דילוג לתוכן המרכזי

סיכום רשויות השלטון

אזרחות לבגרות · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת ברשויות השלטון: המושגים, המושגים עם כל הרכיבים שהבגרות דורשת, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

רשויות השלטון

בבחירות אתם בוחרים את הכנסת. הכנסת מביעה אמון בממשלה, והממשלה מנהלת את המדינה: משרד החינוך מפעיל תוכנית נגד העתקות בבגרות, ומשרד התחבורה מתקין תקנות בטיחות להסעות תלמידים. וכשאזרח חושב שהממשלה פגעה בו שלא כחוק, הוא עותר לבג"ץ.

במדויק: בישראל שלוש רשויות שלטון:

- הרשות המחוקקת - הכנסת: מחוקקת חוקים (חקיקה ראשית), מייצגת את האזרחים, מפקחת על הממשלה ומבקרת אותה, מכוננת את הממשלה, בוחרת בעלי תפקידים ומשמשת רשות מכוננת.

- הרשות המבצעת - הממשלה: קובעת מדיניות ומבצעת אותה, מתקינה תקנות (חקיקת משנה), פועלת מכוח הסמכות השיורית, ובמצב חירום מתקינה תקנות לשעת חירום.

- הרשות השופטת - בתי המשפט: מכריעה בעבירות על החוק (משפט פלילי) ובסכסוכים (משפט אזרחי). בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, מקיים ביקורת שיפוטית על שתי הרשויות האחרות. כדי שתוכל לעשות זאת, היא בלתי תלויה.

הנושא הזה עוסק במוסדות עצמם: מה כל רשות עושה ואיך היא עובדת. את עקרון הפרדת הרשויות ואת מנגנוני הפיקוח כעקרונות תמצאו בנושא "עקרונות הדמוקרטיה".

1. הכנסת: קואליציה, אופוזיציה, מליאה וועדות

עבודת הכנסת: קואליציה, אופוזיציה, מליאה וועדות

בכנסת 120 חברים. אחרי הבחירות הם מתחלקים לשני מחנות: מי שתומכים בממשלה ומי שמתנגדים לה. גם העבודה מתחלקת לשני מקומות: האולם הגדול, שבו מתכנסים כולם ומצביעים, והוועדות, שבהן קבוצות קטנות של חברי כנסת דנות בפרטים.

במדויק:

- קואליציה: הסיעות שכוללות את רוב חברי הכנסת ומהוות את בסיס התמיכה של הממשלה בכנסת. היא מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה, ומחויבת למשמעת קואליציונית.

- אופוזיציה: הסיעות שכוללות מיעוט מבין חברי הכנסת ואינן תומכות בממשלה. הן מבקרות את הממשלה ומפקחות עליה, ומהוות אלטרנטיבה לשלטון המכהן.

- מליאה: כינוס של כל 120 חברי הכנסת, בראשות יושב ראש הכנסת (או אחד מסגניו). במליאה מתקיימים הדיונים הכלליים והפומביים ומתקבלות ההכרעות הרשמיות של הכנסת: הצבעות על הצעות חוק בכל הקריאות, והצבעות אמון ואי־אמון בממשלה. היא עוסקת בכל הנושאים שעל סדר היום, והפיקוח בה נעשה בכלים כלליים: שאילתות, הצעות לסדר היום, הצעות אי־אמון.

- ועדות: הכנסת בוחרת מבין חבריה ועדות קבועות, כל אחת לתחום מסוים, וגם ועדות לעניינים מסוימים. חברים בהן חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. בוועדות נעשית העבודה המקצועית והמעמיקה: דיון מפורט בהצעות חוק והכנתן לקריאה השנייה והשלישית, דיון בנושאים שבתחום הוועדה, זימון שרים ובעלי תפקידים בשירות המדינה וקבלת מידע מהם, ושמיעת מומחים, ארגונים ואזרחים.

משמעת קואליציונית פירושה שכאשר הנהגת הממשלה מחליטה לתמוך בהצעת חוק או להתנגד לה, כל חברי הקואליציה מצביעים לפי ההחלטה. לכן הממשלה יכולה בדרך כלל להעביר את ההצעות שלה בכנסת.

הממשלה נשענת על הקואליציה: היא מכהנת כל עוד יש לה אמון הכנסת (ראו בשיעור על תפקידי הכנסת: כינון הממשלה). האופוזיציה היא אחד מאמצעי הפיקוח של הכנסת על הממשלה, ובבחירות הבאות היא יכולה להחליף אותה.

קואליציה מול אופוזיציה

ההבדלקואליציהאופוזיציה
גודלרוב חברי הכנסתמיעוט מבין חברי הכנסת
היחס לממשלהבסיס התמיכה של הממשלה בכנסתלא תומכת בממשלה
מחויבויותהסכמים קואליציוניים ומשמעת קואליציוניתאינה מחויבת להסכמים הקואליציוניים ולמשמעת הקואליציונית
התפקיד המרכזימאפשרת לממשלה לכהן ולהעביר את המדיניות שלהמבקרת את הממשלה, מפקחת עליה ומהווה אלטרנטיבה לשלטון המכהן

מליאה מול ועדות

ההבדלמליאהועדות
הרכבכל 120 חברי הכנסתמספר מצומצם של חברי כנסת מסיעות שונות, בדרך כלל לפי יחסי הכוחות בין הסיעות
אופי העבודהדיונים כלליים ופומביים והכרעות רשמיות: הצבעות על הצעות חוק בכל הקריאות, הצבעות אמון ואי־אמוןעבודה מקצועית ומפורטת: דיון בהצעת חוק סעיף אחר סעיף והכנתה לקריאה השנייה והשלישית
תחוםכל הנושאים שעל סדר היוםכל ועדה מתמחה בתחום מסוים (כספים, חוץ וביטחון, חינוך ועוד)
כלי פיקוחכלים כלליים: שאילתות, הצעות לסדר היום, הצעות אי־אמוןזימון שרים, פקידים, מומחים ונציגי ציבור, ופיקוח לעומק על משרדי הממשלה שבתחומה

נקודת דמיון: גם במליאה וגם בוועדות הכנסת ממלאת את תפקידיה - חקיקה, פיקוח על הממשלה וייצוג.

שים לב

הקואליציה היא לא הממשלה. הממשלה היא השרים, הרשות המבצעת. הקואליציה היא הסיעות בכנסת שתומכות בממשלה. בקטע מחפשים "הסיעות התומכות בממשלה", "הסכמים", "משמעת" או "חברי כנסת מסיעות החברות בממשלה".

שים לב

שאלה שמחברת בין הוועדות לבין תפקידי הכנסת: בעבודת הוועדות באים לידי ביטוי שלושה תפקידים. פיקוח וביקורת - הוועדות מחייבות שרים להופיע לפניהן, מזמנות פקידים ודורשות מידע. חקיקה - הוועדות מכינות את הצעות החוק לקריאה השנייה והשלישית. ייצוג האזרחים - בוועדות מיוצגות דעות ועמדות של אזרחים.

דוגמה א - שאלת ידע: שני הבדלים בין מליאה לוועדות

הציגו שני הבדלים בין עבודת הכנסת במליאה ובין עבודת הכנסת בוועדות.

פתרון

1. זו שאלת השוואה. לכל הבדל בוחרים קריטריון אחד, ומעמידים את המליאה ואת הוועדות זו מול זו, עם "ואילו" או "לעומת".

2. הבדל ראשון, הרכב: במליאה כל 120 חברי הכנסת, ואילו בוועדה מספר מצומצם של חברי כנסת מסיעות שונות.

3. הבדל שני, אופי העבודה: במליאה דיונים כלליים והכרעות רשמיות, ואילו בוועדות עבודה מקצועית ומפורטת.

4. לא כותבים תיאור של המליאה ותיאור של הוועדות בנפרד, ולא משווים לפי קריטריונים שונים (הרכב המליאה מול אופי העבודה בוועדות).

תשובה

הרכב: במליאה משתתפים כל 120 חברי הכנסת, ואילו בוועדה מספר מצומצם של חברי כנסת מסיעות שונות, בדרך כלל לפי יחסי הכוחות בין הסיעות. אופי העבודה: במליאה מתקיימים דיונים כלליים ומתקבלות הכרעות רשמיות (הצבעות על הצעות חוק בכל הקריאות, הצבעות אמון ואי־אמון), ואילו בוועדות נעשית עבודה מקצועית ומפורטת: הכנת הצעות חוק לקריאה שנייה ושלישית, סעיף אחר סעיף. (אפשר גם: תחום - המליאה עוסקת בכל הנושאים, ואילו כל ועדה מתמחה בתחום מסוים; כלים - בוועדות מזמנים מומחים, שרים ופקידים ומפקחים לעומק, ואילו במליאה הפיקוח נעשה בכלים כלליים כמו שאילתות.)

דוגמה ב - קואליציה בקטע על החוק הנורווגי

מתוך המאמר "שינוי לכיוון החיובי: הרחבת החוק הנורווגי חיונית לבריאות הדמוקרטיה" (2020):

"בעקבות החוק הנורווגי התפטרו כמה שרים מן הכנסת, ובמקומם הושבעו חברי כנסת חדשים מן הסיעות השונות המרכיבות את הממשלה. [...] כידוע כל חבר כנסת רשאי ליזום חוק, להעבירו לאישור נשיאות הכנסת, ולאחר מכן להעלותו לדיון במליאה. אולם על פי ההתחייבויות בהסכמים שעליהם חתומות הסיעות התומכות בממשלה, חברי כנסת מאותן הסיעות רשאים ליזום חוק רק אם קיבלו מן הממשלה אישור לכך."

הצג את המושג קואליציה.

הסבר כיצד המושג קואליציה בא לידי ביטוי בקטע.

פתרון

1. מציגים מן הידע, עם כל הרכיבים: רוב חברי הכנסת, בסיס התמיכה של הממשלה, הסכמים קואליציוניים, משמעת קואליציונית.

2. מצטטים משפט ממוקד: "אולם על פי ההתחייבויות בהסכמים שעליהם חתומות הסיעות התומכות בממשלה, חברי כנסת מאותן הסיעות רשאים ליזום חוק רק אם קיבלו מן הממשלה אישור לכך."

3. מקשרים כל חלק במשפט לרכיב: "הסיעות התומכות בממשלה" - בסיס התמיכה של הממשלה בכנסת; "בהסכמים שעליהם חתומות" - הסכמים קואליציוניים; הצורך באישור הממשלה ליוזמת חקיקה - משמעת קואליציונית.

תשובה

קואליציה: הסיעות שכוללות את רוב חברי הכנסת ומהוות את בסיס התמיכה של הממשלה בכנסת; מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה, ומחויבת למשמעת קואליציונית. ציטוט: "אולם על פי ההתחייבויות בהסכמים שעליהם חתומות הסיעות התומכות בממשלה, חברי כנסת מאותן הסיעות רשאים ליזום חוק רק אם קיבלו מן הממשלה אישור לכך." קישור: "הסיעות התומכות בממשלה" = בסיס התמיכה של הממשלה בכנסת; "בהסכמים שעליהם חתומות" = הסכמים קואליציוניים; אישור הממשלה ליוזמות חקיקה = משמעת קואליציונית. (אפשר גם: "...חברי כנסת חדשים מן הסיעות השונות המרכיבות את הממשלה" - כמה סיעות מתאחדות כדי לתמוך בממשלה.)

2. תפקידי הכנסת ותהליך החקיקה

תפקידי הכנסת

חבר כנסת שואל את שר התחבורה איך יונגשו תחנות הרכבת. ועדת הבריאות דורשת משר החקלאות להסביר ממצאים על חומרי הדברה. המליאה בוחרת נשיא מדינה. בכל אחד מהמקרים האלה הכנסת ממלאת תפקיד אחר.

במדויק: לפי המיקוד, לכנסת שישה תפקידים:

- ייצוג האזרחים: הכנסת מייצגת את ריבונות העם ואת כלל האזרחים, ואת העמדות והאינטרסים השונים בחברה. האזרחים בוחרים במפלגות המבטאות את העמדות האידיאולוגיות שלהם. גם בוועדות הכנסת מיוצגות דעות ועמדות של אזרחים.

- חקיקה: הכנסת היא הרשות המחוקקת. היא מחוקקת חוקים (חקיקה ראשית) המחייבים את כל האזרחים ואת רשויות השלטון, ויכולה להסמיך את הממשלה להתקין תקנות (חקיקת משנה).

- פיקוח וביקורת: מנגנון פיקוח פורמלי: הכנסת מפקחת ומבקרת את מדיניותה ואת פעולותיה של הרשות המבצעת (הממשלה). האמצעים: אופוזיציה, ועדות, אישור התקציב, וכלים פרלמנטריים כמו הצעת אי־אמון, שאילתות והצעות לסדר היום.

- כינון הממשלה: אחרי הבחירות, חבר כנסת שהנשיא הטיל עליו להרכיב ממשלה מציג אותה לפני הכנסת. הממשלה מכוננת רק אחרי שהכנסת הביעה בה אמון (ברוב קולות המצביעים). הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת, והכנסת יכולה להפיל אותה בהצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבית (61 חברי כנסת התומכים בממשלה חלופית).

- מינוי בעלי תפקידים: הכנסת בוחרת בעלי תפקידים ממלכתיים: את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה (בהצבעה חשאית, לכהונה אחת של שבע שנים), ואת נציגיה בוועדה לבחירת שופטים.

- רשות מכוננת (אספה מכוננת): הכנסת אחראית על הכנת חוקה (כינון חוקה) באמצעות חקיקת חוקי יסוד (החלטת הררי, 1950: החוקה תיכתב פרק אחר פרק, וכל פרק יהיה חוק יסוד).

על חוקי היסוד ועל ההבדל בין הכנסת כרשות מכוננת לבין הכנסת כרשות מחוקקת, ראו בנושא "יסודות חוקתיים".

הפיקוח של הכנסת הוא אחד ממנגנוני הפיקוח המוסדיים על השלטון. את מנגנוני הפיקוח כולם, המוסדיים והחוץ־מוסדיים, תמצאו בנושא "עקרונות הדמוקרטיה".

אמצעי הפיקוח של הכנסת על הממשלה

האמצעיאיך הכנסת מפקחת באמצעותו
שאילתהחבר כנסת שואל שר על עניין שבתחום משרדו, והשר חייב להשיב
ועדות הכנסתדנות בפעולות משרדי הממשלה, מזמנות שרים ונציגי משרדים ודורשות מהם מידע והסברים
הצעת אי־אמוןכיום קונסטרוקטיבית: הכנסת יכולה להפיל את הממשלה ברוב של 61 חברי כנסת לפחות, המביעים אמון בממשלה חלופית
אישור התקציבהממשלה זקוקה לאישור הכנסת לחוק התקציב, ובלעדיו אינה יכולה לבצע את מדיניותה
האופוזיציהמבקרת את מדיניות הממשלה ומציגה חלופות
הצעה לסדר היוםדיון במליאה בנושא שעל סדר היום הציבורי
דרך הפתרון

איזה תפקיד של הכנסת בקטע, ואיזה נפגע

1. חפשו את הפעולה, ולא את המילים "כנסת" או "חוק". רמזים לכל תפקיד:

•שאילתה, ועדה שמזמנת שר, דרישה מהממשלה לפעול, אי־אמון, תקציב - פיקוח וביקורת.

- "רצון הבוחרים", "נבחרי העם", "עמדות מגוונות", חברי כנסת שפועלים למען בוחריהם - ייצוג האזרחים.

•חקיקת חוק יסוד, "חוקה" - רשות מכוננת.

•חוק חדש או תיקון לחוק - חקיקה.

•בחירת נשיא המדינה או מבקר המדינה - מינוי בעלי תפקידים.

•הבעת אמון בממשלה חדשה, "61 חברי כנסת" שהממשלה נשענת עליהם - כינון הממשלה.

2. בשאלה "איזה תפקיד נפגע": חפשו מה נמנע מחברי הכנסת: שר שלא ענה על שאילתות, הסכם שלא הובא לדיון במליאה. התפקיד שנפגע הוא זה שהכלי החסום שייך לו.

3. הציגו את התפקיד עם כל הרכיבים. בפיקוח וביקורת כתבו גם את האמצעים.

4. קשרו את הציטוט לרכיב מסוים: למשל, שאילתה היא כלי פרלמנטרי שבו חבר הכנסת דורש מהשר דין וחשבון.

שים לב

מלכודת: בקטע על שרים שלא ענו על שאילתות, חבר כנסת מציע הצעת חוק שתטיל עליהם סנקציות. התפקיד שנפגע הוא פיקוח וביקורת, ולא חקיקה. הצעת החוק היא רק תגובה לפגיעה.

שים לב

הכנסת לא ממנה את השרים. את השרים ממנה ראש הממשלה, והכנסת מביעה אמון בממשלה כולה. במינוי בעלי תפקידים כתבו את נשיא המדינה, את מבקר המדינה ואת נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים.

חקיקה ראשית ותהליך החקיקה

חבר כנסת מגיש הצעת חוק נגד חברי כנסת שעוברים סיעה תמורת תפקיד. משרד ממשלתי מנסח הצעת חוק משלו. שתי ההצעות יעברו כמה הצבעות במליאה ודיון מפורט בוועדה לפני שיהיו לחוק.

במדויק: חקיקה ראשית היא החקיקה של הכנסת: חוקים המחייבים את כל האזרחים ואת רשויות השלטון. הצעת חוק יכולה לבוא משלושה גורמים:

- הצעת חוק פרטית: הצעה שיוזם ומגיש חבר כנסת אחד או קבוצה של חברי כנסת (ולא הממשלה או ועדה מוועדות הכנסת). היא מוגשת לנשיאות הכנסת לאישור ומונחת על שולחן הכנסת. לאחר פרק זמן (בדרך כלל 45 יום) היא עולה לקריאה טרומית (דיון מוקדם) במליאה. אם אושרה, היא מועברת לוועדה שמכינה אותה לקריאה ראשונה, ואחר כך עוברת קריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק פרטית מאפשרת לחברי הכנסת, גם מן האופוזיציה, ליזום חקיקה.

- הצעת חוק ממשלתית: הצעה שיוזמת הממשלה, משרד ממשלתי בראשות שר. המשרד מנסח אותה כתזכיר חוק ומפיץ אותו לקבלת הערות. ההצעה צריכה את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה (בדרך כלל בראשות שר המשפטים). אחר כך היא מונחת על שולחן הכנסת ועולה ישירות לקריאה ראשונה, בלי קריאה טרומית, ואחר כך דיון בוועדה וקריאה שנייה ושלישית.

- הצעת חוק של ועדה מוועדות הכנסת.

בכל הדרכים ההצעה עוברת שלוש קריאות במליאה, ובין הקריאה הראשונה לשנייה דיון בוועדה. הצעה פרטית עוברת לפני כן גם קריאה טרומית.

הצעת חוק פרטית מאפשרת לחברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, להשתתף בתפקיד החקיקה ולהעלות לסדר היום נושאים שחשובים להם ולבוחריהם. הצעת חוק ממשלתית נשענת על רוב הקואליציה, ולכן יש לה בדרך כלל סיכוי גבוה להתקבל.

גם חוק יסוד עובר בכנסת את אותו תהליך של שלוש קריאות (ראו בנושא "יסודות חוקתיים", בשיעור על חוקי היסוד).

שלבי החקיקה

השלבמה קורהמי עובר אותו
הגשהפרטית: אישור נשיאות הכנסת והנחה על שולחן הכנסת. ממשלתית: תזכיר חוק, אישור ועדת השרים לענייני חקיקה והנחה על שולחן הכנסתכל ההצעות, כל אחת בדרך שלה
קריאה טרומית (דיון מוקדם)דיון והצבעה במליאה. אם ההצעה אושרה, ועדה מכינה אותה לקריאה ראשונהרק הצעת חוק פרטית
קריאה ראשונההצבעה במליאה. אם ההצעה אושרה, היא מועברת לוועדהכל ההצעות. הממשלתית מתחילה כאן
דיון בוועדההוועדה דנה בהצעה סעיף אחר סעיף ומכינה אותה לקריאה השנייה והשלישיתכל ההצעות
קריאה שנייה ושלישיתהצבעות במליאה על ההצעה שהוועדה הכינה. אם ההצעה התקבלה, היא נעשית לחוקכל ההצעות
שים לב

"פרטית" פירושו שהיוזם הוא חבר כנסת, ולא שהחוק עוסק בעניין פרטי של אדם מסוים. ומהתוכן של חוק לבדו אי אפשר לדעת אם ההצעה הייתה פרטית או ממשלתית: חפשו בקטע מי יזם אותה.

שים לב

טעות נפוצה: לכתוב שהצעת חוק ממשלתית עוברת קריאה טרומית. הקריאה הטרומית היא שלב שרק הצעת חוק פרטית עוברת. ועדה "בראשות שר המשפטים" בקטע היא ועדת השרים לענייני חקיקה.

דוגמה א - תפקיד הכנסת שנפגע: שאילתות שלא נענו

על פי תקנון הכנסת, על כל אחד מנציגי הממשלה חלה חובה לענות על שאילתות המוגשות לו בענייני משרדו.

לאחרונה הועלתה טענה בכנסת כי שרים רבים התעלמו מן השאילתות. על פי הטענה, מצב זה מנע מחברי הכנסת למלא את אחד התפקידים החשובים שלהם. אחד מחברי הכנסת אף הציע לקדם הצעת חוק שתאפשר הטלת סנקציות על שרים שלא יענו בתוך חודש על השאילתות שהוגשו להם.

•ציינו והציגו את תפקיד הכנסת שנפגע, על פי הטענה.

•צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי תפקיד הכנסת הזה נפגע.

•הסבירו כיצד תפקיד זה של הכנסת בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.

פתרון

1. מזהים את הכלי שנחסם: השאילתה. היא כלי פרלמנטרי לפיקוח, ולכן התפקיד שנפגע הוא פיקוח וביקורת. הצעת החוק שבסוף הקטע היא תגובה, ולא התפקיד שנפגע.

2. מציגים: מנגנון פיקוח פורמלי; הכנסת מפקחת ומבקרת את מדיניות הממשלה ואת פעולותיה; האמצעים: אופוזיציה, ועדות, אישור התקציב, הצעת אי־אמון, שאילתות, הצעות לסדר היום.

3. מצטטים: "לאחרונה הועלתה טענה בכנסת כי שרים רבים התעלמו מן השאילתות."

4. מקשרים: בשאילתה חבר כנסת שואל שר על ענייני משרדו, והשר חייב להשיב. כשהשרים מתעלמים, חברי הכנסת לא מקבלים מידע ולא יכולים לפקח על פעולות המשרדים.

תשובה

פיקוח וביקורת: מנגנון פיקוח פורמלי - הכנסת מפקחת ומבקרת את מדיניותה ואת פעולותיה של הרשות המבצעת (הממשלה); אמצעים: אופוזיציה, ועדות, אישור התקציב, וכלים פרלמנטריים כמו הצעת אי־אמון, שאילתות, הצעות לסדר היום. ציטוט: "לאחרונה הועלתה טענה בכנסת כי שרים רבים התעלמו מן השאילתות." (או: "על פי הטענה, מצב זה מנע מחברי הכנסת למלא את אחד התפקידים החשובים שלהם.") הסבר: השאילתה היא כלי פרלמנטרי שבו חבר הכנסת דורש מהשר דין וחשבון על ענייני משרדו; כשהשרים מתעלמים ממנה, הכנסת אינה יכולה לפקח על פעולות הממשלה.

דוגמה ב - הצעת חוק פרטית בקטע על מעבר בין סיעות

מתוך המאמר "לא עוד שקלי וסילמן: תופעת ה'כלנתריזם' חייבת להסתיים" (2026):

"בשנת 1990 הייתי חבר כנסת ופעלתי למיגור התופעה הפסולה באמצעות הצעת חוק שהגשתי. ליוויתי את חקיקת החוק עוד בהצבעה שקדמה לשלוש הקריאות במליאה. החוק קבע כי חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר בעקבות זאת מן הכנסת, לא יוכל לכהן בתפקיד שר או סגן שר בזמן כהונתה של אותה כנסת."

הציגו את המושג הצעת חוק פרטית.

הסבירו כיצד המושג הצעת חוק פרטית בא לידי ביטוי בקטע.

פתרון

1. מציגים את שני חלקי המושג: מי היוזם (חבר כנסת, ולא הממשלה או ועדה), ומה ההליך המיוחד (נשיאות הכנסת, הנחה על השולחן, קריאה טרומית, ואחריה הקריאות).

2. מצטטים משפט שמראה שהיוזם הוא חבר כנסת: "בשנת 1990 הייתי חבר כנסת ופעלתי למיגור התופעה הפסולה באמצעות הצעת חוק שהגשתי."

3. מקשרים לרכיב: ההצעה לא באה מהממשלה, אלא מחבר כנסת.

4. אפשר להוסיף את המשפט "ליוויתי את חקיקת החוק עוד בהצבעה שקדמה לשלוש הקריאות": ההצבעה שלפני שלוש הקריאות היא הקריאה הטרומית, שרק הצעה פרטית עוברת.

5. לא מצטטים רק את מה שהחוק קבע: מהתוכן לבדו לא רואים מי יזם אותו.

תשובה

הצעת חוק פרטית: הצעת חוק שיוזם ומגיש חבר כנסת אחד או קבוצה של חברי כנסת (ולא הממשלה או ועדה מוועדות הכנסת); מוגשת לנשיאות הכנסת לאישור ומונחת על שולחן הכנסת; לאחר פרק זמן (בדרך כלל 45 יום) עולה לקריאה טרומית (דיון מוקדם) במליאה, ואם אושרה - מועברת לוועדה שמכינה אותה לקריאה ראשונה, ואחר כך קריאה שנייה ושלישית. ציטוט: "בשנת 1990 הייתי חבר כנסת ופעלתי למיגור התופעה הפסולה באמצעות הצעת חוק שהגשתי." / "ליוויתי את חקיקת החוק עוד בהצבעה שקדמה לשלוש הקריאות במליאה." קישור: היוזם הוא חבר כנסת ולא הממשלה; ההצבעה שקדמה לשלוש הקריאות היא הקריאה הטרומית.

3. הממשלה: תפקידים, חקיקת משנה וסמכות שיורית

תפקידי הממשלה

משרד החינוך מפעיל בינה מלאכותית כדי לאתר העתקות בבגרות. משרד התחבורה מתקין תקנות בטיחות להסעות תלמידים במוניות. שני המשרדים הם חלק מהממשלה, אבל כל פעולה מבטאת תפקיד אחר.

במדויק: הממשלה היא הרשות המבצעת. לפי המיקוד, אלה תפקידיה:

- קביעת מדיניות וביצועה: הממשלה מקבלת החלטות ומתווה קווי פעולה, ומוציאה את ההחלטות לפועל (באמצעות משרדי הממשלה), בתחומים שונים בענייני פנים וחוץ (חינוך, בריאות, רווחה, ביטחון ועוד).

- חקיקת משנה (קביעת תקנות): חקיקה של הרשות המבצעת (ממשלה, שרים, רשויות מקומיות), בצווים, בתקנות ובחוקי עזר עירוניים, כדי לאפשר את ביצוע החוק ולקדם את מטרותיו, באמצעות פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה הראשית. חקיקת המשנה כפופה לחקיקה הראשית, ואסור שתסתור אותה.

- סמכות שיורית: הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת (חוק יסוד: הממשלה).

- חקיקת תקנות לשעת חירום: בתקופה שבה הכנסת הכריזה על מצב חירום, הממשלה מוסמכת להתקין תקנות לשעת חירום, במידה שמצב החירום מחייב, כדי להגן על המדינה, על ביטחון הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים. אף שהן חקיקה של הרשות המבצעת, הן יכולות לשנות זמנית חוק, פרט לחוקים מוגנים (למשל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: הכנסת). המגבלות: הן מוגשות לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ופוקעות לאחר שלושה חודשים, אלא אם הוארכו בחוק; ואסור שימנעו פנייה לערכאות, יקבעו ענישה למפרע או יתירו פגיעה בכבוד האדם.

למה צריך חקיקת משנה? הכנסת קובעת בחוק את העקרונות. היא לא יכולה לפרט בכל חוק את כל הפרטים הטכניים, כמו סוג פנסי האיתות ברכב הסעות או גובה הקנס על עבירה מסוימת. את הפרטים האלה קובעים השרים בתקנות, לפי הסמכה בחוק.

סמכות שיורית: "שיורית" באה מ"שארית": מה שנשאר. כשאין חוק שמטיל משימה על רשות אחרת, הממשלה רשאית לפעול בשם המדינה, אבל תמיד בכפוף לחוק.

תקנות לשעת חירום: את חקיקת החירום כחלק מהמתח בין ביטחון לדמוקרטיה תמצאו בנושא "עקרונות הדמוקרטיה", בשיעור על ביטחון ודמוקרטיה, ואת ההגנה של חוקי היסוד מפניהן - בנושא "יסודות חוקתיים".

חקיקה ראשית מול חקיקת משנה

ההבדלחקיקה ראשיתחקיקת משנה
מי מחוקקהכנסת, הרשות המחוקקתהרשות המבצעת: ממשלה, שרים, רשויות מקומיות
הצורהחוקתקנות, צווים, חוקי עזר עירוניים
התפקידקובעת את העקרונות ומחייבת את כל האזרחים ואת רשויות השלטוןמפרטת את העקרונות שבחוק, כדי לאפשר את ביצועו ולקדם את מטרותיו
מקור הסמכותהכנסת היא הרשות המחוקקתהכנסת מסמיכה את הממשלה בחוק להתקין תקנות
מעמדעליונה על חקיקת המשנהכפופה לחקיקה הראשית, ואסור שתסתור אותה

שלוש סמכויות של הממשלה שקל לבלבל

הסמכותמתימה מותרהגבול
חקיקת משנהבכל זמן, לפי הסמכה בחוקלפרט את החוק בתקנות, בצווים ובחוקי עזרכפופה לחוק ואסור שתסתור אותו
תקנות לשעת חירוםרק במצב חירום שהכנסת הכריזה עליולהגן על המדינה, על ביטחון הציבור ועל אספקה ושירותים חיוניים; לשנות זמנית חוקיםלא חוקים מוגנים (למשל כבוד האדם וחירותו, חופש העיסוק, הכנסת); פוקעות אחרי שלושה חודשים אם לא הוארכו בחוק
סמכות שיוריתכשאין דין שמטיל את הפעולה על רשות אחרתלפעול בשם המדינהבכפוף לכל דין
דרך הפתרון

קביעת מדיניות או חקיקת משנה? בדקו מה המשרד עשה

1. האם המשרד התקין תקנות, צו או חוק עזר שמפרטים חוק קיים? מילים כמו "תקנות חדשות", "להתאים את הדרישות שבחוק", "קנסות" לאכיפת חוק - חקיקת משנה.

2. האם הממשלה או המשרד החליטו על קו פעולה והוציאו אותו לפועל? מילים כמו "תוכנית", "החליטה", "קיצוץ", "הקצאת משאבים", "הנחיות", "פועל לאיתור" - קביעת מדיניות וביצועה.

3. הציגו את התפקיד עם כל הרכיבים, וקשרו: בחקיקת משנה - איזה חוק התקנות מפרטות; במדיניות - מה ההחלטה ואיך מבצעים אותה.

שים לב

חקיקת משנה אינה חקיקה של הכנסת. היא חקיקה של הרשות המבצעת: שרים, הממשלה, וגם רשות מקומית שמחוקקת חוק עזר עירוני.

שים לב

רכיב שתלמידים שוכחים בהצגת חקיקת משנה: היא כפופה לחקיקה הראשית, ואסור שתסתור אותה. בלי הרכיב הזה ההצגה חסרה.

שים לב

"הנחיות" של משרד ממשלתי (למשל הנחיות משרד הבריאות בזמן מגפה) הן בבגרות ביטוי לקביעת מדיניות וביצועה: המשרד החליט איך להתמודד עם הבעיה ומוציא את ההחלטה לפועל.

דוגמה - חקיקת משנה: הסעות תלמידים במוניות

במדינת ישראל מתקיים מערך הסעות לתלמידים. בתחום זה החוק קובע דרישות טכניות וכללי בטיחות מחמירים, כגון שימוש בפנסי איתות מיוחדים. עד כה החוק חל רק על אוטובוסים ועל כלי רכב גדולים.

בשנים האחרונות החלו רשויות מקומיות להפעיל הסעות תלמידים גם באמצעות כלי רכב קטנים כגון מוניות.

בעקבות זאת גיבש משרד התחבורה תקנות חדשות שנועדו להתאים את הדרישות הטכניות שבחוק לכלי רכב קטנים.

•ציינו והציגו את תפקיד הממשלה הבא לידי ביטוי בפעולה של משרד התחבורה.

•צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי תפקיד הממשלה הזה בא לידי ביטוי בקטע.

•הסבירו כיצד תפקיד הממשלה הזה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.

פתרון

1. מזהים: משרד התחבורה "גיבש תקנות" שמתאימות את הדרישות "שבחוק". תקנות שמפרטות חוק קיים - חקיקת משנה, ולא קביעת מדיניות.

2. מציגים עם ארבעת הרכיבים: מי (הרשות המבצעת), באיזו צורה (צווים, תקנות, חוקי עזר), למה (לאפשר את ביצוע החוק בפירוט העקרונות), וכפיפות (אסור שתסתור את החוק).

3. מצטטים: "בעקבות זאת גיבש משרד התחבורה תקנות חדשות שנועדו להתאים את הדרישות הטכניות שבחוק לכלי רכב קטנים."

4. מקשרים: משרד ממשלתי, כלומר הרשות המבצעת, מתקין תקנות. התקנות לא קובעות עיקרון חדש: הן מפרטות איך לבצע את דרישות הבטיחות שכבר נקבעו בחוק גם בכלי רכב קטנים.

תשובה

חקיקת משנה: חקיקה של הרשות המבצעת (ממשלה, שרים, רשויות מקומיות); בצווים, תקנות וחוקי עזר עירוניים; כדי לאפשר את ביצוע החוק ולקדם את מטרותיו, באמצעות פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה הראשית; כפופה לחקיקה הראשית ואסור שתסתור אותה. ציטוט: "בעקבות זאת גיבש משרד התחבורה תקנות חדשות שנועדו להתאים את הדרישות הטכניות שבחוק לכלי רכב קטנים." הסבר: משרד התחבורה, חלק מהרשות המבצעת, מתקין תקנות שמפרטות את דרישות הבטיחות שבחוק ומתאימות אותן לכלי רכב קטנים, כדי שאפשר יהיה לבצע את החוק.

4. אחריות משותפת ואחריות מיניסטריאלית

אחריות ממשלתית משותפת ואחריות מיניסטריאלית

באחת ממדינות אירופה קרס גג של תחנת רכבת. שר התחבורה הודיע שיתפטר, אף שלא ידע על השיפוץ הרשלני, כי התחנות בתחום משרדו. בבריטניה התפטרו שרים כי התנגדו להחלטה של הממשלה, ולא היו מוכנים לשאת באחריות לה. בשני המקרים שרים התפטרו, אבל בגלל שני סוגי אחריות שונים.

במדויק:

- אחריות מיניסטריאלית: של מי - כל שר בממשלה. על מה - על הנושאים שבתחום משרדו ועל פעולות סגל עובדיו, גם אם נעשו שלא בידיעתו. כלפי מי - הכנסת, הממשלה והציבור. אופי - אחריות אקטיבית: השר חייב לדווח לכנסת על פעולות משרדו, להשיב על שאילתות ועל הצעות לסדר היום ולתקן ליקויים בתחום משרדו. זו אחריות ציבורית ולא משפטית; במקרה של כישלון חמור בתחום משרדו השר עשוי לקבל את האחריות ולהתפטר.

- אחריות ממשלתית משותפת: הממשלה אחראית כלפי הכנסת כגוף אחד. כל שר נושא באחריות לכל החלטות הממשלה, גם בתחומים שאינם בתחום משרדו, ואפילו אם התנגד להחלטה מסוימת ונותר בדעת מיעוט. זו אחריות פסיבית: השר אינו רשאי לפעול נגד החלטות הממשלה, ושר שאינו יכול לשאת באחריות להחלטה צפוי להתפטר. גם היא אחריות ציבורית (פוליטית) ולא משפטית.

שני סוגי האחריות משלימים זה את זה. האחריות המשותפת מחייבת את הממשלה לפעול כגוף אחד: אחרי שהתקבלה החלטה, השרים לא פועלים נגדה. האחריות המיניסטריאלית נותנת לכנסת כתובת ברורה לכל תחום: השר הממונה, שחייב לתת דין וחשבון. לכן האחריות המיניסטריאלית קשורה לתפקיד הפיקוח של הכנסת: שאילתות, דיונים בוועדות ובמליאה.

אחריות מיניסטריאלית מול אחריות משותפת

הקריטריוןאחריות מיניסטריאליתאחריות ממשלתית משותפת
של מיכל שר בממשלהכל שר בממשלה (נקודת דמיון)
על מההנושאים שבתחום משרדו ופעולות סגל עובדיו, גם שלא בידיעתוכל החלטות הממשלה, גם אם התנגד ונותר בדעת מיעוט
כלפי מיהכנסת והציבור (וגם הממשלה)הכנסת והציבור (נקודת דמיון)
אופיאקטיבית: לדווח, להשיב על שאילתות, לתקן ליקוייםפסיבית: לא לפעול נגד הממשלה והחלטותיה
מתי שר מתפטר בגללהכישלון חמור בתחום משרדוכשאינו מוכן לשאת באחריות להחלטה שהתנגד לה
סוג האחריותציבורית ולא משפטיתציבורית ולא משפטית (נקודת דמיון)
דרך הפתרון

מיניסטריאלית או משותפת? שאלו על מה השר נושא באחריות

1. על מה השר אחראי בקטע? אם על משהו שקרה בתחום משרדו (מחדל, בעיה, תוכנית של המשרד) - מיניסטריאלית. אם על החלטה של כל הממשלה - משותפת.

2. מה השר עושה? מדווח בכנסת, עונה על שאילתה, מציג תוכנית בוועדה, מבטיח לתקן - מיניסטריאלית. מתנגד להחלטת הממשלה ולכן מתפטר, או אומר ששרים "מחויבים לתמוך בכל החלטות הממשלה" - משותפת.

3. התפטרות לבדה לא מכריעה. שרים מתפטרים בשני סוגי האחריות. בדקו את הסיבה להתפטרות.

שים לב

בשאלה "הציגו נקודת דמיון", נקודת הדמיון צריכה להיות נכונה לשני סוגי האחריות יחד. יש שלוש: בשתיהן האחריות מוטלת על כל שר (של מי); בשתיהן היא כלפי הכנסת והציבור (כלפי מי); שתיהן אחריות ציבורית ולא משפטית. "על מה" הוא תמיד הבדל, לא דמיון.

שים לב

אחריות מיניסטריאלית חלה גם על מה שנעשה שלא בידיעת השר. שר שאומר "לא ידעתי" עדיין אחראי לפעולות סגל עובדיו ולנושאים שבתחום משרדו.

דוגמה א - שאלת ידע: דמיון והבדל בין סוגי האחריות

הציגו הבדל אחד ונקודת דמיון אחת בין שני סוגי האחריות:

•אחריות ממשלתית משותפת

•אחריות מיניסטריאלית

פתרון

1. בוחרים לכל אחד קריטריון אחד, והמשפט מתייחס לשני המושגים לפיו.

2. דמיון, לפי הקריטריון "של מי": "גם... וגם..." - בשתיהן האחריות מוטלת על כל שר בממשלה.

3. הבדל, לפי הקריטריון "על מה": "ב... ואילו ב..." - תחום המשרד מול כל החלטות הממשלה.

4. לא משווים לפי קריטריונים שונים, למשל "מיניסטריאלית היא על משרד אחד, ואילו משותפת היא כלפי הכנסת".

תשובה

דמיון: גם באחריות מיניסטריאלית וגם באחריות ממשלתית משותפת האחריות מוטלת על כל שר בממשלה. (או: בשתיהן האחריות היא כלפי הציבור והכנסת; שתיהן אחריות ציבורית ולא משפטית.) הבדל: באחריות מיניסטריאלית האחריות היא לנושאים שבתחום משרדו של כל שר ולפעולות סגל עובדיו, גם אם נעשו שלא בידיעתו, ואילו באחריות ממשלתית משותפת כל שר בממשלה נושא באחריות לכל החלטות הממשלה, גם אם התנגד להחלטה מסוימת ונותר בדעת מיעוט. (או: אחריות מיניסטריאלית היא אקטיבית - השר אמור לענות על שאילתות ולתקן ליקויים, ואילו אחריות משותפת היא פסיבית - השר אמור לא לפעול נגד הממשלה.)

דוגמה ב - שאלת אירוע: שר התחבורה וקריסת הגג

באחת ממדינות אירופה קרס גג בתחנת רכבת, וחמישה עשר בני אדם נהרגו. [...] התברר שהתקרית של קריסת הגג התרחשה לאחר שנערך שיפוץ בתחנה, וכי לפני השיפוץ החליטו הרשויות לצמצם את התקציב שנועד לו.

בעקבות גל המחאות הודיע שר התחבורה כי את שיפוץ התחנה ביצעה חברה פרטית ממדינה אחרת, והוא לא ידע על כך. אולם, בכל זאת, מכיוון שהטיפול בתחנות הרכבת במדינה מוטל על משרד התחבורה, השר מקבל את הטענות והוא יתפטר מתפקידו.

•ציינו והציגו את סוג האחריות שבא לידי ביטוי בדברי שר התחבורה.

•צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי סוג אחריות זה בא לידי ביטוי בקטע.

•הסבירו כיצד סוג אחריות זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.

פתרון

1. שואלים על מה השר אחראי: על תחנות הרכבת, שהן בתחום משרדו. אין כאן החלטה של הממשלה שהוא התנגד לה. לכן: אחריות מיניסטריאלית.

2. מציגים: כל שר; כלפי הכנסת, הממשלה והציבור; על תחום משרדו ועל פעולות עובדיו, גם שלא בידיעתו; דיווח, תשובות לשאילתות ותיקון ליקויים.

3. מצטטים: "אולם, בכל זאת, מכיוון שהטיפול בתחנות הרכבת במדינה מוטל על משרד התחבורה, השר מקבל את הטענות והוא יתפטר מתפקידו."

4. מקשרים לשני רכיבים: "מוטל על משרד התחבורה" - תחום המשרד; "והוא לא ידע על כך", ובכל זאת הוא מקבל את האחריות - גם שלא בידיעתו.

תשובה

אחריות מיניסטריאלית: כל שר אחראי כלפי הכנסת, הממשלה והאזרחים; לנושאים שבתחום משרדו ולפעולות סגל עובדיו, גם אם נעשו שלא בידיעתו; עליו לדווח לכנסת על פעולות משרדו, להשיב על שאילתות ועל הצעות לסדר היום ולתקן ליקויים. ציטוט: "אולם, בכל זאת, מכיוון שהטיפול בתחנות הרכבת במדינה מוטל על משרד התחבורה, השר מקבל את הטענות והוא יתפטר מתפקידו." הסבר: השר לוקח אחריות על מחדל בתחום משרדו, אף שלא ידע עליו.

5. הרשות השופטת: אי-תלות וסוגי משפט

אי־תלות הרשות השופטת

שופטת צריכה לפעמים לפסוק נגד הממשלה, נגד שר או נגד חוק של הכנסת. היא יכולה לעשות זאת רק אם היא לא חוששת לשכר שלה, למשרה שלה או למקום העבודה שלה. אי־תלות פירושה שאף גורם שלטוני לא יכול "להעניש" שופט בגלל פסק דין.

במדויק: אי־תלות (עצמאות) הרשות השופטת פירושה שהשופטים פוסקים רק על פי החוק ועל פי מצפונם, בלי תלות ברשות המחוקקת, ברשות המבצעת או בגורם אחר, ובלי לחשוש מן השלטון. שני כללים מבטיחים זאת:

- אופן בחירת שופטים: השופטים נבחרים בידי הוועדה לבחירת שופטים, ולא בידי גורם פוליטי אחד. בוועדה תשעה חברים, עם נציגות לשלוש הרשויות: שלושה שופטי בית המשפט העליון, ובהם הנשיא; שני שרים, ובהם שר המשפטים, שהוא יושב ראש הוועדה; שני חברי כנסת; ולצדם שני נציגים של לשכת עורכי הדין. לנציגות המקצועית־משפטית (השופטים ועורכי הדין, חמישה מתוך תשעה) יש רוב בוועדה.

- תנאי העסקת שופטים: שכר השופטים נקבע בידי הכנסת (ועדת הכספים) ולא בידי הממשלה, ואסור להחליט על הפחתת שכר של שופטים בלבד; כהונה עד גיל 70 (גיל הפרישה); איסור לשמש בתפקיד פוליטי ולעבוד בעבודות אחרות; חסינות: אי אפשר להעמיד שופט לדין בגלל פסק דין שנתן; אין מעבירים שופט ממקום כהונתו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או לפי החלטת בית הדין המשמעתי.

איך כל כלל שומר על אי־התלות: שופט שנבחר בוועדה שיש בה רוב לאנשי המקצוע אינו חייב את מינויו לפוליטיקאי מסוים, ולכן הוא אינו תלוי בו בעת שהוא פוסק. ושופט שפוסק נגד עמדת הממשלה או הכנסת אינו חושש לשכרו, למשרתו או למקום כהונתו.

שינוי בחוק: הרכב הוועדה מעוגן בחוק יסוד: השפיטה. בשנת 2025 קיבלה הכנסת תיקון לחוק היסוד שמשנה את הרכב הוועדה, ונקבע שיחול מהכנסת הבאה; לפי התיקון, אחד מחברי הכנסת בוועדה מייצג את הקואליציה והשני את האופוזיציה. ההרכב בן תשעה החברים הוא ההרכב כפי שהוא נלמד, וכך הוא כתוב בתשובות לשאלות בבגרות.

שני הכללים: מה כל רכיב מונע

הכללהרכיבממה הוא מגן על השופט
אופן בחירת שופטיםועדה לבחירת שופטים עם נציגות לשלוש הרשויות ולעורכי הדיןהמינוי אינו בידי גורם פוליטי אחד
אופן בחירת שופטיםרוב לנציגות המקצועית־משפטית (5 מתוך 9)השופט נבחר בעיקר לפי שיקולים מקצועיים, ואינו חייב את מינויו לפוליטיקאים
תנאי העסקהשכר שנקבע בידי הכנסת, ואין הפחתה לשופטים בלבדהממשלה, שהשופטים דנים בעניינה, אינה יכולה לפגוע בשכרם
תנאי העסקהכהונה עד גיל 70אין צורך "לרצות" גורם כלשהו כדי להמשיך בתפקיד
תנאי העסקהאיסור תפקיד פוליטי ועבודה אחרתאין לשופט אינטרס פוליטי או כלכלי בתוצאה
תנאי העסקהחסינות על פסק דיןאי אפשר להעמיד אותו לדין בגלל פסיקה
תנאי העסקהאין העברה ממקום הכהונה בלי הסכמת נשיא העליון או החלטת בית הדין המשמעתיאי אפשר "להגלות" שופט בגלל פסיקה
שים לב

אל תכתבו שלשופטים לבדם יש רוב בוועדה. השופטים הם שלושה מתוך תשעה. הרוב הוא של אנשי המקצוע המשפטי יחד: שלושה שופטים ושני עורכי דין, חמישה מתוך תשעה.

שים לב

בשאלה "הציגו את אחד הכללים" מי שפירט את הרכב הוועדה באופן מלא קיבל ניקוד מלא. בתנאי ההעסקה כתבו כמה תנאים, ולא רק "תנאי העסקה טובים". ובשאלה "הציגו שני כללים" הכלל השני צריך להיות כלל אחר, לא עוד פרט מאותו כלל.

מושגים לשאלת עמדה על בחירת שופטים

בבגרות נשאלו שאלות עמדה על הצעות לשנות את בחירת השופטים: שימוע בכנסת למועמדים, בחירת נשיא בית המשפט העליון בידי הכנסת, חובה למנות שופטים מכל המגזרים. אין עמדה נכונה. אלה המושגים שהמחוון מקבל:

הצדמושגים מתאימים
נגד מעורבות של נבחרי הציבור בבחירת השופטיםאי־תלות הרשות השופטת; הפרדת רשויות; הגבלת השלטון; שלטון החוק (השופט כפוף רק לחוק); בחירה לפי כישורים מקצועיים
בעד מעורבות של נבחרי הציבורשלטון העם; הכרעת הרוב; תפקידי הכנסת: מינוי בעלי תפקידים, ייצוג; הפרדת רשויות (עירוב סמכויות); הגבלת השלטון (פיקוח של הכנסת על מינויים לרשות אחרת, איזונים ובלמים); שקיפות וזכות הציבור לדעת; אמון הציבור במערכת המשפט
בעד מינוי שופטים מכל המגזריםפלורליזם; ייצוגיות; הזכות לשוויון (שוויון הזדמנויות) והעדפה מתקנת; זכויות קבוצתיות; אמון הציבור במערכת המשפט
נגד חובה כזאתאי־תלות (בחירה לפי שיקולים מקצועיים); שלטון החוק (השופט כפוף רק לחוק); הזכות לשוויון (בחירה לפי כישורים בלבד); ממלכתיות

שימו לב: אותו מושג (הפרדת רשויות, הגבלת השלטון) יכול לשמש את שני הצדדים. מה שקובע הוא איך אתם מקשרים אותו לסוגיה. כמו בכל שאלת עמדה, כל נימוק מבוסס על מושג אחר.

משפט פלילי ומשפט אזרחי

נוסע תבע חברת תעופה בגלל עיכוב בטיסה וקיבל פיצוי כספי. מנהל חברה שהונה קשישים נשלח לעשרה חודשי מאסר. שני הסיפורים קרו בבית משפט, אבל אלה שני סוגי משפט שונים.

במדויק:

- משפט פלילי: עוסק בעבירות על החוק: מעשים שהמדינה קבעה בחוק שהם אסורים, משום שהם פוגעים בציבור, בסדר הציבורי ובערכי החברה. המדינה (התביעה) היא הצד המאשים: היא מגישה כתב אישום נגד הנאשם. בית המשפט מכריע אם הנאשם אשם (נדרשת הוכחה מעבר לספק סביר), ואם הורשע הוא גוזר עליו עונש (מאסר, קנס ועוד).

- משפט אזרחי: הכרעה בסכסוכים בין אדם לחברו: בין אנשים, תאגידים וגופים שונים. התובע הוא אדם, תאגיד, המדינה או רשות מקומית, וגם הנתבע יכול להיות כל אחד מאלה. אין ענישה, אלא חיוב כספי, קיום חוזה, תשלום פיצוי או חיוב לנקוט פעולה מסוימת (רמת ההוכחה: מאזן הסתברויות).

משפט פלילי מול משפט אזרחי

ההבדלמשפט פלילימשפט אזרחי
במה עוסקעבירות על החוק, שפוגעות בציבור ובסדר הציבוריסכסוכים בין אדם לחברו: אנשים, תאגידים וגופים
מי מול מיהמדינה (התביעה) מול נאשם, בכתב אישוםתובע מול נתבע (גם המדינה יכולה להיות צד)
התוצאההרשעה או זיכוי; אם הורשע - עונש: מאסר, קנס ועודאין עונש: חיוב כספי, פיצוי, קיום חוזה או חיוב לעשות פעולה
רמת ההוכחהמעבר לספק סבירמאזן הסתברויות
מילים בקטע"הרשיע", "נאשם", "כתב אישום", "גזר", "מאסר""תבע", "נתבע", "פיצוי", "פסק שישלם"
דרך הפתרון

פלילי או אזרחי? שלוש שאלות על הקטע

1. מי פתח בהליך? המדינה הגישה כתב אישום - פלילי. אדם, חברה או גוף תבעו - אזרחי.

2. על מה? עבירה על החוק שפוגעת בציבור - פלילי. סכסוך על כסף, חוזה, נזק או זכות - אזרחי.

3. מה הייתה התוצאה? הרשעה ועונש (מאסר, קנס) - פלילי. פיצוי, תשלום או חיוב לעשות משהו - אזרחי.

אחר כך מציגים את סוג המשפט עם כל הרכיבים, ומצטטים את המשפט שבו רואים את מי מול מי או את התוצאה.

שים לב

המדינה יכולה להיות צד גם במשפט אזרחי, למשל כשאדם תובע אותה לפיצוי. לכן לא מזהים משפט פלילי רק לפי זה שהמדינה מעורבת. וגם שם בית המשפט (שלום, מחוזי) לא קובע את סוג המשפט: בודקים אם יש עבירה ועונש, או סכסוך ופיצוי.

דוגמה א - שאלת ידע: אופן בחירת השופטים

הציגו את אחד משני הכללים המבטיחים את אי־תלותה (עצמאותה) של הרשות השופטת:

•אופן בחירת שופטים

•תנאי העסקת שופטים

פתרון

1. בוחרים כלל אחד ומציגים אותו במלואו. כאן: אופן בחירת שופטים.

2. כותבים מי בוחר: הוועדה לבחירת שופטים, ולא גורם פוליטי אחד.

3. מפרטים את ההרכב לפי הרשויות: שלושה שופטי העליון (ובהם הנשיא), שני שרים (ובהם שר המשפטים, היושב ראש), שני חברי כנסת, שני נציגי לשכת עורכי הדין.

4. כותבים מי בעל הרוב: הנציגות המקצועית־משפטית, חמישה מתוך תשעה. לא "השופטים".

5. מסבירים במשפט איך זה מבטיח אי־תלות: השופט לא חייב את מינויו לפוליטיקאי מסוים.

תשובה

אופן בחירת שופטים: השופטים נבחרים על ידי ועדה לבחירת שופטים בת תשעה חברים, שיש בה נציגות לשלוש הרשויות: שלושה שופטי בית המשפט העליון (ובהם הנשיא), שני שרים (ובהם שר המשפטים, יושב ראש הוועדה), שני חברי כנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין; לנציגות המקצועית־משפטית (השופטים ועורכי הדין) יש רוב בוועדה. כך השופטים אינם חייבים את מינויים לפוליטיקאי מסוים, ויכולים לפסוק בלי לחשוש מהשלטון. (או: תנאי העסקת שופטים - שכר השופטים נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת; כהונה עד גיל 70; איסור לשמש בתפקיד פוליטי ולעבוד בעבודות אחרות; חסינות - לא ניתן להעמיד שופט לדין בגין פסקי דין שנתן; לא מעבירים שופט ממקום כהונתו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או לפי החלטת בית הדין המשמעתי.)

דוגמה ב - שאלת אירוע: הונאת קשישים במכירה טלפונית

בית המשפט המחוזי הרשיע מנהל של חברה שעסקה במכירת מוצרים בטלפון. על פי ההרשעה, החברה נהגה להטעות קשישים, לנצל את חולשתם ולהחתים אותם על עסקאות של רכישת מוצרים שלא היה בהם צורך.

בית המשפט הדגיש את חומרת המעשים של החברה וקבע שפעלה שלא כחוק, וגזר על מנהל החברה עונש של עשרה חודשי מאסר.

•ציין והצג את סוג המשפט שהתנהל בבית המשפט המחוזי.

•הסבר כיצד סוג משפט זה בא לידי ביטוי בקטע.

פתרון

1. שלוש השאלות: על מה - מעשים "שלא כחוק" שפוגעים בציבור; התוצאה - "הרשיע" ו"עונש של עשרה חודשי מאסר". לכן: משפט פלילי.

2. מציגים: עבירות על החוק; המדינה (התביעה) מגישה כתב אישום נגד הנאשם; הוכחה מעבר לספק סביר; עונש.

3. מצטטים: "בית המשפט הדגיש את חומרת המעשים של החברה וקבע שפעלה שלא כחוק, וגזר על מנהל החברה עונש של עשרה חודשי מאסר."

4. מקשרים: "שלא כחוק" - עבירה על החוק; "גזר עונש של מאסר" - התוצאה במשפט פלילי היא עונש, ולא פיצוי.

תשובה

משפט פלילי: עוסק בעבירות על החוק - מעשים שהמדינה קבעה בחוק שהם אסורים, משום שהם פוגעים בציבור ובסדר הציבורי; המדינה (התביעה) היא הצד המאשים ומגישה כתב אישום נגד הנאשם; בית המשפט מכריע אם הנאשם אשם (הוכחה מעבר לספק סביר), ואם הורשע גוזר עליו עונש (מאסר, קנס ועוד). ציטוט: "בית המשפט המחוזי הרשיע מנהל של חברה שעסקה במכירת מוצרים בטלפון." / "בית המשפט הדגיש את חומרת המעשים של החברה וקבע שפעלה שלא כחוק, וגזר על מנהל החברה עונש של עשרה חודשי מאסר." הסבר: הרשעה בעבירה ועונש מאסר הם מאפיינים של הליך פלילי.

6. בג"ץ, ביקורת שיפוטית ואקטיביזם שיפוטי

בג"ץ

תיירת שביקשה מעמד של עולה, בעלי אולמות שנפגעו מהנחיות משרד הבריאות, ארגון שמתנגד לחוק של הכנסת: כולם יכולים להגיש עתירה לבג"ץ נגד רשות שלטונית.

במדויק: בג"ץ הוא בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. הוא דן כערכאה ראשונה ואחרונה בעתירות נגד רשויות המדינה וגופים ציבוריים; מוסמך לתת צווים לרשויות ולבטל החלטה בלתי חוקית; מקיים ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת ועל הרשות המחוקקת, ומגן על זכויות האדם ועל שלטון החוק.

עתירה לבג"ץ היא אחד ממנגנוני הפיקוח המוסדיים על השלטון (ראו בנושא "עקרונות הדמוקרטיה"). על המהפכה החוקתית, שבעקבותיה בג"ץ בוחן גם חוקים של הכנסת, ועל הוויכוח על סמכויות בג"ץ, ראו בנושא "יסודות חוקתיים", בשיעור "המהפכה החוקתית והוויכוח על סמכויות בג"ץ".

ביקורת שיפוטית

הממשלה החליטה על מתווה למשק הגז, ובג"ץ ביטל אותו. הכנסת חוקקה חוק, ובג"ץ קבע שהוא פוגע בזכויות שבחוק יסוד ואינו חוקתי. בשני המקרים בית המשפט בודק אם רשות אחרת פעלה כדין.

במדויק: ביקורת שיפוטית היא ביקורת שמקיימת מערכת המשפט (בעיקר בג"ץ) על רשויות השלטון: על הרשות המבצעת - בדיקת חוקיות החלטותיה ופעולותיה וביטול החלטה בלתי חוקית; על הרשות המחוקקת - בדיקת התאמת החוקים לחוקי היסוד, ובישראל (במידה רבה מאז המהפכה החוקתית) גם פסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד. היא אמצעי להגבלת השלטון ולהגנה על זכויות האדם.

אקטיביזם שיפוטי

יש מי שאומרים שבית המשפט "מתערב בעניינים רבים" ו"ידו קלה על ההדק" בביטול חוקים. יש מי שאומרים שההתערבות הזאת נחוצה כדי להגן על זכויות האדם. הוויכוח הוא על השאלה עד כמה בית המשפט צריך להתערב.

במדויק: אקטיביזם שיפוטי הוא גישה שלפיה בית המשפט מפרש את תפקידו באופן רחב ומרחיב את התערבותו בהחלטות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, גם בנושאים ציבוריים, ערכיים ומדיניים. ביטויים: הרחבת זכות העמידה (גם עותר ציבורי שלא נפגע אישית), הרחבת השפיטות (כמעט כל נושא נחשב לנושא שבית המשפט יכול להכריע בו), ביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה ועל חוקי הכנסת (עד פסילת חוקים), ופרשנות מרחיבה של החוק. הגישה המנוגדת: ריסון שיפוטי, שבו בית המשפט ממעט להתערב ומשאיר לרשויות הנבחרות את ההכרעה בנושאים ערכיים ומדיניים.

טענות המתנגדים לאקטיביזם (המחוון מקבל אחת): פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעקרון שלטון העם, כי שופטים שאינם נבחרים מכריעים במקום נבחרי העם; פוליטיזציה של בית המשפט ופגיעה באמון הציבור בו; לשופטים אין מומחיות וכלים להכריע בנושאים ביטחוניים, כלכליים ומדיניים.

טענת התומכים: האקטיביזם נחוץ כדי להגן על זכויות האדם ועל שלטון החוק, ולהגביל את כוחן של הרשויות האחרות.

את הוויכוח המלא על סמכויות בג"ץ, עם הנימוקים של כל צד, תמצאו בטבלה בנושא "יסודות חוקתיים", בשיעור על המהפכה החוקתית.

ביקורת שיפוטית מול אקטיביזם שיפוטי

ההבדלביקורת שיפוטיתאקטיביזם שיפוטי
מה זההסמכות והפעולה של בית המשפט: לבקר את הרשויותגישה: עד כמה בית המשפט משתמש בסמכות ומרחיב את התערבותו
על איזו שאלה עונההאם בית המשפט בודק את חוקיות ההחלטות ואת התאמת החוקים לחוקי היסודבאיזה היקף, ובאילו נושאים, בית המשפט מתערב
הקשר ביניהםביקורת שיפוטית היא כליאקטיביזם מתבטא, בין השאר, בשימוש רחב בכלי הזה: ביקורת על החלטות הממשלה ועל חוקי הכנסת, עד פסילת חוקים. הגישה ההפוכה: ריסון שיפוטי
בקטע"בג"ץ ביטל את המתווה שעליו החליטה הממשלה""מתערב בעניינים רבים", "ידו קלה על ההדק בביטול חוקים"
דרך הפתרון

ביקורת שיפוטית בקטע: על איזו רשות?

1. מי עומד מול בית המשפט? החלטה של הממשלה, של שר או של משרד - ביקורת על הרשות המבצעת. חוק של הכנסת - ביקורת על הרשות המחוקקת.

2. קשרו לרכיב המתאים: ביטול החלטה בלתי חוקית של הממשלה, או בדיקת התאמת החוק לחוקי היסוד ופסילתו.

3. אם השאלה על אקטיביזם: חפשו בקטע את היקף ההתערבות: "מתערב בעניינים רבים", פסילת חוקים, עתירות של עותרים ציבוריים. כשבית המשפט כותב "אין מקום להתערבותנו", הוא ממעט להתערב: זו הגישה ההפוכה, ריסון שיפוטי.

4. בדקו מה השאלה מבקשת. אם היא שואלת על עקרון הפרדת הרשויות, אותו משפט ("אין מקום להתערבותנו") מבטא את הרכיב "לכל רשות סמכויות ייחודיות בתחומה", והעתירה עצמה מבטאת יחסי איזון ובקרה (ראו בנושא "עקרונות הדמוקרטיה").

שים לב

בשאלה שמבקשת "טענה של המתנגדים לאקטיביזם" כתבו טענה של המתנגדים בלבד, והסבירו אותה: למה ההתערבות פוגעת, לדעתם, בעיקרון (למשל: השופטים אינם נבחרים, ולכן ההכרעה עוברת מנבחרי העם לגוף לא נבחר). טענה של התומכים, או טענה בלי הסבר, אינה מספיקה.

דוגמה א - ביקורת שיפוטית בקטע על חולשת הכנסת

מתוך המאמר "במקום לתקוף את בג"ץ, הגיע הזמן שהכנסת תדרוש את זכויותיה":

"בית המשפט מצידו מתערב בעניינים רבים לנוכח חולשת הכנסת. כך למשל בפסקי הדין שעסקו בעניין הגז ביטל בג"ץ את המתווה שעליו החליטה הממשלה. בית משפט זה טען כי נוצר מצב שבו הכנסת משמשת 'להקת המעודדות' של הממשלה. אין זה פלא כי בעתירות רבות אפשר לראות כי בין העותרים מצויים חברות וחברי כנסת מן האופוזיציה."

הציגו את המושג ביקורת שיפוטית.

הסבירו כיצד ביקורת שיפוטית באה לידי ביטוי בקטע.

פתרון

1. מציגים מן הידע: מי מבקר (מערכת המשפט, בעיקר בג"ץ), על מי (הרשות המבצעת והרשות המחוקקת), מה נבדק (חוקיות ההחלטות, התאמת החוקים לחוקי היסוד), ולשם מה (הגבלת השלטון והגנה על זכויות האדם).

2. שואלים מי עומד מול בית המשפט בקטע: "המתווה שעליו החליטה הממשלה" - הרשות המבצעת.

3. מצטטים: "כך למשל בפסקי הדין שעסקו בעניין הגז ביטל בג"ץ את המתווה שעליו החליטה הממשלה."

4. מקשרים לרכיב: ביקורת על הרשות המבצעת - בית המשפט בדק החלטה של הממשלה וביטל אותה.

תשובה

ביקורת שיפוטית: ביקורת שמקיימת מערכת המשפט (בעיקר בג"ץ) על רשויות השלטון: על הרשות המבצעת - בדיקת חוקיות החלטותיה ופעולותיה וביטול החלטה בלתי חוקית; על הרשות המחוקקת - בדיקת התאמת החוקים לחוקי היסוד, ובישראל (במידה רבה מאז המהפכה החוקתית) גם פסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד; אמצעי להגבלת השלטון ולהגנה על זכויות האדם. ציטוט: "כך למשל בפסקי הדין שעסקו בעניין הגז ביטל בג"ץ את המתווה שעליו החליטה הממשלה." קישור: בג"ץ ביטל את המתווה שעליו החליטה הממשלה - ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת.

דוגמה ב - שאלת ידע: אקטיביזם שיפוטי וטענת המתנגדים

הציגו את המושג אקטיביזם שיפוטי, והציגו טענה אחת של המתנגדים לאקטיביזם השיפוטי.

פתרון

1. שני חלקים נפרדים. קודם המושג, ואחר כך טענה אחת, מוסברת.

2. המושג: גישה; פרשנות רחבה של תפקיד בית המשפט; הרחבת ההתערבות בהחלטות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, גם בנושאים ציבוריים, ערכיים ומדיניים; לפחות ביטוי אחד (זכות עמידה, שפיטות, פסילת חוקים, פרשנות מרחיבה); והגישה המנוגדת, ריסון שיפוטי.

3. הטענה: בוחרים טענה של המתנגדים, ומסבירים אותה. למשל: פגיעה בהפרדת הרשויות ובשלטון העם, כי השופטים אינם נבחרים.

4. לא מוסיפים עמדה אישית, ולא כותבים טענה של התומכים.

תשובה

אקטיביזם שיפוטי: גישה שלפיה בית המשפט (בעיקר בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ) מפרש את תפקידו באופן רחב ומרחיב את תחומי התערבותו בהחלטות של הרשויות האחרות - הרשות המבצעת והרשות המחוקקת - גם בנושאים ציבוריים, ערכיים ומדיניים; ביטויים: הרחבת זכות העמידה, הרחבת השפיטות, ביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה ועל חוקי הכנסת (עד פסילת חוקים), פרשנות מרחיבה של החוק. הגישה המנוגדת: ריסון שיפוטי. טענה של המתנגדים: פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעקרון שלטון העם - שופטים שאינם נבחרים מכריעים במקום נבחרי העם. (או: פוליטיזציה של בית המשפט ופגיעה באמון הציבור בו; לשופטים אין מומחיות וכלים להכריע בנושאים ביטחוניים, כלכליים ומדיניים.)

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.