דילוג לתוכן המרכזי

דף כללים בגאוגרפיה לבגרות

כל הכללים לשינון לפי נושא. ההסברים, דרכי הפתרון והדוגמאות - בסיכום של כל נושא.

הורדת PDF

הבגרות בגאוגרפיה: השאלונים ודרכי התשובה

שאלון 57381 בתשפ"ז

57381: ארץ ישראל 36 (חלק א: 1 מ-3, 22; חלק ב: 1 מ-3, 14) · מזרח תיכון 28 (2 מ-4, 14+14) · נתי"ב 36 (חובה: 3 סעיפים מ-4, 12; ועוד 2 מ-4, 12+12)

שאלון 57282 (אקסטרנים)

57282: פרק אחד (פיתוח ותכנון / כדור הארץ), 4 שאלות מ-7, 25 לשאלה

שאלון 57361 (סמסטר ראשון בתיכון)

57361: מזרח תיכון 1 מ-4 (28) + נתי"ב חובה (24) + 2 מ-4 (24+24)

חומרי העזר: האטלס בבחינה

אטלס מותר (בלי המילון למונחים) · שאלת אטלס ישראל = מפה מאוגדן המפות, מצורפת כנספח

מה כותבים לכל מילת הוראה

ציינו = שם בלבד · הציגו / תארו = מה יש ומה קורה · הסבירו = גורם ← מנגנון ← תוצאה · קבעו = הכרעה + נתון · נמקו = עמדה + נימוק

המילים של תיאור נתונים

מגמה = עלייה / ירידה / ללא שינוי · קצב = מהיר / איטי · הבדל = יותר / פחות, ואילו

ניסוח של מיקום ושל שינוי במפה

מיקום = כיוונים · קו זז = מצפין / מדרים · שינוי = כיוון + איפה · הבדל = יותר / פחות

איזו מפה פותחים

פיזית = נוף וגובה · מדינית = מדינות וגבולות · אקלים = גשם וטמפרטורה · אוכלוסייה = צפיפות · כלכלית = שימושי קרקע

בניית משפט השוואה

השוואה = אותו קריטריון + שני הצדדים + מילת ניגוד (ואילו / לעומת / יותר / פחות)

ארץ ישראל: נוף, אקלים והתמודדות האדם

רצועות האורך ויחידות הנוף

ממערב למזרח: מישור החוף · אזור ההר (גליל, כרמל, שומרון, יהודה, הרי הנגב) · הבקע (חולה, כינרת, בקעת הירדן, ים המלח, ערבה) · רמת הגולן והחרמון

תהליכים גאולוגיים: ים המלח והכנרת מול החרמון

ים המלח והכנרת = שבירה ושקיעה לאורך השבר הסורי-אפריקאי · החרמון = התרוממות וקימוט (כ-2,800 מ', גיר ודולומיט)

ההשלכות של המגוון הנופי, לפי תחום

חקלאות: עמק יזרעאל (קרקע סחופה, מישור), צפון הנגב (לס, שעורה בבעל), ים המלח (תמרים) · תיירות: ים המלח (מרפא), טבריה (נופש), החרמון (שלג) · משאבים: מינרלי ים המלח · התיישבות: מישור נוח, הר מקשה

יתרון וקושי של מאפיין פיזי

הר: נוף וגשם ↔ קשה לתשתיות · עמק / מישור: חקלאות ובנייה ↔ קרה בחורף · מדבר: שמש וקרינה ↔ חום ומחסור במים

סוגי האקלים בישראל

ים-תיכוני מעל 400 מ"מ · ערבתי (צחיח למחצה) 200-400 · מדברי (צחיח) מתחת ל-200 · קו הצחיחות = קו 200 מ"מ: בשנה גשומה מדרים, בשנה צחיחה מצפין

גורמי האקלים בישראל

קו רוחב (צפון = שקעים, דרום = לחץ גבוה) · גובה (−0.6-0.7°C ל-100 מ', ויותר גשם) · מרחק מהים (לחות, מיתון) · צל גשם (מדרונות מזרחיים)

המצבים הסינופטיים בעונות השנה

חורף: שקע קפריסין (גשם), הרמה הסיבירית (לחץ גבוה) · סתיו ואביב: אפיק ים סוף (גשמי פתע ושיטפונות) · אביב: שקע שרבי (שרב) · קיץ: האפיק הפרסי (לחות ועומס חום בחוף)

תופעות אקלימיות

צל גשם (מדבר יהודה) · בריזה (חוף) · קרה (רמת הגולן, עמקים) · גשמי פתע ושיטפונות (נגב, ערבה) · משרע נמוך (חוף) · עומס חום = חום + לחות

המאפיינים הפיזיים של אזור ים המלח ושימושי הקרקע

אקלים מדברי = בריכות אידוי ותמרים · מינרלים (אשלג, מגנזיום, ברום) = תעשייה ותיירות מרפא · המקום הנמוך בעולם = תיירות · מעיינות = חקלאות

הגורמים לירידת המפלס

גורמים: הטיית מי הירדן (סכר דגניה, תעלת עבדאללה, סכרים על הירמוך) · שאיבה מהאגן הצפוני לבריכות האידוי באגן הדרומי

ההשלכות של ירידת המפלס

בולען = מי תהום מתוקים ממיסים שכבת מלח → חלל → קריסה · נפגעים: תיירות, תחבורה (כביש 90), חקלאות (תמרים), תעשייה (נתק בין האגנים) · נעזרת: הפקת המלחים

דרכי התמודדות שהוצעו

התמודדות: צמצום שאיבת המפעלים · חידוש זרימת מים מתוקים · הזרמת מי ים או תמלחת מים סוף

התנאים הקיצוניים

מעט גשם (פחות מ-200 מ"מ, ערבה ואילת פחות מ-50) · תנודתיות (43.2 מול 384.1 במשמר הנגב) · שיטפונות בזק · חום ואידוי רב

דרכי ההתמודדות

לימן = שקע + סוללה + עצים (נגר עילי) · מאגר נגר · קולחים מהשפד"ן לצפון הנגב · מים מליחים (בקעת הירדן) · טפטוף וחממות · שעורה בבעל · אנרגיה סולרית

מדבור בצפון הנגב

מדבור = צחיח למחצה → מדברי · השפעות: פחות יבולים, מעבר לשלחין, סופות אבק וסחיפה, עומס חום

ארץ ישראל: גבולות ואוכלוסייה

סוגי קווים: שביתת נשק, הפסקת אש וגבול מוסכם

שביתת נשק = זמני, סוף הקרבות ("הקו הירוק", 1949) · הפסקת אש = זמני (1967: ירדן, סואץ, הגולן) · מוסכם = הסכם + הכרה הדדית (מצרים 1979, ירדן 1994) · טבעי = נהר, ים, בקע

השינויים בגבולות ישראל

1947 תכנית החלוקה (ירושלים בין-לאומית, לא מומש) · 1949 קווי שביתת הנשק, "הקו הירוק", ירושלים מחולקת · 1967 ששת הימים: ירדן (נהר הירדן), סואץ, הגולן; ירושלים אוחדה · 1979 שלום עם מצרים: רפיח-טאבה, סיני הוחזר · 1994 שלום עם ירדן: ירמוך, ירדן, ים המלח, ערבה

גורמים לשינוי תוואי גבול

גורמים לשינוי גבול: מלחמה (1967 - הקו לנהר הירדן) · הסכם שלום (1994 - גבול מוסכם) · תהליך טבעי (אפיק הירדן, הצטמקות ים המלח, סחף בערבה)

ההשלכות של שינויי הגבולות

השלכות: מדיני (קו זמני ← גבול מוכר) · כלכלי (גז לירדן, תעשייה, תיירות) · חקלאי (הערבה, נהריים, צופר) · עירוני (ירושלים מחולקת ← מאוחדת)

הרכב האוכלוסייה לפי קריטריונים

הרכב: לאום ודת (יהודים, ערבים, דרוזים, אחרים) · יהודים לפי מוצא (ילידי הארץ / חו"ל) ולפי דתיות (חרדים, דתיים, חילוניים) · לא-יהודים לפי דת (מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים)

מגזר, אוכלוסיית רוב ואוכלוסיית מיעוט

מגזר = קבוצה עם דת / לאום / אורח חיים משותף · רוב = יהודים · מיעוט = ערבים, דרוזים, צ'רקסים · קיבוץ גלויות · "כור היתוך"

יתרונות וחסרונות של הרכב מגוון

הרכב מגוון: יתרון - רב-תרבותיות, ידע ומקצועות, תיירות · חיסרון - מתיחות, הפרדה, פערים, שירותים נפרדים

מדדים חברתיים-כלכליים

מדדים חברתיים-כלכליים: הכנסה לנפש · השכלה · רמת מינוע · צפיפות מגורים · מדד חברתי-כלכלי (אשכולות)

למה הפריון יורד בקבוצה באוכלוסייה

ירידה בפריון: השכלה ותעסוקת נשים · מודרניזציה ועיור · תכנון משפחה · גיל נישואין עולה · ירידה בתמותת תינוקות

ילודה, תמותה, ריבוי טבעי, פריון ותוחלת חיים

ריבוי טבעי = ילודה - תמותה (ל-1,000 תושבים) · פריון = ילדים לאישה · תוחלת חיים = שנים צפויות

צורות של פירמידת גילים

בסיס רחב = צעירה, פריון גבוה (ירושלים) · בסיס צר + ראש רחב = מזדקנת (בת ים) · פריון יורד ← פחות תלויים צעירים, יותר יצרנים, ואחר כך הזדקנות

תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה

תוחלת חיים עולה: רפואה ושירותי בריאות · רמת חיים (תזונה, דיור, תברואה) · אורח חיים בריא · הזדקנות גם בגלל ירידה בפריון

ההשלכות של מבנה הגילים ודרכי התמודדות

תלויה צעירה רבה ← חינוך, טיפות חלב, גנים · תלויה מבוגרת רבה ← בתי אבות, מרכזי יום, סיעוד · הזדקנות ← העלאת גיל הפרישה

ארץ ישראל: היישוב הכפרי והעירוני

עקרונות הקיבוץ ואיך הם נראים במפה

עקרונות הקיבוץ: תעסוקה בחקלאות (שדות נרחבים סביב) · שוויון (מגורים אחידים) · שיתוף נכסים (מבני ציבור ומשק במקום אחד, לא ליד כל בית)

העיר העברית בעליות הרביעית והחמישית

העיר העברית (עליות רביעית וחמישית): תל אביב (אחוזת בית, הון פרטי) · חיפה (נמל ותעשייה במפרץ) · עפולה (עמק יזרעאל) · מסחר, שירותים ותעשייה

הקיבוץ מול העיר העברית

קיבוץ = חקלאות, משק שיתופי · עיר עברית = מסחר, שירותים ותעשייה, משק פרטי

התמורות בקיבוצים מאז שנות ה-90

תמורות בקיבוץ: גיוון תעסוקתי (שירותים, תיירות, תעשייה) · עבודה מחוץ לקיבוץ ושכירים · הפרטה (שירותים בתשלום, דירות פרטיות, שכר לפי עבודה) · שכונות הרחבה על קרקע חקלאית

יישוב חקלאי ליד העיר

יישוב חקלאי ליד העיר (רשפון, שפיים, גן שמואל, רמת רחל) → מסחר, תעשייה ומגורים על קרקע חקלאית → פחות שטחים פתוחים, פגיעה במרכזי הערים

ליבה מול פריפריה: מסחר או תיירות

ליבה (הרצועה הכפרית בשולי מטרופולין תל אביב-יפו) = מסחר · פריפריה (הגליל והנגב) = תיירות ונופש

איך נוצר מטרופולין

היווצרות מטרופולין: עיר מרכזית צומחת → צפיפות ויוקר דיור → פרבור לטבעות → העבודה נשארת בגלעין → יוממות → עיור היישובים בשוליים

הגלעין מול הטבעות

גלעין = מסחר, משרדים, תעשייה, תעסוקה · טבעות = מגורים · הקשר = יוממות מהטבעות לגלעין

עיור במרחב הכפרי שבשולי המטרופולין

עיור בשולי המטרופולין: הגירה מהעיר → שכונות חדשות על קרקע חקלאית · יוממות · מסחר ושירותים (שפיים, גן שמואל, רשפון-געש)

הגורמים להתפתחות מטרופולין חיפה

מטרופולין חיפה: הר + מישור + מפרץ טבעי · נמל · תעשייה ובתי זיקוק במפרץ · טכניון ואוניברסיטת חיפה · רכבת וכבישים לצפון ולעמקים · מעכב: זיהום תעשייתי (הקישון)

המאפיינים הייחודיים של ירושלים

ירושלים: בירה (הכנסת, בית המשפט העליון, קריית הממשלה, משכן הנשיא) · הישענות-יתר על שירותים (41.2% מול 34.1% ב-2015) · עזיבת אוכלוסייה · הגירה בין שכונות · ניגודים: חילונים / דתיים-לאומיים / חרדים, יהודים / ערבים

היתרונות היחסיים של ירושלים לפיתוח הכלכלי

יתרונות ירושלים: בירה ומרכז שלטון · עיר קדושה ומורשת - תיירות · אקדמיה ומחקר - הייטק (הר חוצבים) · תוכנית "לביא" (2022)

ירושלים אחרי מלחמת ששת הימים: השינוי במרחב

ירושלים: 1949-1967 מחולקת (קו שביתת נשק ישראל-ירדן) · מ-1967 העיר אוחדה ושטח השיפוט הורחב

מטרופולין ירושלים מול מטרופולין תל אביב

מטרופולין ירושלים: קטן, רק גלעין וטבעת חיצונית · קשיים: טופוגרפיה הררית; יישובים ערביים עם קשרים לרמאללה ולבית לחם

מה העיור משנה ביישוב

עיור בכפר הערבי והדרוזי: שימושי קרקע (התפשטות על אדמות חקלאיות, מסחר ומבני ציבור) · תשתיות (כבישים סלולים, עוקף) · תעסוקה (מכלכלה ראשונית לשירותים) · אורח חיים (מודרניזציה)

איפה המסחר ומבני הציבור ביישוב, ולמה

מסחר = לאורך הכביש הראשי (נגישות) · מבני ציבור = קטנים בשולי הגלעין ולאורך הכביש (נגישות לכולם), גדולים בשולי היישוב (שטח)

כפרים שהפכו לערים: התמורות במבנה

כפר שהפך לעיר (אום אל-פחם, טירה, טייבה, סחנין): בנייה לגובה · מסחר ושירותים · תכניות מתאר

התמודדות עם סוגיות של איכות הסביבה

איכות הסביבה ביישוב הערבי והדרוזי: תכנון ופיתוח · חינוך · הקצאת משאבים · שיתוף פעולה עם רשויות

ארץ ישראל: גלעין מול שוליים

מושגי היסוד של הפערים

צפיפות = תושבים לקמ"ר · גבוהה במרכז ("בין גדרה לחדרה"), נמוכה בנגב · שטח לא נושב מוריד את הממוצע · סף כניסה = מינימום לקוחות לשירות

רמת חיים מול רמת פיתוח

רמת חיים (התושבים) = הכנסה, השכלה, פעילות עסקית, צפיפות דיור · רמת פיתוח (האזור) = נגישות לשירותים, תעסוקה, מיומנות כוח אדם, השקעות, תפקודים, ספי כניסה, הגירה פנימית

גלעין מול שוליים בישראל: המאפיינים

גלעין = מחוז תל אביב + מחוז המרכז: צפיפות גבוהה, אשכולות גבוהים, מידע ותקשורת, אוניברסיטאות · שוליים = מחוז הצפון + מחוז הדרום: צפיפות נמוכה, אשכולות 1-4, תעשייה וכרייה, מכללות, הגירה שלילית

למה נוצרים הפערים

גורמי הפערים: ריחוק ונגישות נמוכה · ריכוז הון אנושי, מוסדות ועסקים בגלעין · סף כניסה גבוה מדי לאוכלוסייה דלילה · הגירה שלילית של צעירים ומשכילים · מדבר (הנגב)

ארבע הדרכים: מה עושים ואיך זה עוזר

ארבע דרכים: חיזוק מטרופולינים (חיפה, באר שבע) · נגישות (כביש 6, רכבת עכו-כרמיאל, רכבת לבאר שבע, רכבת העמק, נמל התעופה רמון) · השקעה בתשתיות ושירותים (השכלה גבוהה) · אזורי עדיפות לאומית (מענקים, הטבות מס, דיור)

הכלים של אזורי העדיפות הלאומית

עדיפות לאומית: חוק עידוד השקעות הון (מענקים והטבות מס למפעלים) · "בנה ביתך" (מגרשים לבנייה עצמית) · שיקום שכונות (דיור ושירותים בשכונות חלשות)

התועלת והמחיר של כל דרך

נגישות: + משרות הגלעין בלי לעזוב / - "פרבר שינה", עלות, שטחים פתוחים · חיזוק: + תעסוקה ושירותים במקום / - פגיעה בשטחים פתוחים ביישובים חדשים

ארץ ישראל: תמורות בכלכלה

מגזרי הפעילות הכלכלית: מראשונית עד חמישונית

ראשוני = חקלאות, כרייה · שניוני = תעשייה · שלישוני = שירותים, מסחר, תיירות · רביעוני = ידע ומידע, מו"פ, הייטק · חמישוני = קבלת החלטות, שלטון

המגמות בתעסוקה ובתרומה לתל"ג, והגורמים להן

חקלאות: ירידה, מענף ראשי לענף משני · תעשייה: ממסורתית לעתירת ידע (תרומה גבוהה לתל"ג) · שירותים: עלייה, רוב המועסקים · נקודות זמן: שנות ה-50, ה-80, ה-2000

ישראל מול העולם המפותח והעולם המתפתח

מפותח (בריטניה, גרמניה) = מעט חקלאות, הרבה שירותים · מתפתח (מצרים, קניה) = הרבה חקלאות · ישראל = כמו המפותח

סוגי חקלאות ומשק: מושגים קרובים

בעל = רק גשם · שלחין = השקיה · אינטנסיבית = הרבה השקעה לדונם · אקסטנסיבית = שטח גדול, מעט השקעה לדונם · מעורב = הרבה ענפים, עתיר עבודה · מתמחה = ענף אחד, עתיר ידע

תרומת החקלאות ומעורבות הממשלה: מאתוס ציוני למציאות משתנה

תרומה: כלכלית (מזון, תעסוקה בפריפריה) · תרבותית (חזון ציוני, אחיזה בקרקע) · סביבתית (שטח פתוח) · מכסת ייצור = תקרה לכל חקלאי · סובסידיה = תמיכה כספית · היום: לפי דרישות השוק

התמורות ברכיבי הענף

תמורות: שטחים (הדרים מהשרון לנגב המערבי) · גידולים (פחות כותנה) · ענפים חדשים (גפן ליין, זית לשמן, צאן לגבינות) · פחות מועסקים · פחות משקל ביצוא

למה גידול נמצא במקום מסוים

דוגמאות: מרעה בגליל · פלפלים בערבה · תות שדה ברמת השרון ובטירה · שעורה = צפון הנגב (לס, מישור)

תרומת המחקר והטכנולוגיה לחקלאות

מים: טפטפות, מים מושבים · אקלים: חממות, מצע מנותק · יבול: זנים חדשים, ביוטכנולוגיה · עובדים: מיכון · מזיקים: הדברה ביולוגית · יצוא: חוץ-עונתי, יצוא ידע

הגורמים להתרחבות השירותים

גורמים: רמת חיים ופנאי (מסחר, קניונים) · כלכלה עתירת ידע (שירותים עסקיים, פיננסים בתל אביב) · אוכלוסייה ושלטון (שירותים ציבוריים, ירושלים) · מחשוב (מידע ותקשורת)

מהרחוב העירוני לקניון ולמרכז המסחר בשולי העיר

רחוב מסחרי = מרכז העיר · קניון = מבנה סגור, ליד כביש ראשי · מרכז מסחר = שולי העיר (שפיים, גן שמואל, צומת ביל"ו) · גורמים: קרקע זולה, מינוע, פרבור, רמת חיים

ההשלכות של מעבר המסחר לשוליים, ודרכי התמודדות

השלכות: מרכז העיר מוזנח · שטחים פתוחים נבנים · תלות ברכב וזיהום · קושי למי שאין רכב · התמודדות: שיפוץ, חניה, הקלות במס, תרבות ובילוי

המע"ר המטרופוליני של תל אביב

מע"ר תל אביב: בורסה, בנקים, ביטוח, שירותים עסקיים · יתרונות הצבירה: לקוחות, נגישות, נתב"ג, כוח אדם משכיל · התרחבות (מתחם הבורסה ברמת גן)

סוגי תיירות ואזורי התיירות

דתית / מורשת = ירושלים, הגנים הבהאיים בחיפה · מרפא = ים המלח, חמת טבריה · נופש וחופים = טבריה, אילת · עסקים = תל אביב · צימרים ונופש פעיל = הגליל והנגב

התמורות בענף התיירות והגורמים להן

אזורים מועדפים: ירושלים, תל אביב, אילת · אי-ביטחון מרחבי = תנודות בתיירות החוץ · תיירות פנים ↑: רמת חיים ופנאי (צימרים, נופש פעיל)

תיירות ופיתוח בר-קיימה

שימור: חופים (הים התיכון, ים המלח, הכינרת) · אלמוגים (מפרץ אילת) · נופי הנגב והגליל · מבנים היסטוריים · בעד בנייה: תעסוקה, מסים · נגד: נוף, אקולוגיה, שטח פתוח

ארץ ישראל: אנרגייה ותחבורה

מקורות האנרגייה לייצור חשמל בישראל

מתחדשים: שמש (נגב, ערבה), רוח (רמת הגולן, הגלבוע, הערבה, הגליל), מים (כפר הנשיא) · מתכלים: גז טבעי (מקומי, מהים), פחם ודלק נוזלי (מיובאים)

מתחדש מול מתכלה

מתחדש = לא אוזל, לא מזהם (שמש, רוח, מים) · מתכלה = דלק מאובן, אוזל ומזהם (פחם, גז, נפט) · או: מקומי (שמש, רוח, גז, מים) מול מיובא (פחם)

הגורמים לעלייה בצריכת החשמל

צריכת החשמל עולה: אוכלוסייה + רמת חיים (מוצרי חשמל) · תעשייה (הייטק) · מסחר (מרכזים מסחריים) · גלי חום (מיזוג) - רק עם הסבר

פתרונות להבטחת אספקה יציבה וסדירה

אספקה יציבה: יבוא ממדינות שונות · גז טבעי מקומי (עצמאות אנרגטית) · מתחדשים: שמש (נגב), רוח (רמת הגולן), מים (כפר הנשיא)

למה לעודד מקור אנרגייה: נימוק לכל תחום

שמש / רוח: זול אחרי ההשקעה · נקי · לא מתכלה · מדבר, שמיים בהירים, רוחות בגולן · גז: עצמאות אנרגטית · פחות מזהם מפחם · בצינורות לכל אזור

תחנות כוח לאורך החוף: ההשלכות

תחנות כוח על החוף (חדרה, אשקלון; פחם באוניות): תחרות על שימושי קרקע · שינוי נופי · זיהום סביבתי

מושגי התחבורה

נסועה = סך הק"מ · רמת מינוע = כלי רכב ביחס לאוכלוסייה · יוממות = נסיעה יומית לעבודה · גודש תנועה (לא "פקקים") · צוואר בקבוק = קטע שכל התנועה עוברת בו · אגרת גודש = תשלום על כניסה ברכב פרטי למרכז העיר בשעות העומס

הגורמים שמשפיעים על התפתחות תשתיות התחבורה

גורמים לתשתיות: פיזי (הרים - ירושלים) · היסטורי · יישובי (ריכוז במטרופולין תל אביב) · פוליטי (כביש 6, עכו-כרמיאל, רכבת לבאר שבע)

הגורמים לבעיות במערך התחבורה

גורמים לבעיות: רמת מינוע · יוממות · צפיפות של יישובים · צפיפות בתוך יישובים · הקצאה בלתי מספקת של משאבים

ההשלכות של גודש התנועה, לפי תחום

השלכות: כלכלה (דלק, פריון, תאונות) · סביבה (זיהום אוויר, גזי חממה, רעש) · הפרט (זמן נסיעה)

דרכים לפתרון בעיות התחבורה

פתרונות: רכבת בין-עירונית ופרברית (עכו-כרמיאל, באר שבע) · רכבת קלה (תל אביב 2023, ירושלים) · נתיבי תחבורה ציבורית · מסילה רביעית באיילון · כביש 6 · אגרות גודש

בעד ונגד: רכבת כבדה ורכבת קלה

רכבת כבדה: בעד - פחות עומס, חיבור הפריפריה · נגד - עלות, שטחים פתוחים · רכבת קלה מול אוטובוס / מטרו: בעד - יותר נוסעים, פחות גודש · נגד - רמזורים, לא מדלת לדלת, קיבולת קטנה

שלושת נמלי הים של ישראל

חיפה = הגדול: מפרץ טבעי, מים עמוקים, שטח מישורי, רכבת העמק · אשדוד = השני · אילת = הקטן: ים סוף בלי תעלת סואץ, יבוא רכב, יצוא מחצבים, מרוחק מהמרכז

למה המטענים בנמלים גדלים

המטענים גדלים: רמת חיים (צריכה, הורדת מכסים - יבוא) · אוכלוסייה (עם הסבר) · הסכמי סחר (יצוא) · כמעט כל הסחר בים

תחרות, חלוקת תפקידים ונמלים חדשים

חלוקת תפקידים: הים התיכון (חיפה, אשדוד) = אירופה ואמריקה · אילת = אסיה · תחרות מוזילה מחירים · נמל חדש: נמל המפרץ (חיפה), אי מלאכותי מול חדרה (הצעה)

נמלי האוויר

נתב"ג: רעש, זיהום אוויר, שטח גדול · שדה תעופה בתוך אילת: רעש, בטיחות, קרקע במרכז העיר · רמון (תמנע): חלופה לנתב"ג, תיירות בדרום · חיסרון: נדידת ציפורים, גבול ירדן

ההשלכות של נמל ושל נמל תעופה על סביבתם

השלכות נמל ונמל תעופה: שימושי קרקע (שטח חוף, מגבלות בנייה) · תעסוקה · תחבורה (משאיות) · סביבה (זיהום ים, אוויר, רעש)

ארץ ישראל: איכות הסביבה ופיתוח בר־קיימה

סוגי המפגעים במיקוד

מפגעים: גופי מים (קישון, חדרה, לכיש; אקוויפר החוף וההר) · אוויר (גוש דן, מפרץ חיפה) · קרקע (רמת חובב, דודאים, חירייה בעבר) · קרינה (אנטנות, מתח גבוה; דלית אל-כרמל, נען, צורן) · סובב טבעי (החולית באשדוד, פרדסי השרון)

שימוש הקרקע והמפגע שהוא יוצר

מחצבה = נוף, בתי גידול, אבק, רעש · מטמנה = תשטיפים, מתאן, ריח, מזיקים · נמל תעופה = רעש, שטח · תעשייה כבדה = ארובות, מחלות נשימה · רפת = חנקות, ריח · חקלאות = דשנים לנחל · אנטנות = קרינה, מפגע חזותי

הגורמים לפגיעה בסביבה

הגורמים: גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים (צמודי קרקע, מינוע, צריכת מים וחשמל, פסולת) · אינטרסים כלכליים (הפקעת חופים: הכנרת, מרינה הרצליה, מלונות אילת; מסחר בשטח חקלאי: גן שמואל, שפיים, כפר ביל"ו)

מושגים קרובים

שפכים ≠ קולחין (מטוהרים) · תשטיפים = נוזלים מהמטמנה למי התהום · צמודת קרקע = בזבוז קרקע, רוויה = חוסכת · זיהום אוויר ≠ גזי חממה

תכנון וניהול סביבתי: תמ"א, תב"ע ותכנית אב

תמ"א = ארצית, סטטוטורית, כל התכניות מתאימות לה (תמ"א 35) · תב"ע = מקומית, ייעודי קרקע · תכנית אב = מנחה לטווח ארוך · תכנון לפי תמ"א = בנייה במקום מוגדר, שמירה על רצף שטחים פתוחים

חקיקה ואכיפה

חוקים: המים, מניעת מפגעים, כנוביץ, התכנון והבנייה, בריאות העם · איסורים: שפכים לנחלים, בנייה ב-100 מ' מהחוף · אכיפה ופיקוח · היטל הטמנה · חובת איסוף אריזות

תיקון משגי העבר

תיקון משגי העבר: חירייה - ממזבלה לפארק (1998) · הקישון - ממטרד למשאב (רשות הנחל 1994) · הירקון - מנחל מזוהם ל"ריאה ירוקה" · החולה - מימה שיבשה לשמורת טבע

"פרקליטי השימור"

פרקליטי השימור: ארגונים "ירוקים" (החברה להגנת הטבע) · שדלות · המשרד להגנת הסביבה · מערכת החינוך · מעורבות הציבור בתכנון

טיפול בפסולת לפי פיתוח בר-קיימה

פסולת: הפרדה במקור / בקצה · מחזור · קומפוסט · אנרגייה ממתאן · שרפה (חשמל, אבל זיהום אוויר ואפר) · היטל הטמנה · שיקום מטמנות (חירייה)

דרכי התמודדות עם מפגעים נוספים

מחצבה = שיקום בתום השימוש · רפת = ביוגז · נחל: מניעה (איסור, טיהור, אכיפה) / שיקום (בוצה, קולחים, מעיינות) · קרינה = זהירות מונעת · שטח פתוח = תמ"א, בנייה רוויה

למה שטחים פתוחים חשובים, ומה מאיים עליהם

שטחים פתוחים = נכס לאומי (טבע ונוף, חוסן אקלימי, חברה, תיירות) · לחצים: פיתוח עירוני, תשתיות, חקלאות אינטנסיבית · הבעיה: אין תקציב תחזוקה, התועלת לא מתומחרת בשוק

שירותי המערכת האקולוגית

שירותי מערכת אקולוגית (כ-30, "המארג"): אספקה (האבקה) · ויסות (פחות זיהום קרקע ומים, מגוון מינים, ניהול נגר) · תרבות (נוף, פעילות ומפגש) · כ-20,000 ש"ח לדונם בשנה

עלויות הביצוע: מה מייקר את השיקום

עלות הביצוע: 2,300–500,000 ש"ח לדונם · מייקרים: זיהום קרקע ועבודות עפר, אילוצי שטח, פריפריה, קליטת קהל אינטנסיבית, תכנון מורכב · שטח גדול = עלות כוללת עולה, לדונם יורדת

התחזוקה השוטפת

תחזוקה: כוח אדם / תפעול / כלליות · 4 רמות: אינטנסיבי, אינטנסיבי למחצה, אקסטנסיבי, ללא נגישות · יותר שטח = פחות לדונם · יותר מבקרים = יותר הוצאות (חורשת טל מול בית שערים)

מודלים למימון השיקום

מימון: תשלומים עבור שירותי המערכת (נחל ציפורי, כ-350 ש"ח לדונם לשנה) · אשראי פחמן (קרדיט = טונה CO2; כפר רופין) · תיירות אקולוגית (דמי כניסה, ניהול קהל) · הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים (1% מהכנסות רמ"י)

איך מעריכים את התועלת לציבור

הערכת התועלת: עלות הנסיעה · עלות ההחלפה (האבקה מלאכותית) · העלות הנמנעת (שיטפונות, זיהום קרקע) · אי-עשייה עולה כסף

המסקנות של המאמר

מסקנות: תכנון כלכלי מפורט · תחזוקה מובנית בתקציב · חקיקה ומימון ציבורי (כמו באיחוד האירופי) · "השקעה בנכס לאומי", לא "הוצאה"

המזרח התיכון: תיחום, מאפיינים ומיקום

השמות של החבל

לבנט = "הזריחה", חופי מזרח הים התיכון · הסהר הפורה = קשת פורייה מהחידקל והפרת עד ארץ ישראל · המזרח הקרוב = שם אירופי, לפי המרחק מאירופה · קדמת אסיה = החלק הדרום-מערבי של אסיה

הקריטריונים לתיחום החבל

תיחום לפי: אקלים מדברי · מדבר ונהר · דת (אסלאם), לאום ושפה (ערבית) · מורשת עות'מאנית · מבנה יישובים ואדריכלות

פני השטח והאקלים: גורמים ודוגמאות

קו רוחב 20-30 = רצועת המדבריות · קרוב לים = משרע קטן (אנטליה, טרבזון) · גבוה = קר (וָן) · הרים מול הרוח = משקעים ונהרות (זגרוס) · צל גשם = מדבר (טורקמניסטן)

השפעות האקלים המדברי על החבל

אקלים מדברי ← אוכלוסייה דלילה, צפופה ליד נהרות · חקלאות שלחין בעמקים ובנאות מדבר · התפלה ויבוא מזון · שמש = אנרגיה סולארית ותיירות

מדינות בשולי החבל: מה משותף ומה לא

מרוקו: אסלאם + ערבית, בלי נפט · פקיסטן: אסלאם, לא ערבית · טורקמניסטן: מדבר + אסלאם + נפט, לא ערבית · אתיופיה: מדבר במזרח, לא ערבית, רוב נוצרי

מעברי הים של המזרח התיכון

סואץ = מלאכותי (1869), הים התיכון - ים סוף, הדרך הקצרה אירופה-אסיה · הורמוז = טבעי, המפרץ הפרסי - מפרץ עומאן, נפט המפרץ · באב אל-מנדב = ים סוף - מפרץ עדן · בוספורוס = הים השחור - ים מרמרה

התחומים שבהם בא לידי ביטוי ה"גשר"

גשר בין 3 יבשות ← סחר ותחבורה (מעברי ים, צינורות, נמלי תעופה) · מדיני-צבאי (מעצמות, בסיסים) · מפגש תרבויות

סגירה של מעבר ים: השלכות ודרכי התמודדות

סגירת מעבר ← הקפת אפריקה (כף התקווה הטובה), התייקרות · הורמוז ← מחיר הנפט · סואץ ← אובדן הכנסות למצרים · התמודדות = נתיב עוקף (פטרוליין לינבוע)

יתרונות כלכליים של הסכמי השלום

מצרים: לישראל - שיט בסואץ, טקסטיל, גז; למצרים - תיירות בסיני, תעסוקה, החזרת סיני · ירדן: לישראל - מרחב אווירי, טקסטיל, גז מלוויתן; לירדן - תיירות (עקבה, פטרה), נמל חיפה, QIZ, מים מהכנרת

נתיבים חדשים ושיתוף פעולה אזורי

מרחב אווירי ישראל-ירדן (2020) · מסילה מהמפרץ לחיפה דרך ירדן · מיזם הודו-אירופה (2023) · מפרץ אילת: ניטור ותקנים משותפים · אינטרס משותף ← יציבות

המזרח התיכון: טבע, אדם ומים

השפעות האקלים המדברי על האדם ועל הכלכלה

השפעות המדבר: אוכלוסייה דלילה (צפופה רק ליד מים) · חקלאות שלחין בעמקי נהרות ובנאות מדבר · המלחת קרקע · יבוא מזון · עלות התפלה · יתרון: אנרגיה סולארית ותיירות אתגרית

דרכי ההתמודדות של האדם עם תנאי המדבר

התמודדות עם המדבר: נוודות רעייה · נווה מדבר (סיווה, ריאד) · שלחין לאורך נהרות · הובלת מים (טושקה, סכר טבקה) · חקלאות עתירת ידע (ערב הסעודית) · ערים חדשות ותמריצים (6 באוקטובר, 10 ברמדאן) · העברת בירה (אנקרה)

הסתגלות לעומת פיתוח ושינוי

הסתגלות = חיים לפי התנאים (נוודות, נווה מדבר) · פיתוח ושינוי = שינוי התנאים (הובלת מים, התפלה, טכנולוגיה)

נופי נהרות: המונחים

סחף = קרקע פורייה · דלתא = סחף בשפך · אגן ניקוז = השטח שמזין את הנהר · משטר זרימה = רציף / עונתי (גאות ושפל)

למה האוכלוסייה מתרכזת שם

ריכוז ליד נהר: מים כל השנה + סחף פורה + מישור (תעלות) · דוגמאות: הנילוס (כ-95% מהאוכלוסייה על כ-5% מהשטח), הפרת והחידקל (בגדאד, בצרה)

התפתחות יישובית-כלכלית באזורי החוף

חוף: תיירות (דרום טורקיה, לבנון, דובאי) · סחר ונמלים (עדן) · עיר, נמל והתפלה (כוויית)

לחצים על משאבי המים והקרקע בעמקי הנהרות

לחצים בעמקי נהרות: אוכלוסייה גדלה על קרקע ומים קבועים · פחות מים ומליחות במורד (עירק) · עליית מפלס הים בדלתא (הצפה, המלחה)

אזורים בעלי ייחוד אקלימי במזרח התיכון

ייחוד אקלימי: רמת תימן - מונסון (קפה, גת) · חוף הים השחור - פונטי (תה, מרעה) · זגרוס - הרים גשומים (מרעה, נדידה עונתית) · הרי הלבנון - שלג (סקי, מים) · דרום טורקיה - ים-תיכוני (תיירות)

גורמי האקלים המקומיים

גובה ← קר יותר (כ-0.6°C ל-100 מ') וגשם אורוגרפי · קרבה לים ← משרע קטן · ריחוק מהים ← משרע גדול

המילים של תיאור קלימוגרף

קלימוגרף: משרע (גדול מעל 20 / בינוני-קטן 10-20 / קטן עד 10) · כמות (גדולה מאוד / גדולה / קטנה) · תפרוסת (כל השנה / חורף / קיץ)

הגורמים לירידה בכמות המים

פחות מים: ביקוש עולה (אוכלוסייה, רמת חיים, השקיה בזבזנית) · היצע יורד (בצורות, שאיבת יתר, המלחה, זיהום)

דרכי התמודדות עם המחסור: יתרונות וחסרונות

התמודדות: סכר (אסואן - השקיה כל השנה, חשמל; חיסרון: סחף נעצר) · סכרים לפיתוח אזורי (אטטורק) · התפלה (המפרץ) · מי תהום (א-דיסי, לא מתחדשים) · הובלה (טושקה) · מים וירטואליים

משאב מים משותף: מעלה הנהר ומורד הנהר

מעלה הנהר = שליטה (סכרים, מנוף מדיני) · מורד הנהר = תלות (פחות מים, מליחות) · אקווה משותפת = מלאי אחד, השואב הראשון לוקח יותר

הסדרים לעומת סכסוכים: המקרים

מחלוקות: פרת וחידקל (טורקיה-סוריה-עירק, אין הסכם) · הנילוס הכחול (סכר התחייה, אתיופיה-מצרים) · הסדרים: א-דיסי (ירדן-ערב הסעודית, 2015) · ישראל-ירדן (הסכם השלום 1994)

עקרונות לחלוקה הוגנת של מי נהר בין-לאומי

חלוקה הוגנת: תרומת מים (אתיופיה) · זכות היסטורית ושימוש בהווה (מצרים) · אקלים (בעיקר מצרים, גם אתיופיה) · תלות לפיתוח (שתיהן)

המזרח התיכון: אוכלוסייה, הגירה והכפר

מודל התמורה הדמוגרפית

תמורה דמוגרפית: 1 ילודה ותמותה גבוהות · 2 התמותה יורדת = התפוצצות אוכלוסין · 3 הילודה יורדת, הגידול מאט · 4 שתיהן נמוכות, הזדקנות

האוכלוסייה במזרח התיכון וזמן ההכפלה

זמן הכפלה מתקצר = הגידול מואץ · זמן הכפלה מתארך = הקצב מאט, גם כשהאוכלוסייה עוד גדלה

הגורמים לירידה בפריון ולשונות בין המדינות

פריון יורד: עיור · מעמד האישה, השכלה ועבודה (נישואין מאוחרים) · רמת חיים ותכנון משפחה · מדיניות ממשלתית (אירן, טורקיה, תוניסיה) · ירידה בתמותת תינוקות · חשיפה למערב וחילון

מושגים קרובים: ילודה, פריון, ריבוי טבעי ומומנטום

ילודה = לידות ביחס לאוכלוסייה · פריון = ילדים לאישה · ריבוי טבעי = לידות פחות פטירות · תלויה צעירה 0–14, מבוגרת 65+ · מומנטום = ממשיכים לגדול בטווח הקצר כי יש הרבה צעירים בגיל הפוריות

לחצים דמוגרפיים: ההשלכות של גידול האוכלוסייה

לחצים דמוגרפיים: מזון (מצרים - יבוא) · מים לנפש יורדים · כפר: פיצול קרקע, עוני, הגירת צעירים · עיר: אבטלה, קריסת שירותים, שכונות פלישה · סביבה: זיהום

דרכי התמודדות עם הלחץ הדמוגרפי

התמודדות: תכנון משפחה (אירן, טורקיה, תוניסיה) · הובלת מים לאזור דליל (טושקה) · ערים חדשות במדבר (6 באוקטובר, 10 ברמדאן) · חקלאות עתירת ידע

שלושה סוגים של הגירה בתוך המדינה

נוודות = עם העדר בין מים ומרעה, בלי קבע · סיבובית-עונתית = יוצאים לעונה וחוזרים (טורקיה: תיירות, משכנות רועים) · כפר ← עיר = מעבר קבע (קהיר, עמאן)

הצטמצמות הנוודות והמעבר להתיישבות קבע

הנוודות מצטמצמת: מדיניות השלטון (יישובי קבע ושירותים) · רמת חיים ועבודה בשכר · תמורות: מגורים, תעסוקה, צריכה, השכלה, מעמד האישה

הגירה מהכפר אל העיר: גורמי דחיפה וגורמי משיכה

דחיפה מהכפר: ריבוי טבעי ופיצול קרקע · מיכון · מעט שירותים · משיכה לעיר: עבודה בתעשייה ובשירותים ושכר · חינוך ובריאות · התוצאה: עיור

עיור-יתר: הבעיות ודרכי ההתמודדות

עיור-יתר: מחסור בדיור (שכונות פלישה) · קריסת תשתיות ושירותים · אבטלה, מגזר בלתי פורמלי · זיהום ופשיעה · התמודדות: ערים חדשות (מצרים), פיתוח הכפר והפריפריה, תחבורה מהירה, העברת בירה (אנקרה)

דגם "עיר-כפר"

עיר-כפר = כפריים שגרים בעיר וחיים כמו בכפר · גורמים: הגירה רבה מהכפר, זחילה עירונית, בני הכפר שהגיעו קודם

הגורמים שמעצבים את מבנה הכפר המסורתי

מבנה הכפר המסורתי: ביטחון (ראש גבעה, צפוף) · חיסכון בקרקע החקלאית שבעמק · דוגמאות: לבנון, עמק הנילוס, צפון-מזרח סוריה, הרי תימן

שלבים בהתפתחות הכפר במזרח התיכון

שלבי הכפר: 1 ראש הגבעה, צפוף (ביטחון) · 2 המדרון, כביש מתפתל · 3 המישור, בתים גדולים לאורך כבישים רחבים וחשמל (ביטחון, רמת חיים, רכב)

סוכני שינוי ותכנון יוזם בכפר

סוכני שינוי: המדינה (תכנון יוזם - כפרי המדבר המערבי במצרים, טושקה) · מהגרים שחוזרים לכפר · הכביש והעיר הקרובה

התמורות הכלכליות והחברתיות בכפר

תמורות בכפר: פחות קרקע לנפש (ירושה) והגירת צעירים · גיוון הפרנסה (עבודה בעיר, מסחר, שירותים) · תשתיות · התפרקות המסגרת המשפחתית

זחילה עירונית וכיבוש הכפר על ידי העיר

זחילה עירונית = העיר מתרחבת אל הכפרים שסביבה ובולעת אותם (עמאן) · שדות ← בנייה · חקלאים ← עובדים בעיר · כפר ← חלק מהעיר

המזרח התיכון: כלכלה, נחשלות וגלובליזציה

חקלאות קיום מול חקלאות עתירת ידע

קיום = לצריכה עצמית, חלקה קטנה, עבודת ידיים, יבול נמוך · עתירת ידע = הון + ידע + טכנולוגיה ← יבול רב משטח קטן · מצרים (מתח בין השתיים), ערב הסעודית, ירדן, טורקיה

האמצעים של חקלאות עתירת ידע ומה כל אחד תורם

מיכון · השקיה מודרנית · מים מותפלים ומי תהום · חממות · דשנים והדברה · הון (בערב הסעודית - מהנפט) ← יבול רב משטח קטן, פחות תלות ביבוא מזון

המגבלות של חקלאות הקיום והמכשולים למודרניזציה

מכשולים: אקלים מדברי (מעט משקעים) · שטח מעובד מוגבל (מצרים - עמק הנילוס והדלתא) · מחסור בהון · גידול מהיר של האוכלוסייה ← תלות ביבוא מזון

סוגי תיירות במזרח התיכון ויעדים

סוגי תיירות: דתית (ירושלים, מכה, בית לחם) · מורשת / היסטורית (גיזה, פטרה, מצדה) · מרפא (ים המלח) · חופים / נופש (סיני, אילת ועקבה) · מדברית / אתגרית (האמירויות) · עסקית ועירונית (דובאי)

הגורמים לתנודות בתיירות ולצמיחה איטית שלה

תנודות ומיעוט תיירים: חוסר יציבות וביטחון ("האביב הערבי" 2011) · תשתיות ושירותים ברמה נמוכה · תחרות (ספרד, יוון, דרום איטליה) · הגבלות · עלייה: השקעה ממשלתית ומיקום (דובאי)

שלושת הגורמים לנחשלות

גורמי נחשלות: כוח עבודה (הכפר - מאגר גדול, זול ולא מיומן; עבודת ילדים; השכלה נמוכה; חמולה; מעמד האישה) · תשתיות (הון, תחבורה, אנרגייה, תקשורת, בנייה) · משטר (כלכלה ריכוזית בסוריה, חוסר יציבות)

מושגים קרובים בנושא הנחשלות

פריון קרקע = יבול לשטח · פריון עבודה = תוצר לעובד · אבטלה סמויה = עובדים מיותרים שנראים מועסקים · כלכלה ריכוזית = המדינה שולטת ← מעכבת יזמות

מגמות שינוי: פעולות ליציאה ממעגל הנחשלות

יציאה ממעגל הנחשלות: השכלה והתמקצעות · נשים במגזר השלישוני · תשתיות תחבורה ותקשורת (מדינות המפרץ) · מדיניות שמעודדת השקעות (מצרים - "חזון 2030")

ביטויי הגלובליזציה במזרח התיכון

גלובליזציה במזה"ת: תעשייה (רכב בטורקיה, טקסטיל במצרים, דלתא בירדן) · מסחר (הסכמי סחר חופשי, ברית מכס טורקיה-אירופה) · תקשורת (אינטרנט) · שירותים (בנקאות, תחבורה) · "תרבות המקדונלדס"

שיקולי מיקום של חברה רב-לאומית

מו"פ = בוגרים במדעים וטכנולוגיה, עובדי מו"פ, פטנטים · ייצור והרכבה = שכר נמוך, נמלים ותחבורה, ספקים · מיקום: קרבה לשווקים ונמלים (צפון-מערב טורקיה, סביב ים מרמרה)

יתרונות וחסרונות של הגלובליזציה למדינות המזרח התיכון

יתרונות: תעסוקה והכשרה, הון זר וצמיחה, יצוא ותמ"ג, תחבורה ותקשורת, השכלה ומעמד האישה · חסרונות: תלות בשוק העולמי, פגיעה בתעשייה מסורתית, נאוקולוניאליזם, מתח עם המסורת

מה עוזר להשתלב מול מה מרוויחים מההשתלבות

מסייע להשתלב = גשר בין יבשות, נפט, עבודה זולה · מרוויחים = תעסוקה, הון, יצוא, תשתיות

נתי"ב: מיפוי המרחב והצגתו

האמצעים: מה כל אחד מציג, יתרון ומגבלה

מפה = שטח גדול + שמות + מדידה · תצלום = פרטים מקרוב · תצ"א = מן האוויר: אנכי (ישר מלמעלה) או אלכסוני (בזווית) · לוויין = שטח עצום + מעקב אחרי שינוי · תרשים = כמויות, בלי מיקום · ממ"ג = שכבות

מושגי המפה

מקרא = מה כל סמל וצבע · קנה מידה = מרחק במפה מול מציאות · רשת גאוגרפית = קווי רוחב ואורך · קו המשווה = צפון / דרום · קו גריניץ' = מזרח / מערב · שושנת הרוחות = כיוונים

המפה הפיזית: גובה, יחידות נוף ויישובים

מפה פיזית: ירוק = נמוך, צהוב-כתום = גבוה, כחול = מים / עומק · מזהים יחידות נוף לפי הגוונים · סופרים יישובים לפי סמל המקרא

יתרונות המפה ומגבלותיה

יתרונות: שטח גדול במבט אחד, מיקום ושמות, השוואה בין מפות · מגבלות: הכללה, מתיישנת, עיוות (כדור על משטח)

ממ"ג לעומת מפת אטלס

ממ"ג: שכבות לבחירה, הגדלה והקטנה, מידע עדכני, ניתוח ויצירת מפות · אטלס: קבוע, מתיישן, אבל זמין

קריאה ביקורתית של מפה

קריאה ביקורתית: מי הכין, מתי, לאיזו מטרה, מה חסר

סוגי המפות הנושאיות

פיזית · גאולוגית · יישובית · אקלימית · דמוגרפית · כלכלית · היסטורית · מדינית · חבלית · אקולוגית

איך מפה נושאית מציגה מידע

גוונים = כמות (בהיר מעט, כהה הרבה) · צבעים = סוגים · סמלים = מיקום וספירה · קווים = גבולות ואזורים

מפה סכמטית בשאלון ומפת האטלס

מפה סכמטית: קווי מתאר + נושא, בלי שמות → משווים לקווי המתאר באטלס → מאתרים את האזור → מסבירים במפה נושאית אחרת

נתי"ב: נוף, תהליכים ואקלים

יחידות הנוף ואיך מזהים אותן

יחידות נוף: מישור · רמה · הר · עמק · נהר · חוף מפורץ · ירוק = נמוך, צהוב-חום = גבוה, כחול = מים · בתשובה: צורת נוף + שם (הרי האלפים, עמק הפו)

יחידת הנוף והאדם: יתרונות ומגבלות

מישור = חקלאות, תחבורה, ערים · הר = גבול, יער, מים, תיירות / קשיי בנייה ועיבוד · עמק ונהר = מים, קרקע, שיט · חוף מפורץ = נמל, תיירות

גבול לאורך תוואי טבעי

גבול טבעי = רכס (קו פרשת מים) / נהר / ימה · יתרון: ברור, מכשול להגנה · חיסרון: רכס - קשיי תחבורה; נהר - אפיק זז, מחלוקת על מים

סוגי התנועה בין הלוחות

הפחתה = לוח צולל → תהום, געש, קשת איים, רעידות (צ'ילה, אינדונזיה, ניו זילנד) · התנגשות = קימוט → רכסים צעירים (האלפים, הזגרוס) · פתיחה = רכס מרכז-אוקייני (איסלנד) · החלקה = שבר (סן אנדראס)

הסבר מלא של תופעה גאולוגית

הסבר גאולוגי = שמות הלוחות + סוג התנועה + מושג (הפחתה, קימוט, טבעת האש) + מנגנון

מערכות קימוט צעירות וקדומות

קימוט צעיר = גבוה, תלול, לא יציב (האלפים, האנדים, הזגרוס) · קימוט קדום = נשחק, מעוגל, יציב (הרי סקנדינביה)

סוגי הסלעים

סלעים: יסוד (תהום / פרץ, מאגמה) · משקע (ימי / יבשתי) · מותמרים (חום ולחץ) · קשה = גבוה, רך = עמק

תהליכים מהירים: נזק והתמודדות

רעידת אדמה → תקני בנייה, חילוץ · הר געש → ניטור, התרעה, פינוי · צונמי → התרעה, פינוי לגובה · רמת פיתוח נמוכה = בנייה לא עמידה = יותר נזק

תועלת מתופעות געשיות

תועלת מגעשיות: אנרגייה גאותרמית (קיטור → טורבינה) · תיירות (גייזרים, מעיינות חמים, לועות) · חקלאות (קרקע געשית פורייה)

קרחונים: צורות הנוף

קרחון עמקים → עמק U → הוצף בים = פיורד · קרחון יבשתי → מישור + מורנות + אגמים · התקדמות = חריצה ושחיקה; נסיגה = השקעה ואגמים

אזורים שעוצבו בידי קרחונים: הזדמנויות ואילוצים

קרחונים - הזדמנויות: אנרגייה זולה, תיירות (פיורדים, מפלים), נמל טבעי, עמק U לחקלאות · אילוצים: קשיי תחבורה, מעט קרקע לעיבוד

מושגי נהר

אגן ניקוז · קו פרשת מים · מוצא · בסיס סחיפה (לאן נשפך) · דלתה (סחף בשפך) · אסטואר (שפך משפך) · מניפת סחף (יציאה מהר) · נפתולים

כוח ההרס של המים ודרכי ההתמודדות

גורמי הרס: שיטפון, הצפה, גלישת בוץ · פתרונות: ניקוז, העמקה והרחבה של אפיקים, תיעול, קירות מגן, סכירה

חיים "תלויי נהר": הזדמנויות ואילוצים

תלוי נהר - הזדמנויות: מים, השקיה, קרקע, שיט, חשמל, דיג · אילוצים: שיטפונות, נהר בין-לאומי (מעלה פוגע במורד), נהר כגבול (אפיק זז)

גורמי האקלים

גורם גלובלי: קו רוחב (זווית קרינה) וחגורות לחץ · מקומיים: גובה (קר יותר, גשם בצד הפונה לרוח) · מרחק מהים (משרע) · זרמי ים (חם / קר) · רוחות

מדבריות: גורמים גלובליים ומקומיים

מדבר סובטרופי = 20°-30°, אוויר שוקע · מדבר חופי = זרם ים קר, אוויר יציב · צל גשם = רכס חוסם רוח לחה · מדבר קר = קר + יבש

מושגים קרובים

רמה = אוויר שוקע, יבש · שקע = אוויר עולה, גשם · ממוצע ← קו רוחב, גובה · משרע ← מרחק מהים · משטר = מתי יורד · מונסון = רוח עונתית

התמודדות בתנאי אקלים קיצוניים וניצולם

מדבר חם: נטיעת עצים נגד מדבור (החומה הירוקה), שמש (אטקמה, רמת בוליביה), תמרים · אזור קר: יישובים בחוף ובדרום (צפון שבדיה), סקי, הפשרת שלג לחשמל

תוצאות ההתחממות בטבע

התחממות → המסת קרחונים + התפשטות מי הים = עליית מפלס הים (ונציה) · פחות שלג = פחות מים בקיץ (בוליביה, ניו זילנד) · התפשטות אקלים יבש ומדבור (דרום אפריקה, סהרה) · קרח ים נמס = נתיב שיט ארקטי · הוריקנים, אל-ניניו

ההשלכות על האדם: יישובים, חקלאות, משאבי מים

השלכות: יישובים (הצפות, ונציה) · חקלאות (יובש, ירידה ביבולים, דרום אפריקה) · מים (קרחונים ושלג, בוליביה וניו זילנד) · תחבורה (נתיב ארקטי, נורבגיה)

התמודדות: שיתוף פעולה בין-לאומי

התמודדות: הסכמים (ריו 1992, פריז) · מקורות מתחדשים (ניו זילנד, נורבגיה) · נטיעה מעל כריתה (שבדיה) · הסתגלות (סכרים ניידים בוונציה)

נתי"ב: אוכלוסיות במרחב העולמי

המדדים: צפיפות, ריכוז, ביזור ודגם מרחבי

צפיפות = תושבים לקמ"ר · ריכוז = הרבה אנשים על שטח קטן (ג'אווה, הנילוס) · ביזור = יישובים רבים מפוזרים בשטח · דגם מרחבי = צורת התפרוסת במפה (רצועה לאורך הנילוס, ערים לאורך החוף בברזיל)

הגורמים לתפרוסת ולצפיפות

גורמים פיזיים: משקעים ומים · תבליט · טמפרטורה (קו רוחב) · צומח (יער גשם) · גורמים אנושיים: נגישות לים, היסטוריה, שלטון וכלכלה

מאפיינים דמוגרפיים: מדינה מתפתחת מול מדינה מפותחת

מתפתחת: ילודה גבוהה, תמותת תינוקות גבוהה, תוחלת חיים נמוכה, בסיס רחב, תלויה צעירה רבה · מפותחת: ילודה נמוכה, תוחלת חיים גבוהה, בסיס צר, תלויה מבוגרת רבה · רמת התחלופה כ-2.1 ילדים לאישה

הגורמים לשונות בקצב גידול האוכלוסייה

ילודה יורדת כש: ההשכלה עולה · מעמד האישה עולה ונשים עובדות · יש תכנון משפחה · תמותה יורדת כש: שירותי בריאות ותברואה, חיסונים, תזונה

מודל התמורה הדמוגרפית

שלב 1: ילודה ותמותה גבוהות · שלב 2: תמותה יורדת, ריבוי טבעי גבוה ביותר · שלב 3: ילודה יורדת · שלב 4: שתיהן נמוכות, ריבוי טבעי קרוב לאפס

השלכות של מבנה הגילים על החברה והכלכלה

צעירה: נטל תלות (חינוך, בריאות), לחץ על שוק העבודה, אבטלה והגירה · מזדקנת: מחסור בעובדים, נטל על פנסיה ובריאות, צורך במהגרים

לחצי אוכלוסייה על משאבים ודרכי ההתמודדות של השלטון

מתפתחת: גידול מהיר ← מחסור במזון, קרקע ומים (מצרים) ← תכנון משפחה, השכלה ותעסוקה לנשים, מיכון והשקיה מודרנית · מפותחת: הזדקנות ← עידוד ילודה, מהגרי עבודה, גיל פרישה, מיכון

מושגים קרובים בהגירה

פנימית = בתוך מדינה (כפר ← עיר) · חיצונית = בין מדינות · מהגרי עבודה = ממתפתחת למפותחת · גידול אוכלוסייה = ריבוי טבעי + מאזן הגירה

גורמי דחיפה וגורמי משיכה

דחיפה: עוני, אבטלה, מיכון, לחימה, בצורת · משיכה: עבודה ושכר, ביטחון, שירותים, קרבה גאוגרפית, מדיניות מעודדת

ההשלכות של ההגירה

מוצא: יציאת צעירים, הזדקנות · יעד: כוח עבודה ומסים מול עלויות קליטה ומתחים · כפר: מתרוקן ומזדקן · עיר: שכונות עוני, אי-שוויון

הגלובליזציה וההגירה

גלובליזציה: תחבורה ותקשורת ← יותר הגירה · הגירת עבודה ממתפתחות למפותחות · חופש תנועה באיחוד האירופי · הגירה למוקדי פיתוח (סאו פאולו, יוהנסבורג)

נתי"ב: המרחב העירוני והמרחב הכפרי

גורמי מיקום של ערים

גורמי מיקום: נהר · חוף, מפרץ, לגונה (נמל) · מצר (נגישות) · מישור (התרחבות) · משאבים (כרייה ותעשייה) · מקום קדוש · החלטה מדינית (בירה)

מיקום שהוא חיסרון

מיקום חסר: הררי (לה פס, סוקרה - התרחבות קשה, תשתיות יקרות) · בלי מוצא לים (מלי - תלות בשכנות)

תפקודים עירוניים והקשר שלהם למיקום

תפקודים: בירה (מנהל ציבורי - ולינגטון) · מרכז כלכלי (מהגרים, מסחר - אוקלנד) · נמל (גנואה) · תעשייה (טורינו) · תיירות (קווינסטאון, ונציה)

בירה כזרז לפיתוח אזור

בירה = זרז לפיתוח: תעסוקה בשירותים ציבוריים · תשתיות ונגישות · השקעות (ברזיליה, 1960)

סוגי מדרג עירוני

מדרג מלא = 1/2, 1/3... מהעיר הראשונה (איטליה, ליטא) · עיר ראשה = הראשונה פי כמה מהשנייה (ריגה פי 11.7, סנטיאגו פי 11) · דו-ראשי = שתי ערים דומות

החסרונות של עיר ראשה והיתרון של מדרג מלא

עיר ראשה: ריכוז בעיר אחת ← פערים, הגירה מהפריפריה, עומס בעיר (צפיפות, פקקים, דיור, זיהום) · מדרג מלא: פיזור ← פיתוח מאוזן

שלבי העיור

שלבי העיור: התחלתי (נמוך, איטי) ← מואץ (הגירה מהכפר: דחיקה + משיכה) ← האטה / רוויה (רוב האוכלוסייה עירונית) · מפותחות = שלבים מאוחרים

השלכות של עיור מואץ במדינות מתפתחות

עיור מואץ ← שכונות עוני (פבלות בריו) · מחסור בתשתיות · אבטלה ומגזר בלתי פורמלי · זיהום

המבנה של המטרופולין

מטרופולין = גלעין (מסחר, עסקים, תעשייה) + טבעות (מגורים) · תחבורה ← פרור ← יוממות לגלעין

עיר מתוכננת ועיר שאינה מתוכננת

עיר מתוכננת = איזור, תשתיות מראש, הפרדת מפגעים (מלבורן, פריז, טוקיו) · לא מתוכננת = ספונטנית, מחסור בתשתיות (לימה, כלכלתה) · עיר הגנים - הווארד

מיקום שימושי הקרקע בעיר

מע"ר במרכז (נגישות, קרקע יקרה) · תעשייה בשוליים (זיהום, נמל) · מגורים עניים - קרקע זולה · מגורים מבוססים - רחוק מזיהום, קרוב למע"ר

מפגעים סביבתיים בעיר: גורם, נזק ודרך התמודדות

מפגעים בעיר: ערפיח (תעשייה, תחבורה, הסקה) · רעש · אי חום (חום מלאכותי + שטח בנוי) · תיירות יתר (ונציה) · התמודדות: איזור, תחבורה ציבורית, ריאות ירוקות

למה החקלאות שולטת במרחב הכפרי במדינות מתפתחות

חקלאות שולטת בכפר במדינות מתפתחות: פיגור בפיתוח האזורי · מחסור בחלופות · הגירה לעיר של כוח אדם מיומן

תמורות במרחב הכפרי

תמורות בכפר: ירידה במשקל החקלאות (מיכון) · חדירת פעילויות לא חקלאיות (מחסנים, מסחר, נופש) · הגירה של לא חקלאים אל הכפר

התהליכים בשובל העירוני-כפרי

שובל עירוני-כפרי: פרור · עיור הכפר · זחילה עירונית · חקלאות עירונית · יוממות

נתי"ב: מרחב הפעילות הכלכלית

תמ"ג, תל"ג ו"לנפש"

תמ"ג = תוצר בשטח המדינה · תל"ג = תוצר של תושבי המדינה · "לנפש" = חלקי מספר התושבים, להשוואה בין מדינות

מדדים כלכליים: מה כל מדד אומר

מדדים כלכליים: תמ"ג לנפש ↑ · חשמל לנפש ↑ · מועסקים בחקלאות ↓ · אבטלה ↓ · ייצוא עתיר ידע ↑ (החץ = הכיוון במדינה מפותחת)

מדדי פיתוח אנושי ודמוגרפיים

מדדי פיתוח אנושי: תוחלת חיים ↑ · אינטרנט ↑ · ילדים לאישה ↓ · יודעי קרוא וכתוב ↑ · תמותת תינוקות ↓

מדינה מפותחת ומדינה מתפתחת

מפותחת = שירותים ותעשייה, ייצוא מוצרים מוגמרים · מתפתחת = חקלאות, ייצוא חומרי גלם וייבוא מוצרים מוגמרים

רמת פיתוח של אזורים בתוך מדינה

אזורים במדינה: מדדים גבוהים = גלעין, נמוכים = שוליים · איטליה: צפון / דרום · לטביה: ריגה / לטגול

גורמים שמושכים פעילות כלכלית למקום

מושכים פעילות כלכלית: נמל ומוצא לים · קרבה לשווקים · מחצבים · מים ואנרגיה · הון וכוח עבודה · יתרון יחסי

גורמים שמניעים צמיחה כלכלית

מניעים צמיחה: גידול אוכלוסייה (ביקוש) · כוח עבודה מיומן · טכנולוגיה · תחבורה ותקשורת · משאבי טבע · מדיניות ממשלתית

גורמים שמעכבים פיתוח ויוצרים פערים

מעכבים: אין מוצא לים · תבליט הררי · ריחוק ונגישות נמוכה · אוכלוסייה קטנה · ייצוא חומרי גלם בלבד

מה מאפשר את הגלובליזציה

מאפשרים גלובליזציה: תחבורה · תקשורת · הסכמי סחר (ניו זילנד-סין) · ביקוש עולמי

תמורות בתהליכי הייצור: איפה כל שלב

מו"פ ומטה = ליבה מפותחת (הון וידע) · ייצור עתיר-עבודה = שכר נמוך · הרכבה = לפי השוק · מיקור חוץ

תאגידים רב-לאומיים: תרומה וחסרונות

תאגיד רב-לאומי - תרומה: תעסוקה, הכשרה, הון, תשתיות ואנרגיה · חסרונות: שכר נמוך ותנאים ירודים, רווחים יוצאים, עוברים למדינה זולה יותר

פארקים מדעיים: עקרונות המיקום

פארק מדע: אוניברסיטאות ומכוני מחקר · נגישות · שדה תעופה בין-לאומי · שרשור · יוקרה · עמק הסיליקון, מסדרון ה-M4

נתי"ב: פיתוח בר־קיימה

גורמי הפגיעה בסביבה: דוגמאות מהבגרות

גורמי פגיעה: בירוא יערות (האמזונס, אינדונסיה, ניו זילנד) · שריפת פחם (דרום אפריקה) · שפכים לנהר (הדנובה: אוסטריה ← הונגריה) · תיירות מואצת (קווינסטאון, ונציה) · רעייה ועיבוד יתר ← מדבור (הסאהל במלי)

שימור מול פיתוח: הטיעונים של שני הצדדים

שימור: מגוון ביולוגי · קליטת פחמן · מים, קרקע וקהילות ילידיות ‖ פיתוח: הכנסות מיצוא · פרנסה ותשתיות במדינה מתפתחת · אכיפה קשה

כלי המדיניות: דוגמאות מהבגרות

כלים: אמנה (ריו 1992 - שבדיה; פריז 2016 - בוליביה) · רפורמה (ניו זילנד 2022) · יעדי האיחוד האירופי (המדינות הבלטיות) · סיוע (ג'אסט אנרג'י - דרום אפריקה) · מיזם משותף (החומה הירוקה, 2005)

אמנות בין־לאומיות שבתכנית

אמנות: ריו 1992 (קיימות) · קיוטו 1997 (פליטות, רק מפותחות) · פריז (כל המדינות, יעד הפחתה) · ברצלונה 1976 (הים התיכון)

תרבות, טבע ונוף: שימור ושיקום

מורשת (אונסק"ו): ונציה - MOSE, הגבלת אניות, דמי כניסה · טבע: נטיעה (שבדיה, ניו זילנד) · תרבויות: הילידים באמזונס · מעבר צודק: כורי הפחם בדרום אפריקה

מקורות האנרגייה המתחדשים: התנאים הפיזיים

מים = משקעים + תבליט הררי (ניו זילנד, נורבגיה, אוסטריה, ברזיל) · שמש = מדבר, מעט עננים (אטקמה, אלטיפלנו, הכף הצפוני) · רוח = חופים פתוחים (דרום אפריקה, הים הבלטי) · גאותרמי = גבול לוחות, געשיות (האנדים, טוסקנה) · ביומסה = יערות וחקלאות (המדינות הבלטיות, ברזיל)

אנרגייה מתחדשת: יתרונות וקשיים

יתרונות: לא מתכלה, בלי גזי חממה · עצמאות אנרגטית (המדינות הבלטיות, ברזיל) · תעסוקה ‖ קשיים: אי־יציבות ואגירה · עלות הקמה · סכרים פוגעים בנהר · פחות שלג ← פחות הידרו בקיץ (ניו זילנד)

מקורות במחלוקת: האם הם בני־קיימה?

גז: כן = פחות מזהם מפחם ונפט · לא = מתכלה, פולט מתאן ‖ גרעיני: כן = בלי גזי חממה, יציב · לא = פסולת רדיואקטיבית, סיכון, אורניום מתכלה

תעשייה, בנייה ומשאבים: דרכים נוספות

בנייה ירוקה (אסטוניה: לוחות סולריים, זכוכית) · נטיעה > כריתה (שבדיה 120 מול 90 מיליון) · דלק חלופי (אתנול בברזיל) · מחזור = פסולת ← חומר גלם

הפיתוח והתכנון המרחבי: רמת פיתוח, קולוניאליזם וגלובליזציה

סוגי המדדים

מדדים: כלכלי (תמ"ג לנפש, אנרגייה לנפש, % בחקלאות) · דמוגרפי (ילודה, תמותה, תמותת תינוקות, ריבוי טבעי, תוחלת חיים, מבנה גילים) · חברה (בערות, נפשות לרופא) · תשתיות (מחשבים, מינוע, טלפון, אינטרנט) · משולב (אינדקס הפיתוח האנושי)

המדד המשולב: אינדקס הפיתוח האנושי

אינדקס הפיתוח האנושי = בריאות (תוחלת חיים) + השכלה (שנות לימוד) + רמת חיים (הכנסה לנפש לפי כוח קנייה) · 0 עד 1 · 0.800+ גבוהה מאוד, מתחת ל-0.550 נמוכה · יתרון: כמה תחומים יחד · חיסרון: ממוצע שמסתיר פערים

השימושים במדדי הפיתוח

שימושים: השוואה · דירוג · שונות בתוך מדינה (גלעין / שוליים) · תכנון מרחבי

המגבלות של המדדים

מגבלות תמ"ג לנפש: ממוצע (מסתיר פערים) · אומדן (חקלאות קיום) · מגזר לא פורמלי · כוח קנייה (סל צריכה אחיד) · מדד אחד = תחום אחד

שינוי במבנה המגזרים במשק

מבנה מגזרי: חקלאות ← תעשייה ← מסחר ושירותים · פחות בחקלאות + יותר עירוניים = יותר מפותח

פיתוח מואץ מול פיתוח אי־שוויוני

פיתוח מואץ = צמיחה מהירה של כל המשק (דרום קוריאה, מלזיה) · פיתוח אי־שוויוני = פערים בין אזורים (צפון / דרום איטליה)

ההשלכות של פיתוח מואץ על מדינות מתפתחות

פיתוח מואץ: עיור מואץ · חברות גדולות (היונדאי) · הכנסה לנפש ↑ · השכלה ↑ · נשים בשוק העבודה המתמחה · רמת חיים ↑ (דרום קוריאה, מלזיה)

גורמים לפערים בין הגלעין לשוליים

גורמים לפערים: מיקום ונגישות · תבליט ותנאים פיזיים · משאבים ומוצא לים · היסטוריה קולוניאלית

ההשלכות של פיתוח אי־שוויוני

השלכות: פערים בשכר, בתעסוקה ובשירותים + הגירה לגלעין · ערים מרכזיות מול פריפריה (ברזיל) · סביבה: הידלדלות קרקע (אפריקה), צמיחה תעשייתית מהירה (סין)

דרכים לצמצום הפערים

צמצום פערים: תשתיות · תמריצים (מס, מענקים) · פיתוח אזורי / מוקדי צמיחה · מוסדות (משרדי ממשלה, אוניברסיטאות) · תיירות · או: עידוד אגלומרציות בגלעין (צמיחה "מחלחלת" לשוליים) · נגישות ← עבודה ← הכנסה ← פחות הגירה

השפעת הקולוניאליזם על המושבות (המדינות המתפתחות כיום)

קולוניאליזם במושבות: ניצול משאבים וכוח עבודה זול (מטעים, מכרות) · מסילות מהפנים לנמל · ערי נמל-בירה · פערים מרכז / פריפריה · רווחים לארץ האם

מה נשאר מהתקופה הקולוניאלית: השתלבות בכלכלה הגלובלית

מורשת קולוניאלית היום: נמלים ומסילות לייצוא · יצואניות של אותם גידולים (קניה - תה; חוף השנהב 46% מהקקאו, 2019) · תלות בגידול אחד

הסחר העולמי והיתרון היחסי

יתרון יחסי = מייצרים בזול / ביעילות בזכות תנאים פיזיים, אוצרות טבע, כוח אדם (זהב - גאנה, חיטה וכבשים - אוסטרליה, עבודה זולה - סין) · גידול בסחר: תחבורה, הורדת מכסים, תאגידים, תקשורת

תלות במשאב אחד או במוצר אחד

תלות במוצר אחד (חוף השנהב - קקאו, סרי לנקה - תה, אתיופיה - קפה, ג'מאיקה - סוכר): מחירים · מזג אוויר · ערך מוסף נמוך · משק לא מגוון · ביטחון תזונתי

נתיבי שיט וסחר: מה קורה כשהם נחסמים

נתיב נחסם ← דרך ארוכה + הובלה וביטוח יקרים ← מחירים עולים (חיטה 2022) ← פגיעה במדינות מתפתחות שתלויות ביבוא

פיצול הייצור: מה תאגיד מחפש בכל שלב

פיצול הייצור: מו"פ במדינות מפותחות (הון אנושי + הון כספי) · ייצור המוני במדינות פחות מפותחות (עבודה זולה, הטבות) · חסמים: כוח אדם לא מיומן, תשתיות לקויות, חוסר יציבות

היבטים חיוביים של הגלובליזציה במדינות המתפתחות

גלובליזציה + : קדמה לאזורים נחשלים · מוקדי תעסוקה · ייצור מתקדם (מלזיה - שבבים, קוריאה - ספינות, סין - אלקטרוניקה ולבוש) · רמת חיים ↑ · תעסוקת נשים · השכלה וניידות · צמצום פערים

היבטים שליליים של הגלובליזציה במדינות המתפתחות

גלובליזציה - : ניצול עובדים · רווחים לא הוגנים · תלות בהחלטות גלובליות · פערים בתוך המדינה (בנגלור מול רג'יסטאן) · פגיעה בשוליים · נטישת מלאכות · תרבות · סביבה וחומרים מסוכנים

דילמות ערכיות בתהליך הגלובליזציה

דילמות: מדינה / תאגיד מול הפרט (שכר נמוך, אבטלה) · ניאו־קולוניאליזם (מודל התלות) · חברות זרות בתשתיות · תרבות ומארג חברתי

הפיתוח והתכנון המרחבי: העיר

שלושת שלבי העיור

שלבי העיור (עקומת S): ראשוני - נמוך ואיטי · האצה - עלייה מהירה (הגירה כפר-עיר + ריבוי טבעי) · סופי - גבוה, העלייה נעצרת

גורמים לעיור: דוחפים מהכפר ומושכים לעיר

גורמי עיור: דוחפים (מיכון החקלאות, עוני ומחסור בקרקע) · מושכים (תעסוקה בתעשייה ובשירותים, שכר, שירותים) · ריבוי טבעי בערים

סוגי גורמי מיקום

גורמי מיקום: מפרץ ימי (עיר נמל - חיפה, רוטרדם) · מחצבים (עיר תעשייה - הרוהר, יוהנסבורג) · אקלים וחופים (עיר תיירות - אילת, מלגה) · היסטורי-דתי (ירושלים, מכה) · פוליטי-מנהלי (קנברה, ברזיליה, וושינגטון)

מאפייני העיר במדינות המתפתחות

העיר במדינות מתפתחות: אין תכנון (התפתחות ספונטנית) · אין תשתיות (דיור, מים, ביוב) · עיור-יתר וצפיפות

ההשלכות של עיור-יתר

השלכות עיור-יתר: אבטלה ומגזר בלתי פורמלי · שכונות פלישה ומשכנות עוני · פיגור בתחבורה, בחינוך ובבריאות · זיהום אוויר ומים · פשיעה

חקלאות עירונית: יתרון וחיסרון

חקלאות עירונית: + מזון זול ופרנסה לעניים · - סיכון בריאותי (מי ביוב, קרקע מזוהמת), תחרות על קרקע ומים

עיר ראשה מול מדרג מאוזן

עיר ראשה = הראשונה גדולה פי כמה מהשנייה (קמפלה פי כ-9 מגולו) · מדרג מאוזן = השנייה כמחצית מהראשונה · שלב עיור ראשוני → עיר ראשה

הפרדה מול עירוב: יתרונות בכל תחום

הפרדה (איזור) = שימוש אחד לכל אזור, מרחיקה מפגעים מהמגורים · עירוב = כמה שימושים יחד, מקצר נסיעות, רחוב חי, ניצול קרקע

מרכז העיר מול שולי העיר

מרכז = בנייה רוויה, משרדים ומסחר, נגישות ומחיר קרקע גבוהים · שוליים = בנייה צמודת קרקע, מגורים, קרקע זולה

גורמים למיקום של שימושי קרקע בעיר

מיקום שימושים: מע"ר - נגישות · תעשייה - שוליים, נמל, קרקע זולה, הרחקת זיהום · שטח ירוק - תבליט תלול · שדה תעופה - שטח נרחב, רעש

שקיעה והתחדשות של מרכז העיר, ואי-חום עירוני

שקיעת המרכז: התרוקנות אחרי שעות העבודה, משרדים ריקים · התחדשות: שיפוץ, הסבת משרדים לדירות, בנייה לגובה · אי-חום: בטון ואספלט, מעט צמחייה

תמורות במרחב התעשייתי בעיר

תמורות תעשייתיות: יציאת תעשייה ותיקה וכבדה לשוליים (באר שבע, גלזגו) · אשכולות מחוץ לעיר (תפן, עמק הסיליקון) · היי-טק במטרופולין (מת"ם חיפה) · דה-תיעוש (לונדון, ניו יורק)

תמורות במרחב המגורים

תמורות במגורים: לגובה במרכז / צמודת קרקע בשוליים · פינוי-בינוי (תל אביב, ניו יורק) · התחדשות שכונות במרכז · תעשייה ונמל למגורים (הדוקלנדס, בולטימור, הסוהו) · משרדים לדירות

פיתוח מול שימור במרכז העיר הישן

שימור = מורשת, זהות, תיירות (העיר הלבנה, המושבה הגרמנית בחיפה) · פיתוח = קרקע יקרה, מבנים ישנים, דיור ומשרדים · גישור = כללי שימור, שימוש חדש, ריאות ירוקות (ברלין)

מאפייני ערי עולם

עיר עולם: כלכלי (פיננסים, מטות רב-לאומיות, תקשורת) · פיזי (מגדלים, בנייה יוקרתית, מע"ר גלובלי) · חברתי (אליטות, פערים, רובעי מהגרים) · אחידות (אנגלית, מותגים)

הגורמים לצמיחה של עיר עולם

צמיחת עיר עולם: מיקום על נתיב סחר (סינגפור - מצר מלאקה) · שירותים פיננסיים · תקשורת · נמלי תעופה · מס נמוך

ההשלכות של צמיחת עיר עולם

השלכות עיר עולם: מגדלים ומחירי קרקע (קנרי וורף, לה דפאנס) · ג'נטריפיקציה · רב-תרבותיות וקיטוב · עומסי תנועה

הפיתוח והתכנון המרחבי: המרחב הכפרי והחקלאות

דגמי היישוב הכפרי

דגמים: מכונס (מקובץ, שירותים זולים / שדות רחוקים) · מפוזר (בתוך השדות / בידוד) · קווי (לאורך נהר או דרך / יישוב ארוך)

גורמים פיזיים למיקום הכפר ולדגם שלו

גורמים פיזיים: מים · פני שטח וקרקע · אקלים. היום - פחות השפעה, יותר גורמים אנושיים (עיר, דרכים, מחיר קרקע, תכנון)

הכפר בעולם המפותח מול הכפר בעולם המתפתח

מפותח: בתי קבע, תשתיות, מיכון, כלכלה מגוונת · מתפתח: חומרים מקומיים, שבילי עפר, חקלאות למחיה · גורמים: רמת פיתוח והון, השקעה ממשלתית ונגישות

מדרג היישובים במרחב הכפרי

מדרג מלא: חווה - כפריר - כפר - עיירת מסחר (בריטניה) · מדרג חסר: חווה - כפריר - עיירת מסחר (אוסטרליה) · מקום מרכזי, סף כניסה, טווח מוצר

המודל של פון-טינן: מיקום ענפי החקלאות

פון-טינן: קרוב לעיר = קרקע יקרה, ענף אינטנסיבי ותוצרת מתכלה (חלב, עופות) · רחוק = קרקע זולה, ענף אקסטנסיבי (מרעה) · קירור ותובלה אווירית משנים את המודל

רכיבי המהפכה הירוקה ואיך כל אחד מגדיל את היבול

המהפכה הירוקה: זנים חדשים · דשנים והדברה · השקיה · מיכון · מחזור זרעים · הדרכה ← יותר יבול לדונם ← אוכלוסייה גדולה יותר, הכנסה גבוהה יותר

הקשיים ביישום המהפכה הירוקה במדינות פחות מפותחות

קשיים: עלות והון (חובות, פערים) · מים ותשתיות (אפריקה שמדרום לסהרה) · ידע · חלקות קטנות · נזקים סביבתיים (המלחה, מי תהום, זיהום)

חקלאות מסחרית בעולם המתפתח מול העולם המפותח

מטעים (מתפתח): נחלה גדולה, מונוקולטורה, יצוא, הכנסה לבעלי הקרקע · מתמחה (מפותח): נחלה משתנה, שכירים, טכנולוגיה, יתרון לגודל, יבול גבוה לדונם

תנאים פיזיים לגידולי מטעים

קקאו: חוף השנהב 46%, גנה 17% (2019) - חום כל השנה, 1,200-2,000 מ"מ · תה: הודו, סרי לנקה - מדרונות, מונסון, יותר מ-1,500 מ"מ

החסרונות של חקלאות מטעים חד-גידולית לייצוא

חסרונות מונוקולטורה: תלות במחיר העולמי · מזג אוויר ומחלות · ביטחון מזון · ערך מוסף נמוך · נזק סביבתי (אתיופיה - קפה 49% מהייצוא, 2022)

הגירה סיבובית (עונתית) אל החוות המסחריות

הגירה סיבובית: חקלאי זעיר ← עבודה עונתית בחווה המסחרית ← סטגנציה והיעדר יזמות פיתוח במשק שלו

בעיות החקלאות המסחרית במדינות המפותחות ודרכי ההתמודדות

בעיות: עודפים · תחרות ומחירים יורדים · הרעה בתנאי הסחר · פחות סובסידיה ← התמודדות: התייעלות וגודל, התמחות ויצוא, הכנסה לא חקלאית

חקלאות תאגידית (אגריביזנס)

אגריביזנס: תאגיד שולט בכל השרשרת, יתרון לגודל ← פחות חוות וגדולות יותר (ארה"ב 2010-2017)

גורמים לירידה במספר החקלאים

פחות חקלאים: מיכון וטכנולוגיה · רווחיות נמוכה (יבוא זול, תשומות יקרות) · משיכה לעיר

ענפי תעסוקה חדשים בכפר והיתרונות של הכפר

ענפים חדשים: תיירות כפרית (צימרים בגליל, פרובאנס, טוסקנה) - נוף ושקט · מחסנים ותעשייה (מושבים ליד ת"א) - קרקע זולה ונגישות · שירותים

מגורים: מהעיר אל הכפר

מגורים בכפר: הרחבת מושבים, שכונות קהילתיות בקיבוצים - בית צמוד קרקע, איכות חיים, נגישות ← כפר פרוורי / יישוב שינה

ההשפעה של התיירות על כפר פריפריאלי

תיירות בכפר פריפריאלי משנה: מקורות תעסוקה · שימושי קרקע · אורח חיים

יתרון וחיסרון של התעסוקות החדשות בכפר

יתרון: פרנסה חלופית, הצעירים נשארים, הכפר מתחזק · חיסרון: פגיעה בשטחים פתוחים ובאופי הכפרי, תנועה ורעש

דוגמה מישראל: התמורות בקיבוץ

קיבוץ: ענפים לא חקלאיים (שירותים, תיירות, אחסון) · שכונות הרחבה על קרקע חקלאית

הגורמים להידלדלות הקרקע החקלאית

הידלדלות קרקע: ניצול-יתר · בירוא יערות · חומרי הדברה · המלחה · פחות מגוון ביולוגי. דוגמאות: שטחי הכותנה באוזבקיסטאן; בירוא יערות באינדונזיה, מדגסקר, גוואטמלה

רעיית-יתר ומדבור

רעיית-יתר ← צמחייה נעלמת ← קרקע מהודקת וחשופה ← סחף ← מדבור (גבול ישראל-מצרים, הסאהל)

חקלאות ימית (אקווקולטורה) והסביבה הימית

חקלאות ימית פוגעת: זיהום מעודפי מזון והפרשות · בריחת דגים ומחלות · הרס מנגרובים · דיג להזנה (כלובי הדגים באילת)

חקלאות אורגנית ופיתוח בר-קיימה

חקלאות אורגנית: דישון אורגני · השקיה חסכונית · הדברה ביולוגית · מגוון מינים · קשיים: יבול נמוך, מחיר גבוה, תקופת מעבר

תפקיד החקלאות בשמירה על שטחים פתוחים ועל נופי תרבות כפרית

החקלאות שומרת על: שטחים פתוחים ונוף (ריאות ירוקות, טרסות, כרמים) · קרקע ומגוון ביולוגי · מחזור (קולחין, קומפוסט) · אוויר ומניעת שריפות

לצמצם את הפגיעה ולהמשיך לייצר מזון: דוגמת הולנד

הולנד: חממות · פחות פרות (מתאן, חנקן) · חקלאות על גגות · בינה מלאכותית בהובלה

הפיתוח והתכנון המרחבי: משאבים, תחבורה וסביבה

מקורות האנרגייה: יתרון, חיסרון ומקום

מתכלים: נפט, גז, פחם (מאובנים) + אורניום · מתחדשים: שמש, רוח, מים, ביומסה · פחם = הכי מזהם · גז = פחות מזהם, "דלק גשר" · שמש ורוח = לא יציבות

המעבר לאנרגייה מתחדשת: גורמים וקשיים

בעד המעבר: מודעות ויעדים (קיוטו, פריז) · תלות ביבוא · הון וידע · תנאים טבעיים. קשיים: אי-יציבות (גז = גיבוי) · מחסור בהון · צורך באנרגייה זולה (הודו - פחם)

מחצבים כבסיס לפיתוח

מחצבים = חומר גלם לתעשייה (ברזל, פחם, בוקסיט) · ייצוא: נחושת בזמביה, זהב ויהלומים בדרום אפריקה · ישראל: מחצבי ים המלח ופוספטים דרך אילת · תלות במשאב אחד = פגיעות

משאבי מים כבסיס לפיתוח חקלאי

מים לחקלאות: סכרים (אסואן, הובר) · מאגרים · העברת מים (המוביל הארצי) · מים מושבים (קולחין)

סכר: למה מקימים, ומה הבעיות

סכר - סיבות: אגירה להשקיה ולשתייה · חשמל · מניעת שיטפונות. בעיות: הצפה ועקירה (שלושת הערוצים) · עצירת סחף במורד (דלתת הנילוס, אסואן)

עלויות קבועות ועלויות שוטפות

קבועה = לא תלויה במרחק (מסוף, טעינה, כלי) · שוטפת = לכל ק"מ (דלק, שכר, בלאי) · משאית: קבועה נמוכה, שוטפת גבוהה → קצר · אונייה: קבועה גבוהה, שוטפת נמוכה → ארוך · רכבת באמצע

אמצעי התחבורה: יתרון, חיסרון ומתי בוחרים

משאית = קצר, דלת לדלת · רכבת = כבד, בינוני-ארוך, פחות זיהום · אונייה = ארוך, תפזורת · שיט פנימי = זול ואיטי, תלוי במפלס · מטוס = מהיר ויקר, מתכלה וקל

תחבורה כזרז לפיתוח אזורי

תחבורה = זרז: נמלים → מסחר · שדה תעופה → היי-טק ותיירות · מטרו → עובדים ולקוחות · תעלה מקצרת דרך → סחר זול (פנמה) · צפיפות הרשת: תבליט וצורה + רמת פיתוח וצפיפות

מודלים לפיתוח רשת תחבורה

מודלים לפיתוח רשת תחבורה: טאפי, מוריל וגולד (בלי תחבורה מוטורית או מסילתית - מערב אפריקה) · ואנס (התיישבות חדשה על גידולי יצוא - ארה"ב)

תחבורה במרחב העירוני

שטח ל-20 נוסעים: מכוניות > אופניים > אוטובוס · לעודד: נת"צ, שבילי אופניים · להגביל רכב פרטי: אגרת גודש (לונדון), חניה יקרה, מדרחוב

אמצעי תקשורת המגשרים על מרחקים

תקשורת = זרז: מידע ושירותים (קניה) · עבודה ולימוד מרחוק (הודו) · תשתית לתאגידים (מלזיה) · שלילי: פער דיגיטלי, שחיקת תרבות · שווייץ 70% מול פרו 7%: תשתית + הכנסה

נזקים סביבתיים של הפיתוח

נזקים: מים (ימת ארל, אקוויפר החוף, ים המלח) · קרקע (מדבור, המלחה - מערב אפריקה) · מחצבים (נפט במזה"ת, פחם באירופה, כספית בלה רינקונדה) · בירוא יערות (דרום אמריקה) · נוף (ייבוש החולה) · בנייה → נגר והצפות (ג'קרטה)

דרכים למזעור הנזקים לסביבה

מזעור נזקים: תכנון מערכתי (תמ"א חופים, נחלים) · טכנולוגיה נקייה ופיקוח · שיקום ומיחזור · אנרגייה חלופית (שמש - ישראל, רוח - סקוטלנד, מים - נורבגיה, תרמית - איסלנד) · מוצרים ירוקים · חקיקה (קיוטו, ברצלונה) · "המזהם משלם" · גופים ירוקים

גזי חממה: הנזק והדרכים להפחתה

גזי חממה (CO2, מתאן) → אפקט חממה חזק → התחממות → מפלס ים, בצורות, סופות, אלמוגים · הפחתה: מתחדשים, תחבורה ציבורית, חיסכון, ייעור, מס פחמן

גישות לפיתוח: מתחשב ולא מתחשב

גישות: פיתוח מזערי ושימור · בר-קיימה / מתחשב (אגמון החולה) · מואץ / לא מתחשב (ים המלח, מרינות, מתחמי תיירות בכנרת) · מחיר היום מול מחיר עתידי

העולם המפותח מול העולם המתפתח

מפותח: בר-קיימה · מתפתח: פיתוח לקיום · טענות המתפתחות: אחריות היסטורית, זכות לצאת מעוני · קשיים: הון וטכנולוגיה, תלות בפחם ובחקלאות · הסכם בין-לאומי: הבעיה גלובלית · פריז 2015, גלזגו 2021

פיתוח בר-קיימה בתחומים שונים

אנרגייה: שמש ורוח (ארה"ב) · תחבורה: אוטובוס חשמלי, מטרו, אופניים (שנג'ן) · עיר: גודל מוגבל ושטחים פתוחים (נוסנטרה) · בנייה ירוקה: סולארי וגגות ירוקים (סינגפור) · צריכה פחותה · מחצבים: נקי, שיקום, מיחזור

כדור הארץ והסביבה: אסונות טבע והתמודדות האדם

שלושה סוגי תנועה בגבולות בין לוחות

פתיחה = איסלנד (צפון-אמריקני / אירו-אסייתי), ים סוף · הפחתה = טבעת האש: אלסקה, יפן, צ'ילה; התנגשות = ההימלאיה (הודי / אירו-אסייתי) · החלקה = קליפורניה, סן אנדראס (האוקיינוס השקט / צפון-אמריקני), השבר הסורי-אפריקני (ערבי / אפריקני)

איפה הסיכון לרעידות אדמה גבוה

ככל שקרוב יותר לגבול לוחות, כך הסיכון גבוה יותר · טבעת האש סביב האוקיינוס השקט · סיכון גבוה: יפן, מערב ארה"ב, טורקיה, אירן, אינדונזיה, אפגניסטן · נמוך: בתוך לוח (הלסינקי, דרום אפריקה)

מדידת רעידת אדמה ומושגים

גלים: P (ראשונים) · S (אחריהם) · L (שטח) · ריכטר = עוצמה, לוגריתמי (פי 10 במשרעת, פי 32 בערך באנרגייה) · מרקאלי = נזק · רעשי משנה = אחרי הראשית · אין חיזוי מהימן

גורמים לגודל הנזק: טבעיים ואנושיים

נזק: עומק ומרחק המוקד (קרייסטצ'רץ' 2011) · קרקע (התנזלות) · מועד · איכות בנייה (בם - לבני בוץ) · מוכנות וחילוץ

התמודדות: מדינות מפותחות מול מדינות מתפתחות

מפותחות (ארה"ב, יפן): ניטור והתרעה, בנייה מותאמת ותקנים, חילוץ ורפואה · מתפתחות (אירן, טורקיה, אפגניסטן): בלי התרעה, בלי תכנון ובנייה מותאמת · ישראל: תמ"א 38

שלושה שלבים בהיווצרות צונמי

שלבים: רעידה תת-ימית (הפחתה) וקרקעית זזה ← עמודת המים מוזזת, גלים מהירים ונמוכים בים העמוק ← במים רדודים מאטים ומתגבהים, הצפת החוף · סימן: נסיגת הים

מתי נוצר צונמי ומתי לא

צונמי = מוקד מתחת לים + רעידה חזקה (7+) + תזוזה אנכית (הפחתה) · אין צונמי: מוקד ביבשה, רעידה חלשה או עמוקה, החלקה אופקית

נזקי הצונמי והגורמים לנזק הרב

נזקים: הרוגים, הרס כפרים, אתרי נופש, אדמות חקלאיות ושטחי דיג, המלחה · 2004 (האוקיינוס ההודי): כ-230 אלף הרוגים · גורמים אנושיים: בלי התרעה, התיישבות צפופה בחוף, כריתת מנגרובים

התמודדות עם צונמי: מפותחות, מתפתחות והקהילה הבין-לאומית

התמודדות: ניטור (תחנות סייסמיות, מצופים) · התראה · היערכות ופינוי (ארה"ב, יפן) · מנגרובים · מתפתחות (תאילנד, סרי לנקה, אינדונזיה) - ב-2004 בלי התרעה · מערכת התרעה בין-לאומית

השם של רוח ההרס לפי האזור

הוריקן = האטלנטי (קובה, ניו אורלינס) · ציקלון = ההודי (מדגסקר) · טייפון = מערב השקט (הפיליפינים) · טורנדו = יבשה, המערב התיכון של ארה"ב (קנזס)

התנאים להיווצרות סופה טרופית וטורנדו

סופה טרופית: ים חם (26.5°C+) · קווי רוחב 5°-20° (קוריוליס) · גזירת רוח חלשה · שקע טרופי · טורנדו: אוויר חם ולח למטה + קר ויבש למעלה, קומולונימבוס, שינוי רוח עם הגובה

מבנה הסופה: התחזקות והיחלשות

שקע טרופי ← סופה טרופית ← הוריקן (ספיר-סימפסון 1-5) · עין = שקט, לחץ נמוך ביותר · קיר העין = הרוחות והגשם החזקים · ים חם = התחזקות · יבשה = היחלשות (אין אידוי, חיכוך)

הגורמים לנזקי רוחות הרס ותוצאותיהן

נזק הוריקן: רוחות, גשם (שיטפונות), נחשול סערה (מפלס הים עולה) · טורנדו: רוחות חזקות ותת-לחץ - שבילי הרס · ניו אורלינס: נמוכה + נחשול וגשם + סוללות נפרצו

התמודדות עם רוחות הרס: הוריקן מול טורנדו, מפותחות מול מתפתחות

הוריקן: חיזוי ימים מראש, פינוי מוקדם · טורנדו: התרעה של דקות, מחסה במקום · בנייה מותאמת (יפן, ארה"ב) · מפותחות (יפן, ארה"ב) מול מתפתחות (אינדונזיה, האיים הקריביים)

הגורמים לשיטפונות: אקלימיים, מורפולוגיים ופעילות האדם

אקלימי: גשם עז (מונסון, הוריקן), הפשרה · מורפולוגי: אגן ניקוז גדול, שיפוע (תלול למעלה, שטוח למטה), תכסית (סלע חשוף) · אדם: שינוי אפיק, בנייה וסכירה, עקירת צמחייה - יותר נגר עילי וסחף

שיטפון בזק במדבר

מדבר: גשם נדיר אבל עז + קרקע חשופה שלא מחלחלת = נגר עילי = שיטפון בזק (ע'דמס, נחל צין, אילת)

תוצאות השיטפונות: מדינה מפותחת מול מדינה מתפתחת

תוצאות: אבדן חיי אדם ורכוש · מפותחת (ארה"ב, הארווי): נזק כלכלי עצום · מתפתחת (בנגלדש, מונסון): מיליוני נפגעים, פגיעה בשדות האורז, חשש מרעב

התמודדות עם שיטפונות והצפות

התמודדות: סכרים ומאגרים (אסואן) · סוללות, תעלות ותחזוקת אפיק · הטיה לאפיק חלופי · חיזוי, התראה ופינוי · תכנון (בלי בנייה במישור ההצפה) · מתפתחות: יקר, האגן במדינות שכנות, אין תשתית התרעה, אין קרקע חלופית

הגורמים לגלישות קרקע

גורמים: שיפוע תלול · מזג אוויר קיצוני (גשם עז, הפשרה) - יותר משקל ופחות חיכוך · מסלע וקרקע (חרסית) · פעילות האדם (כריתת יערות, חציבה, בנייה, השקיה) · מפעיל: רעידת אדמה

איפה הסיכון לגלישות קרקע גבוה

סיכון גבוה: הימלאיה ודרום-מערב סין, יפן, הפיליפינים, אינדונזיה, מרכז אמריקה וצפון האנדים, מערב ארה"ב · סיבות: הרים צעירים ותלולים בשולי לוחות (ורעידות) + משקעים עזים (מונסון, הוריקנים)

שינויי האקלים וגלישות קרקע

שינויי אקלים: יותר גשמים קיצוניים (אוויר חם מכיל יותר אדים) · הפשרת קרחונים ופרמפרוסט בהרים

ההשפעות של גלישות קרקע ודרכי ההתמודדות

השפעות: הרוגים, קבורת יישובים, חסימת דרכים ומעברים, חסימת נהרות · התמודדות: חיזוי והתראה · פינוי וחילוץ · תכנון (בלי בנייה באזורי סיכון) · מיגון (קירות תמך, ניקוז, טרסות, ייעור) · האלפים (היערכות) מול האנדים

כדור הארץ והסביבה: תהליכים באטמוספרה ובנהר

מאפייני הטרופוספרה

טרופוספרה = השכבה התחתונה, עד כ-10-15 ק"מ · הטמפרטורה יורדת עם הגובה · בה נוצרים עננים ומשקעים · אוויר עולה = עננים, אוויר שוקע = בהיר

התעבות: רוויה, גרעיני התעבות וחום כמוס

אוויר מתקרר ← רוויה (נקודת הטל) ← התעבות על גרעיני התעבות ← ענן · אוויר קר מגיע לרוויה מהר יותר · בהתעבות משתחרר חום כמוס ← הענן גדל לגובה

למה אוויר עולה: גורמי משקעים

גורמי משקעים: הסעה (התחממות הקרקע) · עלייה בהר (וצל גשם במורד - מדבר יהודה) · חזית חמה (שכבתיים, גשם חלש) · חזית קרה (ממטרים עזים)

אטמוספרה יציבה ואטמוספרה בלתי יציבה

יציבה = האוויר העולה שוקע חזרה ← בלי עננים או שכבתיים דקים · בלתי יציבה = ממשיך לעלות ← ערמתיים, ממטרים, ברד

סוגי משקעים: גשם, שלג וברד

שלג = גבישי קרח בענן קר, ואוויר קר עד הקרקע · ברד = רק בקומולונימבוס: זרמים עולים, קפיאה, גדילה בשכבות, נפילה · ברד פוגע ביבול, שלג חוסם דרכים (ומביא תיירות חורף)

תופעות מיוחדות: היפוך טמפרטורות, ערפל, כפור וקרה

היפוך טמפרטורות = הטמפרטורה עולה עם הגובה ליד הקרקע (לילה בהיר, שקט, עמק סגור) · ערפל = התעבות ליד הקרקע (קרינה, הסעה, קיטור); ההיפוך כולא אותו · מתפזר: התחממות, רוח, אי־יציבות · כפור וקרה = מתחת ל-0°C ליד הקרקע בלילה בהיר ושקט

למה היבשה מתחממת ומתקררת מהר יותר מהים

יבשה מתחממת ומתקררת מהר (חום סגולי נמוך, בלי ערבוב) · ים - לאט (חום סגולי גבוה, ערבוב, חדירה לעומק)

בריזה, רוח הר ורוח עמק, מונסון

בריזה: יום - מהים אל היבשה, לילה - מהיבשה אל הים · רוח עמק (יום) - במעלה המדרון; רוח הר (לילה) - במורד, אוויר קר מצטבר בעמק (קרה) · מונסון: קיץ - מהאוקיינוס, גשמים עזים; חורף - מהיבשה, יבש

השפעות הבריזה על האדם

בריזה: מקררת את החוף (פחות מיזוג) · מפזרת זיהום פנימה ליבשה · מביאה לחות וטל

המונסון: גשם, נהרות ושיטפונות

מונסון קיץ ← שיא זרימה בנהרות (אינדוס: יולי-אוגוסט) · גשם עז בזמן קצר ← שיטפונות (בנגלדש 2017: כשליש מהשטח, 8.5 מיליון נפגעים)

ישראל בשולי הרמה הסובטרופית

ישראל: חורף - שקעים קפריסאים (גשם), קיץ ודרום - לחץ גבוה סובטרופי · גליל עליון 800-900 · מישור החוף 400-700 · ערבה 0-100 מ"מ

המדבר הסובטרופי והאדם: ע'דמס

ע'דמס: 30° צפון, כ-35 מ"מ · נווה מדבר (מעיין, תמרים) · בתי בוץ צמודים, קירות עבים, רחובות מקורים

קומולונימבוס מול צירוס

קומולונימבוס: ערמתי, בסיס נמוך, מים + קרח, מוריד (ממטרים, ברד, רעמים) · צירוס: גבוה, דק, קרח בלבד, לא מוריד

מצב רגיל מול אל ניניו

אל ניניו: רוחות הסחר נחלשות ומתהפכות ← מים חמים עד פרו, אין עליית מים ← לחץ נמוך וגשם במזרח, לחץ גבוה ויובש במערב

השפעות אל ניניו

השפעות אל ניניו: קריסת הדיג בפרו (אנשובי) · שיטפונות וגלישות קרקע בפרו ובאקוודור · בצורות ושריפות באינדונזיה ובאוסטרליה

מערכת הנהר: מהמוצא עד השפך

מהמוצא לשפך: קו פרשת מים ← יובלים ← אפיק ראשי ← דלתה ← בסיס סחיפה · אגן ניקוז = כל השטח שמתנקז לנהר

צורות נוף במהלכו של נהר

עילי (הרים): חתירה והסעה - עמקים צרים, קניונים, מפלים · תחתי (מישור): השקעה - מישור הצפה, פיתולים (גדת סחיפה / גדת צבירה) · שפך: דלתה

מישור הצפה

מישור הצפה = שטוח ונמוך משני צדי האפיק, נבנה משכבות סחף בהצפות ← פורה, מים, שטוח (מישור האינדוס) · אבל חשוף להצפות

אדם ונהר: מה הנהר נותן

הנהר נותן: מים לחקלאות (מישור האינדוס) · תובלה (הריין) · תעשייה (הריין, הרוהר) · חשמל ומים (טרבלה, הובר) · תיירות

סכר על נהר: תועלות ונזקים

סכר: תועלות - ויסות זרימה ופחות שיטפונות, חשמל, השקיה (טרבלה, הובר) · נזקים - הצפת המעלה, פחות סחף במורד (דלתת הנילוס, אסואן), חסימת דגים

זיהום נהר ושיקומו: הריין

הריין: זיהום (תעשייה, ביוב, דשנים) ← פחות חמצן ← פחות מינים · שיקום: טיהור שפכים, חקיקה, שיתוף פעולה בין המדינות

כדור הארץ והסביבה: אנרגייה, ימים ושינויים גלובליים

אנרגיית הרוח: איך מפיקים, איפה ולמה

רוח: רוח ← להבים ← ציר ותיבת הילוכים ← גנרטור ← רשת · תנאים: מישור פתוח, חוף, רכס · מקומות: המישורים הגדולים בארה"ב, קליפורניה, בריטני, הים הבלטי, הגולן והגלבוע · מגבלות: לא יציב, ציפורים, נוף, רעש

אנרגייה מגאות ושפל ומגלי ים

גאות ושפל: משיכת הירח (והשמש) + סיבוב כדור הארץ, פעמיים ביממה · סכר עם טורבינות במפרץ או בשפך, תנאי: הפרש גדול · יתרון: צפוי מראש · הראנס (צרפת, 1966), שיהווה (דרום קוריאה) · הים התיכון לא מתאים · גלים: תנאי - גובה הגלים ותדירותם

ביו-אנרגייה: ממה מפיקים, איך ולמה

ביו-אנרגייה = מחומר אורגני · אתנול מקני סוכר ותירס (ברזיל) · ביוגז מפסולת ומגז מטמנה (חירייה) · ביומסה מעץ ושאריות (המדינות הבלטיות) · יתרונות: פחות יבוא נפט, מתחדש, קולט פחמן דו-חמצני בגידול · מגבלה: שטחים גדולים, כריתת יער (מטעי הדקלים באינדונזיה)

דיג מול חקלאות ימית

דיג = ציד מהטבע · חקלאות ימית = גידול מבוקר בכלובים ובבריכות · 1990-2018: דיג יציב (כ-83 ← כ-98 מיליון טון), חקלאות ימית עלייה חדה (כ-19 ← כ-117), עקפה ב-2014 · גורם: דיג-יתר + ביקוש עולה

השימושים הכלכליים: מה מאפשר אותם ואיפה

שימושים: מזון (דיג, חקלאות ימית) · תחבורה וסחר (נמלים, נתיבי שיט) · תיירות · אנרגייה · התפלה · דיג עשיר = עליית מים עשירים במזון (נמיביה, זרם בנגואלה)

זיהום הים והחופים: הגורמים והנזקים

מקורות: שפכים עירוניים, תעשייה, דשנים, נפט, אבק ממפעלים, כלובי דגים, תיירות · מגבירים: ים סגור, זרמים חלשים, מים חמים · נזק: אאוטרופיקציה, מוות של דגים, פגיעה בתיירות ובדיג

דרכי ההתמודדות עם זיהום הים

התמודדות: טיהור שפכים (השפד"ן) · אמנת ברצלונה (1976) · הגבלת פיתוח בחוף · שמורות ימיות · חקלאות ימית בת-קיימה · חקיקה, אכיפה וחינוך

מה גורם לשינוי האקלים: גורמי אדם וגורמים טבעיים

גורמי אדם: דלקים מאובנים (תעשייה, חשמל, תחבורה), בירוא יערות, בקר ואורז ופסולת (מתאן), תרבות הצריכה · טבעי: קפאת עד וביצות (מתאן), הר געש = קירור זמני (פינטובו 1991) · טבעי בלבד = כמעט אין שינוי; בפועל עלייה חדה מאז שנות ה-60

אפקט החממה הטבעי מול אפקט החממה המוגבר

טבעי = כ-15 מעלות במקום כ-18 מעלות מתחת לאפס, חיוני לחיים · מוגבר = יותר גזי חממה מפעילות האדם ← יותר חום נכלא ← התחממות

תוצאות השינויים האקלימיים

תוצאות: המסת קרח ועליית מפלס הים · גלי חום (אירופה 2003) · בצורת ושריפות (אירופה 2022, ישראל) · גשמים עזים, שיטפונות וגלישות קרקע · הפשרת קפאת עד (אלסקה) · אלמוגים ואוקיינוס · מדבור (הסאהל)

בצורת אקלימית מול בצורת חקלאית

בצורת אקלימית = משקעים הרבה מתחת לממוצע לאורך זמן ← פחות מים במקורות · בצורת חקלאית = הגשם לא בזמן ובהפסקות ← פגיעה ביבולים · התמודדות: טפטוף, גידולים עמידים, מאגרים, התפלה, קולחין

דרכי התמודדות האדם עם שינויי האקלים

התמודדות: אנרגייה מתחדשת · תחבורה נקייה · חיסכון ובנייה ירוקה · ייעור · צמצום מתאן · הסכמים: קיוטו 1997, פריז 2015 (195 מדינות), גלזגו 2021 (מתאן מינוס 30% עד 2030) · קשיי מדינות מתפתחות: הון וטכנולוגיה, צמיחה, חקלאות מסורתית

מדבור מול בצורת

בצורת = מיעוט משקעים זמני · מדבור = הידרדרות קרקע וצמחייה עד שטח דמוי מדבר, ממושך · בצורת + לחץ של אדם ← מדבור

הגורמים למדבור

טבעי: בצורת ושינויי אקלים · אדם: רעיית יתר, כריתת עצים, עיבוד יתר, השקיה לא נכונה (המלחה) · איפה: ספר המדבר, אקלים צחיח למחצה - הסאהל, דרום-מערב ארה"ב

ההשלכות של המדבור

השלכות: סחיפה ואובדן פוריות · סופות אבק (אירן) · פגיעה ביבולי בעל ובמרעה, מעבר לשלחין (צפון הנגב) · פגיעה במערכות אקולוגיות

התמודדות האדם עם המדבור

התמודדות: ייעור (החומה הגדולה הירוקה, 2005, 7,100 ק"מ) · הגבלת רעייה · איסוף נגר · טפטוף וגידולים עמידים · העברת מים (קולחין לנגב) · חלופה לעצי הסקה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.