דילוג לתוכן המרכזי

סיכום תגובות התמרה וסיפוח (שאלון 037382)

כימיה לבגרות · 3 נושאים

כל מה שצריך לדעת בתגובות התמרה וסיפוח (שאלון 037382): המושגים, הכללים, דרכי פתרון בצעדים ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף נוסחאות.

אלקנים ואלקילי הליד

בפרק הזה חוזרים שוב ושוב שני סוגים של תרכובות פחמן. אלקן - יש בו קשר כפול בין שני אטומי פחמן, והוא "פותח" אותו כדי לקבל אטומים חדשים. אלקיל הליד - יש בו אטום הלוגן שקשור לאטום פחמן, ואפשר להחליף את ההלוגן בקבוצה אחרת. מאלקן מקבלים אלקיל הליד בתגובת סיפוח, ומאלקיל הליד מקבלים כהל או אמין בתגובת התמרה.

במדויק: אלקן הוא פחמימן שיש במולקולה שלו קשר כפול אחד בין שני אטומי פחמן, C=C\text{C}=\text{C} (בשרשרת פתוחה הנוסחה הכללית היא CnH2n\text{C}_n\text{H}_{2n}). אלקיל הליד הוא תרכובת שבה אטום הלוגן, X (F\text{F}, Cl\text{Cl}, Br\text{Br} או I\text{I}), קשור בקשר יחיד לאטום פחמן של קבוצת אלקיל: R–X\text{R–X}, למשל CH3CH2CH2Br\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{Br}.

המספר בשם מציין לאיזה אטום פחמן קשור ההלוגן: ב-1-ברומופרופאן, CH3CH2CH2Br\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{Br}, הברום קשור לפחמן שבקצה; ב-2-ברומופרופאן, CH3CHBrCH3\text{CH}_3\text{CHBrCH}_3, הברום קשור לפחמן האמצעי. לשניהם אותה נוסחה מולקולרית, C3H7Br\text{C}_3\text{H}_7\text{Br}, והם איזומרים. כינויים שיטתיים לא נדרשים: בשאלות השם בא יחד עם הנוסחה.

קשר קוטבי ומטען חלקי

כדי להבין מי תוקף את מי בתגובה, מסתכלים איפה יש מטען. גם במולקולה ניטרלית יש אטומים שהאלקטרונים "מעדיפים", וזה קובע איזה צד של המולקולה נמשך לאיזה צד של מולקולה אחרת.

במדויק: בקשר קוולנטי בין שני אטומים שונים, האטום בעל האלקטרושליליות הגבוהה יותר מושך אליו את זוג האלקטרונים הקושר ומקבל מטען חלקי שלילי, δ−\delta-; האטום השני מקבל מטען חלקי חיובי, δ+\delta+. לפי טבלת האלקטרושליליות (H\text{H} - 2.12.1; Cl\text{Cl} - 3.03.0; Br\text{Br} - 2.82.8; I\text{I} - 2.52.5), בכל מולקולות HX\text{HX} אטום המימן הוא הצד החיובי: Hδ+–Xδ−\text{H}^{\delta+}\text{–X}^{\delta-}.

הקשר הכפול C=C\text{C}=\text{C} הוא אזור עשיר באלקטרונים: יש בו ארבעה אלקטרונים קושרים בין שני אטומי פחמן. לכן הוא נמשך לצד החיובי של מולקולה אחרת, למשל לאטום המימן של HBr\text{HBr}. זו נקודת ההתחלה של המנגנון של תגובות הסיפוח.

1. מהו מנגנון תגובה

מנגנון תגובה

ניסוח של תגובה הוא כמו תמונה של ההתחלה ושל הסוף: מי נכנס ומי יצא. אבל המולקולות לא "קופצות" מההתחלה לסוף בבת אחת - קשרים נשברים ונוצרים בשלבים, ובדרך מופיעים חלקיקים שלא רואים בניסוח. המנגנון מספר את הסיפור הזה.

במדויק: מנגנון תגובה הוא תיאור של סדרת השלבים שבהם המגיבים הופכים לתוצרים: אילו קשרים נשברים ואילו קשרים נוצרים בכל שלב, ובאיזה סדר. חלקיק שנוצר בשלב אחד ונצרך בשלב מאוחר יותר הוא תוצר ביניים. כל שלב מאוזן באטומים ובמטען, וסכום השלבים הוא הניסוח הכולל של התגובה; תוצרי הביניים לא מופיעים בו.

דוגמה: הניסוח הכולל של סיפוח מימן ברומי לאתן הוא CH2=CH2(g)+HBr(g)→CH3CH2Br(l)\text{CH}_2=\text{CH}_{2(g)}+\text{HBr}_{(g)}\rightarrow\text{CH}_3\text{CH}_2\text{Br}_{(l)}. המנגנון מראה שני שלבים: בשלב הראשון נוצרים יון פחמן חיובי, CH3CH2+\text{CH}_3\text{CH}_2^+, ויון ברומיד, Br−\text{Br}^-; בשלב השני הם מתחברים. היון CH3CH2+\text{CH}_3\text{CH}_2^+ הוא תוצר ביניים: הוא נוצר ונצרך, ולכן אינו מופיע בניסוח הכולל.

איך כותבים מנגנון

מושגמה זהבסיפוח HBr\text{HBr} לאתן
שלבשבירה או יצירה של קשרים שמתרחשת בבת אחתשני שלבים
תוצר בינייםחלקיק שנוצר בשלב אחד ונצרך בשלב הבאCH3CH2+\text{CH}_3\text{CH}_2^+ (קרבוקטיון) ו-Br−\text{Br}^-
קרבוקטיון (יון קרבוניום)יון שבו אטום פחמן קשור רק בשלושה קשרים ונושא מטען חיוביCH3CH2+\text{CH}_3\text{CH}_2^+
חץ מעוקלמראה לאן עובר זוג אלקטרונים: יוצא מקשר או מזוג אלקטרונים לא קושר, ומגיע לאטום שאליו עוברים האלקטרוניםמהקשר הכפול אל אטום ה-H; מהקשר H–Br\text{H–Br} אל אטום ה-Br
שבירת קשר שבה שני האלקטרונים עוברים לאטום אחדנוצרים שני יונים: האטום שקיבל את הזוג - שליליH–Br\text{H–Br} נשבר, ונוצר Br−\text{Br}^-
שים לב

חץ מעוקל תמיד יוצא מאלקטרונים (קשר או זוג לא קושר) ולא מאטום חיובי. לקרבוקטיון אין זוג אלקטרונים לתרום, ולכן בשלב השני החץ יוצא מזוג אלקטרונים לא קושר של Br−\text{Br}^- ומגיע לפחמן החיובי - לא להפך.

מנגנון בשני שלבים בדיאגרמת אנרגיה

•לכל שלב יש "גבעה" משלו: אנרגיית השפעול של השלב.

- השקע בין שתי הגבעות הוא תוצר הביניים.

•השלב שהגבעה שלו גבוהה יותר (אנרגיית שפעול גבוהה יותר) הוא השלב האיטי. בסיפוח HX\text{HX} זה השלב הראשון, שבו נוצרים יונים בעלי מטענים מנוגדים; בשלב השני היונים נמשכים זה לזה, והוא מהיר.

•בדיאגרמה הזאת התוצרים נמוכים מהמגיבים: התגובה אקסותרמית.

‫התקדמות התגובה‬‫אנרגיה‬
שים לב

בשאלון 037382 כותבים מנגנון רק לתגובות הסיפוח של HX\text{HX} ושל X2\text{X}_2 לאלקן (בשיעור הסיפוח). בתגובת התמרה נדרש הניסוח בלבד, בלי מנגנון.

דוגמה - ניסוח מנגנון סיפוח HBr לאתן

אתיל ברומיד, C2H5Br(l)\text{C}_2\text{H}_5\text{Br}_{(l)}, נוצר בתגובת סיפוח של מימן ברומי, HBr(g)\text{HBr}_{(g)}, לאתן. נסח את המנגנון של תגובת הסיפוח.

פתרון

1. הניסוח הכולל: CH2=CH2(g)+HBr(g)→CH3–CH2Br(l)\text{CH}_2=\text{CH}_{2(g)}+\text{HBr}_{(g)}\rightarrow\text{CH}_3\text{–CH}_2\text{Br}_{(l)}. בדיקה: C - 2=22=2; H - 5=55=5; Br - 1=11=1.

2. מטענים חלקיים: Br אלקטרושלילי יותר מ-H (2.82.8 לעומת 2.12.1), ולכן Hδ+–Brδ−\text{H}^{\delta+}\text{–Br}^{\delta-}. הקשר הכפול, העשיר באלקטרונים, נמשך לאטום ה-H.

3. שלב 1 (איטי): זוג אלקטרונים מהקשר הכפול יוצר קשר עם אטום ה-H, ובאותו זמן זוג האלקטרונים של הקשר H–Br\text{H–Br} עובר כולו לאטום ה-Br. נוצרים קרבוקטיון ויון ברומיד:

CH2=CH2+Hδ+–Brδ−→CH3–CH2++Br−\text{CH}_2=\text{CH}_2+\text{H}^{\delta+}\text{–Br}^{\delta-}\rightarrow\text{CH}_3\text{–CH}_2^++\text{Br}^-

בחצים: חץ מהקשר הכפול אל אטום ה-H, וחץ מהקשר H–Br\text{H–Br} אל אטום ה-Br.

4. שלב 2 (מהיר): יון הברומיד נקשר בזוג אלקטרונים לא קושר לאטום הפחמן החיובי:

CH3–CH2++Br−→CH3–CH2–Br\text{CH}_3\text{–CH}_2^++\text{Br}^-\rightarrow\text{CH}_3\text{–CH}_2\text{–Br}

בחץ: מזוג אלקטרונים לא קושר של Br−\text{Br}^- אל הפחמן החיובי.

5. בדיקה: מטען בשלב 1: 0→(+1)+(−1)0\rightarrow(+1)+(-1); בשלב 2: (+1)+(−1)→0(+1)+(-1)\rightarrow0. חיבור השלבים נותן את הניסוח הכולל.

תשובה

שלב 1 (איטי): CH2=CH2+H–Br→CH3–CH2++Br−\text{CH}_2=\text{CH}_2+\text{H–Br}\rightarrow\text{CH}_3\text{–CH}_2^++\text{Br}^-

שלב 2 (מהיר): CH3–CH2++Br−→CH3–CH2–Br\text{CH}_3\text{–CH}_2^++\text{Br}^-\rightarrow\text{CH}_3\text{–CH}_2\text{–Br}

2. תגובת התמרה: ניסוח

תגובת התמרה

בתגובת התמרה מולקולה "מחליפה חלק": אטום אחד יוצא, ובמקומו נכנס אטום או קבוצה אחרים. כך הופכים אלקיל הליד לכהל או לאמין, וכהל לאלקיל הליד - והשלד הפחמני נשאר כמו שהיה.

במדויק: תגובת התמרה היא תגובה שבה אטום או קבוצת אטומים שקשורים לאטום פחמן במולקולה מוחלפים באטום או בקבוצת אטומים אחרים. הקבוצה החדשה נקשרת לאותו אטום פחמן שאליו היה קשור החלק שהוחלף, והשלד הפחמני לא משתנה. חוץ מהתרכובת החדשה נוצר גם החלקיק שיצא (למשל Br−\text{Br}^-, HCl\text{HCl} או H2O\text{H}_2\text{O}).

התגובות של אלקיל הליד מתרחשות באטום הפחמן שקשור להלוגן: OH−\text{OH}^- או NH3\text{NH}_3 נקשרים לפחמן הזה, וההלוגן יוצא כיון הליד. לכן הקבוצה החדשה נמצאת בדיוק במקום שבו היה ההלוגן.

שלוש תגובות ההתמרה בשאלון

מגיבעםמתקבלניסוח לדוגמה
אלקיל הלידתמיסת בסיס, OH(aq)−\text{OH}^-_{(aq)} (למשל KOH(aq)\text{KOH}_{(aq)})כהל + יון הלידCH3CH2CH2Br(l)+OH(aq)−→CH3CH2CH2OH(aq)+Br(aq)−\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{Br}_{(l)}+\text{OH}^-_{(aq)}\rightarrow\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{OH}_{(aq)}+\text{Br}^-_{(aq)}
אלקיל הלידאמוניה, NH3\text{NH}_3אמין + מימן הלידCH3CHClCH3+NH3→CH3CH(NH2)CH3+HCl\text{CH}_3\text{CHClCH}_3+\text{NH}_3\rightarrow\text{CH}_3\text{CH(NH}_2\text{)CH}_3+\text{HCl}
כהלמגיב לוקאס, HCl(aq)/ZnCl2(aq)\text{HCl}_{(aq)}/\text{ZnCl}_{2(aq)}אלקיל כלוריד + מים(CH3)3COH+HCl→ZnCl2(CH3)3CCl+H2O(\text{CH}_3)_3\text{COH}+\text{HCl}\xrightarrow{\text{ZnCl}_2}(\text{CH}_3)_3\text{CCl}+\text{H}_2\text{O}

•ביון K+\text{K}^+ של KOH\text{KOH} אין שינוי (יון צופה), ולכן אפשר לא לכתוב אותו.

•בתגובה עם אמוניה, אמוניה בעודף מגיבה עם ה-HCl\text{HCl} שנוצר, ומתקבל NH4Cl\text{NH}_4\text{Cl}.

•במגיב לוקאס ZnCl2\text{ZnCl}_2 הוא זרז, ונכתב מעל החץ. מהירות התגובה תלויה בסוג הכהל (ראו שיעור הכהלים).

דרך הפתרון

ניסוח תגובת התמרה

כשנתונים מגיב ותנאי תגובה (תמיסת KOH\text{KOH}, אמוניה, מגיב לוקאס) ומבקשים לנסח:

1. מוצאים את אטום הפחמן שקשור להלוגן (או לקבוצת OH בכהל).

2. מחליפים את ההלוגן בקבוצה החדשה (–OH\text{–OH}, –NH2\text{–NH}_2 או –Cl\text{–Cl}) על אותו פחמן. את שאר המולקולה מעתיקים בלי שינוי.

3. כותבים את החלקיק שיצא: עם OH−\text{OH}^- - יון הליד, X−\text{X}^-; עם NH3\text{NH}_3 - HX\text{HX}; עם HCl\text{HCl} - H2O\text{H}_2\text{O}.

4. בודקים איזון: כל יסוד בשני הצדדים, וכשיש יונים - גם את סכום המטענים.

5. "השתמשו בנוסחאות מבנה": כותבים ייצוג מקוצר או מלא, ולא נוסחה מולקולרית.

שים לב

הקבוצה החדשה תופסת את המקום של הקבוצה שיצאה. מ-2-כלורופרופאן, CH3–CHCl–CH3\text{CH}_3\text{–CHCl–CH}_3, מתקבל בתגובה עם OH−\text{OH}^- הכהל 2-פרופנול, CH3–CH(OH)–CH3\text{CH}_3\text{–CH(OH)–CH}_3, ולא 1-פרופנול.

שים לב

התמרה לעומת סיפוח: בהתמרה חלק אחד נכנס וחלק אחר יוצא, ולכן יש שני תוצרים. בסיפוח לאלקן הקשר הכפול נפתח, כל המולקולה המסתפחת נקשרת, ואין חלקיק שיוצא.

דוגמה א - אלקיל הליד בתמיסת בסיס נותן כהל

1-ברומופרופאן, CH3CH2CH2Br\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{Br}, הוא נוזל בטמפרטורת החדר. הוא יכול להגיב עם תמיסת KOH(aq)\text{KOH}_{(aq)}.

נסחו את התגובה של תמיסת KOH(aq)\text{KOH}_{(aq)} עם 1-ברומופרופאן לקבלת התוצר A. השתמשו בנוסחאות מבנה.

פתרון

1. סוג התגובה: התמרה. יון ההידרוקסיד, OH−\text{OH}^-, מחליף את אטום הברום.

2. הפחמן: הברום קשור לפחמן שבקצה השרשרת (פחמן 1). קבוצת OH נקשרת לאותו פחמן, ומתקבל 1-פרופאנול, CH3–CH2–CH2–OH\text{CH}_3\text{–CH}_2\text{–CH}_2\text{–OH}.

3. החלקיק שיצא: יון ברומיד, Br−\text{Br}^-. יוני K+\text{K}^+ הם יוני צופה.

4. בדיקה: C - 3=33=3; H - 7+1=87+1=8; O - 1=11=1; Br - 1=11=1; מטען - −1=−1-1=-1.

תשובה

CH3–CH2–CH2–Br(l)+OH(aq)−→CH3–CH2–CH2–OH(aq)+Br(aq)−\text{CH}_3\text{–CH}_2\text{–CH}_2\text{–Br}_{(l)}+\text{OH}^-_{(aq)}\rightarrow\text{CH}_3\text{–CH}_2\text{–CH}_2\text{–OH}_{(aq)}+\text{Br}^-_{(aq)}; A הוא 1-פרופאנול.

דוגמה ב - מאיזה אלקיל הליד מתקבל אמין נתון

מאיזו מבין התרכובות א-ד אפשר לקבל את התרכובת CH3CHNH2CH3\text{CH}_3\text{CHNH}_2\text{CH}_3?

א. CH3CH2COOH\text{CH}_3\text{CH}_2\text{COOH}

ב. CH3CH=CH2\text{CH}_3\text{CH}=\text{CH}_2

ג. CH3CHClCH3\text{CH}_3\text{CHClCH}_3

ד. CH3CH2CH2Cl\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{Cl}

פתרון

1. התוצר: אמין שבו קבוצת –NH2\text{–NH}_2 קשורה לאטום הפחמן האמצעי בשרשרת של שלושה פחמנים.

2. הדרך: אמין מקבלים מאלקיל הליד בתגובת התמרה עם אמוניה, וקבוצת –NH2\text{–NH}_2 נכנסת בדיוק למקום של ההלוגן. לכן צריך אלקיל הליד שההלוגן שלו על הפחמן האמצעי.

3. ג: ב-2-כלורופרופאן הכלור על הפחמן האמצעי: CH3CHClCH3+NH3→CH3CH(NH2)CH3+HCl\text{CH}_3\text{CHClCH}_3+\text{NH}_3\rightarrow\text{CH}_3\text{CH(NH}_2\text{)CH}_3+\text{HCl}. מתאים.

4. ד: ב-1-כלורופרופאן הכלור בקצה, ומתקבל CH3CH2CH2NH2\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}_2\text{NH}_2. לא מתאים.

5. א: חומצה קרבוקסילית לא נותנת אמין שבו –NH2\text{–NH}_2 קשור לפחמן האמצעי. ב: אלקן מגיב בתגובות סיפוח, וסיפוח HX\text{HX} או X2\text{X}_2 לא נותן אמין. לא מתאימים.

תשובה

ג

3. סיפוח HX ו-X2 לאלקן, וכלל מרקובניקוב

תגובת סיפוח

הקשר הכפול באלקן הוא כמו דלת פתוחה: אחד משני הקשרים שבו יכול להיפתח, ושני אטומי הפחמן מקבלים אטום חדש כל אחד. כך מקבלים מאלקן אלקיל הליד, בלי שום תוצר לוואי.

במדויק: תגובת סיפוח לאלקן היא תגובה שבה מולקולה (HX\text{HX} או X2\text{X}_2, X = הלוגן) נקשרת לשני אטומי הפחמן של הקשר הכפול: הקשר הכפול C=C\text{C}=\text{C} הופך לקשר יחיד C–C\text{C–C}, ואל כל אחד משני הפחמנים נקשר אטום אחד מהמולקולה המסתפחת. כל אטומי המגיבים נמצאים בתוצר (אין חלקיק שיוצא), והשלד הפחמני לא משתנה.

בסיפוח HX\text{HX} מתקבל אלקיל הליד עם הלוגן אחד; בסיפוח X2\text{X}_2 מתקבלת תרכובת עם שני אטומי הלוגן, אחד על כל פחמן שהיה בקשר הכפול. סיפוח HCl\text{HCl} ל-1-בוטן ואחריו התמרה בתמיסת KOH\text{KOH} הם דרך בשני שלבים מאלקן לכהל.

סיפוח HX ו-X2: הניסוח

מגיבניסוח לדוגמהלאן נקשרים האטומים
מימן הליד, HX(g)\text{HX}_{(g)}CH2=CH2(g)+HBr(g)→CH3CH2Br(l)\text{CH}_2=\text{CH}_{2(g)}+\text{HBr}_{(g)}\rightarrow\text{CH}_3\text{CH}_2\text{Br}_{(l)}H לפחמן אחד, X לפחמן השני (באלקן לא סימטרי - לפי כלל מרקובניקוב)
הלוגן, X2\text{X}_2 (למשל מי ברום, Br2(aq)\text{Br}_{2(aq)})CH3CH2CH=CH2+Br2(aq)→CH3CH2CHBr–CH2Br\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}=\text{CH}_2+\text{Br}_{2(aq)}\rightarrow\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CHBr–CH}_2\text{Br}אטום X אחד לכל פחמן של הקשר הכפול

תנאי התגובה: HX\text{HX} מגיב כגז, HX(g)\text{HX}_{(g)}. הסיפוח של X2\text{X}_2 מהיר: כשמוסיפים אלקן לתמיסה הכתומה של מי ברום, הצבע הכתום נעלם מייד, כי הברום נצרך והתוצר חסר צבע.

כלל מרקובניקוב

- הכלל: בסיפוח HX\text{HX} לאלקן לא סימטרי, אטום המימן נקשר לאטום הפחמן של הקשר הכפול שקשורים אליו יותר אטומי מימן, ואטום ההלוגן נקשר לפחמן השני של הקשר הכפול.

•הכלל קובע את התוצר העיקרי. למשל, מפרופן: CH2=CHCH3(g)+HCl(g)→CH3CHClCH3(l)\text{CH}_2=\text{CHCH}_{3(g)}+\text{HCl}_{(g)}\rightarrow\text{CH}_3\text{CHClCH}_{3(l)} (2-כלורופרופאן, ולא 1-כלורופרופאן).

•באלקן סימטרי (שני פחמני הקשר הכפול זהים, כמו אתן או 2-בוטן) מתקבל תוצר אחד, והכלל לא נדרש.

•בסיפוח X2\text{X}_2 שני האטומים זהים, והכלל לא רלוונטי.

דרך הפתרון

התוצר העיקרי בסיפוח HX

כשנתון אלקן ו-HX\text{HX} ומבקשים את התוצר (או כשנתון התוצר ומבקשים את האלקן):

1. מסמנים את שני אטומי הפחמן של הקשר הכפול, וסופרים כמה אטומי H קשורים לכל אחד (=CH2\text{=CH}_2 - שניים, =CH–\text{=CH–} - אחד, =C<\text{=C<} - אף אחד).

2. H נקשר לפחמן שיש עליו יותר H, ו-X לפחמן השני. אם המספרים שווים והאלקן סימטרי - יש תוצר אחד.

3. הקשר הכפול הופך לקשר יחיד. שאר המולקולה, כולל ההסתעפויות, נשארת בלי שינוי.

4. בכיוון ההפוך (נתון התוצר): מחפשים אלקן עם אותו שלד, שהקשר הכפול שלו כולל את הפחמן של X, ובודקים בכלל שה-X אכן נקשר לשם.

5. בדיקה: בתוצר יש בדיוק את האטומים של האלקן ועוד H ו-X.

המנגנון של סיפוח HX

שלב 1 (איטי): הקשר הכפול, העשיר באלקטרונים, נמשך לאטום המימן, Hδ+–Xδ−\text{H}^{\delta+}\text{–X}^{\delta-}. זוג אלקטרונים מהקשר הכפול יוצר קשר עם ה-H, וזוג האלקטרונים של הקשר H–X\text{H–X} עובר כולו ל-X. נוצרים קרבוקטיון ויון הליד, X−\text{X}^-. ה-H נקשר לפי כלל מרקובניקוב, והמטען החיובי נשאר על הפחמן השני:

CH3CH=CH2+H–Br→CH3–C+H–CH3+Br−\text{CH}_3\text{CH}=\text{CH}_2+\text{H–Br}\rightarrow\text{CH}_3\text{–}\overset{+}{\text{C}}\text{H–CH}_3+\text{Br}^-

שלב 2 (מהיר): יון ההליד נקשר בזוג אלקטרונים לא קושר לפחמן החיובי:

CH3–C+H–CH3+Br−→CH3–CHBr–CH3\text{CH}_3\text{–}\overset{+}{\text{C}}\text{H–CH}_3+\text{Br}^-\rightarrow\text{CH}_3\text{–CHBr–CH}_3

חיצים: בשלב 1 - מהקשר הכפול אל אטום ה-H, ומהקשר H–X\text{H–X} אל X. בשלב 2 - מזוג אלקטרונים לא קושר של X−\text{X}^- אל הפחמן החיובי.

שים לב

כלל מרקובניקוב לפי המנגנון: בשלב 1 ה-H נקשר כך שנוצר הקרבוקטיון שבו הפחמן החיובי קשור ליותר אטומי פחמן. מ-2-מתיל-2-בוטן, CH3–C(CH3)=CH–CH3\text{CH}_3\text{–C(CH}_3\text{)}=\text{CH–CH}_3, ומ-HI\text{HI}: ה-H נקשר לפחמן 3 (ה-CH\text{CH}), המטען החיובי על פחמן 2, ומתקבל CH3–CI(CH3)–CH2–CH3\text{CH}_3\text{–CI(CH}_3\text{)–CH}_2\text{–CH}_3.

המנגנון של סיפוח X2

שלב 1: כשמולקולת X2\text{X}_2 מתקרבת לקשר הכפול העשיר באלקטרונים, הקשר X–X\text{X–X} נעשה קוטבי: אטום ה-X הקרוב לקשר הכפול מקבל מטען חלקי חיובי, והאטום הרחוק - מטען חלקי שלילי. זוג אלקטרונים מהקשר הכפול יוצר קשר עם ה-X הקרוב, וזוג האלקטרונים של הקשר X–X\text{X–X} עובר כולו ל-X הרחוק, שיוצא כיון הליד, X−\text{X}^-. נוצר תוצר ביניים חיובי.

שלב 2: יון ההליד נקשר בזוג אלקטרונים לא קושר לתוצר הביניים, ומתקבלת תרכובת שבה אטום X על כל אחד משני הפחמנים של הקשר הכפול לשעבר.

התוצאה הכוללת, למשל: CH2=CH2(g)+Br2(l)→CH2Br–CH2Br(l)\text{CH}_2=\text{CH}_{2(g)}+\text{Br}_{2(l)}\rightarrow\text{CH}_2\text{Br–CH}_2\text{Br}_{(l)} (1,2-דיברומואתאן).

שים לב

כשמבקשים את הקבוצה הפונקציונלית של אלקן, כותבים "קשר כפול בין שני אטומי פחמן, C=C\text{C}=\text{C}", ולא "אלקן". בדוח התובנות של קיץ 2025: "תלמידים רבים מתייחסים בטעות לאלקן כקבוצה פונקציונלית במקום קשר כפול בין שני אטומי פחמן".

דוגמה א - בחירת האלקן לפי התוצר וכלל מרקובניקוב

בתגובה של מימן יודי, HI(g)\text{HI}_{(g)}, עם אלקן מתאים אפשר לקבל את היודו-אלקאן CH3–CH(CH3)–CHI–CH3(l)\text{CH}_3\text{–CH(CH}_3\text{)–CHI–CH}_{3(l)}.

איזה מן הייצוגים המקוצרים לנוסחאות מבנה א-ד הוא ייצוג של אלקן מתאים?

א. CH2=C(CH3)–CH3\text{CH}_2=\text{C(CH}_3\text{)–CH}_3

ב. CH2=C(CH3)–CH2–CH3\text{CH}_2=\text{C(CH}_3\text{)–CH}_2\text{–CH}_3

ג. CH3–C(CH3)=CH–CH3\text{CH}_3\text{–C(CH}_3\text{)}=\text{CH–CH}_3

ד. CH3–CH(CH3)–CH=CH2\text{CH}_3\text{–CH(CH}_3\text{)–CH}=\text{CH}_2

פתרון

1. השלד: בתוצר שרשרת של 4 פחמנים עם הסתעפות מתיל על פחמן 2 (סך הכול 5 פחמנים), והיוד על פחמן 3 (הפחמן השכן לפחמן המסועף). בסיפוח השלד לא משתנה, ולכן ב-א (4 פחמנים בלבד) השלד לא מתאים.

2. הקשר הכפול חייב לכלול את הפחמן שאליו נקשר היוד.

3. ב: הקשר הכפול בין CH2\text{CH}_2 לפחמן המסועף, שאין עליו H. לפי הכלל H נקשר ל-CH2\text{CH}_2, והיוד לפחמן המסועף: CH3–CI(CH3)–CH2–CH3\text{CH}_3\text{–CI(CH}_3\text{)–CH}_2\text{–CH}_3. לא מתאים.

4. ג: הקשר הכפול בין הפחמן המסועף (אין עליו H) לבין CH\text{CH} (H אחד). H נקשר ל-CH\text{CH}, והיוד שוב לפחמן המסועף. לא מתאים.

5. ד: הקשר הכפול בין CH\text{CH} (H אחד) לבין CH2\text{CH}_2 (שני H). H נקשר ל-CH2\text{CH}_2, שהופך ל-CH3\text{CH}_3, והיוד נקשר ל-CH\text{CH} שליד הפחמן המסועף:

CH3–CH(CH3)–CH=CH2+HI→CH3–CH(CH3)–CHI–CH3\text{CH}_3\text{–CH(CH}_3\text{)–CH}=\text{CH}_2+\text{HI}\rightarrow\text{CH}_3\text{–CH(CH}_3\text{)–CHI–CH}_3

זה התוצר הנתון.

תשובה

ד

דוגמה ב - סיפוח ברום ל-1-בוטן

1-בוטן, CH3CH2CH=CH2\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}=\text{CH}_2, יכול להגיב עם תמיסה כתומה של מי ברום, Br2(aq)\text{Br}_{2(aq)}. בתגובה זו הצבע הכתום נעלם באופן מיידי.

נסחו את התגובה בין 1-בוטן לבין מי הברום.

פתרון

1. סוג התגובה: סיפוח לקשר הכפול. הברום (הכתום) נצרך, ולכן הצבע נעלם.

2. לאן נקשרים האטומים: הקשר הכפול בין פחמן 1 לפחמן 2 נפתח, ואטום Br אחד נקשר לכל אחד מהם. כלל מרקובניקוב לא נדרש: שני האטומים המסתפחים זהים.

3. התוצר: 1,2-דיברומובוטאן, CH3CH2CHBr–CH2Br\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CHBr–CH}_2\text{Br}.

4. בדיקה: C - 4=44=4; H - 8=88=8; Br - 2=22=2.

תשובה

CH3CH2CH=CH2+Br2(aq)→CH3CH2CHBr–CH2Br\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CH}=\text{CH}_2+\text{Br}_{2(aq)}\rightarrow\text{CH}_3\text{CH}_2\text{CHBr–CH}_2\text{Br} (1,2-דיברומובוטאן)

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.