מילות ההוראה
כל משימה בבגרות בהיסטוריה מתחילה במילה אחת: "הציגו", "הסבירו", "הדגימו", "השוו". המילה הזאת קובעת מה הבודק מחפש. מי שמסביר כשביקשו להציג, או מציג כשביקשו להסביר, מאבד נקודות גם כשהוא יודע את החומר.
במדויק: במחוון של הבגרות יש הגדרה לכל מילת הוראה. הציגו / תארו / הביאו: תמונת מצב של התופעה או האירוע - מאפיינים, משתתפים, זמן ומקום - בלי סיבות ותוצאות. הסבירו: הנסיבות, הסיבות והגורמים שהובילו לתופעה, או התוצאות וההשלכות שלה. הדגימו: דוגמה מפורטת, לא הכללה.
1. השאלונים, הפרקים וכללי המענה
השאלון שלכם
יש כמה שאלונים בהיסטוריה, והם נבדלים בפרקים ובמספר השאלות. לפני שמתחילים ללמוד, בודקים באיזה מתווה בית הספר שלכם ובאיזה אשכול: זה קובע על אילו פרקים תיבחנו.
במדויק: במתווה הרגיל הבחינה החיצונית היא שאלון 22261 (70% מהציון), ועוד 30% הערכה פנימית. במתווה הגמיש הבחינה החיצונית שווה 35% והיא שאלון של האשכול: 22215, 22225 או 22235. עוד 35% הם משימות מבוקרות ו-30% הערכה פנימית. שאלון 22245 מיועד למשפרי ציון.
השאלונים בתשפ"ז
מחורף תשפ"ח שאלון 22261 משתנה: עונים על שאלה אחת מכל אחד מארבעת הפרקים. בפרק הלאומיות השאלה היא בת סעיף אחד ושווה 16 נקודות, ובשאר הפרקים שאלה בת שני סעיפים, 28 נקודות לכל אחת. מי שנבחן בתשפ"ז עונה לפי הטבלה.
איך בוחרים שאלה
1. קוראים את כל השאלות בפרק לפני שבוחרים. לכל שאלה שני סעיפים, ובכל סעיף בדרך כלל שתי משימות, כל אחת מתחילה בקו מפריד (–).
2. בודקים כל משימה בנפרד: האם אתם יודעים לענות על כולן? שאלה שאתם שולטים בסעיף אחד שלה בלבד תעלה לכם הרבה נקודות.
3. מסמנים את מילות ההוראה בכל משימה ואת המספרים ("שלוש מטרות", "שתי עובדות"), ועונים בדיוק על מה שנשאל.
דוגמה - על אילו שאלות עונים בשאלון 22261
הוראות שאלון 22261, קיץ תשפ"ו: "בשאלון זה ארבעה פרקים. יש לענות על שאלה אחת מן הפרק הראשון – מלחמת העולם השנייה והשואה – חובה – (1×34) – 34 נקודות. יש לבחור בשניים מן הפרקים השני, השלישי והרביעי, ולענות על שאלה אחת בכל פרק שבחרתם – (2×33) – 66 נקודות."
תלמידה למדה את פרק השואה, את פרק הלאומיות והציונות ואת פרק המאבק על הקמת המדינה. על כמה שאלות היא עונה, ומאילו פרקים?
1. הפרק הראשון, מלחמת העולם השנייה והשואה, הוא חובה: עונים על שאלה אחת ממנו (שאלות 1-3).
2. מתוך שלושת הפרקים האחרים בוחרים שניים. התלמידה למדה את הלאומיות והציונות ואת המאבק על הקמת המדינה, ולכן היא עונה על שאלה אחת מפרק שני (שאלות 4-6) ושאלה אחת מפרק שלישי (שאלות 7-9).
3. את הפרק הרביעי היא לא פותחת.
שלוש שאלות: שאלה אחת מפרק השואה (34 נקודות), שאלה אחת מפרק הלאומיות והציונות ושאלה אחת מפרק המאבק על הקמת המדינה (33 נקודות לכל אחת).
2. בחינה עם ספר פתוח: עובדות ומקור מספר הלימוד
בחינה עם ספר פתוח
בבגרות בהיסטוריה אתם נכנסים עם ספר הלימוד. זה לא אומר שאפשר לא ללמוד: אין זמן לחפש בספר מאפס, והשאלות דורשות להשתמש בידע, לא להעתיק אותו. הספר הוא כלי לעובדות ולמקורות.
במדויק: מותר להכניס את ספר הלימוד שאושר לכל פרק שנבחנים עליו. בספר מותר לסמן נושאים בסימניות בולטות ולסמן קטעים במרקר או בעיפרון, אבל אסור שיהיו בו הערות בכתב. מותר גם עותק מודפס של כותרות יחידות ההוראה "איך יכול אדם".
מה כותבים כשמבקשים מקור מספר הלימוד
1. שם הספר, שם ההוצאה לאור ומספר העמוד של המקור. בלי הפרטים האלה הבודק לא יכול לבדוק.
2. מה המקור: מי כתב או צייר אותו ומתי, במשפט אחד.
3. הקשר לשאלה: הסבירו כיצד המקור מבטא את מה שנשאל (הגורם, הפעולה, התוצאה). מקור בלי הסבר לא מקבל את הנקודות.
"בססו על שתי עובדות היסטוריות"
1. עובדה היא אירוע, החלטה או נתון מסוים: מי, מה, מתי ואיפה. "הצבא הגרמני הובס" היא הכללה; "המפלה בסטלינגרד, פברואר 1943" היא עובדה.
2. שתי עובדות שונות, לא אותה עובדה בשני ניסוחים.
3. אחרי כל עובדה, משפט שמסביר איך היא מחזקת את הטענה שלכם.
כשמבקשים "הדגימו", המחוון דורש דוגמה מפורטת ולא הכללה. "היהודים התמודדו בגטו בדרכים רוחניות" לא מספיק; "ארכיון 'עונג שבת' של עמנואל רינגלבלום בגטו ורשה" כן.
הכינו את הספר לפני הבחינה: סימניה לכל נושא באשנ"ב, וסימון של מקורות שמתאימים לכמה נושאים. בבחינה אין זמן לחפש מקור מתאים מההתחלה.
דוגמה - שתי עובדות ומקור: למה צבאות ערב נכשלו
הציגו את המטרה המוצהרת של מדינות ערב שפלשו למדינת ישראל במאי 1948.
הסבירו מדוע הן לא הצליחו להשיג את המטרה הזאת. בססו את הסברכם על שתי עובדות היסטוריות ועל מקור מספר הלימוד.
1. הציגו: המטרה המוצהרת, בלי הסבר: לחסל את המדינה שזה עתה קמה ולסייע לערביי ארץ ישראל.
2. הסבירו: מדוע הן נכשלו. צריך סיבה, ולכל סיבה עובדה ממשית.
3. עובדה ראשונה: הקמת צה"ל כצבא אחד וגיוס כוח אדם, ורכש נשק מצ'כוסלובקיה בזמן ההפוגה הראשונה. כך גדל כוחה של ישראל במהלך המלחמה.
4. עובדה שנייה: הפיצול והתחרות בין צבאות ערב, בלי פיקוד עליון ובלי תיאום ביניהם.
5. מקור מספר הלימוד: בוחרים מקור שמבטא אחת הסיבות, כותבים את שם הספר, ההוצאה והעמוד, ומסבירים איך הוא מבטא אותה.
המטרה: לחסל את מדינת ישראל ולהיחלץ לעזרת ערביי ארץ ישראל. הן נכשלו כי כוחה של ישראל גדל במהלך המלחמה (הקמת צה"ל כצבא אחד, גיוס, רכש נשק מצ'כוסלובקיה בהפוגה הראשונה), ובצד הערבי היו פיצול ותחרות בין הצבאות בלי פיקוד עליון ותיאום; ועוד מקור מספר הלימוד שמבטא אחת הסיבות.
3. שאלת הצגה והסבר
הצגה מול הסבר
כמעט כל משימה בבגרות היא שילוב של "מה היה" ו"למה זה קרה" או "מה זה גרם". "מה היה" הוא הצגה, "למה" ו"מה זה גרם" הם הסבר.
במדויק: הצגה היא "צילום תמונת מצב": מאפיינים, משתתפים, זמן ומקום, בלי סיבות ובלי תוצאות. הסבר הוא מכלול הנסיבות, הסיבות והגורמים שהובילו לתופעה, או מכלול התוצאות וההשלכות שנבעו ממנה.
כשהשאלה מבקשת "הציגו", אין צורך להסביר, ולא מקבלים על כך נקודות. כשהיא מבקשת "הסבירו", הצגה בלבד לא מספיקה: צריך לכתוב למה או איך - מילים כמו "כי", "ולכן", "וכך".
המונחים שבשאלות
שאלה עם כמה משימות
1. מפרקים את הסעיף לפי הקווים המפרידים (–), ועונים על כל משימה בפסקה משלה.
2. סופרים: אם ביקשו "שלושה סעיפים" או "שתי סיבות", כותבים בדיוק את המספר, וכל פריט שונה מהאחרים.
3. בהסבר כותבים את הקשר במפורש: הגורם, ואז "ולכן" או "כי", ואז התוצאה.
"נסיבות" ו"גורמים" אינם אותו דבר. הנסיבות הן מה שהיה ברקע; הגורם הוא ההסבר מדוע הרקע הזה הוביל לאירוע. שאלה שמבקשת "הסבירו את הגורמים" לא מסתפקת ברשימת אירועים.
דוגמה - תוכנית החלוקה: מה הוחלט ומה לא מומש
הציגו שלושה מן הסעיפים העיקריים של תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. אילו מן הסעיפים שהצגתם לא מומשו? הסבירו מדוע. בססו את תשובתכם על שתי סיבות.
1. הציגו שלושה סעיפים - רק מה שהוחלט, בלי הסבר: סיום המנדט הבריטי; חלוקת הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית; ירושלים וסביבתה שטח בין-לאומי בחסות האו"ם.
2. אילו לא מומשו: לא קמה מדינה ערבית, וירושלים חולקה בין ישראל לירדן במקום להיות בין-לאומית.
3. הסבירו, שתי סיבות: הנהגת ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב דחו את ההחלטה ויצאו למלחמה נגד היישוב; והשטחים שיועדו למדינה הערבית נשארו בידי ירדן ומצרים, שהעדיפו לשלוט בהם.
סעיפים: סיום המנדט; חלוקת הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית; ירושלים שטח בין-לאומי. לא מומשו: המדינה הערבית לא קמה, וירושלים חולקה בין ישראל לירדן. סיבות: הערבים דחו את ההחלטה ויצאו למאבק צבאי, וצבאות ערב פלשו; השטחים שיועדו למדינה הערבית נשארו בידי ירדן ומצרים.
4. שאלה על קטע מקור, תמונה או קריקטורה
מקור היסטורי
רוב השאלות בבגרות פותחות במקור: קטע מיומן, נאום, מכתב, כרזה או קריקטורה. המקור הוא "עד" מהתקופה, והשאלה בודקת אם אתם יודעים לקרוא אותו ולחבר אותו למה שלמדתם.
במדויק: מאפייני מקור הם סוג המקור, זהות היוצר, קהל היעד ומטרת המקור, מועד היצירה או הפרסום, והמקום שבו נוצר או פורסם. את רובם מוצאים בשורת הפתיחה שמעל המקור.
שאלה על קטע מקור
1. קוראים את שורת הפתיחה: מי כתב, מתי ולמי. היא אומרת לכם מאיזה צד המקור מדבר.
2. מסמנים מה שואלים: "מה בא לידי ביטוי בקטע", "מה הטענה", "על פי מה שלמדתם".
3. מצטטים: מביאים במירכאות את המילים מהקטע שמראות את מה שנשאל.
4. מחברים לידע: מסבירים את הציטוט במושג או בעובדה מהחומר. ציטוט בלי הסבר לא מספיק.
כרזה, תמונה וקריקטורה
משימה שמתחילה ב"על פי מה שלמדתם" לא נענית מתוך המקור. עונים מהידע, ורק אז מחברים למקור אם התבקש.
דוגמה - מאפייני המלחמה ביומנה של לוחמת פלמ"ח
קטע מקור מאת לוחמת הפלמ"ח הדסה אביגדורי-אבידב, מתחילת מאי 1948 (מקוצר): "לאחר האסון בשיירת הר הצופים אין אפשרות להעבירם לבית החולים... עתה יש עוד כעשרה ימים למועד הנקוב על ידי האנגלים ליציאתם מן הארץ... הפחד העיקרי שלנו עכשיו הוא מפני הפלישה של מדינות ערב הסמוכות. הן מחכות רק ליציאת הבריטים. אומנם עד עכשיו ניצחנו, כבשנו ושמרנו על כל נקודותינו, אך עתה יעלו עלינו המונים עם נשק וציוד של טנקים ותותחים ולנו רק רובים וסטנים."
– הסבירו כיצד באים לידי ביטוי בקטע המקור המאפיינים של המלחמה בתקופה שבין מרץ 1948 ל-14 במאי 1948.
– על פי מה שלמדתם, הסבירו כיצד אחד מן המאפיינים האלה השפיע על ההחלטה להכריז על הקמת המדינה בה' באייר תש"ח (14 במאי 1948).
1. משימה ראשונה - מהמקור: לכל מאפיין, ציטוט:
•השלטון הבריטי עדיין בארץ, אבל לקראת פינוי: "עוד כעשרה ימים למועד הנקוב על ידי האנגלים ליציאתם".
•מאבק על הדרכים: "האסון בשיירת הר הצופים".
•היישוב עבר ממגננה למתקפה (תוכנית ד'): "עד עכשיו ניצחנו, כבשנו ושמרנו על כל נקודותינו".
•נשק קל מול החשש מצבאות סדירים: "ולנו רק רובים וסטנים".
2. משימה שנייה - מהידע: בוחרים מאפיין אחד, למשל יציאת הבריטים, ומסבירים: הוחלט להכריז מייד עם סיום המנדט כדי שלא יישאר חלל שלטוני.
מאפיינים בקטע: השלטון הבריטי עדיין קיים אך מתארגן לפינוי ("עוד כעשרה ימים למועד הנקוב על ידי האנגלים ליציאתם"); מאבק על הדרכים ("האסון בשיירת הר הצופים"); מעבר ממגננה למתקפה, תוכנית ד' ("עד עכשיו ניצחנו, כבשנו ושמרנו על כל נקודותינו"); נשק קל ("ולנו רק רובים וסטנים"). השפעה על ההחלטה: עם יציאת הבריטים הוחלט להכריז מייד כדי למלא את החלל השלטוני.
5. שאלת השוואה
השוואה ותבחין
להשוות זה לא לכתוב פסקה על כל צד. השוואה עונה על השאלה "במה הם דומים ובמה הם שונים", ולשם כך צריך לבדוק את שני הצדדים באותה "שאלה" - זה התבחין.
במדויק: השוואה היא זיהוי והגדרה של הדומה והשונה על פי תבחינים. תבחין הוא אמת מידה שעל פיה עורכים את ההשוואה, למשל המטרה, הדרך או התוצאה.
כותבים השוואה
1. בוחרים תבחין (אם השאלה לא נתנה אותו): מטרה, הנהגה, דרכי פעולה, עמדה, תוצאות.
2. לכל צד, לפי אותו תבחין: מה הוא אמר או עשה, עם ציטוט או עובדה.
3. קובעים במפורש "דומה" או "שונה", ובמה.
4. אם שואלים למה: מסבירים את הסיבה להבדל, בדרך כלל זהות הדובר, האינטרס שלו או התקופה.
שתי פסקאות נפרדות, אחת על כל צד, אינן השוואה. בכל משפט של ההשוואה מופיעים שני הצדדים: "בן גוריון ראה בהצהרה... ואילו הוועד הערבי...".
דוגמה - שלוש תגובות על הצהרת בלפור
שלוש תגובות על הצהרת בלפור: דוד בן גוריון (נובמבר 1917): "הפלא הגדול קם ויהי". הוועד הפועל הערבי (1925): "מדיניות הכרזת בלפור היא מוות לאומה הערבית". כמה אישים יהודים אמריקנים אנטי-ציונים (1919): "לדעתנו חשד לנאמנות כפולה משתמע בהכרח... מהקמת מדינה ריבונית ליהודים בארץ-ישראל".
– הסבירו לאילו מן הדברים הנאמרים בהצהרת בלפור מתייחסת כל אחת מן התגובות.
– הסבירו סיבה אחת להבדל בין התגובות.
1. התבחין נתון: לאיזה חלק בהצהרה כל תגובה מתייחסת.
2. בן גוריון: לכך שממשלת בריטניה "רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל" - הכרה רשמית ראשונה של מעצמה בזכות לבית לאומי, ולכן "פלא".
3. הוועד הערבי: לתמיכה בבית לאומי ליהודים, ולכך שהערבים מוזכרים רק כ"עדות הלא-יהודיות" עם זכויות אזרחיות ודתיות, בלי זכויות לאומיות.
4. היהודים האמריקנים: לאותו "בית לאומי", מתוך חשש שיאשימו אותם בנאמנות כפולה.
5. הסיבה להבדל: זהות הדוברים - פעיל ציוני, נציגי התנועה הלאומית הערבית, ויהודים שרצו לשמור על זהותם האמריקנית.
בן גוריון מתייחס להכרה של בריטניה בבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל; הוועד הערבי - לתמיכה בבית הלאומי ולכך שהערבים מוזכרים כ"עדות הלא-יהודיות" בלי זכויות לאומיות; היהודים האמריקנים - לבית הלאומי, מחשש לנאמנות כפולה. הסיבה להבדל: זהות הדוברים והאינטרסים שלהם.
6. שאלת עמדות ונימוקים: מחלוקת בין שני צדדים
טיעון
בהיסטוריה יש מעט "נכון" ו"לא נכון" במחלוקות: ההגנה והאצ"ל רצו שתקום מדינה, אבל חלקו על הדרך. הבגרות שואלת מה טען כל צד ולמה, ולפעמים מה אתם חושבים - ובודקת את ההנמקה, לא את הצד שבחרתם.
במדויק: טיעון הוא טענה ונימוקים: הצגת טענה והנמקתה באמצעות עובדות היסטוריות רלוונטיות או מקורות היסטוריים.
העמדה של כל צד במחלוקת
1. מי הצדדים: שם הגוף או האדם לכל צד.
2. העמדה: מה כל צד רצה שייעשה, במשפט אחד.
3. הנימוקים: למה, לכל צד בנפרד. נימוק הוא סיבה, לא חזרה על העמדה במילים אחרות.
"לדעתכם... נמקו באמצעות שתי עובדות"
1. טענה ברורה במשפט הראשון: איזה צד בחרתם.
2. שתי עובדות היסטוריות שונות שתומכות בה.
3. אחרי כל עובדה, למה היא מחזקת את הטענה. אין תשובה "נכונה"; מקבלים נקודות על הנימוק.
בשאלות הבחינה "שאלות הבעת עמדה ובניית טיעונים" הולכות ונעשות נפוצות. עמדה בלי עובדות מקבלת מעט נקודות, גם כשהיא משכנעת.
דוגמה א - ההגנה מול האצ"ל והלח"י: המאבק הצבאי
ביישוב היהודי הייתה מחלוקת בנוגע למאבק הצבאי בשלטון הבריטי. מה הייתה העמדה של כל אחד משני הצדדים במחלוקת זו, וכיצד נימק כל אחד מהם את עמדתו?
1. הצדדים: היישוב המאורגן וההגנה מול האצ"ל והלח"י (הפורשים).
2. ההגנה - עמדה: להיאבק בבריטים בזירה המדינית ולהמשיך בעלייה ובהתיישבות, בלי לפגוע ישירות באנשים. נימוקים: פגיעה באנשים תפגע באופי המוסרי של המאבק ובתמיכה בו, ותחמיר את התגובה הבריטית ותסכן את המפעל הציוני.
3. האצ"ל והלח"י - עמדה: מאבק בכל הדרכים, כולל פגיעה בחיילים ובמתקנים. נימוקים: אין סיכוי להידברות עם בריטניה, ומאבק יכביד עליה ויזרז את סיום המנדט.
ההגנה: מאבק מדיני, עלייה והתיישבות בלי לפגוע ישירות באנשים - כדי לשמור על האופי המוסרי ועל התמיכה ולא לסכן את המפעל הציוני. האצ"ל והלח"י: מאבק בכל הדרכים, כולל פגיעה בחיילים ובמתקנים - כי אין סיכוי להידברות, ומאבק יכביד על בריטניה ויזרז את סיום המנדט.
דוגמה ב - עמדה שלכם: מה השפיע יותר על סיום המנדט
בשנים 1945-1947 היישוב היהודי נאבק במנדט הבריטי. לאיזה מן התחומים: מאבק צבאי או העפלה הייתה לדעתכם השפעה רבה יותר על סיום המנדט הבריטי? נמקו את עמדתכם באמצעות שתי עובדות היסטוריות.
1. טענה: ההעפלה השפיעה יותר.
2. עובדה ראשונה: פרשת "אקסודוס" (1947) - המעפילים, ניצולי שואה, הוחזרו לאירופה, וחברי ועדת אונסקו"פ ראו זאת. כך גברה דעת הקהל העולמית נגד בריטניה.
3. עובדה שנייה: הנשיא טרומן דרש מבריטניה להכניס 100,000 עקורים. בריטניה, שהייתה תלויה בארצות הברית, לא יכלה לעמוד בלחץ, וזה השפיע על ההחלטה להעביר את השאלה לאו"ם.
4. אפשר גם לבחור במאבק הצבאי, עם עובדות כמו פיצוץ מלון המלך דוד או החזקת כ-100,000 אנשי ביטחון בארץ.
ההעפלה: פרשת "אקסודוס" עוררה דעת קהל עולמית נגד בריטניה; דרישת טרומן להכניס 100,000 עקורים יצרה לחץ אמריקני שבריטניה לא עמדה בו. (גם מאבק צבאי מתקבל, עם שתי עובדות כמו פיצוץ מלון המלך דוד והצבת כ-100,000 אנשי ביטחון בארץ.)