דף כללים באזרחות לבגרות
כל הכללים לשינון לפי נושא. ההסברים, דרכי הפתרון והדוגמאות - בסיכום של כל נושא.
הקמת המדינה והכרזת העצמאות
החלטה 181 בהכרזת העצמאות: שלושה מקומות
החלטה 181: עצרת האו"ם, 29.11.1947 · חלוקה למדינה יהודית ולמדינה ערבית, ירושלים תחת משטר בין־לאומי · בהכרזה: הצדקה בין־לאומית, הכרה ש"אינה ניתנת להפקעה"
הדרך הבין־לאומית: מבלפור עד ההכרזה
הצהרת בלפור 1917 · כתב המנדט 1922 · החלטה 181, 29.11.1947 · הכרזת העצמאות, 14.5.1948
שלושת החלקים במבט אחד
חלק היסטורי = ההצדקות · חלק אופרטיבי = "לפיכך נתכנסנו... אשר תיקרא בשם ישראל" · חלק הצהרתי = אופי המדינה ("מדינת ישראל תהא פתוחה...") · אחרי אופי המדינה: ארבע פניות (לא חלק רביעי)
מאפיינים יהודיים ומאפיינים דמוקרטיים בהכרזה
יהודי: מדינה יהודית בארץ ישראל · פתוחה לעלייה ולקיבוץ גלויות · הקשר ההיסטורי לארץ · פנייה ליהודי התפוצות. דמוקרטי: שוויון זכויות בלי הבדל דת, גזע ומין · חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות · חוקה בידי אספה מכוננת נבחרת · אזרחות מלאה ושווה לערבים תושבי המדינה
שלוש ההצדקות: הכללה ודוגמאות
היסטורית = הקשר ההיסטורי לארץ ואירועים (התנ"ך, הגלות, העלייה, השואה, מלחמת העולם השנייה) · בין־לאומית = החלטות רשמיות (בלפור, המנדט, החלטת האו"ם) · טבעית = זכות כל עם להגדרה עצמית, "ככל עם ועם"
ארבע הפניות במבט אחד
או"ם: לתת יד בבניין המדינה ולקבל אותה למשפחת העמים · ערבים תושבי המדינה: לשמור על השלום ולהשתתף בבניין המדינה, אזרחות מלאה ושווה ונציגות מתאימה · מדינות שכנות: שלום, שכנות טובה, שיתוף פעולה, קידום המזרח התיכון · יהודי התפוצות: להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין
הרעיון הלאומי ומדינת הלאום
קבוצה אתנית מול לאום
קבוצה אתנית: מוצא, תרבות ושפה משותפים, בלי שאיפה הכרחית לשלטון עצמי · לאום: זהות משותפת + שאיפה להגדרה עצמית (שלטון עצמי)
התנאים ההכרחיים לקיומה של מדינה
מדינה: טריטוריה · אוכלוסייה קבועה · ריבונות (שלטון עצמאי שאינו כפוף לשלטון זר)
אתנית-תרבותית מול אזרחית
אתנית-תרבותית: שאיפה לשלטון עצמי · מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, לפעמים דת · אין בהכרח חפיפה בין לאום לאזרחות · הלאום קודם למדינה
אזרחית: שאיפה לשלטון עצמי · אזרחות, ערכים, חוקים ומוסדות משותפים · חפיפה בין לאום לאזרחות
שני קצוות הרצף
הרצף: מדינת לאום אתנית-תרבותית ← מדינה דו-לאומית ← מדינה רב-לאומית ← מדינת לאום אזרחית
מדינת לאום אתנית-תרבותית: לאום אחד מממש הגדרה עצמית · אין חפיפה בין לאום לאזרחות · מרחב ציבורי משקף את תרבות הלאום, קשר לתפוצות · שוויון זכויות אזרחי לכל האזרחים
מדינת לאום אזרחית: כל האזרחים הם הלאום · מרחב ציבורי ניטרלי ומשותף · הגירה אחידה לכולם
ההצדקות: הזכות, ואיך היא מתממשת
הצדקות למדינת לאום: הגדרה עצמית · זכות לתרבות · זכות לחיים ולביטחון (מניעת רדיפה) · הכרעת הרוב · סולידריות
הצגת הצדקה = מהי הזכות או העיקרון + איך הם מתממשים במדינת הלאום (תוך שמירה על זכויות כל האזרחים)
מדינה יהודית: מאפיינים, עמדות ויחסים עם התפוצות
חוקי הלאום, העלייה והאזרחות
חוק הלאום: עקרונות היסוד (מולדת היסטורית, מדינת הלאום, הגדרה עצמית ייחודית לעם היהודי) + סמלים, בירה, שפה, קיבוץ גלויות, תפוצות, התיישבות, לוח, מועדים, מנוחה · שבות: כל יהודי זכאי לעלות; גם בן זוג, ילדים, נכדים ובני זוגם; יהודי = נולד לאם יהודייה או התגייר ואינו בן דת אחרת · אזרחות: עולה מקבל אזרחות מכוח שבות
חוקי המנוחה, החג, המשפט והדין בנאצים
שעות עבודה ומנוחה: 36 שעות מנוחה; ליהודים שבת, לאחרים שישי/שבת/ראשון; אסור להעסיק ביום המנוחה · יסודות המשפט: אין חקיקה, אין תקדים, אין היקש (לקונה) - מכריעים לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל · חג המצות: אין הצגת חמץ בפומבי בעסק בפסח; לא ביישובים שרובם לא יהודים · נאצים: פשעים נגד העם היהודי ונגד האנושות, לפני קום המדינה ומחוצה לה, עונש מוות, אין התיישנות
חוקי הנישואין, הקרקע, החינוך, הזיכרון והשידור
בתי דין רבניים: נישואין וגירושין של יהודים לפי דין תורה, בשיפוט ייחודי של בתי הדין הרבניים · מקרקעי ישראל: הבעלות על קרקעות המדינה, רשות הפיתוח וקק"ל לא מועברת · חינוך ממלכתי: מורשת ישראל, תולדות העם, זכר השואה, לצד ערכים דמוקרטיים · חזיר: אסור לגדל חזירים (יש חריגים) · יום הזיכרון לשואה ולגבורה: כ"ז בניסן, דומייה, עצרות זיכרון · שידור ציבורי: ביטוי למדינה יהודית ודמוקרטית ולמורשת ישראל
חוק השבות מול חוק האזרחות
חוק השבות = הזכות לעלות · חוק האזרחות = הדרכים לקבל אזרחות, ובהן אזרחות מכוח שבות
שפה, לוח שנה וסמלים
מרחב ציבורי: עברית שפת המדינה (לערבית מעמד מיוחד) · הלוח העברי לוח רשמי; שבת ומועדי ישראל ימי המנוחה · סמלים: דגל (טלית ומגן דוד), סמל (מנורה ועלי זית), המנון (התקווה)
ארבע הסוגיות של הסטטוס קוו בחיים
סטטוס קוו: ערב הקמת המדינה (מכתב לאגודת ישראל, 1947) · בין דתיים לחילונים · למניעת העמקת מחלוקות · שבת, כשרות במוסדות ממלכתיים, נישואין וגירושין לפי ההלכה, אוטונומיה לחינוך החרדי
ארבע העמדות בהיבט הלאומי
אתנית-תרבותית דמוקרטית: מדינת העם היהודי + שוויון אזרחי מלא · אתנית-תרבותית לא דמוקרטית: מדינת העם היהודי, בלי שוויון זכויות מלא למי שאינו יהודי · דו-לאומית דמוקרטית: מדינת שני הלאומים, במעמד שווה · לאום אזרחית דמוקרטית: מדינת כל אזרחיה, לאום = אזרחות
ארבע העמדות בהיבט הדתי-תרבותי
מסורתית-תרבותית: ציבור האזרחים · מורשת במובן תרבותי-לאומי · בלי מחויבות להלכה | חקיקה דתית בהיקף חלקי: ציבור האזרחים · מרכיבים הלכתיים משיקולים דתיים (שבת, כשרות, נישואין, גיור) · פשרות | מדינת הלכה: מקור הסמכות ההלכה · דיני התורה בכל התחומים · לא דמוקרטית | חילונית בהפרדה מלאה: ציבור האזרחים · אין חקיקה דתית ושירותי דת · דת עניין פרטי
הביטויים לכל כיוון
המדינה ← לתפוצות: עלייה ואזרחות (שבות, אזרחות, הכרזה) · מוסדות לחיזוק הזהות ולעלייה · מבצעי עלייה ועזרה ליהודים במצוקה · ענישה על פגיעה ביהודי בגלל יהדותו, גם בחו"ל | התפוצות ← למדינה: תמיכה פוליטית (שדולות) · תמיכה כלכלית (תרומות) · חיזוק זיקת הצעירים (תגלית, שליחים)
המיעוטים בישראל והשסע הלאומי
ההיבט הדמוגרפי: ערבים ודרוזים
ערבים: כחמישית מהאזרחים · מיעוט לאומי ודתי (רובם מוסלמים, מיעוטם נוצרים) · זהות מורכבת · חינוך בערבית · לא בשירות חובה (מתנדבים) · דרוזים: עדה דתית נפרדת וסגורה · בתי דין משלהם · שירות חובה מאז 1956 · חינוך דרוזי · גליל וכרמל
המרחב הציבורי וההיבט המוסדי
מרחב ציבורי: מעמד מיוחד לערבית · חגים כימי מנוחה · שמירה על המקומות הקדושים · מוסדי: חינוך נפרד במימון המדינה · מימון מוסדות דת · בתי דין דתיים לענייני מעמד אישי
שלוש שאלות שנשמעות דומות
הכרזת העצמאות: שוויון זכויות · חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות · המקומות הקדושים · אזרחות מלאה ושווה ונציגות מתאימה
זכויות קבוצתיות-תרבותיות מול זכויות הפרט של בני המיעוט
זכויות קבוצתיות-תרבותיות: ניתנות לקבוצה · מטרתן לשמר את זהותה הייחודית ולהסדיר אותה מוסדית (שפה, חינוך, תרבות, ייצוג) · המדינה קובעת את היקפן ואת מידת התמיכה בהן
הקבוצות בשסע
הקבוצות: רוב יהודי · מיעוט ערבי (כחמישית, זהות מורכבת) · דרוזים (עדה דתית, שירות בצה"ל) · בתוך כל קבוצה יש עמדות שונות
גורמים וביטויים לשסע
גורמים: לאומי (שני לאומים בסכסוך) · אופי המדינה · דת, שפה ותרבות · פערים חברתיים-כלכליים · ביטויים: זהות מורכבת · מחלוקת על הסמלים ועל אופי המדינה · יישובים ומערכות חינוך נפרדים · פערים בתעסוקה ובשכר
דרכי ההתמודדות עם השסע
דרכי התמודדות: אתגר החיים המשותפים (מכנה משותף דמוקרטי, שוויון זכויות, זכויות קבוצתיות, שילוב וצמצום פערים) · האפשרויות להסכמות (הסכמה על כללי המשחק) · פשרות וצמצום המחלוקות (משא ומתן במקום עימות)
תרבות פוליטית דמוקרטית ותפיסות דמוקרטיות
שלושת העקרונות במבט אחד
סובלנות = איפוק כלפי השונה · פלורליזם = הריבוי הוא ערך · הסכמיות = הסכמה רחבה על כללי המשחק ואופי המדינה
ארבעת הרכיבים של הצגת הסובלנות
סובלנות: קבלת זכות האחר לדעה ואורח חיים שונים, גם כשמכעיס · איפוק · בלי ויתור על עמדותינו · גבולות: לא אלימות והסתה
סובלנות מול פלורליזם
פלורליזם: הכרה בערך של ריבוי · עידוד ותמיכה בביטוי מגוון דעות · אפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול למען האינטרסים שלה
על מה ההסכמה, ועל מה מותר להתווכח
הסכמיות: הסכמה רחבה בין הקבוצות על כללי המשחק ועל אופי המדינה · מחזקת יציבות · מאפשרת קיום בצוותא למרות מחלוקות
שלוש התפיסות
ליברלית: הפרט במרכז, מדינה ניטרלית · רפובליקנית: גם הטוב המשותף, מדינה לא ניטרלית · רב-תרבותית: הכרה בקבוצות וזכויות קבוצתיות
זכויות האדם והאזרח
זכויות האדם הבסיסיות לפי המיקוד
זכויות טבעיות: חיים וביטחון · קניין · הליך הוגן · חירות (ביטוי, מחשבה ומצפון, תנועה, עיסוק, דת, חופש מדת) · שוויון (אפליה, הבחנה, העדפה מתקנת) · כבוד (פרטיות, שם טוב)
ארבעה סוגי זכויות: מאיפה הן באות ולמי
זכויות טבעיות: לכל אדם באשר הוא אדם · לא מוענקות ולא תלויות בשלטון · השלטון אחראי לשמור עליהן · זכויות אזרח, חברתיות-כלכליות וקבוצתיות: המדינה מעניקה אותן וקובעת את היקפן
שלוש הזכויות במבט אחד
חיים וביטחון: לחיות בלי חשש מפגיעה פיזית או נפשית · המדינה מגינה מפני פגיעה בידי אחרים · קניין: רכוש חומרי או רוחני · להחזיק בו ולעשות בו כרצונו (להשתמש, למכור, להשכיר, להוריש, לתת) · המדינה לא פוגעת ומגינה
אמצעים למימוש הזכות להליך הוגן
הליך הוגן: הגנה בחקירה, במעצר ובמשפט מפני פגיעה מעבר לנדרש · אמצעים: חזקת החפות · אין עונש בלא חוק · אין חיפוש בלא צו · ייצוג משפטי · שופטים בלתי תלויים · לדעת את האשמה ולראות את הראיות · ערעור · משפט פומבי · עד 24 שעות לפני שופט
הנגזרות של הזכות לחירות
חירות: לחיות, להחליט, לבחור ולפעול על פי רצונו החופשי · נגזרות: ביטוי · מחשבה ומצפון · תנועה · עיסוק · דת · חופש מדת
חופש הדת מול חופש מדת
חופש הדת = הזכות לקיים דת ומצוותיה · חופש מדת = הזכות שלא תיכפה עליו דת · שניהם נגזרות של הזכות לחירות
אפליה, הבחנה והעדפה מתקנת
אפליה: יחס שונה בגלל שוני לא רלוונטי · הבחנה: יחס שונה לאדם בגלל שוני רלוונטי, כל עוד הוא קיים · העדפה מתקנת: הטבה לקבוצה מקופחת, לצמצום פערים, לפרק זמן מסוים
כבוד, פרטיות ושם טוב
כבוד: שלא יושפל ושלא ייפגע כבודו, מעצם היותו אדם · פרטיות: לחיות ללא חשיפה, התערבות או חדירה לחייו, לחפציו או לגופו, ללא הסכמתו · שם טוב: ששמו לא יוכפש, שלא יפורסם עליו מידע שלילי ושקרי שפוגע במעמדו · פרטיות ושם טוב נגזרות מהכבוד
הזכויות הפוליטיות במיקוד
זכויות פוליטיות: יחסים בין האזרח לשלטון ושותפות בניהול המסגרת המדינית · זכויות אזרח: לבחור ולהיבחר, להתארגן במפלגה המתמודדת בבחירות · נובעות מזכויות טבעיות: הפגנה ומחאה, ביקורת על השלטון
הזכויות החברתיות-כלכליות במיקוד
זכויות חברתיות-כלכליות: רמת חיים בסיסית לחיים בכבוד · מוענקות ע"י המדינה, בדרך כלל בחקיקה · מחייבות הקצאת משאבים · היקפן לפי המדיניות והמשאבים · קיום בכבוד, בריאות, דיור, חינוך, זכויות עובדים
זכויות טבעיות מול זכויות חברתיות-כלכליות
טבעיות: שייכות לכל אדם, המדינה שומרת עליהן · חברתיות: המדינה מעניקה ומקצה משאבים, ההיקף לפי המדיניות
דוגמאות לזכויות קבוצתיות לפי המיקוד
זכויות קבוצתיות: שפה · ייצוג · חינוך · קיום מצוות הדת וחופש הפולחן
חובות האדם כאדם מול חובות האדם כאזרח
כאדם: לכבד את זכויות הזולת ולא לפגוע בהן (חיים, גוף, רכוש, כבוד) · כאזרח: ציות לחוק (מסים, שירות צבאי) · נאמנות למדינה · מעורבות ותרומה לחברה
עקרונות הדמוקרטיה
דמוקרטיה ישירה, דמוקרטיה ייצוגית ומשאל עם
דמוקרטיה ישירה = האזרחים מכריעים בעצמם בכל עניין · ייצוגית = האזרחים בוחרים נציגים לזמן קצוב, שפועלים בשמם ולמענם ונותנים דין וחשבון · משאל עם = כלל האזרחים מכריעים בשאלה מסוימת אחת; כלי בתוך דמוקרטיה ייצוגית
משאל עם: יתרונות וחסרונות
משאל עם: יתרון - ביטוי ישיר של שלטון העם, משקף את דעת העם, מעורבות, לגיטימציה · חיסרון - כן/לא לסוגיה מורכבת, עריצות הרוב בחברה משוסעת, ניסוח השאלה, חוסר ידע, החלשת הפרלמנט
חמשת התנאים לבחירות דמוקרטיות
תנאי הבחירות (5): כלליות - לכל אזרח זכות לבחור ולהיבחר, בלי הבדל · שוות - קול אחד בעל משקל שווה · חשאיות - רק הבוחר יודע במי בחר (קלפי, פרגוד, מעטפה) · מחזוריות - בפרקי זמן קבועים בחוק · חופשיות - רצון חופשי, חופש ביטוי והתארגנות, לפחות שתי מפלגות או שני מועמדים
שלושת המאפיינים: על איזו שאלה כל אחד עונה
שיטת הבחירות לכנסת: ארצית - כל המדינה אזור בחירה אחד · יחסית - מושבים לפי שיעור הקולות, אחוז חסימה 3.25% מן הקולות הכשרים · רשימתית - מצביעים לרשימה של מפלגה, סדר קבוע מראש, פורש מוחלף בבא ברשימה
שלוש הצדקות להכרעת הרוב
הכרעת הרוב: מתוך כמה אפשרויות - ההחלטה שבה תומך הרוב (אוכלוסייה, נציגים, מצביעים) · מגבלה: בלי פגיעה לא סבירה או לא מוצדקת בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט · הצדקות: סיום ויכוחים בדרכי שלום · קרבה לרצון העם · יציבות שלטונית
הכרעת הרוב מול שמירה על זכויות המיעוט
עריצות הרוב: הרוב מנצל את כוחו לרעה ופוגע בזכויות היסוד של המיעוט או הפרט, או בעקרונות הדמוקרטיה · לכן הכרעת הרוב מוגבלת: לרוב אין סמכות לפגוע בזכויות היסוד של המיעוט
שלטון החוק: על מי ומה
שלטון החוק: חובת הציות על כולם, אזרחים ורשויות, שווים בפני החוק · לאדם מותר כל מה שלא נאסר, לרשות רק מה שהוסמכה · החוק: נחקק בהליך דמוקרטי, הולם ערכים דמוקרטיים, מפורסם וברור, מגדיר מותר ואסור, מאזן בין הכלל לפרט
ארבעה סוגי עבריינות
פלילית רגילה: כל אדם · אינטרס אישי · בהסתר · סכנה לסדר הציבורי | שלטונית אישית: נושא משרה מנצל מעמדו · טובת הנאה לעצמו ולמקורביו · אובדן אמון הציבור | שלטונית ציבורית: נושא משרה מנצל מעמדו · טובת ציבור מסוים או הכלל (לדעתו) · אובדן אמון, אפליה | אידיאולוגית-פוליטית: מניע אידיאולוגי, לשנות חוק, מדיניות או סדר קיים · לעיתים אלימות · מערערת את הלגיטימיות של שלטון החוק
פקודה בלתי חוקית מול פקודה בלתי חוקית בעליל
בלתי חוקית: לא מעוגנת בחוק · חובה לציית (אנשי ביטחון) · נענש מי שלא מבצע | בלתי חוקית בעליל: לא מעוגנת בחוק וגם בלתי מוסרית באופן מובהק ("דגל שחור") · אסור לציית, לכולם · נענשים נותן הפקודה ומבצעה
שלושת האמצעים להגבלת השלטון
הגבלת השלטון: לשלטון אמצעים ועוצמה רבה · סכנה שינצל את כוחו לרעה ויפגע בזכויות · לכן הפרדת רשויות ואמצעים מוסדיים ובלתי מוסדיים למניעת עריצות השלטון · האמצעים לפי המיקוד: חוקה, הפרדת רשויות, מנגנוני פיקוח
מנגנון פורמלי מול מנגנון בלתי פורמלי
פיקוח פורמלי (מוסדי): מוסדות המדינה (מבקר, נציב תלונות, בתי משפט, כנסת) · מוסמכים בחוק · דוחות ופסקי דין | בלתי פורמלי (חוץ-מוסדי): אזרחים, ארגונים, תקשורת · ביוזמתם בלי הסמכה · הפגנות, עצומות, מכתבים, פרסום · לחץ לשינוי מדיניות ודיון ציבורי
ביטויים של דמוקרטיה מתגוננת בישראל
דמוקרטיה מתגוננת: הגנה על המשטר הדמוקרטי, עקרונותיו ואופי המדינה · מפני מי שמנצל את הכלים הדמוקרטיים כדי לפגוע בהם · באמצעות שלילת הזכות להיבחר, הגבלת ההתארגנות הפוליטית וחופש הביטוי · בישראל: סעיף 7א בחוק יסוד: הכנסת, חוק המפלגות, איסור הסתה לגזענות
שלוש דרכים שבהן הדמוקרטיה מגינה על עצמה
מעצר מנהלי: מעצר מניעתי בלי הליך פלילי רגיל · מטרה: מניעת פגיעה עתידית בביטחון המדינה או הציבור · מגבלות: שר הביטחון, עד 6 חודשים וניתן להאריך, ביקורת שיפוטית | תקנות לשעת חירום: רק כשהכנסת הכריזה על מצב חירום · הממשלה מתקינה, להגנת המדינה, ביטחון הציבור, אספקה ושירותים חיוניים · יכולות לשנות זמנית חוק, פרט לחוקים מוגנים · ועדת החוץ והביטחון, פוקעות אחרי 3 חודשים
שתי הגישות לפי שלושה קריטריונים
ליברלית: חירות כלכלית לפני שוויון · הפרט אחראי לרווחתו · מעורבות מינימלית: שוק חופשי, תחרות, הפרטה, הפחתת מסים, צמצום קצבאות | סוציאל-דמוקרטית: שוויון וסולידריות לפני חירות כלכלית · המדינה אחראית כלפי החלש (מדינת רווחה) · מעורבות רבה: סבסוד, שירותים, חקיקה חברתית, הלאמה, מיסוי גבוה על העשירונים העליונים
השפעות הגלובליזציה בתחומים שבמיקוד
גלובליזציה: תהליכים כלל-עולמיים בין מדינות, חברות ויחידים · תנועה הולכת וגדלה של סחורות, שירותים, מידע ובני אדם · במהירות ובקלות יחסית · "כפר גלובלי" · השפעה על תחומי חיים רבים: חברה, כלכלה, משפט, יחסים בין מדינות, לאומיות
יסודות חוקתיים
שלושת ההיבטים של מעמד ההכרזה
מעמד ההכרזה: ערכי - חזון ו"אני מאמין" · משפטי - לא חוקה ולא חוק, לא מבטלים חוק בגללה, משמשת לפרשנות · ביטוי בחוקי יסוד - זכויות היסוד "יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה" (כבוד האדם וחירותו, חופש העיסוק)
חוק יסוד מול חוק רגיל
חוקי יסוד: מעמד - פרקים בחוקה העתידית (הררי 1950), רשות מכוננת, עליונים על חוק רגיל: שריון ברוב מיוחס + ביקורת שיפוטית (בנק המזרחי 1995) · תוכן - מוסדות השלטון; זכויות האדם (1992); זהות לאומית (2018) · צורה - "חוק יסוד" בלי שנה, שריון, פסקת הגבלה, פסקת התגברות (רק חופש העיסוק)
שריון, פסקת הגבלה ופסקת התגברות
שריון = באיזה רוב משנים את חוק היסוד עצמו · פסקת הגבלה = מתי מותר לפגוע בזכות · פסקת התגברות = הכנסת יכולה לחוקק חוק שלא עומד בפסקת ההגבלה (61, ארבע שנים, רק חופש העיסוק)
פסקת ההגבלה: ארבעה תנאים ומטרה
פסקת ההגבלה: אין פוגעים בזכויות אלא בחוק (או מכוח הסמכה מפורשת בו) · ההולם את ערכי מדינת ישראל · שנועד לתכלית ראויה · במידה שאינה עולה על הנדרש. מטרה: הגנה על הזכויות גם מפני חקיקה · איזון בין זכויות לצורכי הכלל · אמות מידה לביקורת שיפוטית
שני חוקי היסוד של 1992 במבט אחד
כבוד האדם וחירותו (1992): מטרה - להגן על כבוד האדם וחירותו ולעגן ערכי מדינה יהודית ודמוקרטית · ברוח העקרונות שבהכרזה · חיים, גוף וכבוד; קניין; חירות; יציאה וכניסה; פרטיות · פסקת הגבלה · כל הרשויות חייבות לכבד · לא משנים בתקנות שעת חירום · שמירת דינים. חופש העיסוק (1992): כל אזרח או תושב זכאי לעסוק בכל עיסוק · פסקת הגבלה · פסקת התגברות · משוריין
מחלוקות על חוק השבות
מחלוקות על חוק השבות: שוויון מול הגדרה עצמית ומדיניות הגירה · מיהו יהודי (גיור אורתודוקסי בלבד או גם של זרמים אחרים) · סעיף הנכד (לצמצם או לשמור)
ביקורת שיפוטית, אקטיביזם שיפוטי והמהפכה החוקתית
ביקורת שיפוטית: מערכת המשפט (בג"ץ) מבקרת את הרשות המבצעת (חוקיות החלטות, ביטול) ואת הרשות המחוקקת (התאמה לחוקי היסוד, פסילת חוקים מאז המהפכה החוקתית) · הגבלת השלטון והגנה על זכויות · מהפכה חוקתית: 1992 + בנק המזרחי 1995
רשויות השלטון
קואליציה מול אופוזיציה
קואליציה: רוב חברי הכנסת · בסיס התמיכה של הממשלה · הסכמים קואליציוניים · משמעת קואליציונית. אופוזיציה: מיעוט · לא תומכת בממשלה · מבקרת ומפקחת · אלטרנטיבה לשלטון המכהן
מליאה מול ועדות
מליאה: כל 120 · דיונים כלליים ופומביים · הכרעות רשמיות (הצבעות בכל הקריאות, אמון ואי־אמון) · כל הנושאים. ועדות: חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה · תחום מסוים · עבודה מקצועית ומפורטת · הכנה לקריאה שנייה ושלישית · זימון שרים ומומחים
אמצעי הפיקוח של הכנסת על הממשלה
תפקידי הכנסת: ייצוג האזרחים · חקיקה · פיקוח וביקורת · כינון הממשלה · מינוי בעלי תפקידים · רשות מכוננת. אמצעי פיקוח: אופוזיציה, ועדות, אישור התקציב, הצעת אי־אמון, שאילתות, הצעות לסדר היום
שלבי החקיקה
תהליך החקיקה: (פרטית: נשיאות הכנסת, הנחה על השולחן, קריאה טרומית) · (ממשלתית: תזכיר חוק, ועדת השרים לענייני חקיקה, ישר לקריאה ראשונה) · קריאה ראשונה · ועדה (סעיף אחר סעיף, הכנה לקריאה שנייה ושלישית) · קריאה שנייה ושלישית במליאה
חקיקה ראשית מול חקיקת משנה
חקיקת משנה: חקיקה של הרשות המבצעת (ממשלה, שרים, רשויות מקומיות) · צווים, תקנות, חוקי עזר עירוניים · כדי לאפשר את ביצוע החוק ולקדם את מטרותיו, בפירוט העקרונות שבחקיקה הראשית · כפופה לחקיקה הראשית ואסור שתסתור אותה
שלוש סמכויות של הממשלה שקל לבלבל
קביעת מדיניות וביצועה: הממשלה מקבלת החלטות ומתווה קווי פעולה, ומוציאה אותן לפועל באמצעות משרדי הממשלה, בענייני פנים וחוץ · סמכות שיורית: כל פעולה בשם המדינה שאינה מוטלת בדין על רשות אחרת, בכפוף לכל דין · תקנות לשעת חירום: רק כשהכנסת הכריזה על מצב חירום, להגנה על המדינה, ביטחון הציבור ואספקה ושירותים חיוניים; משנות חוקים זמנית, לא חוקים מוגנים; ועדת החוץ והביטחון, פוקעות אחרי 3 חודשים; לא מונעות פנייה לערכאות, לא ענישה למפרע, לא פגיעה בכבוד האדם
אחריות מיניסטריאלית מול אחריות משותפת
אחריות מיניסטריאלית: כל שר · על תחום משרדו ופעולות עובדיו, גם שלא בידיעתו · כלפי הכנסת, הממשלה והציבור · אקטיבית: דיווח, שאילתות, תיקון ליקויים · ציבורית ולא משפטית. אחריות משותפת: הממשלה כגוף אחד · כל שר אחראי לכל החלטות הממשלה, גם אם התנגד · פסיבית: לא לפעול נגד הממשלה · מי שלא מוכן לשאת באחריות מתפטר
שני הכללים: מה כל רכיב מונע
אי־תלות: השופטים פוסקים רק לפי החוק ומצפונם, בלי תלות ברשויות ובלי לחשוש מהשלטון. בחירה: ועדה של 9 - 3 שופטי העליון (ובהם הנשיא), 2 שרים (שר המשפטים יו״ר), 2 חברי כנסת, 2 נציגי לשכת עורכי הדין; רוב מקצועי־משפטי 5 מתוך 9. העסקה: שכר בידי הכנסת · עד גיל 70 · בלי תפקיד פוליטי ועבודה אחרת · חסינות · אין העברה בלי הסכמה
משפט פלילי מול משפט אזרחי
משפט פלילי: עבירות על החוק · המדינה (התביעה) מול נאשם · כתב אישום · מעבר לספק סביר · עונש. משפט אזרחי: סכסוך בין אדם לחברו · תובע מול נתבע · אין ענישה: פיצוי, חיוב כספי, קיום חוזה, פעולה · מאזן הסתברויות
ביקורת שיפוטית מול אקטיביזם שיפוטי
ביקורת שיפוטית: מערכת המשפט (בעיקר בג"ץ) · על הרשות המבצעת (חוקיות החלטות, ביטול) ועל הרשות המחוקקת (התאמה לחוקי היסוד, פסילת חוקים מאז המהפכה החוקתית) · הגבלת השלטון והגנה על זכויות. אקטיביזם שיפוטי: גישה · פרשנות רחבה של תפקיד בית המשפט · הרחבת ההתערבות גם בנושאים ציבוריים, ערכיים ומדיניים · זכות עמידה, שפיטות, פסילת חוקים, פרשנות מרחיבה · ההפך: ריסון שיפוטי