דילוג לתוכן המרכזי

סיכום אנטרופיה וספונטניות (שאלון 037282)

כימיה לבגרות · 3 נושאים

כל מה שצריך לדעת באנטרופיה וספונטניות (שאלון 037282): המושגים, הכללים, דרכי פתרון בצעדים ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף נוסחאות.

מערכת, סביבה ויקום

כשמדליקים גפרור, התגובה קורית בראש הגפרור, אבל החום מחמם את האוויר ואת היד. כדי לשאול "למה תגובה מתרחשת" צריך להסתכל על שני החלקים האלה יחד: על החומרים שמגיבים, ועל כל מה שמסביבם.

במדויק: המערכת היא החומרים שמשתתפים בתגובה או בתהליך (למשל בשינוי מצב צבירה): המגיבים והתוצרים. הסביבה היא כל מה שמחוץ למערכת, ואליה עובר החום שהמערכת משחררת (או ממנה נלקח החום שהמערכת קולטת). היקום הוא המערכת והסביבה יחד. בנוסחאות מסמנים אותם באנגלית: syssys (מערכת), surrsurr (סביבה), univuniv (יקום).

בדף הנוסחאות של שאלון 037282 יש שלוש נוסחאות של אנטרופיה - אחת לכל חלק: שינוי האנטרופיה במערכת, בסביבה וביקום. בשאלה על ספונטניות מחשבים אותן בסדר הזה.

שינוי אנתלפיה: תזכורת

בכל תגובה נשברים קשרים ונוצרים קשרים, ולכן תמיד יש מעבר של אנרגיה בין המערכת לסביבה. השינוי באנתלפיה אומר לאיזה כיוון האנרגיה עוברת וכמה.

במדויק: השינוי באנתלפיה, ΔH\Delta H, הוא החום שהמערכת משחררת או קולטת בתגובה בלחץ קבוע. בתגובה אקסותרמית ΔH<0\Delta H<0: המערכת משחררת חום לסביבה. בתגובה אנדותרמית ΔH>0\Delta H>0: המערכת קולטת חום מהסביבה. הערך של ΔH\Delta H שייך לתגובה כפי שהיא מנוסחת, עם המקדמים ומצבי הצבירה שבניסוח, ונמדד ב-kJ\text{kJ} (או ב-J\text{J}).

הסימן 0^0 (ΔH0\Delta H^0, S0S^0) אומר שהערך נמדד בתנאים תקניים. בשאלות של שאלון 037282 הנתונים התרמודינמיים (ΔHf0\Delta H^0_f, S0S^0, ΔH0\Delta H^0) ניתנים בשאלה עצמה, בדרך כלל בטבלה.

1. אנתלפיית התהוות תקנית וחישוב השינוי באנתלפיה

אנתלפיית התהוות תקנית

אי אפשר למדוד את ΔH\Delta H של כל תגובה בעולם. במקום זה יש טבלה אחת, עם ערך אחד לכל חומר, וממנה אפשר לחשב את ΔH\Delta H של כל תגובה בין החומרים שבטבלה.

במדויק: אנתלפיית התהוות תקנית של חומר, ΔHf0\Delta H^0_f, היא השינוי באנתלפיה בתגובה שבה נוצר 1 מול של החומר מן היסודות שלו, כשכל החומרים במצבם התקני. היחידה: kJmol\frac{\text{kJ}}{\text{mol}}. אנתלפיית ההתהוות התקנית של יסוד במצבו התקני (למשל O2(g)\text{O}_{2(g)}, N2(g)\text{N}_{2(g)}, H2(g)\text{H}_{2(g)}) היא אפס.

למשל, ΔHf0\Delta H^0_f של CO2(g)\text{CO}_{2(g)} הוא ΔH0\Delta H^0 של התגובה C(s)+O2(g)→CO2(g)\text{C}_{(s)}+\text{O}_{2(g)}\rightarrow\text{CO}_{2(g)}. הערך תלוי במצב הצבירה: בשאלונים מופיעים גם ΔHf0\Delta H^0_f של H2O(l)\text{H}_2\text{O}_{(l)} (−286 kJmol-286\ \frac{\text{kJ}}{\text{mol}}) וגם של H2O(g)\text{H}_2\text{O}_{(g)} (−242 kJmol-242\ \frac{\text{kJ}}{\text{mol}}), ולכן בוחרים את הערך שמתאים למצב הצבירה שבניסוח.

חישוב השינוי באנתלפיה מאנתלפיות התהוות

ΔH0=ΣΔHf0(products)−ΣΔHf0(reactants)\Delta H^0=\Sigma\Delta H^0_f(\text{products})-\Sigma\Delta H^0_f(\text{reactants})

- תוצרים פחות מגיבים (products = תוצרים, reactants = מגיבים).

•כל ΔHf0\Delta H^0_f כופלים במקדם של החומר בניסוח: n⋅ΔHf0n\cdot\Delta H^0_f, ו-mol⋅kJmol=kJ\text{mol}\cdot\frac{\text{kJ}}{\text{mol}}=\text{kJ}.

•יסוד במצבו התקני נכנס לסכום עם 00 (בטבלה המשבצת שלו ריקה, אפורה או עם קו).

•אותה נוסחה משמשת גם כשחסר ΔHf0\Delta H^0_f של חומר אחד ו-ΔH0\Delta H^0 של התגובה נתון: מציבים ומבודדים את הנעלם.

דרך הפתרון

חישוב מטבלת אנתלפיות התהוות

כשנתונים ניסוח מאוזן וטבלה של ΔHf0\Delta H^0_f:

1. מעתיקים לכל חומר בניסוח את המקדם ואת ΔHf0\Delta H^0_f שמתאים למצב הצבירה שלו. ליסוד במצבו התקני רושמים 00.

2. סכום התוצרים: Σn⋅ΔHf0\Sigma n\cdot\Delta H^0_f, ביחידות kJ\text{kJ}.

3. סכום המגיבים: אותו דבר.

4. מציבים בנוסחה: תוצרים פחות מגיבים. כשהנעלם הוא ΔHf0\Delta H^0_f של אחד החומרים - מציבים את ΔH0\Delta H^0 הנתון ופותרים.

5. תשובה עם יחידה: ΔH0\Delta H^0 ב-kJ\text{kJ}, או ΔHf0\Delta H^0_f ב-kJmol\frac{\text{kJ}}{\text{mol}}. סימן מינוס - תגובה אקסותרמית.

שים לב

כשבטבלה המשבצת של O2(g)\text{O}_{2(g)} אפורה או ריקה, זה לא נתון חסר: ΔHf0\Delta H^0_f של יסוד במצבו התקני הוא 00, ומציבים אותו בסכום של המגיבים כ-00.

דוגמה א - שינוי האנתלפיה בממיר קטליטי מטבלת נתונים

בממיר הקטליטי של מכונית מתרחשת תגובה (1):

(1)2CO(g)+O2(g)⇌2CO2(g)(1)\qquad2\text{CO}_{(g)}+\text{O}_{2(g)}\rightleftharpoons2\text{CO}_{2(g)}
החומרCO2(g)\text{CO}_{2(g)}CO(g)\text{CO}_{(g)}O2(g)\text{O}_{2(g)}
אנתלפיית היווצרות מולרית תקנית ΔHf0\Delta H^0_f (kJmol)\left(\frac{\text{kJ}}{\text{mol}}\right)−393.5-393.5−110.5-110.5-

חשבו את השינוי באנתלפיה, ΔH0\Delta H^0, עבור תגובה (1). פרטו את חישוביכם.

פתרון

1. נוסחה: ΔH0=ΣΔHf0(products)−ΣΔHf0(reactants)\Delta H^0=\Sigma\Delta H^0_f(\text{products})-\Sigma\Delta H^0_f(\text{reactants}).

2. יסוד: O2(g)\text{O}_{2(g)} הוא יסוד במצבו התקני, ולכן ΔHf0=0 kJmol\Delta H^0_f=0\ \frac{\text{kJ}}{\text{mol}} (זו הסיבה למקף בטבלה).

3. תוצרים: 2 mol⋅(−393.5 kJmol)=−787.0 kJ2\ \text{mol}\cdot\left(-393.5\ \frac{\text{kJ}}{\text{mol}}\right)=-787.0\ \text{kJ}.

4. מגיבים: 2 mol⋅(−110.5 kJmol)+1 mol⋅0 kJmol=−221.0 kJ2\ \text{mol}\cdot\left(-110.5\ \frac{\text{kJ}}{\text{mol}}\right)+1\ \text{mol}\cdot0\ \frac{\text{kJ}}{\text{mol}}=-221.0\ \text{kJ}.

5. הצבה: ΔH0=−787.0 kJ−(−221.0 kJ)=−566.0 kJ\Delta H^0=-787.0\ \text{kJ}-(-221.0\ \text{kJ})=-566.0\ \text{kJ}. הסימן שלילי - התגובה אקסותרמית.

תשובה

ΔH0=−566.0 kJ\Delta H^0=-566.0\ \text{kJ}

דוגמה ב - אנתלפיית התהוות חסרה של מגיב

לימונן, C10H16(l)\text{C}_{10}\text{H}_{16(l)}, נשרף בטמפרטורת החדר על פי תגובה (1):

(1)C10H16(l)+14O2(g)→10CO2(g)+8H2O(l)ΔH(1)0=−6173 kJ(1)\qquad\text{C}_{10}\text{H}_{16(l)}+14\text{O}_{2(g)}\rightarrow10\text{CO}_{2(g)}+8\text{H}_2\text{O}_{(l)}\qquad\Delta H^0_{(1)}=-6173\ \text{kJ}
החומרO2(g)\text{O}_{2(g)}CO2(g)\text{CO}_{2(g)}H2O(l)\text{H}_2\text{O}_{(l)}
אנתלפיית התהוות תקנית ΔHf0\Delta H^0_f (kJmol)\left(\frac{\text{kJ}}{\text{mol}}\right)(משבצת אפורה)−394-394−286-286

היעזרו בנתונים שבטבלה וחשבו את אנתלפיית ההתהוות התקנית, ΔHf0\Delta H^0_f, של C10H16(l)\text{C}_{10}\text{H}_{16(l)}. פרטו את החישובים.

פתרון

1. נתון: ΔH(1)0=−6173 kJ\Delta H^0_{(1)}=-6173\ \text{kJ}. מבוקש: ΔHf0\Delta H^0_f של לימונן, xx. ל-O2(g)\text{O}_{2(g)}, יסוד במצבו התקני, ΔHf0=0\Delta H^0_f=0.

2. תוצרים: 10 mol⋅(−394 kJmol)+8 mol⋅(−286 kJmol)=−3940 kJ−2288 kJ=−6228 kJ10\ \text{mol}\cdot\left(-394\ \frac{\text{kJ}}{\text{mol}}\right)+8\ \text{mol}\cdot\left(-286\ \frac{\text{kJ}}{\text{mol}}\right)=-3940\ \text{kJ}-2288\ \text{kJ}=-6228\ \text{kJ}.

3. מגיבים: 1 mol⋅x+14 mol⋅0 kJmol=1 mol⋅x1\ \text{mol}\cdot x+14\ \text{mol}\cdot0\ \frac{\text{kJ}}{\text{mol}}=1\ \text{mol}\cdot x.

4. הצבה בנוסחה: −6173 kJ=−6228 kJ−1 mol⋅x-6173\ \text{kJ}=-6228\ \text{kJ}-1\ \text{mol}\cdot x.

5. בידוד: 1 mol⋅x=−6228 kJ+6173 kJ=−55 kJ1\ \text{mol}\cdot x=-6228\ \text{kJ}+6173\ \text{kJ}=-55\ \text{kJ}, ולכן x=−55 kJmolx=-55\ \frac{\text{kJ}}{\text{mol}}.

תשובה

ΔHf0\Delta H^0_f של C10H16(l)\text{C}_{10}\text{H}_{16(l)} הוא −55 kJmol-55\ \frac{\text{kJ}}{\text{mol}}.

2. אנטרופיה והשינוי באנטרופיה של מערכת

אנטרופיה

קוביית קרח שנמסה, בושם שמתפזר בחדר, חום שעובר מכוס תה חמה לאוויר: בכל התהליכים האלה החלקיקים והאנרגיה "מתפרשים" על יותר מקומות ויותר אפשרויות. האנטרופיה היא הגודל שמודד את ההתפרשות הזאת.

במדויק: אנטרופיה, SS, היא מדד לפיזור האנרגיה ולפיזור החלקיקים בחומר. ככל שמספר המצבים המיקרוסקופיים האפשריים של החומר גדול יותר - יותר דרכים לסדר את החלקיקים ולחלק ביניהם את האנרגיה - האנטרופיה גדולה יותר. אנטרופיה תקנית של חומר, S0S^0, ניתנת ביחידות JK⋅mol\frac{\text{J}}{\text{K}\cdot\text{mol}}, ושינוי באנטרופיה, ΔS0\Delta S^0, ביחידות JK\frac{\text{J}}{\text{K}}.

בשונה מ-ΔHf0\Delta H^0_f, לכל חומר יש ערך S0S^0 חיובי, גם ליסוד: בטבלאות שבשאלונים, למשל, S0S^0 של O2(g)\text{O}_{2(g)} הוא 205 JK⋅mol205\ \frac{\text{J}}{\text{K}\cdot\text{mol}}, ולא 00.

אנטרופיה של חומר במצבי צבירה שונים

לאותו חומר: S0S^0 של מוצק << S0S^0 של נוזל << S0S^0 של גז.

מצב הצבירההחלקיקיםפיזור החלקיקים והאנרגיה
מוצקמסודרים במקומות קבועים ורק רוטטיםהקטן ביותר
נוזלקרובים זה לזה, נעים ומחליפים מקומותבינוני
גזרחוקים זה מזה ונעים בחופשיות בכל הנפחהגדול ביותר

- בהתכה (מוצק לנוזל) האנטרופיה גדלה מעט: בשני המצבים החלקיקים צמודים.

- ברתיחה (נוזל לגז) האנטרופיה גדלה הרבה: החלקיקים מתרחקים מאוד ונעים בכל הנפח.

•בתהליך ההפוך (קיפאון, עיבוי) ΔS0\Delta S^0 שלילי, באותו גודל.

•בתרשים: החץ הקצר הוא ההתכה, והחץ הארוך הוא הרתיחה (המרחקים סכמטיים).

מוצקנוזלגז
‫אנטרופיה‬‫מוצק‬‫נוזל‬‫גז‬
שים לב

משווים אנטרופיה רק בין מצבי צבירה של אותו חומר. השוואה בין ערכי האנטרופיה של חומרים שונים לא נדרשת.

הסימן של השינוי באנטרופיה של מערכת

מעריכים את הסימן של ΔSsys0\Delta S^0_{sys} בלי חישוב, לפי שני דברים בלבד:

מה משתנה בתגובהΔSsys0\Delta S^0_{sys}
מספר המולים של מרכיבים גזיים גדלחיובי: האנטרופיה של המערכת גדלה
מספר המולים של מרכיבים גזיים קטןשלילי: האנטרופיה של המערכת קטנה
מעבר מצב: מוצק לנוזל, נוזל לגז, מוצק לגזחיובי
מעבר מצב: גז לנוזל, נוזל למוצק, גז למוצקשלילי
כל החומרים גזים, ומספר מולי הגז לא משתנההשינוי קטן, והכלל לא קובע את הסימן
דרך הפתרון

הערכת הסימן של ΔSsys0\Delta S^0_{sys} מניסוח

כשמבקשים לקבוע או להסביר את הסימן של השינוי באנטרופיה של המערכת "ללא חישוב":

1. סופרים מולי גז בכל צד, לפי המקדמים בניסוח. רק חומרים עם (g)(g).

2. משווים: יותר מולי גז בתוצרים - ΔSsys0>0\Delta S^0_{sys}>0; פחות - ΔSsys0<0\Delta S^0_{sys}<0.

3. אם מספר מולי הגז שווה - בודקים מצבי צבירה: נוזל שהופך לגז או מוצק שהופך לנוזל מגדילים את האנטרופיה. אם כל החומרים גזים - השינוי קטן.

4. מנמקים במילים של המושג: פחות חלקיקי גז - פחות אפשרויות לסידור החלקיקים ולפיזור האנרגיה ביניהם - האנטרופיה של המערכת קטנה.

חישוב השינוי באנטרופיה של מערכת

ΔSsys0=ΣS0(products)−ΣS0(reactants)\Delta S^0_{sys}=\Sigma S^0(\text{products})-\Sigma S^0(\text{reactants})

- תוצרים פחות מגיבים, וכל S0S^0 כופלים במקדם: mol⋅JK⋅mol=JK\text{mol}\cdot\frac{\text{J}}{\text{K}\cdot\text{mol}}=\frac{\text{J}}{\text{K}}.

- גם ליסודות מציבים את S0S^0 שבטבלה; הוא אינו 00.

•כשחסר S0S^0 של חומר אחד ו-ΔSsys0\Delta S^0_{sys} נתון - מציבים ומבודדים את הנעלם, כמו בחישוב אנתלפיה.

- בדיקה: הסימן שיצא צריך להתאים להערכה לפי מספר מולי הגז.

שים לב

שני מקרים שנראים דומים: ב-ΔH0\Delta H^0 יסוד במצבו התקני נכנס עם ΔHf0=0\Delta H^0_f=0, אבל ב-ΔSsys0\Delta S^0_{sys} יסוד נכנס עם ה-S0S^0 שלו, שאינו אפס (למשל 205 JK⋅mol205\ \frac{\text{J}}{\text{K}\cdot\text{mol}} ל-O2(g)\text{O}_{2(g)}).

דוגמה א - שינוי אנטרופיה קטן כשמספר מולי הגז שווה

מימן, H2(g)\text{H}_{2(g)}, מגיב עם ברום, Br2(g)\text{Br}_{2(g)}, לקבלת מימן ברומי, HBr(g)\text{HBr}_{(g)}:

(1)H2(g)+Br2(g)⇌2HBr(g)ΔH(1)0=−103 kJmol(1)\qquad\text{H}_{2(g)}+\text{Br}_{2(g)}\rightleftharpoons2\text{HBr}_{(g)}\qquad\Delta H^0_{(1)}=-103\ \frac{\text{kJ}}{\text{mol}}
החומרHBr(g)\text{HBr}_{(g)}Br2(g)\text{Br}_{2(g)}H2(g)\text{H}_{2(g)}
אנטרופיה תקנית S0S^0 (JK⋅mol)\left(\frac{\text{J}}{\text{K}\cdot\text{mol}}\right)198.5198.5245.5245.5130.6130.6

i. חשבו את שינוי האנטרופיה של המערכת בתגובה (1). פרטו את חישוביכם.

ii. במהלך תגובה (1) השינוי באנטרופיה של המערכת הוא קטן. הסבירו.

פתרון

1. נוסחה: ΔSsys0=ΣS0(products)−ΣS0(reactants)\Delta S^0_{sys}=\Sigma S^0(\text{products})-\Sigma S^0(\text{reactants}).

2. תוצרים: 2 mol⋅198.5 JK⋅mol=397.0 JK2\ \text{mol}\cdot198.5\ \frac{\text{J}}{\text{K}\cdot\text{mol}}=397.0\ \frac{\text{J}}{\text{K}}.

3. מגיבים: 1 mol⋅130.6 JK⋅mol+1 mol⋅245.5 JK⋅mol=376.1 JK1\ \text{mol}\cdot130.6\ \frac{\text{J}}{\text{K}\cdot\text{mol}}+1\ \text{mol}\cdot245.5\ \frac{\text{J}}{\text{K}\cdot\text{mol}}=376.1\ \frac{\text{J}}{\text{K}}.

4. i: ΔSsys0=397.0 JK−376.1 JK=+20.9 JK\Delta S^0_{sys}=397.0\ \frac{\text{J}}{\text{K}}-376.1\ \frac{\text{J}}{\text{K}}=+20.9\ \frac{\text{J}}{\text{K}}.

5. ii: כל המגיבים והתוצרים במצב גז, ומספר מולי הגז לא משתנה: 1+1=21+1=2 מול במגיבים ו-22 מול בתוצרים. לכן מספר חלקיקי הגז וחופש התנועה שלהם כמעט לא משתנים, ופיזור החלקיקים והאנרגיה כמעט לא משתנה.

תשובה

i. ΔSsys0=+20.9 JK\Delta S^0_{sys}=+20.9\ \frac{\text{J}}{\text{K}}. ii. כל החומרים גזים, ומספר מולי הגז במגיבים (22) שווה למספרם בתוצרים (22).

דוגמה ב - מצבי צבירה מתרשים של אנטרופיה מולרית

בתרשים מוצגות שלוש רמות של אנטרופיה מולרית תקנית של אתאנול, AA, BB ו-CC, מהנמוכה לגבוהה. המעבר מ-AA ל-BB הוא ΔSI0=31.0 JK⋅mol\Delta S^0_{\text{I}}=31.0\ \frac{\text{J}}{\text{K}\cdot\text{mol}}, והמעבר מ-BB ל-CC הוא ΔSII0=109.7 JK⋅mol\Delta S^0_{\text{II}}=109.7\ \frac{\text{J}}{\text{K}\cdot\text{mol}}.

i. האותיות AA, BB ו-CC מייצגות אתאנול במצבי צבירה שונים (מוצק, נוזל, גז). קבעו איזה מצב צבירה מייצגת כל אחת מהאותיות.

ii. חשבו את שינוי האנטרופיה של המערכת במעבר של אתאנול ממצב גז למצב מוצק. פרטו את חישוביכם, והסבירו את הסימן של הערך שחישבתם.

פתרון

1. i: לאותו חומר S0S^0 של מוצק << נוזל << גז. לכן AA (האנטרופיה הנמוכה) - מוצק, BB - נוזל, CC (הגבוהה) - גז. גם הגדלים מתאימים: ההתכה (31.031.0) מגדילה את האנטרופיה פחות מהרתיחה (109.7109.7).

2. ii, חישוב: המעבר מגז למוצק (CC ל-AA) הפוך לשני המעברים יחד, ולכן ΔS0=−(31.0 JK⋅mol+109.7 JK⋅mol)=−140.7 JK⋅mol\Delta S^0=-\left(31.0\ \frac{\text{J}}{\text{K}\cdot\text{mol}}+109.7\ \frac{\text{J}}{\text{K}\cdot\text{mol}}\right)=-140.7\ \frac{\text{J}}{\text{K}\cdot\text{mol}}.

3. ii, הסימן: בגז המולקולות רחוקות זו מזו ונעות בחופשיות בכל הנפח; במוצק הן צמודות ורק רוטטות במקומן. פיזור החלקיקים ופיזור האנרגיה קטנים, ולכן האנטרופיה של המערכת קטנה - הסימן מינוס.

תשובה

i. AA - מוצק, BB - נוזל, CC - גז. ii. ΔS0=−140.7 JK⋅mol\Delta S^0=-140.7\ \frac{\text{J}}{\text{K}\cdot\text{mol}}; הסימן מינוס כי פיזור החלקיקים והאנרגיה קטן.

3. אנטרופיה של הסביבה ושל היקום, וספונטניות

ספונטניות והחוק השני של התרמודינמיקה

מים זורמים במורד ולא במעלה, וכוס תה חמה מתקררת מעצמה ולא מתחממת. גם בתגובות כימיות יש כיוון "טבעי". החוק השני של התרמודינמיקה אומר מה קובע אותו: לא האנטרופיה של המערכת לבדה, אלא האנטרופיה של היקום.

במדויק: תהליך ספונטני הוא תהליך שמתרחש מעצמו בתנאים נתונים. החוק השני של התרמודינמיקה: בתהליך ספונטני האנטרופיה של היקום גדלה, ΔSuniv0>0\Delta S^0_{univ}>0. השינוי באנטרופיה של היקום הוא סכום השינויים במערכת ובסביבה: ΔSuniv0=ΔSsys0+ΔSsurr0\Delta S^0_{univ}=\Delta S^0_{sys}+\Delta S^0_{surr}. אם ΔSuniv0<0\Delta S^0_{univ}<0, התגובה אינה ספונטנית בתנאים האלה.

תגובה יכולה להיות ספונטנית גם כשהאנטרופיה של המערכת קטנה: בתגובה אקסותרמית החום שעובר לסביבה מגדיל את האנטרופיה של הסביבה, ואם הגידול הזה גדול מהירידה במערכת - האנטרופיה של היקום גדלה. לכן הסימן של ΔSsys0\Delta S^0_{sys} לבדו לא קובע ספונטניות.

השינוי באנטרופיה של הסביבה

ΔSsurr0=−ΔH0T\Delta S^0_{surr}=-\frac{\Delta H^0}{T}
התגובהΔH0\Delta H^0מה קורה לסביבהΔSsurr0\Delta S^0_{surr}
אקסותרמיתשלילימקבלת חום; חלקיקי הסביבה נעים מהר יותר והאנרגיה מתפזרת ביותר אופניםחיובי: האנטרופיה של הסביבה גדלה
אנדותרמיתחיובימוסרת חוםשלילי: האנטרופיה של הסביבה קטנה

- TT בקלווין: T[K]=T[∘C]+273T[\text{K}]=T[^\circ\text{C}]+273.

•באותה טמפרטורה: ככל ש-∣ΔH0∣|\Delta H^0| גדול יותר, ∣ΔSsurr0∣|\Delta S^0_{surr}| גדול יותר.

שים לב

ΔH0\Delta H^0 נתון ב-kJ\text{kJ}, ושינויי האנטרופיה ב-JK\frac{\text{J}}{\text{K}}. לפני ההצבה ב-−ΔH0T-\frac{\Delta H^0}{T} ממירים לג'אול: −566.0 kJ=−566,000 J-566.0\ \text{kJ}=-566{,}000\ \text{J}. אחרת ΔSsurr0\Delta S^0_{surr} יוצא קטן פי 10001000, ואי אפשר לחבר אותו ל-ΔSsys0\Delta S^0_{sys}.

השינוי באנטרופיה של היקום וספונטניות

ΔSuniv0=ΔSsys0+ΔSsurr0\Delta S^0_{univ}=\Delta S^0_{sys}+\Delta S^0_{surr}
ΔSuniv0\Delta S^0_{univ}התגובה בטמפרטורה הזאת
חיוביספונטנית
שליליאינה ספונטנית

שני המחוברים חייבים להיות באותה יחידה, JK\frac{\text{J}}{\text{K}}, ומחושבים לאותה טמפרטורה.

דרך הפתרון

האם התגובה ספונטנית בטמפרטורה נתונה

כשנתונים ניסוח, ΔH0\Delta H^0 (או טבלת ΔHf0\Delta H^0_f), טבלת S0S^0 וטמפרטורה:

1. ΔSsys0\Delta S^0_{sys} מטבלת S0S^0: תוצרים פחות מגיבים, ב-JK\frac{\text{J}}{\text{K}}. בודקים שהסימן מתאים למספר מולי הגז.

2. ΔH0\Delta H^0 - נתון, או מחושב מאנתלפיות התהוות. ממירים ל-J\text{J}.

3. ΔSsurr0=−ΔH0T\Delta S^0_{surr}=-\frac{\Delta H^0}{T}, עם TT בקלווין.

4. ΔSuniv0=ΔSsys0+ΔSsurr0\Delta S^0_{univ}=\Delta S^0_{sys}+\Delta S^0_{surr}.

5. קביעה ונימוק: ΔSuniv0>0\Delta S^0_{univ}>0 - ספונטנית בטמפרטורה הזאת, לפי החוק השני של התרמודינמיקה; ΔSuniv0<0\Delta S^0_{univ}<0 - לא ספונטנית.

שים לב

גבול המיקוד: לא נדרש להסביר את המצב שבו ΔSuniv0=0\Delta S^0_{univ}=0, לא נדרש לחשב את טמפרטורת ההיפוך, ולא נדרש לקבוע את תחום הטמפרטורות שבו התגובה ספונטנית. קובעים ספונטניות רק לטמפרטורה שנתונה בשאלה.

דוגמה א - ספונטניות כשהאנטרופיה של המערכת קטנה

בממיר הקטליטי של מכונית מתרחשת תגובה (1):

(1)2CO(g)+O2(g)⇌2CO2(g)(1)\qquad2\text{CO}_{(g)}+\text{O}_{2(g)}\rightleftharpoons2\text{CO}_{2(g)}

עבור תגובה (1) חושב ΔH0=−566.0 kJ\Delta H^0=-566.0\ \text{kJ} ו-ΔSsys0=−173.6 JK\Delta S^0_{sys}=-173.6\ \frac{\text{J}}{\text{K}}.

iv. קבעו אם האנטרופיה של הסביבה עולה או יורדת בהתרחשות תגובה (1). נמקו.

v. האם תגובה (1) ספונטנית בטמפרטורת החדר (298 K298\ \text{K})? נמקו.

פתרון

1. iv, קביעה: התגובה אקסותרמית (ΔH0<0\Delta H^0<0). החום שמשתחרר עובר לסביבה, מגביר את תנועת החלקיקים בסביבה ואת מספר האפשרויות לפיזור האנרגיה - האנטרופיה של הסביבה עולה.

2. המרה: ΔH0=−566.0 kJ=−566,000 J\Delta H^0=-566.0\ \text{kJ}=-566{,}000\ \text{J}.

3. סביבה: ΔSsurr0=−ΔH0T=−−566,000 J298 K=+1899.3 JK\Delta S^0_{surr}=-\frac{\Delta H^0}{T}=-\frac{-566{,}000\ \text{J}}{298\ \text{K}}=+1899.3\ \frac{\text{J}}{\text{K}}.

4. יקום: ΔSuniv0=ΔSsys0+ΔSsurr0=−173.6 JK+1899.3 JK=+1725.7 JK\Delta S^0_{univ}=\Delta S^0_{sys}+\Delta S^0_{surr}=-173.6\ \frac{\text{J}}{\text{K}}+1899.3\ \frac{\text{J}}{\text{K}}=+1725.7\ \frac{\text{J}}{\text{K}}.

5. v, נימוק: ΔSuniv0>0\Delta S^0_{univ}>0, ולפי החוק השני של התרמודינמיקה התגובה ספונטנית ב-298 K298\ \text{K}. הגידול באנטרופיה של הסביבה גדול בהרבה מהירידה באנטרופיה של המערכת.

תשובה

iv. האנטרופיה של הסביבה עולה (ΔSsurr0=+1899.3 JK\Delta S^0_{surr}=+1899.3\ \frac{\text{J}}{\text{K}} ב-298 K298\ \text{K}). v. כן, ספונטנית: ΔSuniv0=+1725.7 JK>0\Delta S^0_{univ}=+1725.7\ \frac{\text{J}}{\text{K}}>0.

דוגמה ב - השוואת סביבה ומערכת בתגובה ספונטנית, בלי חישוב

לימונן במצב גז נשרף על פי תגובה (3):

(3)C10H16(g)+14O2(g)→10CO2(g)+8H2O(l)ΔSsys0<0(3)\qquad\text{C}_{10}\text{H}_{16(g)}+14\text{O}_{2(g)}\rightarrow10\text{CO}_{2(g)}+8\text{H}_2\text{O}_{(l)}\qquad\Delta S^0_{sys}<0

תגובה (3) היא ספונטנית בטמפרטורת החדר. קבעו אם העלייה באנטרופיה של הסביבה גדולה מן הירידה באנטרופיית המערכת או קטנה ממנה. נמקו.

פתרון

1. החוק השני: התגובה ספונטנית, ולכן ΔSuniv0=ΔSsys0+ΔSsurr0>0\Delta S^0_{univ}=\Delta S^0_{sys}+\Delta S^0_{surr}>0.

2. המערכת: ΔSsys0<0\Delta S^0_{sys}<0 (נתון; מולי הגז יורדים מ-1+14=151+14=15 ל-1010, ונוצר נוזל).

3. הסביבה: תגובת שרפה היא אקסותרמית, ΔH0<0\Delta H^0<0, ולכן ΔSsurr0=−ΔH0T>0\Delta S^0_{surr}=-\frac{\Delta H^0}{T}>0.

4. מסקנה: סכום של מחובר שלילי ומחובר חיובי יוצא חיובי רק אם המחובר החיובי גדול יותר בערכו המוחלט: ΔSsurr0>∣ΔSsys0∣\Delta S^0_{surr}>|\Delta S^0_{sys}|.

תשובה

העלייה באנטרופיה של הסביבה גדולה מן הירידה באנטרופיית המערכת.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.