ריכוז מולרי
בכל הפרק הזה מדברים על ריכוזים: כמה מגיב נשאר בכלי, כמה תוצר נוצר, ואיך הכמויות משתנות עם הזמן. כדאי לרענן את המושג לפני שמתחילים.
במדויק: ריכוז מולרי של חומר הוא מספר המולים שלו בליטר אחד של התערובת או התמיסה: , ביחידות (או ). ריכוז של חומר X בכלי מסמנים בסוגריים מרובעים: .
בשאלות של שיווי משקל הגזים נמצאים לרוב בכלי סגור שנפחו ליטר. בכלי כזה מספר המולים של כל גז שווה במספר לריכוז שלו: בכלי של הם . בכלי של ליטר צריך לחלק ב-.
תגובה אקסותרמית ותגובה אנדותרמית
כדי לדעת מה יקרה לשיווי משקל כשמחממים או מקררים, צריך לדעת אם התגובה פולטת חום או קולטת חום. זה כתוב בסימן של שליד הניסוח.
במדויק: בתגובה אקסותרמית נפלטת אנרגיה לסביבה, והאנתלפיה של התוצרים נמוכה מזו של המגיבים: . בתגובה אנדותרמית נקלטת אנרגיה מהסביבה: . בתגובה הפיכה, אם התגובה הישירה אקסותרמית - התגובה ההפוכה אנדותרמית, עם אותו בערכו המוחלט ובסימן הפוך.
למשל, בתגובה , : יצירת האמוניה (הכיוון הישיר) אקסותרמית, והפירוק שלה (הכיוון ההפוך) אנדותרמי.
1. קצב תגובה: ריכוז ומודל ההתנגשויות
קצב תגובה
יש תגובות שנגמרות בהרף עין, כמו פיצוץ של מימן עם חמצן, ויש תגובות שנמשכות שעות. גם באותה תגובה הקצב משתנה: בהתחלה המגיבים נצרכים מהר, ואחר כך לאט יותר.
במדויק: קצב התגובה הוא השינוי בריכוז של חומר המשתתף בתגובה ביחידת זמן: הירידה בריכוז של מגיב, או העלייה בריכוז של תוצר, ביחידת זמן.
בכלי סגור המגיבים נצרכים במהלך התגובה, הריכוז שלהם יורד, ולכן גם קצב התגובה יורד עם הזמן. בשיעור הבא נראה שזה בדיוק מה שמוביל לשיווי משקל.
מודל ההתנגשויות
תגובה מתרחשת רק כשחלקיקי המגיבים מתנגשים זה בזה. התנגשות פורייה (אפקטיבית), שבעקבותיה נוצרים תוצרים, היא התנגשות שבה מתקיימים שני תנאים:
- אנרגיה: האנרגיה הקינטית של החלקיקים המתנגשים שווה לאנרגיית השפעול או גדולה ממנה.
- כיוון: החלקיקים מתנגשים בכיוון מתאים.
קצב התגובה נקבע לפי מספר ההתנגשויות הפוריות ביחידת זמן: יותר התנגשויות פוריות ביחידת זמן - קצב גבוה יותר.
אנרגיית שפעול ותצמיד משופעל
- אנרגיית השפעול, , היא האנרגיה המינימלית שצריכה להיות לחלקיקים המתנגשים כדי שההתנגשות תוביל לתגובה. בדיאגרמת אנרגיה היא ההפרש בין האנרגיה של התצמיד המשופעל לאנרגיה של המגיבים.
- התצמיד המשופעל הוא המבנה שנוצר בשיא האנרגיה של מהלך התגובה, כשהקשרים של המגיבים כבר נחלשו והקשרים של התוצרים עוד לא נוצרו במלואם. הוא לא יציב, ומתפרק לתוצרים או חזרה למגיבים.
- הוא ההפרש בין רמת התוצרים לרמת המגיבים. בתגובה אקסותרמית (באיור) רמת התוצרים נמוכה יותר.
•באיור: החץ שעולה מרמת המגיבים עד שיא העקומה הוא , והחץ שיורד מרמת המגיבים (הקו המקווקו) לרמת התוצרים הוא .
השקעת אנרגיה (למשל ניצוץ חשמלי בתערובת מימן וחמצן) לא מקטינה את אנרגיית השפעול. היא מגדילה את האנרגיה הקינטית של החלקיקים, וכך יותר התנגשויות הופכות לפוריות. אנרגיית השפעול תלויה במסלול התגובה, ורק זרז, שמאפשר מסלול אחר, מקטין אותה.
ריכוז וקצב התגובה
כלל: הגדלת הריכוז של מגיב מגדילה את קצב התגובה שבה הוא מגיב.
ההסבר לפי מודל ההתנגשויות: ריכוז גבוה יותר = יותר חלקיקים ביחידת נפח יותר התנגשויות ביחידת זמן יותר התנגשויות פוריות ביחידת זמן קצב גבוה יותר.
בתגובה הפיכה כל כיוון נבדק לחוד: קצב התגובה הישירה תלוי בריכוזי המגיבים שלה, וקצב התגובה ההפוכה תלוי בריכוזי התוצרים (שהם המגיבים של התגובה ההפוכה).
גבול המיקוד: בשאלון 037282 הגורם המשפיע על קצב התגובה שמופיע במיקוד הוא ריכוז בלבד.
דוגמה - הגדלת ריכוז מגיב וקצב התגובה הישירה
מימן, , מגיב עם ברום, , לקבלת מימן ברומי, :
מה יקרה לקצב התגובה הישירה אם יגדילו את ריכוזו של המימן? נמקו.
1. איזו תגובה: בתגובה הישירה המגיבים הם ו-, ולכן הקצב שלה תלוי בריכוזים שלהם.
2. חלקיקים: הגדלת ריכוז המימן פירושה יותר מולקולות ביחידת נפח.
3. התנגשויות: לכן גדל מספר ההתנגשויות בין מולקולות למולקולות ביחידת זמן, וגדל גם מספר ההתנגשויות הפוריות ביחידת זמן.
4. מסקנה: קצב התגובה הישירה גדל.
קצב התגובה הישירה יגדל: ביחידת נפח יש יותר מולקולות , ולכן ביחידת זמן יש יותר התנגשויות פוריות בין מולקולות ל-.
2. מצב של שיווי משקל: תגובה הפיכה ודינמית
שיווי משקל כימי
מכניסים לכלי סגור גז חום, . הצבע החום נחלש בהדרגה, כי נוצר חסר הצבע - ואז הצבע מפסיק להשתנות. מבחוץ נראה שהתגובה נעצרה, אבל בתוך הכלי שתי תגובות ממשיכות לרוץ, זו כנגד זו, באותו קצב.
במדויק: תגובה הפיכה היא תגובה שמתרחשת בשני הכיוונים: גם התוצרים מגיבים ויוצרים מחדש את המגיבים. שיווי משקל כימי הוא המצב שאליו מגיעה תגובה הפיכה בכלי סגור ובטמפרטורה קבועה, שבו קצב התגובה הישירה שווה לקצב התגובה ההפוכה. במצב הזה הריכוזים של כל החומרים קבועים (אבל לא בהכרח שווים זה לזה), ושתי התגובות ממשיכות להתרחש: שיווי המשקל דינמי.
כשמכניסים לכלי רק מגיבים, בהתחלה קצב התגובה הישירה גבוה וקצב התגובה ההפוכה אפס (אין עדיין תוצרים). המגיבים נצרכים, ולכן הקצב הישיר יורד; התוצרים מצטברים, ולכן הקצב ההפוך עולה. ברגע ששני הקצבים שווים, המערכת בשיווי משקל, ומשם הקצבים והריכוזים לא משתנים.
מאפייני שיווי משקל
גבול המיקוד: לומדים שיווי משקל במערכות הומוגניות בלבד, כלומר כל המגיבים והתוצרים באותו מצב צבירה. בבגרות אלה בדרך כלל תגובות שכל החומרים בהן גזים.
הקשר בין מספר מולי הגז ללחץ בכלי
בכלי סגור, בנפח קבוע ובטמפרטורה קבועה, הלחץ עומד ביחס ישר למספר מולי הגז: יותר חלקיקי גז - יותר התנגשויות בדפנות הכלי ביחידת זמן - לחץ גבוה יותר.
- כשהלחץ מפסיק להשתנות, המערכת הגיעה לשיווי משקל (רק אם מספר מולי הגז במגיבים שונה ממספרם בתוצרים).
- אם הגזים הוכנסו לכלי בהרכב של שיווי משקל, אין התקדמות נטו, והלחץ לא משתנה מהרגע הראשון.
קביעה אם הלחץ עולה, יורד או לא משתנה עד שיווי משקל
כשנתון ניסוח של תגובה בין גזים בכלי סגור, בנפח ובטמפרטורה קבועים, ושואלים מה קרה ללחץ עד שיווי משקל:
1. סופרים מולי גז בכל צד של הניסוח, לפי המקדמים.
2. קובעים את כיוון ההתקדמות נטו: הוכנסו רק מגיבים - הכיוון הישיר; הוכנסו רק תוצרים - הכיוון ההפוך; הוכנסו כולם - משווים את ל- (בשיעור הבא).
3. מסיקים: בכיוון ההתקדמות מספר מולי הגז קטן - הלחץ יורד; גדל - עולה; שווה, או שהמערכת כבר בשיווי משקל - לא משתנה.
4. מנמקים בהתנגשויות בדפנות: פחות (או יותר) חלקיקי גז, פחות (או יותר) התנגשויות בדפנות הכלי ביחידת זמן.
דוגמה - שלושה כלים: לחץ קבוע, יורד ועולה
בתנאים מתאימים מתרחשת תגובה (2):
לקחו שלושה כלים סגורים I, II, III שיש להם אותו נפח. לכל אחד מן הכלים הכניסו שלושה גזים: , , . הכלים נשמרו בטמפרטורה קבועה T. כל גרף מתאר את השינוי בלחץ באחד הכלים, מרגע הכנסת הגזים.
i. הלחץ בכלי I אינו משתנה. הסבירו מדוע.
ii. קבעו באיזה כלי, מיד לאחר הכנסת הגזים, קצב התגובה הישירה גבוה מקצב התגובה ההפוכה. נמקו.
1. מולי גז: בתגובה הישירה מ-3 מול גז () נוצרים 2 מול גז (). לכן כל התקדמות נטו של התגובה, ישירה או הפוכה, משנה את מספר מולי הגז, ובנפח ובטמפרטורה קבועים - גם את הלחץ.
2. כלי I: הלחץ קבוע מההתחלה, ולכן אין בו התקדמות נטו. הגזים הוכנסו בהרכב של שיווי משקל (): קצב התגובה הישירה שווה לקצב התגובה ההפוכה, הריכוזים ומספר מולי הגז לא משתנים, והלחץ קבוע.
3. כלי II: הלחץ יורד, כלומר מספר מולי הגז קטן. מספר מולי הגז קטן בכיוון הישיר, ולכן בכלי II מתקדמת נטו התגובה הישירה: קצב התגובה הישירה גבוה מקצב התגובה ההפוכה, עד שהם משתווים והלחץ מתייצב.
4. כלי III: הלחץ עולה - מתקדמת נטו התגובה ההפוכה, וקצב התגובה ההפוכה הוא הגבוה.
i. הגזים הוכנסו לכלי I בהרכב של שיווי משקל: קצב התגובה הישירה שווה לקצב התגובה ההפוכה, ומספר מולי הגז לא משתנה.
ii. בכלי II: הלחץ בו יורד, כלומר מספר מולי הגז קטן, ולכן מתקדמת נטו התגובה הישירה (3 מול גז ל-2 מול גז).
3. קבוע שיווי משקל ומנת הריכוזים
קבוע שיווי משקל
אם מכניסים לכלי כמויות שונות של מגיבים, מקבלים בשיווי משקל ריכוזים שונים. ובכל זאת, באותה טמפרטורה יש ביטוי אחד שיוצא תמיד אותו מספר: המכפלה של ריכוזי התוצרים חלקי המכפלה של ריכוזי המגיבים, כל ריכוז בחזקת המקדם שלו. המספר הזה הוא קבוע שיווי המשקל.
במדויק: עבור תגובה שניסוחה , קבוע שיווי המשקל הוא , כשכל הריכוזים הם ריכוזים בשיווי משקל, ב-. לתגובה מסוימת, כפי שהיא מנוסחת, ערך תלוי בטמפרטורה בלבד.
משמעות איכותית: ככל ש- גדול יותר, בשיווי משקל היחס בין ריכוזי התוצרים לריכוזי המגיבים גדול יותר - התגובה מתקדמת יותר בכיוון הישיר. למשל, אם מכניסים אותו הרכב התחלתי לשני כלים שבהם שונה, בשיווי משקל נוצר יותר תוצר בכלי שבו גדול יותר.היחידות של תלויות בניסוח: ל- היחידה היא .
מנת ריכוזים
מה אם לא יודעים אם המערכת כבר בשיווי משקל? מציבים את הריכוזים של הרגע הזה באותו ביטוי, ומשווים ל-.
במדויק: מנת הריכוזים, , היא אותו ביטוי כמו , אבל עם הריכוזים ברגע נתון, ולא דווקא בשיווי משקל. המערכת בשיווי משקל רק כאשר .
הביטוי של קבוע שיווי המשקל
עבור :
- במונה - התוצרים, במכנה - המגיבים.
- כל ריכוז בחזקת המקדם שלו בניסוח המאוזן. מקדם - בלי חזקה.
•דוגמה: , .
השוואת Q ל-Kc
חישוב Kc מנתונים: טבלת ריכוזים
כשנתונות הכמויות שהוכנסו לכלי ונתון רק ריכוז (או מספר מולים) של חומר אחד בשיווי משקל:
1. ניסוח מאוזן וביטוי .
2. ריכוזים התחלתיים: לכל חומר שהוכנס. לחומר שלא הוכנס - .
3. שינוי: מהחומר שהריכוז שלו ידוע בהתחלה ובשיווי משקל, ולפי יחס המולים - השינוי של כל השאר. מגיבים יורדים, תוצרים עולים.
4. שיווי משקל: התחלה שינוי, לכל חומר.
5. הצבה בביטוי של ריכוזי שיווי המשקל בלבד, עם החזקות ועם היחידות.
בטבלה רושמים יחידות בכותרות השורות: "ריכוז התחלתי ()". כשנתון וחסר ריכוז אחד בשיווי משקל - מבודדים אותו מהביטוי, למשל .
קריאת ריכוזי שיווי משקל מגרף ריכוז-זמן
בגרף של ריכוז מול זמן, המערכת בשיווי משקל מהרגע שכל הקווים אופקיים. את ריכוזי שיווי המשקל קוראים בקטע האופקי, ולא בתחילת הגרף.
באיור: לכלי של ליטר הכניסו ו-, ומתרחשת התגובה ( יורד מ-, - הקו המקווקו - יורד מ-, ו- עולה מ-):
- בדיקת יחס המולים: ירד ב-, ירד ב-, ו- עלה ב- - יחס , כמו בניסוח.
- הצבה: .
בביטוי של מציבים רק ריכוזים בשיווי משקל, לא את הריכוזים שהוכנסו לכלי. ואם הכלי אינו של ליטר - קודם מחלקים את מספר המולים בנפח.
דוגמה א - טבלת ריכוזים כשידוע רק ריכוז התוצר
אמוניה מתקבלת על פי תגובה (1):
לכלי A שנפחו 1 ליטר הכניסו 0.55 מול ו-1.25 מול . כלי A הוחזק בטמפרטורה קבועה של . לאחר זמן מה המערכת הגיעה למצב שיווי משקל. במצב זה היו בכלי 0.7 מול .
רשמו ביטוי לקבוע שיווי משקל של תגובה (1), וחשבו את ערכו בטמפרטורה . פרטו את החישובים.
1. ביטוי: .
2. ריכוזים: הכלי בנפח , ולכן הריכוזים שווים במספר למולים.
3. שינוי: נוצרו . לפי יחס המולים הגיבו ו- .
4. הצבה: .
ב-.
דוגמה ב - השוואת מנת הריכוזים ל-Kc
בתגובה , ערכו של קבוע שיווי משקל, , בטמפרטורה של הוא . הכניסו לתוך כלי שנפחו 1 ליטר, 1 מול מימן, 1 מול ברום ו-2 מול מימן ברומי (כל החומרים במצב גז).
i. האם המערכת נמצאת במצב שיווי משקל ברגע הכנסת החומרים? נמקו.
ii. מה יקרה לריכוזו של מימן ברומי ב-10 הדקות הראשונות מרגע הכנסת החומרים לכלי - הוא יעלה, ירד או לא ישתנה? נמקו.
1. ריכוזים ברגע ההכנסה (, ): , , .
2. מנת הריכוזים: .
3. i: , ולכן המערכת אינה בשיווי משקל.
4. ii: : עד שיווי משקל קצב התגובה הישירה גבוה מקצב התגובה ההפוכה. ו- נצרכים, נוצר, ו- גדל עד .
i. לא: , קטנה מאוד מ-.
ii. ריכוז יעלה: , ולכן התגובה הישירה מהירה מההפוכה עד שיווי משקל.
4. שינוי תנאים: ריכוז, טמפרטורה, לחץ וזרז
הפרת שיווי משקל
מערכת בשיווי משקל נראית שקטה, אבל מספיק להוסיף לכלי עוד קצת מאחד הגזים, או לחמם, כדי שהיא "תזוז": ריכוזים מתחילים להשתנות שוב, עד שמתקבל שיווי משקל חדש.
במדויק: הפרת שיווי משקל היא שינוי בתנאים של מערכת בשיווי משקל, שאחריו קצב התגובה הישירה כבר לא שווה לקצב התגובה ההפוכה (). התגובה מתקדמת נטו בכיוון של התגובה המהירה יותר, עד שהקצבים משתווים שוב: שיווי משקל חדש, עם ריכוזים אחרים. במיקוד יש שלושה שינויי תנאים: שינוי ריכוז ושינוי טמפרטורה, שמפרים את שיווי המשקל, והוספת זרז, שאינה מפרה אותו.
שינוי ריכוז
הטמפרטורה לא משתנה, ולכן לא משתנה. משתנה רק .
בשיווי המשקל החדש, ריכוז החומר שהוסיפו גבוה מריכוזו בשיווי המשקל הקודם: רק חלק מהתוספת מגיב.
הסבר של שינוי ריכוז במערכת בשיווי משקל
כששואלים מה יקרה לריכוז (או לקצב) אחרי שהוסיפו או הוציאו חומר:
1. באיזו תגובה החומר שהשתנה הוא מגיב: בישירה או בהפוכה.
2. התנגשויות: הריכוז שלו גדל (או קטן) - יותר (או פחות) התנגשויות פוריות ביחידת זמן - הקצב של התגובה הזאת גדל (או קטן). הקצב של התגובה השנייה לא משתנה ברגע השינוי.
3. או במנת הריכוזים: מציבים בביטוי של - הריכוז שגדל במונה מגדיל את , במכנה מקטין אותו - ומשווים ל-.
4. כיוון: התגובה המהירה יותר מתקדמת נטו, עד שהקצבים שווים שוב.
5. מסקנה: חומר שנוצר בכיוון הזה - הריכוז שלו עולה; חומר שנצרך - יורד.
בשינוי ריכוז ההסבר חייב להיות לפי מודל ההתנגשויות או לפי השוואת ל-. במיקוד: "עקרון לה-שטלייה – אפשר להיעזר בעיקרון לצורך ניסוי אך לא כהסבר".
איך נראית הוספת חומר בגרף ריכוז-זמן
באיור: מערכת בשיווי משקל, וברגע מסוים מוסיפים לכלי (קו רציף - , קו מקווקו - ):
- ברגע ההוספה קופץ, ו- עוד לא השתנה.
- אחר כך קצב התגובה ההפוכה גבוה מקצב הישירה: יורד בהדרגה ו- עולה.
- בשיווי המשקל החדש שני הריכוזים גבוהים מבשיווי המשקל הקודם, והקווים שוב אופקיים.
שינוי טמפרטורה
רק שינוי טמפרטורה משנה את ערך . הכיוון נקבע לפי עקרון לה-שטלייה: העלאת טמפרטורה מעודדת את התגובה האנדותרמית, והורדת טמפרטורה מעודדת את התגובה האקסותרמית.
הוספת זרז
זרז מאפשר מסלול אחר לתגובה, עם אנרגיית שפעול נמוכה יותר - גם לתגובה הישירה וגם לתגובה ההפוכה. רמות האנרגיה של המגיבים ושל התוצרים, ולכן גם , לא משתנות. לכן הזרז מגדיל באותה מידה את קצב התגובה הישירה ואת קצב התגובה ההפוכה.
בשני המקרים לא משתנה.
כששואלים מה יקרה לריכוז אחרי שהוסיפו זרז למערכת בשיווי משקל, הנימוק הוא שהזרז מגדיל את שני הקצבים באותה מידה, ולכן הקצבים נשארים שווים והריכוזים לא משתנים.
במיקוד, שינוי לחץ אינו מופיע כשינוי תנאים נפרד. הלחץ בכלי נדרש כמדד למספר מולי הגז: בנפח ובטמפרטורה קבועים הוא עולה או יורד יחד עם מספר מולי הגז (שיעור "מצב של שיווי משקל"). שינוי נפח הכלי כשינוי תנאים במערכת בשיווי משקל לא מופיע במיקוד.
דוגמה א - הוספת מגיב, הוספת תוצר והוספת זרז
זרחן תלת כלורי, , מגיב עם כלור, , לקבלת זרחן פנטה כלורי, :
במערכת של התגובה, הנמצאת בשיווי משקל, בוצעו השינויים i-iii:
i. הגדלת ריכוזו של
ii. הגדלת ריכוזו של
iii. הוספת זרז
קבעו אם, כתוצאה מכל אחד מהשינויים i-iii, ריכוזו של במצב שיווי המשקל החדש יהיה גדול מריכוזו לפני השינוי, קטן ממנו או שווה לו. נמקו כל אחת מקביעותיכם.
1. i: הוא מגיב בתגובה הישירה. ריכוזו גדל - יותר התנגשויות פוריות בין ל- ביחידת זמן - קצב התגובה הישירה גדל ועולה על קצב ההפוכה (). מתקדמת נטו התגובה הישירה, ו- נצרך: ריכוזו קטן.
2. ii: הוא המגיב בתגובה ההפוכה. ריכוזו גדל - יותר התנגשויות פוריות ביחידת זמן - קצב התגובה ההפוכה גדל (). מתקדמת נטו התגובה ההפוכה, ו- נוצר: ריכוזו גדל.
3. iii: זרז מוריד את אנרגיית השפעול של שתי התגובות ומגדיל את שני הקצבים באותה מידה. הקצבים נשארים שווים, ולכן הריכוזים לא משתנים.
i - קטן; ii - גדול; iii - שווה.
דוגמה ב - התאמת ערכי Kc לטמפרטורות בתגובה אקסותרמית
עבור התגובה , , נתונים שני ערכים של קבוע שיווי משקל, ו-, בטמפרטורות שונות: ב- וב-.
התאימו כל ערך של קבוע שיווי משקל לטמפרטורה המתאימה. הסבירו את בחירתכם.
1. סוג התגובה: - התגובה הישירה אקסותרמית, וההפוכה אנדותרמית.
2. עקרון לה-שטלייה: העלאת הטמפרטורה מעודדת את התגובה האנדותרמית, כלומר את התגובה ההפוכה.
3. ריכוזים: בטמפרטורה הגבוהה () שיווי המשקל נקבע יותר לכיוון המגיבים: במונה קטן, ו- במכנה גדלים - קטן יותר.
4. התאמה: הערך הקטן מתאים לטמפרטורה הגבוהה, והערך הגדול לנמוכה.
ב-: ; ב-: .