דילוג לתוכן המרכזי

סיכום חומצות אמיניות וחלבונים (שאלון 037382)

כימיה לבגרות · 3 נושאים

כל מה שצריך לדעת בחומצות אמיניות וחלבונים (שאלון 037382): המושגים, הכללים, דרכי פתרון בצעדים ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף נוסחאות.

חלבון

חלבונים עושים כמעט כל עבודה בגוף: אנזים בקיבה מפרק את החלבונים שבמזון, המוגלובין בדם נושא חמצן מהריאות לתאים, וקרטין בונה את השיער. כולם בנויים מאותן אבני בניין - חומצות אמיניות - שמחוברות בשרשרת, ומה שמבדיל ביניהם הוא הרצף והצורה המרחבית.

במדויק: חלבון הוא מולקולה גדולה שבנויה משרשרת פוליפפטידית אחת או יותר. כל שרשרת פוליפפטידית היא רצף של שיירים של חומצות אמיניות שקשורים זה לזה בקשרים פפטידיים. השרשרת מתקפלת למבנה מרחבי ייחודי, והמבנה הזה קובע את התפקוד של החלבון.

דוגמאות מהבגרות: אנזימים - כימוטריפסין ופפסין מזרזים פירוק של חלבונים שבמזון, ו-DNA פולימראז משכפל DNA; נשיאה - המוגלובין נושא חמצן, ומולקולה שלו בנויה מארבע שרשרות פוליפפטידיות; מבנה - קרטין בשיער. בנושא הזה עוברים מהחומצה האמינית הבודדת (שיעור 1), דרך השרשרת (שיעור 2), אל הצורה המרחבית של החלבון (שיעור 3).

קבוצות פונקציונליות: אמין, חומצה קרבוקסילית ואמיד

כל הכימיה של החלבונים נשענת על שלוש קבוצות שכבר פגשתם בכימיה האורגנית. בחומצה אמינית יש שתיים מהן, ובחלבון הן מתחברות לשלישית.

במדויק: קבוצה אמינית היא −NH2-\text{NH}_2 (בסיס). קבוצה קרבוקסילית היא −COOH-\text{COOH} (חומצה). קבוצה אמידית היא −CO-NH−-\text{CO-NH}-: אטום פחמן שקשור בקשר כפול לאטום חמצן ובקשר יחיד לאטום חנקן. אמיד נוצר בתגובה בין קבוצה קרבוקסילית לקבוצה אמינית (או אמוניה), ומשתחררת מולקולת מים.

בדף הנוסחאות של שאלון 037382 ("קבוצות פונקציונליות בתרכובות פחמן") מופיעה קבוצת האמיד. הקשר הפפטידי בחלבון הוא קבוצה אמידית. גם בקבוצת הצד של אספרגין, Asn\text{Asn}, ושל גלוטאמין, Gln\text{Gln}, יש קבוצה אמידית, −CONH2-\text{CONH}_2.

הידרופילי והידרופובי

שמן ומים לא מתערבבים, ומלח וסוכר מתמוססים במים. אותו עיקרון קובע גם איך חלבון מתקפל: חלקים "אוהבי מים" פונים אל המים, וחלקים "שונאי מים" מתחבאים מהם.

במדויק: קבוצה הידרופילית יוצרת עם מולקולות המים קשרי מימן (קבוצה קוטבית, כמו −OH-\text{OH} או −CONH2-\text{CONH}_2) או אינטראקציות יון-דו-קוטב (קבוצה טעונה, כמו −NH3+-\text{NH}_3^+ או −COO−-\text{COO}^-). קבוצה הידרופובית אינה יוצרת קשרי מימן עם המים; בין קבוצות כאלה (בעיקר קבוצות פחמימניות) פועלות אינטראקציות ון-דר-ולס.

1. חומצה אמינית: מבנה, קבוצת צד ודו-יון

חומצה אלפא אמינית

יש עשרים חומצות אמיניות שבונות את החלבונים, וכולן נראות כמעט אותו דבר: אותו "שלד" בדיוק, ורק קבוצה אחת קטנה שמשתנה. מי שמבין את השלד ומזהה את קבוצת הצד - מבין את כל השאר.

במדויק: חומצה אלפא אמינית היא תרכובת שבמולקולה שלה קבוצה אמינית וקבוצה קרבוקסילית קשורות לאותו אטום פחמן, פחמן α. לפחמן α קשורים גם אטום מימן וקבוצת צד, R, שהיא החלק היחיד שמבדיל בין החומצות האמיניות. הנוסחה הכללית: H2N-CH(R)-COOH\text{H}_2\text{N-CH(R)-COOH}. דו-יון (צוויטריון) הוא הצורה שבה הפרוטון של הקבוצה הקרבוקסילית עבר לקבוצה האמינית: H3N+-CH(R)-COO−\text{H}_3\text{N}^+\text{-CH(R)-COO}^-.

שני מקרים מיוחדים בטבלה: בגליצין, Gly\text{Gly}, קבוצת הצד היא אטום מימן, ולכן לפחמן α קשורים שני אטומי מימן. בפרולין, Pro\text{Pro}, קבוצת הצד נסגרת לטבעת על אטום החנקן של הקבוצה האמינית. את קבוצות הצד לא צריך לזכור: בדפי הנתונים של שאלון 037382 יש "רשימה של חומצות אמיניות" (pH=7\text{pH}=7) עם השם, הסימון המקובל באנגלית (שלוש אותיות) ונוסחת המבנה של כל אחת, בצורה של דו-יון.

הדו-יון ומצב הצבירה

•בחומצה אמינית יש באותה מולקולה קבוצה חומצית, −COOH-\text{COOH}, וקבוצה בסיסית, −NH2-\text{NH}_2. יון H+\text{H}^+ עובר מהקבוצה הקרבוקסילית לקבוצה האמינית, ונוצר דו-יון:

H2N-CH(R)-COOH→H3N+-CH(R)-COO−\text{H}_2\text{N-CH(R)-COOH}\rightarrow\text{H}_3\text{N}^+\text{-CH(R)-COO}^-

- במוצק החלקיקים הם דו-יונים. בין הקבוצה −NH3+-\text{NH}_3^+ של דו-יון אחד לקבוצה −COO−-\text{COO}^- של דו-יון שכן פועלת משיכה חשמלית חזקה, כמו בסריג יוני.

•לכן לחומצות אמיניות טמפרטורת היתוך גבוהה, וכל החומצות האמיניות מוצקות בטמפרטורת החדר.

מיון לפי קבוצת הצד

סוג קבוצת הצדמה יש בהב-pH=7\text{pH}=7זיקה למיםדוגמאות מהטבלה
הידרופובית (לא קוטבית)פחמן ומימן בלבד (שרשרת או טבעת)לא טעונהאינה יוצרת קשרי מימן עם המיםAla\text{Ala}, Val\text{Val}, Leu\text{Leu}, Ile\text{Ile}, Phe\text{Phe}, Pro\text{Pro}; וגם Cys\text{Cys} (−CH2SH-\text{CH}_2\text{SH})
קוטבית (לא טעונה)−OH-\text{OH} או אמיד −CONH2-\text{CONH}_2לא טעונהקשרי מימן עם המיםSer\text{Ser}, Thr\text{Thr}, Tyr\text{Tyr}, Asn\text{Asn}, Gln\text{Gln}
חומציתקבוצה קרבוקסילית נוספת−COO−-\text{COO}^-, מטען שליליאינטראקציות יון-דו-קוטב עם המיםAsp\text{Asp}, Glu\text{Glu}
בסיסיתקבוצה אמינית נוספת (או קבוצה עם חנקן שנושאת H+\text{H}^+)מטען חיוביאינטראקציות יון-דו-קוטב עם המיםLys\text{Lys}, Arg\text{Arg}, His\text{His}

מסיסות במים: ככל שבפפטיד יש יותר קבוצות צד הידרופיליות (טעונות או קוטביות), ופחות קבוצות צד הידרופוביות, המסיסות שלו במים גדולה יותר. קבוצה טעונה יוצרת עם המים אינטראקציות יון-דו-קוטב, חזקות מקשרי המימן של קבוצה קוטבית.

דרך הפתרון

איך משווים מסיסות כשמחליפים חומצה אמינית

כשנתון פפטיד, ושואלים איזו החלפה של חומצה אמינית מגדילה (או מקטינה) את המסיסות שלו במים:

1. מוצאים בטבלה את קבוצת הצד של כל חומצה אמינית בפפטיד ושל החומצה האמינית החדשה.

2. ממיינים כל קבוצת צד: הידרופובית, קוטבית, טעונה (חומצית או בסיסית).

3. משווים את מה שיוצא מהפפטיד למה שנכנס: החלפה של הידרופובית בקוטבית או בטעונה - המסיסות עולה. החלפה של טעונה בקוטבית - המסיסות יורדת. החלפה בין שתי קבוצות מאותו סוג - כמעט אין שינוי.

4. מנמקים בקשרים עם המים: קשרי מימן (קוטבית), אינטראקציות יון-דו-קוטב (טעונה), אין קשרי מימן (הידרופובית).

שים לב

קבוצת הצד R היא רק מה שקשור לפחמן α מלבד אטום המימן, הקבוצה האמינית והקבוצה הקרבוקסילית. ל-Leu\text{Leu} יש −NH3+-\text{NH}_3^+ ו-−COO−-\text{COO}^- כמו לכל חומצה אמינית, אבל קבוצת הצד שלו, −CH2-CH(CH3)2-\text{CH}_2\text{-CH(CH}_3)_2, הידרופובית.

שים לב

ציסטאין: קבוצת הצד −CH2SH-\text{CH}_2\text{SH} אינה יוצרת קשרי מימן עם המים, ולפי המיקוד היא קבוצת צד הידרופובית. טירוזין, Tyr\text{Tyr}, הוא חומצה אמינית עם קבוצת צד קוטבית (יש בה קבוצת −OH-\text{OH}).

דוגמה א - החלפה שמגדילה מסיסות של ארבע-פפטיד

נתון ארבע-פפטיד: Asp-Glu-Gln-Ile\text{Asp-Glu-Gln-Ile}.

אחת החומצות האמיניות בארבע-פפטיד הוחלפה באספרגין, Asn\text{Asn}. לאחר ההחלפה עלתה המסיסות של הארבע-פפטיד במים. איזו חומצה אמינית הוחלפה?

א. Asp\text{Asp}

ב. Glu\text{Glu}

ג. Gln\text{Gln}

ד. Ile\text{Ile}

פתרון

1. קבוצות הצד מהטבלה: Asn\text{Asn} - −CH2CONH2-\text{CH}_2\text{CONH}_2, קוטבית (אמיד), יוצרת קשרי מימן עם המים. Asp\text{Asp} ו-Glu\text{Glu} - −COO−-\text{COO}^-, טעונות (חומציות). Gln\text{Gln} - −CH2CH2CONH2-\text{CH}_2\text{CH}_2\text{CONH}_2, קוטבית כמו Asn\text{Asn}. Ile\text{Ile} - −CH(CH3)CH2CH3-\text{CH(CH}_3)\text{CH}_2\text{CH}_3, פחמימנית, הידרופובית.

2. א, ב: קבוצה טעונה יוצרת עם המים אינטראקציות יון-דו-קוטב, חזקות מקשרי המימן של האמיד. ההחלפה הייתה מקטינה את המסיסות.

3. ג: קוטבית במקום קוטבית - כמעט אין שינוי.

4. ד: קבוצה הידרופובית, שאינה יוצרת קשרי מימן עם המים, מוחלפת בקבוצה קוטבית שיוצרת קשרי מימן עם המים - המסיסות עולה.

תשובה

ד

דוגמה ב - למה חומצות אמיניות מוצקות בטמפרטורת החדר

בהידרוליזה של פפטיד התקבל דו-פפטיד שבנוי מגלוטאמין, Gln\text{Gln}, ומואלין, Val\text{Val}. כל אחת משתי החומצות האמיניות שמרכיבות את הדו-פפטיד נמצאת במצב מוצק בתנאי החדר (ב-pH=7\text{pH}=7). הסבירו עובדה זו.

פתרון

1. החלקיקים: Gln\text{Gln} ו-Val\text{Val} נמצאות בצורת דו-יון: בכל חלקיק יש קבוצה טעונה חיובית, −NH3+-\text{NH}_3^+, וקבוצה טעונה שלילית, −COO−-\text{COO}^- (כמו בטבלה של pH=7\text{pH}=7).

2. הכוחות: בין הקבוצה החיובית של חלקיק אחד לקבוצה השלילית של חלקיק שכן פועלים כוחות משיכה חשמליים חזקים, ובנוסף קשרי מימן. החלקיקים מסודרים בסריג, כמו בסריג יוני.

3. אנרגיה: כדי להרחיק את החלקיקים זה מזה צריך אנרגיה רבה, ולכן טמפרטורת ההיתוך גבוהה, והחומרים מוצקים בתנאי החדר.

תשובה

חומצות אמיניות נמצאות כדו-יונים (−NH3+-\text{NH}_3^+ ו-−COO−-\text{COO}^-). בין הדו-יונים פועלים כוחות משיכה חשמליים חזקים (בנוסף לקשרי מימן), שבונים סריג, ולכן הן מוצקות בטמפרטורת החדר.

2. הקשר הפפטידי, פפטיד והידרוליזה

הקשר הפפטידי והפפטיד

כדי לבנות חלבון, הגוף "תופר" חומצות אמיניות אחת לשנייה, כמו חרוזים על חוט. כל תפר הוא קשר אחד, ובכל תפר יוצאת מולקולת מים. כשמפרקים את החלבון - מחזירים את המים.

במדויק: קשר פפטידי הוא קשר קוולנטי, קבוצה אמידית −CO-NH−-\text{CO-NH}-, בין אטום הפחמן של הקבוצה הקרבוקסילית של חומצה אמינית אחת לבין אטום החנקן של קבוצה אמינית של חומצה אמינית אחרת (בשרשרת - הקבוצה האמינית שעל פחמן α). הוא נוצר בתגובת דחיסה, שבה משתחררת מולקולת מים. פפטיד הוא מולקולה שבנויה משני שיירים או יותר של חומצות אמיניות, הקשורים בקשרים פפטידיים לשרשרת לא מסועפת. קצה N טרמינלי הוא השייר שהקבוצה האמינית שעל פחמן α שלו חופשית (לא קשורה בקשר פפטידי), וקצה C טרמינלי הוא השייר שהקבוצה הקרבוקסילית שעל פחמן α שלו חופשית. הידרוליזה של פפטיד היא התגובה ההפוכה: מים מגיבים ושוברים קשרים פפטידיים.

שייר הוא מה שנשאר מחומצה אמינית אחרי שנקשרה בשרשרת (בלי ה-H\text{H} או ה-OH\text{OH} שיצאו במים). לפי מספר השיירים: דו-פפטיד (2), תלת-פפטיד או טרי-פפטיד (3), ארבע-פפטיד (4), פנטה-פפטיד (5); פפטיד ארוך נקרא שרשרת פוליפפטידית.

תגובת הדחיסה

הקבוצה הקרבוקסילית של חומצה אמינית אחת מגיבה עם הקבוצה האמינית של חומצה אמינית אחרת. מ-COOH\text{COOH} יוצא OH\text{OH}, ומ-NH2\text{NH}_2 יוצא H\text{H}:

H2N-CH(R1)-COOH+H2N-CH(R2)-COOH→H2N-CH(R1)-CO-NH-CH(R2)-COOH+H2O\text{H}_2\text{N-CH(R}_1\text{)-COOH}+\text{H}_2\text{N-CH(R}_2\text{)-COOH}\rightarrow\text{H}_2\text{N-CH(R}_1\text{)-CO-NH-CH(R}_2\text{)-COOH}+\text{H}_2\text{O}

•בפפטיד של nn שיירים יש n−1n-1 קשרים פפטידיים, ובהיווצרותו משתחררות n−1n-1 מולקולות מים.

- הסדר חשוב: Ala-Gly\text{Ala-Gly} ו-Gly-Ala\text{Gly-Ala} הם שני דו-פפטידים שונים. משתי חומצות אמיניות שונות אפשר לקבל שני דו-פפטידים, לפי השייר שנמצא בקצה N.

- הנוסחה המקוצרת של פפטיד: שמות החומצות האמיניות באנגלית (שלוש אותיות, כמו בטבלה), מקצה N לקצה C, מחוברים במקפים.

דרך הפתרון

נוסחת מבנה של פפטיד (עד 5 שיירים)

כשנתונה נוסחה מקוצרת (למשל Ala-Gly-Ser\text{Ala-Gly-Ser}) ומבקשים ייצוג מקוצר או מלא של נוסחת המבנה:

1. כותבים את השלד משמאל לימין: מתחילים ב-H2N−\text{H}_2\text{N}- (קצה N), ואחריו יחידה −CH(R)-CO−-\text{CH(R)-CO}- לכל שייר, עם −NH−-\text{NH}- בין כל שתי יחידות. בסוף: −COOH-\text{COOH} (קצה C).

2. מציבים את קבוצות הצד מהטבלה שבדפי הנתונים, כל אחת על פחמן α שלה. בגליצין R הוא H\text{H}, ולכן כותבים −CH2−-\text{CH}_2- בשלד.

3. בודקים: nn שיירים - n−1n-1 קבוצות −CO-NH−-\text{CO-NH}-; קבוצה אמינית חופשית אחת בשלד (קצה N) וקבוצה קרבוקסילית חופשית אחת בשלד (קצה C).

4. מגדירים את הקצוות אם מבקשים: השייר הראשון הוא קצה N, האחרון הוא קצה C.

דוגמה: Ala-Gly-Ser\text{Ala-Gly-Ser} = H2N-CH(CH3)-CO-NH-CH2-CO-NH-CH(CH2OH)-COOH\text{H}_2\text{N-CH(CH}_3\text{)-CO-NH-CH}_2\text{-CO-NH-CH(CH}_2\text{OH)-COOH}.

הידרוליזה מלאה וחלקית

סוג ההידרוליזהאילו קשרים נשבריםהתוצרים
מלאהכל הקשרים הפפטידייםהחומצות האמיניות שמהן בנוי הפפטיד. הרצף אובד
חלקיתרק חלק מהקשרים הפפטידייםפפטידים קצרים יותר (ולפעמים חומצות אמיניות). כל תוצר הוא קטע רציף של הפפטיד, באותו סדר

•בכל קשר פפטידי שנשבר מגיבה מולקולת מים אחת: לאטום הפחמן של C=O\text{C=O} מצטרף OH\text{OH}, ולאטום החנקן מצטרף H\text{H}.

- אנזים יכול לבקע רק קשרים מסוימים. למשל, כימוטריפסין מבקע את הקשר הפפטידי בצד הקרבוקסילי של Phe\text{Phe}, Trp\text{Trp} ו-Tyr\text{Tyr}, כלומר את הקשר שאחריהן בכיוון מקצה N לקצה C.

דרך הפתרון

זיהוי רצף מתוצרי הידרוליזה חלקית

כשנתונים כמה קטעים שהתקבלו בהידרוליזה חלקית, ומבקשים את הרצף של הפפטיד:

1. מתחילים מהקטע שבקצה, אם נתון ("בתחילת השרשרת").

2. מחפשים קטע חופף: קטע שמתחיל בשייר (או בשיירים) שבסוף הקטע הקודם, באותו סדר.

3. מצרפים את הקטעים לפי החפיפה, עד שמספר השיירים מתאים לנתון.

4. בודקים שכל אחד מהקטעים מופיע ברצף שקיבלתם כקטע רציף ובאותו כיוון. Phe-Val\text{Phe-Val} אינו Val-Phe\text{Val-Phe}.

דרך הפתרון

זיהוי החומצות האמיניות בפפטיד נתון

כשנתונה נוסחת מבנה של פפטיד, ומבקשים אילו חומצות אמיניות בונות אותו או מה הנוסחה המקוצרת שלו:

1. מוצאים את הקשרים הפפטידיים −CO-NH−-\text{CO-NH}- ו"חותכים" בהם: לפחמן של C=O\text{C=O} מוסיפים OH\text{OH}, ולחנקן מוסיפים H\text{H}.

2. מזהים את קבוצת הצד על כל פחמן α ומשווים לטבלה. שימו לב להבדלים קטנים: Glu\text{Glu} (−CH2CH2COO−-\text{CH}_2\text{CH}_2\text{COO}^-) מול Gln\text{Gln} (−CH2CH2CONH2-\text{CH}_2\text{CH}_2\text{CONH}_2); Asp\text{Asp} (קבוצת CH2\text{CH}_2 אחת) מול Glu\text{Glu} (שתיים).

3. קובעים את הסדר: השייר עם הקבוצה האמינית החופשית (−NH2-\text{NH}_2 או −NH3+-\text{NH}_3^+) הוא קצה N, והוא נכתב ראשון.

שים לב

הקשרים הפפטידיים בשרשרת נוצרים בין הקבוצות שעל פחמן α. קבוצה אמינית או קרבוקסילית שבקבוצת הצד (ב-Lys\text{Lys}, Asp\text{Asp}, Glu\text{Glu}) וקבוצת אמיד שבקבוצת הצד (ב-Gln\text{Gln}, Asn\text{Asn}) נשארות בקבוצת הצד.

שים לב

"דחיסה" ו"הידרוליזה" הן תגובות הפוכות: בדחיסה נוצר קשר פפטידי ויוצאת מולקולת מים; בהידרוליזה נשבר קשר פפטידי ומגיבה מולקולת מים.

דוגמה א - תוצרי הידרוליזה בעזרת כימוטריפסין

כימוטריפסין A מזרז את ההידרוליזה של הקשר הפפטידי בצד הקרבוקסילי של החומצות האמיניות פנילאלנין, Phe\text{Phe}, טריפטופן, Trp\text{Trp}, וטירוזין, Tyr\text{Tyr}.

לפניכם רצף חומצות אמיניות באוקטא-פפטיד:

Gly-Ser-Trp-Asp-Thr-Phe-Gln-Val\text{Gly-Ser-Trp-Asp-Thr-Phe-Gln-Val}

פפטיד זה עבר הידרוליזה בנוכחות כימוטריפסין A. התקבלו שני תלת-פפטידים ודו-פפטיד.

על פי הנתונים בשאלה, רשמו את הרצף של החומצות האמיניות בכל אחד מן התוצרים שהתקבלו בהידרוליזה של הפפטיד.

פתרון

1. איפה חותכים: בפפטיד יש Trp\text{Trp} (שייר 3) ו-Phe\text{Phe} (שייר 6), ואין Tyr\text{Tyr}.

2. הצד הקרבוקסילי הוא הקשר שאחרי השייר, בכיוון קצה C: נשברים הקשר בין Trp\text{Trp} ל-Asp\text{Asp} והקשר בין Phe\text{Phe} ל-Gln\text{Gln}. בכל קשר מגיבה מולקולת מים - שתי מולקולות מים בסך הכול.

3. התוצרים: Gly-Ser-Trp ∣ Asp-Thr-Phe ∣ Gln-Val\text{Gly-Ser-Trp}\ |\ \text{Asp-Thr-Phe}\ |\ \text{Gln-Val}.

4. בדיקה: שני תלת-פפטידים ודו-פפטיד, כמו בנתון.

תשובה

Gly-Ser-Trp\text{Gly-Ser-Trp}, Asp-Thr-Phe\text{Asp-Thr-Phe}, Gln-Val\text{Gln-Val}

דוגמה ב - ייצוג מקוצר של ארבע-פפטיד מנוסחתו המקוצרת

בהידרוליזה חלקית של אלבומין התקבל, בין השאר, ארבע-פפטיד: Phe-Gly-Asp-Lys\text{Phe-Gly-Asp-Lys}.

רשמו ייצוג מקוצר של נוסחת המבנה של ארבע-פפטיד זה.

פתרון

1. קצוות: Phe\text{Phe} בקצה N (קבוצה H2N−\text{H}_2\text{N}- חופשית), Lys\text{Lys} בקצה C (קבוצה −COOH-\text{COOH} חופשית). ארבעה שיירים - שלושה קשרים פפטידיים −CO-NH−-\text{CO-NH}-.

2. קבוצות הצד מהטבלה: Phe\text{Phe} - −CH2-C6H5-\text{CH}_2\text{-C}_6\text{H}_5; Gly\text{Gly} - −H-\text{H} (בשלד: −CH2−-\text{CH}_2-); Asp\text{Asp} - −CH2-COOH-\text{CH}_2\text{-COOH}; Lys\text{Lys} - −CH2CH2CH2CH2NH2-\text{CH}_2\text{CH}_2\text{CH}_2\text{CH}_2\text{NH}_2.

3. בונים את השלד H2N-CH(R)-CO-NH-…-COOH\text{H}_2\text{N-CH(R)-CO-NH-}\dots\text{-COOH} ומציבים.

4. בדיקה בנוסחה מולקולרית: C9H11NO2+C2H5NO2+C4H7NO4+C6H14N2O2−3H2O=C21H31N5O7\text{C}_9\text{H}_{11}\text{NO}_2+\text{C}_2\text{H}_5\text{NO}_2+\text{C}_4\text{H}_7\text{NO}_4+\text{C}_6\text{H}_{14}\text{N}_2\text{O}_2-3\text{H}_2\text{O}=\text{C}_{21}\text{H}_{31}\text{N}_5\text{O}_7.

תשובה

H2N-CH(CH2-C6H5)-CO-NH-CH2-CO-NH-CH(CH2-COOH)-CO-NH-CH((CH2)4NH2)-COOH\text{H}_2\text{N-CH(CH}_2\text{-C}_6\text{H}_5\text{)-CO-NH-CH}_2\text{-CO-NH-CH(CH}_2\text{-COOH)-CO-NH-CH((CH}_2)_4\text{NH}_2\text{)-COOH}

3. מבנה החלבון: ראשוני, שניוני ושלישוני; דנטורציה

שלוש רמות הארגון של החלבון

שרשרת פוליפפטידית היא לא חוט רפוי: היא מתפתלת לסלילים, נפרשת למשטחים, ומתקפלת כולה לצורה מרחבית מדויקת - ורק בצורה הזאת החלבון עובד. ביצה מבושלת היא חלבון שאיבד את הצורה הזאת.

במדויק: המבנה הראשוני הוא רצף החומצות האמיניות בשרשרת, מקצה N לקצה C; מחזיקים אותו הקשרים הפפטידיים. המבנה השניוני הוא סידור מקומי של קטעי השלד - סליל α ומשטח β - שמיוצב בקשרי מימן בין אטום O של קבוצת C=O\text{C=O} לאטום H של קבוצת N-H\text{N-H} של קשרים פפטידיים בשלד. המבנה השלישוני הוא הצורה המרחבית של כל השרשרת המקופלת (למשל מבנה כדורי), שמיוצבת באינטראקציות בין קבוצות הצד: אינטראקציות הידרופוביות ואינטראקציות ון-דר-ולס, אינטראקציות יוניות, קשרי מימן וקשרי דו-גופרית. דנטורציה היא הרס של המבנה המרחבי (השניוני והשלישוני) של החלבון בלי שבירה של הקשרים הפפטידיים: המבנה הראשוני נשאר, והחלבון מאבד את פעילותו.

מבנה ותפקוד: הפעילות של חלבון תלויה במבנה המרחבי הייחודי שלו. באנזים, למשל, הצורה של האתר הפעיל מאפשרת לו להיקשר למולקולות מסוימות. כשהמבנה המרחבי נהרס, האנזים מפסיק לפעול, אף שרצף החומצות האמיניות לא השתנה. בגלל הקיפול, שיירים שרחוקים זה מזה ברצף יכולים להיות קרובים זה לזה במרחב.

הקשרים בכל רמה

רמת המבנהמה היאהקשרים או הכוחותבין מה למה
ראשונירצף החומצות האמיניותקשרים פפטידיים (קוולנטיים)בין אטום C של קבוצה קרבוקסילית לאטום N של קבוצה אמינית של השייר הבא
שניוני: סליל αקטע שרשרת מתפתל לסלילקשרי מימןבתוך אותו קטע: C=O\text{C=O} של שייר אחד עם N-H\text{N-H} של השייר הרביעי אחריו; לאורך ציר הסליל
שניוני: משטח βקטעים פרושים זה לצד זהקשרי מימןבין C=O\text{C=O} בקטע אחד ל-N-H\text{N-H} בקטע שכן (של אותה שרשרת או של שרשרת אחרת)
שלישוניקיפול מרחבי של כל השרשרתאינטראקציות הידרופוביות, ון-דר-ולס, יוניות, קשרי מימן, קשרי דו-גופריתבין קבוצות הצד של שיירים, גם כאלה שרחוקים זה מזה ברצף

אינטראקציות בין קבוצות צד במבנה השלישוני

זוג קבוצות צדהאינטראקציהדוגמה
טעונה חיובית וטעונה שליליתאינטראקציה יונית (משיכה חשמלית). החזקה מבין הלא-קוולנטיותLys\text{Lys} (−NH3+-\text{NH}_3^+) עם Asp\text{Asp} (−COO−-\text{COO}^-)
שתי קבוצות טעונות באותו מטעןדחייה, אין קשרLys\text{Lys} עם Arg\text{Arg}
קוטבית וקוטבית (או קוטבית וטעונה)קשר מימןSer\text{Ser} (−OH-\text{OH}) עם Asn\text{Asn}
הידרופובית והידרופוביתאינטראקציות הידרופוביות ואינטראקציות ון-דר-ולסLeu\text{Leu}, Ile\text{Ile}, Val\text{Val}
שני שיירי ציסטאיןקשר דו-גופרית −CH2-S-S-CH2−-\text{CH}_2\text{-S-S-CH}_2- (קשר קוולנטי)Cys\text{Cys} עם Cys\text{Cys}

קשר דו-גופרית נוצר בתהליך חמצון, בין שתי קבוצות −SH-\text{SH} של שיירי ציסטאין שקרובות זו לזו במבנה המרחבי, גם אם הן רחוקות זו מזו ברצף.

יש בחלבון שיירי ציסטאין - זה לא אומר בוודאות שיש בו קשרי דו-גופרית.

דרך הפתרון

חלבון כדורי: מה פונה פנימה ומה החוצה

כשנתון חלבון כדורי בתמיסה מימית, ושואלים לאן פונה קבוצת הצד של חומצה אמינית מסוימת, או למה החלבון מסיס במים:

1. מוצאים בטבלה את קבוצת הצד וממיינים אותה: הידרופובית, קוטבית או טעונה.

2. קוטבית או טעונה - כלפי חוץ, אל המים: יוצרת עם מולקולות המים קשרי מימן (קוטבית) או אינטראקציות יון-דו-קוטב (טעונה).

3. הידרופובית - כלפי פנים, הרחק מהמים: אינה יוצרת קשרי מימן עם המים, והקבוצות ההידרופוביות נמשכות זו לזו באינטראקציות ון-דר-ולס.

4. מסיסות: פני החלבון הכדורי בנויים מקבוצות הידרופיליות, ולכן מולקולות המים מקיפות אותו והוא מסיס במים.

מה מפריע לסליל α

גורםההשפעה על המבנה השניוני
פרוליןכשפרולין קשור בקשר פפטידי, אטום החנקן שלו קשור לשלושה אטומי פחמן (חלק מטבעת) ואין עליו אטום מימן. לכן אין קבוצת N-H\text{N-H} ליצירת קשר המימן שמייצב את הסליל. הטבעת הקשיחה גם מגבילה את הסיבוב ויוצרת כיפוף בשרשרת
קבוצות טעונותקבוצות צד סמוכות עם מטען זהה דוחות זו את זו, ומפריעות לסליל להתפתל
קבוצות נפחיותקבוצות צד גדולות סמוכות מפריעות זו לזו מרחבית, ומפריעות לסליל להתפתל

גורמים לדנטורציה

גורםמה קורהאילו קשרים נפגעים
טמפרטורה גבוהההאנרגיה הקינטית של חלקי השרשרת גדלה, והתנועה שוברת את הקשרים החלשיםקשרי מימן, אינטראקציות ון-דר-ולס והידרופוביות, אינטראקציות יוניות
שינוי ב-pH\text{pH}בתמיסה חומצית מאוד או בסיסית מאוד משתנה המטען של קבוצות צד טעונות (−COO−-\text{COO}^-, −NH3+-\text{NH}_3^+), והמשיכה החשמלית ביניהן נפגעתאינטראקציות יוניות בין קבוצות הצד
אוריאהמולקולות האוריאה יוצרות קשרי מימן עם קבוצות החלבון, במקום קשרי המימן שבין חלקי השרשרתקשרי מימן (במבנה השניוני והשלישוני)
מרקפתואתאנולמחזר את קשרי הדו-גופרית לקבוצות −SH-\text{SH}קשרי דו-גופרית

בכל המקרים הקשרים הפפטידיים לא נשברים, והמבנה הראשוני נשאר. את הנוסחאות של אוריאה ושל מרקפתואתאנול לא צריך לזכור.

שים לב

דנטורציה אינה הידרוליזה. בדנטורציה נהרס המבנה המרחבי, והקשרים הפפטידיים נשארים. בהידרוליזה נשברים הקשרים הפפטידיים, והמבנה הראשוני משתנה. גם הוספת מלח אינה שוברת קשרים פפטידיים: היא משנה את המבנה השלישוני, לא את המבנה הראשוני.

שים לב

קשרי מימן יש גם במבנה השניוני וגם במבנה השלישוני, אבל בין קבוצות שונות: במבנה השניוני - בין C=O\text{C=O} ל-N-H\text{N-H} של השלד; במבנה השלישוני - בין קבוצות צד.

שים לב

קשר דו-גופרית הוא קשר קוולנטי, ושאר האינטראקציות במבנה השלישוני אינן קוולנטיות. ההבדל בין קשר דו-גופרית לקשר פפטידי: הקשר הפפטידי נמצא בשלד וקובע את המבנה הראשוני; קשר הדו-גופרית מחבר בין קבוצות צד ומייצב את המבנה השלישוני.

דוגמה א - לאן פונות קבוצות צד בחלבון כדורי

ריבונוקלאז הוא חלבון כדורי. שתיים מהחומצות האמיניות הנמצאות בריבונוקלאז הן אספרגין, Asn\text{Asn}, ולויצין, Leu\text{Leu}. המבנה הכדורי של ריבונוקלאז מעוצב על ידי הצמדה הידרופובית (אפקט הידרופובי) ומיוצב על ידי קשרים מסוגים שונים.

i. בתמיסה מימית, לאיזה כיוון פונה קבוצת הצד של האספרגין שבריבונוקלאז - כלפי חוץ או כלפי פנים המולקולה? נמקו.

ii. בתמיסה מימית, לאיזה כיוון פונה קבוצת הצד של לויצין שבריבונוקלאז - כלפי חוץ או כלפי פנים המולקולה? נמקו.

פתרון

1. קבוצות הצד מהטבלה: Asn\text{Asn} - −CH2-CO-NH2-\text{CH}_2\text{-CO-NH}_2, קבוצה אמידית קוטבית. Leu\text{Leu} - −CH2-CH(CH3)2-\text{CH}_2\text{-CH(CH}_3)_2, קבוצה פחמימנית, הידרופובית.

2. i: בקבוצה האמידית יש אטומי חמצן וחנקן עם זוגות אלקטרונים לא קושרים, ואטומי מימן שקשורים לחנקן. היא יוצרת קשרי מימן עם מולקולות המים שמסביב לחלבון, ולכן פונה כלפי חוץ.

3. ii: קבוצת הצד של לויצין אינה יוצרת קשרי מימן עם המים. בתמיסה מימית הקבוצות ההידרופוביות מתרכזות בפנים המולקולה, הרחק מהמים, ושם פועלות ביניהן אינטראקציות ון-דר-ולס. לכן היא פונה כלפי פנים.

תשובה

i. כלפי חוץ: קבוצת הצד של אספרגין קוטבית ויוצרת קשרי מימן עם מולקולות המים. ii. כלפי פנים: קבוצת הצד של לויצין הידרופובית ואינה יוצרת קשרי מימן עם המים.

דוגמה ב - דנטורציה בחימום ואובדן פעילות

אחד החלבונים בביצה הוא אלבומין. בעת בישול או טיגון ביצה, קורס המבנה של האלבומין ושל שאר החלבונים, המבנה נהפך לאקראי ונוצר משקע לבן. במצב זה החלבונים מאבדים את יכולת הפעילות שלהם.

הסבירו מדוע אלבומין מאבד את יכולת הפעילות שלו בטמפרטורה גבוהה.

פתרון

1. מבנה ותפקוד: הפעילות של חלבון תלויה במבנה המרחבי הייחודי שלו.

2. מה מייצב את המבנה: המבנה השניוני מיוצב בקשרי מימן בין קבוצות השלד, והמבנה השלישוני באינטראקציות בין קבוצות הצד: קשרי מימן, אינטראקציות ון-דר-ולס, קשרים יוניים וקשרי דו-גופרית. רובן חלשות בהרבה מהקשרים הקוולנטיים שבשלד.

3. חימום: האנרגיה הקינטית של חלקי השרשרת גדלה, והתנועה שוברת את קשרי המימן ואת האינטראקציות החלשות. הסלילים, המשטחים והקיפול נפרמים - דנטורציה.

4. מסקנה: הקשרים הפפטידיים לא נשברים, ולכן המבנה הראשוני נשאר; אבל המבנה המרחבי הייחודי אבד, ולכן החלבון אינו יכול לבצע את תפקידו.

תשובה

בטמפרטורה גבוהה נשברים הקשרים והאינטראקציות החלשים (קשרי מימן, אינטראקציות ון-דר-ולס, קשרים יוניים) שמייצבים את המבנה השניוני והשלישוני. המבנה המרחבי הייחודי של החלבון נהרס (דנטורציה), ולכן החלבון אינו יכול לבצע את תפקידו, אף שהמבנה הראשוני נשאר.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.