דילוג לתוכן המרכזי

דף כללים באזרחות לבגרות

כל הכללים לשינון לפי נושא. ההסברים, דרכי הפתרון והדוגמאות - בסיכום של כל נושא.

הורדת PDF

הקמת המדינה והכרזת העצמאות

החלטה 181 בהכרזת העצמאות: שלושה מקומות

החלטה 181: עצרת האו"ם, 29.11.1947 · חלוקה למדינה יהודית ולמדינה ערבית, ירושלים תחת משטר בין־לאומי · בהכרזה: הצדקה בין־לאומית, הכרה ש"אינה ניתנת להפקעה"

הדרך הבין־לאומית: מבלפור עד ההכרזה

הצהרת בלפור 1917 · כתב המנדט 1922 · החלטה 181, 29.11.1947 · הכרזת העצמאות, 14.5.1948

שלושת החלקים במבט אחד

חלק היסטורי = ההצדקות · חלק אופרטיבי = "לפיכך נתכנסנו... אשר תיקרא בשם ישראל" · חלק הצהרתי = אופי המדינה ("מדינת ישראל תהא פתוחה...") · אחרי אופי המדינה: ארבע פניות (לא חלק רביעי)

מאפיינים יהודיים ומאפיינים דמוקרטיים בהכרזה

יהודי: מדינה יהודית בארץ ישראל · פתוחה לעלייה ולקיבוץ גלויות · הקשר ההיסטורי לארץ · פנייה ליהודי התפוצות. דמוקרטי: שוויון זכויות בלי הבדל דת, גזע ומין · חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות · חוקה בידי אספה מכוננת נבחרת · אזרחות מלאה ושווה לערבים תושבי המדינה

שלוש ההצדקות: הכללה ודוגמאות

היסטורית = הקשר ההיסטורי לארץ ואירועים (התנ"ך, הגלות, העלייה, השואה, מלחמת העולם השנייה) · בין־לאומית = החלטות רשמיות (בלפור, המנדט, החלטת האו"ם) · טבעית = זכות כל עם להגדרה עצמית, "ככל עם ועם"

ארבע הפניות במבט אחד

או"ם: לתת יד בבניין המדינה ולקבל אותה למשפחת העמים · ערבים תושבי המדינה: לשמור על השלום ולהשתתף בבניין המדינה, אזרחות מלאה ושווה ונציגות מתאימה · מדינות שכנות: שלום, שכנות טובה, שיתוף פעולה, קידום המזרח התיכון · יהודי התפוצות: להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין

הרעיון הלאומי ומדינת הלאום

קבוצה אתנית מול לאום

קבוצה אתנית: מוצא, תרבות ושפה משותפים, בלי שאיפה הכרחית לשלטון עצמי · לאום: זהות משותפת + שאיפה להגדרה עצמית (שלטון עצמי)

התנאים ההכרחיים לקיומה של מדינה

מדינה: טריטוריה · אוכלוסייה קבועה · ריבונות (שלטון עצמאי שאינו כפוף לשלטון זר)

אתנית-תרבותית מול אזרחית

אתנית-תרבותית: שאיפה לשלטון עצמי · מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, לפעמים דת · אין בהכרח חפיפה בין לאום לאזרחות · הלאום קודם למדינה

אזרחית: שאיפה לשלטון עצמי · אזרחות, ערכים, חוקים ומוסדות משותפים · חפיפה בין לאום לאזרחות

שני קצוות הרצף

הרצף: מדינת לאום אתנית-תרבותית ← מדינה דו-לאומית ← מדינה רב-לאומית ← מדינת לאום אזרחית

מדינת לאום אתנית-תרבותית: לאום אחד מממש הגדרה עצמית · אין חפיפה בין לאום לאזרחות · מרחב ציבורי משקף את תרבות הלאום, קשר לתפוצות · שוויון זכויות אזרחי לכל האזרחים

מדינת לאום אזרחית: כל האזרחים הם הלאום · מרחב ציבורי ניטרלי ומשותף · הגירה אחידה לכולם

ההצדקות: הזכות, ואיך היא מתממשת

הצדקות למדינת לאום: הגדרה עצמית · זכות לתרבות · זכות לחיים ולביטחון (מניעת רדיפה) · הכרעת הרוב · סולידריות

הצגת הצדקה = מהי הזכות או העיקרון + איך הם מתממשים במדינת הלאום (תוך שמירה על זכויות כל האזרחים)

מדינה יהודית: מאפיינים, עמדות ויחסים עם התפוצות

חוקי הלאום, העלייה והאזרחות

חוק הלאום: עקרונות היסוד (מולדת היסטורית, מדינת הלאום, הגדרה עצמית ייחודית לעם היהודי) + סמלים, בירה, שפה, קיבוץ גלויות, תפוצות, התיישבות, לוח, מועדים, מנוחה · שבות: כל יהודי זכאי לעלות; גם בן זוג, ילדים, נכדים ובני זוגם; יהודי = נולד לאם יהודייה או התגייר ואינו בן דת אחרת · אזרחות: עולה מקבל אזרחות מכוח שבות

חוקי המנוחה, החג, המשפט והדין בנאצים

שעות עבודה ומנוחה: 36 שעות מנוחה; ליהודים שבת, לאחרים שישי/שבת/ראשון; אסור להעסיק ביום המנוחה · יסודות המשפט: אין חקיקה, אין תקדים, אין היקש (לקונה) - מכריעים לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל · חג המצות: אין הצגת חמץ בפומבי בעסק בפסח; לא ביישובים שרובם לא יהודים · נאצים: פשעים נגד העם היהודי ונגד האנושות, לפני קום המדינה ומחוצה לה, עונש מוות, אין התיישנות

חוקי הנישואין, הקרקע, החינוך, הזיכרון והשידור

בתי דין רבניים: נישואין וגירושין של יהודים לפי דין תורה, בשיפוט ייחודי של בתי הדין הרבניים · מקרקעי ישראל: הבעלות על קרקעות המדינה, רשות הפיתוח וקק"ל לא מועברת · חינוך ממלכתי: מורשת ישראל, תולדות העם, זכר השואה, לצד ערכים דמוקרטיים · חזיר: אסור לגדל חזירים (יש חריגים) · יום הזיכרון לשואה ולגבורה: כ"ז בניסן, דומייה, עצרות זיכרון · שידור ציבורי: ביטוי למדינה יהודית ודמוקרטית ולמורשת ישראל

חוק השבות מול חוק האזרחות

חוק השבות = הזכות לעלות · חוק האזרחות = הדרכים לקבל אזרחות, ובהן אזרחות מכוח שבות

שפה, לוח שנה וסמלים

מרחב ציבורי: עברית שפת המדינה (לערבית מעמד מיוחד) · הלוח העברי לוח רשמי; שבת ומועדי ישראל ימי המנוחה · סמלים: דגל (טלית ומגן דוד), סמל (מנורה ועלי זית), המנון (התקווה)

ארבע הסוגיות של הסטטוס קוו בחיים

סטטוס קוו: ערב הקמת המדינה (מכתב לאגודת ישראל, 1947) · בין דתיים לחילונים · למניעת העמקת מחלוקות · שבת, כשרות במוסדות ממלכתיים, נישואין וגירושין לפי ההלכה, אוטונומיה לחינוך החרדי

ארבע העמדות בהיבט הלאומי

אתנית-תרבותית דמוקרטית: מדינת העם היהודי + שוויון אזרחי מלא · אתנית-תרבותית לא דמוקרטית: מדינת העם היהודי, בלי שוויון זכויות מלא למי שאינו יהודי · דו-לאומית דמוקרטית: מדינת שני הלאומים, במעמד שווה · לאום אזרחית דמוקרטית: מדינת כל אזרחיה, לאום = אזרחות

ארבע העמדות בהיבט הדתי-תרבותי

מסורתית-תרבותית: ציבור האזרחים · מורשת במובן תרבותי-לאומי · בלי מחויבות להלכה | חקיקה דתית בהיקף חלקי: ציבור האזרחים · מרכיבים הלכתיים משיקולים דתיים (שבת, כשרות, נישואין, גיור) · פשרות | מדינת הלכה: מקור הסמכות ההלכה · דיני התורה בכל התחומים · לא דמוקרטית | חילונית בהפרדה מלאה: ציבור האזרחים · אין חקיקה דתית ושירותי דת · דת עניין פרטי

הביטויים לכל כיוון

המדינה ← לתפוצות: עלייה ואזרחות (שבות, אזרחות, הכרזה) · מוסדות לחיזוק הזהות ולעלייה · מבצעי עלייה ועזרה ליהודים במצוקה · ענישה על פגיעה ביהודי בגלל יהדותו, גם בחו"ל | התפוצות ← למדינה: תמיכה פוליטית (שדולות) · תמיכה כלכלית (תרומות) · חיזוק זיקת הצעירים (תגלית, שליחים)

המיעוטים בישראל והשסע הלאומי

ההיבט הדמוגרפי: ערבים ודרוזים

ערבים: כחמישית מהאזרחים · מיעוט לאומי ודתי (רובם מוסלמים, מיעוטם נוצרים) · זהות מורכבת · חינוך בערבית · לא בשירות חובה (מתנדבים) · דרוזים: עדה דתית נפרדת וסגורה · בתי דין משלהם · שירות חובה מאז 1956 · חינוך דרוזי · גליל וכרמל

המרחב הציבורי וההיבט המוסדי

מרחב ציבורי: מעמד מיוחד לערבית · חגים כימי מנוחה · שמירה על המקומות הקדושים · מוסדי: חינוך נפרד במימון המדינה · מימון מוסדות דת · בתי דין דתיים לענייני מעמד אישי

שלוש שאלות שנשמעות דומות

הכרזת העצמאות: שוויון זכויות · חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות · המקומות הקדושים · אזרחות מלאה ושווה ונציגות מתאימה

זכויות קבוצתיות-תרבותיות מול זכויות הפרט של בני המיעוט

זכויות קבוצתיות-תרבותיות: ניתנות לקבוצה · מטרתן לשמר את זהותה הייחודית ולהסדיר אותה מוסדית (שפה, חינוך, תרבות, ייצוג) · המדינה קובעת את היקפן ואת מידת התמיכה בהן

הקבוצות בשסע

הקבוצות: רוב יהודי · מיעוט ערבי (כחמישית, זהות מורכבת) · דרוזים (עדה דתית, שירות בצה"ל) · בתוך כל קבוצה יש עמדות שונות

גורמים וביטויים לשסע

גורמים: לאומי (שני לאומים בסכסוך) · אופי המדינה · דת, שפה ותרבות · פערים חברתיים-כלכליים · ביטויים: זהות מורכבת · מחלוקת על הסמלים ועל אופי המדינה · יישובים ומערכות חינוך נפרדים · פערים בתעסוקה ובשכר

דרכי ההתמודדות עם השסע

דרכי התמודדות: אתגר החיים המשותפים (מכנה משותף דמוקרטי, שוויון זכויות, זכויות קבוצתיות, שילוב וצמצום פערים) · האפשרויות להסכמות (הסכמה על כללי המשחק) · פשרות וצמצום המחלוקות (משא ומתן במקום עימות)

תרבות פוליטית דמוקרטית ותפיסות דמוקרטיות

שלושת העקרונות במבט אחד

סובלנות = איפוק כלפי השונה · פלורליזם = הריבוי הוא ערך · הסכמיות = הסכמה רחבה על כללי המשחק ואופי המדינה

ארבעת הרכיבים של הצגת הסובלנות

סובלנות: קבלת זכות האחר לדעה ואורח חיים שונים, גם כשמכעיס · איפוק · בלי ויתור על עמדותינו · גבולות: לא אלימות והסתה

סובלנות מול פלורליזם

פלורליזם: הכרה בערך של ריבוי · עידוד ותמיכה בביטוי מגוון דעות · אפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול למען האינטרסים שלה

על מה ההסכמה, ועל מה מותר להתווכח

הסכמיות: הסכמה רחבה בין הקבוצות על כללי המשחק ועל אופי המדינה · מחזקת יציבות · מאפשרת קיום בצוותא למרות מחלוקות

שלוש התפיסות

ליברלית: הפרט במרכז, מדינה ניטרלית · רפובליקנית: גם הטוב המשותף, מדינה לא ניטרלית · רב-תרבותית: הכרה בקבוצות וזכויות קבוצתיות

זכויות האדם והאזרח

זכויות האדם הבסיסיות לפי המיקוד

זכויות טבעיות: חיים וביטחון · קניין · הליך הוגן · חירות (ביטוי, מחשבה ומצפון, תנועה, עיסוק, דת, חופש מדת) · שוויון (אפליה, הבחנה, העדפה מתקנת) · כבוד (פרטיות, שם טוב)

ארבעה סוגי זכויות: מאיפה הן באות ולמי

זכויות טבעיות: לכל אדם באשר הוא אדם · לא מוענקות ולא תלויות בשלטון · השלטון אחראי לשמור עליהן · זכויות אזרח, חברתיות-כלכליות וקבוצתיות: המדינה מעניקה אותן וקובעת את היקפן

שלוש הזכויות במבט אחד

חיים וביטחון: לחיות בלי חשש מפגיעה פיזית או נפשית · המדינה מגינה מפני פגיעה בידי אחרים · קניין: רכוש חומרי או רוחני · להחזיק בו ולעשות בו כרצונו (להשתמש, למכור, להשכיר, להוריש, לתת) · המדינה לא פוגעת ומגינה

אמצעים למימוש הזכות להליך הוגן

הליך הוגן: הגנה בחקירה, במעצר ובמשפט מפני פגיעה מעבר לנדרש · אמצעים: חזקת החפות · אין עונש בלא חוק · אין חיפוש בלא צו · ייצוג משפטי · שופטים בלתי תלויים · לדעת את האשמה ולראות את הראיות · ערעור · משפט פומבי · עד 24 שעות לפני שופט

הנגזרות של הזכות לחירות

חירות: לחיות, להחליט, לבחור ולפעול על פי רצונו החופשי · נגזרות: ביטוי · מחשבה ומצפון · תנועה · עיסוק · דת · חופש מדת

חופש הדת מול חופש מדת

חופש הדת = הזכות לקיים דת ומצוותיה · חופש מדת = הזכות שלא תיכפה עליו דת · שניהם נגזרות של הזכות לחירות

אפליה, הבחנה והעדפה מתקנת

אפליה: יחס שונה בגלל שוני לא רלוונטי · הבחנה: יחס שונה לאדם בגלל שוני רלוונטי, כל עוד הוא קיים · העדפה מתקנת: הטבה לקבוצה מקופחת, לצמצום פערים, לפרק זמן מסוים

כבוד, פרטיות ושם טוב

כבוד: שלא יושפל ושלא ייפגע כבודו, מעצם היותו אדם · פרטיות: לחיות ללא חשיפה, התערבות או חדירה לחייו, לחפציו או לגופו, ללא הסכמתו · שם טוב: ששמו לא יוכפש, שלא יפורסם עליו מידע שלילי ושקרי שפוגע במעמדו · פרטיות ושם טוב נגזרות מהכבוד

הזכויות הפוליטיות במיקוד

זכויות פוליטיות: יחסים בין האזרח לשלטון ושותפות בניהול המסגרת המדינית · זכויות אזרח: לבחור ולהיבחר, להתארגן במפלגה המתמודדת בבחירות · נובעות מזכויות טבעיות: הפגנה ומחאה, ביקורת על השלטון

הזכויות החברתיות-כלכליות במיקוד

זכויות חברתיות-כלכליות: רמת חיים בסיסית לחיים בכבוד · מוענקות ע"י המדינה, בדרך כלל בחקיקה · מחייבות הקצאת משאבים · היקפן לפי המדיניות והמשאבים · קיום בכבוד, בריאות, דיור, חינוך, זכויות עובדים

זכויות טבעיות מול זכויות חברתיות-כלכליות

טבעיות: שייכות לכל אדם, המדינה שומרת עליהן · חברתיות: המדינה מעניקה ומקצה משאבים, ההיקף לפי המדיניות

דוגמאות לזכויות קבוצתיות לפי המיקוד

זכויות קבוצתיות: שפה · ייצוג · חינוך · קיום מצוות הדת וחופש הפולחן

חובות האדם כאדם מול חובות האדם כאזרח

כאדם: לכבד את זכויות הזולת ולא לפגוע בהן (חיים, גוף, רכוש, כבוד) · כאזרח: ציות לחוק (מסים, שירות צבאי) · נאמנות למדינה · מעורבות ותרומה לחברה

עקרונות הדמוקרטיה

דמוקרטיה ישירה, דמוקרטיה ייצוגית ומשאל עם

דמוקרטיה ישירה = האזרחים מכריעים בעצמם בכל עניין · ייצוגית = האזרחים בוחרים נציגים לזמן קצוב, שפועלים בשמם ולמענם ונותנים דין וחשבון · משאל עם = כלל האזרחים מכריעים בשאלה מסוימת אחת; כלי בתוך דמוקרטיה ייצוגית

משאל עם: יתרונות וחסרונות

משאל עם: יתרון - ביטוי ישיר של שלטון העם, משקף את דעת העם, מעורבות, לגיטימציה · חיסרון - כן/לא לסוגיה מורכבת, עריצות הרוב בחברה משוסעת, ניסוח השאלה, חוסר ידע, החלשת הפרלמנט

חמשת התנאים לבחירות דמוקרטיות

תנאי הבחירות (5): כלליות - לכל אזרח זכות לבחור ולהיבחר, בלי הבדל · שוות - קול אחד בעל משקל שווה · חשאיות - רק הבוחר יודע במי בחר (קלפי, פרגוד, מעטפה) · מחזוריות - בפרקי זמן קבועים בחוק · חופשיות - רצון חופשי, חופש ביטוי והתארגנות, לפחות שתי מפלגות או שני מועמדים

שלושת המאפיינים: על איזו שאלה כל אחד עונה

שיטת הבחירות לכנסת: ארצית - כל המדינה אזור בחירה אחד · יחסית - מושבים לפי שיעור הקולות, אחוז חסימה 3.25% מן הקולות הכשרים · רשימתית - מצביעים לרשימה של מפלגה, סדר קבוע מראש, פורש מוחלף בבא ברשימה

שלוש הצדקות להכרעת הרוב

הכרעת הרוב: מתוך כמה אפשרויות - ההחלטה שבה תומך הרוב (אוכלוסייה, נציגים, מצביעים) · מגבלה: בלי פגיעה לא סבירה או לא מוצדקת בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט · הצדקות: סיום ויכוחים בדרכי שלום · קרבה לרצון העם · יציבות שלטונית

הכרעת הרוב מול שמירה על זכויות המיעוט

עריצות הרוב: הרוב מנצל את כוחו לרעה ופוגע בזכויות היסוד של המיעוט או הפרט, או בעקרונות הדמוקרטיה · לכן הכרעת הרוב מוגבלת: לרוב אין סמכות לפגוע בזכויות היסוד של המיעוט

שלטון החוק: על מי ומה

שלטון החוק: חובת הציות על כולם, אזרחים ורשויות, שווים בפני החוק · לאדם מותר כל מה שלא נאסר, לרשות רק מה שהוסמכה · החוק: נחקק בהליך דמוקרטי, הולם ערכים דמוקרטיים, מפורסם וברור, מגדיר מותר ואסור, מאזן בין הכלל לפרט

ארבעה סוגי עבריינות

פלילית רגילה: כל אדם · אינטרס אישי · בהסתר · סכנה לסדר הציבורי | שלטונית אישית: נושא משרה מנצל מעמדו · טובת הנאה לעצמו ולמקורביו · אובדן אמון הציבור | שלטונית ציבורית: נושא משרה מנצל מעמדו · טובת ציבור מסוים או הכלל (לדעתו) · אובדן אמון, אפליה | אידיאולוגית-פוליטית: מניע אידיאולוגי, לשנות חוק, מדיניות או סדר קיים · לעיתים אלימות · מערערת את הלגיטימיות של שלטון החוק

פקודה בלתי חוקית מול פקודה בלתי חוקית בעליל

בלתי חוקית: לא מעוגנת בחוק · חובה לציית (אנשי ביטחון) · נענש מי שלא מבצע | בלתי חוקית בעליל: לא מעוגנת בחוק וגם בלתי מוסרית באופן מובהק ("דגל שחור") · אסור לציית, לכולם · נענשים נותן הפקודה ומבצעה

שלושת האמצעים להגבלת השלטון

הגבלת השלטון: לשלטון אמצעים ועוצמה רבה · סכנה שינצל את כוחו לרעה ויפגע בזכויות · לכן הפרדת רשויות ואמצעים מוסדיים ובלתי מוסדיים למניעת עריצות השלטון · האמצעים לפי המיקוד: חוקה, הפרדת רשויות, מנגנוני פיקוח

מנגנון פורמלי מול מנגנון בלתי פורמלי

פיקוח פורמלי (מוסדי): מוסדות המדינה (מבקר, נציב תלונות, בתי משפט, כנסת) · מוסמכים בחוק · דוחות ופסקי דין | בלתי פורמלי (חוץ-מוסדי): אזרחים, ארגונים, תקשורת · ביוזמתם בלי הסמכה · הפגנות, עצומות, מכתבים, פרסום · לחץ לשינוי מדיניות ודיון ציבורי

ביטויים של דמוקרטיה מתגוננת בישראל

דמוקרטיה מתגוננת: הגנה על המשטר הדמוקרטי, עקרונותיו ואופי המדינה · מפני מי שמנצל את הכלים הדמוקרטיים כדי לפגוע בהם · באמצעות שלילת הזכות להיבחר, הגבלת ההתארגנות הפוליטית וחופש הביטוי · בישראל: סעיף 7א בחוק יסוד: הכנסת, חוק המפלגות, איסור הסתה לגזענות

שלוש דרכים שבהן הדמוקרטיה מגינה על עצמה

מעצר מנהלי: מעצר מניעתי בלי הליך פלילי רגיל · מטרה: מניעת פגיעה עתידית בביטחון המדינה או הציבור · מגבלות: שר הביטחון, עד 6 חודשים וניתן להאריך, ביקורת שיפוטית | תקנות לשעת חירום: רק כשהכנסת הכריזה על מצב חירום · הממשלה מתקינה, להגנת המדינה, ביטחון הציבור, אספקה ושירותים חיוניים · יכולות לשנות זמנית חוק, פרט לחוקים מוגנים · ועדת החוץ והביטחון, פוקעות אחרי 3 חודשים

שתי הגישות לפי שלושה קריטריונים

ליברלית: חירות כלכלית לפני שוויון · הפרט אחראי לרווחתו · מעורבות מינימלית: שוק חופשי, תחרות, הפרטה, הפחתת מסים, צמצום קצבאות | סוציאל-דמוקרטית: שוויון וסולידריות לפני חירות כלכלית · המדינה אחראית כלפי החלש (מדינת רווחה) · מעורבות רבה: סבסוד, שירותים, חקיקה חברתית, הלאמה, מיסוי גבוה על העשירונים העליונים

השפעות הגלובליזציה בתחומים שבמיקוד

גלובליזציה: תהליכים כלל-עולמיים בין מדינות, חברות ויחידים · תנועה הולכת וגדלה של סחורות, שירותים, מידע ובני אדם · במהירות ובקלות יחסית · "כפר גלובלי" · השפעה על תחומי חיים רבים: חברה, כלכלה, משפט, יחסים בין מדינות, לאומיות

יסודות חוקתיים

שלושת ההיבטים של מעמד ההכרזה

מעמד ההכרזה: ערכי - חזון ו"אני מאמין" · משפטי - לא חוקה ולא חוק, לא מבטלים חוק בגללה, משמשת לפרשנות · ביטוי בחוקי יסוד - זכויות היסוד "יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה" (כבוד האדם וחירותו, חופש העיסוק)

חוק יסוד מול חוק רגיל

חוקי יסוד: מעמד - פרקים בחוקה העתידית (הררי 1950), רשות מכוננת, עליונים על חוק רגיל: שריון ברוב מיוחס + ביקורת שיפוטית (בנק המזרחי 1995) · תוכן - מוסדות השלטון; זכויות האדם (1992); זהות לאומית (2018) · צורה - "חוק יסוד" בלי שנה, שריון, פסקת הגבלה, פסקת התגברות (רק חופש העיסוק)

שריון, פסקת הגבלה ופסקת התגברות

שריון = באיזה רוב משנים את חוק היסוד עצמו · פסקת הגבלה = מתי מותר לפגוע בזכות · פסקת התגברות = הכנסת יכולה לחוקק חוק שלא עומד בפסקת ההגבלה (61, ארבע שנים, רק חופש העיסוק)

פסקת ההגבלה: ארבעה תנאים ומטרה

פסקת ההגבלה: אין פוגעים בזכויות אלא בחוק (או מכוח הסמכה מפורשת בו) · ההולם את ערכי מדינת ישראל · שנועד לתכלית ראויה · במידה שאינה עולה על הנדרש. מטרה: הגנה על הזכויות גם מפני חקיקה · איזון בין זכויות לצורכי הכלל · אמות מידה לביקורת שיפוטית

שני חוקי היסוד של 1992 במבט אחד

כבוד האדם וחירותו (1992): מטרה - להגן על כבוד האדם וחירותו ולעגן ערכי מדינה יהודית ודמוקרטית · ברוח העקרונות שבהכרזה · חיים, גוף וכבוד; קניין; חירות; יציאה וכניסה; פרטיות · פסקת הגבלה · כל הרשויות חייבות לכבד · לא משנים בתקנות שעת חירום · שמירת דינים. חופש העיסוק (1992): כל אזרח או תושב זכאי לעסוק בכל עיסוק · פסקת הגבלה · פסקת התגברות · משוריין

מחלוקות על חוק השבות

מחלוקות על חוק השבות: שוויון מול הגדרה עצמית ומדיניות הגירה · מיהו יהודי (גיור אורתודוקסי בלבד או גם של זרמים אחרים) · סעיף הנכד (לצמצם או לשמור)

ביקורת שיפוטית, אקטיביזם שיפוטי והמהפכה החוקתית

ביקורת שיפוטית: מערכת המשפט (בג"ץ) מבקרת את הרשות המבצעת (חוקיות החלטות, ביטול) ואת הרשות המחוקקת (התאמה לחוקי היסוד, פסילת חוקים מאז המהפכה החוקתית) · הגבלת השלטון והגנה על זכויות · מהפכה חוקתית: 1992 + בנק המזרחי 1995

רשויות השלטון

קואליציה מול אופוזיציה

קואליציה: רוב חברי הכנסת · בסיס התמיכה של הממשלה · הסכמים קואליציוניים · משמעת קואליציונית. אופוזיציה: מיעוט · לא תומכת בממשלה · מבקרת ומפקחת · אלטרנטיבה לשלטון המכהן

מליאה מול ועדות

מליאה: כל 120 · דיונים כלליים ופומביים · הכרעות רשמיות (הצבעות בכל הקריאות, אמון ואי־אמון) · כל הנושאים. ועדות: חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה · תחום מסוים · עבודה מקצועית ומפורטת · הכנה לקריאה שנייה ושלישית · זימון שרים ומומחים

אמצעי הפיקוח של הכנסת על הממשלה

תפקידי הכנסת: ייצוג האזרחים · חקיקה · פיקוח וביקורת · כינון הממשלה · מינוי בעלי תפקידים · רשות מכוננת. אמצעי פיקוח: אופוזיציה, ועדות, אישור התקציב, הצעת אי־אמון, שאילתות, הצעות לסדר היום

שלבי החקיקה

תהליך החקיקה: (פרטית: נשיאות הכנסת, הנחה על השולחן, קריאה טרומית) · (ממשלתית: תזכיר חוק, ועדת השרים לענייני חקיקה, ישר לקריאה ראשונה) · קריאה ראשונה · ועדה (סעיף אחר סעיף, הכנה לקריאה שנייה ושלישית) · קריאה שנייה ושלישית במליאה

חקיקה ראשית מול חקיקת משנה

חקיקת משנה: חקיקה של הרשות המבצעת (ממשלה, שרים, רשויות מקומיות) · צווים, תקנות, חוקי עזר עירוניים · כדי לאפשר את ביצוע החוק ולקדם את מטרותיו, בפירוט העקרונות שבחקיקה הראשית · כפופה לחקיקה הראשית ואסור שתסתור אותה

שלוש סמכויות של הממשלה שקל לבלבל

קביעת מדיניות וביצועה: הממשלה מקבלת החלטות ומתווה קווי פעולה, ומוציאה אותן לפועל באמצעות משרדי הממשלה, בענייני פנים וחוץ · סמכות שיורית: כל פעולה בשם המדינה שאינה מוטלת בדין על רשות אחרת, בכפוף לכל דין · תקנות לשעת חירום: רק כשהכנסת הכריזה על מצב חירום, להגנה על המדינה, ביטחון הציבור ואספקה ושירותים חיוניים; משנות חוקים זמנית, לא חוקים מוגנים; ועדת החוץ והביטחון, פוקעות אחרי 3 חודשים; לא מונעות פנייה לערכאות, לא ענישה למפרע, לא פגיעה בכבוד האדם

אחריות מיניסטריאלית מול אחריות משותפת

אחריות מיניסטריאלית: כל שר · על תחום משרדו ופעולות עובדיו, גם שלא בידיעתו · כלפי הכנסת, הממשלה והציבור · אקטיבית: דיווח, שאילתות, תיקון ליקויים · ציבורית ולא משפטית. אחריות משותפת: הממשלה כגוף אחד · כל שר אחראי לכל החלטות הממשלה, גם אם התנגד · פסיבית: לא לפעול נגד הממשלה · מי שלא מוכן לשאת באחריות מתפטר

שני הכללים: מה כל רכיב מונע

אי־תלות: השופטים פוסקים רק לפי החוק ומצפונם, בלי תלות ברשויות ובלי לחשוש מהשלטון. בחירה: ועדה של 9 - 3 שופטי העליון (ובהם הנשיא), 2 שרים (שר המשפטים יו״ר), 2 חברי כנסת, 2 נציגי לשכת עורכי הדין; רוב מקצועי־משפטי 5 מתוך 9. העסקה: שכר בידי הכנסת · עד גיל 70 · בלי תפקיד פוליטי ועבודה אחרת · חסינות · אין העברה בלי הסכמה

משפט פלילי מול משפט אזרחי

משפט פלילי: עבירות על החוק · המדינה (התביעה) מול נאשם · כתב אישום · מעבר לספק סביר · עונש. משפט אזרחי: סכסוך בין אדם לחברו · תובע מול נתבע · אין ענישה: פיצוי, חיוב כספי, קיום חוזה, פעולה · מאזן הסתברויות

ביקורת שיפוטית מול אקטיביזם שיפוטי

ביקורת שיפוטית: מערכת המשפט (בעיקר בג"ץ) · על הרשות המבצעת (חוקיות החלטות, ביטול) ועל הרשות המחוקקת (התאמה לחוקי היסוד, פסילת חוקים מאז המהפכה החוקתית) · הגבלת השלטון והגנה על זכויות. אקטיביזם שיפוטי: גישה · פרשנות רחבה של תפקיד בית המשפט · הרחבת ההתערבות גם בנושאים ציבוריים, ערכיים ומדיניים · זכות עמידה, שפיטות, פסילת חוקים, פרשנות מרחיבה · ההפך: ריסון שיפוטי

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.