דילוג לתוכן המרכזי

סיכום כימיה אורגנית: משפחות וקבוצות פונקציונליות (שאלון 037382)

כימיה לבגרות · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בכימיה אורגנית: משפחות וקבוצות פונקציונליות (שאלון 037382): המושגים, הכללים, דרכי פתרון בצעדים ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף נוסחאות.

שלוש דרכים לכתוב תרכובת פחמן

לאתנול יש כמה נוסחאות - וכולן נכונות. כל נוסחה מספרת משהו אחר: כמה אטומים יש, או איך הם מחוברים. בכימיה אורגנית צריך לעבור ביניהן כל הזמן.

במדויק: נוסחה מולקולרית מראה מאילו אטומים בנויה המולקולה וכמה יש מכל סוג: C2H6O\text{C}_2\text{H}_6\text{O} או C2H5OH\text{C}_2\text{H}_5\text{OH}. ייצוג מלא של נוסחת מבנה מראה את כל האטומים ואת כל הקשרים ביניהם, כל קשר כקו. ייצוג מקוצר של נוסחת מבנה מראה את סדר האטומים בלי לצייר כל קשר: CH3CH2CH2OH\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{OH} או CH3(CH2)2OH\text{CH}_3(\text{CH}_2)_2\text{OH} ל-1-פרופאנול. לאיזומרים יש אותה נוסחה מולקולרית ונוסחאות מבנה שונות, ולכן כדי להבחין ביניהם צריך נוסחת מבנה.

בייצוג מלא של 1-פרופאנול רואים שרשרת של שלושה אטומי פחמן: לפחמן הראשון קשורים שלושה אטומי מימן, לשני - שניים, ולשלישי - שני אטומי מימן וקבוצת O−H\text{O}-\text{H}. בשורה אחת: H3C−CH2−CH2−O−H\text{H}_3\text{C}-\text{CH}_2-\text{CH}_2-\text{O}-\text{H}. דוגמאות לכל הצורות נמצאות ב"מונחון לנוסחאות" שבדף הנוסחאות.

קבוצה פונקציונלית

מולקולה של תרכובת פחמן היא בדרך כלל שלד של אטומי פחמן ומימן, ועליו "אזור פעיל" קטן: קבוצת −OH-\text{OH}, קבוצת −COOH-\text{COOH}, קשר כפול. האזור הזה קובע איך החומר מגיב ואיזה קשרים נוצרים בין המולקולות שלו.

במדויק: קבוצה פונקציונלית היא קבוצת אטומים (או קשר כפול בין שני אטומי פחמן) שמאפיינת משפחה של תרכובות פחמן וקובעת את התגובות האופייניות לה: קשר כפול C=C\text{C}=\text{C} (אלקנים), הידרוקסיל −OH-\text{OH} (כהלים), קרבוקסיל −COOH-\text{COOH} (חומצות קרבוקסיליות), אמין (אמינים), ועוד אתר, אלדהיד, קטון, אסטר, אמיד ותיאול. שם המשפחה ("אלקן", "כהל") הוא שם של סוג תרכובת, ולא שם של קבוצה.

הנוסחאות הכלליות של אתר, קטון, אלדהיד, אסטר ואמיד מופיעות בדף הנוסחאות שמצורף לשאלון. את הקשר הכפול, ההידרוקסיל, הקרבוקסיל והאמין צריך להכיר בעל פה. הטבלה המלאה של הקבוצות נמצאת בשיעור על אסטרים ואמידים.

תזכורת: הקשרים בין המולקולות

כמעט כל תכונה של תרכובת פחמן - רותחת בקלות או לא, מתמוססת במים או בהקסאן - נקבעת לפי הקשרים בין המולקולות שלה. לכן כדאי לרענן את שני הסוגים לפני שמתחילים.

במדויק: אינטראקציות ון-דר-ולס קיימות בין כל המולקולות. החוזק שלהן תלוי בגודל ענן האלקטרונים (מספר האלקטרונים הכולל במולקולה), בקוטביות המולקולות ובשטח הפנים של המולקולות. קשר מימן הוא משיכה בין אטום מימן שקשור בקשר קוולנטי לאטום F, O או N במולקולה אחת, לבין זוג אלקטרונים לא קושר על אטום F, O או N במולקולה אחרת. החוזק של קשרי המימן תלוי במספר המוקדים ליצירת קשרי מימן ובהפרש האלקטרושליליות בקשר שבו קשור אטום המימן.

בתרכובות פחמן אטום המימן שיוצר קשרי מימן נמצא בקבוצות −OH-\text{OH} (כהל, חומצה קרבוקסילית) ו-−NH-\text{NH} (אמין). אטומי מימן שקשורים לפחמן אינם יוצרים קשרי מימן.

1. השלד הפחמני: אלקאנים, איזומריית שרשרת וקבוצות אלקיל

אלקאנים: השלד הפחמני

מתאן, פרופאן ובוטאן בנויים רק מפחמן וממימן. הם שייכים לאלקאנים - המשפחה הפשוטה ביותר, והשלד שעליו "מרכיבים" את כל שאר המשפחות.

במדויק: פחמימן הוא תרכובת של פחמן ומימן בלבד. אלקאן הוא פחמימן בשרשרת פתוחה (לא טבעתית) שכל הקשרים בין אטומי הפחמן בו הם קשרים יחידים. כל אטום פחמן יוצר ארבעה קשרים, וכל אטום מימן - קשר אחד.

דוגמאות: מתאן CH4\text{CH}_4, אתאן CH3CH3\text{CH}_3\text{CH}_3, פרופאן CH3CH2CH3\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_3, בוטאן CH3CH2CH2CH3\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{CH}_3. כל אלקאן בסדרה גדול מהקודם בקבוצת CH2\text{CH}_2 אחת. בשרשרת יכולים להיות הסתעפויות: אטום פחמן שקשור לשלושה או לארבעה אטומי פחמן אחרים.

איזומרים ואיזומריית שרשרת

מ-4 אטומי פחמן ו-10 אטומי מימן אפשר לבנות שתי מולקולות שונות: שרשרת ישרה, או שרשרת קצרה עם "ענף". אלה שני חומרים שונים עם אותה נוסחה מולקולרית.

במדויק: איזומרים הם חומרים שונים שיש להם אותה נוסחה מולקולרית ונוסחאות מבנה שונות. איזומריית שרשרת היא איזומריה שבה ההבדל הוא בשלד הפחמני: באורך השרשרת הארוכה ביותר ובמקום ההסתעפויות. אותו מספר אטומי פחמן לבדו לא מספיק: צריך שגם מספר כל שאר האטומים יהיה זהה.

ל-C4H10\text{C}_4\text{H}_{10} שני איזומרים: CH3CH2CH2CH3\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{CH}_3 ו-CH3CH(CH3)CH3\text{CH}_3\text{CH}(\text{CH}_3)\text{CH}_3. ל-C5H12\text{C}_5\text{H}_{12} שלושה: CH3CH2CH2CH2CH3\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{CH}_2\text{CH}_3, CH3CH(CH3)CH2CH3\text{CH}_3\text{CH}(\text{CH}_3)\text{CH}_2\text{CH}_3 ו-C(CH3)4\text{C}(\text{CH}_3)_4. יש גם איזומרים שנבדלים במקום של קבוצה פונקציונלית (1-בוטן ו-2-בוטן) ואיזומרים גאומטריים (ציס וטרנס, בשיעור הבא).

אטום פחמן ראשוני, שניוני ושלישוני; קבוצת אלקיל

מסווגים אטום פחמן לפי מספר אטומי הפחמן שקשורים אליו:

סוג אטום הפחמןקשור ל-דוגמה (הפחמן המודגש בתיאור)
ראשוניאטום פחמן אחדהפחמן של CH3\text{CH}_3 בקצה השרשרת
שניונישני אטומי פחמןהפחמן האמצעי ב-CH3CH2CH3\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_3
שלישונישלושה אטומי פחמןהפחמן של CH\text{CH} ב-CH3CH(CH3)CH3\text{CH}_3\text{CH}(\text{CH}_3)\text{CH}_3

- קבוצת אלקיל, R−\text{R}-, היא חלק פחמני של המולקולה שקשור לאטום הפחמן שבודקים, למשל קבוצת מתיל, CH3−\text{CH}_3-. "פחמן שקשורות אליו שלוש קבוצות אלקיל" הוא פחמן שלישוני.

•אותו מיון משמש לקבוצה שקשורה לשלד: כהל או אלקיל הליד הם ראשוניים, שניוניים או שלישוניים לפי סוג אטום הפחמן שהקבוצה −OH-\text{OH} או ההלוגן קשורים אליו.

דרך הפתרון

סרטוט כל איזומרי השרשרת

כשנתונה נוסחה מולקולרית של אלקאן ומבקשים את האיזומרים שלו:

1. שרשרת ישרה: כותבים את כל אטומי הפחמן בשורה אחת.

2. מקצרים באחד: שרשרת קצרה יותר באטום פחמן אחד, וקבוצת CH3\text{CH}_3 על אחד מאטומי הפחמן הפנימיים (על פחמן בקצה היא רק מאריכה את השרשרת).

3. מקצרים בשניים: שתי קבוצות CH3\text{CH}_3 על אותו פחמן פנימי או על פחמנים פנימיים שונים, וכן הלאה.

4. משלימים מימנים כך שלכל אטום פחמן ארבעה קשרים.

5. מוחקים כפילויות: בכל נוסחה מוצאים את השרשרת הארוכה ביותר ואת מקום ההסתעפות, וסופרים מהקצה הקרוב להסתעפות. שתי נוסחאות עם אותה שרשרת ארוכה ואותם מקומות הן אותו חומר.

6. בודקים שלכל נוסחה אותה נוסחה מולקולרית.

שים לב

כתיבת השרשרת מימין לשמאל, או כתיבת קבוצת CH3\text{CH}_3 מעל השרשרת במקום מתחתיה, לא יוצרת איזומר: זו אותה מולקולה. איזומר שונה רק כשהשרשרת הארוכה ביותר או מקום ההסתעפות שונים.

שים לב

בדוח התובנות של קיץ 2025: "תלמידים לא יודעים להגדיר את המושג איזומר". בדוח הניתוח של 2017 תלמידים כתבו "החומצות הן איזומרים, כי יש להן אותו מספר פחמנים" - זה לא מספיק. ההגדרה: אותה נוסחה מולקולרית, נוסחת מבנה שונה.

שים לב

השמות השיטתיים לא נדרשים.

דוגמה - להסביר למה שני חומרים הם איזומרים

2-בוטן: CH3CH=CHCH3\text{CH}_3\text{CH}=\text{CHCH}_3. 1-בוטן: CH3CH2CH=CH2\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}=\text{CH}_2.

הסבירו מדוע 1-בוטן הוא איזומר של 2-בוטן.

פתרון

1. ההגדרה: איזומרים - אותה נוסחה מולקולרית, נוסחת מבנה שונה.

2. נוסחה מולקולרית: ב-1-בוטן 4 אטומי C ו-3+2+1+2=83+2+1+2=8 אטומי H, כלומר C4H8\text{C}_4\text{H}_8. ב-2-בוטן 4 אטומי C ו-3+1+1+3=83+1+1+3=8 אטומי H, כלומר C4H8\text{C}_4\text{H}_8.

3. נוסחת מבנה: ב-1-בוטן הקשר הכפול בין פחמן 1 לפחמן 2, וב-2-בוטן - בין פחמן 2 לפחמן 3. המבנה שונה.

תשובה

לשני החומרים אותה נוסחה מולקולרית, C4H8\text{C}_4\text{H}_8, אבל נוסחת מבנה שונה (מיקום שונה של הקשר הכפול), ולכן הם איזומרים.

2. אלקנים ואיזומריה גאומטרית (ציס, טרנס)

אלקנים: הקשר הכפול

באלקן יש במקום אחד בשרשרת קשר כפול בין שני אטומי פחמן. הקשר הזה הוא הקבוצה הפונקציונלית של המשפחה, ויש לו תכונה מיוחדת: אי אפשר "לסובב" סביבו את שני חלקי המולקולה.

במדויק: אלקן הוא פחמימן בשרשרת פתוחה שיש בו קשר כפול אחד בין שני אטומי פחמן, C=C\text{C}=\text{C}. הנוסחה הכללית: CnH2n\text{C}_n\text{H}_{2n}. הקבוצה הפונקציונלית היא הקשר הכפול בין שני אטומי הפחמן, ולא "אלקן" - זה שם המשפחה. סביב קשר יחיד יש סיבוב חופשי; סביב קשר כפול אין.

דוגמאות: אתן CH2=CH2\text{CH}_2=\text{CH}_2, פרופן CH3CH=CH2\text{CH}_3\text{CH}=\text{CH}_2, 1-בוטן CH3CH2CH=CH2\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}=\text{CH}_2, 2-בוטן CH3CH=CHCH3\text{CH}_3\text{CH}=\text{CHCH}_3. ל-C4H8\text{C}_4\text{H}_8 ארבעה אלקנים איזומריים: 1-בוטן, ציס-2-בוטן, טרנס-2-בוטן ו-2-מתילפרופן, CH2=C(CH3)CH3\text{CH}_2=\text{C}(\text{CH}_3)\text{CH}_3. התגובות של הקשר הכפול (סיפוח) נמצאות בנושא "תגובות התמרה וסיפוח".

מתי יש איזומרים ציס וטרנס

איזומרים גאומטריים (ציס וטרנס) הם איזומרים עם אותו סדר קישור של האטומים, שנבדלים רק בסידור המרחבי של הקבוצות סביב הקשר הכפול. יש אותם רק כששני התנאים מתקיימים:

1. במולקולה יש קשר כפול C=C\text{C}=\text{C} (אין סיבוב חופשי).

2. לכל אחד משני אטומי הפחמן של הקשר הכפול קשורות שתי קבוצות שונות.

- ציס: שתי הקבוצות הדומות (למשל שני אטומי Cl, או שתי קבוצות CH3\text{CH}_3) באותו צד של הקשר הכפול.

- טרנס: שתי הקבוצות הדומות בצדדים מנוגדים של הקשר הכפול.

הנוסחהיש ציס וטרנס?למה
CHCl=CHCl\text{CHCl}=\text{CHCl}כןעל כל פחמן: H ו-Cl
CH3CH=CHCH3\text{CH}_3\text{CH}=\text{CHCH}_3כןעל כל פחמן: H ו-CH3\text{CH}_3
CH2=CHCl\text{CH}_2=\text{CHCl}לאעל פחמן אחד שני אטומי H
CH2=CCl2\text{CH}_2=\text{CCl}_2לאעל כל פחמן שני אטומים זהים
CH2Cl−CH2Cl\text{CH}_2\text{Cl}-\text{CH}_2\text{Cl}לאאין קשר כפול; סביב הקשר היחיד יש סיבוב חופשי
דרך הפתרון

לזהות ציס, טרנס, או אותו חומר

כשנתונות נוסחאות מבנה של שתי מולקולות עם קשר כפול:

1. נוסחה מולקולרית: אם היא שונה - הן לא איזומרים בכלל.

2. סדר הקישור: האם על כל פחמן של הקשר הכפול קשורים אותם אטומים? אם לא (למשל CH2=CCl2\text{CH}_2=\text{CCl}_2 מול CHCl=CHCl\text{CHCl}=\text{CHCl}) - אלה איזומרי מבנה, לא ציס וטרנס.

3. התנאי: לכל פחמן של הקשר הכפול שתי קבוצות שונות?

4. הצדדים: מעבירים קו דמיוני לאורך הקשר הכפול ובודקים אם שתי הקבוצות הדומות מאותו צד של הקו (ציס) או מצדדים מנוגדים (טרנס).

שים לב

בניתוח הבגרות של 2018, 43% מהתלמידים בחרו בתשובה שגויה - "הם לא הצליחו להבחין בין מבנה ציס למבנה טרנס של קשר כפול", ו"יתכן שחלק מהתלמידים התרגלו לציור של קשר במבנה טרנס כ'זיג-זג'". בודקים את הצדדים ביחס לקשר הכפול, ולא לפי צורת הציור.

שים לב

בדוח התובנות של קיץ 2025: "תלמידים רבים מתייחסים בטעות לאלקן כקבוצה פונקציונלית במקום קשר כפול בין שני אטומי פחמן".

שים לב

לא נדרש להבחין בהבדלים בתכונות הפיזיקליות (טמפרטורת רתיחה, מסיסות) בין איזומר ציס לאיזומר טרנס.

דוגמה - איזו נוסחה מתאימה לאיזומר ציס ולאיזומר טרנס

לפניכם ייצוג מקוצר לארבע נוסחאות מבנה, I-IV, של תרכובות פחמן המכילות אטומי כלור:

I. CH2=CHCl\text{CH}_2=\text{CHCl} II. CH2Cl−CH2Cl\text{CH}_2\text{Cl}-\text{CH}_2\text{Cl} III. CH2=CCl2\text{CH}_2=\text{CCl}_2 IV. CHCl=CHCl\text{CHCl}=\text{CHCl}

איזו מן הנוסחאות I-IV מתאימה גם לאיזומר ציס וגם לאיזומר טרנס?

א. נוסחה I

ב. נוסחה II

ג. נוסחה III

ד. נוסחה IV

פתרון

1. התנאים: קשר כפול C=C\text{C}=\text{C}, ולכל פחמן שלו שתי קבוצות שונות.

2. I: על הפחמן של CH2=\text{CH}_2= שני אטומי H זהים - אין ציס וטרנס.

3. II: אין קשר כפול; סביב הקשר היחיד C−C\text{C}-\text{C} יש סיבוב חופשי - אין ציס וטרנס.

4. III: על פחמן אחד שני אטומי H ועל השני שני אטומי Cl - אין ציס וטרנס.

5. IV: על כל פחמן אטום H ואטום Cl. שני אטומי ה-Cl יכולים להיות באותו צד (ציס) או בצדדים מנוגדים (טרנס).

תשובה

ד

3. כהלים: מיון, חמצון, מגיב לוקאס ואל-מיום

כהלים: קבוצת ההידרוקסיל

אתנול, מתאנול, 2-בוטנול - כולם כהלים. כולם נושאים קבוצת −OH-\text{OH} על שלד פחמני, והמקום שלה בשלד קובע אם הכהל יתחמצן ואיך.

במדויק: כהל הוא תרכובת פחמן שבה קבוצת הידרוקסיל, −OH-\text{OH}, קשורה לאטום פחמן שכל הקשרים שלו יחידים (ולא לפחמן של קבוצת C=O\text{C}=\text{O}, כמו בחומצה קרבוקסילית). מיון הכהלים לפי אטום הפחמן שהקבוצה −OH-\text{OH} קשורה אליו: ראשוני - הפחמן הזה קשור לאטום פחמן אחד; שניוני - לשני אטומי פחמן; שלישוני - לשלושה אטומי פחמן.

דוגמאות לאיזומרים של C4H10O\text{C}_4\text{H}_{10}\text{O}: 1-בוטנול CH3CH2CH2CH2OH\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{CH}_2\text{OH} (ראשוני), 2-מתיל-1-פרופנול CH3CH(CH3)CH2OH\text{CH}_3\text{CH}(\text{CH}_3)\text{CH}_2\text{OH} (ראשוני - גם אם השלד מסועף), 2-בוטנול CH3CH(OH)CH2CH3\text{CH}_3\text{CH}(\text{OH})\text{CH}_2\text{CH}_3 (שניוני), 2-מתיל-2-פרופנול (CH3)3COH(\text{CH}_3)_3\text{COH} (שלישוני). סוג הכהל נקבע רק לפי הפחמן שה-−OH-\text{OH} קשור אליו.

שים לב

קבוצת −OH-\text{OH} בכהל אינה יון הידרוקסיד. בניתוח הבגרות של 2017 תלמידים כתבו ש"מתאנול הוא בסיס"; הפיקוח ממליץ להזכיר ש-−OH-\text{OH} בתרכובות פחמן "היא קבוצה כוהלית שאינה מגיבה כבסיס".

חמצון של כהלים

מחמצנים: KMnO4(aq)\text{KMnO}_{4(aq)} (סגול), Cr2O7(aq)2−/H3O(aq)+\text{Cr}_2\text{O}^{2-}_{7(aq)}/\text{H}_3\text{O}^+_{(aq)} (כתום), ו-CuO(s)\text{CuO}_{(s)} בחימום. בחמצון השלד הפחמני נשמר. מאבדים את אטום המימן של −OH-\text{OH} ואטום מימן מהפחמן שה-−OH-\text{OH} קשור אליו, ונוצר קשר כפול C=O\text{C}=\text{O}.

סוג הכהלתוצר החמצוןדוגמה
ראשוניאלדהיד, ובהמשך החמצון חומצה קרבוקסילית1-פרופאנול, CH3CH2CH2OH\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{OH}: תחילה פרופאנאל, CH3CH2CHO\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CHO}, ובהמשך חומצה פרופאנואית, CH3CH2COOH\text{CH}_3\text{CH}_2\text{COOH}
שניוניקטון (לא ממשיך להתחמצן)2-פרופנול, CH3CH(OH)CH3\text{CH}_3\text{CH}(\text{OH})\text{CH}_3: פרופנון, CH3COCH3\text{CH}_3\text{COCH}_3
שלישוניאין תגובה: על הפחמן של −OH-\text{OH} אין אטום מימן(CH3)3COH(\text{CH}_3)_3\text{COH} - לא מתחמצן

- מה רואים: הצבע הסגול של MnO4−\text{MnO}_4^- נעלם; הצבע הכתום של Cr2O72−\text{Cr}_2\text{O}_7^{2-} הופך לירוק. כשאין תגובה - הצבע לא משתנה.

- אלדהיד (−CHO-\text{CHO}, בקצה השרשרת) מתחמצן לחומצה קרבוקסילית. קטון (C=O\text{C}=\text{O} באמצע השרשרת) לא מתחמצן.

•חמצון עם CuO\text{CuO} (מחמצן מתון) נותן אלדהיד מכהל ראשוני:

CH3CH2CH2OH+CuO(s)→CH3CH2CHO+Cu(s)+H2O\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{OH}+\text{CuO}_{(s)}\rightarrow\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CHO}+\text{Cu}_{(s)}+\text{H}_2\text{O}

תגובה עם מגיב לוקאס

מגיב לוקאס הוא תמיסה של HCl(aq)/ZnCl2(aq)\text{HCl}_{(aq)}/\text{ZnCl}_{2(aq)}. קבוצת −OH-\text{OH} של הכהל מוחלפת באטום Cl:

R−OH+HCl→ZnCl2R−Cl+H2O\text{R}-\text{OH}+\text{HCl}\xrightarrow{\text{ZnCl}_2}\text{R}-\text{Cl}+\text{H}_2\text{O}

האלקיל כלוריד שנוצר אינו מתמוסס בתמיסה, ולכן התמיסה נעשית עכורה. המהירות תלויה בסוג הכהל:

סוג הכהלהתגובה עם מגיב לוקאס
שלישונימיד, בטמפרטורת החדר
שניוניאחרי זמן קצר, או אחרי חימום קצר
ראשונירק אחרי חימום ממושך

דוגמה: (CH3)3COH+HCl→ZnCl2(CH3)3CCl+H2O(\text{CH}_3)_3\text{COH}+\text{HCl}\xrightarrow{\text{ZnCl}_2}(\text{CH}_3)_3\text{CCl}+\text{H}_2\text{O}

תגובת אל-מיום: הוצאת מים מכהל

בחימום עם חומצה גופרתית מרוכזת, H2SO4(l)\text{H}_2\text{SO}_{4(l)}, יוצאת מהכהל מולקולת מים: קבוצת −OH-\text{OH}, ואטום מימן מאטום פחמן שכן לפחמן שה-−OH-\text{OH} קשור אליו. בין שני אטומי הפחמן האלה נוצר קשר כפול - מתקבל אלקן.

CH3CH2OH(l)→H2SO4(l)CH2=CH2(g)+H2O(l)\text{CH}_3\text{CH}_2\text{OH}_{(l)}\xrightarrow{\text{H}_2\text{SO}_{4(l)}}\text{CH}_2=\text{CH}_{2(g)}+\text{H}_2\text{O}_{(l)}

- התוצר: אותו שלד פחמני, עם קשר כפול במקום שבו היו −OH-\text{OH} ו-H. בניסוח: הכהל משמאל, האלקן ומים מימין, והחומצה הגופרתית מעל החץ.

- יותר מתוצר אחד: כשלפחמן של −OH-\text{OH} יש שני פחמנים שכנים שונים עם אטומי מימן, מתקבלים אלקנים שונים. מ-2-בוטנול, CH3CH(OH)CH2CH3\text{CH}_3\text{CH}(\text{OH})\text{CH}_2\text{CH}_3, מתקבלים 1-בוטן, CH2=CHCH2CH3\text{CH}_2=\text{CHCH}_2\text{CH}_3, ו-2-בוטן, CH3CH=CHCH3\text{CH}_3\text{CH}=\text{CHCH}_3 (ציס וטרנס).

- בדיקה: בכהל ובשני התוצרים יחד אותו מספר אטומים: C4H10O→C4H8+H2O\text{C}_4\text{H}_{10}\text{O}\rightarrow\text{C}_4\text{H}_8+\text{H}_2\text{O}.

שים לב

גבול המיקוד: את תגובת אל-מיום ואת התגובה עם מגיב לוקאס יודעים לנסח ולזהות את התוצר. המנגנון של התגובות לא נדרש.

דרך הפתרון

לזהות את סוג הכהל לפי בדיקות

כשנתונות תוצאות של בדיקות על כהל (או על כמה איזומרים) ומבקשים לזהות אותו:

1. חמצון (KMnO4\text{KMnO}_4 או דיכרומט): אין תגובה - שלישוני. יש תגובה - ראשוני או שניוני.

2. תוצר החמצון (אם נתון): אלדהיד או חומצה קרבוקסילית - ראשוני; קטון - שניוני.

3. מגיב לוקאס: מיד - שלישוני; חימום קצר - שניוני; חימום ממושך - ראשוני.

4. בוחרים מבין האיזומרים של הנוסחה המולקולרית את הכהל שמתאים לכל הבדיקות, ובודקים שוב את הפחמן שה-−OH-\text{OH} קשור אליו.

דוגמה א - זיהוי שני כהלים איזומריים לפי שלוש בדיקות

התרכובות C ו-D הן איזומרים שהנוסחה המולקולרית שלהם היא C4H10O\text{C}_4\text{H}_{10}\text{O}. כדי להבחין בין C ל-D בוצעו שלוש בדיקות עם מגיבים שונים:

המגיבCD
KMnO4(aq)\text{KMnO}_{4(aq)}יש תגובהאין תגובה
HCl(aq)/ZnCl2(aq)\text{HCl}_{(aq)}/\text{ZnCl}_{2(aq)}יש תגובה לאחר חימום קצריש תגובה מידית בטמפרטורת החדר
H2SO4(l)\text{H}_2\text{SO}_{4(l)} בחימוםמתקבלת תערובת של שלוש תרכובות פחמןמתקבלת תרכובת פחמן אחת

רשמו ייצוג מקוצר לנוסחת מבנה של כל אחת מן התרכובות C ו-D.

פתרון

1. שתיהן כהלים: שתיהן מגיבות עם מגיב לוקאס, שבו קבוצת −OH-\text{OH} מוחלפת ב-Cl.

2. D: לא מתחמצנת ב-KMnO4\text{KMnO}_4 ומגיבה מיד עם מגיב לוקאס - כהל שלישוני. הכהל השלישוני היחיד עם הנוסחה C4H10O\text{C}_4\text{H}_{10}\text{O} הוא 2-מתיל-2-פרופנול, (CH3)3COH(\text{CH}_3)_3\text{COH}.

3. C: מתחמצנת - ראשוני או שניוני; מגיבה עם מגיב לוקאס אחרי חימום קצר - שניוני. הכהל השניוני היחיד עם הנוסחה הזאת הוא 2-בוטנול.

4. השורה השלישית מתאימה: ב-2-בוטנול לפחמן של −OH-\text{OH} שני שכנים שונים, ובאל-מיום מתקבלים 1-בוטן, ציס-2-בוטן וטרנס-2-בוטן - שלוש תרכובות. מ-D מתקבל רק 2-מתילפרופן, CH2=C(CH3)2\text{CH}_2=\text{C}(\text{CH}_3)_2.

תשובה

C: 2-בוטנול, CH3CH(OH)CH2CH3\text{CH}_3\text{CH}(\text{OH})\text{CH}_2\text{CH}_3; D: 2-מתיל-2-פרופנול, (CH3)3COH(\text{CH}_3)_3\text{COH}.

דוגמה ב - מאיזה כהל מתקבל אתן באל-מיום

אתן, CH2=CH2(g)\text{CH}_2=\text{CH}_{2(g)}, מופק בקנה מידה תעשייתי בתהליך זיקוק ופיצוח של נפט גולמי. אפשר לקבל אתן בתגובת אל-מיום של חומר A. רשמו ייצוג מקוצר לנוסחת המבנה של חומר A.

פתרון

1. מה קורה באל-מיום: יוצאים −OH-\text{OH} מפחמן אחד ו-H מהפחמן השכן, ונוצר קשר כפול ביניהם. השלד הפחמני לא משתנה.

2. השלד: באתן שני אטומי פחמן, ולכן A הוא כהל עם שני אטומי פחמן - אתנול.

3. הניסוח: CH3CH2OH(l)→H2SO4(l)CH2=CH2(g)+H2O(l)\text{CH}_3\text{CH}_2\text{OH}_{(l)}\xrightarrow{\text{H}_2\text{SO}_{4(l)}}\text{CH}_2=\text{CH}_{2(g)}+\text{H}_2\text{O}_{(l)}

4. בדיקה: C - 2=22=2; H - 6=4+26=4+2; O - 1=11=1.

תשובה

A הוא אתנול: CH3CH2OH\text{CH}_3\text{CH}_2\text{OH}.

4. חומצות קרבוקסיליות ואמינים: חומצה ובסיס

חומצות קרבוקסיליות ואמינים

החומץ במטבח הוא תמיסה של חומצה אצטית, CH3COOH\text{CH}_3\text{COOH}, והריח של דג נובע בין השאר מאמינים. שתי המשפחות האלה הן ההפך זו מזו: חומצה קרבוקסילית מוסרת פרוטון למים, ואמין מקבל פרוטון מהמים.

במדויק: חומצה קרבוקסילית היא תרכובת פחמן שבה קבוצה קרבוקסילית, −COOH-\text{COOH}: אטום פחמן שקשור בקשר כפול לאטום חמצן ובקשר יחיד לקבוצת −OH-\text{OH}. אמין הוא תרכובת שבה אטום חנקן קשור בקשרים יחידים לאטום פחמן אחד או יותר של קבוצות אלקיל, ושאר הקשרים שלו לאטומי מימן: R−NH2\text{R}-\text{NH}_2, R2NH\text{R}_2\text{NH} או R3N\text{R}_3\text{N}. לאטום החנקן באמין יש זוג אלקטרונים לא קושר.

דוגמאות: חומצה פרופנואית CH3CH2COOH\text{CH}_3\text{CH}_2\text{COOH}; מתיל אמין CH3NH2\text{CH}_3\text{NH}_2, די-מתיל אמין (CH3)2NH(\text{CH}_3)_2\text{NH}, תלת-מתיל אמין (CH3)3N(\text{CH}_3)_3\text{N}. כשהחנקן קשור לפחמן של קבוצת C=O\text{C}=\text{O} זה כבר לא אמין אלא אמיד (בשיעור הבא).

חומצה ובסיס בתמיסה מימית

לפי דף התגובות:

R−COOH(l)+H2O(l)→H3O(aq)++R−COO(aq)−\text{R}-\text{COOH}_{(l)}+\text{H}_2\text{O}_{(l)}\rightarrow\text{H}_3\text{O}^+_{(aq)}+\text{R}-\text{COO}^-_{(aq)}
R−NH2(g)+H2O(l)→R−NH3(aq)++OH(aq)−\text{R}-\text{NH}_{2(g)}+\text{H}_2\text{O}_{(l)}\rightarrow\text{R}-\text{NH}^+_{3(aq)}+\text{OH}^-_{(aq)}
החומרמה עושה במיםהתמיסה המימית
חומצה קרבוקסיליתמוסרת פרוטון למולקולת מיםחומצית, pH<7\text{pH}<7
אמיןהחנקן מקבל פרוטון ממולקולת מים בעזרת זוג האלקטרונים הלא קושרבסיסית, pH>7\text{pH}>7
כהללא חומצה ולא בסיסניטרלית, pH=7\text{pH}=7 בקירוב

•חומצה קרבוקסילית מגיבה עם בסיס: CH3CH2COOH(aq)+OH(aq)−→CH3CH2COO(aq)−+H2O(l)\text{CH}_3\text{CH}_2\text{COOH}_{(aq)}+\text{OH}^-_{(aq)}\rightarrow\text{CH}_3\text{CH}_2\text{COO}^-_{(aq)}+\text{H}_2\text{O}_{(l)}.

•אמין מגיב עם חומצה, למשל עם HBr\text{HBr}.

הפקת אמין מאלקיל הליד

אלקיל הליד הוא אלקאן שאטום מימן בו הוחלף באטום הלוגן (Cl\text{Cl}, Br\text{Br}, I\text{I}). בתגובה עם אמוניה ההלוגן מוחלף בקבוצה −NH2-\text{NH}_2, באותו אטום פחמן שבו היה ההלוגן:

CH3CHClCH3+NH3→CH3CH(NH2)CH3+HCl\text{CH}_3\text{CHClCH}_3+\text{NH}_3\rightarrow\text{CH}_3\text{CH}(\text{NH}_2)\text{CH}_3+\text{HCl}

•בעודף אמוניה, NH3\text{NH}_3 נוספת מקבלת את הפרוטון: CH3CHBrCH3+2NH3→CH3CH(NH2)CH3+NH4++Br−\text{CH}_3\text{CHBrCH}_3+2\text{NH}_3\rightarrow\text{CH}_3\text{CH}(\text{NH}_2)\text{CH}_3+\text{NH}^+_4+\text{Br}^-.

- כדי לבחור את המגיב: מוצאים את הפחמן שה-−NH2-\text{NH}_2 קשור אליו באמין המבוקש, ושמים את ההלוגן על אותו פחמן באותו שלד.

שים לב

בייצוג מקוצר כותבים את הקבוצה הקרבוקסילית במלואה: −COOH-\text{COOH}. בדוח התובנות של קיץ 2025: "לא רושמים את המימן בקצה הקבוצה הקרבוקסילית".

שים לב

מספר אטומי הפחמן בחומצה כולל את הפחמן של −COOH-\text{COOH}: ב-CH3CH2COOH\text{CH}_3\text{CH}_2\text{COOH} שלושה אטומי פחמן, C3H6O2\text{C}_3\text{H}_6\text{O}_2.

דוגמה א - להבחין בין כהל, חומצה ואמין בבדיקה אחת

נתונות שלוש תמיסות מימיות של שלושת החומרים הבאים: CH3CH2OH(aq)\text{CH}_3\text{CH}_2\text{OH}_{(aq)}, CH3CH2COOH(aq)\text{CH}_3\text{CH}_2\text{COOH}_{(aq)}, CH3CH2NH2(aq)\text{CH}_3\text{CH}_2\text{NH}_{2(aq)}.

כיצד ניתן לזהות כל אחת משלוש התמיסות?

א. בדיקת תגובה עם KOH(aq)\text{KOH}_{(aq)}.

ב. בדיקת תגובה עם HBr(g)\text{HBr}_{(g)}.

ג. בדיקת pH התמיסה.

ד. ביצוע תגובת הידרוליזה.

פתרון

1. החומצה: CH3CH2COOH(aq)+H2O(l)→CH3CH2COO(aq)−+H3O(aq)+\text{CH}_3\text{CH}_2\text{COOH}_{(aq)}+\text{H}_2\text{O}_{(l)}\rightarrow\text{CH}_3\text{CH}_2\text{COO}^-_{(aq)}+\text{H}_3\text{O}^+_{(aq)} - תמיסה חומצית, pH<7\text{pH}<7.

2. האמין: CH3CH2NH2(aq)+H2O(l)→CH3CH2NH3(aq)++OH(aq)−\text{CH}_3\text{CH}_2\text{NH}_{2(aq)}+\text{H}_2\text{O}_{(l)}\rightarrow\text{CH}_3\text{CH}_2\text{NH}^+_{3(aq)}+\text{OH}^-_{(aq)} - תמיסה בסיסית, pH>7\text{pH}>7.

3. הכהל: לא חומצה ולא בסיס - pH=7\text{pH}=7 בקירוב. לכל תמיסה pH אחר - ג נכון.

4. א: רק החומצה מגיבה עם KOH\text{KOH}, ואי אפשר להבחין בין הכהל לאמין. ב: HBr\text{HBr} מגיב עם האמין, ולא מבחין בין החומצה לכהל. ד: אף אחד מהחומרים לא עובר הידרוליזה.

תשובה

ג

דוגמה ב - מאיזה אלקיל הליד מקבלים אמין נתון

מאיזו מבין התרכובות א-ד אפשר לקבל את התרכובת CH3CHNH2CH3\text{CH}_3\text{CHNH}_2\text{CH}_3?

א. CH3CH2COOH\text{CH}_3\text{CH}_2\text{COOH}

ב. CH3CH=CH2\text{CH}_3\text{CH}=\text{CH}_2

ג. CH3CHClCH3\text{CH}_3\text{CHClCH}_3

ד. CH3CH2CH2Cl\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{Cl}

פתרון

1. האמין המבוקש: הקבוצה −NH2-\text{NH}_2 קשורה לפחמן האמצעי בשרשרת של שלושה אטומי פחמן.

2. התגובה: אמין מפיקים מאלקיל הליד ואמוניה, וה-−NH2-\text{NH}_2 נכנס בדיוק במקום ההלוגן. לכן צריך Cl על הפחמן האמצעי:

CH3CHClCH3+NH3→CH3CH(NH2)CH3+HCl\text{CH}_3\text{CHClCH}_3+\text{NH}_3\rightarrow\text{CH}_3\text{CH}(\text{NH}_2)\text{CH}_3+\text{HCl}

3. ד: ה-Cl בקצה השרשרת, ומתקבל CH3CH2CH2NH2\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{NH}_2. א היא חומצה קרבוקסילית ו-ב הוא אלקן - הם לא אלקיל הלידים.

תשובה

ג

5. אסטרים ואמידים: תגובות הפקה; אתרים ותיאולים

אסטרים ואמידים

באספירין יש קבוצה אסטרית, והקשר שמחבר חומצות אמיניות בחלבון הוא קשר אמידי. שניהם נוצרים באותה דרך: חומצה קרבוקסילית מתחברת למולקולה אחרת, ומולקולת מים יוצאת.

במדויק: קבוצה אסטרית, −COO−-\text{COO}-: אטום פחמן שקשור בקשר כפול לאטום חמצן ובקשר יחיד לאטום חמצן נוסף, שקשור לאטום פחמן. אסטר נוצר מחומצה קרבוקסילית ומכהל. קבוצה אמידית: אטום פחמן שקשור בקשר כפול לאטום חמצן ובקשר יחיד לאטום חנקן (−CONH2-\text{CONH}_2, −CONH−-\text{CONH}- או −CON<-\text{CON}<). אמיד נוצר מחומצה קרבוקסילית ומאמוניה או מאמין. שתי התגובות הן תגובות עיבוי (דחיסה): מתחברות שתי מולקולות ויוצאת מולקולת מים.

ההבדל בין חומצה קרבוקסילית לאסטר הוא מה שקשור לחמצן היחיד: ב-−COOH-\text{COOH} - אטום מימן, ב-−COO−-\text{COO}- - אטום פחמן. גם הקשר הפפטידי בחלבונים (נושא "חלבונים") הוא קשר אמידי, −CO−NH−-\text{CO}-\text{NH}-.

תגובות ההפקה

אסטר - חומצה קרבוקסילית וכהל, עם H3O(aq)+\text{H}_3\text{O}^+_{(aq)} כזרז ובחימום:

R−COOH+HO−R′→H3O(aq)+R−COO−R′+H2O\text{R}-\text{COOH}+\text{HO}-\text{R}'\xrightarrow{\text{H}_3\text{O}^+_{(aq)}}\text{R}-\text{COO}-\text{R}'+\text{H}_2\text{O}

דוגמה: CH3COOH+CH3CH2OH→CH3COOCH2CH3+H2O\text{CH}_3\text{COOH}+\text{CH}_3\text{CH}_2\text{OH}\rightarrow\text{CH}_3\text{COOCH}_2\text{CH}_3+\text{H}_2\text{O}

אמיד - חומצה קרבוקסילית ואמין (או אמוניה):

R−COOH+H2N−R′→R−CO−NH−R′+H2O\text{R}-\text{COOH}+\text{H}_2\text{N}-\text{R}'\rightarrow\text{R}-\text{CO}-\text{NH}-\text{R}'+\text{H}_2\text{O}

עם אמוניה: R−COOH+NH3→R−CONH2+H2O\text{R}-\text{COOH}+\text{NH}_3\rightarrow\text{R}-\text{CONH}_2+\text{H}_2\text{O}

- מאיפה המים: קבוצת −OH-\text{OH} מהחומצה, ואטום H מהכהל או מהאמין.

- הקשר החדש נוצר בין הפחמן של C=O\text{C}=\text{O} לבין החמצן של הכהל (אסטר) או החנקן של האמין (אמיד).

דרך הפתרון

מאסטר או מאמיד - למגיבים

כשנתון אסטר או אמיד ומבקשים את המגיבים שלו, או כשנתון מגיב אחד ומבקשים את השני:

1. מוצאים את הקשר בין הפחמן של C=O\text{C}=\text{O} לבין החמצן היחיד (אסטר) או החנקן (אמיד).

2. חותכים אותו בדמיון.

3. לצד של C=O\text{C}=\text{O} מוסיפים −OH-\text{OH}: זו החומצה הקרבוקסילית.

4. לצד של O או N מוסיפים H: זה הכהל או האמין.

5. בדיקה בנוסחאות מולקולריות: חומצה + כהל (או אמין) = אסטר (או אמיד) + H2O\text{H}_2\text{O}. כשמגיב אחד חסר: המגיב החסר = התוצר + H2O\text{H}_2\text{O} - המגיב הנתון.

כל הקבוצות הפונקציונליות

הקבוצההנוסחההמשפחהדוגמה
קשר כפול בין שני אטומי פחמןC=C\text{C}=\text{C}אלקןCH3CH=CH2\text{CH}_3\text{CH}=\text{CH}_2
הידרוקסיל−OH-\text{OH}כהלCH3CH2OH\text{CH}_3\text{CH}_2\text{OH}
קרבוקסיל−COOH-\text{COOH}חומצה קרבוקסיליתCH3COOH\text{CH}_3\text{COOH}
אמין−NH2-\text{NH}_2, −NH−-\text{NH}-, −N<-\text{N}<אמיןCH3NH2\text{CH}_3\text{NH}_2
אלדהיד−CHO-\text{CHO} (C=O\text{C}=\text{O} בקצה, עם H על הפחמן)אלדהידCH3CH2CHO\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CHO}
קטוןC=O\text{C}=\text{O} בין שני אטומי פחמןקטוןCH3COCH3\text{CH}_3\text{COCH}_3
אסטר−COO−-\text{COO}-אסטרCH3COOCH2CH3\text{CH}_3\text{COOCH}_2\text{CH}_3
אמיד−CONH2-\text{CONH}_2, −CONH−-\text{CONH}-, −CON<-\text{CON}<אמידCH3CONH2\text{CH}_3\text{CONH}_2
אתר−O−-\text{O}- בין שני אטומי פחמןאתרCH3CH2OCH2CH3\text{CH}_3\text{CH}_2\text{OCH}_2\text{CH}_3
תיאול−SH-\text{SH}תיאולCH3SH\text{CH}_3\text{SH}

באתרים ובתיאולים נדרשת רק היכרות עם הקבוצה הפונקציונלית.

שים לב

קבוצה אסטרית היא יחידה אחת. בדוח התובנות של קיץ 2025: "תלמידים מפרקים קבוצה פונקציונלית כגון אסטר וחומצה קרבוקסילית לקבוצות קטנות כגון קטון, אלדהיד, אתר ועוד". ב-−COO−-\text{COO}- יש C=O\text{C}=\text{O} ו-−O−-\text{O}-, אבל זה לא קטון ולא אתר.

שים לב

דף הנוסחאות נותן נוסחאות כלליות - לא מעתיקים ממנו קבוצה שאין בנוסחה שבשאלה. בדוח התובנות של קיץ 2025: "תלמידים מעתיקים קבוצות פונקציונליות שגויות מדף הנוסחאות". ובניתוח 2019 נכתב, למשל, "חומצה מתאנואית - קבוצת אסטר".

דוגמה א - אמיד מחומצה קרבוקסילית ומאמין

חומר B הוא חומצה פרופאנואית, CH3CH2COOH\text{CH}_3\text{CH}_2\text{COOH}. חומר D הוא 2-פרופאנאמין, CH3CH(NH2)CH3\text{CH}_3\text{CH}(\text{NH}_2)\text{CH}_3.

בין תוצר D לבין תוצר B יכולה להתרחש תגובה לקבלת תוצר E. רשמו ייצוג מקוצר לנוסחת מבנה של תוצר E.

פתרון

1. סוג התגובה: חומצה קרבוקסילית ואמין - תגובת עיבוי שבה נוצר אמיד.

2. מים: −OH-\text{OH} מהחומצה ו-H מקבוצת −NH2-\text{NH}_2 של האמין.

3. הקשר החדש: בין הפחמן של C=O\text{C}=\text{O} לבין החנקן:

CH3CH2COOH+H2N−CH(CH3)2→CH3CH2CO−NH−CH(CH3)2+H2O\text{CH}_3\text{CH}_2\text{COOH}+\text{H}_2\text{N}-\text{CH}(\text{CH}_3)_2\rightarrow\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CO}-\text{NH}-\text{CH}(\text{CH}_3)_2+\text{H}_2\text{O}

4. בדיקה: C3H6O2+C3H9N→C6H13NO+H2O\text{C}_3\text{H}_6\text{O}_2+\text{C}_3\text{H}_9\text{N}\rightarrow\text{C}_6\text{H}_{13}\text{NO}+\text{H}_2\text{O}: C - 6=66=6; H - 15=13+215=13+2; N - 1=11=1; O - 2=1+12=1+1.

תשובה

E הוא אמיד: CH3CH2CONHCH(CH3)2\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CONHCH}(\text{CH}_3)_2.

דוגמה ב - נוסחת החומצה לפי האסטר והכהל

אתנול (חומר A) הוא אחד המגיבים בתהליך הכנת האסטר C7H14O2(l)\text{C}_7\text{H}_{14}\text{O}_{2(l)}:

A+B→H3O(aq)+C7H14O2+H2O\text{A}+\text{B}\xrightarrow{\text{H}_3\text{O}^+_{(aq)}}\text{C}_7\text{H}_{14}\text{O}_2+\text{H}_2\text{O}

(התגובה מתבצעת בחימום.) רשמו את הנוסחה המולקולרית של חומר B.

פתרון

1. סוג התגובה: אסטר נוצר מכהל ומחומצה קרבוקסילית, ולכן B היא חומצה קרבוקסילית.

2. A: אתנול, C2H6O\text{C}_2\text{H}_6\text{O}.

3. שימור אטומים: B=C7H14O2+H2O−C2H6O\text{B}=\text{C}_7\text{H}_{14}\text{O}_2+\text{H}_2\text{O}-\text{C}_2\text{H}_6\text{O}.

4. לפי יסוד: C - 7−2=57-2=5; H - 14+2−6=1014+2-6=10; O - 2+1−1=22+1-1=2.

תשובה

C5H10O2\text{C}_5\text{H}_{10}\text{O}_2

6. תכונות של תרכובות פחמן: מצב צבירה, רתיחה ומסיסות

תכונות פיזיקליות של תרכובות פחמן

למה מתאנול נוזל בטמפרטורת החדר ומתאן גז? למה 2-מתיל-2-פרופנול מתערבב עם מים, ו-1-דקנול כמעט לא? התשובות נמצאות כמעט תמיד באותם שני דברים: הקבוצה הפונקציונלית, וגודל השלד הפחמני.

במדויק: התכונות הנדרשות הן מצב הצבירה בטמפרטורת החדר, טמפרטורת הרתיחה והמסיסות במים ובממסים לא מימיים. ברתיחה נשברים רק הקשרים בין המולקולות - אינטראקציות ון-דר-ולס וקשרי מימן - ולא הקשרים הקוולנטיים בתוך המולקולה. ככל שהקשרים בין המולקולות חזקים יותר, טמפרטורת הרתיחה גבוהה יותר. חומר מתמוסס בממס כשבין מולקולות המומס למולקולות הממס נוצרים קשרים מתאימים.

בגרף (סכמטי): טמפרטורת הרתיחה עולה עם מספר אטומי הפחמן בשרשרת, גם באלקאנים (קו מקווקו) וגם בכהלים (קו רציף), כי ענן האלקטרונים גדל. לכהל טמפרטורת רתיחה גבוהה מלאלקאן עם אותו מספר אטומי פחמן, כי בין מולקולות הכהל יש גם קשרי מימן.

כהליםאלקאנים
‫מספר אטומי פחמן‬‫טמפרטורת רתיחה‬

הקשרים בין המולקולות בכל משפחה

המשפחהבין המולקולות של החומרעם מולקולות מים
אלקאנים, אלקניםרק אינטראקציות ון-דר-ולסאין קשרי מימן - לא מתמוססים במים; מתמוססים בממסים לא קוטביים (הקסאן)
כהליםקשרי מימן (−OH-\text{OH}) ואינטראקציות ון-דר-ולסקשרי מימן
אלדהידים, קטוניםאינטראקציות ון-דר-ולס (מולקולות קוטביות); אין קשרי מימן - אין H שקשור ל-Oקשרי מימן: בין החמצן של C=O\text{C}=\text{O} לבין H של המים
חומצות קרבוקסיליותקשרי מימן - שני מוקדים (−OH-\text{OH} ו-C=O\text{C}=\text{O}) - ואינטראקציות ון-דר-ולסקשרי מימן
אמינים עם N−H\text{N}-\text{H}קשרי מימן (N−H\text{N}-\text{H}) ואינטראקציות ון-דר-ולסקשרי מימן
אמין בלי N−H\text{N}-\text{H}, כמו (CH3)3N(\text{CH}_3)_3\text{N}אין קשרי מימן בין המולקולות; רק אינטראקציות ון-דר-ולסמגיב עם מים ויוצר תמיסה בסיסית

•קשר מימן של N−H\text{N}-\text{H} חלש מקשר מימן של O−H\text{O}-\text{H}: האלקטרושליליות של N (3.03.0) נמוכה מזו של O (3.53.5).

- מסיסות במים: הקבוצה הפונקציונלית יוצרת קשרי מימן עם המים, והשרשרת הפחמנית לא. ככל שהשרשרת ארוכה יותר, המסיסות במים קטנה, והמסיסות בממס לא קוטבי גדלה.

מה קובע את טמפרטורת הרתיחה

הגורםההשפעה
קשרי מימן בין המולקולותיש קשרי מימן - טמפרטורת רתיחה גבוהה יותר
מספר המוקדים לקשרי מימןיותר מוקדים (למשל −COOH-\text{COOH} לעומת −OH-\text{OH}) - גבוהה יותר
גודל ענן האלקטרוניםשרשרת ארוכה יותר - אינטראקציות ון-דר-ולס חזקות יותר - גבוהה יותר
שטח הפנים של המולקולהשרשרת ישרה (שטח גדול) לעומת שרשרת מסועפת עם אותו מספר אטומים - גבוהה יותר
דרך הפתרון

השוואת טמפרטורות רתיחה

כשמבקשים לקבוע לאיזה חומר טמפרטורת רתיחה גבוהה יותר:

1. סוג החומר: כל תרכובות הפחמן כאן הן חומרים מולקולריים. ברתיחה נשברים הקשרים בין המולקולות.

2. קשרי מימן: בכל חומר בודקים אם יש H שקשור ל-O או ל-N. חומר עם קשרי מימן לעומת חומר בלי - בדרך כלל לראשון טמפרטורת רתיחה גבוהה יותר, כשגודל ענני האלקטרונים דומה.

3. כשבשניהם אותו סוג קשרים (למשל שני כהלים עם −OH-\text{OH} אחד): משווים את גודל ענן האלקטרונים, ואחר כך את שטח הפנים.

4. מסקנה: קשרים חזקים יותר - צריך יותר אנרגיה כדי להפריד בין המולקולות - טמפרטורת רתיחה גבוהה יותר. כותבים את שני הצדדים.

שים לב

בניתוח הבגרות של 2017 תלמידים כתבו "וגם לפחמימן יש מוקד ליצירת קשרי מימן". אטומי מימן שקשורים לפחמן לא יוצרים קשרי מימן: בין מולקולות של פחמימן יש רק אינטראקציות ון-דר-ולס.

שים לב

בהשוואת שני כהלים עם קבוצת −OH-\text{OH} אחת (מתאנול ופרופאנול) לא כותבים ש"יש יותר קשרי מימן": לשניהם אותו מספר מוקדים. ההבדל הוא באינטראקציות ון-דר-ולס - ענן האלקטרונים של פרופאנול גדול יותר.

דוגמה א - איזו תרכובת רותחת בטמפרטורה הגבוהה ביותר

לאיזו מבין התרכובות א-ד טמפרטורת הרתיחה הגבוהה ביותר?

א. CH3CH2CH2COOH\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{COOH}

ב. CH3CH2CH2CH2CH3\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{CH}_2\text{CH}_3

ג. CH3CH2CH2NH2\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{NH}_2

ד. CH3CH2CH2Cl\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{Cl}

פתרון

1. קשרי מימן: בחומצה (א) - קבוצת −COOH-\text{COOH}, שני מוקדים לקשרי מימן. באמין (ג) - קשרי מימן של N−H\text{N}-\text{H}. בפנטאן (ב) ובכלורופרופאן (ד) אין H שקשור ל-O או ל-N - אין קשרי מימן.

2. חוזק: קשרי המימן של החומצה חזקים מאלה של האמין: הקשר O−H\text{O}-\text{H} קוטבי יותר מ-N−H\text{N}-\text{H} (3.53.5 לעומת 3.03.0), ויש שני מוקדים.

3. ענן אלקטרונים: ענן האלקטרונים של החומצה (4 אטומי C ו-2 אטומי O) הוא הגדול מבין הארבע, ולכן גם אינטראקציות ון-דר-ולס חזקות יחסית.

4. מסקנה: הקשרים בין מולקולות החומצה הם החזקים ביותר - טמפרטורת הרתיחה הגבוהה ביותר.

תשובה

א

דוגמה ב - אילו בדיקות מבחינות בין שני כהלים

נתונות שלוש בדיקות I-III, שאפשר לבצע אותן במעבדה:

I. בדיקה של מסיסות במים

II. קביעה של טמפרטורת רתיחה

III. תגובה עם תמיסה חומצית של K2Cr2O7(aq)\text{K}_2\text{Cr}_2\text{O}_{7(aq)}

באמצעות אילו בדיקות אפשר להבחין בין שתי התרכובות CH3(CH2)8CH2OH(l)\text{CH}_3(\text{CH}_2)_8\text{CH}_2\text{OH}_{(l)} ו-(CH3)3COH(l)(\text{CH}_3)_3\text{COH}_{(l)}?

א. I ו-II

ב. I ו-III

ג. II ו-III

ד. I, II ו-III

פתרון

1. החומרים: 1-דקנול - כהל ראשוני עם שרשרת של 10 אטומי פחמן; 2-מתיל-2-פרופנול - כהל שלישוני עם 4 אטומי פחמן.

2. I, מסיסות: בשניהם −OH-\text{OH} יוצר קשרי מימן עם המים. ב-1-דקנול השרשרת הפחמנית ארוכה מאוד, והוא כמעט לא מתמוסס במים; ב-2-מתיל-2-פרופנול השרשרת קצרה, והוא מסיס. מבחינה.

3. II, רתיחה: בשניהם קשרי מימן, אבל ענן האלקטרונים של 1-דקנול גדול בהרבה (ושרשרת ישרה), ולכן אינטראקציות ון-דר-ולס חזקות יותר וטמפרטורת הרתיחה גבוהה יותר. מבחינה.

4. III, חמצון: הכהל הראשוני מתחמצן והצבע הכתום הופך לירוק; השלישוני לא מתחמצן והצבע נשאר כתום. מבחינה.

תשובה

ד

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.