דילוג לתוכן המרכזי

סיכום כדור הארץ והסביבה: תהליכים באטמוספרה ובנהר

גאוגרפיה לבגרות · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בכדור הארץ והסביבה: תהליכים באטמוספרה ובנהר: המושגים, המושגים, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

תהליכים מחזוריים באטמוספרה ובנהר

הנושא הזה עוסק בשני "מנועים" שמעצבים את פני כדור הארץ: האוויר, שמתחמם, עולה, מתקרר ויורד, והמים, שזורמים בנהר ונושאים איתם חלקי סלע וסחף מההרים אל הים. שניהם פועלים במחזור שחוזר על עצמו, ושניהם משפיעים ישירות על האדם: על הגשם, על החקלאות, על השיטפונות ועל המקומות שבהם גרים.

במדויק: בפרק לומדים תהליכים אטמוספריים - שכבת הטרופוספרה, רוחות אזוריות ומקומיות (מונסון, בריזה, הר־עמק), האקלים הסובטרופי, סוגי עננים (קומולונימבוס, צירוס) ואל ניניו - ותהליכים גאומורפיים: בלייה, הסעה והשקעה באפיק נהר, צורות נוף במהלכו של נהר, ואדם ונהר. כמעט כל תשובה בנושא היא שרשרת של סיבה ותוצאה: מה מתחמם או מתקרר, מה זה עושה ללחץ האוויר או למהירות המים, ומה התוצאה במקום שבשאלה.

הנושא קשור לשיעורים אחרים בעץ: גשמי המונסון והשיטפונות בבנגלדש ובפקיסטן נלמדים גם בשיעור על שיטפונות והצפות נהר, וההשפעה של ההתחממות הגלובלית על הרמה הסובטרופית - בשיעור על שינויי האקלים.

לחץ אוויר ורוח

כמעט כל רוח בנושא הזה - בריזה, מונסון, רוח הר ורוח עמק, וגם רוחות הסחר באל ניניו - נוצרת באותה דרך: מקום אחד מתחמם יותר ממקום אחר, וזה יוצר הבדל בלחץ האוויר.

במדויק: אוויר שמתחמם מתפשט, נעשה קל ועולה, ולכן ליד פני השטח נוצר לחץ נמוך (שקע ברומטרי). אוויר שמתקרר נעשה צפוף וכבד ושוקע, ולכן נוצר לחץ גבוה (רמה ברומטרית). רוח היא זרימת אוויר ליד פני השטח מהלחץ הגבוה אל הלחץ הנמוך. ככל שהפרש הטמפרטורות - ולכן הפרש הלחצים - בין שני המקומות גדול יותר, כך הרוח חזקה יותר.

גם עננים וגשם קשורים ללחץ: באזור של לחץ נמוך האוויר עולה, מתקרר ויוצר עננים; באזור של לחץ גבוה האוויר יורד, מתחמם ומתייבש. לכן ברמה הסובטרופית יש מדבריות, ומול חופי פרו באל ניניו - כשהלחץ שם נעשה נמוך - יורד גשם.

1. שכבת הטרופוספרה ותופעות מיוחדות

שכבת הטרופוספרה

האטמוספרה היא מעטפת האוויר שסביב כדור הארץ, והטרופוספרה היא השכבה התחתונה שלה - השכבה שבה אנחנו חיים. כל מה שנקרא "מזג אוויר" קורה בה: עננים, גשם, שלג, ברד ורוחות.

במדויק: הטרופוספרה היא השכבה התחתונה של האטמוספרה, מפני השטח ועד גובה של כ-10-15 ק"מ. המאפיין העיקרי שלה: הטמפרטורה יורדת ככל שעולים בגובה. לכן אוויר שעולה בה מתקרר, אדי המים שבו מתעבים, ונוצרים עננים ומשקעים. כשנשאלים על מאפיין של השכבה, כותבים את המאפיין ואת מה שהוא גורם: התקררות עם הגובה ← רוויה ← התעבות ← עננים ומשקעים. התופעות המיוחדות של השכבה הן מצבים שבהם האוויר ליד הקרקע מתקרר: היפוך טמפרטורות (הטמפרטורה עולה עם הגובה), ערפל, כפור וקרה.

הענן הגבוה ביותר, הקומולונימבוס, מתפתח לעיתים עד גבול הטרופוספרה (כ-10-15 ק"מ), ושם מתפשט לצורת "סדן". על סוגי העננים לומדים בשיעור על האקלים הסובטרופי, סוגי עננים ואל ניניו.

מאפייני הטרופוספרה

המאפייןמה זהמה זה גורם
גובהמפני השטח ועד כ-10-15 ק"מכל העננים והמשקעים נוצרים בתוכה; ענן הקומולונימבוס מגיע לעיתים עד הגבול העליון שלה
הטמפרטורה יורדת עם הגובהככל שעולים בגובה, הטמפרטורות נמוכות יותראוויר שעולה מתקרר; מקום גבוה קר יותר ממקום נמוך שלידו (בארץ: רמת הגולן)
אדי מיםהאוויר מכיל אדי מים, וכמה שהוא יכול להכיל תלוי בטמפרטורהאוויר שמתקרר מגיע לרוויה, והאדים מתעבים לטיפות או מתגבשים לגבישי קרח - עננים ומשקעים
תנועות אוויר אנכיותאוויר עולה ואוויר שוקעאוויר עולה ← עננים וגשם; אוויר שוקע ← מתחמם, שמיים בהירים

התעבות: רוויה, גרעיני התעבות וחום כמוס

- רוויה: אוויר חם יכול להכיל הרבה יותר אדי מים מאוויר קר. אוויר שמכיל את כל האדים שהוא יכול להכיל הוא רווי, והטמפרטורה שבה אוויר שמתקרר מגיע לרוויה היא נקודת הטל. בהמשך ההתקררות האדים מתעבים לטיפות זעירות.

- הכלל: ככל שהאוויר קר יותר, כך הוא מגיע לרוויה עם פחות אדים. לכן אותה תוספת אדים תביא אוויר קר להתעבות מהר יותר מאוויר חם.

- גרעיני התעבות: חלקיקים זעירים באוויר שעליהם האדים מתעבים - אבק, עשן, פיח וחלקיקי זיהום, וגבישי מלח מרסס הגלים. מעל עיר גדולה יש הרבה יותר גרעיני התעבות מאשר מעל האוקיינוס.

- חום כמוס: כשהאדים מתעבים, משתחרר החום שנאגר בהם בזמן האידוי. החום מחמם את האוויר בענן, האוויר נעשה קל מסביבתו וממשיך לעלות - והענן גדל לגובה.

למה אוויר עולה: גורמי משקעים

בכל הגורמים התהליך זהה: האוויר עולה ← מתפשט ומתקרר ← מגיע לרוויה ← אדי המים מתעבים ← עננים ומשקעים. ההבדל הוא במה שגורם לאוויר לעלות.

הגורםאיך האוויר עולההעננים והמשקעיםדוגמה
הסעה (קונבקציה)הקרקע מתחממת, והאוויר החם שמעליה עולה במהירותעננים ערמתיים, גשם עז וקצרענני סערה מקומיים מעל הנגב בסתיו ובאביב
עלייה בהר (אורוגרפיה)רוח לחה נתקלת ברכס הרים ונאלצת לעלות במדרוןגשם רב במדרון שפונה לרוח; צל גשם במדרון הנגדי, שבו האוויר יורד ומתחמםהרי יהודה: גשם במדרון המערבי, מעט גשם במדבר יהודה
חזית חמהאוויר חם מטפס לאט ובשיפוע מתון מעל אוויר קרעננים שכבתיים, גשם חלש וממושך-
חזית קרהאוויר קר נדחק מתחת לאוויר החם ומרים אותו מהרעננים ערמתיים, ממטרים עזים-

אטמוספרה יציבה ואטמוספרה בלתי יציבה

המצבמה קורה לאוויר שמתחיל לעלותהתוצאה
אטמוספרה יציבההוא מתקרר מהר יותר מהאוויר שסביבו, נעשה כבד ממנו ושוקע חזרהאין עלייה של אוויר - לכל היותר עננים שכבתיים דקים
אטמוספרה בלתי יציבההוא נשאר חם וקל מהאוויר שסביבו, וממשיך לעלותעננים ערמתיים מפותחים, ממטרים, ולעיתים ברד וסופות רעמים

סוגי משקעים: גשם, שלג וברד

הסוגאיך הוא נוצרהשפעה על האדם
גשםטיפות הענן גדלות כשעוד אדים מתעבים עליהן, עד שהן כבדות ונופלותמים לחקלאות, לנחלים ולמי התהום; גשם עז בזמן קצר גורם לשיטפונות
שלגבענן שהטמפרטורה בו מתחת לאפס, אדי מים מתגבשים ישירות לגבישי קרח. הגבישים נצמדים לפתיתים ונופלים. אם כל שכבת האוויר עד הקרקע קרה - הם מגיעים כשלג, ואם יש בדרך שכבה חמה - נמסים לגשםשלג כבד חוסם כבישים, סוגר שדות תעופה ובתי ספר ומנתק קווי חשמל; מנגד - תיירות חורף (אתר הסקי בחרמון), ומי ההפשרה מזינים מעיינות ונהרות
ברדרק בענן קומולונימבוס: זרמים עולים חזקים מעלים טיפות אל מעל גובה הקפיאה והן קופאות. גרגר הקרח עולה ויורד בענן שוב ושוב, ובכל מעבר נוספת עליו שכבת קרח. כשהוא כבד מכדי שהזרם העולה ישא אותו - הוא נופלנזק לחקלאות: קורע עלים, פוצע פירות ושובר ענפים - סופת ברד אחת יכולה להשמיד יבול של מטע או כרם; נזק למכוניות, לגגות ולחלונות

תופעות מיוחדות: היפוך טמפרטורות, ערפל, כפור וקרה

התופעהמה זהאיך נוצרת
היפוך טמפרטורות (אינוורסיה)שכבת אוויר ליד הקרקע שבה הטמפרטורה עולה עם הגובה - הפוך מהמצב הרגיל בטרופוספרהבלילה בהיר, בלי עננים, הקרקע מאבדת חום בקרינה ומקררת את שכבת האוויר הצמודה לה, והאוויר שמעליה נשאר חם יותר. ברוח חלשה או בשקט (בדרך כלל ברמה ברומטרית) אין ערבוב, והשכבה הקרה נשארת במקומה. גם עמק סגור, שאליו זורם אוויר קר מהמדרונות, מתאים להיפוך
ערפלטיפות מים זעירות שהתעבו בשכבת האוויר הצמודה לקרקעערפל קרינה: בלילה בהיר ושקט הקרקע מקררת את האוויר הלח שעליה עד נקודת הטל; האוויר הקר והכבד מצטבר בעמקים, ולכן הערפל סמיך שם. ערפל הסעה: אוויר חם ולח נע מעל משטח קר (ים קר, אגם) ומתקרר מלמטה. ערפל קיטור: מים חמים יחסית מתאדים לתוך אוויר קר, והאדים מתעבים מיד
כפורגבישי קרח על עלי הצמחים ועל הקרקעפני הקרקע והצמחים מתקררים אל מתחת ל-0°C, ואדי המים הופכים ישירות לגבישי קרח על המשטח הקר - בלילה בהיר ושקט
קרהירידת הטמפרטורה ליד הקרקע אל מתחת ל-0°C בלילות חורף בהירים ושקטיםהקרקע מאבדת חום בקרינה; בעמקים האוויר הקר והכבד זורם מהמדרונות ומצטבר בשקע (עמק החולה, עמק יזרעאל), וברמת הגולן קר בגלל הגובה

- ההיפוך כולא את הערפל: אוויר חם מעל אוויר קר הוא אוויר יציב - אין תנועה אנכית ואין ערבוב, ולכן האוויר הקר והלח והטיפות שהתעבו נשארים ליד הקרקע.

- הערפל מתפזר כשהשמש מחממת את הקרקע ואת האוויר מעל נקודת הטל (הטיפות מתאדות), כשרוח מערבבת את השכבה הקרה עם אוויר יבש וחם יותר, או באי־יציבות, כשזרמים עולים מרימים אותו.

שים לב

ברד גדל בתוך ענן הקומולונימבוס, בשכבות, בגלל הזרמים העולים. בתשובה על ברד כותבים את כל הרכיבים: זרמים עולים, קפיאה מעל גובה הקפיאה, תנועה חוזרת וגדילה בשכבות, ונפילה כשהמשקל גובר.

שים לב

מלכודת בהיגדים: "אוויר חם מתעבה מהר יותר, כי יש בו יותר אדים" - לא נכון. מה שקובע הוא המרחק מהרוויה: אוויר קר מכיל פחות אדים, ולכן אותה תוספת אדים מביאה אותו לרוויה ולהתעבות מהר יותר.

שים לב

ערפיח (זיהום אוויר בערים) לא במיקוד של תשפ"ז: מהזיהום נשאר במיקוד רק זיהום הימים, האוקיינוסים והחופים. בטרופוספרה לומדים את ההיפוך ואת הערפל עצמם.

דוגמה א - היגדים על התעבות, עננים ויציבות

לפניך שבעה היגדים הקשורים לעננים ולמשקעים. בחר בחמישה היגדים, וקבע בנוגע לכל אחד מהם אם הוא נכון או אם הוא אינו נכון. אם הוא נכון — הסבר את ההיגד. אם הוא אינו נכון — הסבר מדוע הוא אינו נכון. (לכל היגד — 5 נקודות)

(כאן שלושה מן ההיגדים.)

1. הוספת אדי מים בכמות זהה לאוויר חם או לאוויר קר, הנמצאים בתנאים זהים, תגרום להתעבות מהירה יותר באוויר החם לעומת האוויר הקר.

2. תהליך ההתעבות בעננים גורם לגדילתם.

3. אטמוספרה יציבה מעודדת עלייה של אוויר והתפתחות עננים.

פתרון

1. מה נדרש בכל היגד: קביעה (נכון / אינו נכון) וגם הסבר. קביעה בלי הסבר לא מקבלת את הניקוד.

2. היגד 1 - מי מגיע לרוויה ראשון? אוויר קר מכיל פחות אדים, ולכן הוא קרוב יותר לרוויה. אותה תוספת אדים תביא אותו להתעבות מהר יותר - ההיגד הפוך, ולכן אינו נכון.

3. היגד 2 - מה משתחרר בהתעבות? חום כמוס. הוא מחמם את האוויר בענן, האוויר קל מסביבתו וממשיך לעלות, ועוד אדים מתעבים. נכון.

4. היגד 3 - מה קורה לאוויר שעולה באטמוספרה יציבה? הוא מתקרר מהר מהאוויר שסביבו, נעשה כבד ושוקע חזרה. יציבות מעכבת עלייה, ולכן ההיגד אינו נכון.

תשובה

1. אינו נכון - אוויר קר מסוגל להכיל פחות אדי מים מאוויר חם (נקודת הרוויה שלו נמוכה), ולכן אותה תוספת אדים תביא אותו לרוויה ולהתעבות מהר יותר; ההתעבות תהיה מהירה יותר באוויר הקר.

2. נכון - בהתעבות משתחרר חום כמוס; הוא מחמם את האוויר בענן, האוויר נעשה קל מן הסביבה וממשיך לעלות, ועוד אדים מתעבים - הענן גדל לגובה. בנוסף, טיפות הענן גדלות כשעוד אדים מתעבים עליהן.

3. אינו נכון - באטמוספרה יציבה חבילת אוויר שעולה מתקררת מהר מסביבתה, נעשית כבדה ממנה ושוקעת חזרה, ולכן היא מעכבת עלייה והתפתחות עננים. אטמוספרה בלתי יציבה היא שמעודדת עלייה ועננים ערמתיים.

דוגמה ב - איך נוצרים ברד ושלג

תאר את דרך ההיווצרות של הברד ואת דרך ההיווצרות של השלג. (9 נקודות)

פתרון

1. מה נדרש: "תאר" תהליך - לכל אחד מסוגי המשקעים: באיזה ענן או באילו תנאים, מה קורה בשלבים, ולמה הוא נופל.

2. ברד - הענן: קומולונימבוס, שיש בו זרמי אוויר עולים חזקים.

3. ברד - השלבים: הזרמים מעלים טיפות אל מעל גובה האפס והן קופאות ← הגרגר עולה ויורד בענן, ובכל מעבר בשכבה של טיפות מקוררות־על נוספת עליו שכבת קרח ← כשהוא כבד מדי לזרם העולה, הוא נופל.

4. שלג - התנאים: ענן שהטמפרטורה בו מתחת לאפס.

5. שלג - השלבים: אדי מים מתגבשים ישירות לגבישי קרח ← הגבישים נצמדים לפתיתים ונופלים ← אם האוויר מתחת לענן ועד הקרקע קר, הם מגיעים לקרקע כשלג ולא נמסים לגשם.

תשובה

ברד: נוצר בענני קומולונימבוס, שיש בהם זרמי אוויר עולים חזקים. הזרמים נושאים טיפות מים מעלה, אל מעל גובה האפס, והן קופאות לגרגרי קרח. הגרגר עולה ויורד בענן שוב ושוב, ובכל מעבר בשכבה של טיפות מקוררות־על נצמדת אליו שכבת קרח נוספת - לכן לאבן ברד יש שכבות כמו בצל. כשהגרגר כבד מכדי שהזרם העולה ישא אותו, הוא נופל כברד.

שלג: נוצר בעננים שהטמפרטורה בהם מתחת לאפס. אדי מים מתגבשים ישירות לגבישי קרח סביב גרעיני עיבוי (ריבוץ), והגבישים גדלים על חשבון הטיפות המקוררות־על שסביבם. גבישים נצמדים זה לזה לפתיתים, וכשהם כבדים הם נופלים. אם האוויר מתחת לענן ועד הקרקע קר (סביב 0°C או פחות) - הם מגיעים לקרקע כשלג ולא נמסים לגשם.

2. רוחות אזוריות ומקומיות: מונסון, בריזה, הר־עמק

רוחות אזוריות ורוחות מקומיות

רוח היא לא משהו אקראי. הרבה רוחות חוזרות בקביעות - כל יום או כל עונה - כי השמש מחממת מקומות שונים בקצב שונה. ההבדל בקצב יוצר הבדל בלחץ, וההבדל בלחץ מניע את האוויר.

במדויק: רוח מקומית נושבת בשטח קטן ומחליפה כיוון במחזור של יממה: בריזה - בין הים ליבשה; רוח הר ורוח עמק - בין המדרונות ובין העמק. רוח אזורית נושבת על פני שטח גדול ומחליפה כיוון במחזור של עונה: מונסון - בין יבשה גדולה ובין האוקיינוס. התשובה על כל אחת מהן היא שרשרת: מי מתחמם (או מתקרר) מהר יותר ← איפה הלחץ נמוך ואיפה גבוה ← לאן נושבת הרוח ליד פני השטח (מלחץ גבוה לנמוך) ← מה היא מביאה (קרירות, לחות, גשם, יובש).

גשמי המונסון הם הגורם לשיטפונות הגדולים בבנגלדש ובפקיסטן, ועליהם לומדים גם בשיעור על שיטפונות והצפות נהר. השינוי העונתי בכמות המים בנהר אינדוס, שבדוגמה כאן, קשור גם לשיעור על הנהר.

למה היבשה מתחממת ומתקררת מהר יותר מהים

המאפייןיבשהים
חום סגולינמוך - מתחממת ומתקררת מהרגבוה - מתחמם ומתקרר לאט
עומק החימוםהחום לא חודר עמוקהקרינה חודרת לעומק
ערבובאיןהמים מתערבבים ומפזרים את החום
התוצאהביום ובקיץ חמה מהים; בלילה ובחורף קרה ממנוממתן את הטמפרטורה בחוף: מקרר ביום ובקיץ, מחמם בלילה ובחורף

בריזה, רוח הר ורוח עמק, מונסון

הרוחהמחזורביום / בקיץבלילה / בחורףאיפה
בריזהיממההיבשה מתחממת מהר ← לחץ נמוך מעליה ← בריזת ים קרירה ולחה נושבת מהים אל החוףהיבשה מתקררת מהר ← בריזת יבשה חלשה נושבת מהיבשה אל היםמישור החוף
רוח עמק ורוח הריממההשמש מחממת את המדרונות, האוויר שצמוד אליהם מתחמם ועולה מהעמק במעלה המדרון - רוח עמקהמדרונות מתקררים, האוויר הקר והכבד זורם במורד המדרונות ומצטבר בעמק - רוח הרבלילות חורף בהירים האוויר הקר מצטבר בעמקים, ושם שכיחה קרה (עמק החולה, עמק יזרעאל) - סכנה לגידולים רגישים ולמטעים
מונסוןעונהקיץ: היבשה של תת־היבשת ההודית מתחממת ← שקע ברומטרי מעליה ← רוח לחה מהאוקיינוס ההודי (המונסון הדרום־מערבי) ← עולה במדרונות ההרים ← גשמים עזיםחורף: היבשה קרה ← רמה ברומטרית מעליה ← הרוח נושבת מהיבשה אל הים, רוח יבשה ← עונה יבשהאגן האינדוס בפקיסטן, בנגלדש, דרום־מערב תימן (גשמי קיץ)
דרך הפתרון

הסבר של רוח מחזורית

1. מי מתחמם מהר יותר בזמן שבשאלה (יום או לילה, קיץ או חורף) - ולמה (חום סגולי).

2. מעל המקום החם האוויר מתחמם, מתפשט ועולה - לחץ נמוך. מעל המקום הקר האוויר מתקרר, נעשה כבד ושוקע - לחץ גבוה.

3. בגובה האוויר זורם מעל המקום החם אל מעל המקום הקר, וכך המחזור נסגר.

4. ליד פני השטח הרוח נושבת מהלחץ הגבוה אל הלחץ הנמוך - זו הרוח שבשאלה, עם הכיוון שלה (מהים אל היבשה, מהאוקיינוס אל היבשה).

5. עוצמה: ככל שהפרש הטמפרטורות - ולכן הפרש הלחצים - גדול יותר, כך הרוח חזקה יותר.

6. התוצאה: מה הרוח מביאה, ואיך זה משפיע על האדם (קרירות ולחות, גשם, יובש).

השפעות הבריזה על האדם

ההשפעהאיך
מיתון החום בחוףביום, בעיקר בקיץ, הבריזה מביאה אוויר קריר מהים. הטמפרטורות במישור החוף נמוכות יותר מבאזורים פנימיים (תל אביב לעומת עמק הירדן), הנוחות התרמית גבוהה יותר, ונצרך פחות חשמל למיזוג
פיזור זיהום אווירהבריזה מאווררת את ערי החוף ודוחפת את המזהמים פנימה ליבשה - לפעמים דווקא יישובים פנימיים סובלים מזיהום שמקורו בערי החוף
לחותהבריזה מביאה לחות מהים: אי־נוחות בקיץ, אבל גם טל שמועיל לחקלאות

המונסון: גשם, נהרות ושיטפונות

- משטר הזרימה של הנהרות: גשמי הקיץ ממלאים את הנהרות. באינדוס השיא ביולי-אוגוסט, ובחורף היבש הזרימה נמוכה. באותה עונה נמסים גם השלג והקרחונים בהרי ההימלאיה והקרקורם, ולכן העלייה מתחילה כבר ביוני.

- שיטפונות: גשמי מונסון עזים יורדים בזמן קצר - יותר ממה שהקרקע והנהרות יכולים לקלוט ולנקז. באוגוסט 2017 שיטפונות המונסון כיסו כשליש משטחה של בנגלדש: כ-700 אלף בתים ניזוקו או נהרסו, הוצפו שטחים נרחבים של אדמה חקלאית, בעיקר שדות אורז, כ-8.5 מיליון בני אדם נפגעו ו-140 נהרגו.

שים לב

ליד פני השטח הרוח נושבת מהים הקריר אל היבשה החמה - מלחץ גבוה אל לחץ נמוך. "הרוח נושבת מהחם אל הקר" היא טעות נפוצה.

שים לב

כשהגורם הוא הים, לא מספיק לכתוב "קרוב לים". מסבירים איך הים משפיע: הוא מתחמם ומתקרר לאט יותר מהיבשה, ולכן ממתן את הטמפרטורה ויוצר הבדל בלחץ. דוגמאות המענה של הפיקוח: "יש להסביר את הגורם של קירבה / ריחוק מהים ולא רק לציין אותו".

דוגמה א - שלבי היווצרות הבריזה בתרשים

בריזה היא רוח שיש לה מחזוריות קבועה במשך היממה, והיא מאפיינת אזורי חוף. המחזוריות נוצרת בגלל ההבדל במהירות ההתחממות וההתקררות של פני השטח בין הים לבין היבשה.

(בתרשים: יבשה, ים ושמש. חץ 1 - חץ מקווקו כלפי מעלה מעל היבשה; חץ 2 - חץ רציף בגובה, מעל היבשה אל מעל הים; חץ 3 - חץ מקווקו כלפי מטה מעל הים; חץ 4 - חץ רציף סמוך לפני השטח, מן הים אל היבשה. במקרא: חץ מקווקו כלפי מעלה - אוויר חם; חץ מקווקו כלפי מטה - אוויר קר; חצים רציפים אופקיים - זרימת אוויר.)

בתרשים שלפניכם מוצגים שלבים 1–4 של היווצרות הבריזה במהלך היום. תארו והסבירו כל אחד מן השלבים. (9 נקודות)

פתרון

1. "תארו והסבירו": לכל שלב - מה קורה לפי החץ, ולמה.

2. הבסיס: ביום היבשה מתחממת מהר מהים (חום סגולי נמוך, בלי ערבוב).

3. שלב 1 (מעלה, אוויר חם): האוויר מעל היבשה החמה מתחמם, מתפשט ועולה - לחץ נמוך ליד פני היבשה.

4. שלב 2 (בגובה, מהיבשה לים): האוויר שעלה מצטבר בגובה, ושם הלחץ גבוה יחסית - הוא זורם לכיוון הים.

5. שלב 3 (מטה, אוויר קר): מעל הים הקריר האוויר מתקרר, נעשה כבד ושוקע - לחץ גבוה ליד פני הים.

6. שלב 4 (ליד פני השטח, מהים ליבשה): האוויר זורם מהלחץ הגבוה מעל הים אל הלחץ הנמוך מעל היבשה - זו הבריזה, והמחזור נסגר.

תשובה

שלב 1: היבשה מתחממת מהר מן הים; האוויר מעליה מתחמם, מתפשט ועולה - נוצר לחץ נמוך ליד פני היבשה.

שלב 2: האוויר שעלה מצטבר בגובה מעל היבשה (לחץ גבוה יחסית בגובה) וזורם בגובה לכיוון הים.

שלב 3: מעל הים, שפניו קרירים יותר, האוויר מתקרר, כבד יותר ושוקע - נוצר לחץ גבוה ליד פני הים.

שלב 4: ליד פני השטח האוויר זורם מן הלחץ הגבוה מעל הים אל הלחץ הנמוך מעל היבשה - זוהי הבריזה (רוח ים), והמחזור נסגר.

דוגמה ב - המונסון ומשטר הזרימה של נהר אינדוס

לפניך מפה סכמטית של נהר אינדוס בפקיסטן והידרוגרף של הנהר באזור הסמוך לעיר בַּשַאם. (במפה: נהר אינדוס זורם מצפון־מזרח לדרום־מערב אל הים הערבי.)

‫כמות המים בנהר אינדוס ליד בשאם‬010002000300040005000600070008000450450500850110050507450660029501100700500123456789101112‫החודש‬‫מ"ק בשנייה‬

(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מן ההידרוגרף שבשאלון.)

בסעיף א תיארו את משטר הזרימה: זרימה נמוכה בנובמבר-מאי, עלייה חדה ביוני ושיא ביולי-אוגוסט, והנהר זורם בכל חודשי השנה.

באגן הניקוז של הנהר שורר אקלים מונסוני. הסבר את הקשר בין מאפייני האקלים הזה לבין משטר הזרימה של נהר אינדוס שתיארת בסעיף א. (5 נקודות)

פתרון

1. קוראים את הגרף: כמות קטנה (כ-450-1,100 מ"ק בשנייה) בנובמבר-מאי, וכמות גדולה מאוד ביוני-ספטמבר (שיא של כ-7,450 ביולי).

2. מאפייני האקלים המונסוני: עונה גשומה בקיץ ועונה יבשה בחורף, בגלל היפוך עונתי של הרוח.

3. הקיץ, כשרשרת: היבשה מתחממת ← שקע ברומטרי ← רוח לחה מהאוקיינוס ההודי ← גשמים עזים ← הנהר מתמלא ← שיא בהידרוגרף.

4. החורף, כשרשרת: היבשה קרה ← רמה ברומטרית ← רוח יבשה מהיבשה אל הים ← כמעט אין גשם ← זרימה נמוכה, אבל לא נפסקת.

5. תוספת: הפשרת השלג והקרחונים בהרים בקיץ מסבירה את העלייה כבר ביוני.

תשובה

באקלים מונסוני יש עונה גשומה בקיץ ועונה יבשה בחורף. בקיץ היבשה של תת־היבשת מתחממת, נוצר מעליה שקע ברומטרי, ורוח לחה מן האוקיינוס ההודי (המונסון הדרום־מערבי) מביאה גשמים עזים - בעיקר ביולי–ספטמבר - ולכן כמות המים בנהר מגיעה לשיא בקיץ. בחורף היבשה קרה, נוצר מעליה רום, והרוח נושבת מן היבשה לים - יבשה וכמעט ללא גשם - ולכן הזרימה נמוכה ונשענת על מי תהום ומעיינות (הנהר נשאר איתן). (בנוסף, בקיץ נמסים השלג והקרחונים בהרי ההימלאיה והקרקורם, וזה מסביר את העלייה כבר ביוני.)

3. האקלים הסובטרופי, סוגי עננים ואל ניניו

האקלים הסובטרופי

בין קו המשווה ובין קווי הרוחב הבינוניים יש חגורה שבה האוויר יורד מלמעלה כמעט כל הזמן. החגורה הזאת יוצרת את המדבריות הגדולים בעולם, ובשוליה יש אקלים שבו הקיץ חם ויבש - כמו בישראל.

במדויק: בחגורה שבסביבות קווי הרוחב 20°-30° (בערך), בשני חצאי הכדור, שוררת הרמה הברומטרית הסובטרופית (לחץ גבוה): האוויר שעלה באזור המשווה וזרם בגובה לכיוון הקטבים שוקע בה. האוויר השוקע נדחס ומתחמם, ולכן הלחות היחסית שלו יורדת - אין התעבות, כמעט אין עננים ואין גשם. בחגורה עצמה נמצאים המדבריות החמים הגדולים: הסהרה, מדבר ערב, הקלהארי ומדבריות אוסטרליה. בתשובה על יובש באזור כזה כותבים את כל השרשרת: רמה סובטרופית ← אוויר שוקע ← נדחס ומתחמם ← הלחות היחסית יורדת ← אין התעבות ← מעט משקעים.

בשולי החגורה יש אזורי אקלים סובטרופי שיורד בהם גשם: עם קיץ יבש (כמו בדרום־מערב דרום אפריקה), עם חורף יבש, וגשום בכל העונות. גם ישראל נמצאת בשולי החגורה: בחורף מגיעים אליה שקעים ומביאים גשם, ובדרום הארץ שולט רוב השנה הלחץ הגבוה הסובטרופי. ההתחממות הגלובלית מרחיבה את אזור הלחץ הגבוה הסובטרופי, ובישראל המשמעות היא פחות שקעים בחורף ועונת גשמים קצרה יותר - על זה לומדים בשיעור על שינויי האקלים.

ישראל בשולי הרמה הסובטרופית

בחורף מגיעים לישראל השקעים הקפריסאים ומביאים גשם. בקיץ, ובדרום הארץ רוב השנה, שולט הלחץ הגבוה הסובטרופי.

האזורכמות המשקעים בשנההגורם
הגליל העליון (צפון)800-900 מ"מקרוב למסלול השקעים, והם עוברים בו בתדירות גבוהה ובעוצמה רבה (והגובה מוסיף גשמי עלייה)
מישור החוף (מרכז)400-700 מ"ממושפע מהשקעים, אבל פחות ככל שמדרימים
הערבה (דרום)0-100 מ"מרחוקה ממסלול השקעים ונתונה רוב השנה להשפעת הלחץ הגבוה הסובטרופי (אוויר יורד ויבש), וגם בצל גשם

הכלל: ככל שמדרימים - מתרחקים ממסלול השקעים ומתקרבים לחגורת הלחץ הגבוה הסובטרופי - כך כמות המשקעים קטנה יותר.

המדבר הסובטרופי והאדם: ע'דמס

ע'דמס (לוב) שוכנת בסהרה, בכ-30° צפון, בתוך חגורת הרמה הסובטרופית: כ-35 מ"מ משקעים בשנה, והטמפרטורה הממוצעת בקיץ מגיעה לכ-31°C.

ההשפעהאיך
חקלאות ויישובבכמות משקעים כזו אין חקלאות שנשענת על גשם. היישוב קיים כנווה מדבר סביב מעיין ומי תהום: עצי תמר ובצילם גינות מושקות. בעבר היה תחנה לשיירות המסחר שחצו את הסהרה
בנייהבתים צמודים מבוץ עם קירות עבים, ומסדרונות מקורים ומוצלים - מגינים מקרינת השמש ושומרים על קרירות בקיץ
שים לב

את היובש של מדבר סובטרופי לא מסבירים ב"חום". חום לבדו לא מונע גשם - באזור המשווה חם וגשום. הסיבה היא האוויר השוקע ברמה הסובטרופית, שמתחמם ומתייבש. ועוד מלכודת: גם מעט גשם במדבר גורם לשיטפון - הגשם יורד בממטרים עזים וקצרים, על קרקע חשופה, בלי צמחייה, שמחלחלים אליה מעט מים, ולכן רוב המים זורמים בנגר עילי אל הערוצים היבשים.

סוגי עננים: קומולונימבוס וצירוס

עננים נבדלים זה מזה בגובה, בצורה ובחומר שהם עשויים ממנו - ומזה אפשר לדעת אם יירד מהם גשם. בבגרות מקבלים תמונה של ענן, וצריך לזהות אותו ולתאר את מאפייניו.

במדויק: קומולונימבוס הוא ענן ערמתי ענק בעל התפתחות אנכית גדולה: בסיס נמוך, שטוח וכהה, ומעליו מגדלים תפוחים בצורת "כרובית". בבסיסו טיפות מים, ובחלקו העליון, הקר מאוד, גבישי קרח. הוא נוצר בזרמים עולים חזקים באוויר בלתי יציב, ומוריד משקעים עזים: ממטרים, ולעיתים ברד, עם רעמים וברקים. צירוס הוא ענן גבוה, דק, לבן ושקוף למחצה, בצורת סיבים ו"זנבות סוס"; הוא עשוי גבישי קרח בלבד ואינו מוריד משקעים שמגיעים לקרקע. בשאלה על ענן כותבים ארבעה מאפיינים: הצורה, גובה הבסיס, ההרכב, והאם הוא מוריד משקעים.

מיון כללי של עננים לפי הגובה: גבוהים (מעל 5.5 ק"מ) - צירוס וצירוקומולוס; בינוניים (1.8-6 ק"מ) - אלטוקומולוס; נמוכים (מתחת ל-1.8 ק"מ) - סטרטוס, סטרטוקומולוס וקומולוס. הקומולונימבוס מתחיל קרוב לפני השטח ומתפתח עד גובה של 15 ק"מ. לפי הצורה מבחינים בין עננים ערמתיים (אוויר בלתי יציב, תנועה אנכית) ובין עננים שכבתיים (אוויר יציב, התקררות איטית של שכבה רחבה).

קומולונימבוס מול צירוס

המאפייןקומולונימבוסצירוס
צורהערמתי ענק, מגדלים תפוחים ובסיס שטוח וכההדק, סיבים וקווצות ("זנבות סוס")
גובה הבסיסנמוךגבוה
הרכבטיפות מים + גבישי קרחגבישי קרח
משקעיםמוריד: גשמים עזים, ברד, רעמים וברקיםאינו מוריד משקעים
האווירבלתי יציב, זרמים עולים חזקים-
שים לב

לקומולונימבוס גובה בסיס נמוך, אף שהוא מתנשא לגובה רב. השאלה היא על הבסיס, ולכן "גבוה" היא טעות נפוצה.

שים לב

היגד כמו "ענני צירוס מכילים גבישוני קרח, ולכן הם גורמים לירידת שלג" הוא אינו נכון, אף שחלקו הראשון נכון: הצירוס דק ומכיל מעט מים, והגבישים שנופלים ממנו הופכים לאדים באוויר היבש שמתחתיו. היגד שהמסקנה שלו שגויה - כולו אינו נכון.

אל ניניו

לפעמים המצב הרגיל באוקיינוס השקט מתהפך: מי הים מול חופי פרו ואקוודור מתחממים, ואיפה שהיה יבש יורד גשם, ואיפה שהיה גשום יש בצורת. זו תופעה של ים ושל אוויר יחד.

במדויק: אל ניניו הוא התחממות חריגה של מי הים במזרח האוקיינוס השקט המשווני. רוחות הסחר נחלשות ואף מתהפכות, המים החמים, שבדרך כלל נדחפים מערבה, זורמים מזרחה עד חופי פרו ואקוודור, ועליית המים הקרים מהעומק ליד החוף נפסקת. מעל המים החמים במזרח נוצר לחץ נמוך ויורדים גשמים, ובמערב, ליד אוסטרליה ואינדונזיה, נוצר לחץ גבוה ויובש - היפוך של המצב הרגיל. בתשובה משווים בין המצב הרגיל ובין אל ניניו באותם קריטריונים: הרוחות, טמפרטורת מי הים, לחץ האוויר והמשקעים.

הקשר לשיעורים אחרים: אל ניניו משנה את לחץ האוויר ואת הרוחות (ראו "לחץ אוויר ורוח" בפתיחה), ופוגע בדיג - ענף שלומדים עליו גם בשיעור על הימים והאוקיינוסים.

מצב רגיל מול אל ניניו

הקריטריוןמצב רגילאל ניניו
רוחות הסחר ליד פני היםנושבות ממזרח למערבנחלשות ומתהפכות - ממערב למזרח
מי הים מול פרו ואקוודורקרים - עליית מים קרים מהעומקחמים - המים החמים מגיעים עד החוף, ואין עליית מים
לחץ האוויר מול פרו ואקוודורגבוהנמוך
משקעיםיובש בחופי פרו ואקוודור; גשם במערב, ליד אוסטרליה ואינדונזיהגשמים רבים בחופי אמריקה; יובש ליד אוסטרליה ואינדונזיה

השפעות אל ניניו

ההשפעהאיפהאיך
קריסת הדיגפרו ואקוודורבלי עליית המים הקרים לא מגיעים חומרי הזנה מהעומק ← הפלנקטון מתמעט ← להקות הדגים (בעיקר האנשובי) נעלמות או נודדות ← נפגעת תעשיית הדיג וקמח הדגים, ענף ייצוא חשוב
שיטפונות וגלישות קרקעהחופים היבשים של פרו ואקוודורגשמים עזים הורסים כבישים, בתים ושדות
בצורות ושריפות יעראינדונזיה ואוסטרליהלחץ גבוה ויובש ← פגיעה ביבולים (חיטה, אורז) ובבריאות

(אפשר גם: הלבנת שוניות אלמוגים במים החמים; עלייה במחירי מזון בעולם.)

שים לב

מאזורי האקלים בעולם במיקוד של תשפ"ז רק האקלים הסובטרופי. השוואה של קלימוגרפים של אקלים משווני, מונסוני או קוטבי - לא במיקוד.

דוגמה א - זיהוי קומולונימבוס וצירוס בתמונות

בנספח ו מוצגות תמונות של עננים משני סוגים.

(תמונה 1: ענן ענק בעל התפתחות אנכית גדולה - מגדלים לבנים ותפוחים בצורת "כרובית" המתנשאים לגובה רב, עם בסיס שטוח, כהה ואפור נמוך מעל קו העצים. תמונה 2: שמיים כחולים ובהם עננים דקים, לבנים ושקופים למחצה, בצורת סיבים, קווצות ו"זנבות סוס" מתולתלים, גבוהים מאוד בשמיים.)

העתיקו למחברתכם את הטבלה שלפניכם.

תמונהI – סוג הענןII – גובה בסיס הענן (נמוך / בינוני / גבוה)III – הרכב הענן (טיפונות מים / גבישוני קרח / טיפונות מים + גבישוני קרח)IV – הורדת משקעים (מוריד משקעים / אינו מוריד משקעים)
1
2

(1) כתבו בעמודה I בטבלה שבמחברתכם את השם של סוג הענן הנראה בכל אחת מן התמונות. (6 נקודות)

(2) מבין המאפיינים בעמודות IV-II, כתבו בכל תא בטבלה שבמחברתכם את המאפיין המתאים לכל סוג ענן שכתבתם. (10 נקודות)

פתרון

1. (1) מזהים לפי הצורה: תמונה 1 - מגדלים תפוחים, התפתחות אנכית ובסיס שטוח וכהה: קומולונימבוס. תמונה 2 - סיבים דקים ושקופים גבוה בשמיים: צירוס.

2. (2) עמודה II - גובה הבסיס: לקומולונימבוס בסיס נמוך, אף שהוא מתנשא גבוה. הצירוס גבוה.

3. עמודה III - ההרכב: בבסיס הקומולונימבוס טיפות מים ובחלקו העליון גבישי קרח - טיפונות מים + גבישוני קרח. הצירוס בגובה שבו קר מאוד - גבישוני קרח.

4. עמודה IV - משקעים: הקומולונימבוס ענן סופה - מוריד משקעים. הצירוס דק ודליל - אינו מוריד משקעים.

5. בכל תא כותבים רק אחת מהאפשרויות שבכותרת העמודה.

תשובה
תמונהI – סוג הענןII – גובה בסיס הענןIII – הרכב הענןIV – הורדת משקעים
1קומולונימבוסנמוךטיפונות מים + גבישוני קרחמוריד משקעים
2צירוסגבוהגבישוני קרחאינו מוריד משקעים

דוגמה ב - באיזה תרשים נראה אל ניניו

בתרשימים שבנספח ו מוצגים המאפיינים של מזג האוויר באזור האוקיינוס השקט בשתי תקופות בשנה.

(שני תרשימים של האוקיינוס השקט המשווני, בין אוסטרליה ובין אקוודור ופרו. תרשים 1 - תקופה א: מי ים חמים ולחץ נמוך, ענן וגשם במערב, ליד אוסטרליה; מי ים קרים ולחץ גבוה במזרח, מול פרו ואקוודור; החיצים ליד פני הים פונים מערבה; בחתך - "עליית מים" קרים ליד חופי פרו. תרשים 2 - תקופה ב: מי ים חמים מתפשטים לכל רוחב האוקיינוס עד חופי אמריקה; לחץ גבוה במערב, ליד אוסטרליה; לחץ נמוך, ענן וגשם במזרח, ליד חופי אמריקה; החיצים ליד פני הים פונים מזרחה; אין עליית מים.)

קבע באיזה מן התרשימים, 1 או 2, נראית תופעת "אל־ניניו". נמק את קביעתך. (8 נקודות)

פתרון

1. "קבע ונמק": קודם התרשים, ואחר כך כמה סימנים מהתרשים שמבססים את הקביעה.

2. מה מאפיין אל ניניו: רוחות הסחר נחלשות ומתהפכות, מים חמים במזרח האוקיינוס, אין עליית מים, והיפוך של הלחץ והמשקעים.

3. בודקים את תרשים 2: החיצים ליד פני הים פונים מזרחה (הרוחות התהפכו); המים החמים מגיעים עד חופי אמריקה; אין עליית מים; לחץ נמוך וגשם במזרח, ולחץ גבוה במערב.

4. משווים לתרשים 1, המצב הרגיל: רוחות מערבה, מים קרים ועליית מים מול פרו, לחץ גבוה ויובש במזרח. תרשים 2 הוא ההיפוך שלו - ולכן הוא אל ניניו.

תשובה

בתרשים 2 (תקופה ב). נימוק: באל־ניניו רוחות הסחר נחלשות ואף מתהפכות (בתרשים 2 החיצים ליד פני הים פונים מזרחה), ולכן המים החמים, שבדרך כלל נדחפים מערבה אל אוסטרליה ואינדונזיה, זורמים מזרחה עד חופי פרו ואקוודור; עליית המים הקרים ליד החוף נפסקת. מעל המים החמים נוצר לחץ נמוך וענני גשם במזרח האוקיינוס, ובמערב (ליד אוסטרליה) נוצר לחץ גבוה ויובש - היפוך של המצב הרגיל שבתרשים 1.

4. הנהר: בלייה, הסעה והשקעה, צורות נוף, אדם ונהר

עבודת הנהר: בלייה, הסעה והשקעה

נהר הוא לא רק מים שזורמים. הוא חותר בסלע, נושא איתו חלקי סלע וסחף לאורך מאות קילומטרים, ובסוף משקיע אותם במקום אחר - וכך הוא יוצר צורות נוף: עמקים צרים וקניונים בהרים, ומישורים ודלתות פוריים ליד הים.

במדויק: בלייה היא פירוק הסלע במקומו לחלקים קטנים. הסעה היא העברת החומר שהתפרק - הטעונת - במי הנהר: גרופת - גרגרים וחלוקים שמתגלגלים ונגררים על הקרקעית; רחופת - חלקיקים דקים שמרחפים במים. את החומר שהנהר משקיע (חול, טין וחרסית) מכנים סחף, והקרקע שנוצרת ממנו היא קרקע סחופת (אלוביאלית), פורייה מאוד. השקעה קורה כשמהירות המים יורדת והנהר כבר לא יכול לשאת את הטעונת. הכלל: ככל שמהירות הזרימה גדולה יותר (שיפוע גדול, ספיקה גדולה), כך הנהר חותר ומסיע יותר; ככל שהיא קטנה יותר, כך הוא משקיע יותר.

את שלושת התהליכים רואים לאורך הנהר: בחלק העילי, בהרים, השיפוע גדול והזרימה מהירה - הנהר חותר ומסיע; בחלק התחתי, במישור, השיפוע קטן והזרימה איטית - הנהר משקיע ובונה מישור הצפה ודלתה. על השיטפונות עצמם לומדים בשיעור על שיטפונות והצפות נהר.

מערכת הנהר: מהמוצא עד השפך

1. קו פרשת מים - הקו (בדרך כלל רכס) שמפריד בין אגני ניקוז שכנים. ממנו המים מתחילים לזרום.

2. יובלים - הנחלים הקטנים שמתחילים במדרונות ומתנקזים אל הנהר הראשי.

3. אפיק ראשי - הנהר עצמו, שאוסף את מי היובלים וזורם במורד.

4. דלתה - צורת נוף של השקעה בקטע האחרון של הנהר, במקום שבו הוא נכנס לים או לאגם.

5. בסיס סחיפה - המפלס הנמוך ביותר שהנהר יכול לחתור עד אליו, בדרך כלל פני הים שאליו הוא נשפך.

אגן ניקוז (אגן היקוות) - כל השטח שממנו המים מתנקזים אל נהר אחד ויובליו, עד קו פרשת המים.

צורות נוף במהלכו של נהר

החלק של הנהרהתהליך העיקריצורות הנוףדוגמה
עילי - הריםשיפוע גדול וזרימה מהירה: חתירה והסעהעמקים צרים ועמוקים, קניונים, מפליםאינדוס - עמקים עמוקים בין הרי ההימלאיה והקרקורם; קולורדו - הגרנד קניון והקניון השחור
תיכון ותחתי - מישורשיפוע קטן וזרימה איטית: השקעהמישור הצפה, פיתולי נחלמישור האינדוס בפקיסטן (פנג'אב וסינד)
שפךהזרימה כמעט נעצרת: השקעהדלתההדלתה של האינדוס בים הערבי; הדלתה של הגנגה והברהמפוטרה בבנגלדש

פיתולי נחל: בפיתול הנהר מכרסם בגדה אחת (גדת סחיפה) ומשקיע בגדה השנייה (גדת צבירה), ולכן האפיק זז עם הזמן. לפעמים הנהר קוטע פיתול ומשנה את מקומו - כמו בנהר הירדן.

מישור הצפה

- מה זה: שטח שטוח ונמוך משני צדי האפיק של הנהר, בעיקר בחלקו התיכון והתחתי, שמוצף כשהנהר עולה על גדותיו בעת שיטפון.

- איך נוצר: מחוץ לאפיק המים מאבדים מהירות ומשקיעים את החומר הדק שהם נושאים - סחף של טין וחרסית. בכל הצפה מתווספת שכבה דקה, וכך, לאורך זמן רב, נבנה מישור שטוח ורחב.

- התועלת לאדם: קרקע פורייה מאוד (הסחף מחדש את הפוריות בכל הצפה), מים קרובים להשקיה, ושטח שטוח שנוח לעיבוד, לתעלות, לדרכים ולבנייה. מישור האינדוס הוא "אסם התבואה" של פקיסטן: חיטה, אורז, כותנה וקני סוכר.

- המחיר: מי שגר ומעבד במישור ההצפה חשוף להצפות.

אדם ונהר: מה הנהר נותן

השימושדוגמה
חקלאות והשקיהמישור האינדוס - רשת תעלות השקיה בפנג'אב ובסינד
תובלההריין - שיט ונמלים לאורך הנהר ובשפך (דויסבורג, רוטרדם)
תעשייהמפעלי כימיה לאורך הריין (באזל, לודוויגסהפן, לברקוזן); אזור התעשייה של הרוהר
חשמל ואספקת מיםסכר טרבלה על האינדוס; סכר הובר על הקולורדו
תיירותסכר הובר ואגם מיד שמאחוריו

סכר על נהר: תועלות ונזקים

ההשפעהאיךדוגמה
ויסות הזרימה (תועלת)הסכר אוגר במאגר חלק ממי הקיץ ומשחרר אותם בהדרגה בחורף היבש: השיא נמוך יותר, ופחות שיטפונות במורדסכר טרבלה על האינדוס (1976)
חשמל הידרואלקטרי (תועלת)המים מהמאגר מסובבים את הטורבינות - חשמל לתעשייה, לערים ולכפרים, ופחות יבוא דלקיםטרבלה; הובר - חשמל לנבדה, לאריזונה ולקליפורניה
מים להשקיה (תועלת)המים שנאגרו מוזרמים לתעלות בעונה היבשהתעלות ההשקיה של פנג'אב וסינד
הצפה במעלה הסכר (נזק)המאגר מציף יערות, אדמות ויישובים; תושבים מפונים-
פחות סחף במורד (נזק)הסחף שוקע במאגר; במורד הנהר מעמיק ושוחק את אפיקו, הדלתה והחופים נסחפים ונסוגים, ופוריות שטחי ההצפה יורדתדלתת הנילוס אחרי סכר אסואן
חסימת דגים (נזק)דגים נודדים לא יכולים לעבור את הסכר בדרך לאזורי ההטלה-

זיהום נהר ושיקומו: הריין

התקופהמה קרה (ערכים בקירוב)למה
1900-1971: ירידהמספר מיני בעלי החיים ירד מכ-180 לכ-27, והחמצן במים ירד לכ-5 מ"ג לליטרתעשייה - שפכים כימיים, מתכות כבדות, ומי קירור חמים (מים חמים מכילים פחות חמצן); ערים - ביוב לא מטוהר: חיידקים מפרקים את החומר האורגני וצורכים את החמצן; חקלאות - דשנים שגורמים לפריחת אצות
1971-1998: עלייהמספר המינים עלה לכ-151, והחמצן לכ-10 מ"ג לליטרמתקני טיהור שפכים וחקיקה שמגבילה הזרמת מזהמים; שיתוף פעולה בין המדינות שלאורך הנהר - ועדה בין־לאומית ותוכנית משותפת (בעיקר אחרי שריפה במפעל כימיקלים ליד באזל ב-1986): ניטור, החזרת הסלמון, מעברי דגים
שים לב

סכר משפיע רחוק מאוד ממנו. בדוגמאות המענה של הפיקוח: "הקמת סכר אסואן על נהר הנילוס במצרים גרמה להפחתה משמעותית של כמות החול" המוסעת אל חופי ישראל, ולכן גלי הים מגיעים לתחתית המצוק ומגדדים אותו. בתשובה על סכר כותבים את השרשרת: הסכר לוכד סחף ← פחות סחף במורד ← מה נפגע ואיפה.

שים לב

בסידור מערכת הנהר בסיס הסחיפה בא אחרי הדלתה: הדלתה נוצרת בדיוק במקום שבו הנהר פוגש את בסיס הסחיפה שלו (הים), והבסיס הוא היעד הסופי.

שים לב

הבלייה במיקוד רק כחלק מעבודת הנהר. סוגי הבלייה הכלליים (כימית ומכנית), נוף קרסטי, מי תהום ומעיינות - לא במיקוד של תשפ"ז.

דוגמה א - מישור ההצפה של נהר האינדוס

נהר האינדוס הוא אחד הנהרות הגדולים באסיה. לנהר שני חלקים עיקריים: החלק העילי בהודו ובסין, שבו מצויים מקורות הנהר, והחלק המרכזי והתחתי שבו הנהר זורם בפקיסטן.

(1) הסבירו מהו "מישור הצפה" של נהר. (5 נקודות)

(2) תארו את התועלת הכלכלית של מישור ההצפה לאדם. (5 נקודות)

פתרון

1. (1) "הסבירו מהו" מושג: איפה הוא נמצא, איך הוא נוצר ומה צורתו.

2. איפה: משני צדי האפיק, בחלק התחתי, שבו הנהר זורם לאט - בפקיסטן זה מישור האינדוס.

3. איך נוצר: בשיטפון המים עולים על הגדות, מאבדים מהירות ומשקיעים סחף דק. כל הצפה מוסיפה שכבה.

4. (2) "תארו את התועלת": מחברים כל מאפיין של המישור לפעילות כלכלית - קרקע פורייה ← יבולים גבוהים; מים קרובים ← השקיה; שטח שטוח ← עיבוד, דרכים ובנייה. ומוסיפים דוגמה: הגידולים במישור האינדוס.

תשובה

(1) מישור הצפה - שטח שטוח ונמוך משני צדי אפיק הנהר, בחלקו התחתי, שמוצף כשהנהר עולה על גדותיו בעת שיטפון. במהלך ההצפה מהירות המים יורדת, והם משקיעים עליו שכבות של סחף דק (חרסית וטין); השטח נבנה מהשקעות סחף חוזרות.

(2) הקרקע הסחופה פורייה מאוד, שטוחה וקרובה למקור מים להשקיה - ולכן מישור ההצפה הוא אזור חקלאי עשיר: מגדלים בו חיטה, אורז, כותנה וקני סוכר בכמויות גדולות (מישור האינדוס הוא "אסם התבואה" של פקיסטן). השטח השטוח גם מקל על סלילת דרכים, על תעלות השקיה ועל בנייה.

דוגמה ב - סכר הובר: תנאים פיזיים ותרומה לפיתוח

סכר הובר הוקם בשנות השלושים של המאה ה־20 בקניון השחור של נהר קולורדו, בגבול שבין המדינות נבדה ואריזונה בארצות הברית.

לפניכם מפה סכמטית של ארצות הברית ובה מסומן מיקום הסכר. (במפה: הסכר בדרום־מערב ארצות הברית, על נהר קולורדו בגבול נבדה–אריזונה, צפון־מזרחית ללוס אנג'לס.)

(1) היעזרו במפות באטלס, וציינו שני תנאים פיזיים שמתאימים למיקום הסכר באזור זה. (6 נקודות)

(2) הקמת הסכר תורמת לפיתוח האזור בכמה תחומים. ציינו שני תחומים כאלה, והסבירו את תרומתו של הסכר בכל אחד מהם. (6 נקודות)

פתרון

1. (1) איזו מפה פותחים: מפה פיזית של ארצות הברית (תבליט ונהרות) ומפות אקלים (משקעים).

2. תנאי ראשון - צורת הנוף: הקולורדו חתר בחלק העילי קניונים עמוקים. בקניון צר עם דפנות סלע קשה אפשר לבנות סכר קצר וגבוה, מעוגן בסלע, ולאגור מאחוריו הרבה מים.

3. תנאי שני - הנהר והאקלים: נהר גדול, שמקורו בשלג ובמשקעים של הרי הרוקי, עם הפרשי גובה גדולים - באזור מדברי שבו צריך לאגור מים.

4. (2) שני תחומים שונים, וליד כל אחד - איך הסכר תורם: חשמל (הטורבינות ← חשמל לערים ולתעשייה); מים (המאגר ← מי שתייה, השקיה וויסות שיטפונות).

תשובה

(1) 1. קניון צר ועמוק עם דפנות סלע קשה – אפשר לבנות סכר קצר יחסית וגבוה, המעוגן היטב בסלע, ולאגור מאחוריו כמות מים עצומה. 2. נהר גדול – הקולורדו, שמקורו בשלג ובמשקעים של הרי הרוקי – עם הפרשי גובה גדולים לאורכו, ובאזור מדברי יבש שבו יש צורך רב באגירת מים.

(2) 1. הפקת חשמל – תחנת הכוח בסכר מספקת חשמל לנבדה, לאריזונה ולקליפורניה (לוס אנג'לס), ואפשרה צמיחה של ערים ותעשייה. 2. אספקת מים והשקיה – אגם מיד שנוצר מאחורי הסכר אוגר מים ומספק מי שתייה (לאס וגאס) ומים להשקיה של חקלאות במדבר (דרום קליפורניה ואריזונה), ומווסת שיטפונות. (אפשר גם: תיירות – הסכר ואגם מיד מושכים מיליוני מבקרים.)

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.