מערכת, סביבה ויקום
כשמדליקים גפרור, התגובה קורית בראש הגפרור, אבל החום מחמם את האוויר ואת היד. כדי לשאול "למה תגובה מתרחשת" צריך להסתכל על שני החלקים האלה יחד: על החומרים שמגיבים, ועל כל מה שמסביבם.
במדויק: המערכת היא החומרים שמשתתפים בתגובה או בתהליך (למשל בשינוי מצב צבירה): המגיבים והתוצרים. הסביבה היא כל מה שמחוץ למערכת, ואליה עובר החום שהמערכת משחררת (או ממנה נלקח החום שהמערכת קולטת). היקום הוא המערכת והסביבה יחד. בנוסחאות מסמנים אותם באנגלית: (מערכת), (סביבה), (יקום).
בדף הנוסחאות של שאלון 037282 יש שלוש נוסחאות של אנטרופיה - אחת לכל חלק: שינוי האנטרופיה במערכת, בסביבה וביקום. בשאלה על ספונטניות מחשבים אותן בסדר הזה.
שינוי אנתלפיה: תזכורת
בכל תגובה נשברים קשרים ונוצרים קשרים, ולכן תמיד יש מעבר של אנרגיה בין המערכת לסביבה. השינוי באנתלפיה אומר לאיזה כיוון האנרגיה עוברת וכמה.
במדויק: השינוי באנתלפיה, , הוא החום שהמערכת משחררת או קולטת בתגובה בלחץ קבוע. בתגובה אקסותרמית : המערכת משחררת חום לסביבה. בתגובה אנדותרמית : המערכת קולטת חום מהסביבה. הערך של שייך לתגובה כפי שהיא מנוסחת, עם המקדמים ומצבי הצבירה שבניסוח, ונמדד ב- (או ב-).
הסימן (, ) אומר שהערך נמדד בתנאים תקניים. בשאלות של שאלון 037282 הנתונים התרמודינמיים (, , ) ניתנים בשאלה עצמה, בדרך כלל בטבלה.
1. אנתלפיית התהוות תקנית וחישוב השינוי באנתלפיה
אנתלפיית התהוות תקנית
אי אפשר למדוד את של כל תגובה בעולם. במקום זה יש טבלה אחת, עם ערך אחד לכל חומר, וממנה אפשר לחשב את של כל תגובה בין החומרים שבטבלה.
במדויק: אנתלפיית התהוות תקנית של חומר, , היא השינוי באנתלפיה בתגובה שבה נוצר 1 מול של החומר מן היסודות שלו, כשכל החומרים במצבם התקני. היחידה: . אנתלפיית ההתהוות התקנית של יסוד במצבו התקני (למשל , , ) היא אפס.
למשל, של הוא של התגובה . הערך תלוי במצב הצבירה: בשאלונים מופיעים גם של () וגם של (), ולכן בוחרים את הערך שמתאים למצב הצבירה שבניסוח.
חישוב השינוי באנתלפיה מאנתלפיות התהוות
- תוצרים פחות מגיבים (products = תוצרים, reactants = מגיבים).
•כל כופלים במקדם של החומר בניסוח: , ו-.
•יסוד במצבו התקני נכנס לסכום עם (בטבלה המשבצת שלו ריקה, אפורה או עם קו).
•אותה נוסחה משמשת גם כשחסר של חומר אחד ו- של התגובה נתון: מציבים ומבודדים את הנעלם.
חישוב מטבלת אנתלפיות התהוות
כשנתונים ניסוח מאוזן וטבלה של :
1. מעתיקים לכל חומר בניסוח את המקדם ואת שמתאים למצב הצבירה שלו. ליסוד במצבו התקני רושמים .
2. סכום התוצרים: , ביחידות .
3. סכום המגיבים: אותו דבר.
4. מציבים בנוסחה: תוצרים פחות מגיבים. כשהנעלם הוא של אחד החומרים - מציבים את הנתון ופותרים.
5. תשובה עם יחידה: ב-, או ב-. סימן מינוס - תגובה אקסותרמית.
כשבטבלה המשבצת של אפורה או ריקה, זה לא נתון חסר: של יסוד במצבו התקני הוא , ומציבים אותו בסכום של המגיבים כ-.
דוגמה א - שינוי האנתלפיה בממיר קטליטי מטבלת נתונים
בממיר הקטליטי של מכונית מתרחשת תגובה (1):
חשבו את השינוי באנתלפיה, , עבור תגובה (1). פרטו את חישוביכם.
1. נוסחה: .
2. יסוד: הוא יסוד במצבו התקני, ולכן (זו הסיבה למקף בטבלה).
3. תוצרים: .
4. מגיבים: .
5. הצבה: . הסימן שלילי - התגובה אקסותרמית.
דוגמה ב - אנתלפיית התהוות חסרה של מגיב
לימונן, , נשרף בטמפרטורת החדר על פי תגובה (1):
היעזרו בנתונים שבטבלה וחשבו את אנתלפיית ההתהוות התקנית, , של . פרטו את החישובים.
1. נתון: . מבוקש: של לימונן, . ל-, יסוד במצבו התקני, .
2. תוצרים: .
3. מגיבים: .
4. הצבה בנוסחה: .
5. בידוד: , ולכן .
של הוא .
2. אנטרופיה והשינוי באנטרופיה של מערכת
אנטרופיה
קוביית קרח שנמסה, בושם שמתפזר בחדר, חום שעובר מכוס תה חמה לאוויר: בכל התהליכים האלה החלקיקים והאנרגיה "מתפרשים" על יותר מקומות ויותר אפשרויות. האנטרופיה היא הגודל שמודד את ההתפרשות הזאת.
במדויק: אנטרופיה, , היא מדד לפיזור האנרגיה ולפיזור החלקיקים בחומר. ככל שמספר המצבים המיקרוסקופיים האפשריים של החומר גדול יותר - יותר דרכים לסדר את החלקיקים ולחלק ביניהם את האנרגיה - האנטרופיה גדולה יותר. אנטרופיה תקנית של חומר, , ניתנת ביחידות , ושינוי באנטרופיה, , ביחידות .
בשונה מ-, לכל חומר יש ערך חיובי, גם ליסוד: בטבלאות שבשאלונים, למשל, של הוא , ולא .
אנטרופיה של חומר במצבי צבירה שונים
לאותו חומר: של מוצק של נוזל של גז.
- בהתכה (מוצק לנוזל) האנטרופיה גדלה מעט: בשני המצבים החלקיקים צמודים.
- ברתיחה (נוזל לגז) האנטרופיה גדלה הרבה: החלקיקים מתרחקים מאוד ונעים בכל הנפח.
•בתהליך ההפוך (קיפאון, עיבוי) שלילי, באותו גודל.
•בתרשים: החץ הקצר הוא ההתכה, והחץ הארוך הוא הרתיחה (המרחקים סכמטיים).
משווים אנטרופיה רק בין מצבי צבירה של אותו חומר. השוואה בין ערכי האנטרופיה של חומרים שונים לא נדרשת.
הסימן של השינוי באנטרופיה של מערכת
מעריכים את הסימן של בלי חישוב, לפי שני דברים בלבד:
הערכת הסימן של מניסוח
כשמבקשים לקבוע או להסביר את הסימן של השינוי באנטרופיה של המערכת "ללא חישוב":
1. סופרים מולי גז בכל צד, לפי המקדמים בניסוח. רק חומרים עם .
2. משווים: יותר מולי גז בתוצרים - ; פחות - .
3. אם מספר מולי הגז שווה - בודקים מצבי צבירה: נוזל שהופך לגז או מוצק שהופך לנוזל מגדילים את האנטרופיה. אם כל החומרים גזים - השינוי קטן.
4. מנמקים במילים של המושג: פחות חלקיקי גז - פחות אפשרויות לסידור החלקיקים ולפיזור האנרגיה ביניהם - האנטרופיה של המערכת קטנה.
חישוב השינוי באנטרופיה של מערכת
- תוצרים פחות מגיבים, וכל כופלים במקדם: .
- גם ליסודות מציבים את שבטבלה; הוא אינו .
•כשחסר של חומר אחד ו- נתון - מציבים ומבודדים את הנעלם, כמו בחישוב אנתלפיה.
- בדיקה: הסימן שיצא צריך להתאים להערכה לפי מספר מולי הגז.
שני מקרים שנראים דומים: ב- יסוד במצבו התקני נכנס עם , אבל ב- יסוד נכנס עם ה- שלו, שאינו אפס (למשל ל-).
דוגמה א - שינוי אנטרופיה קטן כשמספר מולי הגז שווה
מימן, , מגיב עם ברום, , לקבלת מימן ברומי, :
i. חשבו את שינוי האנטרופיה של המערכת בתגובה (1). פרטו את חישוביכם.
ii. במהלך תגובה (1) השינוי באנטרופיה של המערכת הוא קטן. הסבירו.
1. נוסחה: .
2. תוצרים: .
3. מגיבים: .
4. i: .
5. ii: כל המגיבים והתוצרים במצב גז, ומספר מולי הגז לא משתנה: מול במגיבים ו- מול בתוצרים. לכן מספר חלקיקי הגז וחופש התנועה שלהם כמעט לא משתנים, ופיזור החלקיקים והאנרגיה כמעט לא משתנה.
i. . ii. כל החומרים גזים, ומספר מולי הגז במגיבים () שווה למספרם בתוצרים ().
דוגמה ב - מצבי צבירה מתרשים של אנטרופיה מולרית
בתרשים מוצגות שלוש רמות של אנטרופיה מולרית תקנית של אתאנול, , ו-, מהנמוכה לגבוהה. המעבר מ- ל- הוא , והמעבר מ- ל- הוא .
i. האותיות , ו- מייצגות אתאנול במצבי צבירה שונים (מוצק, נוזל, גז). קבעו איזה מצב צבירה מייצגת כל אחת מהאותיות.
ii. חשבו את שינוי האנטרופיה של המערכת במעבר של אתאנול ממצב גז למצב מוצק. פרטו את חישוביכם, והסבירו את הסימן של הערך שחישבתם.
1. i: לאותו חומר של מוצק נוזל גז. לכן (האנטרופיה הנמוכה) - מוצק, - נוזל, (הגבוהה) - גז. גם הגדלים מתאימים: ההתכה () מגדילה את האנטרופיה פחות מהרתיחה ().
2. ii, חישוב: המעבר מגז למוצק ( ל-) הפוך לשני המעברים יחד, ולכן .
3. ii, הסימן: בגז המולקולות רחוקות זו מזו ונעות בחופשיות בכל הנפח; במוצק הן צמודות ורק רוטטות במקומן. פיזור החלקיקים ופיזור האנרגיה קטנים, ולכן האנטרופיה של המערכת קטנה - הסימן מינוס.
i. - מוצק, - נוזל, - גז. ii. ; הסימן מינוס כי פיזור החלקיקים והאנרגיה קטן.
3. אנטרופיה של הסביבה ושל היקום, וספונטניות
ספונטניות והחוק השני של התרמודינמיקה
מים זורמים במורד ולא במעלה, וכוס תה חמה מתקררת מעצמה ולא מתחממת. גם בתגובות כימיות יש כיוון "טבעי". החוק השני של התרמודינמיקה אומר מה קובע אותו: לא האנטרופיה של המערכת לבדה, אלא האנטרופיה של היקום.
במדויק: תהליך ספונטני הוא תהליך שמתרחש מעצמו בתנאים נתונים. החוק השני של התרמודינמיקה: בתהליך ספונטני האנטרופיה של היקום גדלה, . השינוי באנטרופיה של היקום הוא סכום השינויים במערכת ובסביבה: . אם , התגובה אינה ספונטנית בתנאים האלה.
תגובה יכולה להיות ספונטנית גם כשהאנטרופיה של המערכת קטנה: בתגובה אקסותרמית החום שעובר לסביבה מגדיל את האנטרופיה של הסביבה, ואם הגידול הזה גדול מהירידה במערכת - האנטרופיה של היקום גדלה. לכן הסימן של לבדו לא קובע ספונטניות.
השינוי באנטרופיה של הסביבה
- בקלווין: .
•באותה טמפרטורה: ככל ש- גדול יותר, גדול יותר.
נתון ב-, ושינויי האנטרופיה ב-. לפני ההצבה ב- ממירים לג'אול: . אחרת יוצא קטן פי , ואי אפשר לחבר אותו ל-.
השינוי באנטרופיה של היקום וספונטניות
שני המחוברים חייבים להיות באותה יחידה, , ומחושבים לאותה טמפרטורה.
האם התגובה ספונטנית בטמפרטורה נתונה
כשנתונים ניסוח, (או טבלת ), טבלת וטמפרטורה:
1. מטבלת : תוצרים פחות מגיבים, ב-. בודקים שהסימן מתאים למספר מולי הגז.
2. - נתון, או מחושב מאנתלפיות התהוות. ממירים ל-.
3. , עם בקלווין.
4. .
5. קביעה ונימוק: - ספונטנית בטמפרטורה הזאת, לפי החוק השני של התרמודינמיקה; - לא ספונטנית.
גבול המיקוד: לא נדרש להסביר את המצב שבו , לא נדרש לחשב את טמפרטורת ההיפוך, ולא נדרש לקבוע את תחום הטמפרטורות שבו התגובה ספונטנית. קובעים ספונטניות רק לטמפרטורה שנתונה בשאלה.
דוגמה א - ספונטניות כשהאנטרופיה של המערכת קטנה
בממיר הקטליטי של מכונית מתרחשת תגובה (1):
עבור תגובה (1) חושב ו-.
iv. קבעו אם האנטרופיה של הסביבה עולה או יורדת בהתרחשות תגובה (1). נמקו.
v. האם תגובה (1) ספונטנית בטמפרטורת החדר ()? נמקו.
1. iv, קביעה: התגובה אקסותרמית (). החום שמשתחרר עובר לסביבה, מגביר את תנועת החלקיקים בסביבה ואת מספר האפשרויות לפיזור האנרגיה - האנטרופיה של הסביבה עולה.
2. המרה: .
3. סביבה: .
4. יקום: .
5. v, נימוק: , ולפי החוק השני של התרמודינמיקה התגובה ספונטנית ב-. הגידול באנטרופיה של הסביבה גדול בהרבה מהירידה באנטרופיה של המערכת.
iv. האנטרופיה של הסביבה עולה ( ב-). v. כן, ספונטנית: .
דוגמה ב - השוואת סביבה ומערכת בתגובה ספונטנית, בלי חישוב
לימונן במצב גז נשרף על פי תגובה (3):
תגובה (3) היא ספונטנית בטמפרטורת החדר. קבעו אם העלייה באנטרופיה של הסביבה גדולה מן הירידה באנטרופיית המערכת או קטנה ממנה. נמקו.
1. החוק השני: התגובה ספונטנית, ולכן .
2. המערכת: (נתון; מולי הגז יורדים מ- ל-, ונוצר נוזל).
3. הסביבה: תגובת שרפה היא אקסותרמית, , ולכן .
4. מסקנה: סכום של מחובר שלילי ומחובר חיובי יוצא חיובי רק אם המחובר החיובי גדול יותר בערכו המוחלט: .
העלייה באנטרופיה של הסביבה גדולה מן הירידה באנטרופיית המערכת.