גאוגרפיה - אדם וסביבה
גאוגרפיה היא לא רשימה של מקומות. היא שואלת למה תופעה נמצאת במקום מסוים, ומה הקשר בין הטבע לבין האדם שחי בו. כמעט כל שאלה בבגרות מבקשת מכם לקרוא מקור (מפה, גרף, תמונה, קטע) ולהסביר אותו בעזרת מה שלמדתם.
במדויק: תחום דעת שעוסק ביחסי הגומלין בין האדם לסביבה, מהמקום הקרוב ועד העולם כולו. בבגרות הוא בודק שני דברים יחד: ידע (מושגים, גורמים ותהליכים) ומיומנויות (קריאה של מפה, אטלס, גרף, טבלה, תמונה וקטע, והסקה מהם).
בכל שאלה כדאי לשאול שלוש שאלות: איפה (מיקום, קו רוחב, גובה, מרחק מהים), למה שם (הגורם הפיזי או האנושי) ומה זה גורם (ההשפעה על האדם ועל הסביבה). רוב הסעיפים בבגרות בנויים מאחת מהשאלות האלה או משתיים מהן.
1. השאלונים, הפרקים, הבחירה וחומרי העזר
השאלון שלכם
יש כמה שאלונים בגאוגרפיה, והם שונים בפרקים ובמספר השאלות. לפני שמתחילים ללמוד, בודקים על איזה שאלון אתם נבחנים: זה קובע אילו נושאים בעץ שלכם.
במדויק: 40% מהציון הם הערכה בית ספרית (שאלונים 57283 ו-57288), ו-60% הם בחינה חיצונית: שאלון 57381 - הגאוגרפיה של ארץ ישראל, הגאוגרפיה של המזרח התיכון ונתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב). שאלון 57282 מיועד לנבחנים אקסטרניים: פרק אחד לבחירה - הפיתוח והתכנון המרחבי או כדור הארץ והסביבה. שאלון 57361 מיועד למי שלומד בתוכנית "סמסטר ראשון בתיכון".
שאלון 57381 בתשפ"ז
שאלון 57282 (אקסטרנים)
- שני פרקים, ובוחרים אחד בלבד: הפיתוח והתכנון המרחבי או כדור הארץ והסביבה. אסור לענות על שאלות משני הפרקים.
- בפרק שבחרתם: ארבע שאלות מתוך שבע, 25 נקודות לכל שאלה.
- משך הבחינה: שעתיים. מותר אטלס.
שאלון 57361 (סמסטר ראשון בתיכון)
- הגאוגרפיה של המזרח התיכון: שאלה אחת מתוך ארבע (28 נקודות).
- נתי"ב: שאלת חובה על חבל ארץ שלא למדתם - שלושה סעיפים מתוך ארבעה (24 נקודות), ועוד שתי שאלות מתוך ארבע (24 + 24).
- בלי פרק ארץ ישראל: את שאר הציון נותן הקורס האקדמי.
חומרי העזר: האטלס בבחינה
- מותר להכניס אטלס (אטלס אוניברסיטאי חדש, אטלס כרטא - פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, או אטלס כרטא אוניברסלי), ובשאלון 57381 גם מפה של ארץ ישראל ומפה גאולוגית של ארץ ישראל. במילון למונחי הגאוגרפיה שבאטלס אסור להשתמש.
- שאלת "אטלס ישראל" בפרק ארץ ישראל מתבססת על מפות מאוגדן המפות של משרד החינוך, והמפה עצמה מצורפת לשאלון כנספח.
- מותר להוסיף לתשובה סרטוט, חתך או גרף כדי להמחיש אותה.
המיקוד של תשפ"ז מסמן לכל נושא בפרק ארץ ישראל אם הוא נשאל בחלק א, בחלק ב או בשניהם. נושא שמסומן "ב" יופיע בדרך כלל כמדרש תמונה, כשאלת מפות או כמאמר, ולא כשאלה של 22 נקודות.
עונים בדיוק על מספר השאלות שנדרש. מי שעונה על יותר, רק התשובות הראשונות לפי סדר הכתיבה במחברת נבדקות, גם אם התשובה הנוספת טובה יותר.
איך בוחרים שאלה
1. קוראים את כל השאלות של הפרק לפני שבוחרים. לכל שאלה כמה סעיפים, ולרוב יש בכל סעיף שתי משימות או יותר (1), (2).
2. בודקים כל משימה בנפרד: האם אתם יודעים לענות על כולן? שאלה שאתם שולטים רק בחלק ממנה תעלה לכם נקודות.
3. בודקים מה צריך כדי לענות: אם השאלה מבקשת "עיינו במפות שבאטלס", מוודאים שאתם יודעים באיזו מפה לחפש.
4. מסמנים את מילות ההוראה ואת המספרים ("שני יתרונות", "גורם אחד") ועונים בדיוק על מה שנשאל.
דוגמה - על אילו שאלות עונים בשאלון 57381
הוראות שאלון 57381, קיץ תשפ"ה: "פרק ראשון - גאוגרפיה של ארץ־ישראל - 36 נקודות. פרק שני - גאוגרפיה של המזרח התיכון - 28 נקודות. פרק שלישי - נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב) - 36 נקודות."
בפרק הראשון: "ענו על אחת מן השאלות 1–3 (22 נקודות לשאלה). ענו על אחת מן השאלות 4–6 (14 נקודות לשאלה)." בפרק השני: "יש לענות על שתיים מן השאלות 7–10 (לכל שאלה – 14 נקודות)." בפרק השלישי: "יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 11 (חובה), ועל שתיים מן השאלות 12–15 (לכל שאלה – 12 נקודות). שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה 11 (לכל סעיף – 4 נקודות)."
על כמה שאלות עונה תלמיד בשאלון הזה, ומאילו פרקים?
1. ארץ ישראל: שתי שאלות - אחת מבין 1-3 (22 נקודות) ואחת מבין 4-6 (14 נקודות). יחד 36.
2. המזרח התיכון: שתי שאלות מבין 7-10, 14 נקודות לכל אחת. יחד 28.
3. נתי"ב: שאלה 11 היא חובה, ובה עונים על שלושה מתוך ארבעה הסעיפים (3 × 4 = 12). ועוד שתי שאלות מבין 12-15, 12 נקודות לכל אחת. יחד 36.
4. בדיקה: 36 + 28 + 36 = 100. בשאלון הזה כל שלושת הפרקים הם חובה.
שבע שאלות: שתיים בפרק ארץ ישראל (אחת מ-1-3 ואחת מ-4-6), שתיים בפרק המזרח התיכון (מ-7-10), ושלוש בנתי"ב: שאלה 11 (שלושה מתוך ארבעה הסעיפים) ועוד שתיים מ-12-15.
2. שאלת ידע: "ציינו", "הציגו", "הסבירו" ותהליך
מילת ההוראה
כל משימה בבגרות פותחת במילה אחת: "ציינו", "הציגו", "תארו", "הסבירו". המילה הזאת אומרת כמה לכתוב ומה הבודק מחפש. מי שמציין כשביקשו להסביר מקבל רק חלק מהנקודות.
במדויק: ציינו - תשובה קצרה ומדויקת: שם, מושג או עובדה. הציגו / תארו - מה יש או מה קורה: המאפיינים, איפה ומתי, בלי "למה". הסבירו - הקשר בין גורם לתוצאה: למה זה קורה, או מה זה גורם, במשפט של סיבה ותוצאה.
"הסבירו מהו..." (מושג) מבקש הגדרה מלאה ודוגמה מהארץ או מהחבל. "הסבירו כיצד..." מבקש את הדרך - שלבים או מנגנון. "הסבירו גורם אחד" מבקש את הגורם ואת הדרך שבה הוא משפיע, לא רק את שמו.
מה כותבים לכל מילת הוראה
הסבר של גורם
1. שם הגורם במונח הגאוגרפי המדויק (קו רוחב, גובה טופוגרפי, מרחק מהים, נגישות, אזור עדיפות לאומית).
2. הכלל: "ככל ש... כך...". למשל: ככל שהמקום גבוה יותר, כך כמות המשקעים גדולה יותר.
3. החלה על המקום שבשאלה: איך הכלל בא לידי ביטוי כאן, עם שם המקום.
4. התוצאה - בדיוק מה שהשאלה שאלה עליו (הבדל בטמפרטורה, צמצום פערים, מפגע).
תשובה כללית לא מקבלת ניקוד. "יוצר מקומות תעסוקה" בלי לומר באיזה תחום (תיירות, מסחר, תעשייה), או "חקלאות מזהמת" בלי לומר מה מזהם (דשנים, חומרי הדברה) - זו תשובה חלקית.
כשמבקשים "שני יתרונות" או "שתי השלכות", כותבים שני דברים שונים - לא אותו רעיון בשני ניסוחים - וכל אחד בפסקה או בשורה משלו.
דוגמה - למה מפגע במפרץ אילת חוצה גבולות
רשימה של שימושי קרקע במפרץ אילת: נמל ים, מסוף נפט, שדה תעופה, מפעל פוספטים, תיירות.
(1) בחרו בשניים משימושי הקרקע, וציינו לאיזה מפגע סביבתי כל אחד מהם גורם. (4 נקודות)
(2) הסבירו מדוע כל אחד מן המפגעים שציינתם הוא "מפגע סביבתי חוצה גבולות" שהטיפול בו מצריך שיתוף פעולה בין המדינות השוכנות לחופי מפרץ אילת. (4 נקודות)
1. (1) "ציינו" - שם המפגע, קצר ומדויק, ליד כל שימוש קרקע: מסוף נפט - זיהום הים בנפט (דליפות בזמן פריקה וטעינה של מכליות). מפעל פוספטים - אבק פוספט שנופל לים ומעודד צמיחה של אצות שמכסות את האלמוגים.
2. (2) "הסבירו" - למה המפגע לא נשאר בצד אחד של הגבול. מתחילים במאפייני המקום: מפרץ אילת צר וסגור למחצה, ולחופיו ארבע מדינות - ישראל, ירדן, מצרים וערב הסעודית.
3. המנגנון: זרמי הים והרוח מעבירים את הנפט ואת האבק ממקום למקום בלי קשר לגבול. שונית האלמוגים היא מערכת אקולוגית אחת לכל המפרץ.
4. התוצאה, כמו שנשאל: מדינה אחת לא יכולה לטפל במפגע לבד, ולכן נדרש שיתוף פעולה: ניטור משותף, תקנים משותפים ותוכנית משותפת לחירום.
(1) מסוף נפט - זיהום ים בנפט (דליפות ושפיכות בזמן פריקה וטעינה של מכליות) שפוגע בשוניות האלמוגים. מפעל פוספטים - אבק פוספט שנופל לים ומעשיר אותו בחומרי הזנה; כך גדלות אצות שמכסות ומחניקות את האלמוגים.
(2) מפרץ אילת הוא מפרץ צר וסגור למחצה, וחופיו מתחלקים בין ארבע מדינות - ישראל, ירדן, מצרים וערב הסעודית. זרמי הים והרוחות מעבירים את הנפט ואת חומרי ההזנה ממקום למקום, ללא קשר לגבול המדיני. שונית האלמוגים היא מערכת אקולוגית אחת המשותפת לכל המדינות. לכן מדינה אחת לבדה אינה יכולה למנוע את הנזק, ונדרשים ניטור משותף, תקנים משותפים ותוכנית חירום משותפת לדליפות נפט.
3. קריאת גרף, טבלה ותרשים: מגמה, השוואה והסבר
מגמה בגרף
גרף או טבלה בבגרות הם כמו עד: הם מראים מה קרה, ואתם צריכים לומר את זה במילים ואז להסביר למה. הבודק לא מחפש רשימה של מספרים, אלא את הכיוון הכללי.
במדויק: מגמה היא כיוון השינוי לאורך זמן: עלייה, ירידה או ללא שינוי. קצב השינוי הוא כמה מהר זה קורה: מהיר או איטי. תיאור מגמה כולל את מילת הכיוון, ואפשר להוסיף אליה את הנתון בתחילת התקופה ובסופה.
סדר הקריאה: הכותרת (על מה הגרף, איפה ומתי), הצירים ויחידות המידה (אחוזים? אלפי טונות?), המקרא (איזה קו הוא מה), ורק אז הנתונים. בטבלה בודקים גם אם המספרים הם כמויות או אחוזים - "גדל" ו"גדל באחוזים" הם לא אותו דבר.
המילים של תיאור נתונים
שאלה על גרף או טבלה
1. קוראים כותרת, צירים, יחידות ומקרא.
2. מגמה במילה אחת (עלייה / ירידה / ללא שינוי), ואחריה הנתון בתחילת התקופה ובסופה.
3. חריגה, אם יש (שנה שבה הכיוון התהפך).
4. הגורם: הסבר במשפט של סיבה ותוצאה - מה בעולם האמיתי גרם למגמה.
5. כשמבקשים "נתון מן הטבלה" - מעתיקים את המספר עם יחידת המידה שלו.
רשימה של המספרים בכל שנה, בלי מילה שמתארת את המגמה הכללית, לא מקבלת ניקוד. קודם "עלייה", ואחר כך המספרים.
בודקים מאיפה מתחיל הציר האנכי. כשהציר לא מתחיל באפס, עמודה שנראית "כפולה" יכולה להיות גדולה רק בעשרה אחוזים.
דוגמה - מטענים בנמלי הים: מגמה וגורם
בגרף לפניכם מוצגים נתונים על כמויות המטענים שעברו בנמלי הים של ישראל בשנים נבחרות.
(הערכים בקירוב, כפי שנקראים מהגרף שבשאלון.)
(1) ציינו את מגמת השינוי בכמויות המטענים שעברו בנמלי הים של ישראל, והסבירו גורם אחד למגמה זו. (4 נקודות)
(2) הציגו שני יתרונות שיש להובלה של מטענים באוניות. (4 נקודות)
1. הצירים: הציר האנכי באלפי טונות, ומתחיל ב-48,000 ולא באפס.
2. המגמה: עלייה - מכ-53,300 אלף טונות ב-2014 לכ-60,700 אלף טונות ב-2022, כ-14%. חריגה: ירידה קלה ב-2020.
3. הגורם, כסיבה ותוצאה: ככל שהאוכלוסייה גדלה ורמת החיים עולה, כך גדל הביקוש לסחורות מיובאות (וגם היצוא). כמעט כל הסחר החיצוני של ישראל עובר בנמלי הים, ולכן הגידול בסחר מתבטא בגידול המטענים בנמלים.
4. (2) "הציגו" שני יתרונות שונים: עלות נמוכה לכל טון; קיבולת גדולה - גם מטענים כבדים וגדולים.
(1) מגמה של עלייה: מכ-53,300 אלף טונות ב-2014 לכ-60,700 אלף טונות ב-2022 (כ-14%+), עם ירידה קלה ב-2020. גורם: גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים מגדילים את הביקוש לסחורות מיובאות (וגם את היצוא) - ובישראל כמעט כל הסחר החיצוני עובר בנמלי הים.
(2) עלות הובלה נמוכה לכל טון ולכל ק"מ; אונייה אחת מובילה כמות עצומה של מטענים (מכולות, מטען בצובר) ומטענים גדולים וכבדים.
4. קריאת מפה, תצלום וחתך שבשאלון
מפה נושאית
הרבה שאלות מגיעות עם מפה מודפסת (או כמה מפות זו ליד זו). המפה מראה תופעה אחת במרחב - צפיפות אוכלוסייה, משקעים, תוואי של נחל - והשאלה בודקת אם אתם קוראים אותה נכון ומסיקים ממנה.
במדויק: מפה נושאית מציגה תופעה אחת במרחב בעזרת צבעים, גוונים או סמלים, שמשמעותם כתובה במקרא. כדי לקרוא אותה צריך: הכותרת (מה, איפה, מתי), המקרא, הכיוונים (צפון) וקנה המידה.
כשיש שתי מפות של אותו אזור בשני זמנים (היום ותחזית), השאלה כמעט תמיד מבקשת את השינוי: מה היה, מה יהיה, ובאיזה כיוון.
ניסוח של מיקום ושל שינוי במפה
שאלה על מפה שבשאלון
1. כותרת ומקרא: מה כל צבע או סמל אומר, ובאיזה שנה.
2. התמונה הכללית: איפה הערכים הגבוהים ואיפה הנמוכים, בכיוונים.
3. השוואה או שינוי, אם יש שתי מפות או שני אזורים - על אותו קריטריון.
4. הסבר: הגורם הפיזי או האנושי שיוצר את מה שראיתם, ומה הוא גורם לאדם ולסביבה.
"הקו עולה" או "הקו יורד" אינם ניסוח גאוגרפי. קו על מפה זז צפונה או דרומה (מצפין / מדרים), מזרחה או מערבה.
דוגמה - דלתא הנילוס: צפיפות היום ובשנת 2100
מדענים מעריכים כי בעקבות שינויי האקלים צפויה עלייה במפלס הים התיכון. בנספח מוצגות שתי מפות: מפה 1 ובה צפיפות האוכלוסייה בדלתא של הנילוס היום; מפה 2 ובה תחזית לצפיפות האוכלוסייה בדלתא בשנת 2100, אם עד סוף המאה יעלה מפלס הים התיכון ב-43 ס"מ.
(במפה 1 רוב הדלתא בגוונים ורודים עזים - צפיפות גבוהה - ובה עשרות מוקדים עירוניים; במפה 2 רוב השטח לבן וסגול בהיר - צפיפות נמוכה מאוד - ונשארו בעיקר מוקדים עירוניים מבודדים.)
(1) עיינו במפות שבנספח, וציינו מהו השינוי הצפוי בצפיפות האוכלוסייה בדלתא של הנילוס עד שנת 2100. (3 נקודות)
(2) תארו שתי השלכות נוספות של העלייה הצפויה במפלס הים התיכון על האוכלוסייה והכלכלה בדלתא של הנילוס. (4 נקודות)
1. המקרא: ורוד עז וחום = צפיפות גבוהה; לבן וסגול בהיר = צפיפות נמוכה.
2. השוואה בין המפות, על אותו קריטריון: היום רוב הדלתא בצפיפות גבוהה; ב-2100 רוב השטח בצפיפות נמוכה מאוד, והצפיפות הגבוהה נשארת רק במוקדים עירוניים. השינוי: ירידה בצפיפות, בעיקר בצפון, ליד החוף.
3. (2) "תארו" שתי השלכות שונות, כל אחת עם המנגנון: הצפה של השטחים הנמוכים בחוף - פגיעה בבתים ובתשתיות והגירה כפויה; חדירת מי ים לקרקע ולמי התהום - המלחה ופגיעה בחקלאות.
(1) צפיפות האוכלוסייה בדלתא צפויה לרדת: רוב השטח שהיום בגוונים ורודים (צפיפות גבוהה) יהיה ב-2100 בגוונים לבנים־סגולים בהירים (צפיפות נמוכה מאוד); הצפיפות הגבוהה תישאר רק במוקדים עירוניים מבודדים - התושבים יעזבו את הדלתא, בעיקר את חלקה הצפוני.
(2) 1. הצפה ושקיעה של שטחים בחוף הצפוני (אלכסנדריה, פורט סעיד, אגמי החוף) - פגיעה בבתים ובתשתיות (כבישים, נמלים) והגירה כפויה של מיליוני "פליטי אקלים" אל קהיר ולערים אחרות. 2. חדירת מי ים למי התהום ולקרקע - המלחה של הקרקע החקלאית, ירידה ביבולים (אורז, כותנה, ירקות), פגיעה בפרנסת החקלאים ובאספקת המזון של מצרים ועלייה בתלות ביבוא מזון.
5. שאלת אטלס ומפות ארץ ישראל
שאלת אטלס
בשאלת אטלס התשובה לא כתובה בשאלון: היא נמצאת באטלס שלכם. השאלה אומרת "עיינו במפות שבאטלס", ואתם צריכים לדעת איזו מפה לפתוח ואיך לחבר בין שתי מפות.
במדויק: שאלה שהנתונים שלה נלקחים ממפות האטלס: מפה פיזית (תבליט, גובה, נחלים ויחידות נוף), מדינית (גבולות וערים), אקלים (משקעים וטמפרטורה), אוכלוסייה (צפיפות ותפרוסת) וכלכלה (שימושי קרקע, חקלאות, תעשייה). את המקום מאתרים לפי השם, לפי קווי הרוחב והאורך, או לפי השכנים.
בפרק ארץ ישראל יש גם שאלת מפות ארץ ישראל (חלק ב): המפה נלקחת מאוגדן המפות של משרד החינוך ומצורפת לשאלון כנספח, ואטלס ישראל הדיגיטלי מחליף את אטלס ישראל המודפס.
איזו מפה פותחים
שאלת אטלס
1. מאתרים את המקום במפה פיזית או מדינית.
2. בוחרים את המפה הנושאית שמתאימה למה שנשאל (ראו בטבלה).
3. קוראים את המקרא וכותבים מה רואים, עם שמות של מקומות מהמפה.
4. כשצריך גורם - מחברים שתי מפות: למשל צפיפות האוכלוסייה מול מפת המשקעים.
5. כותבים שמות, לא "האזור הזה": שם יחידת הנוף, הנחל או העיר.
"מקור זיהום" או "גורם" צריכים להיות מוחשיים: לא "חקלאות מזהמת" אלא "שטיפה של דשנים וחומרי הדברה מן השדות אל הנחל".
דוגמה - נחל הקישון: יחידות נוף ושימושי קרקע מהאטלס
עיינו במפות שבאטלס.
(1) ציינו שמות של שתי יחידות נוף שבהן עובר התוואי של נחל הקישון. (2 נקודות)
(2) ציינו שני שימושי קרקע לאורך תוואי הנחל. הציגו מקור אפשרי אחד לזיהום הנחל מכל אחד משימושי הקרקע שציינתם (סך הכול - שני מקורות זיהום). (8 נקודות)
1. מפה פיזית: עוקבים אחרי הקו הכחול של הקישון. הנחל זורם לצפון-מערב לאורך עמק יזרעאל, עובר בין הכרמל לגבעות טבעון, נכנס לעמק זבולון ונשפך לים במפרץ חיפה.
2. (1) "ציינו" - רק השמות: עמק יזרעאל; עמק זבולון.
3. מפת שימושי הקרקע (כלכלית): בעמק יזרעאל - חקלאות; במפרץ חיפה - תעשייה.
4. (2) לכל שימוש - מקור זיהום מוחשי: מהחקלאות - דשנים וחומרי הדברה שנשטפים לנחל; מהתעשייה - שפכים של מפעלים כימיים ופטרוכימיים ושל בתי הזיקוק.
(1) עמק יזרעאל; עמק זבולון (מפרץ חיפה).
(2) חקלאות - שטיפה של דשנים וחומרי הדברה מן השדות לנחל (וגם הזרמת מי בריכות דגים ושפכי רפתות). תעשייה (מפרץ חיפה) - הזרמת שפכים תעשייתיים של מפעלים כימיים ופטרוכימיים ושל בתי הזיקוק אל הנחל ואל שפכו.
6. מדרש תמונה
מדרש תמונה
במדרש תמונה מקבלים תצלום (או כמה תצלומים) של מקום בארץ, וצריך "לקרוא" אותו כמו טקסט: מה רואים, איך קוראים לזה בשפה של גאוגרפיה, ומה זה אומר על הקשר בין האדם לסביבה.
במדויק: שאלה בחלק ב של פרק ארץ ישראל (14 נקודות), שבה מזהים בתמונה שימוש קרקע, צורת נוף או תופעה, קוראים להם בשם הגאוגרפי, ומסבירים את הגורם או את ההשפעה שלהם. לפעמים בוחרים שתיים מכמה תמונות.
מדרש תמונה
1. מתארים מה רואים במשפט אחד (ערמות פסולת, משאית אשפה, טרקטור), כדי שהבודק ידע באיזו תמונה בחרתם.
2. נותנים שם גאוגרפי: שימוש הקרקע (מחצבה, מטמנה, נמל תעופה, אזור תעשייה) או צורת הנוף.
3. מחברים לנושא שבשאלה: המפגע, הגורם או התועלת, ומי נפגע - האדם, הסביבה או שניהם.
4. כשבוחרים תמונות - בוחרים את אלה שאתם בטוחים בזיהוי שלהן, ולכל תמונה כותבים תשובה נפרדת.
"מפגע" הוא מה שנגרם, לא המקום. "המחצבה היא מפגע" לא מספיק; "המחצבה גורמת לפגיעה בנוף, לאבק ולרעש" כן.
דוגמה - ארבעה אתרים: שימוש קרקע ומפגע
תהליכי פיתוח כרוכים בהתערבות אנושית במערכות טבעיות, וכתוצאה מכך נגרמת פגיעה בסביבה. בנספח מוצגים ארבעה אתרים בישראל: תמונה 1 - קירות סלע חצובים, ערמות חצץ ומתקן גריסה; תמונה 2 - ערמות ענק של פסולת, משאית אשפה וטרקטור דוחס; תמונה 3 - נמל התעופה בן גוריון; תמונה 4 - אזור תעשייה כבדה עם ארובות ומכלי דלק. בחרו בשתיים מן התמונות.
ציינו מהו שימוש הקרקע הנראה בכל אחת מן התמונות שבחרתם, וכתבו מהו המפגע שנגרם ממנו לאדם ולסביבה.
1. בוחרים את התמונות שהזיהוי בהן ברור: תמונה 1 ותמונה 2.
2. תמונה 1 - מה רואים: קירות סלע חצובים וערמות חצץ. שם: מחצבה. המפגע: פגיעה בנוף ("צלקת"), הרס בתי גידול, אבק וזיהום אוויר, רעש.
3. תמונה 2 - מה רואים: ערמות פסולת ומשאית אשפה. שם: אתר הטמנת פסולת. המפגע: תשטיפים שמחלחלים לקרקע ולמי התהום, פליטת מתאן וריח, מזיקים.
תמונה 1 - מחצבה (כרייה וחציבה של אבן וחצץ): פגיעה בנוף ("צלקת" בנוף), הרס בתי גידול, אבק וזיהום אוויר ורעש.
תמונה 2 - אתר הטמנת פסולת: חלחול תשטיפים (נוזלים מזוהמים) לקרקע ולמי התהום, פליטת מתאן וריח רע, מזיקים.
(אפשר גם: תמונה 3 - נמל תעופה: רעש מטוסים וזיהום אוויר, צריכת שטח פתוח גדול. תמונה 4 - אזור תעשייה כבדה: זיהום אוויר מן הארובות - פגיעה בבריאות, זיהום קרקע וים.)
7. קטע מידע ומאמר
קטע מידע ומאמר
חלק מהשאלות פותחות בקטע: ידיעה מעיתון, תיאור של מיזם או מאמר. הקטע הוא לא רק רקע - השאלה מבקשת למצוא בו דברים ולהסביר אותם בעזרת המושגים שלמדתם.
במדויק: בשאלה על קטע: מאתרים בקטע את מה שנשאל, מצטטים או מפנים אליו, ומסבירים אותו במושג גאוגרפי. בפרק ארץ ישראל יש מאמר למידה שמשרד החינוך מפרסם מראש לכל שנה; בתשפ"ז - מאמר על ההשלכות הכלכליות של שיקום שטחים פתוחים בישראל. שאלת המאמר נמצאת בחלק ב (14 נקודות).
את מאמר הלמידה קוראים לפני הבחינה, כמו פרק בספר: מה הטענה המרכזית, אילו מושגים יש בו, ואילו דוגמאות מהארץ. בבחינה מקבלים קטע ממנו או שאלה עליו.
שאלה על קטע
1. קוראים את השאלה קודם, ורק אז את הקטע - מסמנים בו את מה שנשאל.
2. מאתרים בקטע את המשפט שעונה, ומצטטים אותו בקצרה (או כותבים "בקטע נכתב ש...").
3. מסבירים במושג: מה המשפט אומר בשפה של גאוגרפיה (נגישות, אזור עדיפות לאומית, הגירה שלילית).
4. מושג המסומן בקו בקטע - מגדירים אותו, ואפשר לקשר לקטע.
כשמבקשים מאפיין "מתוך הקטע", בוחרים רק מאפיין שכתוב בקטע ומסבירים אותו. ידע נכון שלא מופיע בקטע לא מקבל ניקוד בסעיף כזה.
דוגמה - פארק ההייטק בבאר שבע: שני אמצעים בקטע
קטע: "פארק ההייטק גב ים נגב בבאר שבע הוקם בסמוך לאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ובסמוך לתחנת הרכבת 'באר שבע צפון'. במסגרת המאמץ הממשלתי לפיתוח הנגב, הוגדר אזור פארק ההייטק – אזור פיתוח א, והמדינה העניקה לחברות טכנולוגיה שפתחו בו מרכזי פיתוח מענקים כספיים נרחבים והטבות מס. כמו כן, שודרגו קווי הרכבת המהירים המחברים את תחנת הרכבת הצמודה לפארק עם תל אביב ומרכז הארץ, וזמן הנסיעה בין אזורים אלה פחת במידה ניכרת."
הסבירו כיצד באים לידי ביטוי בקטע שני האמצעים לצמצום הפערים בין הגלעין ובין השוליים - הנגשת אזור הגלעין לאזור השוליים והגדרת פארק ההייטק גב ים נגב בבאר שבע אזור עדיפות לאומית. (5 נקודות)
1. מסמנים בקטע את שני האמצעים: הרכבת (נגישות) ו"אזור פיתוח א" (עדיפות לאומית).
2. נגישות - ציטוט והסבר: "שודרגו קווי הרכבת המהירים... וזמן הנסיעה בין אזורים אלה פחת". הפארק צמוד לתחנה, ולכן עובדים ומשקיעים מהמרכז מגיעים אליו מהר.
3. אזור עדיפות - ציטוט והסבר: "הוגדר... אזור פיתוח א, והמדינה העניקה... מענקים כספיים נרחבים והטבות מס". ההטבות מקטינות את העלויות של החברות, ולכן הן מעדיפות לפתוח מרכזי פיתוח בבאר שבע.
נגישות: שודרגו קווי הרכבת המהירים מתחנת 'באר שבע צפון' הצמודה לפארק לתל אביב ולמרכז, וזמן הנסיעה פחת - עובדים ומשקיעים מהמרכז מגיעים בקלות. אזור עדיפות: הפארק הוגדר אזור פיתוח א', והמדינה העניקה לחברות טכנולוגיה מענקים נרחבים והטבות מס - תמריץ לפתוח בו מרכזי פיתוח.
8. שאלת השוואה: הבדל, דמיון והסבר
השוואה
"ציינו את ההבדל", "תארו הבדל אחד", "השוו" - שאלות כאלה מופיעות כמעט בכל שאלון, על גרף, על מפה או על שני מקומות. הטעות הנפוצה היא לתאר כל צד לחוד, בלי לומר מה ההבדל.
במדויק: הבדל הוא ניגוד בין שני דברים באותו קריטריון (קצב הגידול, הצפיפות, כמות המשקעים), במשפט אחד עם מילת ניגוד: "ואילו", "לעומת", "יותר / פחות". כשמבקשים גם גורם, מסבירים איך הגורם פועל בכל אחד מהצדדים.
בניית משפט השוואה
שאלת השוואה
1. מוצאים את הקריטריון בנוסח השאלה ("בגודל היישובים", "במגמת השינוי") ועונים עליו בלבד.
2. כותבים את שני הצדדים במשפט אחד, עם מילת ניגוד.
3. כשיש מגמה לשני הצדדים, אומרים מה משותף ("שניהם עלו") ומה שונה (הקצב או ההיקף).
4. גורם להבדל: הגורם, ואיך הוא פועל אחרת בכל צד.
עונים על המאפיין שנשאל. אם שאלו על הבדל בגודל היישובים, תשובה על הבדל בצפיפות או במספר היישובים לא מתקבלת.
דוגמה - אורך הכבישים מול הנסועה בישראל
בגרף מוצגים נתונים על אורך הכבישים ועל הנסועה בישראל בשנים 2000–2022 (נסועה - סך הקילומטרים שמכוניות נסעו). השינויים מוצגים באחוזים לעומת שנת 2000.
(ערכים בקירוב לפי הגרף שבשאלון, בשנים נבחרות - המרווחים בין השנים אינם שווים. בגרף המלא יש גם ירידה חדה וזמנית בנסועה ב-2020.)
ציינו את ההבדל בין מגמת השינוי באורך הכבישים ובין מגמת השינוי בנסועה בישראל בשנים 2000–2022.
1. הקריטריון: מגמת השינוי - הכיוון והקצב.
2. מה משותף: בשני הקווים יש עלייה.
3. מה שונה, במשפט אחד עם מילת ניגוד: אורך הכבישים עלה מעט ולאט, בכ-25% בכל התקופה, ואילו הנסועה עלתה הרבה ומהר, בכ-83%.
4. החריגה: ירידה זמנית בנסועה ב-2020, ואחריה שוב עלייה.
שניהם עלו, אבל הנסועה עלתה מהר בהרבה: אורך הכבישים גדל בכ-25% בלבד, ואילו הנסועה גדלה בכ-83% (פי 3.3 יותר) - פרט לירידה זמנית ב-2020.
9. שאלת החובה בנתי"ב: חבל ארץ שלא למדתם
חבל ארץ שלא למדתם (אנסין)
בפרק נתי"ב השאלות עוסקות באזור בעולם שלא למדתם עליו - בכל שנה אזור אחר (המדינות הבלטיות, דרום אפריקה, ברזיל, איטליה). לא צריך לדעת עליו כלום מראש: צריך לדעת להשתמש באטלס ובמקורות שבשאלון, ולהחיל עליו את המושגים של נתי"ב.
במדויק: שאלת החובה בפרק נתי"ב נקראת "מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים". יש בה ארבעה סעיפים, ועונים על שלושה מהם. כל סעיף שואל על החבל דרך מושג אחד מנתי"ב: מיקום וחשיבות גאופוליטית, צורות נוף ותהליכים, אקלים, תפרוסת אוכלוסייה, מדרג עירוני, רמת פיתוח.
שתי השאלות הנוספות בנתי"ב עוסקות באותו חבל, כל אחת בנושא אחר (אוכלוסייה, אנרגייה, ערים, כלכלה). המיומנויות זהות: לאתר במפה, לקרוא נתונים, ולהסביר בעזרת המושגים.
שאלה על חבל ארץ שלא למדתם
1. מאתרים את החבל באטלס: יבשת, קווי רוחב, ים או אוקיינוס, שכנים, הרים ונהרות. את זה עושים לפני שקוראים את הסעיפים.
2. קוראים את קטע הרקע ואת הנספחים - הרבה תשובות מתחילות בהם.
3. מזהים את המושג שכל סעיף בודק (מדרג עירוני, קרחונים, אקלים טרופי) ועונים בשפה שלו.
4. מבססים על החבל עצמו: שמות של מקומות, נתונים מהטבלה, קו רוחב - לא תשובה כללית שמתאימה לכל מדינה.
5. בוחרים שלושה סעיפים מתוך ארבעה, ועונים רק עליהם.
מי שעונה על ארבעת הסעיפים בשאלת החובה - נבדקים רק שלושת הראשונים, גם אם הסעיף הרביעי הוא הנכון. מחליטים מראש על איזה סעיף מוותרים.
שם של גורם בלי ההסבר שלו לא מקבל ניקוד מלא. "המדינה קרובה לקו המשווה" לא מספיק: צריך להסביר איך קו הרוחב יוצר טמפרטורות גבוהות ומשקעים רבים.
דוגמה - המדינות הבלטיות: מדרג עירוני מתוך טבלה
המדינות הבלטיות - ליטא, לטביה ואסטוניה - שוכנות לחופו של הים הבלטי. לפניכם שתי טבלאות ובהן נתונים על אוכלוסיית הערים הגדולות בלטביה ובליטא.
(1) עיינו בטבלאות, וקבעו מהו המדרג העירוני בכל אחת מן המדינות.
(2) תארו מהו החיסרון במדרג העירוני של לטביה.
1. המושג: מדרג עירוני - היחס בין גודל הערים במדינה. עיר ראשה גדולה פי כמה מהעיר השנייה ושולטת בכל המדינה.
2. לטביה, חישוב: 920,643 חלקי 78,850 - בערך פי 11.7. העיר הראשונה גדולה פי יותר מעשרה מהשנייה, ולכן זה מדרג של עיר ראשה.
3. ליטא, חישוב: 716,856 חלקי 393,397 - בערך פי 1.8. אין עיר אחת ששולטת, ולכן זה מדרג מאוזן.
4. (2) "תארו" את החיסרון: הכול מתרכז בריגה - אוכלוסייה, משרות, שירותים והשקעות - ושאר המדינה מוזנח.
(1) לטביה - מדרג של עיר ראשה: ריגה (920,643) גדולה פי 11.7 מן העיר השנייה, דוגבפילס (78,850). ליטא - מדרג מאוזן (קרוב לכלל הדרגה־גודל): וילנה (716,856) גדולה פי 1.8 בלבד מקובנה (393,397), ואין עיר אחת השולטת.
(2) ריכוז האוכלוסייה, המשרות, השירותים וההשקעות בריגה, והזנחת שאר המדינה: פערים גדולים בין ריגה לבין הפריפריה, הגירה מן הפריפריה לריגה, ועומס (צפיפות, גודש, מחירי דיור) בבירה.