דף כללים בהיסטוריה לבגרות
כל הכללים לשינון לפי נושא. ההסברים, דרכי הפתרון והדוגמאות - בסיכום של כל נושא.
הבגרות בהיסטוריה: השאלונים ודרכי התשובה
השאלונים בתשפ"ז
22261: השואה (חובה, 34) + שני פרקים מתוך לאומיות / המאבק / סוגיות (33+33) · 22215: לאומיות + שואה · 22225: שואה + המאבק · 22235: שואה + סוגיות · באשכולות: שאלה מכל פרק, 50+50
מה כותבים כשמבקשים מקור מספר הלימוד
מקור מספר הלימוד = שם הספר + הוצאה לאור + עמוד, ומה המקור מבטא
המונחים שבשאלות
נסיבות = הרקע · גורמים = למה הרקע הוביל לאירוע · תוצאות = השינוי המיידי · השלכות = ההשפעה לאורך זמן ובתחומים שונים
הלאומיות באירופה במאה ה-19
המאפיינים המלכדים: מה זה ואיך זה נראה במקור
המאפיינים המלכדים: שפה · מנהגים, מסורות ודת · עבר משותף · מוצא משותף · סמלים (דגל, המנון) · זיקה למולדת · שאיפה לחיות במדינה עצמאית
מפת אירופה 1815 מול 1920: מה הלאומיות שינתה
מפת אירופה: יוון 1830 · איחוד איטליה 1861-1870 · איחוד גרמניה 1871 · קונגרס ברלין 1878 (סרביה, רומניה, מונטנגרו) · בולגריה 1908 · אלבניה 1912 · התפרקות אוסטרו-הונגריה 1918 (צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה, פולין, אוסטריה, הונגריה)
שינויים שהלאומיות חוללה בחברה
שינויים בחברה: נאמנות לאומית מעל דת, מעמד ואזור · חינוך ציבורי, צבא חובה, אגודות ותנועות נוער · סמלים וחגים · דחיית מיעוטים
הגורמים לצמיחה, ועובדה לכל אחד
גורמים לצמיחה: נאורות (ריבונות העם) · חילון · רומנטיקה (הרדר, האחים גרים) · המהפכה האמריקנית 1776 והצרפתית 1789 · נפוליאון (הפצת רעיונות + התנגדות; פיכטה 1807-1808) · תיעוש ועיור (איגוד המכס 1834) · טכנולוגיה: רכבות, טלגרף, עיתונות, חינוך
המטרות
מטרות: שחרור משלטון זר (יוון, פולין) · איחוד (איטליה, גרמניה) · גיבוש זהות לאומית
דרכי הפעולה
דרכי פעולה: מאבק צבאי (יוון 1821, פולין 1830/1863, גריבלדי 1860) · דיפלומטיה ובריתות (פיימונטה-צרפת 1859) · איחוד יחידות · אגודות סודיות (קרבונרי, איטליה הצעירה 1831) · תודעה לאומית: שפה, סמלים, ספרות, היסטוריה · חינוך ותנועות נוער (פיכטה) · גיוס כספים
מאפייני המנהיגים
מנהיגים: משכילים ובורגנים · סמכות רעיונית, לא ייחוס · כריזמה ואמונה ביכולת לשנות · כלים מודרניים (עיתונות, אגודות) · מציני - רעיון, גריבלדי - לוחם, קאבור וביסמרק - מדינאים
שלבי ההתפתחות
שלבים: אנשי רוח (הרדר, פיכטה) ← פעילות תרבותית וארגונית (איטליה הצעירה 1831) ← פעילות פוליטית, דיפלומטית וצבאית (1859, 1864-1871)
גורמים מסייעים וגורמים מעכבים
מסייעים / מעכבים: מעצמות (נבארינו 1827, צרפת 1859 / אוסטריה, רוסיה) · שליט מקומי (פיימונטה, פרוסיה) · מודרניזציה (איגוד המכס 1834 / פיגור) · כנסייה (יוון: הנצרות מאחדת, כמרים זוטרים / האפיפיור, ראשי הכנסייה ביוון) · פיצול
איטליה
איטליה: איטליה הצעירה 1831 · פלומביר 1858 · מלחמת 1859 (מג'נטה, סולפרינו; ניס וסבויה לצרפת) · משלחת האלף 1860 · ממלכת איטליה 1861 · ונציה 1866 · רומא 1870 · מעכבים: אוסטריה, האפיפיור, פיצול
גרמניה
גרמניה: פיכטה 1807-1808 · איגוד המכס 1834 · אביב העמים 1848-1849 נכשל · ביסמרק 1862, ברזל ודם · מלחמות: דנמרק 1864, אוסטריה 1866, צרפת 1870-1871 · הקיסרות הגרמנית 18.1.1871 · מעכבים: אוסטריה, צרפת, פיצול דתי
יוון
יוון: שלטון עות'מאני מוסלמי · המרד 1821 · מתנדבים אוהדי יוון · נבארינו 1827 (בריטניה, צרפת, רוסיה) · עצמאות 1830 · מעכבים: העות'מאנים, ראשי הכנסייה
המעצמות: מי עיכב ומי סייע
מעצמות: איטליה - אוסטריה מעכבת, צרפת 1859 ופרוסיה 1866/1870 מסייעות · גרמניה - אוסטריה, צרפת, דנמרק מעכבות · יוון - העות'מאנים מעכבים, בריטניה-צרפת-רוסיה בנבארינו 1827 מסייעות
הציונות עד הצהרת בלפור
חמשת הגורמים לצמיחת הציונות
לאומיות באירופה ("וכי נופלים אנחנו מהם?" + דחייה) · אנטישמיות מודרנית במערב (דרייפוס 1894) · אכזבה מהאמנציפציה · איבה במזרח אירופה (סופות בנגב 1881-1882, חוקי מאי 1882, קישינב 1903) · חשש מאובדן הזהות (חילון והשתלבות)
גורמים משותפים וגורמים ייחודיים
משותפים: השכלה, רומנטיקה, טכנולוגיה, מהפכה תעשייתית וחילון, השפעת תנועות אחרות · ייחודיים: אכזבה מהאמנציפציה, אנטישמיות מודרנית, פוגרומים, דחיית היהודים בידי התנועות הלאומיות
גורמים שעיכבו את הציונות בראשית דרכה
מעכבים: פיזור ושפות שונות · אמנציפציה · ארץ ישראל רחוקה · החרדים ("דחיקת הקץ"), מתבוללים, הבונד · היעדר מימון · הגבלות עות'מאניות (הפתקה האדומה) · קשיי התיישבות
אתגרים ייחודיים לתנועה הציונית
אתגרים ייחודיים: אין שפה משותפת · פיזור · ארץ ישראל רחוקה · תלות בעות'מאנים · יצירת עובדי אדמה
תחנות בחייו של הרצל
דרייפוס 1894 → "מדינת היהודים" 1896 → הקונגרס בבזל ו"די ולט" 1897 → מגעים מדיניים 1898-1903 → אוגנדה 1903 → מות הרצל 1904
"מדינת היהודים" (1896): הבעיה והפתרון
"מדינת היהודים" 1896: הבעיה - שאלת היהודים קיימת בכל מקום ונפתרת רק באופן מדיני · הפתרון - הכרה ביהודים כעם + מולדת מובטחת במשפט הכלל
תוכנית בזל (הקונגרס הראשון, אוגוסט 1897)
תוכנית בזל 1897: בית מולדת בארץ ישראל מובטח במשפט הכללי · 4 אמצעים: יישוב הארץ · ארגון היהדות · חיזוק הרגש הלאומי · השגת הסכמת הממשלות
חשיבות הקונגרס הראשון
חשיבות הקונגרס: מוסדות (פרלמנט, נשיא, ועד פועל, אגודות) · תוכנית בזל · הכרה ופרסום · איחוד הזרמים
המאמצים להשיג צ'רטר והכרה מהמעצמות
צ'רטר: וילהלם השני 1898 · עבדול חמיד השני 1901 (סירב) · צ'מברליין: אל-עריש 1902-1903, אוגנדה 1903 · פלווה 1903
פולמוס אוגנדה (1903)
אוגנדה 1903: הצעה בריטית, מזרח אפריקה · בעד (הרצל, נורדאו): קישינב, "מקלט לילה", הכרה של מעצמה · נגד (ציוני ציון, ז'בוטינסקי): אין תחליף לארץ ישראל · 1905 ההצעה הוסרה
הרצל - מנהיג לאומי מודרני
מנהיג מודרני: משכיל ובורגני (משפטן ועיתונאי) · כריזמטי עם תוכנית ("אם תרצו אין זו אגדה") · כלים מודרניים (ספר, "די ולט", קונגרסים, דיפלומטיה)
מהי הבעיה העיקרית של העם בגולה?
הבעיה: סכנה קיומית (פינסקר 1882, הרצל 1896) מול סכנת ההתבוללות ואובדן הזהות (אחד העם)
איזו חברת מופת בארץ ישראל?
החברה הרצויה: יצרנית ועצמאית ("היהודי החדש") · סוציאליסטית (הקבוצה, דגניה 1910) · דתית-לאומית ("המזרחי" 1902)
העלייה הראשונה והעלייה השנייה
העלייה הראשונה 1882-1903: פוגרומים 1881-1882, מושבות (1882), הברון · העלייה השנייה 1904-1914: פועלים סוציאליסטים, דגניה 1910, השומר 1909, תל אביב 1909 · קשיים: הגבלות עות'מאניות (הפתקה האדומה), אקלים ומחלות, חוסר ניסיון, מחסור בכסף
צורות ההתיישבות החדשות
מושבה: קרקע פרטית, שכירים, הברון (ראשון לציון, זכרון יעקב, ראש פינה 1882) · קבוצה: שיתוף ושוויון, עבודה עצמית, אדמת קק"ל (דגניה 1910) · עיר עברית: תל אביב 1909 · אזורים: גליל, שומרון, שפלת יהודה
מסגרות ביטחוניות: "בר גיורא" ו"השומר"
בר גיורא 1907 → השומר 1909: שמירה עברית במקום שומרים ערבים וצ'רקסים · כיבוש העבודה + כיבוש השמירה · ההגנה משימה לאומית
אישים וארגונים שסייעו ליישוב
הברון רוטשילד: הציל את המושבות; ביקורת - שיטת האפוטרופסות · רופין והמשרד הארץ-ישראלי 1908: חוות כנרת, דגניה · קק"ל 1901: רכישת קרקעות
תרבות וחינוך עברי
בן יהודה: ועד הלשון, "הצבי", המילון · הסתדרות המורים 1903 · גימנסיה הרצליה 1905 · מלחמת השפות 1913 (הטכניון)
נוסח ההצהרה
2 בנובמבר 1917, בלפור ללורד רוטשילד: "רואה בעין יפה" בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל + תסייע · בתנאי: זכויות אזרחיות ודתיות לעדות הלא-יהודיות; מעמד היהודים בארצות אחרות
הקשיים בנוסח ההצהרה
קשיי הנוסח: "בית לאומי" ולא "מדינה" · הערבים רק "עדות לא-יהודיות", בלי זכויות לאומיות · הסעיף על היהודים בארצות אחרות לא הסיר את החשד לנאמנות כפולה
האינטרסים של בריטניה
אינטרסים: סואץ והדרך להודו · עקיפת סייקס-פיקו 1916 · יהודי רוסיה (שרוסיה לא תפרוש) · יהודי ארה"ב · להקדים את גרמניה
התגובות על ההצהרה
תגובות: ציונים - "הפלא הגדול" (הכרה) · משתלבים - נגד (נאמנות כפולה) · ערבים - נגד (אין זכויות לאומיות)
חשיבות ההצהרה
חשיבות: הכרה ראשונה של מעצמה · התחייבות לסייע · בסיס חוקי - סן רמו 1920, כתב המנדט 1922 · עידוד לתנועה ולעלייה
האידיאולוגיה הנאצית והמשטר הנאצי
חמשת העקרונות ועובדה לכל אחד
עקרונות: תורת הגזע · דימוי היהודי (אנטישמיות) · עקרון המנהיג (פיהררפרינציפ) · מרחב המחיה · התנגדות לדמוקרטיה ולקומוניזם · מימוש: חוקי נירנברג 15.9.1935 · יום החרם 1.4.1933 · איחוד נשיא וקנצלר 8.1934 · סיפוח מערב פולין 1939 · חוק ההסמכה 23.3.1933
דימוי היהודי באידיאולוגיה הנאצית
דימוי היהודי: טפיל ונצלן · חותר לשליטה עולמית (כלכלה, ליברליזם, הומניזם, סוציאליזם) · בולשביזם וגם קפיטליזם · מקור הרוע, ערמומי, ניגוד לארי · תכונות בתורשה, בלי יוצא מן הכלל
למה הנאצים התנגדו לדמוקרטיה ולקומוניזם
נגד דמוקרטיה: פרט משרת את העם (לא להפך) · מנהיג במקום הכרעת הרוב · היררכיה של גזעים במקום שוויון · נגד קומוניזם: מאבק מעמדות ושוויון סותרים את תורת הגזע · סולידריות בין עמים מול מאבק בין עמים · "רעיון יהודי"
צווים וחקיקה
חקיקה: צו החירום 28.2.1933 · חוק ההסמכה 23.3.1933 · חוק הפקידות 7.4.1933 · פיזור האיגודים וחזית העבודה 5.1933 · איסור מפלגות 7.1933 · ההאחדה · איחוד נשיא וקנצלר ושבועה לפיהרר 8.1934 · גיוס חובה 1935
תעמולה, חינוך ותרבות
תעמולה וחינוך: מפגני ראווה · עיתונות ורדיו (גבלס) · ספרי לימוד ונוער היטלר · סרטי תעמולה · שריפת הספרים 5.1933 · איסור כניסת יהודים · יום החרם 1.4.1933
טרור והפעלת כוח
טרור: שריפת הרייכסטאג ומצב חירום 2.1933 · יום החרם 1.4.1933 · שריפת הספרים 5.1933 · דכאו 3.1933, גסטאפו 4.1933 · ליל הסכינים הארוכות 30.6.1934
למה כל תחום היה חשוב
טרור = פחד + סילוק יריבים · חקיקה = כסות חוקית + ריכוז סמכויות + סילוק מוקדי כוח · תעמולה וחינוך = הטמעת האידיאולוגיה + סימון אויבים + גיוס הציבור + "אדם חדש"
מטרות התעמולה במשטר הנאצי
מטרות התעמולה: הטמעת האידיאולוגיה · סימון מתנגדים ויהודים כבוגדים · גיוס הציבור · דעת הקהל בבית ובעולם (אולימפיאדת ברלין 1936)
חוקי נירנברג (15 בספטמבר 1935)
חוקי נירנברג 15.9.1935: חוק אזרחות הרייך (יהודים = נתינים בלי זכויות) · החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני (איסור נישואים ויחסי אישות, איסור עוזרות בית גרמניות מתחת ל-45) · התקנות (מיהו יהודי לפי מוצא)
הצעדים בשנים 1938-1939
1938-1939: אריזציה · "ישראל" ו"שרה" ודרכון J · גירוש זבונשין 10.1938 · ליל הבדולח 9-10.11.1938 (כ-30,000 למחנות) · ריכוז הטיפול ביהודים באס-אס · ביטול המעמד המשפטי של הקהילות
החמרה ורגיעה לסירוגין 1933-1938
גלים: 1933 החמרה · 1934-1935 רגיעה · 1935 נירנברג · 1936-1937 רגיעה (אולימפיאדה) · 1938 החמרה קשה · הגירה: כ-37,000 ב-1933, כ-35,000 ב-1938
מטרות המדיניות כלפי היהודים 1933-1938
מטרות 1933-1938: הפרדה ובידוד · שלילת זכויות ואזרחות · דחיקה מהכלכלה ונישול · לחץ להגירה ("נקייה מיהודים")
למה הנאצים פעלו בהדרגה
הדרגה כי: ביסוס השלטון · חשש לכלכלה · דעת הקהל בעולם (אולימפיאדה 1936) · דעת הקהל בגרמניה (זמן לתעמולה)
מלחמת העולם השנייה והשואה
מהלכי המלחמה עד קיץ 1941 והרחבתה
1.9.1939 פולין (מלחמת בזק, חלוקה עם ברית המועצות) · יוני 1940 כניעת צרפת · הקרב על בריטניה · 22.6.1941 מבצע ברברוסה · דצמבר 1941 פרל הרבור, ארצות הברית נכנסת למלחמה
קרבות המפנה והדרך לכניעת גרמניה
אל עלמיין ומבצע לפיד (אוקטובר-נובמבר 1942) · סטלינגרד (אוגוסט 1942 - פברואר 1943, הארמייה השישית נכנעת) · תוניסיה (מאי 1943) · סיציליה וקורסק (יולי 1943) · נורמנדי (יוני 1944) · קרב הבליטה (סוף 1944) · כניעת גרמניה (מאי 1945) · פצצות האטום על יפן
איך מימשו הנאצים את "הסדר החדש"
הסדר החדש בפועל: סיפוח מערב פולין וגירוש לגנרלגוברנמן, יישוב גרמנים · רצח האינטליגנציה הפולנית, סגירת אוניברסיטאות, תזכיר הימלר (מאי 1940) · ניצול כלכלי ועבודת כפייה · יהודים: סימון, גטאות, איינזצגרופן (קיץ 1941)
מהלכים צבאיים והמדיניות כלפי היהודים
פולין 1939: איגרת הבזק (21.9.1939), גטאות · מערב אירופה 1940: רישום, סימון, נישול · ברברוסה (22.6.1941): איינזצגרופן, בבי יאר, פונאר · הונגריה (מרץ 1944): כ-430 אלף לאושוויץ · נסיגה 1943-1945: חיסול מחנות, צעדות המוות
למה הוחרפה המדיניות עם כיבוש פולין
החרפה בפולין: מספר יהודים גדול · מראה מסורתי שתאם את הדימוי · אווירת מלחמה · ריחוק מדעת הקהל במערב · פולין "נחותה" גזעית · הרתעת הפולנים
הצעדים שערערו את בסיס הקיום היהודי בפולין
פולין 1939: כלכלה (החרמה, פיטורים, הקפאת חשבונות) · דת וחינוך (סגירת מוסדות, שרפת בתי כנסת) · גירוש לגנרלגוברנמן · סימון (סרט עם מגן דוד, טלאי) · אלימות וחטיפות לעבודות כפייה
איך תנאי החיים בגטו מימשו את מטרות הנאצים
מטרות הגטו: בידוד (חומה, שמירה) · נישול וניצול (עבודות כפייה) · ריכוז כשלב ביניים ופיקוח (יודנראט, משטרה יהודית) · החלשה והכחדה (רעב, צפיפות, מחלות)
דה-הומניזציה: שלילת האנושיות בגטו
דה-הומניזציה: בידוד וצפיפות · רעב ומחלות · גזרות, עונשים קולקטיביים ואיסור חינוך ותרבות · אין פרנסה
דרכי ההתמודדות של היהודים בגטאות
עמידה יהודית בגטו: הישרדות (הברחת מזון, מטבחים ציבוריים) · עזרה הדדית (ועדי בתים) · קידוש החיים (חינוך מחתרתי, "עונג שבת" - רינגלבלום, ורשה) · תנועות נוער (סמינרים, עיתונות, קשריות)
למה ההרג ההמוני התחיל עם הפלישה לברית המועצות
ברברוסה (22.6.1941) ותחילת ההרג: מלחמה אידיאולוגית נגד "הבולשביזם היהודי" (ארבע יחידות איינזצגרופן; הוראות היידריך, 2.7.1941) · מספר יהודים רב · ריחוק ובוז לסלאבים
שלבי "הפתרון הסופי"
בורות הירי (מיוני 1941: בבי יאר, פונאר) · חלמנו (מדצמבר 1941, משאיות גז) · ואנזה (20.1.1942) · מבצע ריינהרד (1942-1943: בלז'ץ, סוביבור, טרבלינקה) · אושוויץ-בירקנאו (ציקלון B) ומיידנק · צעדות המוות
ועידת ואנזה
ואנזה: 20.1.1942, ברלין · בראשות היידריך, נציגי הממשלה, המפלגה והאס-אס · תיאום ביצוע הפתרון הסופי · כ-11 מיליון יהודים ברשימה, כולל צפון אפריקה · הפרוטוקול: אייכמן
מבורות הירי לתאי הגזים: השינוי בשיטת הרצח
בורות ירי (מבודד, סודי) ← משאיות גז ומחנות השמדה (פחות מגע ישיר) · סיבה: מורל החיילים והקושי הנפשי
דילמות לפני "הפתרון הסופי"
לפני הפתרון הסופי: לקבל את המינוי? · לציית להוראות פוגעות או להסתכן בענישה קולקטיבית? · להעלים עין מפעילות אסורה? · בתי מלאכה, חלוקת מזון ותרופות
שלוש הדילמות בזמן "הפתרון הסופי"
שילוחים (רומקובסקי, לודז', ספטמבר 1942; צ'רניאקוב, ורשה, יולי 1942) · עבודה (גנס, וילנה, "הצלה באמצעות עבודה") · תמיכה במחתרות (ברש, ביאליסטוק: "לא בגטו")
הוויכוח על הגטו היצרני
גנס: גטו יצרני = זמן עד סוף המלחמה, מזון ופרנסה · המתנגדים: העבודה מחזקת את האויב, ההשמדה תבוא בכל מקרה, להתכונן למרד
היודנראט מול תנועות הנוער: השוואה
יודנראט מול תנועות נוער - דמיון: חינוך, תרבות וסעד; רעב, בידוד וסכנת ענישה · הבדל: כל תחומי החיים וביצוע הוראות מול חינוך ערכי, עיתונות, קשריות ומרד; הנהגה כפויה מול וולונטרית
למה הקריאה למרד נשמעה דווקא ב-1942-1943
למה 1942-1943: ידיעות על הרצח ההמוני (פונאר) · ההבנה שזו תוכנית להשמדת כל היהודים · כרוז אבא קובנר, וילנה, 1.1.1942: "אל נלך כצאן לטבח"
מטרות המרד במקורות
מטרות המרד: מוות בכבוד · נקמה ופגיעה בגרמנים · השבת כבוד העם ומורשת לדורות (אידיאולוגיית תנועות הנוער) · לפעמים גם הצלה של חלק מהכלואים
הלבטים של המורדים
לבטי המורדים: האם למרוד (קובנר וקורצ'אק בעד; אנדג'ה ובוראקס נגד - פער כוחות, אחריות קולקטיבית) · מתי למרוד (מייד מול דחייה והתכוננות)
טיעוני המתנגדים למרד ותשובת המורדים
נגד המרד: הצלה באמצעות עבודה · אי-אמון בהשמדה · ענישה קולקטיבית · אין נשק ואין עזרה · תקווה מהחזית
מרד גטו ורשה: הנסיבות והמרד
ורשה: אקציה גדולה (יולי-ספטמבר 1942, כ-265 אלף גורשו, נותרו כ-60 אלף) · אי"ל (יולי 1942) · התנגדות ראשונה (ינואר 1943) · ידיעות מאל עלמיין וסטלינגרד · בונקרים ונשק · המרד: 19.4.1943, מרדכי אנילביץ'
מאפייני המרד וקשייו
מאפייני המרד: מעט לוחמים ונשק מול צבא חזק · בונקרים ושיטה פרטיזנית · בלי עזרה מבחוץ ובלי סיכוי · בלי תמיכה של כל התושבים
הפרטיזנים היהודים
פרטיזנים: הלבט אם ומתי לצאת (חשש מענישה קולקטיבית; פ.פ.או. בווילנה יצא בסוף ליערות) · הקשיים בהצטרפות · לחימה ביחידות פרטיזנים ביערות (פיינשטיין: סיורים) · מחנות משפחה
לוחמים בצבאות בעלות הברית: מניעים וקשיים
מניעים: פטריוטיות · נקמה · גאווה יהודית · קשיים: אנטישמיות בצבא, בדידות
לוחמים בצבאות בעלות הברית: היקף וחשיבות
בצבאות בעלות הברית: "מספר גדול מאוד" (צ'רצ'יל, 1944) · הבריגדה היהודית (1944, הצבא הבריטי) · חשיבות: תרומה לניצחון, ייצוג לאומי כעם לוחם, נאמנות לארצותיהם
השלטון והמדיניות בארצות צפון אפריקה
וישי (מאז יוני 1940): מרוקו, אלג'יריה (ביטול אזרחות), תוניסיה - חוקי גזע ומכסות · לוב (איטליה): החרמות ומחנות · תוניסיה (גרמניה, 11.1942-5.1943): ולטר ראוף, כ-5,000 לעבודות כפייה, קנסות, טלאי צהוב
דוגמה מלוב: מחנה ג'אדו
לוב: מחנה ג'אדו (האיטלקים, יהודי בנגזי) - צפיפות, רעב, טיפוס, תמותה גבוהה
למה קורות יהודי צפון אפריקה הם חלק מהשואה
חלק מהשואה: אותה מדיניות (עבודת כפייה, החרמות) · אותם מנגנונים (ועד יהודי כמו יודנראט, ולטר ראוף) · אותה אידיאולוגיה ("היהדות העולמית") · ואנזה: כ-700,000 בסעיף "צרפת - השטח הלא כבוש"
למה גורלם היה שונה מגורל יהודי אירופה
גורל שונה: כיבוש קצר (תוניסיה, כשישה חודשים) · לחץ צבאי של בעלות הברית · ריחוק ממחנות ההשמדה ומהרכבות · שיתוף פעולה מועט · מעט אנשי אס-אס
האוכלוסייה המקומית והאליטות הקולוניאליות
אליטות: וישי החילו את חוקי הגזע · האוכלוסייה: שיתוף פעולה מועט · הצלה: חאלד עבד אל-ואהאב הסתיר 25 יהודים בתוניסיה
שלושת הדפוסים והמניעים
שיתוף פעולה: אנטישמיות, זיהוי היהודים עם הקומוניזם, רווח, נקמה · עמידה מן הצד: ניכור, פחד, ענישה קולקטיבית, הישרדות · הצלה: מצפון, מוסר, התנגדות לנאצים, דת, לעיתים טובות הנאה, מרד לאומי (דנמרק)
דוגמה לכל דפוס
שיתוף פעולה: ידוובנה (10.7.1941), שוטרים ליטאים בווילנה (9.1941) · עמידה מן הצד: המנזרים בפולין · הצלה: דנמרק (10.1943), ז'גוטה (מסוף 1942), אירנה סנדלר
הגורמים שהשפיעו על יחס האוכלוסייה
גורמים: מקום ב"סדר החדש" ומאפייני הכיבוש (פולין: עונש מוות) · מחתרות (דנמרק) · גיאו-פוליטיקה (שוודיה הניטרלית, 10.1943, כ-7,000 ניצלו) · מספר היהודים ופיזורם · החברה, המשטר והיחס ליהודים לפני הכיבוש
חסידי אומות העולם
חסיד אומות העולם = לא יהודי שסיכן את חייו כדי להציל יהודים (הכרה של יד ושם) · מניעים: מצפון, מוסר, התנגדות לנאצים, דת · קשיים: עונש מוות, הלשנות וסחטנות, מסתור ומזון
המאבק בבריטים והחלטת החלוקה
למה שינה היישוב את מדיניותו כלפי בריטניה בסיום המלחמה
השינוי: משיתוף פעולה במלחמה למאבק · סיבות: הלייבור (יולי 1945) המשיך את הספר הלבן; הצהרת בווין (נובמבר 1945); השואה והעקורים; ההכרה בצורך במאבק משותף
מטרות המאבק הצבאי ופעולות תנועת המרי
מטרות המאבק הצבאי: שינוי הספר הלבן ופתיחת השערים; יציאת הבריטים · ליל הרכבות 31.10-1.11.1945 · פריצת עתלית אוקטובר 1945 · ליל הגשרים 16-17.6.1946
פירוק תנועת המרי
הפירוק (קיץ 1946): מתח בין הארגונים · "השבת השחורה" 29.6.1946 · פיצוץ מלון המלך דוד 22.7.1946 (91 הרוגים) · ההגנה חוזרת ל"מאבק מצומצם"
המחלוקת: היישוב המאורגן מול הפורשים
ההגנה: מאבק מצומצם - עלייה, התיישבות, מדיני, בלי פגיעה באנשים · האצ"ל והלח"י: מאבק רצוף בכל הדרכים · נימוק ההגנה: מוסריות, תמיכה, סכנה למפעל · נימוק הפורשים: אין הידברות, מחיר כבד לבריטניה
מטרות ההעפלה
מטרות ההעפלה: מקלט לפליטי השואה · הגדלת היישוב · מאבק בספר הלבן · דעת הקהל בעולם · כ-84,000 ניסו לעלות (1945 - מאי 1948)
תגובת בריטניה והקשיים בארגון ההעפלה
תגובת בריטניה והקשיים: מצור ימי · לחץ על מדינות המוצא והמעבר · מחסור בספינות ובכסף · עתלית · קפריסין (מאוגוסט 1946) · גירוש ("אקסודוס" 1947)
פרשת "אקסודוס"
"אקסודוס": יולי 1947, כ-4,500 מעפילים, הוחזרו להמבורג · דעת קהל נגד בריטניה · אונסקו"פ ראתה בחיפה
מטרות ההתיישבות
מטרות ההתיישבות: הרחבת אזורים לקראת הגבולות · רכישת קרקעות ורצף התיישבותי · חיזוק אזורי הגבול · מאבק בתקנות הקרקעות (1940)
11 הנקודות בנגב ופרשת ביריה
11 הנקודות: 5-6 באוקטובר 1946 (מוצאי יום הכיפורים), בארי, חצרים, נבטים, כפר דרום, שובל → הנגב במדינה היהודית · ביריה (1946, הגליל העליון): פונו וחזרו שוב ושוב
השיקולים של בריטניה
פנים: מחיר כלכלי ושיקום · החזרת החיילים (כ-100,000) · ביקורת על היחס למעפילים · חוץ: תלות בארה"ב (טרומן: 100,000 עקורים) · מאבק היישוב · מבוי סתום (ועידת לונדון) · דעת קהל עוינת
הדרך לאו"ם: ציר זמן
אוגוסט 1945 טרומן: 100,000 · אפריל 1946 הוועדה האנגלו-אמריקנית · 4.10.1946 הצהרת יום הכיפורים · 15.2.1947 בווין: לאו"ם · אפריל 1947 אונסקו"פ · מאי 1947 נאום גרומיקו · 29.11.1947 החלטה 181
המלחמה הקרה ועמדת המעצמות
בריה"מ: להוציא את בריטניה, דריסת רגל, לפלג את המערב, נאום גרומיקו (מאי 1947) · ארה"ב: יהודי ארה"ב והבחירות, השואה, לא להשאיר חלל לבריה"מ · 3 קולות סובייטיים; הגוש הסובייטי חוץ מיוגוסלביה
ועדת אונסקו"פ
אונסקו"פ: הוקמה אחרי הבקשה הבריטית (אפריל 1947) · סיור בנגב (יוני 1947) · עדים ל"אקסודוס" בחיפה · הרוב: שתי מדינות + ירושלים בין-לאומית
תוכן ההחלטה
החלטה 181 (29.11.1947): סיום המנדט (עד 1.8.1948) · מדינה יהודית ומדינה ערבית · איחוד כלכלי · ירושלים בין-לאומית · למדינה היהודית כ-55%
הפעילות הדיפלומטית של הציונים
דיפלומטיה: צוותים לכל מדינה · מדינאים ואישים · לחץ כלכלי (ליבריה, פיירסטון) · קשרים אישיים · יהודי ארה"ב על טרומן · ויצמן וטרומן
ההצבעה: תומכות, נמנעות ומתנגדות
33 בעד, 13 נגד, 10 נמנעות; נדרש רוב של שני שלישים · בריטניה נמנעה: תלות בארה"ב + קשרים עם מדינות ערב והנפט · מדינות ערב ומוסלמיות נגד
התגובות על ההחלטה
היישוב: קיבל, שמחה · האצ"ל והלח"י: נגד, שלמות הארץ · הוועד הערבי העליון: דחה, מדינה ערבית בכל הארץ, 55% למיעוט · מדינות ערב: דחו · 30.11.1947 התקפה ליד כפר סירקין · 2.12.1947 המרכז המסחרי בירושלים
מלחמת העצמאות והקמת המדינה
מאפייני המלחמה
מאפייני המלחמה: על הקמת המדינה וקיומה · מרכזית בסכסוך הערבי-ישראלי · שני שלבים · מטרות העל של הצדדים · אין חזית ועורף · נתוני פתיחה קשים ליהודים · ניצחון במחיר כבד (כ-6,000 הרוגים)
קשיי היישוב בשלב הראשון
קשיי השלב הראשון: התקפות ערביות בכמה מקומות בבת אחת · ערים מעורבות · מלחמת הדרכים (יחיעם, נבי דניאל, חולדה) · יישובים מבודדים (גוש עציון, הל"ה ינואר 1948) · ירושלים נצורה · מחסור בנשק ושלוש מחתרות · הבריטים עדיין בארץ · הצעת הנאמנות האמריקנית
תוכנית ד': ממגננה למתקפה
תוכנית ד' (אפריל 1948): השתלטות על הדרכים ועל שטח המדינה היהודית + רצף טריטוריאלי + היערכות לפלישה · הישגים: מבצע נחשון, כיבוש חיפה (21-22.4.1948), טבריה, צפת, יפו
מטרות הצדדים בשלב השני
מטרות ערב: לחסל את ישראל · לעזור לערביי א"י · התרחבות (ירדן - הגדה, מצרים - הנגב, סוריה ולבנון - הצפון) · שיקולי פנים · מטרות ישראל: קיום · שטחי החלוקה · רצף טריטוריאלי
ממגננה למתקפה בשלב השני
שלב שני: מגננה (15.5-11.6.1948: ניצנים, עד הלום, משמר הירדן, הרובע היהודי) → הפוגה ראשונה (11.6-8.7.1948) → מתקפה (עשרת הימים יולי 1948, יואב וחירם אוקטובר 1948, חורב דצמבר 1948-ינואר 1949, עובדה מרץ 1949)
הסיבות לניצחון ישראל
הסיבות לניצחון: צה"ל מאוחד (26.5.1948) + גיוס ועלייה + נשק מצ'כוסלובקיה + ההפוגה · פיצול ערבי בלי פיקוד עליון · מוטיבציה "אין ברירה" · קווי פנים מול קווי אספקה ארוכים
נסיבות ההכרזה
נסיבות ההכרזה: הישגי תוכנית ד' · נפילת גוש עציון · מצור על העיר העתיקה · עזיבת הבריטים (15.5.1948) · לחץ אמריקני לדחייה ולנאמנות
הוויכוח במנהלת העם, 12 במאי 1948
בעד הכרזה: חלל שלטוני · חשש שהתמיכה הבין-לאומית תיסוג · היישוב מוכן · פלישה למדינה ריבונית · גיוס חובה, עלייה ומסים · בעד דחייה: פלישה צפויה (ידין: "שקולים") · לחץ ארה"ב ואמברגו · חשש מהאו"ם ומסנקציות · עבדאללה · הוחלט 6 מול 4, הכרזה ה' באייר תש"ח (14.5.1948)
החשיבות והיעדים של הקמת צה"ל
צה"ל (26.5.1948): גיוס חובה במקום התנדבות · צבא אחד בקו מוסכם · ממלכתיות - כפוף לממשלה · מניעת "צבאות פרטיים" של מפלגות
המניעים של בן גוריון בפירוק המחתרות ומטה הפלמ"ח
מניעי בן גוריון: צבאי (פיקוד אחד) · פוליטי (מחתרות מזוהות עם מפלגות, הפלמ"ח עם מפ"ם) · אי אמון (חשש ממלחמת אחים) · אלטלנה יוני 1948 · פירוק מטה הפלמ"ח נובמבר 1948
הדרוזים והצ'רקסים במלחמה
דרוזים: הישגי צה"ל · יחסים טובים משנות ה-30 · נכבדי העדה · הגנה על הכפרים · פלוגה בחטיבה 9 (עודד), מבצע חירם · צ'רקסים: כפר כמא וריחאניה, מבצע דקל
הגורמים בשלב הראשון: קריסת החברה הפלסטינית
שלב ראשון: גורמים כלכליים (שיתוק, אנרכיה) · עזיבת האליטות והמעמד העירוני · השפעת המלחמה (דיווחים סותרים כמו דיר יאסין, יישום תוכנית ד') · מדיניות מהוססת של הוועד הערבי העליון, הליגה והמפקדים
הגורמים בשלב השני ואחרי המלחמה
שלב שני: השפעת המלחמה והחשש מנקמה · גירוש במקרים מסוימים (לוד ורמלה יולי 1948, איקרית וברעם) · אחרי המלחמה: ישראל סירבה להחזיר (יוני 1948) · מדינות ערב (למעט ירדן) - בלי אזרחות, מחנות · החלטה 194 (11.12.1948) נדחתה בידי מדינות ערב
הסכמי שביתת הנשק, 1949
שביתת הנשק 1949 (באנץ', רודוס): מצרים 24.2 · לבנון 23.3 · ירדן 3.4 · סוריה 20.7 · "הקו הירוק" = קו שביתת הנשק, הגבול בפועל עד 1967
בונים מדינה במזרח התיכון: דה-קולוניזציה ויהודי ארצות האסלאם
הגורמים לדה-קולוניזציה, לפי תחומים
אידאולוגיים: רעיון החירות והלאומיות · התנגדות שתי מעצמות העל · דעת הקהל בעולם · כלכליים: ירידה ברווחיות המושבות · משבר כלכלי אחרי מלחמת העולם השנייה · פוליטיים: יחסי הכוחות והמלחמה הקרה · מאבק התנועות הלאומיות · האו"ם · הליגה הערבית (1945) · ועוד: השלכות מלחמות העולם
המאפיינים של תהליך הדה-קולוניזציה
מאפיינים: מורכב והדרגתי · המעצמות שומרות על האינטרסים שלהן · המזרח התיכון הקדים את צפון אפריקה · מאבק לאומי קלאסי · הבדל בין שלטון בריטי לשלטון צרפתי · עצמאות: לוב 1951, מרוקו ותוניסיה 1956, קונגו 1960, אלג'יריה 1962
התוצאות של תהליך הדה-קולוניזציה
תוצאות: מדינות עצמאיות · מפת עולם חדשה · עזיבת האירופאים והיהודים (אלג'יריה 1962) · פגיעה במעמד היהודים
מבט-על: יהודי ארצות האסלאם ערב הקמת המדינה
1948: 955,700 יהודים בארצות האסלאם · מרוקו 250,000 · אלג'יריה 130,000 · עיראק 125,000 · מעמד בתקופה הקולוניאלית: הגנה, שוויון משפטי (בחלק), חינוך מודרני (אליאנס)
הגורמים שעיצבו את גורל היהודים
דה-קולוניזציה (נחשבו תומכי המעצמה, אובדן ההגנה) · התגברות הלאומיות (נתפסו כזרים) · מלחמת העצמאות (פרעות: מרוקו, לוב, עיראק, מצרים; יוני 1948) · הקמת המדינה (עיראק: ציונות = פשע, שפיק עדס, ספטמבר 1948) · הליגה הערבית (יוני 1946, ספטמבר 1947) · ציונות וזיקה לארץ ישראל · "חיסול גלויות" / "קיבוץ גלויות" · מלחמת סיני (1956) ומלחמת ששת הימים (1967)
ארץ לדוגמה: עיראק
עיראק: פרהוד 1941 · ציונות = פשע, שפיק עדס (ספטמבר 1948) · חוק ויתור על אזרחות (מרץ 1950) · הקפאת רכוש (מרץ 1951) · "עזרא ונחמיה" (1950–1951, כ-120,000) · 125,000 → 6,000 → 2,500
ארץ לדוגמה: מרוקו
מרוקו: פרעות אוג'דה וג'ראדה (יוני 1948) · עצמאות 1956 · הליגה הערבית 1958 · ניתוק הדואר 1959 · "המסגרת" · "אגוז" (ינואר 1961) · "מבצע יכין" (1961–1964, כ-97,000) · 250,000 → 70,000 → 50,000
דרכי התגובה של היהודים
דרכי תגובה: להישאר ולהדגיש נאמנות · עלייה לישראל (גלויה או חשאית) · הגירה לארצות אחרות
סוגיות בתולדות ישראל: העלייה ומלחמות 1967 ו-1973
הגורמים לעלייה
מארצות האסלאם: הקמת המדינה (חוק השבות 1950) · זיקה דתית-משיחית · הסכסוך - עוינות ואלימות · הדה-קולוניזציה בצפון אפריקה · מאירופה: פליטי שואה במחנות העקורים · מזרח אירופה - מרידות, מצוקה, אנטישמיות (פולין 1956-1957, רומניה) · שליחים
היקף העלייה ומבצעי העלייה
כ-650,000 קלטו כ-700,000 (1948-1951), יותר ממיליון עד אמצע שנות ה-60 · תימן: מרבד הקסמים 1949-1950, 48,000 · עיראק: עזרא ונחמיה 1950–1951 · מרוקו: עלייה חשאית, אגוז (1961), ואחריה מבצע יכין 1961-1964 בהסכמה שבשתיקה, כ-97,000
דפוסי העלייה
עליית הצלה = סכנה לחיים, קהילות שלמות מהר (תימן, עיראק) · עלייה חשאית = מדינות שאסרו יציאה, בסתר (מרוקו) · עלייה מבוקרת = אין סכנה קיומית, ויסות ומיון לפי גיל ובריאות (סוף 1951)
הוויכוח על העלייה המבוקרת
בעד מבוקרת: 650 אלף לא יקלטו מיליון · שיקום וצבא - צעירים · מערכות בבנייה, מגפות · קודם מי שבסכנה | בעד חופשית: ייעוד המדינה, חוק השבות 1950 · צורך דמוגרפי-ביטחוני · השערים ייסגרו
קשיי הקליטה: הקולטים והנקלטים
הקולטים: מדינה צעירה אחרי מלחמה · נקלטים רבים מקולטים · מחסור בכסף ובתשתית (צנע מ-1949) · פערים תרבותיים | הנקלטים: מצוקה כלכלית · מעברות ופריפריה · שפה · מסורתי למודרני, מעמד האב · כור ההיתוך
השיקולים במדיניות הקליטה
שיקולי הקליטה: ביטחוני (פיזור, גבולות) · כלכלי (חקלאות, תעשייה, מזון) · לאומי-חברתי (כור ההיתוך) · צרכים בסיסיים
מדיניות "כור ההיתוך" (מיזוג גלויות)
כור ההיתוך = חברה אחידה על בסיס מורשת היישוב (ציונות, חלוציות, שלילת הגולה) + תרבות מערבית · כלים: חוק לימוד חובה 1949, חוק חינוך ממלכתי 1953, אולפנים, צה"ל · קשיים: התעלמות מהמסורת, קיפוח, מעמד האב, פער דורות, יחס פטרוני
דרכי ההתמודדות ותרומת העולים
דיור: מחנות עולים, מעברות, שיכונים, עיירות פיתוח (30+), חבל לכיש · כלכלה: צנע, שילומים, עבודות יזומות · תרומה: התיישבות בפריפריה, הכפלת האוכלוסייה, מרכז העם היהודי, תרבות מגוונת
אירועי ואדי סאליב (1959)
ואדי סאליב: יולי 1959, חיפה · ירי בתושב (יעקב עקיבא), מהומות בהנהגת דוד בן הרוש · גורמים: עוני, קיפוח, כור ההיתוך · השפעה: ועדה ציבורית ותיקונים, מועמדים עדתיים, ניצנים לפנתרים השחורים
הגורמים והנסיבות לפרוץ המלחמה
מדינות ערב: המאבק על המים וירי סורי · צעדי נאצר במאי 1967 - כוחות לסיני, סילוק כוח האו"ם, סגירת מצרי טיראן (22.5) · תעמולת השמדה · בריתות מצרים-סוריה (11.1966), מצרים-ירדן (30.5.1967) · ברית המועצות - מידע כוזב · ישראל: שמירה על מקורות המים · גיוס מילואים ותקופת ההמתנה · ממשלת ליכוד לאומי (1.6) · כישלון הדיפלומטיה - מכת מנע 5.6.1967
תחושות הציבור: לפני המלחמה ואחריה
לפני: חרדה קיומית, מגננה אזרחית · אחרי: אופוריה, ביטחון, שאננות · רבין (28.6.1967): רגשות מעורבים בקרב הלוחמים
מהלך המלחמה (מבט על)
5.6 מבצע מוקד - השמדת חיל האוויר המצרי · סיני ועזה עד התעלה · ירושלים ויהודה ושומרון מירדן · רמת הגולן והחרמון מסוריה · 10.6 סיום
אלי כהן ותרומתו לניצחון
אלי כהן: מרגל בדמשק 1962-1965 (כאמל אמין ת'אבת) · מידע על ביצורי הגולן · הוצא להורג 5.1965 · עזר לכבוש את הגולן מהר ובפחות אבדות
תוצאות המלחמה (בטווח הקצר)
ניצחון על 3 מדינות · כ-20,000 הרוגים לצבאות ערב · שטח פי 3: גולן, עזה וסיני, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים · כמיליון פלסטינים · איחוד ירושלים · פתיחת מצרי טיראן
השפעת המלחמה על מדינת ישראל
חברתי: ביטחון ועוצמה, גידול בעלייה, ויכוח על השטחים · כלכלי: ממיתון לשגשוג · ביטחוני: עומק אסטרטגי, מלחמת ההתשה (1969-1970), קו בר-לב · חוץ: נכס אסטרטגי לארה"ב, ניתוק עם בריה"מ, אמברגו צרפתי, החלטה 242 (11.1967)
השפעות המלחמה על הפלסטינים ועל מדינות ערב
פלסטינים: כמיליון תחת שלטון ישראל, אש"ף ופת"ח, כראמה 1968 · מצרים: אובדן סיני, ירידת יוקרת נאצר · ירדן: אובדן הגדה, כ-350,000 פליטים · סוריה: אובדן הגולן · חרטום (9.1967): שלושת הלאווים
הגורמים והנסיבות לפרוץ המלחמה
מצרים וסוריה: שיקום הכבוד אחרי 1967 · השבת סיני והגולן · מצרים: שבירת הקיפאון המדיני (יוזמת סאדאת 1971) · ברית המועצות: נשק ואימון · הטעיה · ישראל: הקונספציה, התעלמות מסאדאת, לחץ נגד מכת מנע, גיוס מאוחר
"הקונספציה": הנחות היסוד
הקונספציה: מצרים לא תתקוף בלי יכולת אווירית לעומק ישראל · סוריה לא בלי מצרים · קו בר-לב יעמוד · יוזמות סאדאת לא רציניות
ההפתעה והשפעתה על הימים הראשונים
למה הופתעה: זלזול · הקונספציה וכישלון ההתרעה · קו בר-לב · הטעיה · השפעה: גיוס מאוחר, סדירים לא החזיקו, צליחת התעלה ונפילת המעוזים, חדירה סורית לגולן, נפגעים רבים, בלבול בפיקוד
תוצאות המלחמה (בטווח הקצר)
ישראל: בלימה, מתקפת נגד, צליחה - 101 ק"מ מקהיר, 40 ק"מ מדמשק · מחיר: יותר מ-2,300 הרוגים, אלפי פצועים, שבויים · מצרים: צליחת התעלה, כוחות בסיני · החלטה 338 (22.10.1973)
השפעת המלחמה על מדינת ישראל
חברתי: משבר אמון, מחאה, גוש אמונים ושלום עכשיו · פוליטי: ועדת אגרנט, התפטרות גולדה מאיר (4.1974), מהפך 1977 · כלכלי: חובות, אינפלציה, חרם הנפט · ביטחוני: סיוע ותלות בארה"ב, שינויים במודיעין · חוץ: ניתוק יחסים באפריקה, "הציונות היא גזענות" (11.1975)
ועדת אגרנט והמחאה
ועדת אגרנט: חקרה את המחדל · מסקנות בדרג הצבאי - הרמטכ"ל אלעזר וראש אמ"ן התפטרו · המחאה נמשכה כי הדרג המדיני לא הואשם · גולדה מאיר התפטרה (4.1974)
השפעות המלחמה על מדינות ערב
מצרים: גאווה לאומית, מעבר לארה"ב, הפרדת כוחות (1.1974), הסכם ביניים (9.1975), ביקור סאדאת (11.1977), קמפ דייוויד (1978), שלום (3.1979), סיני הוחזר (4.1982) · סוריה: הפרדת כוחות (5.1974), קו נוקשה, תמיכה במחבלים מלבנון, שקט בגבול
המעצמות במלחמת יום הכיפורים
בריה"מ: טילי נ"ט ונ"מ, תגבורת, לחץ להפסקת אש · ארה"ב: לחץ נגד מכה מקדימה, רכבת אווירית, החלטה 338, תיווך בהפרדת הכוחות