דילוג לתוכן המרכזי

סיכום המיעוטים בישראל והשסע הלאומי

אזרחות לבגרות · 2 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהמיעוטים בישראל והשסע הלאומי: המושגים, המושגים עם כל הרכיבים שהבגרות דורשת, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

מיעוט

בכל כיתה יש תלמידים שאוהבים כדורגל ותלמידים שלא, אבל זה לא הופך אותם ל"מיעוט" במובן של אזרחות. מיעוט הוא קבוצה שנבדלת מהרוב בזהות עמוקה: לאום, דת, שפה ותרבות, ורוצה לשמור על הזהות הזאת.

במדויק: מיעוט הוא קבוצה באוכלוסייה שנבדלת מקבוצת הרוב במאפיינים כמו לאום, דת, שפה ותרבות, ובדרך כלל קטנה ממנה במספר. בני הקבוצה מודעים לייחודם ומבקשים לשמור עליו. בישראל המיעוטים הם המיעוטים הלאומיים והדתיים שהם אזרחי המדינה: ערבים (רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים), דרוזים, צ'רקסים ואחרים.

שסע

ויכוח על מחיר הדלק נגמר כשהמחיר משתנה. שסע הוא משהו עמוק יותר: מחלוקת בין קבוצות על שאלות של זהות וערכים, שנמשכת דורות ומשפיעה על איפה גרים, איפה לומדים ולמי מצביעים.

במדויק: שסע הוא מחלוקת עמוקה ומתמשכת בין קבוצות בחברה בשאלות יסוד של זהות וערכים. השסע מלווה במתח בין הקבוצות, ועלול לפגוע בלכידות החברתית וביציבות. בנושא הזה: השסע הלאומי בין הרוב היהודי לבין המיעוט הערבי במדינת ישראל.

1. מעמד המיעוטים: ההיבט הדמוגרפי, המרחב הציבורי וההיבט המוסדי

מעמד המיעוטים במדינת ישראל

שימו לב לשטר כסף או לשלט רחוב: הכיתוב מופיע גם בערבית. בסכנין פועל בית דין שרעי, שדן לפי ההלכה המוסלמית. ובבתי ספר בכפרים הדרוזיים לומדים תוכנית שמדגישה את המורשת הדרוזית. כל אלה הם ביטויים למעמד המיעוטים בישראל.

במדויק: בני המיעוטים (ערבים - מוסלמים ונוצרים, דרוזים, צ'רקסים ואחרים) הם אזרחי המדינה, ומעמדם בא לידי ביטוי בשני מישורים:

- כפרטים: שוויון זכויות אזרחי. לפי הכרזת העצמאות המדינה "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" ו"תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".

- כקבוצות: זכויות קבוצתיות-תרבותיות, שמאפשרות להן לשמור על ייחודן. במרחב הציבורי: מעמד מיוחד לשפה הערבית, הכרה בימי החג של כל הדתות כימי מנוחה, ושמירה על המקומות הקדושים. בהיבט המוסדי: מערכות חינוך נפרדות במימון המדינה, בשפתם ובהתאם לתרבותם, ומעמד אישי (נישואין וגירושין) לפי הדין הדתי של כל עדה, בבתי הדין הדתיים שלה.

שלושת ההיבטים במיקוד עונים על שלוש שאלות. ההיבט הדמוגרפי-סוציולוגי: מי הקבוצות ומה מאפיין כל אחת. היבט המרחב הציבורי: איך השפה, התרבות והדת של המיעוטים נראות ונשמעות במרחב המשותף. ההיבט המוסדי: אילו מוסדות של המיעוטים מוכרים רשמית: חינוך, מוסדות דת ובתי דין.

מעמד המיעוטים קשור לאופי המדינה. ישראל מוגדרת מדינה יהודית ודמוקרטית, ולפי חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (2018), מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינה ייחודי לעם היהודי. לצד זה, בני המיעוטים זכאים לשוויון בזכויות הפרט ולזכויות קבוצתיות-תרבותיות.

ההיבט הדמוגרפי: ערבים ודרוזים

מאפייןערביםדרוזים
גודלקבוצת המיעוט הגדולה, כחמישית מאזרחי המדינהעדה קטנה יותר
לאום ודתמיעוט לאומי ודתי: רובם מוסלמים ומיעוטם נוצריםעדה דתית נפרדת ומוכרת, עם בתי דין דתיים משלה; דת סגורה (אין מצטרפים ואין יוצאים)
זהותמורכבת: אזרחים ישראלים, ובה בעת שייכים לעם הערבי (רבים מגדירים את עצמם ערבים-פלסטינים), שנמצא בסכסוך עם ישראלעדה דתית ייחודית, דוברת ערבית, עם קשר הדוק למדינה ("ברית הדמים")
שפה וחינוךשפת האם ערבית; מערכת חינוך נפרדת בערבית, במימון המדינהשפת האם ערבית; מערכת חינוך דרוזית נפרדת שמדגישה את המורשת הדרוזית
צבאלא נקראים לשירות חובה בצה"ל, אבל רשאים להתנדבהגברים משרתים שירות חובה בצה"ל מאז 1956, לבקשת מנהיגי העדה
מגוריםרובם ביישובים ערביים נפרדים (גליל, משולש, נגב), מיעוטם בערים מעורבותרובם בכפרים בגליל ובכרמל
שים לב

בשאלה "הציגו שני מאפיינים של אחת מקבוצות המיעוטים" בוחרים קבוצה אחת ולא מערבבים. טעות נפוצה: לכתוב שהערבים משרתים שירות חובה בצה"ל, או לייחס לדרוזים זהות לאומית ערבית-פלסטינית.

המרחב הציבורי וההיבט המוסדי

היבטביטוידוגמה
מרחב ציבורי: שפהמעמד מיוחד לשפה הערביתכיתוב בערבית על שטרות כסף ושלטי רחוב, פרסומים רשמיים בערבית, אקדמיה ללשון הערבית שהוקמה בחוק
מרחב ציבורי: דת ותרבותהכרה בימי החג והמועד של כל הדתות כימי מנוחה לבני אותן דתותחג הקורבן, שחוגגים המוסלמים והדרוזים
מרחב ציבורי: דתשמירה על המקומות הקדושים לבני כל הדתותהגנה על מסגדים, כנסיות ומקומות קדושים לדרוזים
מוסדי: חינוךמערכות חינוך נפרדות במימון המדינה, בשפת הקבוצה ולפי תרבותה, מורשתה וההיסטוריה שלהחינוך ערבי בערבית; חינוך דרוזי
מוסדי: מוסדות דתהמדינה מממנת חלק משירותי הדתתקציבים למוסדות דת, משכורות לכוהני דת
מוסדי: בתי דיןהמעמד האישי (נישואין וגירושין) לפי הדין הדתי של כל עדה, בבתי הדין שלהבתי דין שרעיים, בתי דין של העדות הנוצריות, בתי דין דתיים דרוזיים
שים לב

מעמד השפה הערבית: עד חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (2018) הערבית הייתה שפה רשמית. בחוק היסוד נקבע שלשפה הערבית מעמד מיוחד, ושאין בכך כדי לפגוע במעמד שניתן לה בפועל לפני חקיקתו. כתבו "מעמד מיוחד", לא "שפה רשמית".

שלוש שאלות שנשמעות דומות

השאלהמה כותביםדוגמה לתשובה
מעמד המיעוטים על פי הכרזת העצמאותרק מה שכתוב בהכרזהשוויון זכויות חברתי ומדיני גמור בלי הבדל דת, גזע ומין; חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; שמירה על המקומות הקדושים; הקריאה לבני העם הערבי: אזרחות מלאה ושווה ונציגות מתאימה
מעמד המיעוטים במרחב הציבוריביטויים בשפה, בחגים ובדת במרחב המשותף, ולצידם מוסדותמעמד מיוחד לערבית; חגים כימי מנוחה; מקומות קדושים; חינוך נפרד; בתי דין דתיים
מאפייני קבוצת מיעוטתכונות של הקבוצה עצמהערבים: מיעוט לאומי ודתי, זהות מורכבת. דרוזים: עדה דתית סגורה, שירות חובה
שים לב

"מיעוטים" בשאלות האלה הם המיעוטים הלאומיים והדתיים. לא כותבים על חרדים, על יוצאי אתיופיה או על עולים: הם לא המיעוטים שהנושא עוסק בהם.

שים לב

"שני ביטויים" צריכים להיות שונים באמת. שלטי רחוב בערבית ושטרות בערבית הם אותו ביטוי: מעמד השפה. בחרו למשל ביטוי אחד מתחום השפה וביטוי אחד מתחום הדת או החינוך.

זכויות קבוצתיות-תרבותיות מול זכויות הפרט של בני המיעוט

ההבדלזכויות קבוצתיות-תרבותיות (זכויות מיעוט)זכויות הפרט של בני המיעוט
למילקבוצה כקבוצה: אתנית-תרבותית, דתית, מיעוט לאומילכל אדם ואזרח
המטרהלשמר את הזהות הייחודית של הקבוצה ולהסדיר אותה בצורה מוסדיתלהגן על חירותו ועל שוויונו של כל אדם
תחומיםשפה, חינוך, תרבות, דת, ייצוג כקבוצהשוויון, חופש הדת, חופש הביטוי ועוד
ההיקףהמדינה קובעת את היקפן ואת מידת התמיכה המוסדית בהןזכויות יסוד בכל דמוקרטיה
שים לב

יוזמה של גוף ממלכתי למען קבוצה (סיורים בערבית לכבוד חג הקורבן, מרכז למורשת הדרוזים בתקציב המדינה) היא זכויות קבוצתיות-תרבותיות, לא "חופש הדת". חופש הדת הוא זכות של כל פרט; כאן המדינה מכירה בקבוצה כקבוצה.

דרך הפתרון

שאלת ידע: הציגו שני ביטויים

1. קראו מה בדיוק שואלים: ביטויים "על פי הכרזת העצמאות", "במרחב הציבורי", או "מאפיינים" של קבוצה. כל ניסוח דורש רשימה אחרת.

2. בחרו שני ביטויים מתחומים שונים, למשל שפה ובתי דין.

3. לכל ביטוי שניים-שלושה משפטים: שם הביטוי, מה הוא אומר, ודוגמה מוחשית. שם בלבד ("השפה הערבית") לא מספיק.

דרך הפתרון

שאלת אירוע: ציינו, הציגו, הסבירו

שאלת אירוע לא אומרת לכם מה המושג. אתם צריכים לזהות אותו לבד.

1. ציינו: כתבו את שם המושג שמתאים לאירוע (למשל "זכויות קבוצתיות-תרבותיות" או "הפנייה לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל").

2. הציגו: את המושג עם כל הרכיבים שלו, לפי מה שלמדתם ולא לפי האירוע.

3. הסבירו: צטטו משפט ממוקד מהאירוע, וקשרו אותו לרכיב מסוים בהצגה.

דוגמה א - שני ביטויים במרחב הציבורי

הציגו שני ביטויים למעמד המיעוטים במרחב הציבורי במדינת ישראל.

פתרון

1. מזהים מה שואלים: המרחב הציבורי, ולא הכרזת העצמאות ולא מאפייני הקבוצות.

2. בוחרים שני ביטויים מתחומים שונים: שפה ומעמד אישי.

3. ביטוי ראשון, מעמד מיוחד לשפה הערבית: מסבירים ומביאים דוגמה, כיתוב בערבית על שטרות כסף ועל שלטי רחוב ופרסומים רשמיים בערבית.

4. ביטוי שני, מעמד אישי: נישואין וגירושין של בני כל הדתות מנוהלים לפי הדין הדתי של כל עדה, בבתי הדין הדתיים שלה.

תשובה

ביטוי ראשון - מעמד מיוחד לשפה הערבית: לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה והיא בשימוש במרחב הציבורי; למשל, הכיתוב על שטרות הכסף ועל שלטי הרחוב מופיע גם בערבית, וגם פרסומים רשמיים של המדינה. ביטוי שני - מעמד אישי: המעמד האישי (נישואין וגירושין) של בני כל הדתות מנוהל לפי הדין הדתי של כל עדה ובמוסדות הדת שלה; לכל עדה דתית מוכרת יש בתי דין דתיים משלה.

דוגמה ב - שאלת אירוע: מרכז עולמי למורשת הדרוזים

"בעת האחרונה הוחלט על הקמת מרכז עולמי למורשת הדרוזים. המרכז יוקם בישראל ויתוקצב מתקציב המדינה. במרכז זה יפעלו ספרייה ומוזאון ויוצגו בהם אוספים ופריטים היסטוריים, וכן תיערך בו פעילות להעמקת הידע על העדה הדרוזית ומורשתה."

ציינו והציגו את סוג הזכויות שמתממש באמצעות הקמת מרכז עולמי למורשת הדרוזים בישראל. הסבירו כיצד סוג זכויות זה בא לידי ביטוי בקטע.

פתרון

1. ציינו: המרכז מוקם בשביל העדה הדרוזית כקבוצה, לא בשביל אדם מסוים. לכן: זכויות קבוצתיות-תרבותיות (זכויות מיעוט).

2. הציגו את שלושת הרכיבים: זכויות שניתנות לקבוצה; מטרתן לשמר את הזהות הייחודית שלה ולהסדיר אותה בצורה מוסדית (בתחומים כמו שפה, חינוך, תרבות, ייצוג); המדינה קובעת את היקפן ואת מידת התמיכה בהן.

3. צטטו: "המרכז יוקם בישראל ויתוקצב מתקציב המדינה."

4. הסבירו: המדינה מקצה תקציב, כלומר היא קובעת את מידת התמיכה המוסדית בזכות הקבוצתית. הספרייה, המוזאון והפעילות על מורשת העדה נועדו לשמר את הזהות התרבותית הייחודית של הדרוזים.

תשובה

זכויות קבוצתיות-תרבותיות (זכויות מיעוט): זכויות קיבוציות שניתנות לקבוצות אתניות-תרבותיות או למיעוטים; מטרתן להסדיר בצורה מוסדית ולשמר את הזהות הייחודית של הקבוצה, בתחומים כמו שפה, חינוך, תרבות וייצוג כקבוצה; המדינה קובעת את היקף הענקתן ואת מידת התמיכה המוסדית בהן. ציטוט: "המרכז יוקם בישראל ויתוקצב מתקציב המדינה." הסבר: הקמת המרכז ותקצובו הם תמיכה מוסדית של המדינה בקבוצת מיעוט; הספרייה, המוזאון והפעילות נועדו לשמר את הזהות התרבותית הייחודית של העדה.

2. השסע הלאומי ודרכי ההתמודדות

השסע הלאומי

יהודים וערבים בישראל עובדים יחד בבתי חולים, לומדים יחד באוניברסיטאות ונוסעים באותה רכבת. ובכל זאת, רוב האזרחים הערבים גרים ביישובים ערביים נפרדים ולומדים במערכת חינוך נפרדת בערבית. רבים מהם מגדירים את זהותם הלאומית כערבית או כערבית-פלסטינית, כחלק מהעם הערבי, שנמצא בסכסוך עם ישראל. זה השסע הלאומי.

במדויק: השסע הלאומי הוא המחלוקת העמוקה והמתמשכת בין הרוב היהודי לבין המיעוט הערבי במדינת ישראל. בבסיסו: השתייכות לשני לאומים שונים, שנמצאים בסכסוך (הסכסוך הישראלי-ערבי). הוא מתבטא במחלוקת על אופי המדינה ועל מעמד המיעוט בה, בהפרדה בחיי היום-יום ובפערים בין הקבוצות. כדי להציג את השסע כותבים: מהו שסע, בין מי למי השסע, ועל מה המחלוקת, עם דוגמה.

השסע הלאומי מיוחד כי הוא קשור לסכסוך שנמשך גם מחוץ למדינה. האזרחים הערבים הם אזרחי ישראל, ובה בעת חלק מהעם הערבי, שנמצא בסכסוך עם ישראל.

בחברה הישראלית יש עוד שסעים, למשל השסע הדתי בין דתיים לחילונים. את השסע הדתי לומדים באשכול "העולם היהודי", והוא לא חלק מהנושא הזה.

הקבוצות בשסע

קבוצהמאפייניםהיחס לשאלות השסע
הרוב היהודירוב האזרחים; המדינה מוגדרת מדינת הלאום של העם היהודייש בו עמדות שונות על מעמד המיעוט: מהדגשת האופי היהודי ועד הדגשת השוויון האזרחי
המיעוט הערביכחמישית מאזרחי המדינה; רובם מוסלמים ומיעוטם נוצריםזהות מורכבת: אזרחים ישראלים, ובה בעת חלק מהעם הערבי (רבים מגדירים את זהותם הלאומית כערבית או כערבית-פלסטינית)
הדרוזיםעדה דתית נפרדת, דוברת ערביתהגברים משרתים בצה"ל מאז 1956 לבקשת מנהיגי העדה, והקשר עם המדינה מכונה "ברית הדמים"

גורמים וביטויים לשסע

גורםמה הוא אומרביטוי
לאומישני לאומים בסכסוך: הסכסוך הישראלי-ערביזהות מורכבת של האזרחים הערבים: אזרחי ישראל, ובה בעת חלק מהעם הערבי שנמצא בסכסוך עם ישראל
אופי המדינהישראל מוגדרת מדינה יהודית ודמוקרטית: הסמלים, השפה העברית, לוח השנה וחוק השבות מבטאים את אופייה היהודימחלוקת על השאלה אם הסמלים מייצגים את כל האזרחים, ועל היחס בין האופי היהודי לשוויון
דת, שפה ותרבותהקבוצות נבדלות בדת, בשפה ובתרבותהפרדה: רוב האזרחים הערבים גרים ביישובים נפרדים (גליל, משולש, נגב) ולומדים במערכת חינוך נפרדת בערבית; ערים מעורבות הן מיעוט
חברתי-כלכליפערים בתעסוקה, בשכר ובתשתיותשיעור תעסוקה נמוך יותר ושכר ממוצע נמוך יותר בחברה הערבית; מחסור בתחבורה ציבורית ובמעונות יום ביישובים ערביים
שים לב

אל תבלבלו בין גורם לביטוי. גורם הוא הסיבה לשסע (למשל השתייכות לשני לאומים בסכסוך). ביטוי הוא איך השסע נראה בפועל (למשל יישובים נפרדים ומערכות חינוך נפרדות). בשאלה על גורם, כתבו גורם ולא ביטוי.

דרכי ההתמודדות עם השסע

דרך ההתמודדותמה היא אומרתדוגמה מהבגרות
אתגר החיים המשותפיםלקיים חברה אחת שבה הקבוצות חיות זו לצד זו, כל אחת לפי ייחודה, סביב מכנה משותף: ערכים דמוקרטיים, שוויון זכויות וזכויות קבוצתיות-תרבותיות, ושילוב המיעוט הערבי בחברה ובכלכלהמערכת חינוך נפרדת בחוק לכל קבוצה שמבקשת לשמור על דתה ועל שפתה; מרכזים לקידום תעסוקה במגזר הערבי במימון הממשלה; הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, שפועלת לצמצום הפערים
האפשרויות להסכמותהסכמה רחבה בין הקבוצות על כללי משחק בסיסיים, שמאפשרת קיום בצוותא למרות המחלוקת (עקרון ההסכמיות)נשיא המדינה בנאום ההכתרה: "מסע שמטרתו למצוא את המאחד בתוך ההבדלים, את המאחה בין השסעים"
פשרות וצמצום המחלוקותכל צד מוותר על חלק מדרישותיו, והמחלוקת מוכרעת במשא ומתן ובהסכמה ולא בעימותהדרך הזאת נשאלה בבגרות על השסע הדתי (למשל הסדר הסטטוס קוו), ואותו היגיון חל על השסע הלאומי
דרך הפתרון

דרך התמודדות ועיקרון: הציגו שניים וקשרו

יש שאלות שמחברות דרך התמודדות עם עיקרון. בבגרות נשאל למשל באשכול "העולם היהודי": "הסבר כיצד עקרון ההסכמיות בא לידי ביטוי באחת מן הדרכים להתמודדות עם השסע הדתי". אותה דרך מתאימה גם לשסע הלאומי.

1. הציגו את הדרך: מה היא ובמה היא עוסקת.

2. הציגו את העיקרון עם כל הרכיבים שלו.

3. קשרו: איזה רכיב בעיקרון מתממש בדרך. למשל, הסכמות ופשרות הן הסכמה רחבה על כללי משחק, שמאפשרת קיום בצוותא למרות חילוקי דעות.

טעות נפוצה: להציג רק את העיקרון, או רק את הדרך.

שים לב

הפנייה בהכרזת העצמאות לבני העם הערבי תושבי המדינה עוסקת בשוויון זכויות אזרחי: "אזרחות מלאה ושווה" ו"נציגות מתאימה בכל מוסדותיה". אין בה התייחסות לשוויון כלכלי. כשמקשרים אותה לקטע על צמצום פערים, הקישור הוא לנטילת חלק בבניין המדינה ולאזרחות המלאה והשווה.

דוגמה - הפנייה לערבים בקטע על גישור השסעים

מתוך מאמר על צמצום פערי השכר בין ערבים ליהודים:

"כחמישית מאזרחי ישראל בגיל העבודה הם ערבים, אך בגלל סיבות שונות שיעור התעסוקה של ערביי ישראל נמוך בהרבה מן הממוצע הארצי [...]. שבעים שנה לאחר הקמת המדינה החברה בישראל נמצאת בתהליך מתמיד של שינוי, והיא מנסה להתמודד בדרכים מגוונות עם השסעים החברתיים שהתהוו בה. לדעתי, אם תיצור המדינה הזדמנויות מתאימות להגברת השיתוף של החברה הערבית בחיזוק כלכלת המדינה, היא תסייע לגשר על השסעים בין המגזר הערבי ובין שאר חלקי החברה בהתאם לחזון של מקימי המדינה."

הציגו את הפנייה בהכרזת העצמאות לערבים תושבי מדינת ישראל. הסבירו כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי בקטע.

פתרון

1. מציגים את הפנייה לפי מה שלמדתם: קריאה לבני העם הערבי תושבי המדינה לשמור על השלום וליטול חלק בבניין המדינה, על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.

2. בוחרים משפט שמזכיר במפורש את "החזון של מקימי המדינה": "לדעתי, אם תיצור המדינה הזדמנויות מתאימות להגברת השיתוף של החברה הערבית בחיזוק כלכלת המדינה, היא תסייע לגשר על השסעים בין המגזר הערבי ובין שאר חלקי החברה בהתאם לחזון של מקימי המדינה."

3. מקשרים לרכיב: השתתפות של החברה הערבית בחיזוק הכלכלה היא נטילת חלק בבניין המדינה, והזדמנויות שוות מבטאות אזרחות מלאה ושווה.

4. לא מקשרים לשוויון כלכלי כשלעצמו: הפנייה עוסקת בזכויות אזרח.

תשובה

הצגה: הקריאה לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים. ציטוט: "לדעתי, אם תיצור המדינה הזדמנויות מתאימות להגברת השיתוף של החברה הערבית בחיזוק כלכלת המדינה, היא תסייע לגשר על השסעים בין המגזר הערבי ובין שאר חלקי החברה בהתאם לחזון של מקימי המדינה." הסבר: הכותב קורא למדינה לחזק את יכולתה של החברה הערבית לתרום לכלכלת המדינה ולתת לה נגישות שווה להזדמנויות; זו נטילת חלק בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה, כפי שקראו מקימי המדינה בהכרזה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.