דילוג לתוכן המרכזי

דף כללים בהיסטוריה לבגרות

כל הכללים לשינון לפי נושא. ההסברים, דרכי הפתרון והדוגמאות - בסיכום של כל נושא.

הורדת PDF

הבגרות בהיסטוריה: השאלונים ודרכי התשובה

השאלונים בתשפ"ז

22261: השואה (חובה, 34) + שני פרקים מתוך לאומיות / המאבק / סוגיות (33+33) · 22215: לאומיות + שואה · 22225: שואה + המאבק · 22235: שואה + סוגיות · באשכולות: שאלה מכל פרק, 50+50

מה כותבים כשמבקשים מקור מספר הלימוד

מקור מספר הלימוד = שם הספר + הוצאה לאור + עמוד, ומה המקור מבטא

המונחים שבשאלות

נסיבות = הרקע · גורמים = למה הרקע הוביל לאירוע · תוצאות = השינוי המיידי · השלכות = ההשפעה לאורך זמן ובתחומים שונים

הלאומיות באירופה במאה ה-19

המאפיינים המלכדים: מה זה ואיך זה נראה במקור

המאפיינים המלכדים: שפה · מנהגים, מסורות ודת · עבר משותף · מוצא משותף · סמלים (דגל, המנון) · זיקה למולדת · שאיפה לחיות במדינה עצמאית

מפת אירופה 1815 מול 1920: מה הלאומיות שינתה

מפת אירופה: יוון 1830 · איחוד איטליה 1861-1870 · איחוד גרמניה 1871 · קונגרס ברלין 1878 (סרביה, רומניה, מונטנגרו) · בולגריה 1908 · אלבניה 1912 · התפרקות אוסטרו-הונגריה 1918 (צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה, פולין, אוסטריה, הונגריה)

שינויים שהלאומיות חוללה בחברה

שינויים בחברה: נאמנות לאומית מעל דת, מעמד ואזור · חינוך ציבורי, צבא חובה, אגודות ותנועות נוער · סמלים וחגים · דחיית מיעוטים

הגורמים לצמיחה, ועובדה לכל אחד

גורמים לצמיחה: נאורות (ריבונות העם) · חילון · רומנטיקה (הרדר, האחים גרים) · המהפכה האמריקנית 1776 והצרפתית 1789 · נפוליאון (הפצת רעיונות + התנגדות; פיכטה 1807-1808) · תיעוש ועיור (איגוד המכס 1834) · טכנולוגיה: רכבות, טלגרף, עיתונות, חינוך

המטרות

מטרות: שחרור משלטון זר (יוון, פולין) · איחוד (איטליה, גרמניה) · גיבוש זהות לאומית

דרכי הפעולה

דרכי פעולה: מאבק צבאי (יוון 1821, פולין 1830/1863, גריבלדי 1860) · דיפלומטיה ובריתות (פיימונטה-צרפת 1859) · איחוד יחידות · אגודות סודיות (קרבונרי, איטליה הצעירה 1831) · תודעה לאומית: שפה, סמלים, ספרות, היסטוריה · חינוך ותנועות נוער (פיכטה) · גיוס כספים

מאפייני המנהיגים

מנהיגים: משכילים ובורגנים · סמכות רעיונית, לא ייחוס · כריזמה ואמונה ביכולת לשנות · כלים מודרניים (עיתונות, אגודות) · מציני - רעיון, גריבלדי - לוחם, קאבור וביסמרק - מדינאים

שלבי ההתפתחות

שלבים: אנשי רוח (הרדר, פיכטה) ← פעילות תרבותית וארגונית (איטליה הצעירה 1831) ← פעילות פוליטית, דיפלומטית וצבאית (1859, 1864-1871)

גורמים מסייעים וגורמים מעכבים

מסייעים / מעכבים: מעצמות (נבארינו 1827, צרפת 1859 / אוסטריה, רוסיה) · שליט מקומי (פיימונטה, פרוסיה) · מודרניזציה (איגוד המכס 1834 / פיגור) · כנסייה (יוון: הנצרות מאחדת, כמרים זוטרים / האפיפיור, ראשי הכנסייה ביוון) · פיצול

איטליה

איטליה: איטליה הצעירה 1831 · פלומביר 1858 · מלחמת 1859 (מג'נטה, סולפרינו; ניס וסבויה לצרפת) · משלחת האלף 1860 · ממלכת איטליה 1861 · ונציה 1866 · רומא 1870 · מעכבים: אוסטריה, האפיפיור, פיצול

גרמניה

גרמניה: פיכטה 1807-1808 · איגוד המכס 1834 · אביב העמים 1848-1849 נכשל · ביסמרק 1862, ברזל ודם · מלחמות: דנמרק 1864, אוסטריה 1866, צרפת 1870-1871 · הקיסרות הגרמנית 18.1.1871 · מעכבים: אוסטריה, צרפת, פיצול דתי

יוון

יוון: שלטון עות'מאני מוסלמי · המרד 1821 · מתנדבים אוהדי יוון · נבארינו 1827 (בריטניה, צרפת, רוסיה) · עצמאות 1830 · מעכבים: העות'מאנים, ראשי הכנסייה

המעצמות: מי עיכב ומי סייע

מעצמות: איטליה - אוסטריה מעכבת, צרפת 1859 ופרוסיה 1866/1870 מסייעות · גרמניה - אוסטריה, צרפת, דנמרק מעכבות · יוון - העות'מאנים מעכבים, בריטניה-צרפת-רוסיה בנבארינו 1827 מסייעות

הציונות עד הצהרת בלפור

חמשת הגורמים לצמיחת הציונות

לאומיות באירופה ("וכי נופלים אנחנו מהם?" + דחייה) · אנטישמיות מודרנית במערב (דרייפוס 1894) · אכזבה מהאמנציפציה · איבה במזרח אירופה (סופות בנגב 1881-1882, חוקי מאי 1882, קישינב 1903) · חשש מאובדן הזהות (חילון והשתלבות)

גורמים משותפים וגורמים ייחודיים

משותפים: השכלה, רומנטיקה, טכנולוגיה, מהפכה תעשייתית וחילון, השפעת תנועות אחרות · ייחודיים: אכזבה מהאמנציפציה, אנטישמיות מודרנית, פוגרומים, דחיית היהודים בידי התנועות הלאומיות

גורמים שעיכבו את הציונות בראשית דרכה

מעכבים: פיזור ושפות שונות · אמנציפציה · ארץ ישראל רחוקה · החרדים ("דחיקת הקץ"), מתבוללים, הבונד · היעדר מימון · הגבלות עות'מאניות (הפתקה האדומה) · קשיי התיישבות

אתגרים ייחודיים לתנועה הציונית

אתגרים ייחודיים: אין שפה משותפת · פיזור · ארץ ישראל רחוקה · תלות בעות'מאנים · יצירת עובדי אדמה

תחנות בחייו של הרצל

דרייפוס 1894 → "מדינת היהודים" 1896 → הקונגרס בבזל ו"די ולט" 1897 → מגעים מדיניים 1898-1903 → אוגנדה 1903 → מות הרצל 1904

"מדינת היהודים" (1896): הבעיה והפתרון

"מדינת היהודים" 1896: הבעיה - שאלת היהודים קיימת בכל מקום ונפתרת רק באופן מדיני · הפתרון - הכרה ביהודים כעם + מולדת מובטחת במשפט הכלל

תוכנית בזל (הקונגרס הראשון, אוגוסט 1897)

תוכנית בזל 1897: בית מולדת בארץ ישראל מובטח במשפט הכללי · 4 אמצעים: יישוב הארץ · ארגון היהדות · חיזוק הרגש הלאומי · השגת הסכמת הממשלות

חשיבות הקונגרס הראשון

חשיבות הקונגרס: מוסדות (פרלמנט, נשיא, ועד פועל, אגודות) · תוכנית בזל · הכרה ופרסום · איחוד הזרמים

המאמצים להשיג צ'רטר והכרה מהמעצמות

צ'רטר: וילהלם השני 1898 · עבדול חמיד השני 1901 (סירב) · צ'מברליין: אל-עריש 1902-1903, אוגנדה 1903 · פלווה 1903

פולמוס אוגנדה (1903)

אוגנדה 1903: הצעה בריטית, מזרח אפריקה · בעד (הרצל, נורדאו): קישינב, "מקלט לילה", הכרה של מעצמה · נגד (ציוני ציון, ז'בוטינסקי): אין תחליף לארץ ישראל · 1905 ההצעה הוסרה

הרצל - מנהיג לאומי מודרני

מנהיג מודרני: משכיל ובורגני (משפטן ועיתונאי) · כריזמטי עם תוכנית ("אם תרצו אין זו אגדה") · כלים מודרניים (ספר, "די ולט", קונגרסים, דיפלומטיה)

מהי הבעיה העיקרית של העם בגולה?

הבעיה: סכנה קיומית (פינסקר 1882, הרצל 1896) מול סכנת ההתבוללות ואובדן הזהות (אחד העם)

איזו חברת מופת בארץ ישראל?

החברה הרצויה: יצרנית ועצמאית ("היהודי החדש") · סוציאליסטית (הקבוצה, דגניה 1910) · דתית-לאומית ("המזרחי" 1902)

העלייה הראשונה והעלייה השנייה

העלייה הראשונה 1882-1903: פוגרומים 1881-1882, מושבות (1882), הברון · העלייה השנייה 1904-1914: פועלים סוציאליסטים, דגניה 1910, השומר 1909, תל אביב 1909 · קשיים: הגבלות עות'מאניות (הפתקה האדומה), אקלים ומחלות, חוסר ניסיון, מחסור בכסף

צורות ההתיישבות החדשות

מושבה: קרקע פרטית, שכירים, הברון (ראשון לציון, זכרון יעקב, ראש פינה 1882) · קבוצה: שיתוף ושוויון, עבודה עצמית, אדמת קק"ל (דגניה 1910) · עיר עברית: תל אביב 1909 · אזורים: גליל, שומרון, שפלת יהודה

מסגרות ביטחוניות: "בר גיורא" ו"השומר"

בר גיורא 1907 → השומר 1909: שמירה עברית במקום שומרים ערבים וצ'רקסים · כיבוש העבודה + כיבוש השמירה · ההגנה משימה לאומית

אישים וארגונים שסייעו ליישוב

הברון רוטשילד: הציל את המושבות; ביקורת - שיטת האפוטרופסות · רופין והמשרד הארץ-ישראלי 1908: חוות כנרת, דגניה · קק"ל 1901: רכישת קרקעות

תרבות וחינוך עברי

בן יהודה: ועד הלשון, "הצבי", המילון · הסתדרות המורים 1903 · גימנסיה הרצליה 1905 · מלחמת השפות 1913 (הטכניון)

נוסח ההצהרה

2 בנובמבר 1917, בלפור ללורד רוטשילד: "רואה בעין יפה" בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל + תסייע · בתנאי: זכויות אזרחיות ודתיות לעדות הלא-יהודיות; מעמד היהודים בארצות אחרות

הקשיים בנוסח ההצהרה

קשיי הנוסח: "בית לאומי" ולא "מדינה" · הערבים רק "עדות לא-יהודיות", בלי זכויות לאומיות · הסעיף על היהודים בארצות אחרות לא הסיר את החשד לנאמנות כפולה

האינטרסים של בריטניה

אינטרסים: סואץ והדרך להודו · עקיפת סייקס-פיקו 1916 · יהודי רוסיה (שרוסיה לא תפרוש) · יהודי ארה"ב · להקדים את גרמניה

התגובות על ההצהרה

תגובות: ציונים - "הפלא הגדול" (הכרה) · משתלבים - נגד (נאמנות כפולה) · ערבים - נגד (אין זכויות לאומיות)

חשיבות ההצהרה

חשיבות: הכרה ראשונה של מעצמה · התחייבות לסייע · בסיס חוקי - סן רמו 1920, כתב המנדט 1922 · עידוד לתנועה ולעלייה

האידיאולוגיה הנאצית והמשטר הנאצי

חמשת העקרונות ועובדה לכל אחד

עקרונות: תורת הגזע · דימוי היהודי (אנטישמיות) · עקרון המנהיג (פיהררפרינציפ) · מרחב המחיה · התנגדות לדמוקרטיה ולקומוניזם · מימוש: חוקי נירנברג 15.9.1935 · יום החרם 1.4.1933 · איחוד נשיא וקנצלר 8.1934 · סיפוח מערב פולין 1939 · חוק ההסמכה 23.3.1933

דימוי היהודי באידיאולוגיה הנאצית

דימוי היהודי: טפיל ונצלן · חותר לשליטה עולמית (כלכלה, ליברליזם, הומניזם, סוציאליזם) · בולשביזם וגם קפיטליזם · מקור הרוע, ערמומי, ניגוד לארי · תכונות בתורשה, בלי יוצא מן הכלל

למה הנאצים התנגדו לדמוקרטיה ולקומוניזם

נגד דמוקרטיה: פרט משרת את העם (לא להפך) · מנהיג במקום הכרעת הרוב · היררכיה של גזעים במקום שוויון · נגד קומוניזם: מאבק מעמדות ושוויון סותרים את תורת הגזע · סולידריות בין עמים מול מאבק בין עמים · "רעיון יהודי"

צווים וחקיקה

חקיקה: צו החירום 28.2.1933 · חוק ההסמכה 23.3.1933 · חוק הפקידות 7.4.1933 · פיזור האיגודים וחזית העבודה 5.1933 · איסור מפלגות 7.1933 · ההאחדה · איחוד נשיא וקנצלר ושבועה לפיהרר 8.1934 · גיוס חובה 1935

תעמולה, חינוך ותרבות

תעמולה וחינוך: מפגני ראווה · עיתונות ורדיו (גבלס) · ספרי לימוד ונוער היטלר · סרטי תעמולה · שריפת הספרים 5.1933 · איסור כניסת יהודים · יום החרם 1.4.1933

טרור והפעלת כוח

טרור: שריפת הרייכסטאג ומצב חירום 2.1933 · יום החרם 1.4.1933 · שריפת הספרים 5.1933 · דכאו 3.1933, גסטאפו 4.1933 · ליל הסכינים הארוכות 30.6.1934

למה כל תחום היה חשוב

טרור = פחד + סילוק יריבים · חקיקה = כסות חוקית + ריכוז סמכויות + סילוק מוקדי כוח · תעמולה וחינוך = הטמעת האידיאולוגיה + סימון אויבים + גיוס הציבור + "אדם חדש"

מטרות התעמולה במשטר הנאצי

מטרות התעמולה: הטמעת האידיאולוגיה · סימון מתנגדים ויהודים כבוגדים · גיוס הציבור · דעת הקהל בבית ובעולם (אולימפיאדת ברלין 1936)

חוקי נירנברג (15 בספטמבר 1935)

חוקי נירנברג 15.9.1935: חוק אזרחות הרייך (יהודים = נתינים בלי זכויות) · החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני (איסור נישואים ויחסי אישות, איסור עוזרות בית גרמניות מתחת ל-45) · התקנות (מיהו יהודי לפי מוצא)

הצעדים בשנים 1938-1939

1938-1939: אריזציה · "ישראל" ו"שרה" ודרכון J · גירוש זבונשין 10.1938 · ליל הבדולח 9-10.11.1938 (כ-30,000 למחנות) · ריכוז הטיפול ביהודים באס-אס · ביטול המעמד המשפטי של הקהילות

החמרה ורגיעה לסירוגין 1933-1938

גלים: 1933 החמרה · 1934-1935 רגיעה · 1935 נירנברג · 1936-1937 רגיעה (אולימפיאדה) · 1938 החמרה קשה · הגירה: כ-37,000 ב-1933, כ-35,000 ב-1938

מטרות המדיניות כלפי היהודים 1933-1938

מטרות 1933-1938: הפרדה ובידוד · שלילת זכויות ואזרחות · דחיקה מהכלכלה ונישול · לחץ להגירה ("נקייה מיהודים")

למה הנאצים פעלו בהדרגה

הדרגה כי: ביסוס השלטון · חשש לכלכלה · דעת הקהל בעולם (אולימפיאדה 1936) · דעת הקהל בגרמניה (זמן לתעמולה)

מלחמת העולם השנייה והשואה

מהלכי המלחמה עד קיץ 1941 והרחבתה

1.9.1939 פולין (מלחמת בזק, חלוקה עם ברית המועצות) · יוני 1940 כניעת צרפת · הקרב על בריטניה · 22.6.1941 מבצע ברברוסה · דצמבר 1941 פרל הרבור, ארצות הברית נכנסת למלחמה

קרבות המפנה והדרך לכניעת גרמניה

אל עלמיין ומבצע לפיד (אוקטובר-נובמבר 1942) · סטלינגרד (אוגוסט 1942 - פברואר 1943, הארמייה השישית נכנעת) · תוניסיה (מאי 1943) · סיציליה וקורסק (יולי 1943) · נורמנדי (יוני 1944) · קרב הבליטה (סוף 1944) · כניעת גרמניה (מאי 1945) · פצצות האטום על יפן

איך מימשו הנאצים את "הסדר החדש"

הסדר החדש בפועל: סיפוח מערב פולין וגירוש לגנרלגוברנמן, יישוב גרמנים · רצח האינטליגנציה הפולנית, סגירת אוניברסיטאות, תזכיר הימלר (מאי 1940) · ניצול כלכלי ועבודת כפייה · יהודים: סימון, גטאות, איינזצגרופן (קיץ 1941)

מהלכים צבאיים והמדיניות כלפי היהודים

פולין 1939: איגרת הבזק (21.9.1939), גטאות · מערב אירופה 1940: רישום, סימון, נישול · ברברוסה (22.6.1941): איינזצגרופן, בבי יאר, פונאר · הונגריה (מרץ 1944): כ-430 אלף לאושוויץ · נסיגה 1943-1945: חיסול מחנות, צעדות המוות

למה הוחרפה המדיניות עם כיבוש פולין

החרפה בפולין: מספר יהודים גדול · מראה מסורתי שתאם את הדימוי · אווירת מלחמה · ריחוק מדעת הקהל במערב · פולין "נחותה" גזעית · הרתעת הפולנים

הצעדים שערערו את בסיס הקיום היהודי בפולין

פולין 1939: כלכלה (החרמה, פיטורים, הקפאת חשבונות) · דת וחינוך (סגירת מוסדות, שרפת בתי כנסת) · גירוש לגנרלגוברנמן · סימון (סרט עם מגן דוד, טלאי) · אלימות וחטיפות לעבודות כפייה

איך תנאי החיים בגטו מימשו את מטרות הנאצים

מטרות הגטו: בידוד (חומה, שמירה) · נישול וניצול (עבודות כפייה) · ריכוז כשלב ביניים ופיקוח (יודנראט, משטרה יהודית) · החלשה והכחדה (רעב, צפיפות, מחלות)

דה-הומניזציה: שלילת האנושיות בגטו

דה-הומניזציה: בידוד וצפיפות · רעב ומחלות · גזרות, עונשים קולקטיביים ואיסור חינוך ותרבות · אין פרנסה

דרכי ההתמודדות של היהודים בגטאות

עמידה יהודית בגטו: הישרדות (הברחת מזון, מטבחים ציבוריים) · עזרה הדדית (ועדי בתים) · קידוש החיים (חינוך מחתרתי, "עונג שבת" - רינגלבלום, ורשה) · תנועות נוער (סמינרים, עיתונות, קשריות)

למה ההרג ההמוני התחיל עם הפלישה לברית המועצות

ברברוסה (22.6.1941) ותחילת ההרג: מלחמה אידיאולוגית נגד "הבולשביזם היהודי" (ארבע יחידות איינזצגרופן; הוראות היידריך, 2.7.1941) · מספר יהודים רב · ריחוק ובוז לסלאבים

שלבי "הפתרון הסופי"

בורות הירי (מיוני 1941: בבי יאר, פונאר) · חלמנו (מדצמבר 1941, משאיות גז) · ואנזה (20.1.1942) · מבצע ריינהרד (1942-1943: בלז'ץ, סוביבור, טרבלינקה) · אושוויץ-בירקנאו (ציקלון B) ומיידנק · צעדות המוות

ועידת ואנזה

ואנזה: 20.1.1942, ברלין · בראשות היידריך, נציגי הממשלה, המפלגה והאס-אס · תיאום ביצוע הפתרון הסופי · כ-11 מיליון יהודים ברשימה, כולל צפון אפריקה · הפרוטוקול: אייכמן

מבורות הירי לתאי הגזים: השינוי בשיטת הרצח

בורות ירי (מבודד, סודי) ← משאיות גז ומחנות השמדה (פחות מגע ישיר) · סיבה: מורל החיילים והקושי הנפשי

דילמות לפני "הפתרון הסופי"

לפני הפתרון הסופי: לקבל את המינוי? · לציית להוראות פוגעות או להסתכן בענישה קולקטיבית? · להעלים עין מפעילות אסורה? · בתי מלאכה, חלוקת מזון ותרופות

שלוש הדילמות בזמן "הפתרון הסופי"

שילוחים (רומקובסקי, לודז', ספטמבר 1942; צ'רניאקוב, ורשה, יולי 1942) · עבודה (גנס, וילנה, "הצלה באמצעות עבודה") · תמיכה במחתרות (ברש, ביאליסטוק: "לא בגטו")

הוויכוח על הגטו היצרני

גנס: גטו יצרני = זמן עד סוף המלחמה, מזון ופרנסה · המתנגדים: העבודה מחזקת את האויב, ההשמדה תבוא בכל מקרה, להתכונן למרד

היודנראט מול תנועות הנוער: השוואה

יודנראט מול תנועות נוער - דמיון: חינוך, תרבות וסעד; רעב, בידוד וסכנת ענישה · הבדל: כל תחומי החיים וביצוע הוראות מול חינוך ערכי, עיתונות, קשריות ומרד; הנהגה כפויה מול וולונטרית

למה הקריאה למרד נשמעה דווקא ב-1942-1943

למה 1942-1943: ידיעות על הרצח ההמוני (פונאר) · ההבנה שזו תוכנית להשמדת כל היהודים · כרוז אבא קובנר, וילנה, 1.1.1942: "אל נלך כצאן לטבח"

מטרות המרד במקורות

מטרות המרד: מוות בכבוד · נקמה ופגיעה בגרמנים · השבת כבוד העם ומורשת לדורות (אידיאולוגיית תנועות הנוער) · לפעמים גם הצלה של חלק מהכלואים

הלבטים של המורדים

לבטי המורדים: האם למרוד (קובנר וקורצ'אק בעד; אנדג'ה ובוראקס נגד - פער כוחות, אחריות קולקטיבית) · מתי למרוד (מייד מול דחייה והתכוננות)

טיעוני המתנגדים למרד ותשובת המורדים

נגד המרד: הצלה באמצעות עבודה · אי-אמון בהשמדה · ענישה קולקטיבית · אין נשק ואין עזרה · תקווה מהחזית

מרד גטו ורשה: הנסיבות והמרד

ורשה: אקציה גדולה (יולי-ספטמבר 1942, כ-265 אלף גורשו, נותרו כ-60 אלף) · אי"ל (יולי 1942) · התנגדות ראשונה (ינואר 1943) · ידיעות מאל עלמיין וסטלינגרד · בונקרים ונשק · המרד: 19.4.1943, מרדכי אנילביץ'

מאפייני המרד וקשייו

מאפייני המרד: מעט לוחמים ונשק מול צבא חזק · בונקרים ושיטה פרטיזנית · בלי עזרה מבחוץ ובלי סיכוי · בלי תמיכה של כל התושבים

הפרטיזנים היהודים

פרטיזנים: הלבט אם ומתי לצאת (חשש מענישה קולקטיבית; פ.פ.או. בווילנה יצא בסוף ליערות) · הקשיים בהצטרפות · לחימה ביחידות פרטיזנים ביערות (פיינשטיין: סיורים) · מחנות משפחה

לוחמים בצבאות בעלות הברית: מניעים וקשיים

מניעים: פטריוטיות · נקמה · גאווה יהודית · קשיים: אנטישמיות בצבא, בדידות

לוחמים בצבאות בעלות הברית: היקף וחשיבות

בצבאות בעלות הברית: "מספר גדול מאוד" (צ'רצ'יל, 1944) · הבריגדה היהודית (1944, הצבא הבריטי) · חשיבות: תרומה לניצחון, ייצוג לאומי כעם לוחם, נאמנות לארצותיהם

השלטון והמדיניות בארצות צפון אפריקה

וישי (מאז יוני 1940): מרוקו, אלג'יריה (ביטול אזרחות), תוניסיה - חוקי גזע ומכסות · לוב (איטליה): החרמות ומחנות · תוניסיה (גרמניה, 11.1942-5.1943): ולטר ראוף, כ-5,000 לעבודות כפייה, קנסות, טלאי צהוב

דוגמה מלוב: מחנה ג'אדו

לוב: מחנה ג'אדו (האיטלקים, יהודי בנגזי) - צפיפות, רעב, טיפוס, תמותה גבוהה

למה קורות יהודי צפון אפריקה הם חלק מהשואה

חלק מהשואה: אותה מדיניות (עבודת כפייה, החרמות) · אותם מנגנונים (ועד יהודי כמו יודנראט, ולטר ראוף) · אותה אידיאולוגיה ("היהדות העולמית") · ואנזה: כ-700,000 בסעיף "צרפת - השטח הלא כבוש"

למה גורלם היה שונה מגורל יהודי אירופה

גורל שונה: כיבוש קצר (תוניסיה, כשישה חודשים) · לחץ צבאי של בעלות הברית · ריחוק ממחנות ההשמדה ומהרכבות · שיתוף פעולה מועט · מעט אנשי אס-אס

האוכלוסייה המקומית והאליטות הקולוניאליות

אליטות: וישי החילו את חוקי הגזע · האוכלוסייה: שיתוף פעולה מועט · הצלה: חאלד עבד אל-ואהאב הסתיר 25 יהודים בתוניסיה

שלושת הדפוסים והמניעים

שיתוף פעולה: אנטישמיות, זיהוי היהודים עם הקומוניזם, רווח, נקמה · עמידה מן הצד: ניכור, פחד, ענישה קולקטיבית, הישרדות · הצלה: מצפון, מוסר, התנגדות לנאצים, דת, לעיתים טובות הנאה, מרד לאומי (דנמרק)

דוגמה לכל דפוס

שיתוף פעולה: ידוובנה (10.7.1941), שוטרים ליטאים בווילנה (9.1941) · עמידה מן הצד: המנזרים בפולין · הצלה: דנמרק (10.1943), ז'גוטה (מסוף 1942), אירנה סנדלר

הגורמים שהשפיעו על יחס האוכלוסייה

גורמים: מקום ב"סדר החדש" ומאפייני הכיבוש (פולין: עונש מוות) · מחתרות (דנמרק) · גיאו-פוליטיקה (שוודיה הניטרלית, 10.1943, כ-7,000 ניצלו) · מספר היהודים ופיזורם · החברה, המשטר והיחס ליהודים לפני הכיבוש

חסידי אומות העולם

חסיד אומות העולם = לא יהודי שסיכן את חייו כדי להציל יהודים (הכרה של יד ושם) · מניעים: מצפון, מוסר, התנגדות לנאצים, דת · קשיים: עונש מוות, הלשנות וסחטנות, מסתור ומזון

המאבק בבריטים והחלטת החלוקה

למה שינה היישוב את מדיניותו כלפי בריטניה בסיום המלחמה

השינוי: משיתוף פעולה במלחמה למאבק · סיבות: הלייבור (יולי 1945) המשיך את הספר הלבן; הצהרת בווין (נובמבר 1945); השואה והעקורים; ההכרה בצורך במאבק משותף

מטרות המאבק הצבאי ופעולות תנועת המרי

מטרות המאבק הצבאי: שינוי הספר הלבן ופתיחת השערים; יציאת הבריטים · ליל הרכבות 31.10-1.11.1945 · פריצת עתלית אוקטובר 1945 · ליל הגשרים 16-17.6.1946

פירוק תנועת המרי

הפירוק (קיץ 1946): מתח בין הארגונים · "השבת השחורה" 29.6.1946 · פיצוץ מלון המלך דוד 22.7.1946 (91 הרוגים) · ההגנה חוזרת ל"מאבק מצומצם"

המחלוקת: היישוב המאורגן מול הפורשים

ההגנה: מאבק מצומצם - עלייה, התיישבות, מדיני, בלי פגיעה באנשים · האצ"ל והלח"י: מאבק רצוף בכל הדרכים · נימוק ההגנה: מוסריות, תמיכה, סכנה למפעל · נימוק הפורשים: אין הידברות, מחיר כבד לבריטניה

מטרות ההעפלה

מטרות ההעפלה: מקלט לפליטי השואה · הגדלת היישוב · מאבק בספר הלבן · דעת הקהל בעולם · כ-84,000 ניסו לעלות (1945 - מאי 1948)

תגובת בריטניה והקשיים בארגון ההעפלה

תגובת בריטניה והקשיים: מצור ימי · לחץ על מדינות המוצא והמעבר · מחסור בספינות ובכסף · עתלית · קפריסין (מאוגוסט 1946) · גירוש ("אקסודוס" 1947)

פרשת "אקסודוס"

"אקסודוס": יולי 1947, כ-4,500 מעפילים, הוחזרו להמבורג · דעת קהל נגד בריטניה · אונסקו"פ ראתה בחיפה

מטרות ההתיישבות

מטרות ההתיישבות: הרחבת אזורים לקראת הגבולות · רכישת קרקעות ורצף התיישבותי · חיזוק אזורי הגבול · מאבק בתקנות הקרקעות (1940)

11 הנקודות בנגב ופרשת ביריה

11 הנקודות: 5-6 באוקטובר 1946 (מוצאי יום הכיפורים), בארי, חצרים, נבטים, כפר דרום, שובל → הנגב במדינה היהודית · ביריה (1946, הגליל העליון): פונו וחזרו שוב ושוב

השיקולים של בריטניה

פנים: מחיר כלכלי ושיקום · החזרת החיילים (כ-100,000) · ביקורת על היחס למעפילים · חוץ: תלות בארה"ב (טרומן: 100,000 עקורים) · מאבק היישוב · מבוי סתום (ועידת לונדון) · דעת קהל עוינת

הדרך לאו"ם: ציר זמן

אוגוסט 1945 טרומן: 100,000 · אפריל 1946 הוועדה האנגלו-אמריקנית · 4.10.1946 הצהרת יום הכיפורים · 15.2.1947 בווין: לאו"ם · אפריל 1947 אונסקו"פ · מאי 1947 נאום גרומיקו · 29.11.1947 החלטה 181

המלחמה הקרה ועמדת המעצמות

בריה"מ: להוציא את בריטניה, דריסת רגל, לפלג את המערב, נאום גרומיקו (מאי 1947) · ארה"ב: יהודי ארה"ב והבחירות, השואה, לא להשאיר חלל לבריה"מ · 3 קולות סובייטיים; הגוש הסובייטי חוץ מיוגוסלביה

ועדת אונסקו"פ

אונסקו"פ: הוקמה אחרי הבקשה הבריטית (אפריל 1947) · סיור בנגב (יוני 1947) · עדים ל"אקסודוס" בחיפה · הרוב: שתי מדינות + ירושלים בין-לאומית

תוכן ההחלטה

החלטה 181 (29.11.1947): סיום המנדט (עד 1.8.1948) · מדינה יהודית ומדינה ערבית · איחוד כלכלי · ירושלים בין-לאומית · למדינה היהודית כ-55%

הפעילות הדיפלומטית של הציונים

דיפלומטיה: צוותים לכל מדינה · מדינאים ואישים · לחץ כלכלי (ליבריה, פיירסטון) · קשרים אישיים · יהודי ארה"ב על טרומן · ויצמן וטרומן

ההצבעה: תומכות, נמנעות ומתנגדות

33 בעד, 13 נגד, 10 נמנעות; נדרש רוב של שני שלישים · בריטניה נמנעה: תלות בארה"ב + קשרים עם מדינות ערב והנפט · מדינות ערב ומוסלמיות נגד

התגובות על ההחלטה

היישוב: קיבל, שמחה · האצ"ל והלח"י: נגד, שלמות הארץ · הוועד הערבי העליון: דחה, מדינה ערבית בכל הארץ, 55% למיעוט · מדינות ערב: דחו · 30.11.1947 התקפה ליד כפר סירקין · 2.12.1947 המרכז המסחרי בירושלים

מלחמת העצמאות והקמת המדינה

מאפייני המלחמה

מאפייני המלחמה: על הקמת המדינה וקיומה · מרכזית בסכסוך הערבי-ישראלי · שני שלבים · מטרות העל של הצדדים · אין חזית ועורף · נתוני פתיחה קשים ליהודים · ניצחון במחיר כבד (כ-6,000 הרוגים)

קשיי היישוב בשלב הראשון

קשיי השלב הראשון: התקפות ערביות בכמה מקומות בבת אחת · ערים מעורבות · מלחמת הדרכים (יחיעם, נבי דניאל, חולדה) · יישובים מבודדים (גוש עציון, הל"ה ינואר 1948) · ירושלים נצורה · מחסור בנשק ושלוש מחתרות · הבריטים עדיין בארץ · הצעת הנאמנות האמריקנית

תוכנית ד': ממגננה למתקפה

תוכנית ד' (אפריל 1948): השתלטות על הדרכים ועל שטח המדינה היהודית + רצף טריטוריאלי + היערכות לפלישה · הישגים: מבצע נחשון, כיבוש חיפה (21-22.4.1948), טבריה, צפת, יפו

מטרות הצדדים בשלב השני

מטרות ערב: לחסל את ישראל · לעזור לערביי א"י · התרחבות (ירדן - הגדה, מצרים - הנגב, סוריה ולבנון - הצפון) · שיקולי פנים · מטרות ישראל: קיום · שטחי החלוקה · רצף טריטוריאלי

ממגננה למתקפה בשלב השני

שלב שני: מגננה (15.5-11.6.1948: ניצנים, עד הלום, משמר הירדן, הרובע היהודי) → הפוגה ראשונה (11.6-8.7.1948) → מתקפה (עשרת הימים יולי 1948, יואב וחירם אוקטובר 1948, חורב דצמבר 1948-ינואר 1949, עובדה מרץ 1949)

הסיבות לניצחון ישראל

הסיבות לניצחון: צה"ל מאוחד (26.5.1948) + גיוס ועלייה + נשק מצ'כוסלובקיה + ההפוגה · פיצול ערבי בלי פיקוד עליון · מוטיבציה "אין ברירה" · קווי פנים מול קווי אספקה ארוכים

נסיבות ההכרזה

נסיבות ההכרזה: הישגי תוכנית ד' · נפילת גוש עציון · מצור על העיר העתיקה · עזיבת הבריטים (15.5.1948) · לחץ אמריקני לדחייה ולנאמנות

הוויכוח במנהלת העם, 12 במאי 1948

בעד הכרזה: חלל שלטוני · חשש שהתמיכה הבין-לאומית תיסוג · היישוב מוכן · פלישה למדינה ריבונית · גיוס חובה, עלייה ומסים · בעד דחייה: פלישה צפויה (ידין: "שקולים") · לחץ ארה"ב ואמברגו · חשש מהאו"ם ומסנקציות · עבדאללה · הוחלט 6 מול 4, הכרזה ה' באייר תש"ח (14.5.1948)

החשיבות והיעדים של הקמת צה"ל

צה"ל (26.5.1948): גיוס חובה במקום התנדבות · צבא אחד בקו מוסכם · ממלכתיות - כפוף לממשלה · מניעת "צבאות פרטיים" של מפלגות

המניעים של בן גוריון בפירוק המחתרות ומטה הפלמ"ח

מניעי בן גוריון: צבאי (פיקוד אחד) · פוליטי (מחתרות מזוהות עם מפלגות, הפלמ"ח עם מפ"ם) · אי אמון (חשש ממלחמת אחים) · אלטלנה יוני 1948 · פירוק מטה הפלמ"ח נובמבר 1948

הדרוזים והצ'רקסים במלחמה

דרוזים: הישגי צה"ל · יחסים טובים משנות ה-30 · נכבדי העדה · הגנה על הכפרים · פלוגה בחטיבה 9 (עודד), מבצע חירם · צ'רקסים: כפר כמא וריחאניה, מבצע דקל

הגורמים בשלב הראשון: קריסת החברה הפלסטינית

שלב ראשון: גורמים כלכליים (שיתוק, אנרכיה) · עזיבת האליטות והמעמד העירוני · השפעת המלחמה (דיווחים סותרים כמו דיר יאסין, יישום תוכנית ד') · מדיניות מהוססת של הוועד הערבי העליון, הליגה והמפקדים

הגורמים בשלב השני ואחרי המלחמה

שלב שני: השפעת המלחמה והחשש מנקמה · גירוש במקרים מסוימים (לוד ורמלה יולי 1948, איקרית וברעם) · אחרי המלחמה: ישראל סירבה להחזיר (יוני 1948) · מדינות ערב (למעט ירדן) - בלי אזרחות, מחנות · החלטה 194 (11.12.1948) נדחתה בידי מדינות ערב

הסכמי שביתת הנשק, 1949

שביתת הנשק 1949 (באנץ', רודוס): מצרים 24.2 · לבנון 23.3 · ירדן 3.4 · סוריה 20.7 · "הקו הירוק" = קו שביתת הנשק, הגבול בפועל עד 1967

בונים מדינה במזרח התיכון: דה-קולוניזציה ויהודי ארצות האסלאם

הגורמים לדה-קולוניזציה, לפי תחומים

אידאולוגיים: רעיון החירות והלאומיות · התנגדות שתי מעצמות העל · דעת הקהל בעולם · כלכליים: ירידה ברווחיות המושבות · משבר כלכלי אחרי מלחמת העולם השנייה · פוליטיים: יחסי הכוחות והמלחמה הקרה · מאבק התנועות הלאומיות · האו"ם · הליגה הערבית (1945) · ועוד: השלכות מלחמות העולם

המאפיינים של תהליך הדה-קולוניזציה

מאפיינים: מורכב והדרגתי · המעצמות שומרות על האינטרסים שלהן · המזרח התיכון הקדים את צפון אפריקה · מאבק לאומי קלאסי · הבדל בין שלטון בריטי לשלטון צרפתי · עצמאות: לוב 1951, מרוקו ותוניסיה 1956, קונגו 1960, אלג'יריה 1962

התוצאות של תהליך הדה-קולוניזציה

תוצאות: מדינות עצמאיות · מפת עולם חדשה · עזיבת האירופאים והיהודים (אלג'יריה 1962) · פגיעה במעמד היהודים

מבט-על: יהודי ארצות האסלאם ערב הקמת המדינה

1948: 955,700 יהודים בארצות האסלאם · מרוקו 250,000 · אלג'יריה 130,000 · עיראק 125,000 · מעמד בתקופה הקולוניאלית: הגנה, שוויון משפטי (בחלק), חינוך מודרני (אליאנס)

הגורמים שעיצבו את גורל היהודים

דה-קולוניזציה (נחשבו תומכי המעצמה, אובדן ההגנה) · התגברות הלאומיות (נתפסו כזרים) · מלחמת העצמאות (פרעות: מרוקו, לוב, עיראק, מצרים; יוני 1948) · הקמת המדינה (עיראק: ציונות = פשע, שפיק עדס, ספטמבר 1948) · הליגה הערבית (יוני 1946, ספטמבר 1947) · ציונות וזיקה לארץ ישראל · "חיסול גלויות" / "קיבוץ גלויות" · מלחמת סיני (1956) ומלחמת ששת הימים (1967)

ארץ לדוגמה: עיראק

עיראק: פרהוד 1941 · ציונות = פשע, שפיק עדס (ספטמבר 1948) · חוק ויתור על אזרחות (מרץ 1950) · הקפאת רכוש (מרץ 1951) · "עזרא ונחמיה" (1950–1951, כ-120,000) · 125,000 → 6,000 → 2,500

ארץ לדוגמה: מרוקו

מרוקו: פרעות אוג'דה וג'ראדה (יוני 1948) · עצמאות 1956 · הליגה הערבית 1958 · ניתוק הדואר 1959 · "המסגרת" · "אגוז" (ינואר 1961) · "מבצע יכין" (1961–1964, כ-97,000) · 250,000 → 70,000 → 50,000

דרכי התגובה של היהודים

דרכי תגובה: להישאר ולהדגיש נאמנות · עלייה לישראל (גלויה או חשאית) · הגירה לארצות אחרות

סוגיות בתולדות ישראל: העלייה ומלחמות 1967 ו-1973

הגורמים לעלייה

מארצות האסלאם: הקמת המדינה (חוק השבות 1950) · זיקה דתית-משיחית · הסכסוך - עוינות ואלימות · הדה-קולוניזציה בצפון אפריקה · מאירופה: פליטי שואה במחנות העקורים · מזרח אירופה - מרידות, מצוקה, אנטישמיות (פולין 1956-1957, רומניה) · שליחים

היקף העלייה ומבצעי העלייה

כ-650,000 קלטו כ-700,000 (1948-1951), יותר ממיליון עד אמצע שנות ה-60 · תימן: מרבד הקסמים 1949-1950, 48,000 · עיראק: עזרא ונחמיה 1950–1951 · מרוקו: עלייה חשאית, אגוז (1961), ואחריה מבצע יכין 1961-1964 בהסכמה שבשתיקה, כ-97,000

דפוסי העלייה

עליית הצלה = סכנה לחיים, קהילות שלמות מהר (תימן, עיראק) · עלייה חשאית = מדינות שאסרו יציאה, בסתר (מרוקו) · עלייה מבוקרת = אין סכנה קיומית, ויסות ומיון לפי גיל ובריאות (סוף 1951)

הוויכוח על העלייה המבוקרת

בעד מבוקרת: 650 אלף לא יקלטו מיליון · שיקום וצבא - צעירים · מערכות בבנייה, מגפות · קודם מי שבסכנה | בעד חופשית: ייעוד המדינה, חוק השבות 1950 · צורך דמוגרפי-ביטחוני · השערים ייסגרו

קשיי הקליטה: הקולטים והנקלטים

הקולטים: מדינה צעירה אחרי מלחמה · נקלטים רבים מקולטים · מחסור בכסף ובתשתית (צנע מ-1949) · פערים תרבותיים | הנקלטים: מצוקה כלכלית · מעברות ופריפריה · שפה · מסורתי למודרני, מעמד האב · כור ההיתוך

השיקולים במדיניות הקליטה

שיקולי הקליטה: ביטחוני (פיזור, גבולות) · כלכלי (חקלאות, תעשייה, מזון) · לאומי-חברתי (כור ההיתוך) · צרכים בסיסיים

מדיניות "כור ההיתוך" (מיזוג גלויות)

כור ההיתוך = חברה אחידה על בסיס מורשת היישוב (ציונות, חלוציות, שלילת הגולה) + תרבות מערבית · כלים: חוק לימוד חובה 1949, חוק חינוך ממלכתי 1953, אולפנים, צה"ל · קשיים: התעלמות מהמסורת, קיפוח, מעמד האב, פער דורות, יחס פטרוני

דרכי ההתמודדות ותרומת העולים

דיור: מחנות עולים, מעברות, שיכונים, עיירות פיתוח (30+), חבל לכיש · כלכלה: צנע, שילומים, עבודות יזומות · תרומה: התיישבות בפריפריה, הכפלת האוכלוסייה, מרכז העם היהודי, תרבות מגוונת

אירועי ואדי סאליב (1959)

ואדי סאליב: יולי 1959, חיפה · ירי בתושב (יעקב עקיבא), מהומות בהנהגת דוד בן הרוש · גורמים: עוני, קיפוח, כור ההיתוך · השפעה: ועדה ציבורית ותיקונים, מועמדים עדתיים, ניצנים לפנתרים השחורים

הגורמים והנסיבות לפרוץ המלחמה

מדינות ערב: המאבק על המים וירי סורי · צעדי נאצר במאי 1967 - כוחות לסיני, סילוק כוח האו"ם, סגירת מצרי טיראן (22.5) · תעמולת השמדה · בריתות מצרים-סוריה (11.1966), מצרים-ירדן (30.5.1967) · ברית המועצות - מידע כוזב · ישראל: שמירה על מקורות המים · גיוס מילואים ותקופת ההמתנה · ממשלת ליכוד לאומי (1.6) · כישלון הדיפלומטיה - מכת מנע 5.6.1967

תחושות הציבור: לפני המלחמה ואחריה

לפני: חרדה קיומית, מגננה אזרחית · אחרי: אופוריה, ביטחון, שאננות · רבין (28.6.1967): רגשות מעורבים בקרב הלוחמים

מהלך המלחמה (מבט על)

5.6 מבצע מוקד - השמדת חיל האוויר המצרי · סיני ועזה עד התעלה · ירושלים ויהודה ושומרון מירדן · רמת הגולן והחרמון מסוריה · 10.6 סיום

אלי כהן ותרומתו לניצחון

אלי כהן: מרגל בדמשק 1962-1965 (כאמל אמין ת'אבת) · מידע על ביצורי הגולן · הוצא להורג 5.1965 · עזר לכבוש את הגולן מהר ובפחות אבדות

תוצאות המלחמה (בטווח הקצר)

ניצחון על 3 מדינות · כ-20,000 הרוגים לצבאות ערב · שטח פי 3: גולן, עזה וסיני, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים · כמיליון פלסטינים · איחוד ירושלים · פתיחת מצרי טיראן

השפעת המלחמה על מדינת ישראל

חברתי: ביטחון ועוצמה, גידול בעלייה, ויכוח על השטחים · כלכלי: ממיתון לשגשוג · ביטחוני: עומק אסטרטגי, מלחמת ההתשה (1969-1970), קו בר-לב · חוץ: נכס אסטרטגי לארה"ב, ניתוק עם בריה"מ, אמברגו צרפתי, החלטה 242 (11.1967)

השפעות המלחמה על הפלסטינים ועל מדינות ערב

פלסטינים: כמיליון תחת שלטון ישראל, אש"ף ופת"ח, כראמה 1968 · מצרים: אובדן סיני, ירידת יוקרת נאצר · ירדן: אובדן הגדה, כ-350,000 פליטים · סוריה: אובדן הגולן · חרטום (9.1967): שלושת הלאווים

הגורמים והנסיבות לפרוץ המלחמה

מצרים וסוריה: שיקום הכבוד אחרי 1967 · השבת סיני והגולן · מצרים: שבירת הקיפאון המדיני (יוזמת סאדאת 1971) · ברית המועצות: נשק ואימון · הטעיה · ישראל: הקונספציה, התעלמות מסאדאת, לחץ נגד מכת מנע, גיוס מאוחר

"הקונספציה": הנחות היסוד

הקונספציה: מצרים לא תתקוף בלי יכולת אווירית לעומק ישראל · סוריה לא בלי מצרים · קו בר-לב יעמוד · יוזמות סאדאת לא רציניות

ההפתעה והשפעתה על הימים הראשונים

למה הופתעה: זלזול · הקונספציה וכישלון ההתרעה · קו בר-לב · הטעיה · השפעה: גיוס מאוחר, סדירים לא החזיקו, צליחת התעלה ונפילת המעוזים, חדירה סורית לגולן, נפגעים רבים, בלבול בפיקוד

תוצאות המלחמה (בטווח הקצר)

ישראל: בלימה, מתקפת נגד, צליחה - 101 ק"מ מקהיר, 40 ק"מ מדמשק · מחיר: יותר מ-2,300 הרוגים, אלפי פצועים, שבויים · מצרים: צליחת התעלה, כוחות בסיני · החלטה 338 (22.10.1973)

השפעת המלחמה על מדינת ישראל

חברתי: משבר אמון, מחאה, גוש אמונים ושלום עכשיו · פוליטי: ועדת אגרנט, התפטרות גולדה מאיר (4.1974), מהפך 1977 · כלכלי: חובות, אינפלציה, חרם הנפט · ביטחוני: סיוע ותלות בארה"ב, שינויים במודיעין · חוץ: ניתוק יחסים באפריקה, "הציונות היא גזענות" (11.1975)

ועדת אגרנט והמחאה

ועדת אגרנט: חקרה את המחדל · מסקנות בדרג הצבאי - הרמטכ"ל אלעזר וראש אמ"ן התפטרו · המחאה נמשכה כי הדרג המדיני לא הואשם · גולדה מאיר התפטרה (4.1974)

השפעות המלחמה על מדינות ערב

מצרים: גאווה לאומית, מעבר לארה"ב, הפרדת כוחות (1.1974), הסכם ביניים (9.1975), ביקור סאדאת (11.1977), קמפ דייוויד (1978), שלום (3.1979), סיני הוחזר (4.1982) · סוריה: הפרדת כוחות (5.1974), קו נוקשה, תמיכה במחבלים מלבנון, שקט בגבול

המעצמות במלחמת יום הכיפורים

בריה"מ: טילי נ"ט ונ"מ, תגבורת, לחץ להפסקת אש · ארה"ב: לחץ נגד מכה מקדימה, רכבת אווירית, החלטה 338, תיווך בהפרדת הכוחות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.