דילוג לתוכן המרכזי

סיכום סוגיות בתולדות ישראל: העלייה ומלחמות 1967 ו-1973

היסטוריה לבגרות · 3 נושאים

כל מה שצריך לדעת בסוגיות בתולדות ישראל: העלייה ומלחמות 1967 ו-1973: המושגים, העובדות ומושגים, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

סוגיות בתולדות מדינת ישראל

בפרק הזה שואלים איך מדינה צעירה התמודדה עם שני אתגרים גדולים: לקלוט מאות אלפי עולים בשנים הראשונות, ולעמוד במלחמות מול מדינות ערב. בסיכום הזה שלושה נושאים: העלייה והקליטה, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים.

במדויק: לפי האשנ"ב לומדים את העלייה בשנות החמישים והשישים ואחת משתי המלחמות: מלחמת ששת הימים או מלחמת יום הכיפורים. בבגרות יש שאלה על כל מלחמה, ולפעמים שאלה אחת שבה בוחרים מלחמה. כאן כתובות שתי המלחמות, ואתם לומדים את זו שבית הספר שלכם לימד. הדה-קולוניזציה וגורל היהודים בארצות האסלאם, שגם הם בפרק, נמצאים בסיכום "בונים מדינה במזרח התיכון".

המלחמה הקרה במזרח התיכון

שתי המלחמות לא היו רק בין ישראל לשכנותיה. מאחורי כל צד עמדה מעצמה, והאשנ"ב מבקש להראות איך זה השפיע.

במדויק: יש להדגיש את חשיבות "המלחמה הקרה" בהסבר הגורמים למלחמה ואת השפעתה על מהלך המלחמה ועל תוצאותיה. ברית המועצות סייעה למצרים ולסוריה בנשק חדיש, בהלוואות ובאימון, ולפני 1967 העבירה למצרים מידע שגוי שישראל מרכזת כוחות מול סוריה. ארצות הברית ראתה בישראל אחרי 1967 "נכס אסטרטגי", לחצה עליה לא להנחית מכה מקדימה ב-1973 והפעילה רכבת אווירית בזמן המלחמה.

אחרי מלחמת ששת הימים ניתקה ברית המועצות וגרורותיה את היחסים עם ישראל, והקשר עם ארצות הברית התהדק. אחרי מלחמת יום הכיפורים מצרים עברה מברית המועצות לארצות הברית, וארצות הברית תיווכה בהסכמי הפרדת הכוחות. כך המלחמה הקרה מחברת בין שתי המלחמות.

1. העלייה והקליטה בשנות ה-50 וה-60

העלייה הגדולה

בשנים הראשונות של המדינה הגיעו אליה יותר עולים מכל מי שכבר חי בה. השאלה הגדולה: למה הם באו, איך מדינה ענייה אחרי מלחמה קלטה אותם, ומה המחיר שהעולים שילמו.

במדויק: בתשובה על העלייה בשנות ה-50 וה-60 כותבים: הגורמים לעלייה (מארצות האסלאם ומאירופה), היקף העלייה וארצות המוצא; דפוסי העלייה - עליית הצלה, עלייה מבוקרת, עלייה חשאית; תהליך הקליטה - הקשיים של הקולטים ושל הנקלטים, מדיניות הקליטה ותפיסת "כור ההיתוך" (מיזוג גלויות), דרכי ההתמודדות של המדינה ושל העולים, ותרומת העולים למדינה; ואירועי ואדי סאליב (1959) - משמעותם והשפעתם על החברה הישראלית.

העלייה נפתחה מייד עם הקמת המדינה: הכרזת העצמאות קבעה ש"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות", והגבלות הספר הלבן בוטלו. העלייה מארצות האסלאם קשורה לסיכום "בונים מדינה במזרח התיכון" (גורל היהודים בארצות האסלאם). תחושות הקיפוח שהתגלו בוואדי סאליב היו ניצנים למאבק בשנות השבעים ("הפנתרים השחורים").

הגורמים לעלייה

מאיפההגורםעובדה
ארצות האסלאם ואירופההקמת המדינה ומדיניות "קיבוץ גלויות" - פתיחת השעריםחוק השבות (1950): "כל יהודי זכאי לעלות ארצה"; ביטול הגבלות הספר הלבן
ארצות האסלאםזיקה דתית ולאומית לארץ ישראל והרצון להיות שותפים בבניין המדינההשיר של הרב שלמה בן הרוש מצפרו שבמרוקו: מוכן לעבוד בכל עבודה, ובלבד שיחיה בארץ אבותיו
ארצות האסלאםהתעצמות הסכסוך הערבי-ישראלי: עוינות ואלימות נגד יהודים, שזוהו עם הציונותמצב היהודים בעיראק ובתימן הורע במלחמת העצמאות; במצרים אחרי מבצע קדש (מלחמת סיני, 1956)
צפון אפריקההדה-קולוניזציה: היהודים נחשבו בעלי ברית של השלטון הקולוניאלימרוקו קיבלה עצמאות ב-1956 והגבילה את יציאת היהודים
אירופהפליטי השואה במחנות העקורים חיפשו מקלטניצולים מחנות העקורים עלו עם קום המדינה
מזרח אירופהמרידות, תסיסות אנטי-קומוניסטיות, מצוקה כלכלית ואנטישמיות; המשטרים פתחו את השערים לפרקיםפולין (1956-1957) ורומניה
כל הארצותפעילות שליחים מארץ ישראל לעידוד העלייהשליח הסוכנות היהודית בצפרו דחק ביהודים לעלות

היקף העלייה ומבצעי העלייה

מהעובדה
היקףיישוב של כ-650,000 יהודים קלט כ-700,000 עולים בשנים 1948-1951, ויותר ממיליון עד אמצע שנות השישים. האוכלוסייה הוכפלה
תימן"מרבד הקסמים" ("על כנפי נשרים", 1949-1950): רכבת אווירית מעדן, 500-600 עולים ביום, 48,000 יהודים
עיראק"עזרא ונחמיה" (1950–1951, בחלק מהתשובות בבגרות כתוב 1950–1952): העלאת רוב הקהילה
מרוקועלייה חשאית ("המסגרת"); טביעת הספינה "אגוז" (ינואר 1961); בעקבות האסון הושג הסדר עם השלטונות: "מבצע יכין" (1961-1964), בהסכמה שבשתיקה של השלטונות, כ-97,000 עולים
מזרח אירופהפולין ורומניה: עלייה כשהמשטרים הקומוניסטיים פתחו את השערים לזמן קצר

דפוסי העלייה

דפוסאיפה הופעלמאפייניםדוגמהקושי בביצוע
עליית הצלהבארצות שבהן היה חשש כבד לחיי היהודיםקהילות שלמות הובאו לישראל בתוך זמן קצר, בלי מיון"מרבד הקסמים" (תימן), "עזרא ונחמיה" (עיראק)לפעול מהר, להעלות קהילות שלמות ולהתארגן במדינות עוינות
עלייה חשאיתבמדינות שלא התירו יציאה חופשיתהברחת עולים בסתר, מחשש לנזק שיגרום פרסום הענייןמרוקו: "המסגרת" (עד 1961; אחר כך "מבצע יכין" בהסכמה שבשתיקה של השלטונות)הפעילות החשאית כרוכה בסיכונים (טביעת "אגוז")
עלייה מבוקרת (סלקטיבית)בארצות שבהן לא היה חשש קיומי לגורל היהודיםצמצום וויסות העלייה, מחשש שמערכות הקליטה יקרסו; סדר עדיפויות לפי גיל ומצב בריאות; ריכוז היהודים לפני העלייה ומיוןתקנות העלייה הסלקטיבית (סוף 1951), בעיקר בצפון אפריקהלקבוע מי יעלה; ויכוח בהנהגה בעד ונגד

הוויכוח על העלייה המבוקרת

צדהעמדההנימוקים
בעד עלייה מבוקרתלהתאים את קצב העלייה ליכולת הקליטה ולקבוע סדר עדיפויות (גיל, מצב בריאות)בארץ היו כ-650 אלף יהודים בלבד; המדינה צריכה להשתקם אחרי המלחמה ולבנות צבא, ולכן להעדיף צעירים ובעלי מקצוע; מערכות הרווחה, החינוך, הבריאות והדיור בבנייה, ופרצו מגפות; להעלות קודם את מי שבסכנה קיומית
בעד עלייה חופשיתלקלוט בלי הגבלה כל יהודי שרוצה לעלותהמדינה קמה כדי שכל יהודי יוכל לעלות (מגילת העצמאות, חוק השבות 1950); איום ביטחוני - צורך דמוגרפי ביישוב הארץ והגבולות; מצב היהודים עלול להידרדר והשערים ייסגרו

קשיי הקליטה: הקולטים והנקלטים

של מיהקושיעובדה
הקולטים (המדינה)מדינה צעירה אחרי מלחמה קשה: משאבים וכוח אדם הופנו לביטחון ולבניית הצבאמלחמת העצמאות הסתיימה בהסכמי שביתת נשק, לא בשלום
הקולטיםמספר הנקלטים גדול ממספר הקולטים, והם הגיעו בזמן קצרכ-650,000 קלטו כ-700,000 בשלוש שנים
הקולטיםמחסור באמצעים כספיים ובתשתית לדיור ולתעסוקהמדיניות ה"צנע" (מ-1949)
הקולטיםפערים תרבותיים בין העולים מארצות שונותמגוון תרבויות של עולים מארצות האסלאם ומאירופה
הנקלטיםמצוקה כלכלית: הגיעו בלי רכוש, קושי למצוא עבודה ולהסתגל למקצוע חדשעבודות דחק ואבטלה במעברות
הנקלטיםמגורים: צפיפות ותנאים קשים, פיזור בפריפריהאוהלים, פחונים ובדונים במעברות, הצפות בחורף
הנקלטיםשפה חדשהקישון: שרו את "התקווה" "לעת עתה בלי מילים"
הנקלטיםתרבות וחברה: מעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית, ירידת מעמד האב, "כור ההיתוך", סטראוטיפים שלילייםפקיד הסוכנות שינה את שמו של "קישהונט פרנץ" ל"אפרים קישון"
הנקלטיםקשיי ניצולי השואהניצולים חסרי כול

השיקולים במדיניות הקליטה

שיקולמה הוא אומרביטוי
ביטחוניפיזור האוכלוסייה ויישוב אזורי הגבול והספרמושבי עולים ("מן האונייה אל הכפר"), יישובי שרשרת הביטחון, עיירות פיתוח
כלכליפיתוח החקלאות והתעשייה, ייצור מזון, פיזור מן המרכז הצפוףמעברות ליד מושבות, עבודות דחק
לאומי-חברתייצירת חברה ישראלית אחידה - "כור ההיתוך"אולפנים, צה"ל ומערכת החינוך כסוכני קליטה
צרכים בסיסייםלספק דיור, תעסוקה, חינוך, בריאות ורווחה, למרות המחסורצנע, מחנות עולים, מעברות

מדיניות "כור ההיתוך" (מיזוג גלויות)

היבטמה כותבים
מה זהמדיניות שמטרתה לעצב חברה חדשה ואחידה, שתרבותה מבוססת על מורשת היישוב הוותיק - ציונות, חלוציות, אהבת הארץ, שלילת הגולה - ועל ערכי התרבות המערבית המודרנית. העולים נדרשו לאמץ את ערכי החברה הקולטת
חינוךחוק לימוד חובה (1949), חוק חינוך ממלכתי (1953), "החינוך האחיד" במחנות העולים, "עליית הנוער" - בני נוער חונכו בקיבוצים
תרבות ושפהמבצע "הנחלת הלשון העברית" ואולפנים; שמות עבריים ולבוש ישראלי; הצגות במעברות
צה"להצעירים השתלבו בצבא, שהקנה סמלי הזדהות לאומיים
התרומהשפה משותפת; ילדי העולים קיבלו השכלה; חברה עם מכנה משותף (חגים לאומיים, צה"ל) וחוסן לאומי
הקשייםהתעלמות מן המסורות והתרבויות של העולים - תסכול, נחיתות, קיפוח ואפליה; ויתור על העולם התרבותי-רוחני; ערעור מבנה המשפחה וירידת מעמד האב, ההורים תלויים בילדים; פער בין הדורות; יחס פטרוני ומתנשא של הממסד הקולט

דרכי ההתמודדות ותרומת העולים

תחוםמה עשתה המדינה (או העולים)הקושי שנוצר
דיור זמנימחנות עולים ("שער העלייה" בחיפה), מחנות הצבא הבריטי שפונו, בתים נטושים בערים המעורבות, מעברותתנאים קשים וצפיפות, השהות נמשכה שנים; מעברות בערים הפכו לשכונות מצוקה
דיור קבעשיכונים בערים, עיירות פיתוח (יותר מ-30 בשני העשורים הראשונים), חבלי התיישבות (חבל לכיש), מושבי עוליםריחוק מן המרכז, מחסור בתעסוקה ובשירותים, עיכוב בניידות החברתית
כלכלהצנע - קיצוב מוצרי מזון בסיסיים; כספי השילומים מגרמניה; עבודות יזומות של הממשלהמצוקה ואבטלה
חינוך ושפהחוק חינוך חובה, התנדבות בחינוך, הנחלת העבריתפער בין הבית לבית הספר
העוליםלמדו עברית, ילדיהם השתלבו בחינוך והצעירים בצה"ל; גם מחאה (ואדי סאליב) ורשימות עדתיות-
תרומת העוליםהתיישבות בהר ובנגב, עיירות פיתוח ויישובי ספר; הכפלת האוכלוסייה; ישראל נעשתה מרכז העם היהודי; תרבות ישראלית עשירה ומגוונת-

אירועי ואדי סאליב (1959)

היבטמה כותבים
מתי ואיפהיולי 1959, שכונת ואדי סאליב בעיר התחתית בחיפה, שבה גרו בצפיפות ובעוני עולים מצפון אפריקה
מה קרהשוטר ירה ופצע תושב השכונה, יעקב עקיבא. פרצו הפגנות ומהומות נגד המשטרה, הממסד ומפלגת השלטון (מועדוני מפא"י וההסתדרות נהרסו), בהנהגת דוד בן הרוש. המהומות התפשטו ליישובים אחרים
הגורמיםתנאי דיור קשים, אבטלה ושכר נמוך ליד שכונות מבוססות; תסכול, קיפוח ואפליה; "כור ההיתוך" שהתעלם מן המסורת; יחס פטרוני של הממסד
המשמעותקשיי הקליטה של יהודי ארצות האסלאם עלו למודעות הציבור, ולראשונה נשאלו שאלות על מדיניות הקליטה
ההשפעהועדה ציבורית בדקה את האירועים, ובעקבותיה תיקונים: העלאת שכר פועלי הדחק, זירוז קצבאות למשפחות מרובות ילדים, פינוי מעברות; המפלגות הוסיפו מועמדים יוצאי צפון אפריקה ואסיה, וקמו רשימות עדתיות; עניין בתרבות יהודי ארצות האסלאם; ניצנים ל"פנתרים השחורים" בשנות השבעים
שים לב

ההבדל בין עליית הצלה לעלייה חשאית הוא הסיבה, לא המהירות. בעליית הצלה מצילים קהילה שנשקפת לה סכנה מיידית (תימן, עיראק). בעלייה חשאית מבריחים יהודים ממדינה שאוסרת לצאת ממנה (מרוקו). כשמבקשים לזהות דפוס במקור, חפשו במקור את הסכנה או את האיסור.

שים לב

כשהשאלה מבקשת גורמים "גם לעלייה מארצות האסלאם וגם לעלייה מאירופה", גורם בלי ארץ מוצא לא מספיק. כתבו לכל גורם מאיפה הוא. ושימו לב להגבלות בשאלה: היו שאלות שבהן נאמר "אין לכתוב על השפעת תהליך הדה-קולוניזציה".

שים לב

המחוון מונה בקשיי המעברות גם תחושת אפליה: רבים מיוצאי ארצות האסלאם נשארו במעברות שנים רבות, ואילו עולים מאירופה עברו מהר יותר ליישובי קבע, בסיוע כספי השילומים, קשרי משפחה והיכרות עם תנועות פוליטיות בארץ. כתבו את זה כעובדה שהמחוון מביא, בלי שיפוט.

שים לב

בשאלות מקור על ואדי סאליב הושוו שני עיתונים: "דבר" (עיתון ההסתדרות, מזוהה עם מפא"י) תיאר "בריונים מוסתים", ו"העולם הזה" (שבועון עצמאי שביקר את השלטון) תיאר "התקוממות" נגד עוול. הסיבה להבדל היא זהות העיתון והאינטרס שלו: הזעם הופנה דווקא נגד מפא"י וההסתדרות.

דוגמה א - עליית הצלה מתימן בספרה של גולדה מאיר

קטע מספר שכתבה גולדה מאיר, שרה בממשלה בתקופת "העלייה הגדולה" (מקוצר): "ב-1947, ימים אחדים אחרי שהחליט האו"ם על החלוקה, היו מהומות בעדן וגם מצב היהודים בתימן הורע. אלפים מיהודי תימן... נטלו בייאוש ובאימתם את גורלם בידיהם לבסוף וברחו... סבלו התנפלויות של שודדים ערבים... בכל יום ויום הוטסו לישראל 500 או 600 יהודים תימנים... רכבת אווירית זו נמשכה כל שנת 1949, ועד שהסתיימה הביאה לישראל 48,000 יהודים תימנים."

– הסבירו מהו דפוס העלייה שבא לידי ביטוי במקור. בססו את תשובתכם על שתי עובדות מן המקור.

– הציגו את המאפיינים של דפוס עלייה אחר שנקטה מדינת ישראל בתקופה זו.

פתרון

1. מזהים את הדפוס: במקור יש סכנה לחיים והעלאה מהירה של קהילה שלמה - זו עליית הצלה: דפוס שהופעל בארצות שבהן היה חשש כבד לחיי היהודים, וקהילות שלמות הובאו לישראל בתוך זמן קצר.

2. עובדה ראשונה מן המקור - הסכנה: "היו מהומות בעדן... מצב היהודים בתימן הורע", "סבלו התנפלויות של שודדים ערבים".

3. עובדה שנייה מן המקור - העלאת הקהילה: "בכל יום ויום הוטסו לישראל 500 או 600 יהודים תימנים", "הביאה לישראל 48,000 יהודים תימנים".

4. דפוס אחר - מציגים מאפיינים, בלי להסביר: עלייה מבוקרת - בארצות שבהן לא היה חשש קיומי; צמצום וויסות מחשש לקריסת מערכות הקליטה; סדר עדיפויות לפי גיל ומצב בריאות; ריכוז היהודים לפני העלייה ומיון. (אפשר גם עלייה חשאית: הברחה בסתר ממדינות שלא התירו יציאה.)

תשובה

עליית הצלה - הופעלה בארצות שבהן היה חשש כבד לחיי היהודים, וקהילות שלמות הובאו בתוך זמן קצר. עובדות: ההרעה במצב היהודים אחרי החלטת החלוקה ("היו מהומות בעדן... מצב היהודים בתימן הורע", "סבלו התנפלויות של שודדים ערבים"); העלאת רוב הקהילה ב-1949 ("בכל יום ויום הוטסו לישראל 500 או 600 יהודים תימנים", "הביאה לישראל 48,000 יהודים תימנים"). דפוס אחר: עלייה מבוקרת - בארצות בלי חשש קיומי, צמצום וויסות מחשש לקריסת הקליטה, עדיפויות לפי גיל ומצב בריאותי, ריכוז ומיון; או עלייה חשאית - בריחה בסתר ממדינות שלא התירו יציאה חופשית.

דוגמה ב - שני הטיעונים בוויכוח על העלייה המבוקרת

הציגו את שני הטיעונים (טענות ונימוקים) בוויכוח שהתנהל בקרב ההנהגה במדינת ישראל בתקופה זו בנוגע לעלייה המבוקרת (סלקטיבית).

בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד הוא מבסס את אחד מן הנימוקים שהצגתם.

פתרון

1. שני צדדים, לכל אחד טענה ונימוקים.

2. בעד עלייה מבוקרת - טענה: אי-אפשר לקלוט את המוני העולים, ולכן מתאימים את הקצב ליכולת הקליטה וקובעים עדיפויות (גיל, מצב בריאות). נימוקים: בארץ כ-650 אלף יהודים בלבד; המדינה צריכה להשתקם ולבנות צבא, ולכן מעדיפים צעירים ובעלי מקצוע; מערכות הבריאות, החינוך והדיור בבנייה ופרצו מגפות; קודם מעלים את מי שבסכנה קיומית.

3. נגד - טענה: קולטים בלי הגבלה כל יהודי שרוצה לעלות. נימוקים: המדינה קמה כדי שכל יהודי יוכל לעלות; צורך דמוגרפי-ביטחוני ביישוב הארץ והגבולות; מצב היהודים עלול להידרדר והשערים ייסגרו.

4. מקור מספר הלימוד: למשל חוק השבות (1950), "כל יהודי זכאי לעלות ארצה". מסבירים שהוא מבסס את הנימוק שהמדינה קמה כדי שכל יהודי יוכל לעלות, בלי תנאי של גיל או בריאות.

תשובה

בעד עלייה מבוקרת: אין אפשרות לקלוט את המוני העולים, ולכן יש להתאים את הקצב ליכולת הקליטה ולקבוע עדיפויות - כי בארץ כ-650 אלף יהודים בלבד, המדינה צריכה לשקם את עצמה ולבנות כוח צבאי, מערכות הרווחה, החינוך, הבריאות והדיור בבנייה (ומגפות בקרב העולים), ויש להעלות קודם את מי שבסכנה קיומית. נגד: יש לקלוט בלי הגבלה כל יהודי - כי המדינה קמה לשם כך (מגילת העצמאות, חוק השבות 1950), יש צורך דמוגרפי-ביטחוני ביישוב הארץ והגבולות, ומצב היהודים עלול להידרדר והשערים ייסגרו. מקור מספר הלימוד המבסס נימוק, למשל חוק השבות (1950).

2. מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים

בשלושה שבועות של מאי 1967 עברה ישראל מתחושה של סכנה קיומית לניצחון שאיש לא צפה. השאלה הגדולה: מה הוביל למלחמה, ואיך הניצחון המהיר שינה את ישראל ואת המזרח התיכון לשנים.

במדויק: המלחמה התנהלה ב-5-10 ביוני 1967, וישראל פתחה בה במכת מנע. בתשובה כותבים: הגורמים והנסיבות לפרוץ המלחמה (צעדי מצרים, סוריה ומדינות ערב, מעורבות המעצמות, וההתנהלות של ישראל); מהלך המלחמה (מבט על); תוצאות המלחמה בטווח הקצר; השפעת המלחמה על ישראל בתחום החברתי, הכלכלי, הפוליטי, הביטחוני ועל יחסי החוץ; השפעות המלחמה על הפלסטינים ועל מדינות ערב. לדיון: תרומתו של אלי כהן לניצחון.

הרקע הוא ההסדר שאחרי מבצע קדש (מלחמת סיני, 1956): ישראל נסוגה מסיני ומרצועת עזה, סיני נעשה אזור חיץ מפורז, כוח של האו"ם פיקח עליו, וארצות הברית נתנה מחויבות מעורפלת לחופש השיט של ישראל במצרי אילת. במאי 1967 נאצר הפר את ההסדר הזה. אחרי המלחמה באה מלחמת ההתשה (1969-1970), והניצחון הוליד את השאננות שקדמה למלחמת יום הכיפורים.

הגורמים והנסיבות לפרוץ המלחמה

מיהגורםעובדה
סוריההמאבק על המים והמתיחות בגבול: ניסיון להטות את מקורות הירדן (מי הבניאס), ירי על אזרחים באזורים המפורזים והפגזות על יישובי עמק הירדן, תמיכה בפעולות פת"חקרב האוויר ב-7 באפריל 1967 (הופלו שישה מטוסי מיג סוריים)
מצריםצעדי נאצר במאי 1967, שהפרו את הסדרי 1957: כוחות לסיני, סילוק כוח החירום של האו"ם, סגירת מצרי טיראן לשיט הישראלי22 במאי 1967 - סגירת המצרים; ישראל ראתה בה עילה למלחמה
מדינות ערבתעמולת מלחמה ואיומים להשמיד את ישראלהצהרות ההשמדה של מנהיגי ערב
מדינות ערבבריתות צבאיות - תחושת כיתורמצרים-סוריה (נובמבר 1966); מצרים-ירדן (30 במאי 1967); כוחות עיראקיים נכנסו לירדן
המעצמותברית המועצות ליבתה את הסכסוך: נשק והלוואות, ומידע כוזב (מאי 1967) על ריכוזי כוחות ישראליים מול סוריה. מעצמות המערב סירבו לערוב לישראל ותבעו שלא תפתח במלחמהאחרי כישלון הדיפלומטיה קיבלה ישראל מסר מארצות הברית שלא תתנגד
מצרים וסוריההערכה שישראל חלשה - שעת כושרחילופי השלטון (אשכול במקום בן גוריון) והמיתון הכלכלי
ישראלפעולות לשמירה על מקורות המים ופעולות תגמול, שהזינו את המתיחותהמוביל הארצי; פגיעה במפעלי ההטיה בסוריה; פעולת סמוע (נובמבר 1966)
ישראלגיוס המילואים ו"תקופת ההמתנה": מעמסה כלכלית, לחץ הצבא ודעת הקהל לצאת למלחמה ולזכות ביתרון ההפתעהממשלת ליכוד לאומי (1 ביוני 1967): משה דיין שר הביטחון, מנחם בגין
ישראלכישלון הניסיונות הדיפלומטיים - תחושת חוסר ברירהההחלטה על מכת מנע ב-5 ביוני 1967

תחושות הציבור: לפני המלחמה ואחריה

מתיהתחושהעובדה
תקופת ההמתנה (מאי 1967)חרדה קיומית, תחושת מצור, ביקורת על ממשלת אשכולמגננה אזרחית: חפירת תעלות, מקלטים, הכשרת שטחים לקבורה המונית; התגייסות נשים ונוער
אחרי המלחמהאופוריה, ביטחון, עוצמה וגאווה לאומית, הערצת הצבא, ואף שאננות וזלזול באויבההתרגשות מאיחוד ירושלים; הקריקטורה של דוש: "חכה! חכה! אני לא מספיקה לרשום!"
אחרי המלחמה, בקרב הלוחמיםרגשות מעורבים - שמחה לצד עצב על המחירנאום הרמטכ"ל יצחק רבין בטקס באוניברסיטה העברית (28 ביוני 1967)

מהלך המלחמה (מבט על)

חזיתמה קרה
האוויר (5 ביוני)"מבצע מוקד": ישראל תקפה את שדות התעופה של מצרים והשמידה את רוב חיל האוויר המצרי בתוך שעות; אחר כך נפגעו גם חילות האוויר של סוריה וירדן
מצרים: סיני ורצועת עזהפריצה מהירה של צה"ל, התמוטטות הפיקוד המצרי ומנוסה לעבר התעלה; צה"ל הגיע לתעלת סואץ בתוך ימים ופתח את מצרי טיראן
ירדן: ירושלים ויהודה ושומרוןכיבוש העיר העתיקה ומזרח ירושלים, ושל ג'נין, שכם, רמאללה, בית לחם וחברון
סוריה: רמת הגולןכיבוש רמת הגולן והחרמון עד 10 ביוני

אלי כהן ותרומתו לניצחון

היבטמה כותבים
מימרגל ישראלי שפעל בדמשק (1962-1965) בזהות בדויה של איש עסקים סורי, כאמל אמין ת'אבת
מה עשההתקרב לצמרת השלטון והצבא בסוריה, ביקר בעמדות הצבא הסורי ברמת הגולן והעביר מידע רב ומדויק על הביצורים, פריסת הכוחות והתוכניות
סופונחשף והוצא להורג בדמשק במאי 1965
התרומההמידע שהעביר סייע לצה"ל לתכנן את ההתקפה על רמת הגולן ולכבוש אותה מהר ובפחות אבדות

תוצאות המלחמה (בטווח הקצר)

תוצאהעובדה
ניצחון צבאי מהיר על שלוש מדינותהמלחמה נמשכה שישה ימים
אבדות כבדות לצבאות ערבלפי ההערכות כ-20,000 הרוגים, ואובדן ציוד רב
השטח שבשליטת ישראל גדל פי שלושהרמת הגולן מסוריה; רצועת עזה וחצי האי סיני ממצרים; יהודה ושומרון ומזרח ירושלים מירדן
שליטה על אוכלוסייה פלסטיניתכמיליון פלסטינים בגדה וברצועה
איחוד ירושליםגישה מחודשת לכותל, להר הבית ולמערת המכפלה
הסרת האיומיםפתיחת מצרי טיראן; הסרת האיום על מקורות המים ויישובי הגליל

השפעת המלחמה על מדינת ישראל

תחוםההשפעה
חברתימחרדה קיומית לביטחון ועוצמה; גידול ניכר בעלייה; תחילת הוויכוח על השטחים ועל הפלסטינים ("ארץ ישראל השלמה" מול פשרה טריטוריאלית)
כלכלימעבר ממיתון לשגשוג: בנייה רחבת היקף, תרומות והשקעות מחו"ל, תיירות, צמיחת התעשייה הביטחונית, ירידת האבטלה
פוליטישני מחנות בוויכוח על עתיד השטחים; ראשית ההתיישבות בשטחים; ממשל צבאי על הפלסטינים
ביטחוניעומק אסטרטגי ויתרונות טופוגרפיים (תצפית מרמת הגולן ומהחרמון, מהרי יהודה ושומרון על מישור החוף, סיני לאימונים); בסיסים לאורך הגבולות החדשים; מנגד - מלחמת ההתשה (מרץ 1969 - אוגוסט 1970) וקו בר-לב לאורך התעלה
יחסי חוץארצות הברית ראתה בישראל "נכס אסטרטגי"; ברית המועצות וגרורותיה (מלבד רומניה) ניתקו את היחסים; צרפת התרחקה והטילה אמברגו נשק; כמה מדינות באפריקה ניתקו יחסים; החלטה 242 של מועצת הביטחון (נובמבר 1967) - "שטחים תמורת שלום"

השפעות המלחמה על הפלסטינים ועל מדינות ערב

מיההשפעה
הפלסטיניםכמיליון פלסטינים תחת שלטון ישראלי; גל פליטים חדש לירדן; התחזקות הלאומיות הפלסטינית העצמאית - אש"ף בהנהגת פת"ח (ערפאת), מאבק מזוין, קרב כראמה (1968); גידול בטרור
מצריםאובדן סיני ורצועת עזה; ירידה ביוקרתו של נאצר כמנהיג העולם הערבי; ניתוק היחסים עם ארצות הברית; תחושת השפלה שדחפה למלחמת ההתשה ולמלחמה נוספת
ירדןאובדן הגדה ומזרח ירושלים; קליטת כ-350,000 פליטים; ארגוני מחבלים פעלו משטחה, ופרץ מאבק בינם לבין ירדן
סוריהאובדן רמת הגולן; תמורות במפלגת הבעת' ועליית אסד
העולם הערביועידת חרטום (ספטמבר 1967) - "שלושת הלאווים" וקיפאון מדיני; הגברת התמיכה באש"ף ובדרישה למדינה פלסטינית
דרך הפתרון

שאלת פער: התחושות לפני המלחמה ואחריה

1. מגדירים את הפער במשפט אחד: מאיזו תחושה לאיזו תחושה (לפני 1967: חרדה קיומית; אחרי: אופוריה וביטחון. ב-1973: ניצחון צבאי מול תחושות קשות).

2. מסבירים את הצד הראשון בעובדות: מה גרם לתחושה לפני המלחמה (צעדי נאצר, התעמולה, הבריתות) או אחריה (המחיר, המחדל).

3. מסבירים את הצד השני בעובדות ממהלכי המלחמה ומתוצאותיה: השמדת חיל האוויר, ההגעה לתעלה, כיבוש ירושלים והגולן; או ב-1973 - צליחת התעלה ו-101 ק"מ מקהיר.

4. סופרים: אם ביקשו "שלוש עובדות", כל עובדה שונה, וכל אחת מוסברת.

שים לב

ששת הימים: ישראל פתחה (מכת מנע ב-5 ביוני 1967). יום הכיפורים: מצרים וסוריה פתחו (התקפת פתע ב-6 באוקטובר 1973). שאלה כמו "מי מן הצדדים פתח במלחמה? הציגו את המניעים שלו" מחייבת לכתוב את המניעים של הצד הנכון.

שים לב

כשמבקשים גורם "שנבע מן ההתנהלות של מדינת ישראל", אל תכתבו צעד של מדינות ערב. גורמים מצד ישראל: שמירה על מקורות המים ופעולות התגמול, גיוס המילואים ולחץ הצבא ודעת הקהל, ותחושת חוסר הברירה אחרי כישלון הדיפלומטיה.

שים לב

"תוצאות" ו"השפעות" הן שתי משימות. תוצאות הן מה שהשתנה מייד (ניצחון, שטח פי שלושה, כמיליון פלסטינים). השפעות הן מה שהתוצאות גרמו לאורך זמן ובתחום מסוים (שגשוג כלכלי, הוויכוח על השטחים, מלחמת ההתשה).

דוגמה - שלושה גורמים לפרוץ מלחמת ששת הימים

הסבירו שלושה גורמים שהובילו לפרוץ מלחמת ששת הימים: שני גורמים שקשורים למדינות ערב וגורם אחד שנבע מן ההתנהלות של מדינת ישראל.

פתרון

1. סופרים לפי החלוקה: שניים מצד מדינות ערב, אחד מצד ישראל. לכל גורם עובדה, ומסבירים איך הוביל למלחמה.

2. מדינות ערב, גורם ראשון: נאצר ריכז כוחות, ציוד ותחמושת בסיני, סילק את כוח האו"ם וסגר את מצרי טיראן (22 במאי 1967). ישראל ראתה בסגירת המצרים עילה למלחמה.

3. מדינות ערב, גורם שני: הסכמי ההגנה מצרים-סוריה (נובמבר 1966) ומצרים-ירדן (מאי 1967), ותעמולה שאיימה להשמיד את ישראל. ישראל הייתה מוקפת, והאיום נתפס כקיומי.

4. ישראל: גיוס המילואים שיתק את המשק, ולכן גבר לחץ הצבא ודעת הקהל לצאת למלחמה ולזכות ביתרון ההפתעה. (חלופה: הפעולות לשמירה על מקורות המים, שהחריפו את המתיחות.)

תשובה

מצד מדינות ערב (שניים מתוך): ירי סורי על אזרחים באזורים המפורזים; תוכנית סוריה להטיית מי הבניאס; ריכוז כוחות, ציוד ותחמושת בסיני; סגירת מצרי טיראן; תעמולת מלחמה ואיומי השמדה; הסכמי ההגנה מצרים-סוריה (נובמבר 1966) ומצרים-ירדן (מאי 1967). מצד ישראל (אחד מתוך): פעולות לשמירת מקורות המים (המוביל הארצי, הפסקת הטיית הבניאס); גיוס המילואים; לחץ הצבא ודעת הקהל לצאת למלחמה ולזכות ביתרון ההפתעה; תחושת חוסר ברירה אחרי כישלון הניסיונות לגייס את המעצמות.

3. מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים

שש שנים אחרי הניצחון של 1967, ביום הכיפורים, הותקפה ישראל בהפתעה בשתי חזיתות. היא סיימה את המלחמה בהישג צבאי, אבל במחיר כבד ובזעזוע עמוק. השאלה הגדולה: איך ישראל הופתעה, ולמה מלחמה שהסתיימה בניצחון הובילה לשינוי גדול בחברה ובפוליטיקה.

במדויק: ב-6 באוקטובר 1973 פתחו מצרים וסוריה בהתקפת פתע משולבת. בתשובה כותבים: הגורמים והנסיבות לפרוץ המלחמה (מטרות מצרים וסוריה, הסיוע הסובייטי, והצד הישראלי - "הקונספציה"); ההפתעה הישראלית והשפעתה על הימים הראשונים; תוצאות המלחמה בטווח הקצר; השפעת המלחמה על ישראל בתחום החברתי, הכלכלי, הביטחוני, הפוליטי ועל יחסי החוץ; השפעות המלחמה על מדינות ערב.

הרקע הוא תוצאות מלחמת ששת הימים: מצרים איבדה את סיני וסוריה את רמת הגולן, ובישראל רווחו ביטחון עצמי ושאננות. אחרי המלחמה נפתח תהליך מדיני: הסכמי הפרדת כוחות (ינואר 1974 עם מצרים, מאי 1974 עם סוריה), הסכם ביניים (1975), ביקור סאדאת בירושלים (1977), הסכמי קמפ דייוויד (1978) והסכם השלום עם מצרים (1979).

הגורמים והנסיבות לפרוץ המלחמה

מיהגורםעובדה
מצרים וסוריהלשקם את הכבוד אחרי התבוסה המשפילה ב-1967נאום אסד ב-6 באוקטובר 1973: "היום אנו מנהלים מערכת כבוד וגבורה"
מצרים וסוריהלהשיב את השטחים שאבדו (סיני, רמת הגולן)הנחיית סאדאת לצבא (5 באוקטובר 1973): "לשחרור האדמה הכבושה בשלבים רצופים"
מצריםלשבור את הקיפאון המדיני ("לא מלחמה ולא שלום") ולפתוח תהליך מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני, אחרי שנדחו יוזמותיה להסדריוזמת סאדאת (1971) ושליחות יארינג לא הצליחו; "לשים קץ למבוי הסתום הצבאי"
ברית המועצותנשק חדיש ואימון - המלחמה הקרהטילי נ"מ ונ"ט לצבאות מצרים וסוריה
מצרים וסוריההסוואה והטעיה ותגבור כוחות בגבולתרגילים חוזרים לאורך התעלה
ישראל"הקונספציה" ותחושת העליונות אחרי 1967: זלזול בצבאות ערב, ביטחון ב"קו בר-לב"המודיעין העריך שאין בכוונת מצרים וסוריה לצאת למלחמה
ישראלהתעלמות מניסיונות סאדאת לפתוח במשא ומתן ומן המידע המודיעינילא נעשו פעולות לבלימת המלחמה
ישראללחץ בין-לאומי להימנע ממכת מנע, וגיוס מילואים לקוי ומאוחרלא הונחתה מכה מקדימה ב-6 באוקטובר

"הקונספציה": הנחות היסוד

הנחהמה היא אמרה
יכולת אוויריתמצרים לא תצא למלחמה לפני שתהיה לה יכולת לפגוע בעומק ישראל מן האוויר
סוריהסוריה לא תצא למלחמה בלי מצרים
קו בר-לבקו המעוזים לאורך תעלת סואץ יעמוד בפני מתקפה מצרית
סאדאתהיוזמות של סאדאת למשא ומתן אינן רציניות ואינן כנות

ההפתעה והשפעתה על הימים הראשונים

חלקמה כותבים
למה ישראל הופתעהזלזול ביכולת הצבאית והטכנולוגית של צבאות ערב; כישלון מערך ההתרעה - הסימנים לא הובנו בגלל "הקונספציה"; ביטחון יתר בקו בר-לב ובעומק האסטרטגי; ההטעיה וההסוואה של מצרים וסוריה
מה קרה בימים הראשוניםמתקפה בשתי חזיתות: הצבא המצרי צלח את התעלה, פרץ את קו בר-לב וכבש את רוב המעוזים; הצבא הסורי חדר לגזרה הדרומית ברמת הגולן
איך ההפתעה השפיעהגיוס מאוחר ונוהל בחיפזון; הכוחות הסדירים המעטים לא החזיקו מעמד; נפגעים רבים בשעות הראשונות; כישלון התקפת הנגד הראשונה; בלבול בפיקוד העליון ובדרג המדיני; חיל האוויר לא היה ערוך לאיום הטילים; תקלות במחסני החירום; בצפון הצבא והיישובים לא היו ערוכים ופונו אזרחים

תוצאות המלחמה (בטווח הקצר)

צדההישג או המחירעובדה
ישראל - הישגצה"ל בלם את המתקפה, יצא למתקפת נגד, כבש בחזרה את השטחים שנפלו וצלח את התעלהבסוף המלחמה צה"ל עמד כ-101 ק"מ מקהיר וכ-40 ק"מ מדמשק
ישראל - הישגסיוע אמריקני והתהדקות הקשר עם ארצות הבריתהרכבת האווירית
ישראל - מחירמחיר דמים כבדיותר מ-2,300 הרוגים, אלפי פצועים, שבויים ונעדרים
ישראל - מחיראובדן ציוד רב ופגיעה בכושר הצבא-
מצרים - הישגההפתעה, צליחת התעלה וכיבוש רוב המעוזים; כוחות מצריים נשארו ממזרח לתעלהקו הגנה בעומק כמה קילומטרים בסיני
שתי המעצמותהפסקת אשהחלטה 338 של מועצת הביטחון (22 באוקטובר 1973)

השפעת המלחמה על מדינת ישראל

תחוםההשפעה
חברתיהתערערות תחושת הביטחון והאמון בהנהגה ובצבא; תנועות מחאה; העמקת הקיטוב - "גוש אמונים" ו"שלום עכשיו"
פוליטיועדת אגרנט (ועדת חקירה ממלכתית); התפטרות ממשלת גולדה מאיר (אפריל 1974), ומשה דיין לא נכלל בממשלה שאחריה; הביקורת סללה את הדרך למהפך 1977 - עליית הליכוד בראשות מנחם בגין
כלכלינזק עצום וחובות גדולים (גם לארצות הברית על הרכבת האווירית); קיפאון ואינפלציה; חרם הנפט הערבי העלה את מחירי הנפט; גידול בפערים
ביטחוניסיוע צבאי אמריקני לשיקום צה"ל וגידול בתלות בו; שינויים בעבודת המודיעין; הסכמי הפרדת כוחות; שקט בגבול סוריה
יחסי חוץהידוק היחסים עם ארצות הברית; ירידה באהדה - מדינות רבות, בעיקר באפריקה, ניתקו יחסים; עצרת האו"ם הכריזה שהציונות היא גזענות (נובמבר 1975)

ועדת אגרנט והמחאה

שאלההתשובה
למה הוקמהלחקור את הסיבות לפרוץ המלחמה ואת מהלכיה בימים הראשונים, בגלל הלחץ הציבורי אחרי ההפתעה, קריסת התכנונים הצבאיים והאבדות הכבדות
מה קבעההמסקנות התמקדו בדרג הצבאי: הרמטכ"ל אלעזר, ראש אמ"ן וקצינים בכירים נאלצו להתפטר
למה המחאה נמשכההוועדה לא הטילה אחריות על הדרג המדיני. הציבור חש שגם ראש הממשלה ושר הביטחון אשמים, ודרש את התפטרותם

השפעות המלחמה על מדינות ערב

מיההשפעה
מצריםשיקום הגאווה הלאומית בזכות צליחת התעלה; יוקרת סאדאת; מעבר מברית המועצות לארצות הברית; הסכם הפרדת הכוחות (ינואר 1974) והסכם הביניים (ספטמבר 1975); פתיחה מחדש של תעלת סואץ (יוני 1975); ביקור סאדאת בירושלים (נובמבר 1977), הסכמי קמפ דייוויד (1978) והסכם השלום (מרץ 1979) - החזרת סיני כולו (עד אפריל 1982); מנגד הוצאה זמנית מן הליגה הערבית ורצח סאדאת (1981)
סוריההסכם הפרדת כוחות (מאי 1974); קו נוקשה כלפי ישראל ותמיכה בארגוני מחבלים שפעלו מלבנון, אבל שקט בגבול

המעצמות במלחמת יום הכיפורים

מעצמהלפני המלחמהבמהלכה ואחריה
ברית המועצותסיפקה למצרים ולסוריה טילי נ"ט ונ"מ ואימנה את צבאותיהןשלחה תגבורת ציוד; פעלה להפסקת אש מול התקדמות צה"ל
ארצות הבריתלחצה על ישראל לא להנחית מכה מקדימההפעילה רכבת אווירית; קידמה עם ברית המועצות את החלטה 338 (22 באוקטובר 1973); תיווכה בהסכמי הפרדת הכוחות ובהסכם הביניים, והתקרבה למצרים
שים לב

אל תבלבלו בין הגורמים למלחמה (למה מצרים וסוריה יצאו למלחמה) לבין הסיבות להפתעה (למה ישראל לא ציפתה לה). בשאלות רבות אלה שתי משימות נפרדות באותו סעיף.

שים לב

"האם הושגו מטרות מצרים?" - כן, ברובן: ההצלחות בתחילת המלחמה שיקמו את הגאווה הלאומית, והפרדת הכוחות פתחה תהליך מדיני שהוביל להסכם השלום ולהחזרת סיני. מצרים לא ניצחה צבאית, ובכל זאת השיגה את מטרותיה המדיניות. בתשובה צריך את שתי העובדות.

שים לב

שאלה על "הפער בין ההישגים הצבאיים לבין התחושות הקשות" נפתרת כמו שאלת הפער בשיעור על מלחמת ששת הימים: מצד אחד ההישג (101 ק"מ מקהיר, 40 ק"מ מדמשק), ומצד אחר המחיר והמחדל (ההפתעה, נפילת המעוזים, יותר מ-2,300 הרוגים).

דוגמה - הגורמים למלחמה ולמה ישראל הופתעה

הציגו שני גורמים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, והסבירו מדוע הופתעה מדינת ישראל כאשר פרצה המלחמה.

פתרון

1. שתי משימות: גורמים למלחמה (מצד מצרים וסוריה) - רק להציג; הסיבות להפתעה (מצד ישראל) - להסביר.

2. שני גורמים: השבת השטחים שאבדו ב-1967 (סיני, רמת הגולן); ופתיחת תהליך מדיני - מצרים ראתה במלחמה דרך לשבור את הקיפאון ולהביא לנסיגת ישראל מסיני, אחרי שנדחו יוזמותיה. (אפשר גם: שיקום הכבוד אחרי התבוסה ב-1967.)

3. למה ישראל הופתעה:

•זלזול ביכולת הצבאית של צבאות ערב אחרי 1967.

•כישלון מערך ההתרעה: בגלל "הקונספציה" הסימנים המוקדמים פורשו כתרגיל.

•ההנחה שקו בר-לב יעמוד בפני התקפה הביאה לשאננות.

•המצרים הסוו את ההכנות ונקטו אמצעי הטעיה.

תשובה

גורמים (שניים מתוך): שיקום הכבוד אחרי התבוסה ב-1967; השבת השטחים שאבדו (סיני, רמת הגולן); מצרים ראתה במלחמה אמצעי לפתיחת תהליך מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני, אחרי שנדחו יוזמותיה. ישראל הופתעה כי זלזלה ביכולת צבאות ערב; מערך ההתרעה נכשל והסימנים המוקדמים לא פורשו נכון ("הקונספציה"); ההנחה שקו בר-לב יעמוד הובילה לשאננות ולהתעלמות מן המידע; והמצרים הסוו את כוונותיהם ונקטו אמצעי הטעיה (תרגילים).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.