דף כללים בגאוגרפיה לבגרות
כל הכללים לשינון לפי נושא. ההסברים, דרכי הפתרון והדוגמאות - בסיכום של כל נושא.
הבגרות בגאוגרפיה: השאלונים ודרכי התשובה
שאלון 57381 בתשפ"ז
57381: ארץ ישראל 36 (חלק א: 1 מ-3, 22; חלק ב: 1 מ-3, 14) · מזרח תיכון 28 (2 מ-4, 14+14) · נתי"ב 36 (חובה: 3 סעיפים מ-4, 12; ועוד 2 מ-4, 12+12)
שאלון 57282 (אקסטרנים)
57282: פרק אחד (פיתוח ותכנון / כדור הארץ), 4 שאלות מ-7, 25 לשאלה
שאלון 57361 (סמסטר ראשון בתיכון)
57361: מזרח תיכון 1 מ-4 (28) + נתי"ב חובה (24) + 2 מ-4 (24+24)
חומרי העזר: האטלס בבחינה
אטלס מותר (בלי המילון למונחים) · שאלת אטלס ישראל = מפה מאוגדן המפות, מצורפת כנספח
מה כותבים לכל מילת הוראה
ציינו = שם בלבד · הציגו / תארו = מה יש ומה קורה · הסבירו = גורם ← מנגנון ← תוצאה · קבעו = הכרעה + נתון · נמקו = עמדה + נימוק
המילים של תיאור נתונים
מגמה = עלייה / ירידה / ללא שינוי · קצב = מהיר / איטי · הבדל = יותר / פחות, ואילו
ניסוח של מיקום ושל שינוי במפה
מיקום = כיוונים · קו זז = מצפין / מדרים · שינוי = כיוון + איפה · הבדל = יותר / פחות
איזו מפה פותחים
פיזית = נוף וגובה · מדינית = מדינות וגבולות · אקלים = גשם וטמפרטורה · אוכלוסייה = צפיפות · כלכלית = שימושי קרקע
בניית משפט השוואה
השוואה = אותו קריטריון + שני הצדדים + מילת ניגוד (ואילו / לעומת / יותר / פחות)
ארץ ישראל: נוף, אקלים והתמודדות האדם
רצועות האורך ויחידות הנוף
ממערב למזרח: מישור החוף · אזור ההר (גליל, כרמל, שומרון, יהודה, הרי הנגב) · הבקע (חולה, כינרת, בקעת הירדן, ים המלח, ערבה) · רמת הגולן והחרמון
תהליכים גאולוגיים: ים המלח והכנרת מול החרמון
ים המלח והכנרת = שבירה ושקיעה לאורך השבר הסורי-אפריקאי · החרמון = התרוממות וקימוט (כ-2,800 מ', גיר ודולומיט)
ההשלכות של המגוון הנופי, לפי תחום
חקלאות: עמק יזרעאל (קרקע סחופה, מישור), צפון הנגב (לס, שעורה בבעל), ים המלח (תמרים) · תיירות: ים המלח (מרפא), טבריה (נופש), החרמון (שלג) · משאבים: מינרלי ים המלח · התיישבות: מישור נוח, הר מקשה
יתרון וקושי של מאפיין פיזי
הר: נוף וגשם ↔ קשה לתשתיות · עמק / מישור: חקלאות ובנייה ↔ קרה בחורף · מדבר: שמש וקרינה ↔ חום ומחסור במים
סוגי האקלים בישראל
ים-תיכוני מעל 400 מ"מ · ערבתי (צחיח למחצה) 200-400 · מדברי (צחיח) מתחת ל-200 · קו הצחיחות = קו 200 מ"מ: בשנה גשומה מדרים, בשנה צחיחה מצפין
גורמי האקלים בישראל
קו רוחב (צפון = שקעים, דרום = לחץ גבוה) · גובה (−0.6-0.7°C ל-100 מ', ויותר גשם) · מרחק מהים (לחות, מיתון) · צל גשם (מדרונות מזרחיים)
המצבים הסינופטיים בעונות השנה
חורף: שקע קפריסין (גשם), הרמה הסיבירית (לחץ גבוה) · סתיו ואביב: אפיק ים סוף (גשמי פתע ושיטפונות) · אביב: שקע שרבי (שרב) · קיץ: האפיק הפרסי (לחות ועומס חום בחוף)
תופעות אקלימיות
צל גשם (מדבר יהודה) · בריזה (חוף) · קרה (רמת הגולן, עמקים) · גשמי פתע ושיטפונות (נגב, ערבה) · משרע נמוך (חוף) · עומס חום = חום + לחות
המאפיינים הפיזיים של אזור ים המלח ושימושי הקרקע
אקלים מדברי = בריכות אידוי ותמרים · מינרלים (אשלג, מגנזיום, ברום) = תעשייה ותיירות מרפא · המקום הנמוך בעולם = תיירות · מעיינות = חקלאות
הגורמים לירידת המפלס
גורמים: הטיית מי הירדן (סכר דגניה, תעלת עבדאללה, סכרים על הירמוך) · שאיבה מהאגן הצפוני לבריכות האידוי באגן הדרומי
ההשלכות של ירידת המפלס
בולען = מי תהום מתוקים ממיסים שכבת מלח → חלל → קריסה · נפגעים: תיירות, תחבורה (כביש 90), חקלאות (תמרים), תעשייה (נתק בין האגנים) · נעזרת: הפקת המלחים
דרכי התמודדות שהוצעו
התמודדות: צמצום שאיבת המפעלים · חידוש זרימת מים מתוקים · הזרמת מי ים או תמלחת מים סוף
התנאים הקיצוניים
מעט גשם (פחות מ-200 מ"מ, ערבה ואילת פחות מ-50) · תנודתיות (43.2 מול 384.1 במשמר הנגב) · שיטפונות בזק · חום ואידוי רב
דרכי ההתמודדות
לימן = שקע + סוללה + עצים (נגר עילי) · מאגר נגר · קולחים מהשפד"ן לצפון הנגב · מים מליחים (בקעת הירדן) · טפטוף וחממות · שעורה בבעל · אנרגיה סולרית
מדבור בצפון הנגב
מדבור = צחיח למחצה → מדברי · השפעות: פחות יבולים, מעבר לשלחין, סופות אבק וסחיפה, עומס חום
ארץ ישראל: גבולות ואוכלוסייה
סוגי קווים: שביתת נשק, הפסקת אש וגבול מוסכם
שביתת נשק = זמני, סוף הקרבות ("הקו הירוק", 1949) · הפסקת אש = זמני (1967: ירדן, סואץ, הגולן) · מוסכם = הסכם + הכרה הדדית (מצרים 1979, ירדן 1994) · טבעי = נהר, ים, בקע
השינויים בגבולות ישראל
1947 תכנית החלוקה (ירושלים בין-לאומית, לא מומש) · 1949 קווי שביתת הנשק, "הקו הירוק", ירושלים מחולקת · 1967 ששת הימים: ירדן (נהר הירדן), סואץ, הגולן; ירושלים אוחדה · 1979 שלום עם מצרים: רפיח-טאבה, סיני הוחזר · 1994 שלום עם ירדן: ירמוך, ירדן, ים המלח, ערבה
גורמים לשינוי תוואי גבול
גורמים לשינוי גבול: מלחמה (1967 - הקו לנהר הירדן) · הסכם שלום (1994 - גבול מוסכם) · תהליך טבעי (אפיק הירדן, הצטמקות ים המלח, סחף בערבה)
ההשלכות של שינויי הגבולות
השלכות: מדיני (קו זמני ← גבול מוכר) · כלכלי (גז לירדן, תעשייה, תיירות) · חקלאי (הערבה, נהריים, צופר) · עירוני (ירושלים מחולקת ← מאוחדת)
הרכב האוכלוסייה לפי קריטריונים
הרכב: לאום ודת (יהודים, ערבים, דרוזים, אחרים) · יהודים לפי מוצא (ילידי הארץ / חו"ל) ולפי דתיות (חרדים, דתיים, חילוניים) · לא-יהודים לפי דת (מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים)
מגזר, אוכלוסיית רוב ואוכלוסיית מיעוט
מגזר = קבוצה עם דת / לאום / אורח חיים משותף · רוב = יהודים · מיעוט = ערבים, דרוזים, צ'רקסים · קיבוץ גלויות · "כור היתוך"
יתרונות וחסרונות של הרכב מגוון
הרכב מגוון: יתרון - רב-תרבותיות, ידע ומקצועות, תיירות · חיסרון - מתיחות, הפרדה, פערים, שירותים נפרדים
מדדים חברתיים-כלכליים
מדדים חברתיים-כלכליים: הכנסה לנפש · השכלה · רמת מינוע · צפיפות מגורים · מדד חברתי-כלכלי (אשכולות)
למה הפריון יורד בקבוצה באוכלוסייה
ירידה בפריון: השכלה ותעסוקת נשים · מודרניזציה ועיור · תכנון משפחה · גיל נישואין עולה · ירידה בתמותת תינוקות
ילודה, תמותה, ריבוי טבעי, פריון ותוחלת חיים
ריבוי טבעי = ילודה - תמותה (ל-1,000 תושבים) · פריון = ילדים לאישה · תוחלת חיים = שנים צפויות
צורות של פירמידת גילים
בסיס רחב = צעירה, פריון גבוה (ירושלים) · בסיס צר + ראש רחב = מזדקנת (בת ים) · פריון יורד ← פחות תלויים צעירים, יותר יצרנים, ואחר כך הזדקנות
תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה
תוחלת חיים עולה: רפואה ושירותי בריאות · רמת חיים (תזונה, דיור, תברואה) · אורח חיים בריא · הזדקנות גם בגלל ירידה בפריון
ההשלכות של מבנה הגילים ודרכי התמודדות
תלויה צעירה רבה ← חינוך, טיפות חלב, גנים · תלויה מבוגרת רבה ← בתי אבות, מרכזי יום, סיעוד · הזדקנות ← העלאת גיל הפרישה
ארץ ישראל: היישוב הכפרי והעירוני
עקרונות הקיבוץ ואיך הם נראים במפה
עקרונות הקיבוץ: תעסוקה בחקלאות (שדות נרחבים סביב) · שוויון (מגורים אחידים) · שיתוף נכסים (מבני ציבור ומשק במקום אחד, לא ליד כל בית)
העיר העברית בעליות הרביעית והחמישית
העיר העברית (עליות רביעית וחמישית): תל אביב (אחוזת בית, הון פרטי) · חיפה (נמל ותעשייה במפרץ) · עפולה (עמק יזרעאל) · מסחר, שירותים ותעשייה
הקיבוץ מול העיר העברית
קיבוץ = חקלאות, משק שיתופי · עיר עברית = מסחר, שירותים ותעשייה, משק פרטי
התמורות בקיבוצים מאז שנות ה-90
תמורות בקיבוץ: גיוון תעסוקתי (שירותים, תיירות, תעשייה) · עבודה מחוץ לקיבוץ ושכירים · הפרטה (שירותים בתשלום, דירות פרטיות, שכר לפי עבודה) · שכונות הרחבה על קרקע חקלאית
יישוב חקלאי ליד העיר
יישוב חקלאי ליד העיר (רשפון, שפיים, גן שמואל, רמת רחל) → מסחר, תעשייה ומגורים על קרקע חקלאית → פחות שטחים פתוחים, פגיעה במרכזי הערים
ליבה מול פריפריה: מסחר או תיירות
ליבה (הרצועה הכפרית בשולי מטרופולין תל אביב-יפו) = מסחר · פריפריה (הגליל והנגב) = תיירות ונופש
איך נוצר מטרופולין
היווצרות מטרופולין: עיר מרכזית צומחת → צפיפות ויוקר דיור → פרבור לטבעות → העבודה נשארת בגלעין → יוממות → עיור היישובים בשוליים
הגלעין מול הטבעות
גלעין = מסחר, משרדים, תעשייה, תעסוקה · טבעות = מגורים · הקשר = יוממות מהטבעות לגלעין
עיור במרחב הכפרי שבשולי המטרופולין
עיור בשולי המטרופולין: הגירה מהעיר → שכונות חדשות על קרקע חקלאית · יוממות · מסחר ושירותים (שפיים, גן שמואל, רשפון-געש)
הגורמים להתפתחות מטרופולין חיפה
מטרופולין חיפה: הר + מישור + מפרץ טבעי · נמל · תעשייה ובתי זיקוק במפרץ · טכניון ואוניברסיטת חיפה · רכבת וכבישים לצפון ולעמקים · מעכב: זיהום תעשייתי (הקישון)
המאפיינים הייחודיים של ירושלים
ירושלים: בירה (הכנסת, בית המשפט העליון, קריית הממשלה, משכן הנשיא) · הישענות-יתר על שירותים (41.2% מול 34.1% ב-2015) · עזיבת אוכלוסייה · הגירה בין שכונות · ניגודים: חילונים / דתיים-לאומיים / חרדים, יהודים / ערבים
היתרונות היחסיים של ירושלים לפיתוח הכלכלי
יתרונות ירושלים: בירה ומרכז שלטון · עיר קדושה ומורשת - תיירות · אקדמיה ומחקר - הייטק (הר חוצבים) · תוכנית "לביא" (2022)
ירושלים אחרי מלחמת ששת הימים: השינוי במרחב
ירושלים: 1949-1967 מחולקת (קו שביתת נשק ישראל-ירדן) · מ-1967 העיר אוחדה ושטח השיפוט הורחב
מטרופולין ירושלים מול מטרופולין תל אביב
מטרופולין ירושלים: קטן, רק גלעין וטבעת חיצונית · קשיים: טופוגרפיה הררית; יישובים ערביים עם קשרים לרמאללה ולבית לחם
מה העיור משנה ביישוב
עיור בכפר הערבי והדרוזי: שימושי קרקע (התפשטות על אדמות חקלאיות, מסחר ומבני ציבור) · תשתיות (כבישים סלולים, עוקף) · תעסוקה (מכלכלה ראשונית לשירותים) · אורח חיים (מודרניזציה)
איפה המסחר ומבני הציבור ביישוב, ולמה
מסחר = לאורך הכביש הראשי (נגישות) · מבני ציבור = קטנים בשולי הגלעין ולאורך הכביש (נגישות לכולם), גדולים בשולי היישוב (שטח)
כפרים שהפכו לערים: התמורות במבנה
כפר שהפך לעיר (אום אל-פחם, טירה, טייבה, סחנין): בנייה לגובה · מסחר ושירותים · תכניות מתאר
התמודדות עם סוגיות של איכות הסביבה
איכות הסביבה ביישוב הערבי והדרוזי: תכנון ופיתוח · חינוך · הקצאת משאבים · שיתוף פעולה עם רשויות
ארץ ישראל: גלעין מול שוליים
מושגי היסוד של הפערים
צפיפות = תושבים לקמ"ר · גבוהה במרכז ("בין גדרה לחדרה"), נמוכה בנגב · שטח לא נושב מוריד את הממוצע · סף כניסה = מינימום לקוחות לשירות
רמת חיים מול רמת פיתוח
רמת חיים (התושבים) = הכנסה, השכלה, פעילות עסקית, צפיפות דיור · רמת פיתוח (האזור) = נגישות לשירותים, תעסוקה, מיומנות כוח אדם, השקעות, תפקודים, ספי כניסה, הגירה פנימית
גלעין מול שוליים בישראל: המאפיינים
גלעין = מחוז תל אביב + מחוז המרכז: צפיפות גבוהה, אשכולות גבוהים, מידע ותקשורת, אוניברסיטאות · שוליים = מחוז הצפון + מחוז הדרום: צפיפות נמוכה, אשכולות 1-4, תעשייה וכרייה, מכללות, הגירה שלילית
למה נוצרים הפערים
גורמי הפערים: ריחוק ונגישות נמוכה · ריכוז הון אנושי, מוסדות ועסקים בגלעין · סף כניסה גבוה מדי לאוכלוסייה דלילה · הגירה שלילית של צעירים ומשכילים · מדבר (הנגב)
ארבע הדרכים: מה עושים ואיך זה עוזר
ארבע דרכים: חיזוק מטרופולינים (חיפה, באר שבע) · נגישות (כביש 6, רכבת עכו-כרמיאל, רכבת לבאר שבע, רכבת העמק, נמל התעופה רמון) · השקעה בתשתיות ושירותים (השכלה גבוהה) · אזורי עדיפות לאומית (מענקים, הטבות מס, דיור)
הכלים של אזורי העדיפות הלאומית
עדיפות לאומית: חוק עידוד השקעות הון (מענקים והטבות מס למפעלים) · "בנה ביתך" (מגרשים לבנייה עצמית) · שיקום שכונות (דיור ושירותים בשכונות חלשות)
התועלת והמחיר של כל דרך
נגישות: + משרות הגלעין בלי לעזוב / - "פרבר שינה", עלות, שטחים פתוחים · חיזוק: + תעסוקה ושירותים במקום / - פגיעה בשטחים פתוחים ביישובים חדשים
ארץ ישראל: תמורות בכלכלה
מגזרי הפעילות הכלכלית: מראשונית עד חמישונית
ראשוני = חקלאות, כרייה · שניוני = תעשייה · שלישוני = שירותים, מסחר, תיירות · רביעוני = ידע ומידע, מו"פ, הייטק · חמישוני = קבלת החלטות, שלטון
המגמות בתעסוקה ובתרומה לתל"ג, והגורמים להן
חקלאות: ירידה, מענף ראשי לענף משני · תעשייה: ממסורתית לעתירת ידע (תרומה גבוהה לתל"ג) · שירותים: עלייה, רוב המועסקים · נקודות זמן: שנות ה-50, ה-80, ה-2000
ישראל מול העולם המפותח והעולם המתפתח
מפותח (בריטניה, גרמניה) = מעט חקלאות, הרבה שירותים · מתפתח (מצרים, קניה) = הרבה חקלאות · ישראל = כמו המפותח
סוגי חקלאות ומשק: מושגים קרובים
בעל = רק גשם · שלחין = השקיה · אינטנסיבית = הרבה השקעה לדונם · אקסטנסיבית = שטח גדול, מעט השקעה לדונם · מעורב = הרבה ענפים, עתיר עבודה · מתמחה = ענף אחד, עתיר ידע
תרומת החקלאות ומעורבות הממשלה: מאתוס ציוני למציאות משתנה
תרומה: כלכלית (מזון, תעסוקה בפריפריה) · תרבותית (חזון ציוני, אחיזה בקרקע) · סביבתית (שטח פתוח) · מכסת ייצור = תקרה לכל חקלאי · סובסידיה = תמיכה כספית · היום: לפי דרישות השוק
התמורות ברכיבי הענף
תמורות: שטחים (הדרים מהשרון לנגב המערבי) · גידולים (פחות כותנה) · ענפים חדשים (גפן ליין, זית לשמן, צאן לגבינות) · פחות מועסקים · פחות משקל ביצוא
למה גידול נמצא במקום מסוים
דוגמאות: מרעה בגליל · פלפלים בערבה · תות שדה ברמת השרון ובטירה · שעורה = צפון הנגב (לס, מישור)
תרומת המחקר והטכנולוגיה לחקלאות
מים: טפטפות, מים מושבים · אקלים: חממות, מצע מנותק · יבול: זנים חדשים, ביוטכנולוגיה · עובדים: מיכון · מזיקים: הדברה ביולוגית · יצוא: חוץ-עונתי, יצוא ידע
הגורמים להתרחבות השירותים
גורמים: רמת חיים ופנאי (מסחר, קניונים) · כלכלה עתירת ידע (שירותים עסקיים, פיננסים בתל אביב) · אוכלוסייה ושלטון (שירותים ציבוריים, ירושלים) · מחשוב (מידע ותקשורת)
מהרחוב העירוני לקניון ולמרכז המסחר בשולי העיר
רחוב מסחרי = מרכז העיר · קניון = מבנה סגור, ליד כביש ראשי · מרכז מסחר = שולי העיר (שפיים, גן שמואל, צומת ביל"ו) · גורמים: קרקע זולה, מינוע, פרבור, רמת חיים
ההשלכות של מעבר המסחר לשוליים, ודרכי התמודדות
השלכות: מרכז העיר מוזנח · שטחים פתוחים נבנים · תלות ברכב וזיהום · קושי למי שאין רכב · התמודדות: שיפוץ, חניה, הקלות במס, תרבות ובילוי
המע"ר המטרופוליני של תל אביב
מע"ר תל אביב: בורסה, בנקים, ביטוח, שירותים עסקיים · יתרונות הצבירה: לקוחות, נגישות, נתב"ג, כוח אדם משכיל · התרחבות (מתחם הבורסה ברמת גן)
סוגי תיירות ואזורי התיירות
דתית / מורשת = ירושלים, הגנים הבהאיים בחיפה · מרפא = ים המלח, חמת טבריה · נופש וחופים = טבריה, אילת · עסקים = תל אביב · צימרים ונופש פעיל = הגליל והנגב
התמורות בענף התיירות והגורמים להן
אזורים מועדפים: ירושלים, תל אביב, אילת · אי-ביטחון מרחבי = תנודות בתיירות החוץ · תיירות פנים ↑: רמת חיים ופנאי (צימרים, נופש פעיל)
תיירות ופיתוח בר-קיימה
שימור: חופים (הים התיכון, ים המלח, הכינרת) · אלמוגים (מפרץ אילת) · נופי הנגב והגליל · מבנים היסטוריים · בעד בנייה: תעסוקה, מסים · נגד: נוף, אקולוגיה, שטח פתוח
ארץ ישראל: אנרגייה ותחבורה
מקורות האנרגייה לייצור חשמל בישראל
מתחדשים: שמש (נגב, ערבה), רוח (רמת הגולן, הגלבוע, הערבה, הגליל), מים (כפר הנשיא) · מתכלים: גז טבעי (מקומי, מהים), פחם ודלק נוזלי (מיובאים)
מתחדש מול מתכלה
מתחדש = לא אוזל, לא מזהם (שמש, רוח, מים) · מתכלה = דלק מאובן, אוזל ומזהם (פחם, גז, נפט) · או: מקומי (שמש, רוח, גז, מים) מול מיובא (פחם)
הגורמים לעלייה בצריכת החשמל
צריכת החשמל עולה: אוכלוסייה + רמת חיים (מוצרי חשמל) · תעשייה (הייטק) · מסחר (מרכזים מסחריים) · גלי חום (מיזוג) - רק עם הסבר
פתרונות להבטחת אספקה יציבה וסדירה
אספקה יציבה: יבוא ממדינות שונות · גז טבעי מקומי (עצמאות אנרגטית) · מתחדשים: שמש (נגב), רוח (רמת הגולן), מים (כפר הנשיא)
למה לעודד מקור אנרגייה: נימוק לכל תחום
שמש / רוח: זול אחרי ההשקעה · נקי · לא מתכלה · מדבר, שמיים בהירים, רוחות בגולן · גז: עצמאות אנרגטית · פחות מזהם מפחם · בצינורות לכל אזור
תחנות כוח לאורך החוף: ההשלכות
תחנות כוח על החוף (חדרה, אשקלון; פחם באוניות): תחרות על שימושי קרקע · שינוי נופי · זיהום סביבתי
מושגי התחבורה
נסועה = סך הק"מ · רמת מינוע = כלי רכב ביחס לאוכלוסייה · יוממות = נסיעה יומית לעבודה · גודש תנועה (לא "פקקים") · צוואר בקבוק = קטע שכל התנועה עוברת בו · אגרת גודש = תשלום על כניסה ברכב פרטי למרכז העיר בשעות העומס
הגורמים שמשפיעים על התפתחות תשתיות התחבורה
גורמים לתשתיות: פיזי (הרים - ירושלים) · היסטורי · יישובי (ריכוז במטרופולין תל אביב) · פוליטי (כביש 6, עכו-כרמיאל, רכבת לבאר שבע)
הגורמים לבעיות במערך התחבורה
גורמים לבעיות: רמת מינוע · יוממות · צפיפות של יישובים · צפיפות בתוך יישובים · הקצאה בלתי מספקת של משאבים
ההשלכות של גודש התנועה, לפי תחום
השלכות: כלכלה (דלק, פריון, תאונות) · סביבה (זיהום אוויר, גזי חממה, רעש) · הפרט (זמן נסיעה)
דרכים לפתרון בעיות התחבורה
פתרונות: רכבת בין-עירונית ופרברית (עכו-כרמיאל, באר שבע) · רכבת קלה (תל אביב 2023, ירושלים) · נתיבי תחבורה ציבורית · מסילה רביעית באיילון · כביש 6 · אגרות גודש
בעד ונגד: רכבת כבדה ורכבת קלה
רכבת כבדה: בעד - פחות עומס, חיבור הפריפריה · נגד - עלות, שטחים פתוחים · רכבת קלה מול אוטובוס / מטרו: בעד - יותר נוסעים, פחות גודש · נגד - רמזורים, לא מדלת לדלת, קיבולת קטנה
שלושת נמלי הים של ישראל
חיפה = הגדול: מפרץ טבעי, מים עמוקים, שטח מישורי, רכבת העמק · אשדוד = השני · אילת = הקטן: ים סוף בלי תעלת סואץ, יבוא רכב, יצוא מחצבים, מרוחק מהמרכז
למה המטענים בנמלים גדלים
המטענים גדלים: רמת חיים (צריכה, הורדת מכסים - יבוא) · אוכלוסייה (עם הסבר) · הסכמי סחר (יצוא) · כמעט כל הסחר בים
תחרות, חלוקת תפקידים ונמלים חדשים
חלוקת תפקידים: הים התיכון (חיפה, אשדוד) = אירופה ואמריקה · אילת = אסיה · תחרות מוזילה מחירים · נמל חדש: נמל המפרץ (חיפה), אי מלאכותי מול חדרה (הצעה)
נמלי האוויר
נתב"ג: רעש, זיהום אוויר, שטח גדול · שדה תעופה בתוך אילת: רעש, בטיחות, קרקע במרכז העיר · רמון (תמנע): חלופה לנתב"ג, תיירות בדרום · חיסרון: נדידת ציפורים, גבול ירדן
ההשלכות של נמל ושל נמל תעופה על סביבתם
השלכות נמל ונמל תעופה: שימושי קרקע (שטח חוף, מגבלות בנייה) · תעסוקה · תחבורה (משאיות) · סביבה (זיהום ים, אוויר, רעש)
ארץ ישראל: איכות הסביבה ופיתוח בר־קיימה
סוגי המפגעים במיקוד
מפגעים: גופי מים (קישון, חדרה, לכיש; אקוויפר החוף וההר) · אוויר (גוש דן, מפרץ חיפה) · קרקע (רמת חובב, דודאים, חירייה בעבר) · קרינה (אנטנות, מתח גבוה; דלית אל-כרמל, נען, צורן) · סובב טבעי (החולית באשדוד, פרדסי השרון)
שימוש הקרקע והמפגע שהוא יוצר
מחצבה = נוף, בתי גידול, אבק, רעש · מטמנה = תשטיפים, מתאן, ריח, מזיקים · נמל תעופה = רעש, שטח · תעשייה כבדה = ארובות, מחלות נשימה · רפת = חנקות, ריח · חקלאות = דשנים לנחל · אנטנות = קרינה, מפגע חזותי
הגורמים לפגיעה בסביבה
הגורמים: גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים (צמודי קרקע, מינוע, צריכת מים וחשמל, פסולת) · אינטרסים כלכליים (הפקעת חופים: הכנרת, מרינה הרצליה, מלונות אילת; מסחר בשטח חקלאי: גן שמואל, שפיים, כפר ביל"ו)
מושגים קרובים
שפכים ≠ קולחין (מטוהרים) · תשטיפים = נוזלים מהמטמנה למי התהום · צמודת קרקע = בזבוז קרקע, רוויה = חוסכת · זיהום אוויר ≠ גזי חממה
תכנון וניהול סביבתי: תמ"א, תב"ע ותכנית אב
תמ"א = ארצית, סטטוטורית, כל התכניות מתאימות לה (תמ"א 35) · תב"ע = מקומית, ייעודי קרקע · תכנית אב = מנחה לטווח ארוך · תכנון לפי תמ"א = בנייה במקום מוגדר, שמירה על רצף שטחים פתוחים
חקיקה ואכיפה
חוקים: המים, מניעת מפגעים, כנוביץ, התכנון והבנייה, בריאות העם · איסורים: שפכים לנחלים, בנייה ב-100 מ' מהחוף · אכיפה ופיקוח · היטל הטמנה · חובת איסוף אריזות
תיקון משגי העבר
תיקון משגי העבר: חירייה - ממזבלה לפארק (1998) · הקישון - ממטרד למשאב (רשות הנחל 1994) · הירקון - מנחל מזוהם ל"ריאה ירוקה" · החולה - מימה שיבשה לשמורת טבע
"פרקליטי השימור"
פרקליטי השימור: ארגונים "ירוקים" (החברה להגנת הטבע) · שדלות · המשרד להגנת הסביבה · מערכת החינוך · מעורבות הציבור בתכנון
טיפול בפסולת לפי פיתוח בר-קיימה
פסולת: הפרדה במקור / בקצה · מחזור · קומפוסט · אנרגייה ממתאן · שרפה (חשמל, אבל זיהום אוויר ואפר) · היטל הטמנה · שיקום מטמנות (חירייה)
דרכי התמודדות עם מפגעים נוספים
מחצבה = שיקום בתום השימוש · רפת = ביוגז · נחל: מניעה (איסור, טיהור, אכיפה) / שיקום (בוצה, קולחים, מעיינות) · קרינה = זהירות מונעת · שטח פתוח = תמ"א, בנייה רוויה
למה שטחים פתוחים חשובים, ומה מאיים עליהם
שטחים פתוחים = נכס לאומי (טבע ונוף, חוסן אקלימי, חברה, תיירות) · לחצים: פיתוח עירוני, תשתיות, חקלאות אינטנסיבית · הבעיה: אין תקציב תחזוקה, התועלת לא מתומחרת בשוק
שירותי המערכת האקולוגית
שירותי מערכת אקולוגית (כ-30, "המארג"): אספקה (האבקה) · ויסות (פחות זיהום קרקע ומים, מגוון מינים, ניהול נגר) · תרבות (נוף, פעילות ומפגש) · כ-20,000 ש"ח לדונם בשנה
עלויות הביצוע: מה מייקר את השיקום
עלות הביצוע: 2,300–500,000 ש"ח לדונם · מייקרים: זיהום קרקע ועבודות עפר, אילוצי שטח, פריפריה, קליטת קהל אינטנסיבית, תכנון מורכב · שטח גדול = עלות כוללת עולה, לדונם יורדת
התחזוקה השוטפת
תחזוקה: כוח אדם / תפעול / כלליות · 4 רמות: אינטנסיבי, אינטנסיבי למחצה, אקסטנסיבי, ללא נגישות · יותר שטח = פחות לדונם · יותר מבקרים = יותר הוצאות (חורשת טל מול בית שערים)
מודלים למימון השיקום
מימון: תשלומים עבור שירותי המערכת (נחל ציפורי, כ-350 ש"ח לדונם לשנה) · אשראי פחמן (קרדיט = טונה CO2; כפר רופין) · תיירות אקולוגית (דמי כניסה, ניהול קהל) · הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים (1% מהכנסות רמ"י)
איך מעריכים את התועלת לציבור
הערכת התועלת: עלות הנסיעה · עלות ההחלפה (האבקה מלאכותית) · העלות הנמנעת (שיטפונות, זיהום קרקע) · אי-עשייה עולה כסף
המסקנות של המאמר
מסקנות: תכנון כלכלי מפורט · תחזוקה מובנית בתקציב · חקיקה ומימון ציבורי (כמו באיחוד האירופי) · "השקעה בנכס לאומי", לא "הוצאה"
המזרח התיכון: תיחום, מאפיינים ומיקום
השמות של החבל
לבנט = "הזריחה", חופי מזרח הים התיכון · הסהר הפורה = קשת פורייה מהחידקל והפרת עד ארץ ישראל · המזרח הקרוב = שם אירופי, לפי המרחק מאירופה · קדמת אסיה = החלק הדרום-מערבי של אסיה
הקריטריונים לתיחום החבל
תיחום לפי: אקלים מדברי · מדבר ונהר · דת (אסלאם), לאום ושפה (ערבית) · מורשת עות'מאנית · מבנה יישובים ואדריכלות
פני השטח והאקלים: גורמים ודוגמאות
קו רוחב 20-30 = רצועת המדבריות · קרוב לים = משרע קטן (אנטליה, טרבזון) · גבוה = קר (וָן) · הרים מול הרוח = משקעים ונהרות (זגרוס) · צל גשם = מדבר (טורקמניסטן)
השפעות האקלים המדברי על החבל
אקלים מדברי ← אוכלוסייה דלילה, צפופה ליד נהרות · חקלאות שלחין בעמקים ובנאות מדבר · התפלה ויבוא מזון · שמש = אנרגיה סולארית ותיירות
מדינות בשולי החבל: מה משותף ומה לא
מרוקו: אסלאם + ערבית, בלי נפט · פקיסטן: אסלאם, לא ערבית · טורקמניסטן: מדבר + אסלאם + נפט, לא ערבית · אתיופיה: מדבר במזרח, לא ערבית, רוב נוצרי
מעברי הים של המזרח התיכון
סואץ = מלאכותי (1869), הים התיכון - ים סוף, הדרך הקצרה אירופה-אסיה · הורמוז = טבעי, המפרץ הפרסי - מפרץ עומאן, נפט המפרץ · באב אל-מנדב = ים סוף - מפרץ עדן · בוספורוס = הים השחור - ים מרמרה
התחומים שבהם בא לידי ביטוי ה"גשר"
גשר בין 3 יבשות ← סחר ותחבורה (מעברי ים, צינורות, נמלי תעופה) · מדיני-צבאי (מעצמות, בסיסים) · מפגש תרבויות
סגירה של מעבר ים: השלכות ודרכי התמודדות
סגירת מעבר ← הקפת אפריקה (כף התקווה הטובה), התייקרות · הורמוז ← מחיר הנפט · סואץ ← אובדן הכנסות למצרים · התמודדות = נתיב עוקף (פטרוליין לינבוע)
יתרונות כלכליים של הסכמי השלום
מצרים: לישראל - שיט בסואץ, טקסטיל, גז; למצרים - תיירות בסיני, תעסוקה, החזרת סיני · ירדן: לישראל - מרחב אווירי, טקסטיל, גז מלוויתן; לירדן - תיירות (עקבה, פטרה), נמל חיפה, QIZ, מים מהכנרת
נתיבים חדשים ושיתוף פעולה אזורי
מרחב אווירי ישראל-ירדן (2020) · מסילה מהמפרץ לחיפה דרך ירדן · מיזם הודו-אירופה (2023) · מפרץ אילת: ניטור ותקנים משותפים · אינטרס משותף ← יציבות
המזרח התיכון: טבע, אדם ומים
השפעות האקלים המדברי על האדם ועל הכלכלה
השפעות המדבר: אוכלוסייה דלילה (צפופה רק ליד מים) · חקלאות שלחין בעמקי נהרות ובנאות מדבר · המלחת קרקע · יבוא מזון · עלות התפלה · יתרון: אנרגיה סולארית ותיירות אתגרית
דרכי ההתמודדות של האדם עם תנאי המדבר
התמודדות עם המדבר: נוודות רעייה · נווה מדבר (סיווה, ריאד) · שלחין לאורך נהרות · הובלת מים (טושקה, סכר טבקה) · חקלאות עתירת ידע (ערב הסעודית) · ערים חדשות ותמריצים (6 באוקטובר, 10 ברמדאן) · העברת בירה (אנקרה)
הסתגלות לעומת פיתוח ושינוי
הסתגלות = חיים לפי התנאים (נוודות, נווה מדבר) · פיתוח ושינוי = שינוי התנאים (הובלת מים, התפלה, טכנולוגיה)
נופי נהרות: המונחים
סחף = קרקע פורייה · דלתא = סחף בשפך · אגן ניקוז = השטח שמזין את הנהר · משטר זרימה = רציף / עונתי (גאות ושפל)
למה האוכלוסייה מתרכזת שם
ריכוז ליד נהר: מים כל השנה + סחף פורה + מישור (תעלות) · דוגמאות: הנילוס (כ-95% מהאוכלוסייה על כ-5% מהשטח), הפרת והחידקל (בגדאד, בצרה)
התפתחות יישובית-כלכלית באזורי החוף
חוף: תיירות (דרום טורקיה, לבנון, דובאי) · סחר ונמלים (עדן) · עיר, נמל והתפלה (כוויית)
לחצים על משאבי המים והקרקע בעמקי הנהרות
לחצים בעמקי נהרות: אוכלוסייה גדלה על קרקע ומים קבועים · פחות מים ומליחות במורד (עירק) · עליית מפלס הים בדלתא (הצפה, המלחה)
אזורים בעלי ייחוד אקלימי במזרח התיכון
ייחוד אקלימי: רמת תימן - מונסון (קפה, גת) · חוף הים השחור - פונטי (תה, מרעה) · זגרוס - הרים גשומים (מרעה, נדידה עונתית) · הרי הלבנון - שלג (סקי, מים) · דרום טורקיה - ים-תיכוני (תיירות)
גורמי האקלים המקומיים
גובה ← קר יותר (כ-0.6°C ל-100 מ') וגשם אורוגרפי · קרבה לים ← משרע קטן · ריחוק מהים ← משרע גדול
המילים של תיאור קלימוגרף
קלימוגרף: משרע (גדול מעל 20 / בינוני-קטן 10-20 / קטן עד 10) · כמות (גדולה מאוד / גדולה / קטנה) · תפרוסת (כל השנה / חורף / קיץ)
הגורמים לירידה בכמות המים
פחות מים: ביקוש עולה (אוכלוסייה, רמת חיים, השקיה בזבזנית) · היצע יורד (בצורות, שאיבת יתר, המלחה, זיהום)
דרכי התמודדות עם המחסור: יתרונות וחסרונות
התמודדות: סכר (אסואן - השקיה כל השנה, חשמל; חיסרון: סחף נעצר) · סכרים לפיתוח אזורי (אטטורק) · התפלה (המפרץ) · מי תהום (א-דיסי, לא מתחדשים) · הובלה (טושקה) · מים וירטואליים
משאב מים משותף: מעלה הנהר ומורד הנהר
מעלה הנהר = שליטה (סכרים, מנוף מדיני) · מורד הנהר = תלות (פחות מים, מליחות) · אקווה משותפת = מלאי אחד, השואב הראשון לוקח יותר
הסדרים לעומת סכסוכים: המקרים
מחלוקות: פרת וחידקל (טורקיה-סוריה-עירק, אין הסכם) · הנילוס הכחול (סכר התחייה, אתיופיה-מצרים) · הסדרים: א-דיסי (ירדן-ערב הסעודית, 2015) · ישראל-ירדן (הסכם השלום 1994)
עקרונות לחלוקה הוגנת של מי נהר בין-לאומי
חלוקה הוגנת: תרומת מים (אתיופיה) · זכות היסטורית ושימוש בהווה (מצרים) · אקלים (בעיקר מצרים, גם אתיופיה) · תלות לפיתוח (שתיהן)
המזרח התיכון: אוכלוסייה, הגירה והכפר
מודל התמורה הדמוגרפית
תמורה דמוגרפית: 1 ילודה ותמותה גבוהות · 2 התמותה יורדת = התפוצצות אוכלוסין · 3 הילודה יורדת, הגידול מאט · 4 שתיהן נמוכות, הזדקנות
האוכלוסייה במזרח התיכון וזמן ההכפלה
זמן הכפלה מתקצר = הגידול מואץ · זמן הכפלה מתארך = הקצב מאט, גם כשהאוכלוסייה עוד גדלה
הגורמים לירידה בפריון ולשונות בין המדינות
פריון יורד: עיור · מעמד האישה, השכלה ועבודה (נישואין מאוחרים) · רמת חיים ותכנון משפחה · מדיניות ממשלתית (אירן, טורקיה, תוניסיה) · ירידה בתמותת תינוקות · חשיפה למערב וחילון
מושגים קרובים: ילודה, פריון, ריבוי טבעי ומומנטום
ילודה = לידות ביחס לאוכלוסייה · פריון = ילדים לאישה · ריבוי טבעי = לידות פחות פטירות · תלויה צעירה 0–14, מבוגרת 65+ · מומנטום = ממשיכים לגדול בטווח הקצר כי יש הרבה צעירים בגיל הפוריות
לחצים דמוגרפיים: ההשלכות של גידול האוכלוסייה
לחצים דמוגרפיים: מזון (מצרים - יבוא) · מים לנפש יורדים · כפר: פיצול קרקע, עוני, הגירת צעירים · עיר: אבטלה, קריסת שירותים, שכונות פלישה · סביבה: זיהום
דרכי התמודדות עם הלחץ הדמוגרפי
התמודדות: תכנון משפחה (אירן, טורקיה, תוניסיה) · הובלת מים לאזור דליל (טושקה) · ערים חדשות במדבר (6 באוקטובר, 10 ברמדאן) · חקלאות עתירת ידע
שלושה סוגים של הגירה בתוך המדינה
נוודות = עם העדר בין מים ומרעה, בלי קבע · סיבובית-עונתית = יוצאים לעונה וחוזרים (טורקיה: תיירות, משכנות רועים) · כפר ← עיר = מעבר קבע (קהיר, עמאן)
הצטמצמות הנוודות והמעבר להתיישבות קבע
הנוודות מצטמצמת: מדיניות השלטון (יישובי קבע ושירותים) · רמת חיים ועבודה בשכר · תמורות: מגורים, תעסוקה, צריכה, השכלה, מעמד האישה
הגירה מהכפר אל העיר: גורמי דחיפה וגורמי משיכה
דחיפה מהכפר: ריבוי טבעי ופיצול קרקע · מיכון · מעט שירותים · משיכה לעיר: עבודה בתעשייה ובשירותים ושכר · חינוך ובריאות · התוצאה: עיור
עיור-יתר: הבעיות ודרכי ההתמודדות
עיור-יתר: מחסור בדיור (שכונות פלישה) · קריסת תשתיות ושירותים · אבטלה, מגזר בלתי פורמלי · זיהום ופשיעה · התמודדות: ערים חדשות (מצרים), פיתוח הכפר והפריפריה, תחבורה מהירה, העברת בירה (אנקרה)
דגם "עיר-כפר"
עיר-כפר = כפריים שגרים בעיר וחיים כמו בכפר · גורמים: הגירה רבה מהכפר, זחילה עירונית, בני הכפר שהגיעו קודם
הגורמים שמעצבים את מבנה הכפר המסורתי
מבנה הכפר המסורתי: ביטחון (ראש גבעה, צפוף) · חיסכון בקרקע החקלאית שבעמק · דוגמאות: לבנון, עמק הנילוס, צפון-מזרח סוריה, הרי תימן
שלבים בהתפתחות הכפר במזרח התיכון
שלבי הכפר: 1 ראש הגבעה, צפוף (ביטחון) · 2 המדרון, כביש מתפתל · 3 המישור, בתים גדולים לאורך כבישים רחבים וחשמל (ביטחון, רמת חיים, רכב)
סוכני שינוי ותכנון יוזם בכפר
סוכני שינוי: המדינה (תכנון יוזם - כפרי המדבר המערבי במצרים, טושקה) · מהגרים שחוזרים לכפר · הכביש והעיר הקרובה
התמורות הכלכליות והחברתיות בכפר
תמורות בכפר: פחות קרקע לנפש (ירושה) והגירת צעירים · גיוון הפרנסה (עבודה בעיר, מסחר, שירותים) · תשתיות · התפרקות המסגרת המשפחתית
זחילה עירונית וכיבוש הכפר על ידי העיר
זחילה עירונית = העיר מתרחבת אל הכפרים שסביבה ובולעת אותם (עמאן) · שדות ← בנייה · חקלאים ← עובדים בעיר · כפר ← חלק מהעיר
המזרח התיכון: כלכלה, נחשלות וגלובליזציה
חקלאות קיום מול חקלאות עתירת ידע
קיום = לצריכה עצמית, חלקה קטנה, עבודת ידיים, יבול נמוך · עתירת ידע = הון + ידע + טכנולוגיה ← יבול רב משטח קטן · מצרים (מתח בין השתיים), ערב הסעודית, ירדן, טורקיה
האמצעים של חקלאות עתירת ידע ומה כל אחד תורם
מיכון · השקיה מודרנית · מים מותפלים ומי תהום · חממות · דשנים והדברה · הון (בערב הסעודית - מהנפט) ← יבול רב משטח קטן, פחות תלות ביבוא מזון
המגבלות של חקלאות הקיום והמכשולים למודרניזציה
מכשולים: אקלים מדברי (מעט משקעים) · שטח מעובד מוגבל (מצרים - עמק הנילוס והדלתא) · מחסור בהון · גידול מהיר של האוכלוסייה ← תלות ביבוא מזון
סוגי תיירות במזרח התיכון ויעדים
סוגי תיירות: דתית (ירושלים, מכה, בית לחם) · מורשת / היסטורית (גיזה, פטרה, מצדה) · מרפא (ים המלח) · חופים / נופש (סיני, אילת ועקבה) · מדברית / אתגרית (האמירויות) · עסקית ועירונית (דובאי)
הגורמים לתנודות בתיירות ולצמיחה איטית שלה
תנודות ומיעוט תיירים: חוסר יציבות וביטחון ("האביב הערבי" 2011) · תשתיות ושירותים ברמה נמוכה · תחרות (ספרד, יוון, דרום איטליה) · הגבלות · עלייה: השקעה ממשלתית ומיקום (דובאי)
שלושת הגורמים לנחשלות
גורמי נחשלות: כוח עבודה (הכפר - מאגר גדול, זול ולא מיומן; עבודת ילדים; השכלה נמוכה; חמולה; מעמד האישה) · תשתיות (הון, תחבורה, אנרגייה, תקשורת, בנייה) · משטר (כלכלה ריכוזית בסוריה, חוסר יציבות)
מושגים קרובים בנושא הנחשלות
פריון קרקע = יבול לשטח · פריון עבודה = תוצר לעובד · אבטלה סמויה = עובדים מיותרים שנראים מועסקים · כלכלה ריכוזית = המדינה שולטת ← מעכבת יזמות
מגמות שינוי: פעולות ליציאה ממעגל הנחשלות
יציאה ממעגל הנחשלות: השכלה והתמקצעות · נשים במגזר השלישוני · תשתיות תחבורה ותקשורת (מדינות המפרץ) · מדיניות שמעודדת השקעות (מצרים - "חזון 2030")
ביטויי הגלובליזציה במזרח התיכון
גלובליזציה במזה"ת: תעשייה (רכב בטורקיה, טקסטיל במצרים, דלתא בירדן) · מסחר (הסכמי סחר חופשי, ברית מכס טורקיה-אירופה) · תקשורת (אינטרנט) · שירותים (בנקאות, תחבורה) · "תרבות המקדונלדס"
שיקולי מיקום של חברה רב-לאומית
מו"פ = בוגרים במדעים וטכנולוגיה, עובדי מו"פ, פטנטים · ייצור והרכבה = שכר נמוך, נמלים ותחבורה, ספקים · מיקום: קרבה לשווקים ונמלים (צפון-מערב טורקיה, סביב ים מרמרה)
יתרונות וחסרונות של הגלובליזציה למדינות המזרח התיכון
יתרונות: תעסוקה והכשרה, הון זר וצמיחה, יצוא ותמ"ג, תחבורה ותקשורת, השכלה ומעמד האישה · חסרונות: תלות בשוק העולמי, פגיעה בתעשייה מסורתית, נאוקולוניאליזם, מתח עם המסורת
מה עוזר להשתלב מול מה מרוויחים מההשתלבות
מסייע להשתלב = גשר בין יבשות, נפט, עבודה זולה · מרוויחים = תעסוקה, הון, יצוא, תשתיות
נתי"ב: מיפוי המרחב והצגתו
האמצעים: מה כל אחד מציג, יתרון ומגבלה
מפה = שטח גדול + שמות + מדידה · תצלום = פרטים מקרוב · תצ"א = מן האוויר: אנכי (ישר מלמעלה) או אלכסוני (בזווית) · לוויין = שטח עצום + מעקב אחרי שינוי · תרשים = כמויות, בלי מיקום · ממ"ג = שכבות
מושגי המפה
מקרא = מה כל סמל וצבע · קנה מידה = מרחק במפה מול מציאות · רשת גאוגרפית = קווי רוחב ואורך · קו המשווה = צפון / דרום · קו גריניץ' = מזרח / מערב · שושנת הרוחות = כיוונים
המפה הפיזית: גובה, יחידות נוף ויישובים
מפה פיזית: ירוק = נמוך, צהוב-כתום = גבוה, כחול = מים / עומק · מזהים יחידות נוף לפי הגוונים · סופרים יישובים לפי סמל המקרא
יתרונות המפה ומגבלותיה
יתרונות: שטח גדול במבט אחד, מיקום ושמות, השוואה בין מפות · מגבלות: הכללה, מתיישנת, עיוות (כדור על משטח)
ממ"ג לעומת מפת אטלס
ממ"ג: שכבות לבחירה, הגדלה והקטנה, מידע עדכני, ניתוח ויצירת מפות · אטלס: קבוע, מתיישן, אבל זמין
קריאה ביקורתית של מפה
קריאה ביקורתית: מי הכין, מתי, לאיזו מטרה, מה חסר
סוגי המפות הנושאיות
פיזית · גאולוגית · יישובית · אקלימית · דמוגרפית · כלכלית · היסטורית · מדינית · חבלית · אקולוגית
איך מפה נושאית מציגה מידע
גוונים = כמות (בהיר מעט, כהה הרבה) · צבעים = סוגים · סמלים = מיקום וספירה · קווים = גבולות ואזורים
מפה סכמטית בשאלון ומפת האטלס
מפה סכמטית: קווי מתאר + נושא, בלי שמות → משווים לקווי המתאר באטלס → מאתרים את האזור → מסבירים במפה נושאית אחרת
נתי"ב: נוף, תהליכים ואקלים
יחידות הנוף ואיך מזהים אותן
יחידות נוף: מישור · רמה · הר · עמק · נהר · חוף מפורץ · ירוק = נמוך, צהוב-חום = גבוה, כחול = מים · בתשובה: צורת נוף + שם (הרי האלפים, עמק הפו)
יחידת הנוף והאדם: יתרונות ומגבלות
מישור = חקלאות, תחבורה, ערים · הר = גבול, יער, מים, תיירות / קשיי בנייה ועיבוד · עמק ונהר = מים, קרקע, שיט · חוף מפורץ = נמל, תיירות
גבול לאורך תוואי טבעי
גבול טבעי = רכס (קו פרשת מים) / נהר / ימה · יתרון: ברור, מכשול להגנה · חיסרון: רכס - קשיי תחבורה; נהר - אפיק זז, מחלוקת על מים
סוגי התנועה בין הלוחות
הפחתה = לוח צולל → תהום, געש, קשת איים, רעידות (צ'ילה, אינדונזיה, ניו זילנד) · התנגשות = קימוט → רכסים צעירים (האלפים, הזגרוס) · פתיחה = רכס מרכז-אוקייני (איסלנד) · החלקה = שבר (סן אנדראס)
הסבר מלא של תופעה גאולוגית
הסבר גאולוגי = שמות הלוחות + סוג התנועה + מושג (הפחתה, קימוט, טבעת האש) + מנגנון
מערכות קימוט צעירות וקדומות
קימוט צעיר = גבוה, תלול, לא יציב (האלפים, האנדים, הזגרוס) · קימוט קדום = נשחק, מעוגל, יציב (הרי סקנדינביה)
סוגי הסלעים
סלעים: יסוד (תהום / פרץ, מאגמה) · משקע (ימי / יבשתי) · מותמרים (חום ולחץ) · קשה = גבוה, רך = עמק
תהליכים מהירים: נזק והתמודדות
רעידת אדמה → תקני בנייה, חילוץ · הר געש → ניטור, התרעה, פינוי · צונמי → התרעה, פינוי לגובה · רמת פיתוח נמוכה = בנייה לא עמידה = יותר נזק
תועלת מתופעות געשיות
תועלת מגעשיות: אנרגייה גאותרמית (קיטור → טורבינה) · תיירות (גייזרים, מעיינות חמים, לועות) · חקלאות (קרקע געשית פורייה)
קרחונים: צורות הנוף
קרחון עמקים → עמק U → הוצף בים = פיורד · קרחון יבשתי → מישור + מורנות + אגמים · התקדמות = חריצה ושחיקה; נסיגה = השקעה ואגמים
אזורים שעוצבו בידי קרחונים: הזדמנויות ואילוצים
קרחונים - הזדמנויות: אנרגייה זולה, תיירות (פיורדים, מפלים), נמל טבעי, עמק U לחקלאות · אילוצים: קשיי תחבורה, מעט קרקע לעיבוד
מושגי נהר
אגן ניקוז · קו פרשת מים · מוצא · בסיס סחיפה (לאן נשפך) · דלתה (סחף בשפך) · אסטואר (שפך משפך) · מניפת סחף (יציאה מהר) · נפתולים
כוח ההרס של המים ודרכי ההתמודדות
גורמי הרס: שיטפון, הצפה, גלישת בוץ · פתרונות: ניקוז, העמקה והרחבה של אפיקים, תיעול, קירות מגן, סכירה
חיים "תלויי נהר": הזדמנויות ואילוצים
תלוי נהר - הזדמנויות: מים, השקיה, קרקע, שיט, חשמל, דיג · אילוצים: שיטפונות, נהר בין-לאומי (מעלה פוגע במורד), נהר כגבול (אפיק זז)
גורמי האקלים
גורם גלובלי: קו רוחב (זווית קרינה) וחגורות לחץ · מקומיים: גובה (קר יותר, גשם בצד הפונה לרוח) · מרחק מהים (משרע) · זרמי ים (חם / קר) · רוחות
מדבריות: גורמים גלובליים ומקומיים
מדבר סובטרופי = 20°-30°, אוויר שוקע · מדבר חופי = זרם ים קר, אוויר יציב · צל גשם = רכס חוסם רוח לחה · מדבר קר = קר + יבש
מושגים קרובים
רמה = אוויר שוקע, יבש · שקע = אוויר עולה, גשם · ממוצע ← קו רוחב, גובה · משרע ← מרחק מהים · משטר = מתי יורד · מונסון = רוח עונתית
התמודדות בתנאי אקלים קיצוניים וניצולם
מדבר חם: נטיעת עצים נגד מדבור (החומה הירוקה), שמש (אטקמה, רמת בוליביה), תמרים · אזור קר: יישובים בחוף ובדרום (צפון שבדיה), סקי, הפשרת שלג לחשמל
תוצאות ההתחממות בטבע
התחממות → המסת קרחונים + התפשטות מי הים = עליית מפלס הים (ונציה) · פחות שלג = פחות מים בקיץ (בוליביה, ניו זילנד) · התפשטות אקלים יבש ומדבור (דרום אפריקה, סהרה) · קרח ים נמס = נתיב שיט ארקטי · הוריקנים, אל-ניניו
ההשלכות על האדם: יישובים, חקלאות, משאבי מים
השלכות: יישובים (הצפות, ונציה) · חקלאות (יובש, ירידה ביבולים, דרום אפריקה) · מים (קרחונים ושלג, בוליביה וניו זילנד) · תחבורה (נתיב ארקטי, נורבגיה)
התמודדות: שיתוף פעולה בין-לאומי
התמודדות: הסכמים (ריו 1992, פריז) · מקורות מתחדשים (ניו זילנד, נורבגיה) · נטיעה מעל כריתה (שבדיה) · הסתגלות (סכרים ניידים בוונציה)
נתי"ב: אוכלוסיות במרחב העולמי
המדדים: צפיפות, ריכוז, ביזור ודגם מרחבי
צפיפות = תושבים לקמ"ר · ריכוז = הרבה אנשים על שטח קטן (ג'אווה, הנילוס) · ביזור = יישובים רבים מפוזרים בשטח · דגם מרחבי = צורת התפרוסת במפה (רצועה לאורך הנילוס, ערים לאורך החוף בברזיל)
הגורמים לתפרוסת ולצפיפות
גורמים פיזיים: משקעים ומים · תבליט · טמפרטורה (קו רוחב) · צומח (יער גשם) · גורמים אנושיים: נגישות לים, היסטוריה, שלטון וכלכלה
מאפיינים דמוגרפיים: מדינה מתפתחת מול מדינה מפותחת
מתפתחת: ילודה גבוהה, תמותת תינוקות גבוהה, תוחלת חיים נמוכה, בסיס רחב, תלויה צעירה רבה · מפותחת: ילודה נמוכה, תוחלת חיים גבוהה, בסיס צר, תלויה מבוגרת רבה · רמת התחלופה כ-2.1 ילדים לאישה
הגורמים לשונות בקצב גידול האוכלוסייה
ילודה יורדת כש: ההשכלה עולה · מעמד האישה עולה ונשים עובדות · יש תכנון משפחה · תמותה יורדת כש: שירותי בריאות ותברואה, חיסונים, תזונה
מודל התמורה הדמוגרפית
שלב 1: ילודה ותמותה גבוהות · שלב 2: תמותה יורדת, ריבוי טבעי גבוה ביותר · שלב 3: ילודה יורדת · שלב 4: שתיהן נמוכות, ריבוי טבעי קרוב לאפס
השלכות של מבנה הגילים על החברה והכלכלה
צעירה: נטל תלות (חינוך, בריאות), לחץ על שוק העבודה, אבטלה והגירה · מזדקנת: מחסור בעובדים, נטל על פנסיה ובריאות, צורך במהגרים
לחצי אוכלוסייה על משאבים ודרכי ההתמודדות של השלטון
מתפתחת: גידול מהיר ← מחסור במזון, קרקע ומים (מצרים) ← תכנון משפחה, השכלה ותעסוקה לנשים, מיכון והשקיה מודרנית · מפותחת: הזדקנות ← עידוד ילודה, מהגרי עבודה, גיל פרישה, מיכון
מושגים קרובים בהגירה
פנימית = בתוך מדינה (כפר ← עיר) · חיצונית = בין מדינות · מהגרי עבודה = ממתפתחת למפותחת · גידול אוכלוסייה = ריבוי טבעי + מאזן הגירה
גורמי דחיפה וגורמי משיכה
דחיפה: עוני, אבטלה, מיכון, לחימה, בצורת · משיכה: עבודה ושכר, ביטחון, שירותים, קרבה גאוגרפית, מדיניות מעודדת
ההשלכות של ההגירה
מוצא: יציאת צעירים, הזדקנות · יעד: כוח עבודה ומסים מול עלויות קליטה ומתחים · כפר: מתרוקן ומזדקן · עיר: שכונות עוני, אי-שוויון
הגלובליזציה וההגירה
גלובליזציה: תחבורה ותקשורת ← יותר הגירה · הגירת עבודה ממתפתחות למפותחות · חופש תנועה באיחוד האירופי · הגירה למוקדי פיתוח (סאו פאולו, יוהנסבורג)
נתי"ב: המרחב העירוני והמרחב הכפרי
גורמי מיקום של ערים
גורמי מיקום: נהר · חוף, מפרץ, לגונה (נמל) · מצר (נגישות) · מישור (התרחבות) · משאבים (כרייה ותעשייה) · מקום קדוש · החלטה מדינית (בירה)
מיקום שהוא חיסרון
מיקום חסר: הררי (לה פס, סוקרה - התרחבות קשה, תשתיות יקרות) · בלי מוצא לים (מלי - תלות בשכנות)
תפקודים עירוניים והקשר שלהם למיקום
תפקודים: בירה (מנהל ציבורי - ולינגטון) · מרכז כלכלי (מהגרים, מסחר - אוקלנד) · נמל (גנואה) · תעשייה (טורינו) · תיירות (קווינסטאון, ונציה)
בירה כזרז לפיתוח אזור
בירה = זרז לפיתוח: תעסוקה בשירותים ציבוריים · תשתיות ונגישות · השקעות (ברזיליה, 1960)
סוגי מדרג עירוני
מדרג מלא = 1/2, 1/3... מהעיר הראשונה (איטליה, ליטא) · עיר ראשה = הראשונה פי כמה מהשנייה (ריגה פי 11.7, סנטיאגו פי 11) · דו-ראשי = שתי ערים דומות
החסרונות של עיר ראשה והיתרון של מדרג מלא
עיר ראשה: ריכוז בעיר אחת ← פערים, הגירה מהפריפריה, עומס בעיר (צפיפות, פקקים, דיור, זיהום) · מדרג מלא: פיזור ← פיתוח מאוזן
שלבי העיור
שלבי העיור: התחלתי (נמוך, איטי) ← מואץ (הגירה מהכפר: דחיקה + משיכה) ← האטה / רוויה (רוב האוכלוסייה עירונית) · מפותחות = שלבים מאוחרים
השלכות של עיור מואץ במדינות מתפתחות
עיור מואץ ← שכונות עוני (פבלות בריו) · מחסור בתשתיות · אבטלה ומגזר בלתי פורמלי · זיהום
המבנה של המטרופולין
מטרופולין = גלעין (מסחר, עסקים, תעשייה) + טבעות (מגורים) · תחבורה ← פרור ← יוממות לגלעין
עיר מתוכננת ועיר שאינה מתוכננת
עיר מתוכננת = איזור, תשתיות מראש, הפרדת מפגעים (מלבורן, פריז, טוקיו) · לא מתוכננת = ספונטנית, מחסור בתשתיות (לימה, כלכלתה) · עיר הגנים - הווארד
מיקום שימושי הקרקע בעיר
מע"ר במרכז (נגישות, קרקע יקרה) · תעשייה בשוליים (זיהום, נמל) · מגורים עניים - קרקע זולה · מגורים מבוססים - רחוק מזיהום, קרוב למע"ר
מפגעים סביבתיים בעיר: גורם, נזק ודרך התמודדות
מפגעים בעיר: ערפיח (תעשייה, תחבורה, הסקה) · רעש · אי חום (חום מלאכותי + שטח בנוי) · תיירות יתר (ונציה) · התמודדות: איזור, תחבורה ציבורית, ריאות ירוקות
למה החקלאות שולטת במרחב הכפרי במדינות מתפתחות
חקלאות שולטת בכפר במדינות מתפתחות: פיגור בפיתוח האזורי · מחסור בחלופות · הגירה לעיר של כוח אדם מיומן
תמורות במרחב הכפרי
תמורות בכפר: ירידה במשקל החקלאות (מיכון) · חדירת פעילויות לא חקלאיות (מחסנים, מסחר, נופש) · הגירה של לא חקלאים אל הכפר
התהליכים בשובל העירוני-כפרי
שובל עירוני-כפרי: פרור · עיור הכפר · זחילה עירונית · חקלאות עירונית · יוממות
נתי"ב: מרחב הפעילות הכלכלית
תמ"ג, תל"ג ו"לנפש"
תמ"ג = תוצר בשטח המדינה · תל"ג = תוצר של תושבי המדינה · "לנפש" = חלקי מספר התושבים, להשוואה בין מדינות
מדדים כלכליים: מה כל מדד אומר
מדדים כלכליים: תמ"ג לנפש ↑ · חשמל לנפש ↑ · מועסקים בחקלאות ↓ · אבטלה ↓ · ייצוא עתיר ידע ↑ (החץ = הכיוון במדינה מפותחת)
מדדי פיתוח אנושי ודמוגרפיים
מדדי פיתוח אנושי: תוחלת חיים ↑ · אינטרנט ↑ · ילדים לאישה ↓ · יודעי קרוא וכתוב ↑ · תמותת תינוקות ↓
מדינה מפותחת ומדינה מתפתחת
מפותחת = שירותים ותעשייה, ייצוא מוצרים מוגמרים · מתפתחת = חקלאות, ייצוא חומרי גלם וייבוא מוצרים מוגמרים
רמת פיתוח של אזורים בתוך מדינה
אזורים במדינה: מדדים גבוהים = גלעין, נמוכים = שוליים · איטליה: צפון / דרום · לטביה: ריגה / לטגול
גורמים שמושכים פעילות כלכלית למקום
מושכים פעילות כלכלית: נמל ומוצא לים · קרבה לשווקים · מחצבים · מים ואנרגיה · הון וכוח עבודה · יתרון יחסי
גורמים שמניעים צמיחה כלכלית
מניעים צמיחה: גידול אוכלוסייה (ביקוש) · כוח עבודה מיומן · טכנולוגיה · תחבורה ותקשורת · משאבי טבע · מדיניות ממשלתית
גורמים שמעכבים פיתוח ויוצרים פערים
מעכבים: אין מוצא לים · תבליט הררי · ריחוק ונגישות נמוכה · אוכלוסייה קטנה · ייצוא חומרי גלם בלבד
מה מאפשר את הגלובליזציה
מאפשרים גלובליזציה: תחבורה · תקשורת · הסכמי סחר (ניו זילנד-סין) · ביקוש עולמי
תמורות בתהליכי הייצור: איפה כל שלב
מו"פ ומטה = ליבה מפותחת (הון וידע) · ייצור עתיר-עבודה = שכר נמוך · הרכבה = לפי השוק · מיקור חוץ
תאגידים רב-לאומיים: תרומה וחסרונות
תאגיד רב-לאומי - תרומה: תעסוקה, הכשרה, הון, תשתיות ואנרגיה · חסרונות: שכר נמוך ותנאים ירודים, רווחים יוצאים, עוברים למדינה זולה יותר
פארקים מדעיים: עקרונות המיקום
פארק מדע: אוניברסיטאות ומכוני מחקר · נגישות · שדה תעופה בין-לאומי · שרשור · יוקרה · עמק הסיליקון, מסדרון ה-M4
נתי"ב: פיתוח בר־קיימה
גורמי הפגיעה בסביבה: דוגמאות מהבגרות
גורמי פגיעה: בירוא יערות (האמזונס, אינדונסיה, ניו זילנד) · שריפת פחם (דרום אפריקה) · שפכים לנהר (הדנובה: אוסטריה ← הונגריה) · תיירות מואצת (קווינסטאון, ונציה) · רעייה ועיבוד יתר ← מדבור (הסאהל במלי)
שימור מול פיתוח: הטיעונים של שני הצדדים
שימור: מגוון ביולוגי · קליטת פחמן · מים, קרקע וקהילות ילידיות ‖ פיתוח: הכנסות מיצוא · פרנסה ותשתיות במדינה מתפתחת · אכיפה קשה
כלי המדיניות: דוגמאות מהבגרות
כלים: אמנה (ריו 1992 - שבדיה; פריז 2016 - בוליביה) · רפורמה (ניו זילנד 2022) · יעדי האיחוד האירופי (המדינות הבלטיות) · סיוע (ג'אסט אנרג'י - דרום אפריקה) · מיזם משותף (החומה הירוקה, 2005)
אמנות בין־לאומיות שבתכנית
אמנות: ריו 1992 (קיימות) · קיוטו 1997 (פליטות, רק מפותחות) · פריז (כל המדינות, יעד הפחתה) · ברצלונה 1976 (הים התיכון)
תרבות, טבע ונוף: שימור ושיקום
מורשת (אונסק"ו): ונציה - MOSE, הגבלת אניות, דמי כניסה · טבע: נטיעה (שבדיה, ניו זילנד) · תרבויות: הילידים באמזונס · מעבר צודק: כורי הפחם בדרום אפריקה
מקורות האנרגייה המתחדשים: התנאים הפיזיים
מים = משקעים + תבליט הררי (ניו זילנד, נורבגיה, אוסטריה, ברזיל) · שמש = מדבר, מעט עננים (אטקמה, אלטיפלנו, הכף הצפוני) · רוח = חופים פתוחים (דרום אפריקה, הים הבלטי) · גאותרמי = גבול לוחות, געשיות (האנדים, טוסקנה) · ביומסה = יערות וחקלאות (המדינות הבלטיות, ברזיל)
אנרגייה מתחדשת: יתרונות וקשיים
יתרונות: לא מתכלה, בלי גזי חממה · עצמאות אנרגטית (המדינות הבלטיות, ברזיל) · תעסוקה ‖ קשיים: אי־יציבות ואגירה · עלות הקמה · סכרים פוגעים בנהר · פחות שלג ← פחות הידרו בקיץ (ניו זילנד)
מקורות במחלוקת: האם הם בני־קיימה?
גז: כן = פחות מזהם מפחם ונפט · לא = מתכלה, פולט מתאן ‖ גרעיני: כן = בלי גזי חממה, יציב · לא = פסולת רדיואקטיבית, סיכון, אורניום מתכלה
תעשייה, בנייה ומשאבים: דרכים נוספות
בנייה ירוקה (אסטוניה: לוחות סולריים, זכוכית) · נטיעה > כריתה (שבדיה 120 מול 90 מיליון) · דלק חלופי (אתנול בברזיל) · מחזור = פסולת ← חומר גלם
הפיתוח והתכנון המרחבי: רמת פיתוח, קולוניאליזם וגלובליזציה
סוגי המדדים
מדדים: כלכלי (תמ"ג לנפש, אנרגייה לנפש, % בחקלאות) · דמוגרפי (ילודה, תמותה, תמותת תינוקות, ריבוי טבעי, תוחלת חיים, מבנה גילים) · חברה (בערות, נפשות לרופא) · תשתיות (מחשבים, מינוע, טלפון, אינטרנט) · משולב (אינדקס הפיתוח האנושי)
המדד המשולב: אינדקס הפיתוח האנושי
אינדקס הפיתוח האנושי = בריאות (תוחלת חיים) + השכלה (שנות לימוד) + רמת חיים (הכנסה לנפש לפי כוח קנייה) · 0 עד 1 · 0.800+ גבוהה מאוד, מתחת ל-0.550 נמוכה · יתרון: כמה תחומים יחד · חיסרון: ממוצע שמסתיר פערים
השימושים במדדי הפיתוח
שימושים: השוואה · דירוג · שונות בתוך מדינה (גלעין / שוליים) · תכנון מרחבי
המגבלות של המדדים
מגבלות תמ"ג לנפש: ממוצע (מסתיר פערים) · אומדן (חקלאות קיום) · מגזר לא פורמלי · כוח קנייה (סל צריכה אחיד) · מדד אחד = תחום אחד
שינוי במבנה המגזרים במשק
מבנה מגזרי: חקלאות ← תעשייה ← מסחר ושירותים · פחות בחקלאות + יותר עירוניים = יותר מפותח
פיתוח מואץ מול פיתוח אי־שוויוני
פיתוח מואץ = צמיחה מהירה של כל המשק (דרום קוריאה, מלזיה) · פיתוח אי־שוויוני = פערים בין אזורים (צפון / דרום איטליה)
ההשלכות של פיתוח מואץ על מדינות מתפתחות
פיתוח מואץ: עיור מואץ · חברות גדולות (היונדאי) · הכנסה לנפש ↑ · השכלה ↑ · נשים בשוק העבודה המתמחה · רמת חיים ↑ (דרום קוריאה, מלזיה)
גורמים לפערים בין הגלעין לשוליים
גורמים לפערים: מיקום ונגישות · תבליט ותנאים פיזיים · משאבים ומוצא לים · היסטוריה קולוניאלית
ההשלכות של פיתוח אי־שוויוני
השלכות: פערים בשכר, בתעסוקה ובשירותים + הגירה לגלעין · ערים מרכזיות מול פריפריה (ברזיל) · סביבה: הידלדלות קרקע (אפריקה), צמיחה תעשייתית מהירה (סין)
דרכים לצמצום הפערים
צמצום פערים: תשתיות · תמריצים (מס, מענקים) · פיתוח אזורי / מוקדי צמיחה · מוסדות (משרדי ממשלה, אוניברסיטאות) · תיירות · או: עידוד אגלומרציות בגלעין (צמיחה "מחלחלת" לשוליים) · נגישות ← עבודה ← הכנסה ← פחות הגירה
השפעת הקולוניאליזם על המושבות (המדינות המתפתחות כיום)
קולוניאליזם במושבות: ניצול משאבים וכוח עבודה זול (מטעים, מכרות) · מסילות מהפנים לנמל · ערי נמל-בירה · פערים מרכז / פריפריה · רווחים לארץ האם
מה נשאר מהתקופה הקולוניאלית: השתלבות בכלכלה הגלובלית
מורשת קולוניאלית היום: נמלים ומסילות לייצוא · יצואניות של אותם גידולים (קניה - תה; חוף השנהב 46% מהקקאו, 2019) · תלות בגידול אחד
הסחר העולמי והיתרון היחסי
יתרון יחסי = מייצרים בזול / ביעילות בזכות תנאים פיזיים, אוצרות טבע, כוח אדם (זהב - גאנה, חיטה וכבשים - אוסטרליה, עבודה זולה - סין) · גידול בסחר: תחבורה, הורדת מכסים, תאגידים, תקשורת
תלות במשאב אחד או במוצר אחד
תלות במוצר אחד (חוף השנהב - קקאו, סרי לנקה - תה, אתיופיה - קפה, ג'מאיקה - סוכר): מחירים · מזג אוויר · ערך מוסף נמוך · משק לא מגוון · ביטחון תזונתי
נתיבי שיט וסחר: מה קורה כשהם נחסמים
נתיב נחסם ← דרך ארוכה + הובלה וביטוח יקרים ← מחירים עולים (חיטה 2022) ← פגיעה במדינות מתפתחות שתלויות ביבוא
פיצול הייצור: מה תאגיד מחפש בכל שלב
פיצול הייצור: מו"פ במדינות מפותחות (הון אנושי + הון כספי) · ייצור המוני במדינות פחות מפותחות (עבודה זולה, הטבות) · חסמים: כוח אדם לא מיומן, תשתיות לקויות, חוסר יציבות
היבטים חיוביים של הגלובליזציה במדינות המתפתחות
גלובליזציה + : קדמה לאזורים נחשלים · מוקדי תעסוקה · ייצור מתקדם (מלזיה - שבבים, קוריאה - ספינות, סין - אלקטרוניקה ולבוש) · רמת חיים ↑ · תעסוקת נשים · השכלה וניידות · צמצום פערים
היבטים שליליים של הגלובליזציה במדינות המתפתחות
גלובליזציה - : ניצול עובדים · רווחים לא הוגנים · תלות בהחלטות גלובליות · פערים בתוך המדינה (בנגלור מול רג'יסטאן) · פגיעה בשוליים · נטישת מלאכות · תרבות · סביבה וחומרים מסוכנים
דילמות ערכיות בתהליך הגלובליזציה
דילמות: מדינה / תאגיד מול הפרט (שכר נמוך, אבטלה) · ניאו־קולוניאליזם (מודל התלות) · חברות זרות בתשתיות · תרבות ומארג חברתי
הפיתוח והתכנון המרחבי: העיר
שלושת שלבי העיור
שלבי העיור (עקומת S): ראשוני - נמוך ואיטי · האצה - עלייה מהירה (הגירה כפר-עיר + ריבוי טבעי) · סופי - גבוה, העלייה נעצרת
גורמים לעיור: דוחפים מהכפר ומושכים לעיר
גורמי עיור: דוחפים (מיכון החקלאות, עוני ומחסור בקרקע) · מושכים (תעסוקה בתעשייה ובשירותים, שכר, שירותים) · ריבוי טבעי בערים
סוגי גורמי מיקום
גורמי מיקום: מפרץ ימי (עיר נמל - חיפה, רוטרדם) · מחצבים (עיר תעשייה - הרוהר, יוהנסבורג) · אקלים וחופים (עיר תיירות - אילת, מלגה) · היסטורי-דתי (ירושלים, מכה) · פוליטי-מנהלי (קנברה, ברזיליה, וושינגטון)
מאפייני העיר במדינות המתפתחות
העיר במדינות מתפתחות: אין תכנון (התפתחות ספונטנית) · אין תשתיות (דיור, מים, ביוב) · עיור-יתר וצפיפות
ההשלכות של עיור-יתר
השלכות עיור-יתר: אבטלה ומגזר בלתי פורמלי · שכונות פלישה ומשכנות עוני · פיגור בתחבורה, בחינוך ובבריאות · זיהום אוויר ומים · פשיעה
חקלאות עירונית: יתרון וחיסרון
חקלאות עירונית: + מזון זול ופרנסה לעניים · - סיכון בריאותי (מי ביוב, קרקע מזוהמת), תחרות על קרקע ומים
עיר ראשה מול מדרג מאוזן
עיר ראשה = הראשונה גדולה פי כמה מהשנייה (קמפלה פי כ-9 מגולו) · מדרג מאוזן = השנייה כמחצית מהראשונה · שלב עיור ראשוני → עיר ראשה
הפרדה מול עירוב: יתרונות בכל תחום
הפרדה (איזור) = שימוש אחד לכל אזור, מרחיקה מפגעים מהמגורים · עירוב = כמה שימושים יחד, מקצר נסיעות, רחוב חי, ניצול קרקע
מרכז העיר מול שולי העיר
מרכז = בנייה רוויה, משרדים ומסחר, נגישות ומחיר קרקע גבוהים · שוליים = בנייה צמודת קרקע, מגורים, קרקע זולה
גורמים למיקום של שימושי קרקע בעיר
מיקום שימושים: מע"ר - נגישות · תעשייה - שוליים, נמל, קרקע זולה, הרחקת זיהום · שטח ירוק - תבליט תלול · שדה תעופה - שטח נרחב, רעש
שקיעה והתחדשות של מרכז העיר, ואי-חום עירוני
שקיעת המרכז: התרוקנות אחרי שעות העבודה, משרדים ריקים · התחדשות: שיפוץ, הסבת משרדים לדירות, בנייה לגובה · אי-חום: בטון ואספלט, מעט צמחייה
תמורות במרחב התעשייתי בעיר
תמורות תעשייתיות: יציאת תעשייה ותיקה וכבדה לשוליים (באר שבע, גלזגו) · אשכולות מחוץ לעיר (תפן, עמק הסיליקון) · היי-טק במטרופולין (מת"ם חיפה) · דה-תיעוש (לונדון, ניו יורק)
תמורות במרחב המגורים
תמורות במגורים: לגובה במרכז / צמודת קרקע בשוליים · פינוי-בינוי (תל אביב, ניו יורק) · התחדשות שכונות במרכז · תעשייה ונמל למגורים (הדוקלנדס, בולטימור, הסוהו) · משרדים לדירות
פיתוח מול שימור במרכז העיר הישן
שימור = מורשת, זהות, תיירות (העיר הלבנה, המושבה הגרמנית בחיפה) · פיתוח = קרקע יקרה, מבנים ישנים, דיור ומשרדים · גישור = כללי שימור, שימוש חדש, ריאות ירוקות (ברלין)
מאפייני ערי עולם
עיר עולם: כלכלי (פיננסים, מטות רב-לאומיות, תקשורת) · פיזי (מגדלים, בנייה יוקרתית, מע"ר גלובלי) · חברתי (אליטות, פערים, רובעי מהגרים) · אחידות (אנגלית, מותגים)
הגורמים לצמיחה של עיר עולם
צמיחת עיר עולם: מיקום על נתיב סחר (סינגפור - מצר מלאקה) · שירותים פיננסיים · תקשורת · נמלי תעופה · מס נמוך
ההשלכות של צמיחת עיר עולם
השלכות עיר עולם: מגדלים ומחירי קרקע (קנרי וורף, לה דפאנס) · ג'נטריפיקציה · רב-תרבותיות וקיטוב · עומסי תנועה
הפיתוח והתכנון המרחבי: המרחב הכפרי והחקלאות
דגמי היישוב הכפרי
דגמים: מכונס (מקובץ, שירותים זולים / שדות רחוקים) · מפוזר (בתוך השדות / בידוד) · קווי (לאורך נהר או דרך / יישוב ארוך)
גורמים פיזיים למיקום הכפר ולדגם שלו
גורמים פיזיים: מים · פני שטח וקרקע · אקלים. היום - פחות השפעה, יותר גורמים אנושיים (עיר, דרכים, מחיר קרקע, תכנון)
הכפר בעולם המפותח מול הכפר בעולם המתפתח
מפותח: בתי קבע, תשתיות, מיכון, כלכלה מגוונת · מתפתח: חומרים מקומיים, שבילי עפר, חקלאות למחיה · גורמים: רמת פיתוח והון, השקעה ממשלתית ונגישות
מדרג היישובים במרחב הכפרי
מדרג מלא: חווה - כפריר - כפר - עיירת מסחר (בריטניה) · מדרג חסר: חווה - כפריר - עיירת מסחר (אוסטרליה) · מקום מרכזי, סף כניסה, טווח מוצר
המודל של פון-טינן: מיקום ענפי החקלאות
פון-טינן: קרוב לעיר = קרקע יקרה, ענף אינטנסיבי ותוצרת מתכלה (חלב, עופות) · רחוק = קרקע זולה, ענף אקסטנסיבי (מרעה) · קירור ותובלה אווירית משנים את המודל
רכיבי המהפכה הירוקה ואיך כל אחד מגדיל את היבול
המהפכה הירוקה: זנים חדשים · דשנים והדברה · השקיה · מיכון · מחזור זרעים · הדרכה ← יותר יבול לדונם ← אוכלוסייה גדולה יותר, הכנסה גבוהה יותר
הקשיים ביישום המהפכה הירוקה במדינות פחות מפותחות
קשיים: עלות והון (חובות, פערים) · מים ותשתיות (אפריקה שמדרום לסהרה) · ידע · חלקות קטנות · נזקים סביבתיים (המלחה, מי תהום, זיהום)
חקלאות מסחרית בעולם המתפתח מול העולם המפותח
מטעים (מתפתח): נחלה גדולה, מונוקולטורה, יצוא, הכנסה לבעלי הקרקע · מתמחה (מפותח): נחלה משתנה, שכירים, טכנולוגיה, יתרון לגודל, יבול גבוה לדונם
תנאים פיזיים לגידולי מטעים
קקאו: חוף השנהב 46%, גנה 17% (2019) - חום כל השנה, 1,200-2,000 מ"מ · תה: הודו, סרי לנקה - מדרונות, מונסון, יותר מ-1,500 מ"מ
החסרונות של חקלאות מטעים חד-גידולית לייצוא
חסרונות מונוקולטורה: תלות במחיר העולמי · מזג אוויר ומחלות · ביטחון מזון · ערך מוסף נמוך · נזק סביבתי (אתיופיה - קפה 49% מהייצוא, 2022)
הגירה סיבובית (עונתית) אל החוות המסחריות
הגירה סיבובית: חקלאי זעיר ← עבודה עונתית בחווה המסחרית ← סטגנציה והיעדר יזמות פיתוח במשק שלו
בעיות החקלאות המסחרית במדינות המפותחות ודרכי ההתמודדות
בעיות: עודפים · תחרות ומחירים יורדים · הרעה בתנאי הסחר · פחות סובסידיה ← התמודדות: התייעלות וגודל, התמחות ויצוא, הכנסה לא חקלאית
חקלאות תאגידית (אגריביזנס)
אגריביזנס: תאגיד שולט בכל השרשרת, יתרון לגודל ← פחות חוות וגדולות יותר (ארה"ב 2010-2017)
גורמים לירידה במספר החקלאים
פחות חקלאים: מיכון וטכנולוגיה · רווחיות נמוכה (יבוא זול, תשומות יקרות) · משיכה לעיר
ענפי תעסוקה חדשים בכפר והיתרונות של הכפר
ענפים חדשים: תיירות כפרית (צימרים בגליל, פרובאנס, טוסקנה) - נוף ושקט · מחסנים ותעשייה (מושבים ליד ת"א) - קרקע זולה ונגישות · שירותים
מגורים: מהעיר אל הכפר
מגורים בכפר: הרחבת מושבים, שכונות קהילתיות בקיבוצים - בית צמוד קרקע, איכות חיים, נגישות ← כפר פרוורי / יישוב שינה
ההשפעה של התיירות על כפר פריפריאלי
תיירות בכפר פריפריאלי משנה: מקורות תעסוקה · שימושי קרקע · אורח חיים
יתרון וחיסרון של התעסוקות החדשות בכפר
יתרון: פרנסה חלופית, הצעירים נשארים, הכפר מתחזק · חיסרון: פגיעה בשטחים פתוחים ובאופי הכפרי, תנועה ורעש
דוגמה מישראל: התמורות בקיבוץ
קיבוץ: ענפים לא חקלאיים (שירותים, תיירות, אחסון) · שכונות הרחבה על קרקע חקלאית
הגורמים להידלדלות הקרקע החקלאית
הידלדלות קרקע: ניצול-יתר · בירוא יערות · חומרי הדברה · המלחה · פחות מגוון ביולוגי. דוגמאות: שטחי הכותנה באוזבקיסטאן; בירוא יערות באינדונזיה, מדגסקר, גוואטמלה
רעיית-יתר ומדבור
רעיית-יתר ← צמחייה נעלמת ← קרקע מהודקת וחשופה ← סחף ← מדבור (גבול ישראל-מצרים, הסאהל)
חקלאות ימית (אקווקולטורה) והסביבה הימית
חקלאות ימית פוגעת: זיהום מעודפי מזון והפרשות · בריחת דגים ומחלות · הרס מנגרובים · דיג להזנה (כלובי הדגים באילת)
חקלאות אורגנית ופיתוח בר-קיימה
חקלאות אורגנית: דישון אורגני · השקיה חסכונית · הדברה ביולוגית · מגוון מינים · קשיים: יבול נמוך, מחיר גבוה, תקופת מעבר
תפקיד החקלאות בשמירה על שטחים פתוחים ועל נופי תרבות כפרית
החקלאות שומרת על: שטחים פתוחים ונוף (ריאות ירוקות, טרסות, כרמים) · קרקע ומגוון ביולוגי · מחזור (קולחין, קומפוסט) · אוויר ומניעת שריפות
לצמצם את הפגיעה ולהמשיך לייצר מזון: דוגמת הולנד
הולנד: חממות · פחות פרות (מתאן, חנקן) · חקלאות על גגות · בינה מלאכותית בהובלה
הפיתוח והתכנון המרחבי: משאבים, תחבורה וסביבה
מקורות האנרגייה: יתרון, חיסרון ומקום
מתכלים: נפט, גז, פחם (מאובנים) + אורניום · מתחדשים: שמש, רוח, מים, ביומסה · פחם = הכי מזהם · גז = פחות מזהם, "דלק גשר" · שמש ורוח = לא יציבות
המעבר לאנרגייה מתחדשת: גורמים וקשיים
בעד המעבר: מודעות ויעדים (קיוטו, פריז) · תלות ביבוא · הון וידע · תנאים טבעיים. קשיים: אי-יציבות (גז = גיבוי) · מחסור בהון · צורך באנרגייה זולה (הודו - פחם)
מחצבים כבסיס לפיתוח
מחצבים = חומר גלם לתעשייה (ברזל, פחם, בוקסיט) · ייצוא: נחושת בזמביה, זהב ויהלומים בדרום אפריקה · ישראל: מחצבי ים המלח ופוספטים דרך אילת · תלות במשאב אחד = פגיעות
משאבי מים כבסיס לפיתוח חקלאי
מים לחקלאות: סכרים (אסואן, הובר) · מאגרים · העברת מים (המוביל הארצי) · מים מושבים (קולחין)
סכר: למה מקימים, ומה הבעיות
סכר - סיבות: אגירה להשקיה ולשתייה · חשמל · מניעת שיטפונות. בעיות: הצפה ועקירה (שלושת הערוצים) · עצירת סחף במורד (דלתת הנילוס, אסואן)
עלויות קבועות ועלויות שוטפות
קבועה = לא תלויה במרחק (מסוף, טעינה, כלי) · שוטפת = לכל ק"מ (דלק, שכר, בלאי) · משאית: קבועה נמוכה, שוטפת גבוהה → קצר · אונייה: קבועה גבוהה, שוטפת נמוכה → ארוך · רכבת באמצע
אמצעי התחבורה: יתרון, חיסרון ומתי בוחרים
משאית = קצר, דלת לדלת · רכבת = כבד, בינוני-ארוך, פחות זיהום · אונייה = ארוך, תפזורת · שיט פנימי = זול ואיטי, תלוי במפלס · מטוס = מהיר ויקר, מתכלה וקל
תחבורה כזרז לפיתוח אזורי
תחבורה = זרז: נמלים → מסחר · שדה תעופה → היי-טק ותיירות · מטרו → עובדים ולקוחות · תעלה מקצרת דרך → סחר זול (פנמה) · צפיפות הרשת: תבליט וצורה + רמת פיתוח וצפיפות
מודלים לפיתוח רשת תחבורה
מודלים לפיתוח רשת תחבורה: טאפי, מוריל וגולד (בלי תחבורה מוטורית או מסילתית - מערב אפריקה) · ואנס (התיישבות חדשה על גידולי יצוא - ארה"ב)
תחבורה במרחב העירוני
שטח ל-20 נוסעים: מכוניות > אופניים > אוטובוס · לעודד: נת"צ, שבילי אופניים · להגביל רכב פרטי: אגרת גודש (לונדון), חניה יקרה, מדרחוב
אמצעי תקשורת המגשרים על מרחקים
תקשורת = זרז: מידע ושירותים (קניה) · עבודה ולימוד מרחוק (הודו) · תשתית לתאגידים (מלזיה) · שלילי: פער דיגיטלי, שחיקת תרבות · שווייץ 70% מול פרו 7%: תשתית + הכנסה
נזקים סביבתיים של הפיתוח
נזקים: מים (ימת ארל, אקוויפר החוף, ים המלח) · קרקע (מדבור, המלחה - מערב אפריקה) · מחצבים (נפט במזה"ת, פחם באירופה, כספית בלה רינקונדה) · בירוא יערות (דרום אמריקה) · נוף (ייבוש החולה) · בנייה → נגר והצפות (ג'קרטה)
דרכים למזעור הנזקים לסביבה
מזעור נזקים: תכנון מערכתי (תמ"א חופים, נחלים) · טכנולוגיה נקייה ופיקוח · שיקום ומיחזור · אנרגייה חלופית (שמש - ישראל, רוח - סקוטלנד, מים - נורבגיה, תרמית - איסלנד) · מוצרים ירוקים · חקיקה (קיוטו, ברצלונה) · "המזהם משלם" · גופים ירוקים
גזי חממה: הנזק והדרכים להפחתה
גזי חממה (CO2, מתאן) → אפקט חממה חזק → התחממות → מפלס ים, בצורות, סופות, אלמוגים · הפחתה: מתחדשים, תחבורה ציבורית, חיסכון, ייעור, מס פחמן
גישות לפיתוח: מתחשב ולא מתחשב
גישות: פיתוח מזערי ושימור · בר-קיימה / מתחשב (אגמון החולה) · מואץ / לא מתחשב (ים המלח, מרינות, מתחמי תיירות בכנרת) · מחיר היום מול מחיר עתידי
העולם המפותח מול העולם המתפתח
מפותח: בר-קיימה · מתפתח: פיתוח לקיום · טענות המתפתחות: אחריות היסטורית, זכות לצאת מעוני · קשיים: הון וטכנולוגיה, תלות בפחם ובחקלאות · הסכם בין-לאומי: הבעיה גלובלית · פריז 2015, גלזגו 2021
פיתוח בר-קיימה בתחומים שונים
אנרגייה: שמש ורוח (ארה"ב) · תחבורה: אוטובוס חשמלי, מטרו, אופניים (שנג'ן) · עיר: גודל מוגבל ושטחים פתוחים (נוסנטרה) · בנייה ירוקה: סולארי וגגות ירוקים (סינגפור) · צריכה פחותה · מחצבים: נקי, שיקום, מיחזור
כדור הארץ והסביבה: אסונות טבע והתמודדות האדם
שלושה סוגי תנועה בגבולות בין לוחות
פתיחה = איסלנד (צפון-אמריקני / אירו-אסייתי), ים סוף · הפחתה = טבעת האש: אלסקה, יפן, צ'ילה; התנגשות = ההימלאיה (הודי / אירו-אסייתי) · החלקה = קליפורניה, סן אנדראס (האוקיינוס השקט / צפון-אמריקני), השבר הסורי-אפריקני (ערבי / אפריקני)
איפה הסיכון לרעידות אדמה גבוה
ככל שקרוב יותר לגבול לוחות, כך הסיכון גבוה יותר · טבעת האש סביב האוקיינוס השקט · סיכון גבוה: יפן, מערב ארה"ב, טורקיה, אירן, אינדונזיה, אפגניסטן · נמוך: בתוך לוח (הלסינקי, דרום אפריקה)
מדידת רעידת אדמה ומושגים
גלים: P (ראשונים) · S (אחריהם) · L (שטח) · ריכטר = עוצמה, לוגריתמי (פי 10 במשרעת, פי 32 בערך באנרגייה) · מרקאלי = נזק · רעשי משנה = אחרי הראשית · אין חיזוי מהימן
גורמים לגודל הנזק: טבעיים ואנושיים
נזק: עומק ומרחק המוקד (קרייסטצ'רץ' 2011) · קרקע (התנזלות) · מועד · איכות בנייה (בם - לבני בוץ) · מוכנות וחילוץ
התמודדות: מדינות מפותחות מול מדינות מתפתחות
מפותחות (ארה"ב, יפן): ניטור והתרעה, בנייה מותאמת ותקנים, חילוץ ורפואה · מתפתחות (אירן, טורקיה, אפגניסטן): בלי התרעה, בלי תכנון ובנייה מותאמת · ישראל: תמ"א 38
שלושה שלבים בהיווצרות צונמי
שלבים: רעידה תת-ימית (הפחתה) וקרקעית זזה ← עמודת המים מוזזת, גלים מהירים ונמוכים בים העמוק ← במים רדודים מאטים ומתגבהים, הצפת החוף · סימן: נסיגת הים
מתי נוצר צונמי ומתי לא
צונמי = מוקד מתחת לים + רעידה חזקה (7+) + תזוזה אנכית (הפחתה) · אין צונמי: מוקד ביבשה, רעידה חלשה או עמוקה, החלקה אופקית
נזקי הצונמי והגורמים לנזק הרב
נזקים: הרוגים, הרס כפרים, אתרי נופש, אדמות חקלאיות ושטחי דיג, המלחה · 2004 (האוקיינוס ההודי): כ-230 אלף הרוגים · גורמים אנושיים: בלי התרעה, התיישבות צפופה בחוף, כריתת מנגרובים
התמודדות עם צונמי: מפותחות, מתפתחות והקהילה הבין-לאומית
התמודדות: ניטור (תחנות סייסמיות, מצופים) · התראה · היערכות ופינוי (ארה"ב, יפן) · מנגרובים · מתפתחות (תאילנד, סרי לנקה, אינדונזיה) - ב-2004 בלי התרעה · מערכת התרעה בין-לאומית
השם של רוח ההרס לפי האזור
הוריקן = האטלנטי (קובה, ניו אורלינס) · ציקלון = ההודי (מדגסקר) · טייפון = מערב השקט (הפיליפינים) · טורנדו = יבשה, המערב התיכון של ארה"ב (קנזס)
התנאים להיווצרות סופה טרופית וטורנדו
סופה טרופית: ים חם (26.5°C+) · קווי רוחב 5°-20° (קוריוליס) · גזירת רוח חלשה · שקע טרופי · טורנדו: אוויר חם ולח למטה + קר ויבש למעלה, קומולונימבוס, שינוי רוח עם הגובה
מבנה הסופה: התחזקות והיחלשות
שקע טרופי ← סופה טרופית ← הוריקן (ספיר-סימפסון 1-5) · עין = שקט, לחץ נמוך ביותר · קיר העין = הרוחות והגשם החזקים · ים חם = התחזקות · יבשה = היחלשות (אין אידוי, חיכוך)
הגורמים לנזקי רוחות הרס ותוצאותיהן
נזק הוריקן: רוחות, גשם (שיטפונות), נחשול סערה (מפלס הים עולה) · טורנדו: רוחות חזקות ותת-לחץ - שבילי הרס · ניו אורלינס: נמוכה + נחשול וגשם + סוללות נפרצו
התמודדות עם רוחות הרס: הוריקן מול טורנדו, מפותחות מול מתפתחות
הוריקן: חיזוי ימים מראש, פינוי מוקדם · טורנדו: התרעה של דקות, מחסה במקום · בנייה מותאמת (יפן, ארה"ב) · מפותחות (יפן, ארה"ב) מול מתפתחות (אינדונזיה, האיים הקריביים)
הגורמים לשיטפונות: אקלימיים, מורפולוגיים ופעילות האדם
אקלימי: גשם עז (מונסון, הוריקן), הפשרה · מורפולוגי: אגן ניקוז גדול, שיפוע (תלול למעלה, שטוח למטה), תכסית (סלע חשוף) · אדם: שינוי אפיק, בנייה וסכירה, עקירת צמחייה - יותר נגר עילי וסחף
שיטפון בזק במדבר
מדבר: גשם נדיר אבל עז + קרקע חשופה שלא מחלחלת = נגר עילי = שיטפון בזק (ע'דמס, נחל צין, אילת)
תוצאות השיטפונות: מדינה מפותחת מול מדינה מתפתחת
תוצאות: אבדן חיי אדם ורכוש · מפותחת (ארה"ב, הארווי): נזק כלכלי עצום · מתפתחת (בנגלדש, מונסון): מיליוני נפגעים, פגיעה בשדות האורז, חשש מרעב
התמודדות עם שיטפונות והצפות
התמודדות: סכרים ומאגרים (אסואן) · סוללות, תעלות ותחזוקת אפיק · הטיה לאפיק חלופי · חיזוי, התראה ופינוי · תכנון (בלי בנייה במישור ההצפה) · מתפתחות: יקר, האגן במדינות שכנות, אין תשתית התרעה, אין קרקע חלופית
הגורמים לגלישות קרקע
גורמים: שיפוע תלול · מזג אוויר קיצוני (גשם עז, הפשרה) - יותר משקל ופחות חיכוך · מסלע וקרקע (חרסית) · פעילות האדם (כריתת יערות, חציבה, בנייה, השקיה) · מפעיל: רעידת אדמה
איפה הסיכון לגלישות קרקע גבוה
סיכון גבוה: הימלאיה ודרום-מערב סין, יפן, הפיליפינים, אינדונזיה, מרכז אמריקה וצפון האנדים, מערב ארה"ב · סיבות: הרים צעירים ותלולים בשולי לוחות (ורעידות) + משקעים עזים (מונסון, הוריקנים)
שינויי האקלים וגלישות קרקע
שינויי אקלים: יותר גשמים קיצוניים (אוויר חם מכיל יותר אדים) · הפשרת קרחונים ופרמפרוסט בהרים
ההשפעות של גלישות קרקע ודרכי ההתמודדות
השפעות: הרוגים, קבורת יישובים, חסימת דרכים ומעברים, חסימת נהרות · התמודדות: חיזוי והתראה · פינוי וחילוץ · תכנון (בלי בנייה באזורי סיכון) · מיגון (קירות תמך, ניקוז, טרסות, ייעור) · האלפים (היערכות) מול האנדים
כדור הארץ והסביבה: תהליכים באטמוספרה ובנהר
מאפייני הטרופוספרה
טרופוספרה = השכבה התחתונה, עד כ-10-15 ק"מ · הטמפרטורה יורדת עם הגובה · בה נוצרים עננים ומשקעים · אוויר עולה = עננים, אוויר שוקע = בהיר
התעבות: רוויה, גרעיני התעבות וחום כמוס
אוויר מתקרר ← רוויה (נקודת הטל) ← התעבות על גרעיני התעבות ← ענן · אוויר קר מגיע לרוויה מהר יותר · בהתעבות משתחרר חום כמוס ← הענן גדל לגובה
למה אוויר עולה: גורמי משקעים
גורמי משקעים: הסעה (התחממות הקרקע) · עלייה בהר (וצל גשם במורד - מדבר יהודה) · חזית חמה (שכבתיים, גשם חלש) · חזית קרה (ממטרים עזים)
אטמוספרה יציבה ואטמוספרה בלתי יציבה
יציבה = האוויר העולה שוקע חזרה ← בלי עננים או שכבתיים דקים · בלתי יציבה = ממשיך לעלות ← ערמתיים, ממטרים, ברד
סוגי משקעים: גשם, שלג וברד
שלג = גבישי קרח בענן קר, ואוויר קר עד הקרקע · ברד = רק בקומולונימבוס: זרמים עולים, קפיאה, גדילה בשכבות, נפילה · ברד פוגע ביבול, שלג חוסם דרכים (ומביא תיירות חורף)
תופעות מיוחדות: היפוך טמפרטורות, ערפל, כפור וקרה
היפוך טמפרטורות = הטמפרטורה עולה עם הגובה ליד הקרקע (לילה בהיר, שקט, עמק סגור) · ערפל = התעבות ליד הקרקע (קרינה, הסעה, קיטור); ההיפוך כולא אותו · מתפזר: התחממות, רוח, אי־יציבות · כפור וקרה = מתחת ל-0°C ליד הקרקע בלילה בהיר ושקט
למה היבשה מתחממת ומתקררת מהר יותר מהים
יבשה מתחממת ומתקררת מהר (חום סגולי נמוך, בלי ערבוב) · ים - לאט (חום סגולי גבוה, ערבוב, חדירה לעומק)
בריזה, רוח הר ורוח עמק, מונסון
בריזה: יום - מהים אל היבשה, לילה - מהיבשה אל הים · רוח עמק (יום) - במעלה המדרון; רוח הר (לילה) - במורד, אוויר קר מצטבר בעמק (קרה) · מונסון: קיץ - מהאוקיינוס, גשמים עזים; חורף - מהיבשה, יבש
השפעות הבריזה על האדם
בריזה: מקררת את החוף (פחות מיזוג) · מפזרת זיהום פנימה ליבשה · מביאה לחות וטל
המונסון: גשם, נהרות ושיטפונות
מונסון קיץ ← שיא זרימה בנהרות (אינדוס: יולי-אוגוסט) · גשם עז בזמן קצר ← שיטפונות (בנגלדש 2017: כשליש מהשטח, 8.5 מיליון נפגעים)
ישראל בשולי הרמה הסובטרופית
ישראל: חורף - שקעים קפריסאים (גשם), קיץ ודרום - לחץ גבוה סובטרופי · גליל עליון 800-900 · מישור החוף 400-700 · ערבה 0-100 מ"מ
המדבר הסובטרופי והאדם: ע'דמס
ע'דמס: 30° צפון, כ-35 מ"מ · נווה מדבר (מעיין, תמרים) · בתי בוץ צמודים, קירות עבים, רחובות מקורים
קומולונימבוס מול צירוס
קומולונימבוס: ערמתי, בסיס נמוך, מים + קרח, מוריד (ממטרים, ברד, רעמים) · צירוס: גבוה, דק, קרח בלבד, לא מוריד
מצב רגיל מול אל ניניו
אל ניניו: רוחות הסחר נחלשות ומתהפכות ← מים חמים עד פרו, אין עליית מים ← לחץ נמוך וגשם במזרח, לחץ גבוה ויובש במערב
השפעות אל ניניו
השפעות אל ניניו: קריסת הדיג בפרו (אנשובי) · שיטפונות וגלישות קרקע בפרו ובאקוודור · בצורות ושריפות באינדונזיה ובאוסטרליה
מערכת הנהר: מהמוצא עד השפך
מהמוצא לשפך: קו פרשת מים ← יובלים ← אפיק ראשי ← דלתה ← בסיס סחיפה · אגן ניקוז = כל השטח שמתנקז לנהר
צורות נוף במהלכו של נהר
עילי (הרים): חתירה והסעה - עמקים צרים, קניונים, מפלים · תחתי (מישור): השקעה - מישור הצפה, פיתולים (גדת סחיפה / גדת צבירה) · שפך: דלתה
מישור הצפה
מישור הצפה = שטוח ונמוך משני צדי האפיק, נבנה משכבות סחף בהצפות ← פורה, מים, שטוח (מישור האינדוס) · אבל חשוף להצפות
אדם ונהר: מה הנהר נותן
הנהר נותן: מים לחקלאות (מישור האינדוס) · תובלה (הריין) · תעשייה (הריין, הרוהר) · חשמל ומים (טרבלה, הובר) · תיירות
סכר על נהר: תועלות ונזקים
סכר: תועלות - ויסות זרימה ופחות שיטפונות, חשמל, השקיה (טרבלה, הובר) · נזקים - הצפת המעלה, פחות סחף במורד (דלתת הנילוס, אסואן), חסימת דגים
זיהום נהר ושיקומו: הריין
הריין: זיהום (תעשייה, ביוב, דשנים) ← פחות חמצן ← פחות מינים · שיקום: טיהור שפכים, חקיקה, שיתוף פעולה בין המדינות
כדור הארץ והסביבה: אנרגייה, ימים ושינויים גלובליים
אנרגיית הרוח: איך מפיקים, איפה ולמה
רוח: רוח ← להבים ← ציר ותיבת הילוכים ← גנרטור ← רשת · תנאים: מישור פתוח, חוף, רכס · מקומות: המישורים הגדולים בארה"ב, קליפורניה, בריטני, הים הבלטי, הגולן והגלבוע · מגבלות: לא יציב, ציפורים, נוף, רעש
אנרגייה מגאות ושפל ומגלי ים
גאות ושפל: משיכת הירח (והשמש) + סיבוב כדור הארץ, פעמיים ביממה · סכר עם טורבינות במפרץ או בשפך, תנאי: הפרש גדול · יתרון: צפוי מראש · הראנס (צרפת, 1966), שיהווה (דרום קוריאה) · הים התיכון לא מתאים · גלים: תנאי - גובה הגלים ותדירותם
ביו-אנרגייה: ממה מפיקים, איך ולמה
ביו-אנרגייה = מחומר אורגני · אתנול מקני סוכר ותירס (ברזיל) · ביוגז מפסולת ומגז מטמנה (חירייה) · ביומסה מעץ ושאריות (המדינות הבלטיות) · יתרונות: פחות יבוא נפט, מתחדש, קולט פחמן דו-חמצני בגידול · מגבלה: שטחים גדולים, כריתת יער (מטעי הדקלים באינדונזיה)
דיג מול חקלאות ימית
דיג = ציד מהטבע · חקלאות ימית = גידול מבוקר בכלובים ובבריכות · 1990-2018: דיג יציב (כ-83 ← כ-98 מיליון טון), חקלאות ימית עלייה חדה (כ-19 ← כ-117), עקפה ב-2014 · גורם: דיג-יתר + ביקוש עולה
השימושים הכלכליים: מה מאפשר אותם ואיפה
שימושים: מזון (דיג, חקלאות ימית) · תחבורה וסחר (נמלים, נתיבי שיט) · תיירות · אנרגייה · התפלה · דיג עשיר = עליית מים עשירים במזון (נמיביה, זרם בנגואלה)
זיהום הים והחופים: הגורמים והנזקים
מקורות: שפכים עירוניים, תעשייה, דשנים, נפט, אבק ממפעלים, כלובי דגים, תיירות · מגבירים: ים סגור, זרמים חלשים, מים חמים · נזק: אאוטרופיקציה, מוות של דגים, פגיעה בתיירות ובדיג
דרכי ההתמודדות עם זיהום הים
התמודדות: טיהור שפכים (השפד"ן) · אמנת ברצלונה (1976) · הגבלת פיתוח בחוף · שמורות ימיות · חקלאות ימית בת-קיימה · חקיקה, אכיפה וחינוך
מה גורם לשינוי האקלים: גורמי אדם וגורמים טבעיים
גורמי אדם: דלקים מאובנים (תעשייה, חשמל, תחבורה), בירוא יערות, בקר ואורז ופסולת (מתאן), תרבות הצריכה · טבעי: קפאת עד וביצות (מתאן), הר געש = קירור זמני (פינטובו 1991) · טבעי בלבד = כמעט אין שינוי; בפועל עלייה חדה מאז שנות ה-60
אפקט החממה הטבעי מול אפקט החממה המוגבר
טבעי = כ-15 מעלות במקום כ-18 מעלות מתחת לאפס, חיוני לחיים · מוגבר = יותר גזי חממה מפעילות האדם ← יותר חום נכלא ← התחממות
תוצאות השינויים האקלימיים
תוצאות: המסת קרח ועליית מפלס הים · גלי חום (אירופה 2003) · בצורת ושריפות (אירופה 2022, ישראל) · גשמים עזים, שיטפונות וגלישות קרקע · הפשרת קפאת עד (אלסקה) · אלמוגים ואוקיינוס · מדבור (הסאהל)
בצורת אקלימית מול בצורת חקלאית
בצורת אקלימית = משקעים הרבה מתחת לממוצע לאורך זמן ← פחות מים במקורות · בצורת חקלאית = הגשם לא בזמן ובהפסקות ← פגיעה ביבולים · התמודדות: טפטוף, גידולים עמידים, מאגרים, התפלה, קולחין
דרכי התמודדות האדם עם שינויי האקלים
התמודדות: אנרגייה מתחדשת · תחבורה נקייה · חיסכון ובנייה ירוקה · ייעור · צמצום מתאן · הסכמים: קיוטו 1997, פריז 2015 (195 מדינות), גלזגו 2021 (מתאן מינוס 30% עד 2030) · קשיי מדינות מתפתחות: הון וטכנולוגיה, צמיחה, חקלאות מסורתית
מדבור מול בצורת
בצורת = מיעוט משקעים זמני · מדבור = הידרדרות קרקע וצמחייה עד שטח דמוי מדבר, ממושך · בצורת + לחץ של אדם ← מדבור
הגורמים למדבור
טבעי: בצורת ושינויי אקלים · אדם: רעיית יתר, כריתת עצים, עיבוד יתר, השקיה לא נכונה (המלחה) · איפה: ספר המדבר, אקלים צחיח למחצה - הסאהל, דרום-מערב ארה"ב
ההשלכות של המדבור
השלכות: סחיפה ואובדן פוריות · סופות אבק (אירן) · פגיעה ביבולי בעל ובמרעה, מעבר לשלחין (צפון הנגב) · פגיעה במערכות אקולוגיות
התמודדות האדם עם המדבור
התמודדות: ייעור (החומה הגדולה הירוקה, 2005, 7,100 ק"מ) · הגבלת רעייה · איסוף נגר · טפטוף וגידולים עמידים · העברת מים (קולחין לנגב) · חלופה לעצי הסקה