דילוג לתוכן המרכזי

סיכום בונים מדינה במזרח התיכון: דה-קולוניזציה ויהודי ארצות האסלאם

היסטוריה לבגרות · 2 נושאים

כל מה שצריך לדעת בבונים מדינה במזרח התיכון: דה-קולוניזציה ויהודי ארצות האסלאם: המושגים, העובדות ומושגים, דרכי תשובה ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

קולוניאליזם ומושבה

עד אמצע המאה ה-20 שלטו מעצמות מאירופה בארצות רבות באסיה ובאפריקה. כדי להבין את הנושא הזה צריך להבין קודם מה זה השלטון הזה, כי כל הנושא עוסק בסיום שלו ובמה שקרה אחריו.

במדויק: קולוניאליזם הוא שלטון של מעצמה זרה בארץ אחרת. הארץ הנשלטת נקראת מושבה (קולוניה). המעצמות הקולוניאליות העיקריות בנושא הן בריטניה וצרפת, ולצידן גם בלגיה: קונגו שבאפריקה הייתה מושבה של בלגיה עד שזכתה בעצמאות ב-30 ביוני 1960.

ארצות האסלאם

בנושא הזה "ארצות האסלאם" הן הארצות שבהן חיו קהילות יהודיות גדולות תחת שלטון מוסלמי או קולוניאלי. אלה הארצות שמהן הגיעה חלק גדול מהעלייה לישראל בשנות ה-50 וה-60.

במדויק: ארצות במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ולצידן איראן, טורקייה ואפגניסטן. בבגרות הן מופיעות כך: מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, לוב, מצרים, עיראק, תימן, סוריה, לבנון, עדן, איראן, אפגניסטן וטורקייה. בשנת 1948 חיו בהן 955,700 יהודים.

1. הדה-קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות

תהליך הדה-קולוניזציה

אחרי מלחמת העולם השנייה התפרקו האימפריות של בריטניה וצרפת, ובמקום המושבות קמו מדינות עצמאיות. השאלה הגדולה בשיעור: למה זה קרה דווקא בתקופה הזאת? התשובה היא שילוב של גורמים מכמה תחומים, והבגרות שואלת עליהם כמעט בכל מועד.

במדויק: דה-קולוניזציה היא התהליך ההיסטורי של התפרקות האימפריות הקולוניאליות ומאבק המושבות באסיה ובאפריקה לעצמאות. התקופה: מ-1945 עד תחילת שנות ה-60. התהליך התעצם אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר בשנות ה-50 וה-60, ושינה את מפת המדינות בעולם. הוא זכה לתמיכת שתי מעצמות העל, ארצות הברית וברית המועצות. הבגרות שואלת על הגורמים (אידאולוגיים, כלכליים, פוליטיים, והשלכות מלחמות העולם), על המאפיינים ועל התוצאות של התהליך.

השיעור הזה הוא הבסיס לשיעור הבא: סיום השלטון הקולוניאלי שינה את מצבם של היהודים בארצות האסלאם, שנחשבו תומכים של המעצמה הקולוניאלית. יש גם קשר לפרק הלאומיות: המאבק של המושבות לעצמאות הוא "מאבק לאומי קלאסי" של תנועות לאומיות. ובמזרח התיכון קמה ב-1945 הליגה הערבית, שתמכה במאבק העמים הערביים לעצמאות.

הגורמים לדה-קולוניזציה, לפי תחומים

תחוםהגורםעובדה או דוגמה
אידאולוגיהתפתחות רעיון החירות והלאומיותתושבי המושבות דרשו הגדרה עצמית ועצמאות. פעיל פוליטי מגאנה כתב ב-1948: "מדוע לא נהיה עצמאיים?"
אידאולוגיהתנגדות אידאולוגית לקולוניאליזם בשתי מעצמות העלארצות הברית וברית המועצות התנגדו לקולוניאליזם המסורתי. העיתון הסובייטי "קרוקודיל" (10 בספטמבר 1960) הציג אפריקני שמטאטא מאפריקה את השליטים הלבנים
אידאולוגידעת הקהל בעולםבדעת הקהל בעולם גברה ההתנגדות לקולוניאליזם
כלכליירידה ברווחיות המושבותהחזקת המושבות, עם הצבא והמינהל, הפכה לנטל
כלכלימשבר כלכלי אחרי מלחמת העולם השנייהבריטניה וצרפת יצאו מהמלחמה במשבר כלכלי
פוליטישינוי יחסי הכוחות בעולם והשפעת "המלחמה הקרה"ארצות הברית וברית המועצות נעשו למעצמות העל, והמעצמות הקולוניאליות נחלשו
פוליטיהמאבק של התנועות הלאומיותבקונגו העצמאות "נרכשה במאבק... בדמעות, באש ובדם" (פטריס לומומבה, 30 ביוני 1960)
פוליטיתפקידו של האו"םהאו"ם הכיר בזכות ההגדרה העצמית והיה לזירה מרכזית למאבק לסיום הקולוניאליזם
פוליטיהקמת הליגה הערבית (1945)שימשה גורם מדרבן וסייעה למאבק העמים הערביים
השלכות מלחמות העולםאזרחי המושבות לחמו בצבאות המעצמותהם חזרו מהמלחמה ודרשו את חירותם
שים לב

האשנ"ב מונה את "השלכות מלחמות העולם" בנפרד, ובתשובות בבגרות הן מופיעות בדרך כלל עם הגורמים הפוליטיים (אזרחי המושבות שלחמו בצבאות המעצמות). אל תספרו את המלחמה פעמיים: אם כתבתם "משבר כלכלי אחרי המלחמה" כגורם כלכלי, הגורם הפוליטי צריך להיות משהו אחר.

דרך הפתרון

שלושה גורמים מתחומים שונים

1. גורם אחד מכל תחום: אידאולוגי, כלכלי ופוליטי. כתבו את שם התחום במפורש בתחילת כל פסקה.

2. הסבירו כל גורם: איך הוא דחף את המושבות להיאבק, או את המעצמות לוותר על המושבות.

3. עובדה לכל גורם מתוך הטבלה: שם, מקום או תאריך.

4. אם שואלים "מהו לדעתכם הגורם העיקרי": בוחרים גורם אחד, ומסבירים למה הוא חשוב יותר מהאחרים. למשל: רעיון הלאומיות היה קיים גם לפני המלחמה, אבל רק כשהמעצמות נחלשו הן כבר לא יכלו להחזיק במושבות.

שים לב

טעות נפוצה: שלושה גורמים מאותו תחום, למשל המלחמה הקרה, האו"ם והליגה הערבית, שכולם פוליטיים. כשהשאלה מבקשת "מתחומים שונים", כל גורם צריך להיות מתחום אחר.

המאפיינים של תהליך הדה-קולוניזציה

מאפייןמה זה אומר
תהליך מורכב והדרגתיהמושבות לא השתחררו בבת אחת: לוב ב-1951, מרוקו ותוניסיה ב-1956, קונגו ב-1960 ואלג'יריה ב-1962
ניסיון המעצמות לשמור על האינטרסים שלהןגם כשהמעצמות יצאו מהמושבות, הן ניסו לשמור על ההשפעה ועל האינטרסים שלהן בהן
המזרח התיכון הקדים את צפון אפריקהעיראק הייתה עצמאית כבר ב-1932, ומדינות המזרח התיכון הקימו את הליגה הערבית ב-1945. בצפון אפריקה העצמאות הגיעה אחר כך: לוב 1951, מרוקו ותוניסיה 1956, אלג'יריה 1962. מרוקו הצטרפה לליגה הערבית רק ב-1958
מאבק לאומי קלאסיתנועות לאומיות נאבקו על עצמאות. למשל בגאנה ("האם לא נילחם בעד חירותנו?", 1948) ובקונגו
הבדל בין שלטון בריטי לשלטון צרפתיהתהליך היה שונה אצל עמים שחיו תחת שלטון בריטי ואצל עמים שחיו תחת שלטון צרפתי. באלג'יריה צרפת ניסתה להחזיק בכוח, והעצמאות הגיעה רק ב-1962, אחרי מלחמה ממושכת

התוצאות של תהליך הדה-קולוניזציה

תוצאהעובדה
הקמת מדינות עצמאיותחגיגות העצמאות באלג'יריה, יולי 1962
שינוי מפת המדינות בעולםבמקום האימפריות הקולוניאליות קמו מדינות חדשות באסיה ובאפריקה
עזיבת האירופאים והיהודיםעם העצמאות עזבו את אלג'יריה האירופאים והיהודים. בשנת 1948 חיו בה 130,000 יהודים, ובשנת 1966 נשארו 3,000
פגיעה במעמד היהודים בארצות האסלאםהיהודים איבדו את ההגנה של השלטון הקולוניאלי (ראו בשיעור הבא)
שים לב

כשמבקשים "מהו תהליך הדה-קולוניזציה", ההגדרה צריכה לכלול: התפרקות האימפריות הקולוניאליות, המאבק של המושבות לעצמאות, המקום (אסיה ואפריקה) והזמן (אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר שנות ה-50 וה-60). אפשר להוסיף את תמיכת מעצמות העל. רבים שוכחים את הזמן ואת המקום.

דוגמה א - שלושה גורמים מתחומים שונים והגורם העיקרי

הציגו שלושה גורמים מתחומים שונים לתהליך הדה-קולוניזציה.

מהו לדעתכם הגורם העיקרי שהביא לתהליך זה? נמקו את תשובתכם.

פתרון

1. שלושה גורמים, כל אחד מתחום אחר, ושם התחום כתוב:

- אידאולוגי: התפתחות רעיון הלאומיות, וההתנגדות של שתי מעצמות העל, ארצות הברית וברית המועצות, לקולוניאליזם.

- כלכלי: המשבר הכלכלי בבריטניה ובצרפת אחרי מלחמת העולם השנייה, והירידה ברווחיות המושבות.

- פוליטי: השינוי ביחסי הכוחות בעולם והמלחמה הקרה, והמאבק של התנועות הלאומיות במושבות.

2. הגורם העיקרי: בוחרים אחד ומנמקים. למשל הגורם הפוליטי: רעיון הלאומיות והמאבקים במושבות היו קיימים גם קודם, אבל רק כשבריטניה וצרפת נחלשו במלחמה הן כבר לא יכלו לדכא את התנועות הלאומיות. לכן התהליך קרה דווקא בשני העשורים שאחרי המלחמה.

תשובה

גורמים: אידאולוגי - התפתחות רעיון הלאומיות, התנגדות שתי מעצמות העל לקולוניאליזם, דעת הקהל בעולם; כלכלי - משבר כלכלי בבריטניה ובצרפת אחרי מלחמת העולם השנייה, ירידה ברווחיות המושבות; פוליטי - שינוי ביחסי הכוחות (המלחמה הקרה), מאבק התנועות הלאומיות, האו"ם, הליגה הערבית, השפעת המלחמה על תושבי המושבות. הגורם העיקרי: עמדה מנומקת, למשל הגורם הפוליטי - היחלשות המעצמות הקולוניאליות ועליית מעצמות העל.

דוגמה ב - הדה-קולוניזציה במקור של פעיל פוליטי מגאנה

מקור שכתב בשנת 1948 קוואסי אווסו, פעיל פוליטי יליד גאנה שבאפריקה (מקוצר): "האם לא נילחם בעד חירותנו? האם איננו נתינים בריטיים? מדוע יכבלו אותנו על ידי ניצול וכפייה? מדוע לא נהיה עצמאיים? ... תלמידים מתלוננים ודורשים עצמאות... איכרים זועמים על הגבלת התפוקה החקלאית ועל ניצולם בידי שלטונות המושבה... אי-שקט נפוץ בכל מקום... ניצול! כפייה!... הבה לנו צדק".

הסבירו כיצד תהליך הדה-קולוניזציה בא לידי ביטוי במקור. בססו את תשובתכם על שתי דוגמאות מן המקור.

פתרון

1. שורת הפתיחה: פעיל פוליטי מגאנה, מושבה בריטית באפריקה, 1948. כלומר זירת התהליך (אפריקה) ותקופתו (אחרי מלחמת העולם השנייה).

2. דוגמה ראשונה - הקריאה לחירות ולעצמאות: "האם לא נילחם בעד חירותנו?", "מדוע לא נהיה עצמאיים?", "תלמידים... דורשים עצמאות". זה המאבק של המושבה לעצמאות.

3. דוגמה שנייה - המחאה נגד הניצול: "איכרים זועמים... על ניצולם בידי שלטונות המושבה", "ניצול! כפייה!... הבה לנו צדק". זו ההתנגדות לעוולות השלטון הקולוניאלי.

תשובה

התהליך התרחש באסיה ובאפריקה; המקור נכתב ב-1948 בידי פעיל פוליטי יליד גאנה, שמוחה נגד עוולות השלטון הקולוניאלי הבריטי. דוגמאות: הקריאה לחירות ולעצמאות ("האם לא נילחם בעד חירותנו?", "מדוע לא נהיה עצמאיים?", "תלמידים... דורשים עצמאות"); המחאה נגד הניצול ("איכרים זועמים... על ניצולם בידי שלטונות המושבה", "אי-שקט נפוץ בכל מקום", "ניצול! כפייה!... הבה לנו צדק").

2. גורל היהודים בארצות האסלאם

גורל היהודים בארצות האסלאם

קהילות יהודיות חיו בארצות האסלאם מאות שנים, ויהודי עיראק כתבו על "2,400 שנות חייה בעיראק" של הקהילה. בתוך כעשרים שנה, מסוף שנות ה-40 עד סוף שנות ה-60, כמעט כל הקהילות האלה עזבו. השאלה הגדולה בשיעור: אילו גורמים הביאו לכך?

במדויק: למעלה מ-90% מהיהודים בארצות האסלאם היגרו מארצותיהם בתקופה זו. רובם עלו לישראל, ומיעוטם היגרו למדינות אחרות (צרפת, איטליה, בריטניה ועוד). מבט-על: האזור, מספר היהודים, מעמדם ומצבם הכללי ערב הקמת המדינה. הגורמים שעיצבו את גורלם:

- תהליך הדה-קולוניזציה: שינוי תרבותי, התגברות השנאה ליהודים;

- התגברות הלאומיות;

- מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל: המעגל הראשון, המעגל השני, הפאן-ערביות ופעילות הליגה הערבית;

- ציונות וזיקה דתית והיסטורית לארץ ישראל;

- מדיניות "חיסול גלויות" (בשאלות הבגרות: "קיבוץ גלויות").

בתשובות בבגרות מתקבלים גם מלחמת סיני (מבצע קדש, 1956) ומלחמת ששת הימים (1967). אחר כך מראים איך הגורמים באו לידי ביטוי בארץ אחת שלמדתם.

השיעור ממשיך את שיעור הדה-קולוניזציה: עם סיום השלטון הקולוניאלי השתנה מעמד היהודים. הוא מחובר גם לנושא העלייה והקליטה בשנות ה-50 וה-60: היהודים שעזבו את ארצות האסלאם היו חלק גדול מ"העלייה הגדולה", ובעליית ההצלה הועלו קהילות שלמות. וגם לפרק מלחמת העצמאות: המלחמה השפיעה על היחסים בין יהודים למוסלמים גם הרחק מארץ ישראל.

מבט-על: יהודי ארצות האסלאם ערב הקמת המדינה

נושאמה כותבים
האזורהמזרח התיכון וצפון אפריקה, ולצידם איראן, טורקייה ואפגניסטן
מספרם955,700 יהודים בשנת 1948. הקהילות הגדולות: מרוקו (250,000), אלג'יריה (130,000), עיראק (125,000)
מעמדםתחת השלטון הקולוניאלי נהנו היהודים מהגנת השלטון האירופי, משוויון משפטי בחלק מהמדינות ומחינוך מודרני (אליאנס), ורבים התקרבו לתרבות האירופית
מצבם הכלליבעיראק, לפי מכתב ממנהיגי הקהילה (1922), היהודים היו "שליש מאוכלוסיית הבירה", החזיקו "חלק גדול של סחר הארץ" והיו בהם יותר משכילים מאשר בקרב המוסלמים. ועם זאת, התנועות הלאומיות הערביות זיהו את היהודים עם השלטון הזר ועם הציונות

הגורמים שעיצבו את גורל היהודים

גורםמה קרהעובדה
תהליך הדה-קולוניזציההיהודים נחשבו תומכים של המעצמה הקולוניאלית. עם העצמאות התערער ביטחונם, כי השלטון הקולוניאלי הגן עליהם. שינוי תרבותי: הזהות הלאומית החדשה קיבלה מאפיינים מוסלמיים ושנאת זרים, והקשתה עליהם להשתלבב-1956 דרשה תנועת השחרור של אלג'יריה (הפל"ן) מהיהודים "לגנות בלא היסוס את המשטר הקולוניאלי הצרפתי"
התגברות הלאומיותהלאומיות הערבית לוותה בדחיית היהודים, שנתפסו כזריםכבר ב-1922 כתב מנהיג יהודי בעיראק שבעיני הערבים "כל אהדה לתנועה הציונית אינה אלא בגידה בנושא הערבי"
מלחמת העצמאותהמתח והאיבה כלפי היהודים גברו, בייחוד במדינות שנלחמו בישראל. במדינות רבות פרצו פרעותפרעות באוג'דה ובג'ראדה במרוקו, 7–8 ביוני 1948: יותר מ-40 נרצחים. פרעות בטריפולי בלוב, יוני 1948
הקמת מדינת ישראלרוב היהודים קיבלו את הקמת המדינה בהתלהבות, והמתיחות והחשדנות כלפיהם גברובעיראק הוגדרה הציונות בחוק כפשע (1948), ובספטמבר 1948 הוצא להורג הסוחר היהודי שפיק עדס
הפאן-ערביות והליגה הערביתהוועדה המדינית של הליגה הערבית החליטה לפגוע ביהודים במדינות ערב: שלילת אזרחות והחרמת רכושההחלטות התקבלו ביוני 1946 ובספטמבר 1947
ציונות וזיקה דתית והיסטורית לארץ ישראלהכמיהה לציון, תנועות נוער ציוניות, מחתרות ושליחים מארץ ישראלהרב שלמה בן הרוש מצפרו שבמרוקו כתב בשיר שרצונו לעלות גבר כשהגיע לעירו שליח של הסוכנות
מדיניות "חיסול גלויות" ("קיבוץ גלויות")מדינת ישראל העלתה קהילות שלמותמבצע "עזרא ונחמיה" מעיראק (1950–1951, כ-120,000 יהודים)
מלחמת סיני ומלחמת ששת הימיםמצבם של יהודי מצרים הידרדר, ובלוב פרצו פרעותאחרי מלחמת סיני (1956) גורשו יהודים ממצרים; ב-1967 פרעות בלוב ומעצרים במצרים ובסוריה
שים לב

"המעגל הראשון" ו"המעגל השני" מופיעים באשנ"ב בלי הסבר. ההבחנה שבמחוון ובתשובות בבגרות היא בין שני סוגי ארצות:

- המעגל הראשון - המדינות שנלחמו בישראל (מצרים, סוריה, לבנון, עיראק): מלחמת העצמאות הגבירה מאוד את המתח והאיבה כלפי היהודים, והשלטונות נקטו צעדים נגדם (בעיראק הוגדרה הציונות כפשע).

- המעגל השני - צפון אפריקה, שעדיין הייתה תחת שלטון צרפתי (מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה): התנועות הלאומיות הבינו שפגיעה במיעוט היהודי עלולה לחבל במאבקן לעצמאות, ולכן גילו יותר איפוק. גם שם היו פרעות, כמו באוג'דה ובג'ראדה ביוני 1948.

בתשובה כתבו את ההבחנה עצמה, ולא רק את שמות המעגלים.

שים לב

כשהשאלה מבקשת "גורם נוסף (מלבד תהליך הדה-קולוניזציה)", אל תכתבו שוב את הדה-קולוניזציה במילים אחרות. וכשמבקשים מקור שמבטא את השפעת הדה-קולוניזציה, המקור צריך להראות את הדה-קולוניזציה (למשל יהודים שחששו לעתידם אחרי העצמאות), ולא גורם אחר כמו מלחמת העצמאות.

שים לב

בחלק מהתשובות בבגרות מתקבלים גם אירועים ממלחמת העולם השנייה, כמו הפרהוד בבגדד (1941). אבל לפי האשנ"ב התקופה מתחילה בסוף שנות ה-40, ולכן הגורמים העיקריים הם אלה שבטבלה.

ארץ לדוגמה: עיראק

שנהמה קרה
1922היהודים מבוססים ומעורים בחברה ("שליש מאוכלוסיית הבירה"), אבל הלאומיות הערבית רואה באהדה לציונות בגידה
1941הפרהוד: פרעות ביהודי בגדד
1948בעקבות מלחמת העצמאות הוגדרה הציונות כפשע. יהודים פוטרו ממשרות ממשלתיות ונעצרו. בספטמבר הוצא להורג שפיק עדס באשמת סיוע לציונות
אוקטובר 1949ראש הקהילה בבגדד כותב לממשלה על "ההגבלות הרבות" ומבקש שוויון, ומדגיש את נאמנות הקהילה
מרץ 1950חוק שהתיר ליהודים לצאת בתנאי שיוותרו על אזרחותם
מרץ 1951הוקפא רכושם של היוצאים
1950–1951מבצע "עזרא ונחמיה": כ-120,000 יהודים עלו לישראל (בחלק מהתשובות בבגרות כתוב 1950–1952)
התוצאה125,000 יהודים ב-1948, 6,000 ב-1966, 2,500 ב-1969

ארץ לדוגמה: מרוקו

שנהמה קרה
23 במאי 1948המלך מוחמד החמישי קורא למוסלמים לא לפגוע ביהודים, ומזהיר את היהודים לא להפגין סולידריות עם "התוקפנות הציונית"
7–8 ביוני 1948פרעות באוג'דה ובג'ראדה: יותר מ-40 נרצחים
1956מרוקו מקבלת עצמאות מצרפת, ומגבילה את יציאת היהודים
1958–1959מרוקו מצטרפת לליגה הערבית (1958) ומנתקת את קשר הדואר עם ישראל (1959)
עד 1961עלייה חשאית בארגון "המסגרת". בינואר 1961 טבעה ספינת המעפילים "אגוז"
1961–1964"מבצע יכין": כ-97,000 עולים
התוצאה250,000 יהודים ב-1948, 70,000 ב-1966, 50,000 ב-1969

ארצות נוספות שאפשר לבחור

ארץהעובדות העיקריותיהודים 1948 → 1966 → 1969
תימןפרעות בעדן השכנה (1947). כמעט כל הקהילה הועלתה במבצע "על כנפי נשרים" ("מרבד הקסמים", 1949–1950)45,000 → 2,000
מצריםמעצרים והחרמות בזמן מלחמת העצמאות. אחרי מלחמת סיני (1956) גורשו יהודים ורכושם הוחרם; ב-1967 מעצרים70,000 → 25,000 → 1,000
לובפרעות בטריפולי (יוני 1948). עצמאות ב-1951. פרעות אחרי מלחמת ששת הימים (1967)40,000 → 6,000 → 100
אלג'יריההפל"ן דורשת מהיהודים לבחור בלאומיות האלג'יראית (1956). עם העצמאות (1962) עזבו כמעט כולם130,000 → 3,000 → 1,500
תוניסיהעצמאות ב-195685,000 → 23,000 → 10,000

דרכי התגובה של היהודים

דרך תגובהדוגמה
להישאר בארץ ולהדגיש נאמנותראש הקהילה בבגדד, 1949: הקהילה "ממלאת את חובתה תוך דבקות בחוקים ונאמנות לארץ"
עלייה לישראל, גלויה או חשאית"עזרא ונחמיה" מעיראק; העלייה החשאית ממרוקו ו"מבצע יכין"
הגירה לארצות אחרותלצרפת, לאיטליה, לבריטניה ולארצות הברית
דרך הפתרון

תיאור מגמה בטבלת נתונים

1. מנסחים את המגמה במילים: למשל "ירידה חדה ומתמשכת: רוב היהודים עזבו את ארצות האסלאם".

2. מביאים את סך הכול: 955,700 (1948), 266,200 (1966), 189,900 (1969).

3. בדיוק שלוש ארצות עם המספרים מהטבלה. בוחרים ארצות שבהן המגמה ברורה (עיראק, מרוקו, לוב), לא ארץ שבה הירידה קטנה (איראן: 90,000 → 80,000). סך הכול בטבלה כולל גם את איראן וטורקייה, שבהן נשארו ב-1969 קהילות גדולות (80,000 ו-39,000).

4. מחברים את הגורמים לנתונים: למשל הירידה בלוב בין 1966 ל-1969 (מ-6,000 ל-100) מוסברת בפרעות אחרי מלחמת ששת הימים.

דוגמה א - המגמה בטבלה ושלושה גורמים לה

טבלה על האוכלוסייה היהודית בארצות האסלאם (מקוצר): מרוקו 250,000 (1948), 70,000 (1966), 50,000 (1969); עירק 125,000, 6,000, 2,500; לוב 40,000, 6,000, 100; איראן 90,000, 80,000, 80,000; סך הכול 955,700, 266,200, 189,900.

– תארו את המגמה (השינוי) המוצגת בטבלה. בססו את תשובתכם על דוגמאות של שלוש ארצות.

– על פי מה שלמדתם, הסבירו שלושה גורמים שהובילו למגמה זו.

פתרון

1. המגמה במילים: ירידה חדה ומתמשכת. רוב היהודים עזבו, וסך הכול ירד מ-955,700 ל-266,200 ול-189,900.

2. שלוש ארצות: מרוקו 250,000 → 70,000 → 50,000; עירק 125,000 → 6,000 → 2,500; לוב 40,000 → 6,000 → 100. לא בוחרים את איראן, שבה הירידה קטנה.

3. שלושה גורמים, לכל אחד עובדה:

- הדה-קולוניזציה: היהודים נחשבו תומכי השלטון הקולוניאלי, וביטחונם התערער במדינות העצמאיות.

- מלחמת העצמאות והקמת המדינה: פרעות ביהודים (מצרים, עירק, לוב, מרוקו), החלטות הליגה הערבית (1946, 1947) לפגוע ביהודים.

- מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים: פגיעה ביהודי מצרים (1956) ופרעות בלוב (1967). זה מסביר את הירידה בלוב מ-6,000 ל-100.

תשובה

המגמה: עזיבת מרבית היהודים את ארצות האסלאם וסיום הדרגתי של נוכחותם בהן - מ-955,700 (1948) ל-266,200 (1966) ול-189,900 (1969). דוגמאות: מרוקו 250,000 → 70,000 → 50,000; עירק 125,000 → 6,000 → 2,500; לוב 40,000 → 6,000 → 100. גורמים: תהליך הדה-קולוניזציה (היהודים נחשבו תומכי השלטון הקולוניאלי, ביטחונם התערער במדינות העצמאיות); השפעת מלחמת העצמאות והקמת המדינה (פרעות במצרים, עירק, לוב ומרוקו; החלטות הליגה הערבית ב-1946 וב-1947 לפגוע ביהודים); מלחמת סיני (1956) ומלחמת ששת הימים (1967) - פגיעה ביהודי מצרים ופרעות בלוב.

דוגמה ב - תזכיר ראש הקהילה בבגדד: גורמים ודרכי תגובה

קטע מתזכיר ששלח ראש הקהילה היהודית בבגדד אל ממשלת עיראק, 28 באוקטובר 1949 (מקוצר): "הסיבות העיקריות נעוצות... בהגבלות הרבות אשר הוטלו בזו אחר זו על העיראקים היהודים במשך 18 החודשים האחרונים... הקהילה היהודית בעיראק, אשר נודעה במשך 2,400 שנות חייה בעיראק בדבקות בארץ הזאת ובנאמנות ללא רבב, הייתה בטוחה כי פרוץ המלחמה [מלחמת העצמאות] לא ישפיע על קיומה... כל עוד היא ממלאת את חובתה תוך דבקות בחוקים ונאמנות לארץ. אבל התקוות האלה, לצערנו, נכזבו כולן. בגלל המלחמה הזאת נפגעה הקהילה... כאשר הסתבר כי הפסקת הקרבות לא שמה קץ [סוף] לסבלותיה של הקהילה. אדרבה - המצור סביבה נמשך... נאמנות למולדתם העיראקית ודבקות בכתר ההאשמי האהוב."

– הסבירו שני גורמים, גורם אחד לפחות על פי קטע המקור, שהשפיעו על מצב היהודים בארצות האסלאם משנות הארבעים עד סוף שנות השישים של המאה ה-20.

– הציגו שתיים מדרכי התגובה של היהודים על מצבם: דרך אחת שבאה לידי ביטוי בקטע המקור, ודרך אחת נוספת.

פתרון

1. גורם ראשון מהקטע - מלחמת העצמאות והקמת המדינה: הקהילה האמינה ש"פרוץ המלחמה... לא ישפיע על קיומה", אבל "בגלל המלחמה הזאת נפגעה הקהילה".

2. גורם שני - התגברות הלאומיות הערבית: גם אחרי סוף המלחמה המצב לא השתפר, "הפסקת הקרבות לא שמה קץ לסבלותיה של הקהילה", אף שהקהילה הייתה נאמנה "ללא רבב". הלאומיות הערבית לא ראתה ביהודים חלק מהאומה.

3. דרך תגובה מהקטע: להישאר ולהדגיש נאמנות, ולפנות לשלטונות: "ממלאת את חובתה תוך דבקות בחוקים ונאמנות לארץ".

4. דרך תגובה נוספת, מהידע: עלייה לישראל או הגירה למדינות אחרות. שימו לב: העלייה אינה הדרך שבקטע, כי ראש הקהילה מבקש להישאר.

תשובה

גורמים על פי המקור: השפעת מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל - תקוות הקהילה נכזבו ("כי פרוץ המלחמה [מלחמת העצמאות] לא ישפיע על קיומה", "בגלל המלחמה הזאת נפגעה הקהילה"); התגברות הלאומיות הערבית - ההגבלות נמשכו גם אחרי המלחמה, אף שהקהילה דבקה "בארץ הזאת ובנאמנות ללא רבב" ("הפסקת הקרבות לא שמה קץ לסבלותיה", "המצור סביבה נמשך"). גורמים נוספים אפשריים: הדה-קולוניזציה, החלטות הליגה הערבית (1946, 1947), מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים. דרכי תגובה: על פי המקור - להישאר מתוך נאמנות ("ממלאת את חובתה תוך דבקות בחוקים ונאמנות לארץ", "נאמנות למולדתם העיראקית"); דרך נוספת - הגירה למדינות שונות או עלייה למדינת ישראל.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.