוטפות את פני העין
פגוציטים: בליעה ופירוק
פגוציט: מקיף בשלוחות ← בולע לשלפוחית ← מפרק באנזימים · לא ייחודי · לא מייצר נוגדנים
דלקת
דלקת: כלי דם מתרחבים וחדירים יותר ← תאי דם לבנים יוצאים לרקמה ← בליעת הגורם הזר
תגובה לא ייחודית ותגובה ייחודית
לא ייחודית = נגד כל גורם, מיידית, בלי זיכרון · ייחודית = נגד אנטיגן מסוים, לימפוציטים ונוגדנים, זיכרון חיסוני
תגובה ראשונית ותגובה שניונית
ראשונית = איטית, מעט נוגדנים, נוצרים תאי זיכרון · שניונית = מהירה, הרבה נוגדנים (תאי הזיכרון)
חיסון פעיל וחיסון סביל
פעיל = מקבלים אנטיגן, הגוף מייצר נוגדנים ותאי זיכרון, איטי וממושך, למניעה · סביל = מקבלים נוגדנים מוכנים, מיידי וקצר, לטיפול
חיסון טבעי וחיסון מלאכותי
פעיל טבעי = מחלה · פעיל מלאכותי = תרכיב · סביל טבעי = מהאם לתינוק · סביל מלאכותי = נסיוב
אנטיגנים, נוגדנים ועירויים מתאימים
A: אנטיגן A, נוגדנים נגד B · B: אנטיגן B, נוגדנים נגד A · AB: שני האנטיגנים, בלי נוגדנים · O: בלי אנטיגנים, נוגדנים נגד שניהם · עירוי: נוגדני המקבל מול אנטיגני התורם
קביעת סוג הדם בבדיקה
הצמתה עם נוגדנים לאנטיגן X ← יש על התאים אנטיגן X
גורם Rh
= יש אנטיגן Rh · = אין · בודקים ABO וגם Rh
השתלת איברים ודחיית שתל
שתל מאדם אחר = אנטיגנים "לא עצמיים" ← תגובה חיסונית ייחודית ← דחיית שתל · תאים מגוף המקבל עצמו - אין דחייה · תרופות מדכאות חיסון ← פחות הגנה מגורמי מחלה
גוף האדם: מערכת העצבים והמערכת ההורמונלית
המסלול: מי עושה מה
תאי חישה ← תא עצב תחושתי ← מערכת העצבים המרכזית ← תא עצב תנועתי ← תאי מטרה (שריר, בלוטה)
חלקי תא העצב: מבנה ותפקוד
דנדריטים וגוף התא - קולטים אותות (קולטנים) · אקסון - מוליך את הדחף העצבי, ובקצהו משתחרר נוירוטרנסמיטר
אות חשמלי ואות כימי
לאורך התא - אות חשמלי (דחף עצבי) · בין התאים, בסינפסה - אות כימי (נוירוטרנסמיטר), בכיוון אחד
העברת אות בסינפסה: השלבים
דחף בקצה האקסון ← הפרשת נוירוטרנסמיטר ← דיפוזיה במרווח הסינפטי ← קישור לקולטנים ייחודיים ← תגובה ← פינוי (פירוק או ספיגה חזרה)
דוגמה: אצטילכולין בסינפסה בין תא עצב לשריר
נוירוטרנסמיטר שאינו מפורק ← גירוי מתמשך (התכווצות בלתי פוסקת) · קולטנים חסומים ← אין גירוי (שיתוק)
למה בסינפסה האות עובר בכיוון אחד
שלפוחיות נוירוטרנסמיטר רק בקצה האקסון + קולטנים רק בתא שאחרי הסינפסה ← האות עובר בכיוון אחד
קשת הרפלקס: הרחקת היד מסיר חם
קשת רפלקס: תאי חישה ← תא עצב תחושתי ← מוח השדרה (סינפסה) ← תא עצב תנועתי ← סינפסה ← שריר
רפלקס לעומת תגובה רצונית
רפלקס: עיבוד במוח השדרה, מסלול קצר, מעט סינפסות, בלי החלטה מודעת ← מהיר · רצוני: דרך המוח, הרבה סינפסות ← איטי יותר
מערכת עצבים רצונית ומערכת עצבים אוטונומית
רצונית - שרירי השלד, בשליטתנו · אוטונומית - איברים פנימיים (לב, כלי דם, בלוטות), בלתי רצונית
הבלוטות וההורמונים
לבלב - אינסולין וגלוקגון · היפופיזה - ADH (כליה) · יותרת הכליה - אדרנלין
תקשורת עצבית ותקשורת הורמונלית
עצבית: חשמלי + נוירוטרנסמיטר למרווח הסינפטי, מהירה, קצרה, ממוקדת · הורמונלית: הורמון לדם, איטית, ממושכת, לכל תאי המטרה · בשתיהן: קישור לקולטנים
אינסולין וגלוקגון
גלוקוז גבוה ← אינסולין ← גלוקוז נכנס לתאים ונאגר כגליקוגן ← ריכוז יורד · גלוקוז נמוך ← גלוקגון ← פירוק גליקוגן בכבד ← ריכוז עולה
ויסות הגלוקוז במצב נתון: מהשינוי ועד המשוב
המצב ← שינוי בגלוקוז (אכילה - עולה; צום או פעילות גופנית - יורד) ← הלבלב: גלוקוז עולה - אינסולין עולה וגלוקגון יורד, ולהפך ← תאי המטרה ← הגלוקוז חוזר לתחום התקין (משוב שלילי)
אדרנלין במאמץ
אדרנלין: הרחבת הסימפונות, עלייה בקצב הלב, פירוק גליקוגן ← יותר חמצן וגלוקוז לשרירים ← יותר ATP
סוכרת: גורמים ותוצאות
סוכרת: חוסר באינסולין או תאי מטרה שאינם מגיבים לו ← גלוקוז גבוה בדם ← גלוקוז בשתן ← כמות גדולה של שתן
התא: מבנה, הרכב ומעבר חומרים
מה יש בכל תא חי
בכל תא: קרום, ציטופלסמה, DNA, ריבוזומים, בניית חלבונים, ATP · לא בכל תא: גרעין, דופן, מיטוכונדריה, כלורופלסטים
תא פרוקריוטי ותא אאוקריוטי
פרוקריוטי (חיידק): אין גרעין ואין אברונים מוקפי קרום, יש ריבוזומים, רבייה בחלוקה לשניים · אאוקריוטי (צמח, בעל חיים): גרעין ואברונים מוקפי קרום, מיטוזה
נגיף וחיידק
נגיף: חומר תורשתי (DNA או RNA) + מעטפת חלבון, אין חילוף חומרים, מתרבה רק בתא מאכסן · חיידק: תא עצמאי, DNA ו-RNA, חילוף חומרים, חלוקה
אברוני התא ותפקודם
גרעין - DNA, שעתוק · ריבוזום - בניית חלבונים (בכל התאים) · מיטוכונדריה - נשימה תאית, ATP · כלורופלסט - פוטוסינתזה · חלולית - מים ומומסים · ליזוזום - אנזימי פירוק · דופן - תמיכה, לא בררנית
סוגי תאים: התאמה בין מבנה לתפקוד
הרבה ATP ← הרבה מיטוכונדריות · פוטוסינתזה ← כלורופלסטים · הגנה ← דופן עבה · אגירה ← חלולית גדולה
ארבע קבוצות התרכובות האורגניות
פחמימות: חד-, דו-, רב-סוכר (עמילן, גליקוגן, תאית) · ליפידים: שומנים, פוספוליפידים (קרום) · חלבונים: חומצות אמיניות ← מבנה מרחבי ← תפקוד · חומצות גרעין: נוקלאוטידים (DNA, RNA)
חומרי תשמורת
תשמורת: עמילן (צמחים), גליקוגן (בעלי חיים), שומנים · לא מסיסים במים ← לא משנים ריכוז מומסים ← אין כניסת מים באוסמוזה
המים והמינרלים
מים - ממס ומגיב · מינרלים - חומרי גלם (N לחלבונים ולחומצות גרעין; P לחומצות גרעין, ATP ופוספוליפידים), לא אנרגיה
מה יכול לשמש מקור אנרגיה בתא
מקור אנרגיה: פחמימות, שומנים, חלבונים (ו-ATP) · לא: חמצן, מים, מינרלים, ויטמינים
רכיבי הקרום ותפקודם
פוספוליפידים - שכבה כפולה, מעבר חומרים מסיסים בשומן · תעלה - לפי מפל, בלי אנרגיה · נשא - נקשר לחומר מסוים · משאבה - נגד מפל, ATP · קולטן - קליטת אותות
מה קובע אם חומר עובר דרך הקרום
עובר ישירות: קטן או מסיס בשומן · דרך תעלה או נשא: יונים · לא עובר: גדול ולא מסיס בשומן
קרום התא ודופן התא
קרום: בכל התאים, בררני · דופן: צמחים (תאית), פטריות, רוב החיידקים, לא בררנית, מונעת התפוצצות
קולטנים ייחודיים
קולטן = חלבון בקרום שנקשר באופן ייחודי לחומר אות · מגיב רק תא מטרה שיש לו קולטן
גורמים שפוגעים בקרום
דטרגנט - ממיס פוספוליפידים · חום - דנטורציה של חלבוני הקרום
איך רואים בניסוי שהקרום נפגע
קרום נפגע ← ההפרדה נעלמת: אדום ניטרלי בתאים מקבל את צבע התמיסה · בטנין יוצא מתאי הסלק · חומר נקשר ל-DNA ופולט אור · אתנול - ממס שומנים ופוגע בחלבוני הקרום
דרכי המעבר: השוואה
דיפוזיה: גבוה ← נמוך, בלי ATP · אוסמוזה: מים, מריכוז מומסים נמוך ← גבוה · העברה פעילה: נמוך ← גבוה, משאבות ו-ATP · אנדוציטוזה: הכנסה בשלפוחית · אקסוציטוזה: הוצאה בשלפוחית
תא בתמיסות: היפוטונית, איזוטונית, היפרטונית
היפוטונית ← מים נכנסים (בעל חיים מתפוצץ, צמח מתוח - דופן) · איזוטונית ← אין שינוי · היפרטונית ← מים יוצאים (בעל חיים מתכווץ, צמח - פלסמוליזה)
העברה פעילה והאנרגיה
הפרש ריכוזים שנשמר ← העברה פעילה ← ATP מנשימה תאית (חמצן, גלוקוז) · תא מת ← הריכוזים משתווים
ניסויים טיפוסיים באוסמוזה
רצועות בצל: יותר מים נכנסו ← עיקול חזק יותר · טיפה כחולה עולה ← מים יצאו מהתאים; שוקעת ← מים נכנסו
התא: חילוף חומרים ואנרגיה
מושגי היסוד
אנזים + סובסטרט ← קומפלקס אנזים-סובסטרט ← אנזים (ללא שינוי) + תוצרים · ספציפיות = התאמה בין הסובסטרט לאתר הפעיל · דנטורציה = שינוי המבנה המרחבי ← האתר הפעיל משתנה
הגורמים המשפיעים על קצב הפעילות
טמפרטורה: עלייה עד מיטב ← ירידה חדה (דנטורציה) · : פעמון סביב מיטב · ריכוז סובסטרט: עלייה ← רוויה · ריכוז אנזים (בעודף סובסטרט): עלייה ישרה
מעכב
מעכב שדומה לסובסטרט נקשר לאתר הפעיל ← פחות קומפלקסים אנזים-סובסטרט; בעודף סובסטרט השפעתו קטנה
תמיסת בופר
בופר = מונע שינוי ב- ← ה- בתא קבוע (הומאוסטזיס) ← האנזימים שומרים על מבנה מרחבי ועל פעילות
אנזים בבחינת המעבדה: אינברטאז
אינברטאז: סוכרוז ← גלוקוז + פרוקטוז · סמנר מגיב בחימום עם גלוקוז: צהוב, כתום, אדום - לפי ריכוז הגלוקוז
הזנה אוטוטרופית והזנה הטרוטרופית
אוטוטרופי = בונה חומר אורגני מ- ומים (פוטוסינתזה) · הטרוטרופי = מקבל חומר אורגני מהסביבה · שניהם נושמים
תהליך הפוטוסינתזה
פוטוסינתזה: + מים ← (אור, כלורופיל, בכלורופלסטידה) גלוקוז + חמצן · אנרגיית אור ← אנרגיה כימית
גורמים מגבילים בפוטוסינתזה
גורם מגביל = הגורם שהגדלתו מעלה את הקצב · בפוטוסינתזה: אור, , כלורופיל, טמפרטורה · ברוויה האור כבר לא מגביל
פוטוסינתזה ונשימה תאית
פוטוסינתזה: ומים ← גלוקוז וחמצן (באור, בכלורופלסטידה) · נשימה: גלוקוז וחמצן ← , מים ו-ATP (תמיד, בכל תא) · נמדד נטו = פוטוסינתזה פחות נשימה
ניסוי בפוטוסינתזה: דסקיות עלים צפות
דסקיות עלים: חמצן מהפוטוסינתזה ← הדסקיות צפות · משתנה בלתי תלוי: המרחק מהמנורה (עוצמת האור) · משתנה תלוי: מספר הדסקיות הצפות בזמן קבוע
ATP
ATP נוצר מ-ADP וזרחה בתהליכים משחררי אנרגיה (נשימה תאית, תסיסה) · ATP מתפרק ל-ADP וזרחה בתהליכים צורכי אנרגיה (העברה פעילה, בנייה, התכווצות)
שני שלבי הנשימה התאית
גליקוליזה (ציטופלסמה, בלי חמצן): גלוקוז ← 2 חומצה פירובית + 2 ATP · אווירני (מיטוכונדריה): חומצה פירובית וחמצן ← , מים ורוב ה-ATP · פירוק מלא = הרבה יותר ATP מגליקוליזה לבדה
מקורות האנרגיה בתא
מקורות אנרגיה: פחמימות, שומנים, ATP · חמצן וויטמינים אינם מקור אנרגיה
ניסוי בנשימה תאית: איך מודדים
מודדים נשימה תאית לפי שחרור : אינדיקטור (איכותי) וטיטרציה עם NaOH (כמותי)
נשימה אווירנית, תסיסה כוהלית ותסיסה לקטית
אווירנית: גלוקוז וחמצן ← , מים והרבה ATP · כוהלית: גלוקוז ← כוהל, ו-2 ATP · לקטית: גלוקוז ← חומצת חלב ו-2 ATP
תסיסה כוהלית
תסיסה כוהלית (שמרים, בלי ): גלוקוז ← 2 כוהל + 2 + 2 ATP
תסיסה לקטית
תסיסה לקטית (שריר, בלי מספיק ): גלוקוז ← 2 חומצת חלב + 2 ATP · ה- בשריר יורד
יתרונות וחסרונות
אווירנית: הרבה ATP, צריכה חמצן · תסיסה: בלי חמצן, אבל רק 2 ATP, ובשריר מצטברת חומצת חלב
בחוסר חמצן: צריכת גלוקוז גבוהה
חוסר חמצן ← תסיסה ← רק 2 ATP לגלוקוז ← צריכת גלוקוז גבוהה
ניסוי בתסיסה של שמרים
קצב תסיסה נמדד לפי שחרור (דסקיות צפות, קצף)
התא: החומר התורשתי, חלוקת התא ותורשה
DNA ו-RNA
DNA: דאוקסי-ריבוז, A G C T, שני גדילים · RNA: ריבוז, A G C U, גדיל אחד
זיווג הבסיסים: רצף משלים ואחוזי בסיסים
A מול T, G מול C · ב-DNA דו-גדילי: A = T ו-G = C
מנוקלאוטיד לגנום
נוקלאוטיד < קודון (3 נוקלאוטידים) < גן < כרומוזום < גנום · כרומוזום משוכפל = 2 כרומטידות + צנטרומר
מאפייני ה-DNA
מאפייני ה-DNA: אופייני למין וייחודי לפרט · נשמר (ברובו) בין הדורות · יציב מאוד
שכפול DNA
שכפול: הגדילים נפרדים ← כל גדיל תבנית ← אנזים משכפל DNA בונה גדיל משלים ← 2 מולקולות זהות, בכל אחת גדיל מקורי + גדיל חדש (משמר-למחצה)
מיטוזה: מה נכנס ומה יוצא
מיטוזה: מתא 2n נוצרים 2 תאי בת 2n זהים לתא האם · כמות DNA: 2, אחרי השכפול 4, בכל תא בת 2 · חשיבות: גדילה, התמיינות, רבייה אל-זוויגית
מיטוזה ומיוזה
מיטוזה: חלוקה אחת, מ-2n ל-2n, תאים זהים · מיוזה: שתי חלוקות, מ-2n ל-n, תאי רבייה שונים זה מזה
החלוקה הראשונה והשנייה של המיוזה
חלוקה ראשונה: ההומולוגיים נפרדים, מ-2n ל-n, עדיין 2 כרומטידות · חלוקה שנייה: הכרומטידות נפרדות, כרומטידה אחת · כמות DNA: 2, שכפול ל-4, אחרי הראשונה 2, אחרי השנייה 1
מחזור החיים ברבייה זוויגית
מיוזה ← תאי רבייה (n) ← הפריה ← זיגוטה (2n) ← מיטוזות ← יצור רב-תאי
כרומוזומי המין
נקבה XX · זכר XY · תא הזרע (X או Y) קובע את הזוויג
המיוזה והשונות הגנטית
שונות במיוזה: הפרדה בלתי תלויה של הומולוגיים + שחלוף ← צירופים חדשים של אללים קיימים
שעתוק ותרגום
שעתוק: בגרעין, לפי הגן נבנה mRNA (אנזים מתעתק DNA) · תרגום: בריבוזום, לפי ה-mRNA נבנה חלבון (tRNA מביא חומצות אמיניות לפי הקודונים)
mRNA ו-tRNA
mRNA = עותק הגן, נושא את הקודונים · tRNA = מביא חומצה אמינית, אנטיקודון מול קודון
שכפול DNA ושעתוק
שכפול: שני הגדילים, כל ה-DNA, T, לפני חלוקה · שעתוק: גדיל אחד, רק הגן, U, לפי הצורך
מרצף DNA לרצף חומצות אמיניות
גדיל DNA ← שעתוק (מול A - U, מול T - A, מול G - C, מול C - G) ← חלוקת ה-mRNA לקודונים (שלשות) ← תרגום לפי טבלת הצופן
מה זהה ומה שונה בין תאי הגוף של אותו אדם
תאים שונים באותו אדם: DNA זהה · mRNA, חלבונים ותפקוד שונים
מהזיגוטה לתא ממוין
התמיינות: אותו DNA ← הפעלה והשתקה של גנים ← חלבונים שונים ← תפקוד שונה
מונחי ההכלאה
הומוזיגוט AA או aa · הטרוזיגוט Aa · רצסיבי מתבטא רק ב-aa · הדורות: P, אחריו F1, אחריו F2 · הכלאת מבחן = עם aa
היחסים המספריים
Aa × Aa נותן 3:1 (גנוטיפים 1:2:1) · Aa × aa נותן 1:1 · AA × aa נותן כולם Aa
הכלאת מבחן: איך קוראים את התוצאה
הכלאת מבחן (עם aa): צאצא רצסיבי אחד ← הנבדק Aa בוודאות · כולם דומיננטיים ← כנראה AA
אקולוגיה: הסביבה, יחסי גומלין ומעברי אנרגיה
גורמים אביוטיים והשפעתם על יצורים
אביוטי = דומם: מים, קרקע, אור וקרינה, טמפרטורה, רוח, , · ביוטי = חי: צמחים, בעלי חיים, פטריות, חיידקים
התאמה לגורם ביוטי או לגורם אביוטי
התאמה לגורם ביוטי = ליצור אחר (מאביק, טורף, מזון) · לגורם אביוטי = לתנאי דומם (מים, רוח, טמפרטורה)
איך מזהים גורם מגביל
גורם מגביל = הגדלתו מגבירה את התהליך · ברוויה (קו אופקי) הוא כבר אינו מגביל
סוגי יחסי הגומלין
טריפה +/- · טפילות +/- (בדרך כלל בלי להמית) · תחרות -/- · הדדיות +/+ · קומנסליזם +/0
תחרות בתוך המין ובין מינים
תוך-מינית: אותו מין, גוברת עם הצפיפות · בין-מינית: מינים שונים על אותו משאב מוגבל
טריפה והימלטות מטריפה
יותר טורפים ← פחות נטרפים · סילוק טורף ← יותר נטרפים · פחות נטרפים ← פחות טורפים
תפקיד המפרקים
מפרקים: חומר אורגני מת ← + מים + מינרלים · בלעדיהם: חומר מת מצטבר, ליצרנים חסרים מינרלים
זרימת האנרגיה במערכת אקולוגית
אור ← יצרנים (פוטוסינתזה: אנרגיה כימית) ← צרכנים ← ... · בכל מעבר עובר בערך 10%, והשאר משתחרר כחום בנשימה · אנרגיה זורמת בכיוון אחד
חומרים ואנרגיה במערכת האקולוגית
הביוספרה: סגורה לחומרים (חוזרים לשימוש) · פתוחה לאנרגיה (נכנסת כאור, יוצאת כחום)
שרשרת מזון, מארג מזון ופירמידה אקולוגית
חץ: מהנאכל אל האוכל · בבסיס הפירמידה: יצרנים · אנרגיה וביומסה קטנות מרמה לרמה · 4-5 רמות לכל היותר
שינוי באוכלוסייה במארג מזון
שינוי במארג: עוקבים חוליה אחר חוליה בשני הכיוונים · ירידה במתחרה על אותו מזון ← יותר מזון לאחרים
פוטוסינתזה מול נשימה ברמת המערכת
פוטוסינתזה > נשימה ← וביומסה עולים · נשימה > פוטוסינתזה ← וביומסה יורדים
אקולוגיה: אבולוציה, התאמות והשפעת האדם על הסביבה
שלבי הברירה הטבעית
שונות תורשתית ← יותר צאצאים מהשורדים (תחרות) ← בעלי התכונה המועילה שורדים ומתרבים יותר ← מורישים אותה ← שכיחותה באוכלוסייה עולה לאורך דורות
שונות ומקורותיה
מקורות השונות: צירופים שונים של אללים · רבייה זוויגית (מיוזה והפריה) · מוטציות אקראיות בתאי הזוויג או בזיגוטה
כשירות, שכיחות והתאמה
כשירות = מספר הצאצאים הפוריים (התרומה לדור הבא) · שכיחות = חלק הפרטים בעלי התכונה באוכלוסייה · התאמה = תוצר של ברירה טבעית
ברירה טבעית ואירועים אקראיים
ברירה טבעית = לפי התכונות ← שכיחות התכונות המועילות עולה · אירוע אקראי = בלי קשר לתכונות, השפעה גדולה במיוחד באוכלוסייה קטנה, יכול להעלות תכונה בלי יתרון
היווצרות מין חדש
בידוד (מחסום גאוגרפי) ← אין זרימת גנים ← מוטציות שונות + ברירה בתנאים שונים + אקראיות ← הצטברות הבדלים לאורך דורות ← מחסום רבייתי ← שני מינים
סוגי ההתאמות
מורפולוגית = מבנה · פיזיולוגית-ביוכימית = תהליך או חומר בגוף · התנהגותית = מה בעל החיים עושה
התאמה לגורם ביוטי או לגורם אביוטי
ביוטי = התאמה ליצור חי (טורף, מאביק, מזון) · אביוטי = התאמה לגורם דומם (מים, טמפרטורה, רוח, אור, קרקע)
יחס שטח הפנים לנפח
גוף קטן ← יחס שטח פנים לנפח גדול ← פליטת חום ואיבוד מים מהירים ביחס לנפח · גוף גדול ← יחס קטן ← שמירה על חום
הומאותרמים ופויקילותרמים
הומאותרם = טמפרטורת גוף קבועה, חום מחילוף החומרים (יונקים, עופות) · פויקילותרם = טמפרטורת גוף משתנה עם הסביבה
התאמות לשלוש הסביבות
מימית: גוף זרימתי, קרום בין אצבעות, היצמדות לסלע · ים תיכוני: גאופיטים וחד-שנתיים בורחים מהקיץ היבש · מדבר: צמחים - פחות דיות ויותר קליטת מים; בעלי חיים - פעילות בלילה
חד-שנתיים וגאופיטים: בריחה מהעונה היבשה
חד-שנתי: נובט, פורח ויוצר זרעים בעונת הגשמים, ואת היובש עובר כזרע · גאופיט: עלים ופוטוסינתזה בחורף ← אגירה בבצל או בפקעת ← בקיץ רק איבר תת-קרקעי
פעילות לתועלת האדם
פעילות לתועלת האדם: חקלאות אינטנסיבית · תעשייה · בינוי
המחיר הסביבתי
המחיר הסביבתי: זיהום (אוויר, מים, קרקע) ודלדול משאבים · הרס בתי גידול · הכחדת מינים · מינים פולשים
אפקט החממה
(גז חממה) בולע קרינת חום ← יותר ← התחממות · כריתת יערות מגבירה · נטיעת עצים (פוטוסינתזה) מצמצמת
מה מאפשר למין להיות מין פולש
מין פולש מצליח: מעט אויבים טבעיים · רבייה מהירה · תזונה מגוונת · סבילות רחבה · תחרותי ← דוחק מינים מקומיים
דרכים להקטנת המחיר הסביבתי
הקטנת המחיר: הדברה ביולוגית · פיתוח בר-קיימא · צמצום צריכת משאבים (מי קולחין, מים מליחים, קומפוסט) · חקיקה סביבתית · חינוך והסברה
הדברה ביולוגית מול הדברה כימית
ביולוגית = אויב טבעי, ייחודית למזיק, בלי זיהום, אך חלקית ואיטית · כימית = מהירה, אך פוגעת ביצורים אחרים, מזהמת ומצטברת בשרשרת המזון
נושא העמקה: בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית
ארבע הרמות
מבנה ה-DNA (שיתוק X) · שעתוק (אופרון הלקטוז: בקרה חיובית ושלילית) · שחבור (שחבור חלופי, רק באאוקריוטים) · תרגום (מיקרו-RNA) · נקשר ל-DNA ← שעתוק; נקשר ל-mRNA ← תרגום
שיתוק כרומוזום X
שיתוק X = בקרה ברמת מבנה ה-DNA: בכל תא גוף של נקבה X אחד מושתק באקראי, ונשמר בתאי הבת ← פסיפס
אופרון הלקטוז: הרכיבים
גן מווסת ← דכאן · אתר מקדם = קישור האנזים המתעתק · אתר מפעיל = קישור הדכאן · גנים מבניים = אנזימי הלקטוז · לקטוז = משרן
אופרון הלקטוז: מה קורה בכל מצע
אין לקטוז ← דכאן על האתר המפעיל ← אין שעתוק · יש לקטוז ← הדכאן מתנתק ← שעתוק · אין גלוקוז ← חלבון מפעיל מחזק את קישור האנזים המתעתק ← שעתוק מרבי
בקרה שלילית ובקרה חיובית
בקרה שלילית = חלבון מווסת נקשר ל-DNA ומקטין שעתוק · בקרה חיובית = נקשר ל-DNA ומגביר שעתוק
עקום ה-mRNA ועקום האנזים
mRNA עולה ראשון ויורד מהר לאפס · האנזים עולה באיחור ונשאר קבוע (חלבון יציב)
שחבור ושחבור חלופי
שחבור = סילוק אינטרונים וחיבור אקסונים (רק באאוקריוטים) · שחבור חלופי = צירופי אקסונים שונים ← כמה חלבונים מגן אחד
בקרה בשלב התרגום
בקרה בתרגום: ה-mRNA קיים, תרגומו מעוכב (מיקרו-RNA, mRNA משלים) או מוגבר (הגנה מפירוק) · תגובה מהירה יותר מבקרה בשעתוק
מה זהה ומה שונה בין תאים ממוינים
תאים ממוינים: אותו DNA ואותם גנים · mRNA וחלבונים שונים (ביטוי גנים מבדל)
גנים של תחזוקה שוטפת וגנים ייחודיים לרקמה
גן של תחזוקה שוטפת = מתבטא בכל התאים כל הזמן (תפקודים בסיסיים) · גן ייחודי לרקמה = רק בסוג תא מסוים
ביטוי מבדל לפי שלב ההתפתחות
אותם גנים בכל שלבי החיים - בכל שלב מתבטאים גנים אחרים (המוגלובין: גמא בעובר, בטא במבוגר)
תא גזע
תא גזע = לא ממוין סופית: מתפתח לסוגי תאים שונים או ממשיך להתחלק כתא גזע
אבחון גנטי מול זיהוי גנטי
אבחון גנטי = מחלה (קריוטיפ, רצף הגן, אזור הבקרה) · זיהוי גנטי = של מי ה-DNA (אזורים לא מקודדים)
מה מגלה כל בדיקה באבחון גנטי
קריוטיפ = מספר ומבנה כרומוזומים · שינוי ברצף המקודד ← חלבון לא תקין · שינוי באזור הבקרה ← כמות חלבון שונה
למה זיהוי גנטי נעשה באזורים לא מקודדים
אזורים מקודדים: שונות קטנה (הברירה מסלקת מוטציות) · אזורים לא מקודדים: שונות גדולה ← זיהוי גנטי
PCR (תגובת שרשרת פולימרזית)
PCR: חימום (הפרדת גדילים) ← קירור (קישור תחלים) ← בנייה (DNA פולימראז עמיד לחום) · כל מחזור מכפיל את מספר העותקים
PCR מול שכפול DNA בתא
תא: הפרדה באנזים ב-37 מעלות, כל ה-DNA · PCR: הפרדה בחום, רק המקטע שבין התחלים · בשניהם: תבנית, זיווג בסיסים, DNA פולימראז
ג'ל אלקטרופורזה
DNA שלילי ← נע לקוטב החיובי · קצר = רחוק · פס = מקטעים באותו אורך · n אתרי חיתוך ← n+1 מקטעים
כלי ההנדסה הגנטית
אנזים הגבלה = חותך ברצף מסוים · ליגאז = מחבר · וקטור = פלסמיד או נגיף · cDNA = מ-mRNA, בלי אינטרונים · גן ממיין = רק המהונדסים גדלים · גן מדווח = סימן גלוי לביטוי
יצירת חיידק מהונדס
בידוד ← חיתוך באותו אנזים הגבלה ← חיבור בליגאז ← החדרה בוקטור ← מיון בגן ממיין ← בדיקת ביטוי
DNA משלים (cDNA)
cDNA = DNA שנבנה לפי mRNA בשל בתעתוק במהופך · בלי אינטרונים ← מתאים לחיידק (אין בו שחבור)
גן ממיין וגן מדווח
גן ממיין = מי שורד (עמידות לאנטיביוטיקה) · גן מדווח = מי מבטא (סימן גלוי)
וקטורים ויצורים טרנסגניים
וקטור = פלסמיד או נגיף · גן שהוחדר לזיגוטה עובר לצאצאים · הנדסה גנטית (ולא הכלאה) בין מינים רחוקים
נושא העמקה: פיזיולוגיה השוואתית בהיבט התפתחותי
מחד-תאי לרב-תאי: הצורך והפתרון
יחס שטח פנים לנפח קטן ← דיפוזיה לא מספיקה ← משטחי חילוף גזים + מערכת הובלה + איברי הפרשה
מהמים ליבשה: הבעיות וההתאמות
יבשה = לחסוך מים ולשמור על לחות: משטחי חילוף גזים פנימיים · שתנן / חומצת שתן · ביצה עם קליפה ונוזל שפיר, או רחם
מערכת דם פתוחה ומערכת דם סגורה
פתוחה (חרקים): נוזל בחלל הגוף, בלי נימים, לחץ נמוך, כמעט בלי חמצן · סגורה (חולייתנים): כלי דם ונימים, לחץ גבוה, חמצן על המוגלובין
הלב בחולייתנים
דג: 2 מדורים, יחיד · דו-חי: 3, חדר בלי מחיצה (דם מעורב) · זוחל: 3, מחיצה חלקית · עוף ויונק: 4, מחיצה שלמה, כפול
מחזור דם יחיד ומחזור דם כפול
יחיד: לב ← זימים ← גוף ← לב (לחץ נמוך ברקמות) · כפול: לב ← ריאות ← לב ← גוף ← לב (לחץ גבוה לגוף)
מה אפשר המעבר למחזור כפול
מחיצה שלמה + מחזור כפול ← דם עשיר בחמצן בלחץ גבוה ← נשימה תאית מהירה ← חום ← טמפרטורת גוף קבועה
קצב חילוף החומרים וקצב הלב כשהסביבה מתקררת
קור: פויקילותרמי ← חילוף חומרים יורד (אנזימים איטיים) · הומיאותרמי ← חילוף חומרים עולה (ייצור חום)
מערכות חילוף הגזים
חרק: קנים, חמצן ישר לתאים · דג: זימים, מהמים · דו-חי: זימים בראשן, ריאות ועור לח בבוגר · יונק: ריאות ונאדיות
מה משותף לכל משטחי חילוף הגזים
משטח חילוף גזים: שטח פנים גדול · דופן דקה · לח · נימים ואוורור (מפל ריכוזים)
שלושת סוגי הפסולת החנקנית
אמוניה: רעילה ומסיסה ← הרבה מים (במים) · שתנן: מסיס ← שתן נוזלי (יונקים) · חומצת שתן: כמעט לא רעילה ולא מסיסה ← כמעט בלי מים (עופות, זוחלים ביבשה)
ויסות מים ומלחים בסביבות שונות
חד-תאי במים מתוקים: בועית מתכווצת · דג מים מתוקים: שתן רב ומהול + קליטת מלחים בזימים · דג ים: שותה + מפריש מלחים בזימים + מעט שתן · עוף וזוחל ימי: בלוטת מלח
הבועית המתכווצת
בועית מתכווצת: מסלקת מים שנכנסו באוסמוזה · דורשת ATP · יותר מלח בסביבה ← פחות התכווצויות
צורכי העובר בדג, בעוף וביונק
דג: חלמון · גזים מהמים · אמוניה למים | עוף: חלמון · גזים דרך נקבוביות הקליפה · חומצת שתן בשק השתן העוברי | יונק: דם האם בשליה · גזים בשליה · שתנן לדם האם
ביצת דג וביצת עוף
ביצת עוף: קליפה סידנית + שק שתן עוברי + נוזל שפיר + חלמון גדול · ביצת דג: מעטפת רכה, בלי שק שתן עוברי ונוזל שפיר, חלמון קטן
הפסולת החנקנית של העובר
ביצה במים ← אמוניה למים · ביצה ביבשה ← חומצת שתן בשק השתן העוברי · רחם ← שתנן דרך השליה לדם האם
נושא העמקה: חיידקים ונגיפים בגוף האדם
מצע נוזלי ומצע מוצק
מצע נוזלי = התרבות מהירה למספר גדול, קל להעביר דגימות · מצע מוצק = מושבות נפרדות: ספירה ותרבית טהורה
שלבי עקום הגידול
הסתגלות (שהייה): מסתגלים, כמעט בלי חלוקות · מעריכי: קצב חלוקה מרבי, מספר מוכפל בכל דור · עמידה: חלוקה = תמותה · תמותה: תמותה > חלוקה
הגורמים המשפיעים על קצב ההתרבות
מזון · חמצן · · טמפרטורה (המיטבית לחיידקים מגוף האדם: כ-) · ריכוז חומרי פסולת - כולם משפיעים דרך האנרגיה ופעילות האנזימים
מה כל צד מקבל
חיידקים: מזון ותנאים קבועים · אדם: הגנה מגורמי מחלה, עיכול, ויטמינים ← הדדיות
איך המיקרוביום מגן מפני גורמי מחלה
מיקרוביום מגן: תחרות על מקום ומזון + הפרשת חומרים · פגיעה במיקרוביום ← אין מתחרים ← גורם המחלה מתרבה
יחסי הגומלין שנשאלים בנושא
הדדיות = שניים מרוויחים · קומנסליזם = אחד מרוויח, השני לא מושפע · טפילות = אחד מרוויח, השני נפגע · תחרות = שניהם נפגעים, על אותו משאב
עקרונות קוך
קוך: נמצא בחולים ולא בבריאים ← בידוד ותרבית טהורה ← הדבקת בריא: אותם תסמינים ← בידוד חוזר: אותו חיידק
רעלן טטנוס ורעלן כולרה
טטנוס: רעלן ← תאי עצב ← שריר מתכווץ בלי הרפיה (טיפול: נוגדנים) · כולרה: רעלן ← יונים לחלל המעי ← מים באוסמוזה ← שלשול והתייבשות (טיפול: נוזלים ומלחים)
איך חיידק מקבל גן לעמידות
מוטציה = אקראית, לצאצאים · טרנספורמציה = קליטת DNA מהסביבה · קוניוגציה = פלסמיד במגע ישיר · שתי האחרונות = העברה אופקית
התפתחות אוכלוסייה עמידה
עמידים קיימים לפני הטיפול (מוטציה / העברה אופקית) ← האנטיביוטיקה הורגת את הרגישים ← העמידים מתרבים ← שכיחות העמידות עולה
מנגנונים שמקנים עמידות
גן עמידות ← חלבון: אנזים שמפרק את האנטיביוטיקה / משאבה שמוציאה אותה מהתא
שלבי ההתרבות המשותפים לכל הנגיפים
קשירה לקולטן ← חדירה ← ייצור מרכיבי הנגיף בידי התא ← הרכבה והבשלה ← יציאה והדבקת תאים מאותו סוג
מאפייני הקשר נגיף-מאכסן
ספציפיות = קולטן מתאים · אנזימי המאכסן · אנזימים ייחודיים (מתעתק הפוך) · לטנטי = נשא, פעיל = חולה
נגיף ההרפס ונגיף האיידס
HSV-1: DNA, בלי מתעתק הפוך, רדום בתאי עצב · HIV-1: RNA (רטרו-וירוס), מתעתק הפוך, משתלב ב-DNA של הלימפוציט
מחזור החיים של HIV
HIV: קשירה וחדירה ← שעתוק הפוך (בניית DNA לפי ה-RNA, בעזרת מתעתק הפוך) ← השתלבות ב-DNA של התא (לטנטי) ← שעתוק ותרגום (פעיל) ← הרכבה ויציאה
תרופות נגד נגיפים
תרופה טובה נגד נגיף = פוגעת בשלב ייחודי לנגיף (למשל מתעתק הפוך) · תרופה נגד תהליך של התא (תרגום) = פוגעת גם בתאי הגוף · משפיע על HIV ולא על הרפס = פוגע בשעתוק ההפוך