דילוג לתוכן המרכזי

סיכום כדור הארץ והסביבה: אנרגייה, ימים ושינויים גלובליים

גאוגרפיה לבגרות · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בכדור הארץ והסביבה: אנרגייה, ימים ושינויים גלובליים: המושגים, המושגים, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

משאבי טבע: מתכלים ומתחדשים

האדם משתמש בטבע כדי לייצר חשמל, לגדל מזון, להוביל סחורות ולנפוש. חלק מהמשאבים נגמרים כשמשתמשים בהם, וחלק מתחדשים כל הזמן. ההבדל הזה עומד מאחורי רוב השאלות בנושא: למה עוברים לרוח ולביו-אנרגייה, ולמה צריך לשמור על הים.

במדויק: משאב מתכלה (אוצר טבע) הוא משאב שהכמות שלו מוגבלת ואינה מתחדשת בזמן של בני אדם, כמו פחם, נפט וגז. משאב מתחדש (בלתי מתכלה) מתחדש כל הזמן בתהליכים טבעיים ולכן אינו אוזל בשימוש, כמו הרוח, הגאות והשפל, הגלים והחומר הצמחי. בתשובה מסבירים למה המשאב מתכלה או מתחדש, ולא רק קוראים לו בשם.

בנושא הזה ארבעה שיעורים: הפקת אנרגייה מהרוח, מהגאות והשפל, מהגלים ומביו-אנרגייה; הימים והאוקיינוסים - השימושים הכלכליים והזיהום; שינויי האקלים בהווה; והמדבור. שינויי האקלים קשורים לכל השאר: הם הסיבה העיקרית למעבר לאנרגייה מתחדשת, והם מאיצים את המדבור.

שינוי סביבתי גלובלי

יש שינויים שקורים במקום אחד ונשארים בו, ויש שינויים שנוגעים לכל כדור הארץ. ההתחממות הגלובלית היא הדוגמה הבולטת: גזי חממה שנפלטים במדינה אחת מתערבבים באטמוספרה של כל העולם.

במדויק: שינוי סביבתי גלובלי הוא שינוי בסביבה הטבעית שמשפיע על כדור הארץ כולו או על אזורים נרחבים בו, ונגרם מגורמים טבעיים ומפעילות האדם. בתשפ"ז נכללים בו שינויי האקלים בהווה (הגורמים, התוצאות ודרכי ההתמודדות) והמדבור (הגורמים וההתמודדות). בתשובה מסבירים את השרשרת: הגורם, השינוי, ומה הוא גורם לאדם ולסביבה.

פיתוח בר-קיימה

כמעט בכל שיעור בנושא חוזרת השאלה "האם זה בר-קיימה?": מקור אנרגייה, חקלאות ימית, דרך להתמודד עם מדבור. זה המבחן שבודק אם פתרון של היום לא יוצר בעיה למחר.

במדויק: פיתוח בר-קיימה הוא פיתוח שעונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. כשמסבירים איך משהו מבטא פיתוח בר-קיימה, כותבים שני דברים: המשאב אינו מתכלה (או נשמר לדורות הבאים), והשימוש בו אינו פוגע בסביבה (למשל כמעט אינו פולט גזי חממה ומזהמי אוויר).

1. הפקת אנרגייה מהרוח, מגאות ושפל ומגלי ים, וביו־אנרגייה

מקור אנרגייה מתחדש: רוח, גאות ושפל, גלים וביו-אנרגייה

חלק גדול מהחשמל בעולם מופק משריפת פחם, נפט וגז. הם נגמרים, ובשריפה שלהם נפלטים גזי חממה. לכן מדינות מחפשות מקורות שלא נגמרים: הרוח, תנועת מי הים והחומר הצמחי. בשיעור הזה לומדים איך מפיקים מהם אנרגייה, איפה זה מתאים, ומה היתרונות והמגבלות.

במדויק: מקור אנרגייה מתחדש הוא משאב טבע שאינו מתכלה: הוא מתחדש כל הזמן, והפקת אנרגייה ממנו כמעט אינה פולטת גזי חממה ומזהמי אוויר. בפרק הזה לומדים ארבעה: הרוח, הגאות והשפל, גלי הים וביו-אנרגייה - אנרגייה מחומר אורגני (צמחים, עץ, פסולת חקלאית ופסולת אורגנית). תשובה בבגרות על מקור כזה כוללת: שם המקור ("רוח", לא "טורבינה"), המאפיין הפיזי שמאפשר אותו במקום שבשאלה, שלבי ההפקה עד החשמל, ויתרון או מגבלה עם הסבר.

מקורות מתחדשים עוזרים למדינה להגיע לעצמאות אנרגטית: הם נמצאים בתוך המדינה, ולכן צריך לייבא פחות דלקים. כך, למשל, המדינות הבלטיות יכולות לנצל רוח בחופי הים הבלטי ובים, וביומסה מהיערות הנרחבים שלהן, במקום פחם, נפט וגז שקנו מרוסיה. הקשר לשיעור על שינויי האקלים: המעבר למקורות מתחדשים הוא אחת הדרכים העיקריות לצמצם את פליטת גזי החממה.

אנרגיית הרוח: איך מפיקים, איפה ולמה

שלבי ההפקה:

1. טורבינות מוצבות על תרנים גבוהים, במקום שבו הרוח חזקה וקבועה. ראש הטורבינה מסתובב כך שהלהבים פונים אל הרוח.

2. הרוח (אוויר בתנועה) מסובבת את הלהבים: אנרגיית התנועה של הרוח הופכת לאנרגייה מכנית.

3. הלהבים מסובבים ציר, ותיבת הילוכים מגבירה את מהירות הסיבוב.

4. הציר מניע גנרטור שמייצר חשמל.

5. החשמל עובר בכבלים לרשת החשמל. בחוות רוח מחוברות עשרות טורבינות יחד.

התנאי הפיזיאיך הוא עוזרדוגמה
שטח מישורי ופתוחאין רכסים או יערות שעוצרים את הרוח, ויש מקום לחוות טורבינות גדולותהמישורים הגדולים במרכז ארצות הברית: איווה, קנזס, אוקלהומה וטקסס
חוף ים פתוח ויםרוחות מערביות חזקות וקבועות מהים, בלי מכשולי נוףחופי מיצר למנש והאוקיינוס האטלנטי בצרפת (בריטני); הים הבלטי מתאים לחוות טורבינות ימיות
רכסים ושטחים פתוחיםהרוח חזקה ואין מכשוליםבישראל - הגולן והגלבוע

חוות רוח גדולות פועלות גם בקליפורניה.

יתרונותמגבלות
לא מתכלה, וכמעט אינו פולט גזי חממה ומזהמי אווירלא יציב: אין חשמל כשאין רוח, ולכן צריך אגירה או תחנות גיבוי
משאב מקומי - פחות יבוא של דלקיםפגיעה בעופות ובעטלפים שמתנגשים בלהבים (ישראל נמצאת על נתיב נדידה של ציפורים)
טורבינה תופסת שטח קטן ואינה צורכת מים; השטח שמסביב נשאר לחקלאותפגיעה בנוף: טורבינות גבוהות מ-100 מטרים נראות למרחקים
הכנסה לחקלאים וליישובים שעל אדמתם הטורבינותמטרדים: רעש, הבהוב צללים ביישובים קרובים; עלות הקמה גבוהה

אנרגייה מגאות ושפל ומגלי ים

גאות ושפל הם עלייה וירידה מחזוריות של מפלס הים, בדרך כלל פעמיים ביממה (מחזור של כ-12.5 שעות). הם נגרמים בעיקר מכוח המשיכה של הירח (ובמידה פחותה של השמש) ומסיבוב כדור הארץ.

המאפייןגאות ושפלגלי ים
איך מפיקים חשמלבונים סכר עם טורבינות על מפרץ צר או על שפך נהר. בגאות המים נכנסים אל מאחורי הסכר, ובשפל הם יוצאים; בשני הכיוונים הם מסובבים טורבינות וגנרטוריםתנועת המים בגלים מסובבת טורבינה וגנרטור
התנאיהפרש גדול בין הגאות לשפל (כמה מטרים)גלים גבוהים ותכופים (גובה הגלים ותדירותם)
יתרוןמתחדש ואינו פולט גזי חממה; צפוי מראש - בניגוד לרוח, אפשר לתכנן את ההספקמתחדש ואינו פולט גזי חממה
מגבלהמתאים רק למקומות שבהם הפרש הגאות והשפל גדולמתאים רק לחופים שבהם הגלים גבוהים ותכופים

מקומות: תחנת הכוח בשפך נהר הראנס בצפון-מערב צרפת פועלת מאז 1966, ויש תחנה באגם שיהווה בדרום קוריאה. בחוף מון סן-מישל בצרפת רואים בבירור את תופעת הגאות והשפל. בים התיכון זרמי הגאות חלשים והפרשי הגאות והשפל קטנים מאוד, ולכן הוא לא מתאים לאנרגיית גאות ושפל.

ביו-אנרגייה: ממה מפיקים, איך ולמה

ביו-אנרגייה היא אנרגייה מחומר אורגני (ביומסה): צמחים שמגדלים, עץ, שאריות של גידולים ופסולת אורגנית.

הצורהממהאיךדוגמה
דלק ביולוגי (אתנול)קני סוכר ותירסמפיקים מהצמחים כוהל (אתנול), ומערבבים אותו עם בנזין למכוניותברזיל; תוכנית האתנול שלה התחילה אחרי משבר הנפט של שנות ה-70
ביוגזפסולת אורגנית, גז מטמנה (מתאן)החומר האורגני מתפרק, והגז שנוצר נשאב ומשמש דלק להפקת חשמל וחוםאתר חירייה: מתקן להשבת אנרגייה שואב את גז המטמנה
ביומסה מוצקהשאריות עץ, פסולת חקלאיתשריפה לחימום ולהפקת חשמליערות המדינות הבלטיות; שאריות קני הסוכר (בגאסה) בברזיל

היתרונות (כל אחד מתחום אחר):

- כלכלה: משאב מקומי, ולכן המדינה מייבאת פחות נפט, חוסכת מטבע חוץ ופחות נפגעת כשמחירי הנפט עולים. הענף יוצר מקומות עבודה בחקלאות ובתעשייה.

- סביבה: מקור מתחדש - את הצמחים מגדלים מחדש. בזמן הגידול הם קולטים פחמן דו-חמצני, ולכן פליטת גזי החממה נטו קטנה יותר מבבנזין. בשריפה נפלט פחות פחמן חד-חמצני.

- פסולת: ביוגז מנצל פסולת ומונע פליטה של מתאן, גז חממה חזק, מהמטמנה.

מגבלה: גידולים לדלק ביולוגי צריכים שטחים גדולים, ולעיתים כורתים ושורפים בשבילם יער טבעי. למשל באינדונזיה (בעיקר בסומטרה ובבורנאו) כרתו שטחי יער גדולים כדי להקים מטעי דקלים, ששמנם משמש גם לדלק ביולוגי.

שים לב

כותבים את שם מקור האנרגייה, לא את המתקן: "רוח", ולא "טורבינה" או "תחנת כוח". לפי דוגמאות המענה של הפיקוח, "לא ניתן לקבל שימוש במילים קידוח / סכר / תחנת כוח / טורבינות בלי לציין את שם מקור האנרגיה".

שים לב

כשממיינים מקורות אנרגייה, ממיינים לפי מתחדש מול מתכלה (או מזהם מול לא מזהם). מיון ל"טבעיים" מול "אנושיים" לא מתקבל, "משום שכל מקורות האנרגיה הם טבעיים והניצול שלהם נעשה ע"י האדם".

שים לב

בפרק כדור הארץ והסביבה המיקוד כולל רק רוח, גאות ושפל וגלי ים, וביו-אנרגייה. אנרגיית השמש, אנרגיית המים (הידרואלקטרית), אנרגייה גאותרמית, אנרגייה גרעינית והיווצרות של פחם, נפט וגז לא נכללים בפרק הזה. כשבשאלה בוחרים מקורות מתוך רשימה, בוחרים מבין ארבעת המקורות שבמיקוד.

דוגמה א - שלבי ההפקה של אנרגיית רוח

לפניך מפה סכמטית של ארצות הברית. במפה מסומנים מקורות אנרגייה מתחדשים בכל מדינה שיש בה שימוש רב במקורות האלה.

עיין במפה שלפניך ובמפות שבאטלס.

בחר שניים ממקורות האנרגייה המוצגים במפה, וענה על הסעיפים א-ג שאחריה.

(במפה ארבעה מקורות: אנרגייה גאותרמית, שמש, מים ורוח. סמלי הרוח נמצאים במרכז היבשת - באיווה, בקנזס, באוקלהומה ובטקסס - ובצפון קליפורניה. כאן בוחרים ברוח.)

תאר את תהליך הפקת האנרגייה מאחד ממקורות האנרגייה שבחרת. (7 נקודות)

פתרון

1. "תאר תהליך" - כותבים את השלבים לפי הסדר, ממקור האנרגייה ועד החשמל ברשת. כל שלב אומר מה מסובב מה.

2. המקור: הרוח היא אוויר בתנועה. היא פוגעת בלהבי הטורבינה ומסובבת אותם - אנרגיית תנועה הופכת לאנרגייה מכנית.

3. ההמרה: הלהבים מסובבים ציר, ותיבת הילוכים מגבירה את מהירות הסיבוב. הציר מניע גנרטור, והגנרטור מייצר חשמל.

4. הסוף: החשמל עובר בכבלים לרשת החשמל ולצרכנים. אפשר להוסיף שבחוות רוח מחוברות עשרות טורבינות יחד.

תשובה

אנרגיית הרוח: הרוח מסובבת את להבי הטורבינה (טורבינה גבוהה, שהלהבים בראשה מופנים אל הרוח). הלהבים מסובבים ציר, שדרך תיבת הילוכים מגביר את מהירות הסיבוב ומניע גנרטור; בגנרטור האנרגייה המכנית (סיבוב) הופכת לאנרגיית חשמל, שמועברת בכבלים לרשת החשמל. כלומר: אנרגיית תנועה של האוויר ← אנרגייה מכנית ← חשמל.

דוגמה ב - אתנול בברזיל: שני יתרונות

אתנול הוא כוהל המופק בברזיל מצמחי קנה סוכר ותירס. יצרניות הרכב בברזיל פיתחו מכוניות המונעות באמצעות דלק המורכב מבנזין ואתנול, ולכן כיום השימוש בדלק זה בברזיל הולך וגדל.

הסבירו שני יתרונות של השימוש בדלק המורכב מבנזין ואתנול בברזיל. (5 נקודות)

פתרון

1. "שני יתרונות" - בוחרים שניים מתחומים שונים, כדי שלא יהיו אותו רעיון: אחד כלכלי ואחד סביבתי.

2. מהקטע: האתנול מופק מקני סוכר ומתירס - גידולים שגדלים בברזיל עצמה. זה משאב מקומי.

3. היתרון הכלכלי, כסיבה ותוצאה: כשחלק מהדלק מקומי, ברזיל מייבאת פחות נפט, חוסכת מטבע חוץ ופחות נפגעת ממחירי נפט גבוהים.

4. היתרון הסביבתי, מהידע על ביו-אנרגייה: הצמחים מתחדשים וקולטים פחמן דו-חמצני בזמן הגידול, ולכן הפליטה נטו של גזי חממה קטנה יותר מבבנזין בלבד.

תשובה

1. יתרון כלכלי – הקטנת התלות ביבוא נפט: האתנול מופק מקני סוכר ומתירס שגדלים בברזיל עצמה (יש לה שטחים חקלאיים עצומים ואקלים טרופי מתאים), ולכן היא צריכה לייבא פחות נפט, חוסכת מטבע חוץ ופחות פגיעה ממחירי נפט גבוהים; הענף גם יוצר מקומות עבודה בחקלאות ובתעשייה.

2. יתרון סביבתי – אתנול הוא דלק ממקור מתחדש: הצמחים קולטים פחמן דו-חמצני בזמן הגידול, ולכן פליטת גזי החממה נטו קטנה יותר מאשר בבנזין בלבד, ובשריפה נפלטים פחות מזהמים (פחמן חד-חמצני) – פחות זיהום אוויר בערים.

2. הימים והאוקיינוסים: שימושים כלכליים וזיהום

השימושים הכלכליים של הימים והאוקיינוסים

רוב שטח כדור הארץ מכוסה בימים ובאוקיינוסים. הם מספקים לאדם מזון, דרך להוביל סחורות, אנרגייה, מקום לנופש ומים. אבל הם גם המקום שאליו מגיעים השפכים, הנפט והפסולת שלנו. לכן בשיעור הזה שני חלקים: מה האדם מקבל מהים, ואיך הוא מזהם אותו ומה עושים נגד זה.

במדויק: השימושים הכלכליים העיקריים בים: מזון (דיג וחקלאות ימית), תחבורה וסחר (נתיבי שיט ונמלים), אנרגייה (גאות ושפל, גלים, רוח בים), תיירות ונופש בחופים, ומים (התפלה). בתשובה כותבים את השימוש, את המאפיין הפיזי של הים שמאפשר אותו (מים עשירים במזון, מפרץ מוגן, הפרש גאות גדול), ודוגמה עם שם המקום.

השימושים מתחברים לשיעורים אחרים בנושא. אנרגיית הגאות והשפל והגלים נלמדת בשיעור על הפקת אנרגייה. ההתחממות הגלובלית ממיסה את הקרח הארקטי ופותחת נתיב סחר ימי חדש לאורך החוף הצפוני של רוסיה ולאורך חופי נורבגיה - קצר בהרבה מהנתיב שעובר בתעלת סואץ. זה יכול להביא לנמלי נורבגיה הכנסות, אבל גם להגביר את הסכנה לדליפות נפט במים הארקטיים.

דיג מול חקלאות ימית

המאפייןדיגחקלאות ימית
מה זהציד של דגים ובעלי חיים ימיים מאוכלוסיות טבעיות בים, באגמים ובנהרותגידול מבוקר של דגים, רכיכות, סרטנים ואצות בכלובים בים, בבריכות או במאגרים
תפקיד האדםרק אוסף את מה שגדל בטבעמרבה, מאכיל ומגדל עד הקטיף - כמו חקלאות ביבשה
המגמה בעולם, 1990-2018 (בקירוב)יציבות יחסית: מכ-83 לכ-98 מיליון טונותעלייה חדה: מכ-19 לכ-117 מיליון טונות; ב-2014 עקפה את הדיג
למהאוכלוסיות הדגים מנוצלות עד הקצה (דיג-יתר), ומדינות מגבילות את הדיג במכסותהביקוש לדגים עולה (גידול האוכלוסייה, רמת חיים, תזונה בריאה), והחקלאות הימית היא הדרך להגדיל את התפוקה
ההשפעה על הסביבהדיג-יתר מדלדל את מלאי הדגיםשאריות מזון והפרשות מזהמות את המים; דגים שנמלטים ומחלות פוגעים בדגי הבר; בריכות שרימפס החליפו יערות מנגרובים

השימושים הכלכליים: מה מאפשר אותם ואיפה

השימושהמאפיין שמאפשר אותודוגמה
דיגעליית מים קרים ועשירים בחומרי מזון מהעומק ליד החוף: הם מזינים פלנקטון, ובו ניזונים דגים רביםחופי נמיביה, לצד זרם בנגואלה הקר
חקלאות ימיתטכנולוגיה: כלובים בים, מזון מותאם לדגים, ריבוי מבוקרנורווגיה (סלמון), וייטנאם (שרימפס)
תחבורה וסחרנתיבי שיט בין יבשות, ומפרצים עמוקים ומוגנים מגלים לנמליםנמל אילת מקשר את ישראל למזרח אפריקה, לאסיה ולמזרח הרחוק; פיורדים בנורבגיה כנמלים טבעיים
תיירות ונופשחופים, מים חמים ונוףחופי הים התיכון - אחד מאזורי התיירות הגדולים בעולם
אנרגייההפרש גאות גדול, גלים, רוח חזקה ביםשפך נהר הראנס בצרפת; רוח חזקה ויציבה בים הבלטי
מיםמי ים כמקור להתפלהישראל - התפלה בחוף הים התיכון

זיהום הים והחופים: הגורמים והנזקים

מקור הזיהוםמה מגיע ליםדוגמה
שפכים עירונייםביוב, חיידקים וחומרי הזנהערי החוף של הים התיכון
שפכים ופסולת תעשייתיתחומרים רעילים ומתכותנחל הקישון ומפרץ חיפה
חקלאותדשנים וחומרי הדברה שנשטפים בנחלים ובנהרות אל היםהנחלים שנשפכים לים התיכון
נפטדליפות ושפיכות ממכליות, ממסופי נפט ומנמליםמסוף הנפט במפרץ אילת
מפעלים ונמלים בחוףאבק ששוקע במים ומעכיר אותםמפעל הפוספטים במפרץ אילת
חקלאות ימיתשאריות מזון והפרשות של דגיםכלובי הדגים במפרץ אילת
תיירותפסולת בחופים וביםחוף הרצליה

מאפיינים פיזיים שמגבירים את הזיהום (למשל בים התיכון): ים סגור - המים מתחלפים עם האוקיינוס לאט מאוד, דרך מצר גיברלטר, ולכן המזהמים מצטברים; זרמים חלשים - לא מפזרים ולא מדללים את המזהמים; טמפרטורה גבוהה - חיידקים ואצות מתרבים מהר, ובמים חמים יש פחות חמצן מומס.

הנזקים: עודף חומרי הזנה גורם לפריחת אצות ולירידה בחמצן (אאוטרופיקציה), ולכן דגים ובעלי חיים מתים; פגיעה באלמוגים; פגיעה בדיג ובתיירות; סכנה לבריאות המתרחצים.

דרכי ההתמודדות עם זיהום הים

הדרךאיך היא עונה על הבעיהדוגמה
טיהור שפכיםמטהרים ביוב ושפכי תעשייה לפני שהם מגיעים לים, ומשתמשים במים המטוהרים (קולחין) להשקיההשפד"ן
אמנה בין-לאומיתזיהום עובר בין מדינות בזרמים, ולכן המדינות מתחייבות יחד: לא להזרים שפכים ופסולת, לא להשליך פסולת מאוניות, לטפל יחד בדליפות נפט ולנטר את איכות המיםאמנת ברצלונה לים התיכון (1976)
הגבלת הפיתוח בחוףתכנון שמשמר את החוף ומרחיק ממנו מפעלים ובנייהבישראל - החוק לשמירת הסביבה החופית
שמורות ימיותאזורים שאסור לדוג ולפתח בהם, ובהם בעלי החיים מתאוששים-
חקלאות ימית בת-קיימהשליטה בכמות המזון ובפסולת, מניעת בריחה של דגים ומחלות, שמירה על בתי גידול בחוף-
חקיקה, אכיפה וחינוךקנסות למזהמים, ומודעות של הציבור-
שים לב

קושרים כל מפגע למה שקורה בפועל במקום. במסוף נפט פורקים וטוענים מכליות, ולכן המפגע הוא זיהום של הים והקרקע. לפי דוגמאות המענה, "לא ניתן לקבל זיהום אוויר משום שבמסוף הנפט פורקים או מטעינים מכליות נפט ואין שום תהליך של שריפה כדי ליצור זיהום אוויר".

שים לב

כשמסבירים למה זיהום ים הוא מפגע חוצה גבולות, חייבים לכתוב איך הוא עובר: "חובה להתייחס לעובדה שמפגע סביבתי נחשב לחוצה גבולות כאשר הוא מתפשט ממדינה למדינה ע"י זרמי הים או הרוח". "המפרץ משותף לכמה מדינות" לבד לא מספיק.

דוגמה א - דיג מול חקלאות ימית: מגמה וגורם

בגרף שלפניכם מוצגים נתונים על תפוקת הדיג ותפוקת החקלאות הימית בשנים 2018–1990.

‫תפוקת הדיג והחקלאות הימית בעולם‬‫דיג‬‫חקלאות ימית‬020406080100120140839284929189919819303944617910011719901994199820022006201020142018‫השנה‬‫מיליוני טונות‬

(הערכים בקירוב, כפי שנמדדו מהגרף שבשאלון.)

(1) צַיינו את מגמת השינוי בתפוקת הדיג, ואת מגמת השינוי בתפוקת החקלאות הימית בשנים 2018–1990. (3 נקודות)

(2) הַסבירו גורם אחד למגמת השינוי בתפוקת החקלאות הימית. (5 נקודות)

פתרון

1. הצירים: הציר האנכי במיליוני טונות, מ-0 עד 140. לכל שנה שתי עמודות: דיג וחקלאות ימית.

2. (1) מגמה לכל ענף בנפרד: הדיג - יציבות יחסית עם תנודות, בין כ-83 לכ-98 מיליון טונות. החקלאות הימית - עלייה חדה ורציפה, מכ-19 לכ-117 מיליון טונות, פי כ-6. ב-2014 היא עקפה את הדיג.

3. (2) "הסבירו גורם": קושרים בין שני הענפים. שלל הדיג לא גדל כי אוכלוסיות הדגים מנוצלות עד הקצה, ומדינות מגבילות אותו. הביקוש לדגים ממשיך לעלות.

4. התוצאה: את הפער בין הביקוש העולה לשלל הקבוע ממלאת החקלאות הימית, ולכן התפוקה שלה עולה.

תשובה

(1) דיג: יציבות יחסית, עם תנודות ועלייה מתונה – מכ-83 מיליון טונות ב-1990 לכ-98 ב-2018 (בין 83 ל-98 לאורך כל התקופה). חקלאות ימית: עלייה חדה ורציפה – מכ-19 לכ-117 מיליון טונות (פי כ-6); ב-2014 היא עקפה את הדיג.

(2) הגבלת הדיג מול ביקוש גדל: אוכלוסיות הדגים בים מנוצלות עד הקצה (דיג-יתר), ולכן שלל הדיג אינו יכול לגדול ומדינות מגבילות אותו במכסות. במקביל, הביקוש לדגים עולה בגלל גידול האוכלוסייה, עליית רמת החיים ומודעות לתזונה בריאה. את הפער ממלאת החקלאות הימית – המקור היחיד שיכול להגדיל את התפוקה. (אפשר גם: התקדמות טכנולוגית – כלובים בים הפתוח, מזון מותאם, ריבוי מבוקר בדגיגיות ושליטה במחלות – הגדילה את התפוקה והוזילה אותה.)

דוגמה ב - למה הים התיכון רגיש לזיהום

לפניכם טבלה ובה מאפיינים פיזיים של ים וחופיו, ותכונות של המאפיינים האלה.

המאפיין הפיזיהתכונההתכונה
מבנה היםפתוחסגור
עוצמת זרמי היםחזקהחלשה
עוצמת זרמי הגאותחזקהחלשה
הטמפרטורה הממוצעת של הים וחופיוגבוההנמוכה
כמות המשקעים הממוצעת בחופי היםגבוההבינונית
כמות המים בנהרות הנשפכים ליםגדולהקטנה

(1) הֶעתיקו למחברת שלושה מן המאפיינים הפיזיים שבטבלה, ולכל אחד מהם העתיקו את התכונה המתאימה לים התיכון או לחופיו. (4 נקודות)

(2) הסבירו כיצד כל אחד מן המאפיינים שהעתקתם עלול להגביר את זיהום הים התיכון או חופיו. (4 נקודות)

פתרון

1. (1) בוחרים מאפיינים שבהם התכונה ברורה: הים התיכון מחובר לאוקיינוס רק דרך מצר גיברלטר הצר - מבנה סגור. הזרמים בו חלשים. הוא ים חם - טמפרטורה גבוהה.

2. (2) לכל מאפיין - איך הוא מגביר זיהום, ולא רק מה מזהם: ים סגור - המים מתחלפים לאט, ולכן המזהמים נשארים ומצטברים.

3. זרמים חלשים: לא מפזרים ולא מדללים את המזהמים, והם נשארים ליד המקור ונסחפים לחופים הקרובים.

4. מים חמים: חיידקים ואצות מתרבים מהר, ושפכים עשירים בחומרי הזנה גורמים לפריחת אצות. במים חמים יש גם פחות חמצן.

תשובה

(1) מבנה הים – סגור; עוצמת זרמי הים – חלשה; הטמפרטורה הממוצעת של הים וחופיו – גבוהה. (אפשר גם: עוצמת זרמי הגאות – חלשה; כמות המשקעים בחופים – בינונית; כמות המים בנהרות – קטנה.)

(2) ים סגור – חילוף המים עם האוקיינוס דרך מצר גיברלטר הצר איטי מאוד (עשרות שנים), ולכן המזהמים נשארים ומצטברים. זרמים חלשים – אינם מפזרים ומדללים את המזהמים, והם נשארים סמוך למקור הזיהום ולחופים. טמפרטורה גבוהה – מאיצה התפתחות חיידקים ואצות (התפתחות יתר של אצות בגלל שפכים), ומים חמים מכילים פחות חמצן מומס.

3. שינויי אקלים בהווה: תוצאות ודרכי התמודדות

התחממות גלובלית והגברת אפקט החממה

בעשורים האחרונים כדור הארץ מתחמם: קרחונים נמסים, גלי חום נעשים תכופים, ומפלס הים עולה. רוב המדענים מסבירים את זה בפעילות האדם, שמוסיפה לאטמוספרה גזי חממה. בבגרות שואלים על השרשרת כולה: מה גורם, מה קורה בעקבות זה, ומה אפשר לעשות.

במדויק: גזי חממה (פחמן דו-חמצני, מתאן, תחמוצת החנקן, אדי מים) מעבירים את קרינת השמש הנכנסת (קרינה קצרת גל), אבל בולעים את קרינת החום (קרינה ארוכת גל) שכדור הארץ פולט, ומחזירים חלק ממנה אל פני הקרקע. הגברת אפקט החממה היא עלייה בריכוז הגזים האלה בגלל פעילות האדם, ולכן נשאר יותר חום ליד פני הקרקע והטמפרטורה הממוצעת עולה - התחממות גלובלית. תשובה על הגורם חייבת לכלול שהשינוי נגרם מעלייה בפליטת גזי החממה מפעילות האדם, ואת מקורות הפליטה: שריפת דלקים מאובנים (פחם, נפט, גז) בתעשייה, בתחנות כוח ובתחבורה, בירוא יערות, וגידול בקר, שדות אורז ופסולת אורגנית (מתאן).

השינויים נמדדים לעומת ממוצע רב-שנתי, ולכן הרבה גרפים בשאלות מראים סטייה מהממוצע (מעל או מתחת לקו 0), ולא את הטמפרטורה עצמה. בערך מאז שנות ה-60 העלייה מואצת. ההתחממות קשורה לשאר השיעורים בנושא: היא מאיצה את המדבור, וההתמודדות איתה כוללת מעבר לאנרגייה מתחדשת.

מה גורם לשינוי האקלים: גורמי אדם וגורמים טבעיים

הגורםאיך הוא פועלדוגמה
שריפת דלקים מאובניםפחם, נפט וגז נשרפים בתחנות כוח, בתעשייה ובתחבורה. הפחמן שנאגר בהם מיליוני שנים משתחרר כפחמן דו-חמצניריכוז הפחמן הדו-חמצני עולה מאז המהפכה התעשייתית
בירוא יערותהעצים קולטים פחמן דו-חמצני ואוגרים אותו. כשכורתים ושורפים אותם הפחמן משתחרר, ופחות פחמן דו-חמצני נקלטיערות הגשם הטרופיים
חקלאות ופסולתבעיכול של בקר וצאן ובשדות אורז מוצפים נוצר מתאן; גם פסולת אורגנית במטמנות פולטת מתאןהעדרים גדלים עם הביקוש לבשר ולחלב
תרבות הצריכהיותר מוצרים, יותר הובלה ויותר פסולת - יותר שריפת דלקיםהמדינות המפותחות, שבהן הצריכה לנפש גבוהה פי כמה
מקורות טבעיים של מתאןהפשרה של קרקע קפואה (קפאת עד) ופירוק חומר אורגני בביצות; ההתחממות עצמה מגבירה אותםהאזורים הארקטיים
התפרצות געשית (טבעי)אפר וגזי גופרית בגובה רב מחזירים חלק מקרינת השמש לחלל, ולכן הטמפרטורה יורדת זמניתפינטובו, 1991: ירידה של כחצי מעלה

איך יודעים שהאדם הוא הגורם העיקרי: לפי מודל של גורמים טבעיים בלבד (פעילות השמש והרי געש), הטמפרטורה הייתה נשארת כמעט קבועה. בפועל היא עלתה, בקירוב ב-1.27 מעלות מ-1850 עד 2020, והפער בין שני הקווים גדל מאז שנות ה-60.

אפקט החממה הטבעי מול אפקט החממה המוגבר

המאפייןאפקט החממה הטבעיאפקט החממה המוגבר
מה זהגזי החממה שבאטמוספרה כולאים חלק מקרינת החום של כדור הארץריכוז גזי החממה עולה בגלל פעילות האדם, ונכלא יותר חום
התוצאהטמפרטורה ממוצעת של כ-15 מעלות; בלעדיו - כ-18 מעלות מתחת לאפס, והמים היו קפואיםהתחממות גלובלית ושינויי אקלים
טוב או רעחיוני לקיום חיים, ומקטין את ההבדלים בין היום ללילהגורם לנזקים לאדם ולסביבה

מאזן האנרגייה: אותה כמות קרינה מגיעה מהשמש. היום, לעומת לפני כ-200 שנה, פחות קרינת חום יוצאת לחלל ויותר חוזרת אל פני הקרקע - ולכן יותר אנרגייה נשארת במערכת.

תוצאות השינויים האקלימיים

התוצאההמנגנוןדוגמה
המסת קרח ועליית מפלס היםקרחונים, כיפות קרח וקרח הים נמסים, ומי הים מתפשטים כשהם מתחממים. המפלס עולה: הצפת חופים, ערים ואיים נמוכים, סחיפת חופים והמלחת מי תהוםהקרח הארקטי: באוגוסט 2019 נשאר כ-55% מהשטח של אוגוסט 1979 (בקירוב, לפי המפות)
גלי חוםיותר ימים חמים במיוחד: מכות חום ותמותה, בעיקר של קשישים וחולים, ועומס על מערכות הבריאות והחשמלמערב אירופה: בגל החום של קיץ 2003 נפטרו באירופה עשרות אלפי אנשים
בצורת ושריפותפחות משקעים ויותר אידוי: ירידה ביבולים, מחסור במים, מפלס נמוך בנהרות ושריפות יערהבצורת באירופה בקיץ 2022 (קשיי שיט בריין); בישראל - ירידה צפויה של כ-10%-25% במשקעים עד סוף המאה ה-21
אירועי גשם קיצונייםאוויר חם מכיל יותר אדי מים, ולכן יורדים גשמים עזים בזמן קצר: שיטפונות וגלישות קרקענפאל ושווייץ
הפשרת קפאת עדהקרקע הקפואה מתרככת ושוקעת: בתים, כבישים וצינורות נסדקים, ויישובי חוף נאלצים לעבוראלסקה וקנדה
התחממות האוקיינוסיםהלבנת אלמוגים; מים חמים קולטים פחות פחמן דו-חמצני ואף פולטים אותו; סופות טרופיות חזקות יותרשוניות האלמוגים; בעבר האוקיינוסים קלטו כרבע מהפחמן הדו-חמצני שבאטמוספרה
מדבורבצורות ממושכות בשולי המדבריות מחסלות את הצמחייה, והקרקע נסחפתהסאהל בצפון אפריקה
דרך הפתרון

הסבר של משוב חיובי

משוב חיובי הוא תהליך שמזין את עצמו: תוצאה של ההתחממות גורמת לעוד התחממות. בשאלות הוא חוזר בכמה צורות, והתשובה בנויה תמיד כמעגל.

1. נקודת ההתחלה: ההתחממות (עליית הטמפרטורה).

2. מה היא משנה: הקרח נמס / הקרקע הקפואה מפשירה / מי האוקיינוס מתחממים.

3. למה השינוי מוסיף חום: הסבר פיזי אחד (ראו בטבלה).

4. סוגרים את המעגל: "... ולכן הטמפרטורה עולה עוד, ו..." - חוזרים לשלב 2.

המעגללמה הוא מוסיף חום
קרח ים ואלבדואלבדו הוא שיעור קרינת השמש שמשטח מחזיר. לשלג ולקרח אלבדו גבוה, ולים פתוח כהה אלבדו נמוך. כשהקרח נמס, הים קולט יותר קרינה ומתחמם, ונמס עוד קרח
קפאת עדבקרקע שמפשירה חיידקים מפרקים חומר אורגני קדום ומשתחררים פחמן דו-חמצני ומתאן - גזי חממה
האוקיינוסמים חמים מכילים פחות פחמן דו-חמצני מומס, ולכן האוקיינוס קולט פחות ואף פולט אותו לאטמוספרה

בצורת אקלימית מול בצורת חקלאית

המאפייןבצורת אקלימיתבצורת חקלאית
מה זהתקופה ממושכת שבה כמות המשקעים קטנה במידה ניכרת מהממוצע הרב-שנתי, לרוב עם חום ואידוי מוגברהקרקע יבשה בתקופת הגידול: פיזור הגשמים לאורך השנה אינו מועיל לחקלאות, ויש הפסקות ממושכות בין המשקעים
מה נפגעמקורות המים: פחות מים באקוויפרים, בכינרת, בנהרות ובאגמים; פגיעה ביבולי בעל והגדלת הצורך בהשקיההיבולים והמרעה: הפסדים לחקלאים ועליית מחירי המזון
דוגמהאירופה, קיץ 2022 - רמה ברומטרית יציבה הסיטה את השקעים הגשומים צפונה-

התמודדות עם בצורת: חיסכון במים (השקיה בטפטוף, גידולים עמידים ליובש, הגבלות בתקופות מחסור); הגדלת מקורות המים (מאגרים ואיגום מי גשם, התפלה, טיהור שפכים לשימוש חוזר); ניטור והתרעה מוקדמת.

דרכי התמודדות האדם עם שינויי האקלים

הדרךאיך היא עונה על הבעיהדוגמה
מעבר לאנרגייה מתחדשתחשמל מרוח, משמש וממים אינו פולט פחמן דו-חמצנימדינות אירופה
תחבורה נקייהתחבורה ציבורית, רכבות ורכב חשמלי במקום רכב פרטי-
חיסכון ויעילות באנרגייהבנייה ירוקה ומכשירים חסכוניים - פחות חשמל, פחות שריפת דלקיםבנייה אקולוגית באסטוניה
ייעור ועצירת בירואהעצים קולטים פחמן דו-חמצני-
צמצום מתאןאיסוף גז מטמנות ושימוש בו, תיקון דליפות בצנרת גזאתר חירייה
הסכמים בין-לאומייםההתחממות גלובלית, ולכן צריך שכל המדינות יפעלו יחדפרוטוקול קיוטו (1997); ועידת פריז (2015, 195 מדינות): כל מדינה הציגה יעד הפחתה משלה; ועידת גלזגו (2021): הפחתת פליטת המתאן ב-30% עד 2030

הקשיים של המדינות הפחות מפותחות: מחסור בהון ובטכנולוגיה; הצורך בצמיחה כלכלית ובאנרגייה זולה (פחם ונפט); תלות בחקלאות מסורתית (בקר, אורז) שפולטת מתאן.

למה אירועי קיצון ממשיכים גם במדינות שמצמצמות פליטות: הגזים מתערבבים באטמוספרה של כל כדור הארץ, ומדינות אחרות ממשיכות לפלוט; ופחמן דו-חמצני נשאר באטמוספרה עשרות עד מאות שנים.

שים לב

גזי חממה לא גורמים ל"זיהום אוויר" ול"חור באוזון". לפי דוגמאות המענה, תשובה עם הניסוחים האלה לא מתקבלת, "משום שגזי חממה לא גורמים לזיהום אוויר אלא זיהום האוויר נגרם משריפת דלקי מאובנים". החור באוזון וההתחממות הגלובלית הן שתי תופעות שונות (והאוזון לא במיקוד של תשפ"ז).

שים לב

"בגלל שינויי האקלים" או "בגלל ההתחממות" הם לא הסבר. לפי דוגמאות המענה, "תלמידים המציינים שינויי אקלים / התחממות גלובלית יוכלו לקבל ניקוד רק אם יסבירו כיצד" זה גורם לתוצאה - למשל: גלי חום ממושכים, ולכן מפעילים יותר מיזוג אוויר וצורכים יותר חשמל.

דוגמה א - הטמפרטורה ביוני במערב אירופה: שתי תקופות

בגרף שלפניכם מוצגים השינויים בטמפרטורה הממוצעת בחודש יוני בשנים 1980–2025 במערב אירופה ביחס לממוצע הרב־שנתי בחודש זה במערב אירופה. הממוצע הרב־שנתי הוא 17.68°C, והוא מסומן בקו 0 בגרף. הגרף מחולק לשתי תקופות.

(בגרף עמודה לכל שנה. בתקופה I, עד 1999, כל העמודות מתחת לקו 0 - בין כ-0.1- לכ-2.2- מעלות. בתקופה II, 2000–2025, 18 מתוך 26 העמודות מעל קו 0; השיאים כ-2.75+ ב-2003 וכ-2.8+ ב-2025, והעמודה הנמוכה בתקופה כ-1.1- ב-2013.)

(1) בכל אחת מן התקופות, ציינו את מגמת השינוי העיקרית בטמפרטורה הממוצעת בחודש יוני ביחס לממוצע הרב־שנתי בחודש זה. (4 נקודות)

(2) הסבירו גורם אחד אפשרי למגמת השינוי בטמפרטורה הממוצעת בתקופה II. (4 נקודות)

פתרון

1. קוראים את הציר: הגרף מראה סטייה מהממוצע, לא את הטמפרטורה עצמה. עמודה מתחת לקו 0 = קר מהממוצע; מעל = חם מהממוצע.

2. (1) תקופה I: כל העמודות מתחת לקו 0 - טמפרטורות נמוכות מהממוצע, עד כ-2.2 מעלות מתחתיו. לא כותבים "הטמפרטורה ירדה" - זו לא ירידה לאורך זמן.

3. תקופה II: רוב העמודות מעל קו 0 - טמפרטורות גבוהות מהממוצע, עם מגמת עלייה, עד כ-2.8 מעלות מעליו ב-2025.

4. (2) "הסבירו גורם" כשרשרת: פעילות האדם (שריפת דלקים מאובנים, בירוא יערות) ← יותר גזי חממה באטמוספרה ← הם קולטים קרינה ארוכת גל ומחזירים חלק ממנה אל הקרקע ← הטמפרטורה עולה.

תשובה

(1) תקופה I: הטמפרטורה ביוני נמוכה מן הממוצע הרב־שנתי בכל השנים (עד כ-2.2°C מתחת לממוצע). תקופה II: הטמפרטורה ביוני גבוהה מן הממוצע ברוב השנים, ועם מגמת עלייה – עד כ-2.8°C מעל הממוצע (2025).

(2) הגברת אפקט החממה בידי האדם: שריפת דלקים מחצביים (פחם, נפט, גז) בתעשייה, בתחבורה ובייצור חשמל, וכן בירוא יערות, הגדילו את ריכוז הפחמן הדו־חמצני ושאר גזי החממה באטמוספרה; הגזים קולטים קרינה ארוכת גל הנפלטת מכדור הארץ ומחזירים חלק ממנה אליו – והטמפרטורה עולה.

דוגמה ב - מה הם גזי חממה ולמה הם מחממים

הַסבירו מה הם גזי חממה, ומדוע עלייה בשיעורם באטמוספרה גורמת להתחממות כדור הארץ. (9 נקודות)

פתרון

1. שתי משימות: "מה הם" - הגדרה ודוגמאות; "מדוע" - המנגנון, כסיבה ותוצאה.

2. ההגדרה: גזים שמעבירים את קרינת השמש (קצרת גל) אבל בולעים את קרינת החום (ארוכת גל) שכדור הארץ פולט, ומחזירים חלק ממנה לקרקע. דוגמאות: אדי מים, פחמן דו-חמצני, מתאן, תחמוצת החנקן.

3. הגורם לעלייה: שריפת דלקים, כריתת יערות וחקלאות.

4. המנגנון: יותר גזים ← יותר קרינת חום נבלעת ומוחזרת ← פחות חום בורח לחלל ← הטמפרטורה הממוצעת עולה.

תשובה

גזי חממה הם גזים באטמוספרה שמעבירים כמעט בלי הפרעה את קרינת השמש (קרינה קצרת גל), אך בולעים את הקרינה התת־אדומה (ארוכת גל, קרינת חום) שכדור הארץ פולט, ופולטים חלק ממנה בחזרה אל פני הקרקע. העיקריים: אדי מים, פחמן דו־חמצני, מתאן, תחמוצת החנקן. כשריכוזם עולה (בעיקר בגלל שריפת דלקים פוסיליים, כריתת יערות וחקלאות), נבלעת ומוחזרת יותר קרינת חום, פחות חום בורח לחלל, ולכן האנרגיה מצטברת ליד פני הקרקע והטמפרטורה הממוצעת עולה – הגברת אפקט החממה.

4. מדבור

מדבור

בשולי המדבריות יש אזורים שבהם יורד מעט גשם, אבל מספיק לעשב, לשיחים, למרעה ולחקלאות בעל. כשהגשם פוחת, או כשהאדם מנצל את השטח יותר מדי, הצמחייה נעלמת, הקרקע נסחפת, והאזור נעשה דומה למדבר. זה המדבור.

במדויק: מדבור הוא תהליך של הידרדרות הקרקע והצמחייה באזורים צחיחים, צחיחים למחצה ויובשניים - בשולי המדבר (ספר המדבר) - שבסופו אזורים שהיו בהם צמחייה וקרקע פורייה הופכים לאזורים דמויי מדבר: הצמחייה נעלמת, הקרקע נסחפת ומאבדת את פוריותה, והחולות נודדים. הגורמים טבעיים (שינויי אקלים ובצורות) ואנושיים (רעיית יתר, כריתת עצים, עיבוד יתר, השקיה לא נכונה). בתשובה כותבים את שלושת הרכיבים: איפה (ספר המדבר), מה קורה (הידרדרות צמחייה וקרקע) והתוצאה (שטח דמוי מדבר).

המדבור קשור לשיעור על שינויי האקלים: ההתחממות מביאה בצורות ממושכות, והן מחלישות את הצמחייה בשולי המדבר. דוגמה מהארץ: לפי המודלים האקלימיים, כמות המשקעים בישראל צפויה לרדת עד סוף המאה ה-21 בכ-10%-25%, ולכן בצפון הנגב עלול להתרחש מדבור.

מדבור מול בצורת

המאפייןבצורתמדבור
מה זהתקופה של מיעוט משקעים לעומת הממוצעתהליך של הידרדרות הקרקע והצמחייה עד שהשטח נעשה דמוי מדבר
כמה זמןזמנית: אחרי שנים גשומות המצב חוזרתהליך ממושך
הגורםאקלים (טבעי, ובהשפעת שינויי האקלים)אקלים וגם פעילות האדם
הקשרבצורת היא אחד הגורמים למדבורכשבשנות בצורת מצטרף לחץ של אדם, הצמחייה לא מתחדשת והמדבר מתפשט

הגורמים למדבור

הגורםאיך הוא גורם למדבורדוגמה
בצורת ושינויי אקלים (טבעי)שנים רצופות של מעט גשם: הצמחייה מתייבשת ולא מתחדשת, והקרקע החשופה נסחפת ברוח ובגשמים העזיםהסאהל, ספר המדבר באירן
רעיית יתרמספר בעלי החיים גדול מכושר הנשיאה של המרעה: הם אוכלים את הצמחייה עד השורש ומהדקים את הקרקע, החלחול פוחת והנגר גובר, והקרקע החשופה נסחפתספר המדבר במדינות פחות מפותחות
כריתת עצים ושיחיםתושבים כורתים עצים להסקה, לבישול ולבנייה; הקרקע מאבדת את השורשים ואת הצל, מתייבשת ונסחפתהסאהל
עיבוד יתרעיבוד רצוף בלי שנות מנוחה מוציא מהקרקע את חומרי ההזנה ומפורר אותה-
השקיה לא נכונההמים מתאדים בחום והמלחים נשארים בקרקע (המלחה), והשדות ננטשיםהשקיה במים מליחים

איפה: בשולי המדבריות, באקלים צחיח למחצה (ערבתי) - כמו הסאהל שמדרום לסהרה (מסנגל ומאוריטניה דרך מאלי, ניז'ר וצ'אד ועד סודאן), ודרום-מערב ארצות הברית וצפון מקסיקו. הגשם שם מועט ומשתנה מאוד משנה לשנה, ולכן הצמחייה והקרקע שבריריות. במדינות הפחות מפותחות גידול האוכלוסייה מגדיל את העדרים ואת הצורך בעצים להסקה, ולכן המדבור מואץ.

ההשלכות של המדבור

התחוםההשלכהדוגמה
הקרקעהצמחייה מתמעטת, הקרקע נחשפת ונסחפת בגשם וברוח, ופוריותה יורדתצפון הנגב
סופות אבקהרוח מרימה אבק מהקרקע היבשה והחשופה, וככל שהמדבור מתרחב יש יותר סופות; הסופות עצמן סוחפות עוד קרקע פורייהאירן: קו המגמה של מספר סופות האבק בשנה עלה מכ-55 ב-1990 לכ-97 ב-2014 (בקירוב)
חקלאות ופרנסהפגיעה ביבולי הבעל ובמרעה, ומעבר לחקלאות שלחין שצריכה השקיה רבהצפון הנגב: חיטה ושעורה, רועי צאן
המערכות האקולוגיותבעלי חיים וצמחים מאבדים את בית הגידול; עומס חום גדל כשיש פחות צמחייהצפון הנגב

התמודדות האדם עם המדבור

הדרךאיך היא עונה על הבעיהדוגמה
נטיעת עצים (ייעור)השורשים מייצבים את הקרקע ומונעים סחיפה, העצים בולמים את הרוח ואת נדידת החול, והצל מקטין את ההתאדות"החומה הגדולה הירוקה": ב-2005 הציע האו"ם לנטוע רצועת עצים באורך 7,100 ק"מ וברוחב 15 ק"מ במדינות אפריקה שמדרום לסהרה, בשטחן הגובל בסהרה
הגבלת הרעייהמספר מרבי של בעלי חיים לשטח, ורעייה במחזור כדי שהצמחייה תתחדש-
איסוף מי נגרגומות ושורות אבנים במדרונות אוגרות את מי הגשם בקרקע-
חקלאות מתקדמתהשקיה בטפטוף וניקוז נגד המלחה, וגידולים עמידים ליובש-
העברת מיםמביאים מים ממקום אחר להשקיההובלת מי קולחין מהשפד"ן לצפון הנגב
חלופה לעצי הסקהתנורי בישול חסכוניים או גז, כדי שלא יכרתו עצים-
אחריות בין-לאומיתמימון וידע למדינות עניות שבסכנת מדבור-
שים לב

מדבור קורה בשולי המדבר, באזור צחיח למחצה שגובל במדבר - לא בתוך המדבר עצמו. לפי דוגמאות המענה, "התלמידים צריכים לדעת מהו מדבור, שהוא מתרחש בשולי המדבר ומתבטא בנדידת חולות". כשבוחרים במפה אזור שבו סביר שמתרחש מדבור, בוחרים את האזור שגובל במדבר.

שים לב

בהשלכות של מדבור בצפון הנגב כותבים פגיעה ביבולים ובפוריות הקרקע, או מעבר מחקלאות בעל לחקלאות שלחין. "מחסור במים" או "נטישת יישובים" לא מתקבלים, "משום שקיימת הובלה של מים אל צפון הנגב" (למשל מי קולחין מהשפד"ן).

דוגמה א - מהו מדבור ואיך רעיית יתר מאיצה אותו

רעיית יתר באזורי סְפַר המדבר גורמת להאצת תהליך המִדבּור.

(1) הסבירו מהו תהליך המדבור. (5 נקודות)

(2) הסבירו את ההשפעה של רעיית יתר באזורי ספר המדבר על האצת תהליך המדבור. (5 נקודות)

פתרון

1. (1) "הסבירו מהו" - הגדרה מלאה עם שלושת הרכיבים: איפה (ספר המדבר, אזור צחיח למחצה), מה קורה (הידרדרות הצמחייה והקרקע), והתוצאה (שטח דמוי מדבר). מוסיפים את הגורמים, טבעיים ואנושיים.

2. (2) שרשרת של סיבה ותוצאה: יותר בעלי חיים מכושר הנשיאה של המרעה ← הצמחייה נאכלת מהר מכפי שהיא מתחדשת.

3. ההמשך: הדריכה מהדקת את הקרקע ← פחות חלחול ויותר נגר ← הקרקע החשופה נסחפת ברוח ובגשם.

4. הסוף: בלי צמחייה ובלי קרקע פורייה השטח הופך למדבר.

תשובה

(1) מדבור הוא תהליך של הידרדרות הקרקע והצמחייה באזורים צחיחים, צחיחים־למחצה ויובשניים (ספר המדבר), שבסופו אזורים שהיו פוריים נעשים דומים למדבר – הצמחייה נעלמת, הקרקע נסחפת ונעשית בלתי פורייה. הגורמים: שינויי אקלים (בצורות) ופעילות האדם (רעיית יתר, כריתת עצים, עיבוד יתר, השקיה לא נכונה).

(2) ברעיית יתר מספר בעלי החיים גדול מכושר הנשיאה של המרעה: הם אוכלים את הצמחייה מהר יותר ממה שהיא מתחדשת, עוקרים אותה ודורכים על הקרקע. הקרקע נשארת חשופה ומהודקת – הרוח והגשם סוחפים את השכבה העליונה הפורייה, החלחול פוחת והנגר גובר, והקרקע מתייבשת. בלי צמחייה ובלי קרקע פורייה האזור הופך למדבר.

דוגמה ב - מדבור בצפון הנגב: השפעות על האדם והסביבה

קטע: "בשלושים השנים האחרונות יש מגמה של הפחתה בכמות המשקעים הכללית בישראל. על פי המודלים האקלימיים, כמות המשקעים הממוצעת צפויה לרדת עד סוף המאה ה־21 בשיעור ממוצע של כ־ 10%–25%".

אם תתממש התחזית המוצגת בקטע, עלולה להתרחש בנגב הצפוני תופעה של מִדבּוּר.

הציגו שתי השפעות אפשריות של תופעת המדבור על האדם והסביבה באזור זה. (6 נקודות)

פתרון

1. מהקטע: המשקעים צפויים לרדת. צפון הנגב הוא אזור צחיח למחצה בשולי המדבר, ולכן הוא בסכנת מדבור.

2. "שתי השפעות" - אחת על הסביבה ואחת על האדם, כדי שלא יהיו אותו רעיון.

3. הסביבה: פחות צמחייה ← הקרקע נחשפת ונסחפת בגשם וברוח (סופות אבק) ← פוריות הקרקע יורדת, והמגוון הביולוגי נפגע.

4. האדם: בצפון הנגב יש חקלאות בעל ומרעה. פחות גשם ← פגיעה ביבולים ובמרעה, וכדי להמשיך לגדל צריך לעבור להשקיה. לא כותבים "מחסור במים" - מים מובלים לצפון הנגב.

תשובה

1. על הסביבה: הרס הצמחייה והקרקע – פחות צמחייה, הקרקע נחשפת לסחיפה בגשם ובשיטפונות ולרוחות (סופות אבק), ופוריותה יורדת; פגיעה במגוון הביולוגי.

2. על האדם: פגיעה בחקלאות – יבולי הבעל (חיטה, שעורה) והמרעה בצפון הנגב נפגעים, וחקלאים ורועים (גם בדואים) מאבדים פרנסה; צורך להשקות יותר ולהקצות יותר מים. (אפשר גם: יותר סופות אבק – זיהום אוויר ופגיעה בבריאות; פגיעה ביערות כמו יער יתיר.)

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.