משאבי טבע: מתכלים ומתחדשים
האדם משתמש בטבע כדי לייצר חשמל, לגדל מזון, להוביל סחורות ולנפוש. חלק מהמשאבים נגמרים כשמשתמשים בהם, וחלק מתחדשים כל הזמן. ההבדל הזה עומד מאחורי רוב השאלות בנושא: למה עוברים לרוח ולביו-אנרגייה, ולמה צריך לשמור על הים.
במדויק: משאב מתכלה (אוצר טבע) הוא משאב שהכמות שלו מוגבלת ואינה מתחדשת בזמן של בני אדם, כמו פחם, נפט וגז. משאב מתחדש (בלתי מתכלה) מתחדש כל הזמן בתהליכים טבעיים ולכן אינו אוזל בשימוש, כמו הרוח, הגאות והשפל, הגלים והחומר הצמחי. בתשובה מסבירים למה המשאב מתכלה או מתחדש, ולא רק קוראים לו בשם.
בנושא הזה ארבעה שיעורים: הפקת אנרגייה מהרוח, מהגאות והשפל, מהגלים ומביו-אנרגייה; הימים והאוקיינוסים - השימושים הכלכליים והזיהום; שינויי האקלים בהווה; והמדבור. שינויי האקלים קשורים לכל השאר: הם הסיבה העיקרית למעבר לאנרגייה מתחדשת, והם מאיצים את המדבור.
שינוי סביבתי גלובלי
יש שינויים שקורים במקום אחד ונשארים בו, ויש שינויים שנוגעים לכל כדור הארץ. ההתחממות הגלובלית היא הדוגמה הבולטת: גזי חממה שנפלטים במדינה אחת מתערבבים באטמוספרה של כל העולם.
במדויק: שינוי סביבתי גלובלי הוא שינוי בסביבה הטבעית שמשפיע על כדור הארץ כולו או על אזורים נרחבים בו, ונגרם מגורמים טבעיים ומפעילות האדם. בתשפ"ז נכללים בו שינויי האקלים בהווה (הגורמים, התוצאות ודרכי ההתמודדות) והמדבור (הגורמים וההתמודדות). בתשובה מסבירים את השרשרת: הגורם, השינוי, ומה הוא גורם לאדם ולסביבה.
פיתוח בר-קיימה
כמעט בכל שיעור בנושא חוזרת השאלה "האם זה בר-קיימה?": מקור אנרגייה, חקלאות ימית, דרך להתמודד עם מדבור. זה המבחן שבודק אם פתרון של היום לא יוצר בעיה למחר.
במדויק: פיתוח בר-קיימה הוא פיתוח שעונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. כשמסבירים איך משהו מבטא פיתוח בר-קיימה, כותבים שני דברים: המשאב אינו מתכלה (או נשמר לדורות הבאים), והשימוש בו אינו פוגע בסביבה (למשל כמעט אינו פולט גזי חממה ומזהמי אוויר).
1. הפקת אנרגייה מהרוח, מגאות ושפל ומגלי ים, וביו־אנרגייה
מקור אנרגייה מתחדש: רוח, גאות ושפל, גלים וביו-אנרגייה
חלק גדול מהחשמל בעולם מופק משריפת פחם, נפט וגז. הם נגמרים, ובשריפה שלהם נפלטים גזי חממה. לכן מדינות מחפשות מקורות שלא נגמרים: הרוח, תנועת מי הים והחומר הצמחי. בשיעור הזה לומדים איך מפיקים מהם אנרגייה, איפה זה מתאים, ומה היתרונות והמגבלות.
במדויק: מקור אנרגייה מתחדש הוא משאב טבע שאינו מתכלה: הוא מתחדש כל הזמן, והפקת אנרגייה ממנו כמעט אינה פולטת גזי חממה ומזהמי אוויר. בפרק הזה לומדים ארבעה: הרוח, הגאות והשפל, גלי הים וביו-אנרגייה - אנרגייה מחומר אורגני (צמחים, עץ, פסולת חקלאית ופסולת אורגנית). תשובה בבגרות על מקור כזה כוללת: שם המקור ("רוח", לא "טורבינה"), המאפיין הפיזי שמאפשר אותו במקום שבשאלה, שלבי ההפקה עד החשמל, ויתרון או מגבלה עם הסבר.
מקורות מתחדשים עוזרים למדינה להגיע לעצמאות אנרגטית: הם נמצאים בתוך המדינה, ולכן צריך לייבא פחות דלקים. כך, למשל, המדינות הבלטיות יכולות לנצל רוח בחופי הים הבלטי ובים, וביומסה מהיערות הנרחבים שלהן, במקום פחם, נפט וגז שקנו מרוסיה. הקשר לשיעור על שינויי האקלים: המעבר למקורות מתחדשים הוא אחת הדרכים העיקריות לצמצם את פליטת גזי החממה.
אנרגיית הרוח: איך מפיקים, איפה ולמה
שלבי ההפקה:
1. טורבינות מוצבות על תרנים גבוהים, במקום שבו הרוח חזקה וקבועה. ראש הטורבינה מסתובב כך שהלהבים פונים אל הרוח.
2. הרוח (אוויר בתנועה) מסובבת את הלהבים: אנרגיית התנועה של הרוח הופכת לאנרגייה מכנית.
3. הלהבים מסובבים ציר, ותיבת הילוכים מגבירה את מהירות הסיבוב.
4. הציר מניע גנרטור שמייצר חשמל.
5. החשמל עובר בכבלים לרשת החשמל. בחוות רוח מחוברות עשרות טורבינות יחד.
חוות רוח גדולות פועלות גם בקליפורניה.
אנרגייה מגאות ושפל ומגלי ים
גאות ושפל הם עלייה וירידה מחזוריות של מפלס הים, בדרך כלל פעמיים ביממה (מחזור של כ-12.5 שעות). הם נגרמים בעיקר מכוח המשיכה של הירח (ובמידה פחותה של השמש) ומסיבוב כדור הארץ.
מקומות: תחנת הכוח בשפך נהר הראנס בצפון-מערב צרפת פועלת מאז 1966, ויש תחנה באגם שיהווה בדרום קוריאה. בחוף מון סן-מישל בצרפת רואים בבירור את תופעת הגאות והשפל. בים התיכון זרמי הגאות חלשים והפרשי הגאות והשפל קטנים מאוד, ולכן הוא לא מתאים לאנרגיית גאות ושפל.
ביו-אנרגייה: ממה מפיקים, איך ולמה
ביו-אנרגייה היא אנרגייה מחומר אורגני (ביומסה): צמחים שמגדלים, עץ, שאריות של גידולים ופסולת אורגנית.
היתרונות (כל אחד מתחום אחר):
- כלכלה: משאב מקומי, ולכן המדינה מייבאת פחות נפט, חוסכת מטבע חוץ ופחות נפגעת כשמחירי הנפט עולים. הענף יוצר מקומות עבודה בחקלאות ובתעשייה.
- סביבה: מקור מתחדש - את הצמחים מגדלים מחדש. בזמן הגידול הם קולטים פחמן דו-חמצני, ולכן פליטת גזי החממה נטו קטנה יותר מבבנזין. בשריפה נפלט פחות פחמן חד-חמצני.
- פסולת: ביוגז מנצל פסולת ומונע פליטה של מתאן, גז חממה חזק, מהמטמנה.
מגבלה: גידולים לדלק ביולוגי צריכים שטחים גדולים, ולעיתים כורתים ושורפים בשבילם יער טבעי. למשל באינדונזיה (בעיקר בסומטרה ובבורנאו) כרתו שטחי יער גדולים כדי להקים מטעי דקלים, ששמנם משמש גם לדלק ביולוגי.
כותבים את שם מקור האנרגייה, לא את המתקן: "רוח", ולא "טורבינה" או "תחנת כוח". לפי דוגמאות המענה של הפיקוח, "לא ניתן לקבל שימוש במילים קידוח / סכר / תחנת כוח / טורבינות בלי לציין את שם מקור האנרגיה".
כשממיינים מקורות אנרגייה, ממיינים לפי מתחדש מול מתכלה (או מזהם מול לא מזהם). מיון ל"טבעיים" מול "אנושיים" לא מתקבל, "משום שכל מקורות האנרגיה הם טבעיים והניצול שלהם נעשה ע"י האדם".
בפרק כדור הארץ והסביבה המיקוד כולל רק רוח, גאות ושפל וגלי ים, וביו-אנרגייה. אנרגיית השמש, אנרגיית המים (הידרואלקטרית), אנרגייה גאותרמית, אנרגייה גרעינית והיווצרות של פחם, נפט וגז לא נכללים בפרק הזה. כשבשאלה בוחרים מקורות מתוך רשימה, בוחרים מבין ארבעת המקורות שבמיקוד.
דוגמה א - שלבי ההפקה של אנרגיית רוח
לפניך מפה סכמטית של ארצות הברית. במפה מסומנים מקורות אנרגייה מתחדשים בכל מדינה שיש בה שימוש רב במקורות האלה.
עיין במפה שלפניך ובמפות שבאטלס.
בחר שניים ממקורות האנרגייה המוצגים במפה, וענה על הסעיפים א-ג שאחריה.
(במפה ארבעה מקורות: אנרגייה גאותרמית, שמש, מים ורוח. סמלי הרוח נמצאים במרכז היבשת - באיווה, בקנזס, באוקלהומה ובטקסס - ובצפון קליפורניה. כאן בוחרים ברוח.)
תאר את תהליך הפקת האנרגייה מאחד ממקורות האנרגייה שבחרת. (7 נקודות)
1. "תאר תהליך" - כותבים את השלבים לפי הסדר, ממקור האנרגייה ועד החשמל ברשת. כל שלב אומר מה מסובב מה.
2. המקור: הרוח היא אוויר בתנועה. היא פוגעת בלהבי הטורבינה ומסובבת אותם - אנרגיית תנועה הופכת לאנרגייה מכנית.
3. ההמרה: הלהבים מסובבים ציר, ותיבת הילוכים מגבירה את מהירות הסיבוב. הציר מניע גנרטור, והגנרטור מייצר חשמל.
4. הסוף: החשמל עובר בכבלים לרשת החשמל ולצרכנים. אפשר להוסיף שבחוות רוח מחוברות עשרות טורבינות יחד.
אנרגיית הרוח: הרוח מסובבת את להבי הטורבינה (טורבינה גבוהה, שהלהבים בראשה מופנים אל הרוח). הלהבים מסובבים ציר, שדרך תיבת הילוכים מגביר את מהירות הסיבוב ומניע גנרטור; בגנרטור האנרגייה המכנית (סיבוב) הופכת לאנרגיית חשמל, שמועברת בכבלים לרשת החשמל. כלומר: אנרגיית תנועה של האוויר ← אנרגייה מכנית ← חשמל.
דוגמה ב - אתנול בברזיל: שני יתרונות
אתנול הוא כוהל המופק בברזיל מצמחי קנה סוכר ותירס. יצרניות הרכב בברזיל פיתחו מכוניות המונעות באמצעות דלק המורכב מבנזין ואתנול, ולכן כיום השימוש בדלק זה בברזיל הולך וגדל.
הסבירו שני יתרונות של השימוש בדלק המורכב מבנזין ואתנול בברזיל. (5 נקודות)
1. "שני יתרונות" - בוחרים שניים מתחומים שונים, כדי שלא יהיו אותו רעיון: אחד כלכלי ואחד סביבתי.
2. מהקטע: האתנול מופק מקני סוכר ומתירס - גידולים שגדלים בברזיל עצמה. זה משאב מקומי.
3. היתרון הכלכלי, כסיבה ותוצאה: כשחלק מהדלק מקומי, ברזיל מייבאת פחות נפט, חוסכת מטבע חוץ ופחות נפגעת ממחירי נפט גבוהים.
4. היתרון הסביבתי, מהידע על ביו-אנרגייה: הצמחים מתחדשים וקולטים פחמן דו-חמצני בזמן הגידול, ולכן הפליטה נטו של גזי חממה קטנה יותר מבבנזין בלבד.
1. יתרון כלכלי – הקטנת התלות ביבוא נפט: האתנול מופק מקני סוכר ומתירס שגדלים בברזיל עצמה (יש לה שטחים חקלאיים עצומים ואקלים טרופי מתאים), ולכן היא צריכה לייבא פחות נפט, חוסכת מטבע חוץ ופחות פגיעה ממחירי נפט גבוהים; הענף גם יוצר מקומות עבודה בחקלאות ובתעשייה.
2. יתרון סביבתי – אתנול הוא דלק ממקור מתחדש: הצמחים קולטים פחמן דו-חמצני בזמן הגידול, ולכן פליטת גזי החממה נטו קטנה יותר מאשר בבנזין בלבד, ובשריפה נפלטים פחות מזהמים (פחמן חד-חמצני) – פחות זיהום אוויר בערים.
2. הימים והאוקיינוסים: שימושים כלכליים וזיהום
השימושים הכלכליים של הימים והאוקיינוסים
רוב שטח כדור הארץ מכוסה בימים ובאוקיינוסים. הם מספקים לאדם מזון, דרך להוביל סחורות, אנרגייה, מקום לנופש ומים. אבל הם גם המקום שאליו מגיעים השפכים, הנפט והפסולת שלנו. לכן בשיעור הזה שני חלקים: מה האדם מקבל מהים, ואיך הוא מזהם אותו ומה עושים נגד זה.
במדויק: השימושים הכלכליים העיקריים בים: מזון (דיג וחקלאות ימית), תחבורה וסחר (נתיבי שיט ונמלים), אנרגייה (גאות ושפל, גלים, רוח בים), תיירות ונופש בחופים, ומים (התפלה). בתשובה כותבים את השימוש, את המאפיין הפיזי של הים שמאפשר אותו (מים עשירים במזון, מפרץ מוגן, הפרש גאות גדול), ודוגמה עם שם המקום.
השימושים מתחברים לשיעורים אחרים בנושא. אנרגיית הגאות והשפל והגלים נלמדת בשיעור על הפקת אנרגייה. ההתחממות הגלובלית ממיסה את הקרח הארקטי ופותחת נתיב סחר ימי חדש לאורך החוף הצפוני של רוסיה ולאורך חופי נורבגיה - קצר בהרבה מהנתיב שעובר בתעלת סואץ. זה יכול להביא לנמלי נורבגיה הכנסות, אבל גם להגביר את הסכנה לדליפות נפט במים הארקטיים.
דיג מול חקלאות ימית
השימושים הכלכליים: מה מאפשר אותם ואיפה
זיהום הים והחופים: הגורמים והנזקים
מאפיינים פיזיים שמגבירים את הזיהום (למשל בים התיכון): ים סגור - המים מתחלפים עם האוקיינוס לאט מאוד, דרך מצר גיברלטר, ולכן המזהמים מצטברים; זרמים חלשים - לא מפזרים ולא מדללים את המזהמים; טמפרטורה גבוהה - חיידקים ואצות מתרבים מהר, ובמים חמים יש פחות חמצן מומס.
הנזקים: עודף חומרי הזנה גורם לפריחת אצות ולירידה בחמצן (אאוטרופיקציה), ולכן דגים ובעלי חיים מתים; פגיעה באלמוגים; פגיעה בדיג ובתיירות; סכנה לבריאות המתרחצים.
דרכי ההתמודדות עם זיהום הים
קושרים כל מפגע למה שקורה בפועל במקום. במסוף נפט פורקים וטוענים מכליות, ולכן המפגע הוא זיהום של הים והקרקע. לפי דוגמאות המענה, "לא ניתן לקבל זיהום אוויר משום שבמסוף הנפט פורקים או מטעינים מכליות נפט ואין שום תהליך של שריפה כדי ליצור זיהום אוויר".
כשמסבירים למה זיהום ים הוא מפגע חוצה גבולות, חייבים לכתוב איך הוא עובר: "חובה להתייחס לעובדה שמפגע סביבתי נחשב לחוצה גבולות כאשר הוא מתפשט ממדינה למדינה ע"י זרמי הים או הרוח". "המפרץ משותף לכמה מדינות" לבד לא מספיק.
דוגמה א - דיג מול חקלאות ימית: מגמה וגורם
בגרף שלפניכם מוצגים נתונים על תפוקת הדיג ותפוקת החקלאות הימית בשנים 2018–1990.
(הערכים בקירוב, כפי שנמדדו מהגרף שבשאלון.)
(1) צַיינו את מגמת השינוי בתפוקת הדיג, ואת מגמת השינוי בתפוקת החקלאות הימית בשנים 2018–1990. (3 נקודות)
(2) הַסבירו גורם אחד למגמת השינוי בתפוקת החקלאות הימית. (5 נקודות)
1. הצירים: הציר האנכי במיליוני טונות, מ-0 עד 140. לכל שנה שתי עמודות: דיג וחקלאות ימית.
2. (1) מגמה לכל ענף בנפרד: הדיג - יציבות יחסית עם תנודות, בין כ-83 לכ-98 מיליון טונות. החקלאות הימית - עלייה חדה ורציפה, מכ-19 לכ-117 מיליון טונות, פי כ-6. ב-2014 היא עקפה את הדיג.
3. (2) "הסבירו גורם": קושרים בין שני הענפים. שלל הדיג לא גדל כי אוכלוסיות הדגים מנוצלות עד הקצה, ומדינות מגבילות אותו. הביקוש לדגים ממשיך לעלות.
4. התוצאה: את הפער בין הביקוש העולה לשלל הקבוע ממלאת החקלאות הימית, ולכן התפוקה שלה עולה.
(1) דיג: יציבות יחסית, עם תנודות ועלייה מתונה – מכ-83 מיליון טונות ב-1990 לכ-98 ב-2018 (בין 83 ל-98 לאורך כל התקופה). חקלאות ימית: עלייה חדה ורציפה – מכ-19 לכ-117 מיליון טונות (פי כ-6); ב-2014 היא עקפה את הדיג.
(2) הגבלת הדיג מול ביקוש גדל: אוכלוסיות הדגים בים מנוצלות עד הקצה (דיג-יתר), ולכן שלל הדיג אינו יכול לגדול ומדינות מגבילות אותו במכסות. במקביל, הביקוש לדגים עולה בגלל גידול האוכלוסייה, עליית רמת החיים ומודעות לתזונה בריאה. את הפער ממלאת החקלאות הימית – המקור היחיד שיכול להגדיל את התפוקה. (אפשר גם: התקדמות טכנולוגית – כלובים בים הפתוח, מזון מותאם, ריבוי מבוקר בדגיגיות ושליטה במחלות – הגדילה את התפוקה והוזילה אותה.)
דוגמה ב - למה הים התיכון רגיש לזיהום
לפניכם טבלה ובה מאפיינים פיזיים של ים וחופיו, ותכונות של המאפיינים האלה.
(1) הֶעתיקו למחברת שלושה מן המאפיינים הפיזיים שבטבלה, ולכל אחד מהם העתיקו את התכונה המתאימה לים התיכון או לחופיו. (4 נקודות)
(2) הסבירו כיצד כל אחד מן המאפיינים שהעתקתם עלול להגביר את זיהום הים התיכון או חופיו. (4 נקודות)
1. (1) בוחרים מאפיינים שבהם התכונה ברורה: הים התיכון מחובר לאוקיינוס רק דרך מצר גיברלטר הצר - מבנה סגור. הזרמים בו חלשים. הוא ים חם - טמפרטורה גבוהה.
2. (2) לכל מאפיין - איך הוא מגביר זיהום, ולא רק מה מזהם: ים סגור - המים מתחלפים לאט, ולכן המזהמים נשארים ומצטברים.
3. זרמים חלשים: לא מפזרים ולא מדללים את המזהמים, והם נשארים ליד המקור ונסחפים לחופים הקרובים.
4. מים חמים: חיידקים ואצות מתרבים מהר, ושפכים עשירים בחומרי הזנה גורמים לפריחת אצות. במים חמים יש גם פחות חמצן.
(1) מבנה הים – סגור; עוצמת זרמי הים – חלשה; הטמפרטורה הממוצעת של הים וחופיו – גבוהה. (אפשר גם: עוצמת זרמי הגאות – חלשה; כמות המשקעים בחופים – בינונית; כמות המים בנהרות – קטנה.)
(2) ים סגור – חילוף המים עם האוקיינוס דרך מצר גיברלטר הצר איטי מאוד (עשרות שנים), ולכן המזהמים נשארים ומצטברים. זרמים חלשים – אינם מפזרים ומדללים את המזהמים, והם נשארים סמוך למקור הזיהום ולחופים. טמפרטורה גבוהה – מאיצה התפתחות חיידקים ואצות (התפתחות יתר של אצות בגלל שפכים), ומים חמים מכילים פחות חמצן מומס.
3. שינויי אקלים בהווה: תוצאות ודרכי התמודדות
התחממות גלובלית והגברת אפקט החממה
בעשורים האחרונים כדור הארץ מתחמם: קרחונים נמסים, גלי חום נעשים תכופים, ומפלס הים עולה. רוב המדענים מסבירים את זה בפעילות האדם, שמוסיפה לאטמוספרה גזי חממה. בבגרות שואלים על השרשרת כולה: מה גורם, מה קורה בעקבות זה, ומה אפשר לעשות.
במדויק: גזי חממה (פחמן דו-חמצני, מתאן, תחמוצת החנקן, אדי מים) מעבירים את קרינת השמש הנכנסת (קרינה קצרת גל), אבל בולעים את קרינת החום (קרינה ארוכת גל) שכדור הארץ פולט, ומחזירים חלק ממנה אל פני הקרקע. הגברת אפקט החממה היא עלייה בריכוז הגזים האלה בגלל פעילות האדם, ולכן נשאר יותר חום ליד פני הקרקע והטמפרטורה הממוצעת עולה - התחממות גלובלית. תשובה על הגורם חייבת לכלול שהשינוי נגרם מעלייה בפליטת גזי החממה מפעילות האדם, ואת מקורות הפליטה: שריפת דלקים מאובנים (פחם, נפט, גז) בתעשייה, בתחנות כוח ובתחבורה, בירוא יערות, וגידול בקר, שדות אורז ופסולת אורגנית (מתאן).
השינויים נמדדים לעומת ממוצע רב-שנתי, ולכן הרבה גרפים בשאלות מראים סטייה מהממוצע (מעל או מתחת לקו 0), ולא את הטמפרטורה עצמה. בערך מאז שנות ה-60 העלייה מואצת. ההתחממות קשורה לשאר השיעורים בנושא: היא מאיצה את המדבור, וההתמודדות איתה כוללת מעבר לאנרגייה מתחדשת.
מה גורם לשינוי האקלים: גורמי אדם וגורמים טבעיים
איך יודעים שהאדם הוא הגורם העיקרי: לפי מודל של גורמים טבעיים בלבד (פעילות השמש והרי געש), הטמפרטורה הייתה נשארת כמעט קבועה. בפועל היא עלתה, בקירוב ב-1.27 מעלות מ-1850 עד 2020, והפער בין שני הקווים גדל מאז שנות ה-60.
אפקט החממה הטבעי מול אפקט החממה המוגבר
מאזן האנרגייה: אותה כמות קרינה מגיעה מהשמש. היום, לעומת לפני כ-200 שנה, פחות קרינת חום יוצאת לחלל ויותר חוזרת אל פני הקרקע - ולכן יותר אנרגייה נשארת במערכת.
תוצאות השינויים האקלימיים
הסבר של משוב חיובי
משוב חיובי הוא תהליך שמזין את עצמו: תוצאה של ההתחממות גורמת לעוד התחממות. בשאלות הוא חוזר בכמה צורות, והתשובה בנויה תמיד כמעגל.
1. נקודת ההתחלה: ההתחממות (עליית הטמפרטורה).
2. מה היא משנה: הקרח נמס / הקרקע הקפואה מפשירה / מי האוקיינוס מתחממים.
3. למה השינוי מוסיף חום: הסבר פיזי אחד (ראו בטבלה).
4. סוגרים את המעגל: "... ולכן הטמפרטורה עולה עוד, ו..." - חוזרים לשלב 2.
בצורת אקלימית מול בצורת חקלאית
התמודדות עם בצורת: חיסכון במים (השקיה בטפטוף, גידולים עמידים ליובש, הגבלות בתקופות מחסור); הגדלת מקורות המים (מאגרים ואיגום מי גשם, התפלה, טיהור שפכים לשימוש חוזר); ניטור והתרעה מוקדמת.
דרכי התמודדות האדם עם שינויי האקלים
הקשיים של המדינות הפחות מפותחות: מחסור בהון ובטכנולוגיה; הצורך בצמיחה כלכלית ובאנרגייה זולה (פחם ונפט); תלות בחקלאות מסורתית (בקר, אורז) שפולטת מתאן.
למה אירועי קיצון ממשיכים גם במדינות שמצמצמות פליטות: הגזים מתערבבים באטמוספרה של כל כדור הארץ, ומדינות אחרות ממשיכות לפלוט; ופחמן דו-חמצני נשאר באטמוספרה עשרות עד מאות שנים.
גזי חממה לא גורמים ל"זיהום אוויר" ול"חור באוזון". לפי דוגמאות המענה, תשובה עם הניסוחים האלה לא מתקבלת, "משום שגזי חממה לא גורמים לזיהום אוויר אלא זיהום האוויר נגרם משריפת דלקי מאובנים". החור באוזון וההתחממות הגלובלית הן שתי תופעות שונות (והאוזון לא במיקוד של תשפ"ז).
"בגלל שינויי האקלים" או "בגלל ההתחממות" הם לא הסבר. לפי דוגמאות המענה, "תלמידים המציינים שינויי אקלים / התחממות גלובלית יוכלו לקבל ניקוד רק אם יסבירו כיצד" זה גורם לתוצאה - למשל: גלי חום ממושכים, ולכן מפעילים יותר מיזוג אוויר וצורכים יותר חשמל.
דוגמה א - הטמפרטורה ביוני במערב אירופה: שתי תקופות
בגרף שלפניכם מוצגים השינויים בטמפרטורה הממוצעת בחודש יוני בשנים 1980–2025 במערב אירופה ביחס לממוצע הרב־שנתי בחודש זה במערב אירופה. הממוצע הרב־שנתי הוא 17.68°C, והוא מסומן בקו 0 בגרף. הגרף מחולק לשתי תקופות.
(בגרף עמודה לכל שנה. בתקופה I, עד 1999, כל העמודות מתחת לקו 0 - בין כ-0.1- לכ-2.2- מעלות. בתקופה II, 2000–2025, 18 מתוך 26 העמודות מעל קו 0; השיאים כ-2.75+ ב-2003 וכ-2.8+ ב-2025, והעמודה הנמוכה בתקופה כ-1.1- ב-2013.)
(1) בכל אחת מן התקופות, ציינו את מגמת השינוי העיקרית בטמפרטורה הממוצעת בחודש יוני ביחס לממוצע הרב־שנתי בחודש זה. (4 נקודות)
(2) הסבירו גורם אחד אפשרי למגמת השינוי בטמפרטורה הממוצעת בתקופה II. (4 נקודות)
1. קוראים את הציר: הגרף מראה סטייה מהממוצע, לא את הטמפרטורה עצמה. עמודה מתחת לקו 0 = קר מהממוצע; מעל = חם מהממוצע.
2. (1) תקופה I: כל העמודות מתחת לקו 0 - טמפרטורות נמוכות מהממוצע, עד כ-2.2 מעלות מתחתיו. לא כותבים "הטמפרטורה ירדה" - זו לא ירידה לאורך זמן.
3. תקופה II: רוב העמודות מעל קו 0 - טמפרטורות גבוהות מהממוצע, עם מגמת עלייה, עד כ-2.8 מעלות מעליו ב-2025.
4. (2) "הסבירו גורם" כשרשרת: פעילות האדם (שריפת דלקים מאובנים, בירוא יערות) ← יותר גזי חממה באטמוספרה ← הם קולטים קרינה ארוכת גל ומחזירים חלק ממנה אל הקרקע ← הטמפרטורה עולה.
(1) תקופה I: הטמפרטורה ביוני נמוכה מן הממוצע הרב־שנתי בכל השנים (עד כ-2.2°C מתחת לממוצע). תקופה II: הטמפרטורה ביוני גבוהה מן הממוצע ברוב השנים, ועם מגמת עלייה – עד כ-2.8°C מעל הממוצע (2025).
(2) הגברת אפקט החממה בידי האדם: שריפת דלקים מחצביים (פחם, נפט, גז) בתעשייה, בתחבורה ובייצור חשמל, וכן בירוא יערות, הגדילו את ריכוז הפחמן הדו־חמצני ושאר גזי החממה באטמוספרה; הגזים קולטים קרינה ארוכת גל הנפלטת מכדור הארץ ומחזירים חלק ממנה אליו – והטמפרטורה עולה.
דוגמה ב - מה הם גזי חממה ולמה הם מחממים
הַסבירו מה הם גזי חממה, ומדוע עלייה בשיעורם באטמוספרה גורמת להתחממות כדור הארץ. (9 נקודות)
1. שתי משימות: "מה הם" - הגדרה ודוגמאות; "מדוע" - המנגנון, כסיבה ותוצאה.
2. ההגדרה: גזים שמעבירים את קרינת השמש (קצרת גל) אבל בולעים את קרינת החום (ארוכת גל) שכדור הארץ פולט, ומחזירים חלק ממנה לקרקע. דוגמאות: אדי מים, פחמן דו-חמצני, מתאן, תחמוצת החנקן.
3. הגורם לעלייה: שריפת דלקים, כריתת יערות וחקלאות.
4. המנגנון: יותר גזים ← יותר קרינת חום נבלעת ומוחזרת ← פחות חום בורח לחלל ← הטמפרטורה הממוצעת עולה.
גזי חממה הם גזים באטמוספרה שמעבירים כמעט בלי הפרעה את קרינת השמש (קרינה קצרת גל), אך בולעים את הקרינה התת־אדומה (ארוכת גל, קרינת חום) שכדור הארץ פולט, ופולטים חלק ממנה בחזרה אל פני הקרקע. העיקריים: אדי מים, פחמן דו־חמצני, מתאן, תחמוצת החנקן. כשריכוזם עולה (בעיקר בגלל שריפת דלקים פוסיליים, כריתת יערות וחקלאות), נבלעת ומוחזרת יותר קרינת חום, פחות חום בורח לחלל, ולכן האנרגיה מצטברת ליד פני הקרקע והטמפרטורה הממוצעת עולה – הגברת אפקט החממה.
4. מדבור
מדבור
בשולי המדבריות יש אזורים שבהם יורד מעט גשם, אבל מספיק לעשב, לשיחים, למרעה ולחקלאות בעל. כשהגשם פוחת, או כשהאדם מנצל את השטח יותר מדי, הצמחייה נעלמת, הקרקע נסחפת, והאזור נעשה דומה למדבר. זה המדבור.
במדויק: מדבור הוא תהליך של הידרדרות הקרקע והצמחייה באזורים צחיחים, צחיחים למחצה ויובשניים - בשולי המדבר (ספר המדבר) - שבסופו אזורים שהיו בהם צמחייה וקרקע פורייה הופכים לאזורים דמויי מדבר: הצמחייה נעלמת, הקרקע נסחפת ומאבדת את פוריותה, והחולות נודדים. הגורמים טבעיים (שינויי אקלים ובצורות) ואנושיים (רעיית יתר, כריתת עצים, עיבוד יתר, השקיה לא נכונה). בתשובה כותבים את שלושת הרכיבים: איפה (ספר המדבר), מה קורה (הידרדרות צמחייה וקרקע) והתוצאה (שטח דמוי מדבר).
המדבור קשור לשיעור על שינויי האקלים: ההתחממות מביאה בצורות ממושכות, והן מחלישות את הצמחייה בשולי המדבר. דוגמה מהארץ: לפי המודלים האקלימיים, כמות המשקעים בישראל צפויה לרדת עד סוף המאה ה-21 בכ-10%-25%, ולכן בצפון הנגב עלול להתרחש מדבור.
מדבור מול בצורת
הגורמים למדבור
איפה: בשולי המדבריות, באקלים צחיח למחצה (ערבתי) - כמו הסאהל שמדרום לסהרה (מסנגל ומאוריטניה דרך מאלי, ניז'ר וצ'אד ועד סודאן), ודרום-מערב ארצות הברית וצפון מקסיקו. הגשם שם מועט ומשתנה מאוד משנה לשנה, ולכן הצמחייה והקרקע שבריריות. במדינות הפחות מפותחות גידול האוכלוסייה מגדיל את העדרים ואת הצורך בעצים להסקה, ולכן המדבור מואץ.
ההשלכות של המדבור
התמודדות האדם עם המדבור
מדבור קורה בשולי המדבר, באזור צחיח למחצה שגובל במדבר - לא בתוך המדבר עצמו. לפי דוגמאות המענה, "התלמידים צריכים לדעת מהו מדבור, שהוא מתרחש בשולי המדבר ומתבטא בנדידת חולות". כשבוחרים במפה אזור שבו סביר שמתרחש מדבור, בוחרים את האזור שגובל במדבר.
בהשלכות של מדבור בצפון הנגב כותבים פגיעה ביבולים ובפוריות הקרקע, או מעבר מחקלאות בעל לחקלאות שלחין. "מחסור במים" או "נטישת יישובים" לא מתקבלים, "משום שקיימת הובלה של מים אל צפון הנגב" (למשל מי קולחין מהשפד"ן).
דוגמה א - מהו מדבור ואיך רעיית יתר מאיצה אותו
רעיית יתר באזורי סְפַר המדבר גורמת להאצת תהליך המִדבּור.
(1) הסבירו מהו תהליך המדבור. (5 נקודות)
(2) הסבירו את ההשפעה של רעיית יתר באזורי ספר המדבר על האצת תהליך המדבור. (5 נקודות)
1. (1) "הסבירו מהו" - הגדרה מלאה עם שלושת הרכיבים: איפה (ספר המדבר, אזור צחיח למחצה), מה קורה (הידרדרות הצמחייה והקרקע), והתוצאה (שטח דמוי מדבר). מוסיפים את הגורמים, טבעיים ואנושיים.
2. (2) שרשרת של סיבה ותוצאה: יותר בעלי חיים מכושר הנשיאה של המרעה ← הצמחייה נאכלת מהר מכפי שהיא מתחדשת.
3. ההמשך: הדריכה מהדקת את הקרקע ← פחות חלחול ויותר נגר ← הקרקע החשופה נסחפת ברוח ובגשם.
4. הסוף: בלי צמחייה ובלי קרקע פורייה השטח הופך למדבר.
(1) מדבור הוא תהליך של הידרדרות הקרקע והצמחייה באזורים צחיחים, צחיחים־למחצה ויובשניים (ספר המדבר), שבסופו אזורים שהיו פוריים נעשים דומים למדבר – הצמחייה נעלמת, הקרקע נסחפת ונעשית בלתי פורייה. הגורמים: שינויי אקלים (בצורות) ופעילות האדם (רעיית יתר, כריתת עצים, עיבוד יתר, השקיה לא נכונה).
(2) ברעיית יתר מספר בעלי החיים גדול מכושר הנשיאה של המרעה: הם אוכלים את הצמחייה מהר יותר ממה שהיא מתחדשת, עוקרים אותה ודורכים על הקרקע. הקרקע נשארת חשופה ומהודקת – הרוח והגשם סוחפים את השכבה העליונה הפורייה, החלחול פוחת והנגר גובר, והקרקע מתייבשת. בלי צמחייה ובלי קרקע פורייה האזור הופך למדבר.
דוגמה ב - מדבור בצפון הנגב: השפעות על האדם והסביבה
קטע: "בשלושים השנים האחרונות יש מגמה של הפחתה בכמות המשקעים הכללית בישראל. על פי המודלים האקלימיים, כמות המשקעים הממוצעת צפויה לרדת עד סוף המאה ה־21 בשיעור ממוצע של כ־ 10%–25%".
אם תתממש התחזית המוצגת בקטע, עלולה להתרחש בנגב הצפוני תופעה של מִדבּוּר.
הציגו שתי השפעות אפשריות של תופעת המדבור על האדם והסביבה באזור זה. (6 נקודות)
1. מהקטע: המשקעים צפויים לרדת. צפון הנגב הוא אזור צחיח למחצה בשולי המדבר, ולכן הוא בסכנת מדבור.
2. "שתי השפעות" - אחת על הסביבה ואחת על האדם, כדי שלא יהיו אותו רעיון.
3. הסביבה: פחות צמחייה ← הקרקע נחשפת ונסחפת בגשם וברוח (סופות אבק) ← פוריות הקרקע יורדת, והמגוון הביולוגי נפגע.
4. האדם: בצפון הנגב יש חקלאות בעל ומרעה. פחות גשם ← פגיעה ביבולים ובמרעה, וכדי להמשיך לגדל צריך לעבור להשקיה. לא כותבים "מחסור במים" - מים מובלים לצפון הנגב.
1. על הסביבה: הרס הצמחייה והקרקע – פחות צמחייה, הקרקע נחשפת לסחיפה בגשם ובשיטפונות ולרוחות (סופות אבק), ופוריותה יורדת; פגיעה במגוון הביולוגי.
2. על האדם: פגיעה בחקלאות – יבולי הבעל (חיטה, שעורה) והמרעה בצפון הנגב נפגעים, וחקלאים ורועים (גם בדואים) מאבדים פרנסה; צורך להשקות יותר ולהקצות יותר מים. (אפשר גם: יותר סופות אבק – זיהום אוויר ופגיעה בבריאות; פגיעה ביערות כמו יער יתיר.)