דילוג לתוכן המרכזי

סיכום תחביר: קשרים לוגיים, המרות ופיסוק

לשון לבגרות · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בתחביר: קשרים לוגיים, המרות ופיסוק: המושגים, הכללים, דרכי פתרון בצעדים ודוגמאות פתורות משאלוני הבגרות. לחזרה מהירה לפני הבחינה - הסיכום המקוצר או דף כללים.

תזכורת: שלושת סוגי המשפטים

כל משפט שייך לאחד משלושה סוגים. "אין עוד אתר [שמעניק מידע כזה]" הוא משפט מורכב: יש בו פסוקית. "חלק מן השיעורים משעממים, אך המורים אינם משנים את צורת הלמידה" הוא משפט איחוי: שני משפטים עצמאיים שמחוברים ב"אך". בנושא הזה שאלות רבות מבקשות לעבור מסוג אחד לאחר.

במדויק: משפט פשוט הוא משפט שאין בו פסוקית, והוא גם לא מחולק לכמה משפטים עצמאיים. משפט מורכב הוא משפט שיש בו פסוקית אחת או יותר: חלק שיש בו נשוא משלו, והוא ממלא תפקיד תחבירי ביחס למילה במשפט. משפט איחוי (מאוחה / מחובר) הוא משפט שבנוי משני משפטים עצמאיים (איברים) או יותר, שווים במעמדם: אף איבר לא ממלא תפקיד בתוך איבר אחר.

נשוא כולל לא הופך משפט למשפט איחוי. "ידיעת שפה נוספת מאפשרת כניסה לתרבות של דובריה ומשפרת את הביצועים של המוח" הוא משפט פשוט: יש בו נושא אחד, ושני הנשואים שלו הם חלק כולל.

תזכורת: חלק כולל

לפעמים שני צירופים ממלאים יחד את אותו תפקיד. ב"עדיין לא הוחלט אם היחידה תתכנס בירושלים או בתל אביב" שני הצירופים עונים על אותה שאלה: איפה תתכנס? יחד הם חלק כולל.

במדויק: חלק כולל הוא שני רכיבים או יותר שממלאים אותו תפקיד תחבירי ביחס לאותה מילה במשפט, ומחוברים זה לזה (בפסיק, ב־ו, ב"או", ב"אך", ב"לא... אלא" ועוד). התפקיד שלו הוא התפקיד המשותף של הרכיבים: נושא כולל, נשוא כולל, מושא כולל, לוואי כולל או תיאור כולל.

בין רכיבי החלק הכולל יש קשר לוגי, בדיוק כמו בין איברים של משפט איחוי: "בירושלים או בתל אביב" - ברירה; "עדתית ודתית" - ריבוי והוספה; "אינה פותרת בעיות, אלא מתעלמת מהן לחלוטין" - ניגוד.

1. קשרים לוגיים

קשר לוגי

בין שני חלקים בטקסט יש תמיד יחס של משמעות: אחד הוא הסיבה של השני, הוא מנוגד לו, הוא נוסף עליו ועוד. ב"אנחנו לא נחשפים כמעט לעמדות אחרות, ולכן הסובלנות שלנו כלפיהן מועטה" החלק הראשון הוא הסיבה, והשני הוא התוצאה. המילה "ולכן" מראה את הקשר.

במדויק: קשר לוגי הוא יחס המשמעות בין שני חלקים: בין משפטים, בין איברים של משפט איחוי, בין פסוקית (בעיקר פסוקית תיאור) לחלק העיקרי, בין רכיבים של חלק כולל, וגם בין צירוף (כמו "חרף הכוונות הטובות") לשאר המשפט. סוגי הקשרים: ריבוי והוספה, צמצום, השוואה, ברירה, הדגמה, זמן, סיבה ותוצאה, תכלית, ניגוד, ויתור, תנאי. הקשר נקבע לפי המשמעות. בדרך כלל יש מילה שמבטאת אותו (מילת קישור, מילת יחס, ולפעמים פועל כמו "גורם ל־" או "נועד"), אבל קשר לוגי יכול להתקיים גם בלי מילה כזאת.

בין "ייתכן שהיכולת המוזיקלית לא פתרה שום בעיה הישרדותית בעבור המין האנושי" ובין "ברור שלמוזיקה שימושים רבים מאוד בעבור החברה והפרט גם יחד" אין מילת קישור, ובכל זאת יש ביניהם קשר של ויתור / ניגוד. במאמר המקורי הם מחוברים במילה "אולם".

הקשרים הלוגיים והמילים שמבטאות אותם

הקשרמה הוא אומרמילים שמבטאות אותו
ריבוי והוספהעוד דבר, נוסף על הקודםו־, גם, וגם, וכן, נוסף על כך, לא רק... אלא גם
צמצוםרק זה, ולא שום דבר אחררק, אך ורק, בלבד, אינו אלא
השוואהשני דברים זה מול זה, או דבר שדומה לדבר אחרואילו, לעומת זאת, כמו ש־, כפי ש־
ברירהאחת מכמה אפשרויותאו
הדגמהדוגמה לדבר כלליכגון, כמו, למשל
זמןמתיכש־, כאשר, לפני ש־, אחרי ש־, לאחר ש־, בעת
סיבה ותוצאהלמה, ומה יצא מזהסיבה: כי, מפני ש־, משום ש־, מכיוון ש־, הואיל ו־, בגלל, בשל, עקב, בזכות. תוצאה: לכן, על כן, לפיכך, משום כך, וכך
תכליתלשם מהכדי ש־, כדי ל־, על מנת ש־, לשם, נועד
ניגודהדבר השני מנוגד לראשון, או בא במקומואבל, אך, אולם, ואילו, לא... אלא
ויתורמשהו קורה למרות מה שהיינו מצפיםאף על פי ש־, למרות ש־, אף ש־, גם אם, למרות, חרף. במשפט איחוי: למרות זאת, בכל זאת, אף על פי כן, עם זאת, אומנם... אך
תנאיבאיזה תנאיאם, במקרה ש־ (תנאי קיים); אילו, לו, אילולא, לולא, אלמלא (תנאי בטל); בלי (במשפט פשוט)
דרך הפתרון

איך מזהים את הקשר הלוגי

1. מוצאים את שני החלקים שמתחברים: שני משפטים, שני איברים, פסוקית והחלק העיקרי, או שני רכיבים של חלק כולל.

2. מוצאים את המילה שמחברת ביניהם. היא יכולה להיות מילת קישור ("ולכן"), מילת יחס ("חרף") או פועל ("גורם ל־", "נועד").

3. שואלים מה החלק השני עושה לראשון: מוסיף עליו? מצמצם אותו? מנוגד לו? קורה למרותו? נותן סיבה, תוצאה, מטרה, זמן, תנאי, דוגמה או אפשרות אחרת?

4. בודקים: מחליפים את המילה במילה אחרת מאותו קשר (מהטבלה). אם המשמעות נשמרת, מצאתם את הקשר.

שים לב

"אלא" לא תמיד ניגוד. "לא X אלא Y" - ניגוד ("הבעיה העיקרית אינה הטיות מחשבתיות, אלא עצלנות מנטלית"). "לא רק X אלא גם Y" - ריבוי והוספה ("הרשתות החברתיות לא רק מהדהדות את התפיסות שלנו, אלא גם משפיעות על דרך החשיבה שלנו").

שים לב

"אך", "אבל", "אולם" בין שני איברים מבטאות ניגוד. "בתקופת הקורונה המגבלות על ההתקהלות היו מחמירות מאוד, אך הציבור הישראלי עמד בהן" - בבגרות התשובה הייתה ניגוד. כשמבקשים לציין את הקשר במשפט כזה, "ניגוד" מתקבל.

שים לב

לפעמים יש ב"אך", "אבל", "אולם" גם ויתור: האיבר השני קורה למרות מה שהיינו מצפים, ואפשר להוסיף לפניו "ובכל זאת". "חלק מן השיעורים משעממים, אך (ובכל זאת) המורים אינם משנים את צורת הלמידה" - היינו מצפים לשינוי, ולכן זה ויתור. כשממירים משפט כזה למשפט מורכב, הקשר נעשה פסוקית ויתור: "אף על פי שחלק מן השיעורים משעממים, המורים אינם משנים את צורת הלמידה".

שים לב

כשמבקשים להעתיק את "המילה המבטאת את הקשר הלוגי", היא יכולה להיות פועל: "שיעמום גורם לעיתים ליצירת דברים מדהימים" - סיבה ותוצאה; "הגישה נועדה לקידום שוויון זכויות" - תכלית.

שים לב

"ואילו" מעמידה שני דברים זה מול זה: "קבוצה אחת של נבדקים העתיקה ידנית מספרי טלפון מסֵפר טלפונים, ואילו קבוצה אחרת קראה בקול את המספרים". בבגרות התקבלו בשבילה "ניגוד" וגם "השוואה / עימות". אין בה ויתור: אין כאן ציפייה שלא התקיימה.

שים לב

"בלי" יכולה לבטא תנאי וגם ויתור. "בלי הבינה המלאכותית תחומי בריאות רבים לא יוכלו להתפתח" - תנאי (אם לא תהיה). "המוזיקה יכולה להיכחד בלי שיחול שום שינוי באורחות חיינו" - ויתור (ובכל זאת לא יחול שינוי).

דוגמה א - קשר שמבוטא במילת יחס ובפועל

לפניכם שלושה משפטים.

I. טאבו חברתי הוא איסור על מעשים מסוימים, ואילו טאבו לשוני הוא איסור על אמירת דברים מסוימים.

II. חרף הכוונות הטובות של תנועת התקינות הפוליטית היא מושכת ביקורת מחוגים שונים.

III. גישת התקינות הפוליטית נועדה לקידום שוויון זכויות מלא בין קבוצות שונות באוכלוסייה.

(1) העתיקו מכל משפט את המילה המציינת את הקשר הלוגי, וציינו את סוג הקשר.

(2) המירו את משפט II במשפט איחוי בלי לשנות את הקשר הלוגי.

פתרון

1. משפט I: שני איברים, ו"ואילו" מעמידה את שני סוגי הטאבו זה מול זה: השוואה / עימות.

2. משפט II: "חרף" = למרות. היינו מצפים שלכוונות טובות לא תהיה ביקורת, ובכל זאת יש: ויתור.

3. משפט III: אין מילת קישור. הפועל "נועדה" אומר לשם מה קיימת הגישה: תכלית.

4. ההמרה: כדי שיהיה איבר ראשון שלם, הופכים את "הכוונות הטובות" למשפט עם נשוא: "הכוונות... טובות". באיבר השני שמים מילת ויתור של איחוי: "ולמרות זאת" (לא "למרות ש־", שפותחת פסוקית).

תשובה

(1) משפט I: ואילו - השוואה / עימות. משפט II: חרף - ויתור / הסתייגות. משפט III: נועדה - תכלית.

(2) הכוונות של תנועת התקינות הפוליטית טובות, ולמרות זאת היא מושכת ביקורת מחוגים שונים.

דוגמה ב - השלמת מילות קישור בקטע

הוסיפו את מילות הקישור המתאימות לפי הקשר הלוגי שבסוגריים.

כיום ______ (זמן) אנשים רוצים לפתור בעיה המטרידה אותם ______ (ברירה) לקבל החלטה בנוגע לעניין חשוב בחייהם, הם בדרך כלל פונים למומחה בתחום. אין ספק כי ______ (תנאי) היו מומחים בעלי ידע שאפשר להתייעץ איתם, אנשים לא היו יכולים לקבל החלטות מושכלות.

______ (ויתור/הסתייגות) לא מעט אנשים מעדיפים לפנות לרשתות החברתיות ______ (תכלית) הגולשים האחרים יסייעו להם בקבלת ההחלטה, ______ (סיבה) חוכמת ההמון נחשבת חזקה יותר מחוכמתו של האדם היחיד.

פתרון

1. לכל משבצת בודקים את הקשר שבסוגריים, ואז את המבנה: האם המילה פותחת פסוקית, או שהיא באה בראש משפט חדש.

2. זמן: "כאשר" פותחת פסוקית זמן. ברירה: "או" בין שתי אפשרויות.

3. תנאי: המשפט הוא תנאי בטל ("היו... לא היו יכולים"), והמשמעות היא "אילו לא היו מומחים". מילה שיש בה גם תנאי בטל וגם שלילה: "לולא" / "אלמלא". "אם" לא מתאימה, כי היא לתנאי קיים.

4. ויתור: המשבצת בראש משפט חדש, אחרי נקודה, ולכן צריך מילה של איחוי: "אף על פי כן" (לא "אף על פי ש־").

5. תכלית: אחרי המשבצת בא משפט עם נושא ונשוא ("הגולשים... יסייעו"), ולכן "כדי ש־". סיבה: "מפני ש־".

תשובה

זמן: כאשר / כש־. ברירה: או. תנאי: לולא / אלמלא / אילולא. ויתור: אף על פי כן / למרות זאת / בכל זאת. תכלית: כדי ש־. סיבה: מפני ש־ / מכיוון ש־ / כי.

2. המרות בין מבנים תחביריים

המרה בין מבנים תחביריים

בבגרות מבקשים לכתוב את אותו תוכן במבנה אחר. "לאחר שהוחלפה המילה 'זקן' במילים 'אזרח ותיק', הוחל השינוי על כל הפרסומים של המדינה" הוא משפט מורכב. "לאחר החלפת המילה 'זקן' במילים 'אזרח ותיק' הוחל השינוי..." אומר אותו דבר, אבל הוא משפט פשוט.

במדויק: המרה היא ניסוח מחדש של משפט במבנה התחבירי שההנחיה דורשת (סוג משפט אחר, פסוקית בתפקיד אחר, קשר לוגי שמבוטא אחרת), כך שהתוכן נשמר ולא נוסף מידע חדש. הקשר הלוגי נשמר, אלא אם ההנחיה מבקשת קשר אחר (למשל "המירו... במשפט מורכב בעל קשר לוגי של תנאי").

אותו קשר לוגי בשלושה סוגי משפטים

הקשרמשפט פשוט: מילת יחס + שםמשפט מורכב: פסוקיתמשפט איחוי: מילת קישור באיבר השני
ויתורלמרות התועלת שבנימוסים הם נתפסו ריקים מתוכןאף על פי שיש תועלת לנימוסים, הם נתפסו ריקים מתוכןלנימוסים יש תועלת, ובכל זאת הם נתפסו ריקים מתוכן
סיבה ותוצאהבשל זמינותה אנשים רבים משתמשים יום־יום בבינה המלאכותיתאנשים רבים משתמשים בבינה המלאכותית, כי היא זמינההבינה המלאכותית זמינה, לכן אנשים רבים משתמשים בה יום־יום
תנאיבלא חשיבה עצמאית יושפעו אנשים מדעות של אנשים אחרים בקבוצהאם אנשים לא יחשבו חשיבה עצמאית, הם יושפעו מדעות של אנשים אחרים בקבוצה-
זמןלאחר החלפת המילה "זקן"... הוחל השינוילאחר שהוחלפה המילה "זקן"..., הוחל השינוי-

המרה בין סוגי המשפטים

ההמרהמה משניםדוגמה מהבגרות
מפשוט למורכבהצירוף (מילת יחס + שם פעולה) הופך לפסוקית: מילת קישור + פועלבאמצעות השקעה בחינוך מוזיקלי מגיל צעיר נטפח דור של אנשים יצירתיים ← אם נשקיע בחינוך מוזיקלי מגיל צעיר, נטפח דור של אנשים יצירתיים
ממורכב לפשוטהפסוקית הופכת לצירוף: מילת יחס + שם פעולה. נשאר רק הנשוא של החלק העיקריכשאנשים מתנגחים זה בזה, כל ניסיון להידברות נידון לכישלון ← בעת התנגחות של אנשים זה בזה כל ניסיון להידברות נידון לכישלון
ממורכב לאיחויהמילה שפותחת את הפסוקית מתחלפת במילת קישור של איחוי באותו קשר, ושני החלקים נעשים משפטים עצמאייםהמוזיקה יכולה להיכחד בלי שיחול שום שינוי באורחות חיינו ← המוזיקה יכולה להיכחד, למרות זאת לא יחול שום שינוי באורחות חיינו
מאיחוי למורכבמילת האיחוי יוצאת, ואחד האיברים נפתח במילה שפותחת פסוקיתחלק מן השיעורים משעממים, אך המורים אינם משנים את צורת הלמידה ← אף על פי שחלק מן השיעורים משעממים, המורים אינם משנים את צורת הלמידה
מפשוט לאיחויהצירוף הופך לאיבר ראשון עם נשוא, ובאיבר השני מילת קישורבשל זמינותה אנשים רבים משתמשים יום־יום בבינה המלאכותית ← הבינה המלאכותית זמינה, לכן אנשים רבים משתמשים בה יום־יום

שינוי התפקיד של פסוקית

מפסוקיתלפסוקיתדוגמה מהבגרות
לוואינושאאדם [שמרוכז בעצמו] לא יוכל להפנות את תשומת ליבו ולהקשיב לזולתו ← [מי שמרוכז בעצמו] לא יוכל להפנות את תשומת ליבו ולהקשיב לזולתו
לוואיתנאיאדם [שמרוכז בעצמו] לא יוכל... ← [אם אדם מרוכז בעצמו], הוא לא יוכל להפנות את תשומת ליבו ולהקשיב לזולתו
נושאתנאי[מי שאינו יודע שפות זרות], אינו יודע דבר על השפה שלו עצמו ← [אם אדם אינו יודע שפות זרות], הוא אינו יודע דבר על השפה שלו עצמו
לוואיסיבהפעילי התנועה, [שנחשפו לבקשות סיוע של משפחות נזקקות], עזרו להן ← פעילי התנועה עזרו למשפחות נזקקות, [מכיוון שהם נחשפו לבקשות הסיוע שלהן]
תנאי קייםתנאי בטל[אם נחקור ברצינות...], נוכל לחשוף עוולות ← [אילו חקרנו ברצינות...], היינו יכולים לחשוף עוולות
דרך הפתרון

איך ממירים משפט

1. קוראים את ההנחיה: איזה מבנה נדרש (פשוט, מורכב, איחוי, איזו פסוקית, איזה קשר).

2. קובעים מה הקשר הלוגי במשפט הנתון, כי בדרך כלל צריך לשמור עליו.

3. בוחרים מילה של אותו קשר שמתאימה למבנה הנדרש: מילת יחס למשפט פשוט, מילה שפותחת פסוקית למשפט מורכב, מילת קישור באיבר השני למשפט איחוי.

4. כותבים מחדש: לפסוקית צריך פועל בגוף ובזמן; במשפט פשוט מחליפים את הפועל של הפסוקית בשם פעולה.

5. בודקים: סופרים נשואים (פשוט - אחד; מורכב - פסוקית ועיקרי; איחוי - שני איברים עצמאיים), ומוודאים שהמשמעות לא השתנתה ושלא נוסף מידע.

שים לב

"למרות ש־", "אף על פי ש־" פותחות פסוקית, ולכן המשפט נשאר מורכב. במשפט איחוי כותבים באיבר השני "למרות זאת", "בכל זאת", "אף על פי כן", "עם זאת".

שים לב

כשמבקשים משפט איחוי בקשר של ויתור, "אבל" לבד לא מספיקה, כי היא מבטאת ניגוד. כתבו "ולמרות זאת", "בכל זאת", "אף על פי כן" או "עם זאת": "הכוונות של תנועת התקינות הפוליטית טובות, ולמרות זאת היא מושכת ביקורת מחוגים שונים".

שים לב

ולהפך: "ולכן", "לפיכך" מחברות איברים של משפט איחוי. כשמבקשים משפט מורכב בקשר של סיבה, כתבו "כי", "מפני ש־", "משום ש־", "כיוון ש־".

שים לב

בהמרה של סיבה לאיחוי הסדר מתהפך: קודם הסיבה, ואחרי "ולכן" התוצאה. "הסובלנות... מועטה הואיל ואנחנו לא נחשפים..." ← "אנחנו לא נחשפים כמעט לעמדות אחרות, ולכן הסובלנות שלנו כלפיהן מועטה".

שים לב

כשהופכים "מי ש־" לפסוקית תנאי, הוסיפו נושא לחלק העיקרי: "אם אדם אינו יודע שפות זרות, הוא אינו יודע...".

שים לב

כשהופכים שם פעולה לפועל, בחרו גוף שמתאים לשאר המשפט: "באמצעות השקעה... נטפח" ← "אם נשקיע..., נטפח" (שניהם בגוף ראשון רבים).

דוגמה א - ממורכב לאיחוי בקשר של ויתור

לפניכם משפט מורכב.

המוזיקה יכולה להיכחד בלי שיחול שום שינוי באורחות חיינו.

המירו את המשפט במשפט איחוי (מאוחה/מחובר).

פתרון

1. ההנחיה: משפט איחוי, כלומר שני משפטים עצמאיים.

2. הקשר: אם המוזיקה תיעלם, היינו מצפים לשינוי, ובכל זאת לא יהיה שינוי. זה ויתור.

3. מילה של ויתור שמתאימה לאיבר השני של משפט איחוי: "למרות זאת", "בכל זאת", "אף על פי כן", "עם זאת".

4. "שיחול" הופך לפועל של משפט עצמאי, עם השלילה: "לא יחול".

5. בדיקה: שני איברים, ולכל אחד נשוא משלו ("יכולה להיכחד", "לא יחול").

תשובה

[המוזיקה יכולה להיכחד,] [למרות זאת לא יחול שום שינוי באורחות חיינו.]

(אפשר גם: "...ובכל זאת / ואף על פי כן / ועם זאת לא יחול שום שינוי באורחות חיינו".)

דוגמה ב - ממורכב לפשוט בעזרת שם פעולה

לפניכם משפט מורכב.

לאחר שהוחלפה המילה "זקן" במילים "אזרח ותיק", הוחל השינוי על כל הפרסומים של המדינה.

המירו את המשפט במשפט פשוט בעל אותה המשמעות.

פתרון

1. ההנחיה: משפט פשוט, כלומר נשוא אחד בלבד.

2. הפסוקית [לאחר שהוחלפה המילה "זקן" במילים "אזרח ותיק"] היא פסוקית זמן.

3. במשפט פשוט זמן מבוטא במילת יחס: "לאחר ש־" הופכת ל"לאחר".

4. הפועל "הוחלפה" הופך לשם פעולה: "החלפת". כך הפסוקית נעשית תיאור זמן.

5. בדיקה: נשאר נשוא אחד, "הוחל". "לאחר שהחליפו..." לא יתקבל, כי שם יש עוד פועל, והמשפט עדיין מורכב.

תשובה

לאחר החלפת המילה "זקן" במילים "אזרח ותיק" הוחל השינוי על כל הפרסומים של המדינה.

3. פירוק משפטים והרכבתם

פירוק משפט והרכבת משפטים

משפט ארוך עם כמה נשואים אפשר לפרק לכמה משפטים קצרים, ולהפך: כמה משפטים קצרים אפשר לחבר למשפט אחד. "מאות אלפי גולשים העוקבים אחרי עמוד האינסטגרם של האקדמיה ללשון נהנים מן התכנים הלשוניים שהאקדמיה מפרסמת" מתפרק לשלושה משפטים: האקדמיה ללשון מפרסמת תכנים לשוניים. מאות אלפי גולשים עוקבים אחרי עמוד האינסטגרם של האקדמיה ללשון. מאות אלפי גולשים נהנים מן התכנים הלשוניים האלה.

במדויק: פירוק הוא כתיבת התוכן של משפט אחד (בדרך כלל משפט מורכב) בכמה משפטים עצמאיים, כך שכל המידע נשמר. בבגרות מבקשים בדרך כלל משפטים פשוטים: בכל משפט נשוא אחד, ואין בו מילה שפותחת פסוקית (ש־, כי, כאשר). הרכבה היא חיבור של כמה משפטים למשפט אחד (מורכב, איחוי או פשוט) או ליחידת שיח, בקשר לוגי שמתאים לתוכן.

דרך הפתרון

איך מפרקים משפט למשפטים פשוטים

1. מסמנים את כל הנשואים. בדרך כלל כל נשוא הוא משפט אחד (נשוא מורחב או נשוא כולל נחשב נשוא אחד).

2. תוחמים כל פסוקית, ומוצאים את המילה שהיא קשורה אליה.

3. כותבים כל פסוקית כמשפט עצמאי: מוחקים את המילה שפותחת אותה (ש־, ה־ במקום ש־, כי), ומכניסים במקומה את השם שהיא מתארת: "תחושת 'היחד' שנלקחה מהם" ← "תחושת 'היחד' נלקחה מן האנשים".

4. מחליפים כינויים בשמות שהם מחליפים: "מהם" ← "מן האנשים".

5. מסדרים לפי ההנחיה: "סדר הגיוני" או "סדר האירועים" - מה שקרה קודם, או הסיבה, בא ראשון.

שים לב

הסדר ההגיוני הוא לרוב הפוך מסדר המשפט: המשפט המקורי פותח בתוצאה ("השירה המשותפת הצליחה להחזיר..."), והפירוק פותח במה שקרה קודם ("בשל מגפת הקורונה הוטלו הגבלות").

שים לב

כשמפרקים פסוקית מושא, החלק העיקרי נשאר בלי מושא. השלימו אותו במילה שמחזירה אל מה שנאמר: "בעת האחרונה התבשרנו על כך".

שים לב

גם ה־ שבאה במקום ש־ פותחת פסוקית: "גולשים העוקבים אחרי עמוד האינסטגרם" = "גולשים שעוקבים...". גם אותה כותבים כמשפט נפרד: "מאות אלפי גולשים עוקבים אחרי עמוד האינסטגרם של האקדמיה ללשון".

הרכבת משפטים למשפט אחד

מה ההנחיה מבקשתאיך מחבריםדוגמה מהבגרות
משפט מורכב בקשר מתאיםמוצאים את הקשר בין המשפטים, ואחד מהם נעשה פסוקיתהאזנה למוזיקה יכולה לשפר את מצב הרוח [כי היא מורידה את רמת ההורמון קורטיזול המזוהה עם מתח נפשי]
משפט בעל נשוא כולללשני המשפטים אותו נושא: כותבים אותו פעם אחת, ומחברים את שני הנשואים ב־וידיעת שפה נוספת מאפשרת כניסה לתרבות של דובריה ומשפרת את הביצועים של המוח
משפט פשוט בעל נשוא שמניהפועל של משפט אחד הופך לשם פעולה (נושא), והמשפט האחר נותן את הנשואירידת קרנם של מקצועות מדעי הרוח היא משבר עצום בהיקפו
שים לב

בהרכבה אל תחזרו על אותו שם פעמיים. החליפו אותו בכינוי: "האזנה למוזיקה יכולה לשפר את מצב הרוח כי היא (המוזיקה) מורידה...".

דוגמה א - פירוק לשלושה משפטים בסדר הגיוני

לפניכם משפט מורכב.

בתקופת מגפת הקורונה הצליחה השירה המשותפת להחזיר לאנשים את תחושת "היחד" שנלקחה מהם עקב ההגבלות שהוטלו בשל המגפה.

פרקו את המשפט לשלושה משפטים פשוטים על פי סדר הגיוני.

פתרון

1. הנשואים: "הצליחה (להחזיר)", "נלקחה", "הוטלו". שלושה נשואים, ולכן שלושה משפטים.

2. הפסוקיות: [שנלקחה מהם עקב ההגבלות...] קשורה ל"תחושת 'היחד'", ו[שהוטלו בשל המגפה] קשורה ל"ההגבלות".

3. מוחקים את ש־ ומכניסים את השם: "הוטלו הגבלות", "נלקחה תחושת 'היחד'". את "מהם" מחליפים ב"מן האנשים".

4. הסדר ההגיוני: קודם הוטלו הגבלות, בגללן נלקחה תחושת היחד, ואז השירה החזירה אותה. זה הפוך מסדר המשפט.

תשובה

(1) בשל מגפת הקורונה הוטלו הגבלות.

(2) עקב ההגבלות נלקחה מן האנשים תחושת "היחד".

(3) בתקופת מגפת הקורונה הצליחה השירה המשותפת להחזיר לאנשים את תחושת "היחד".

דוגמה ב - הרכבת שני משפטים למשפט מורכב

לפניכם שני משפטים.

I. האזנה למוזיקה יכולה לשפר את מצב הרוח.

II. המוזיקה מורידה את רמת ההורמון קורטיזול המזוהה עם מתח נפשי.

המירו את שני המשפטים במשפט מורכב ובו קשר לוגי מתאים.

פתרון

1. הקשר: משפט II מסביר למה משפט I נכון. זה קשר של סיבה ותוצאה: II הסיבה, I התוצאה.

2. משפט מורכב: הסיבה נעשית פסוקית סיבה, שנפתחת ב"כי", "מפני ש־", "משום ש־" או "כיוון ש־". "ולכן" לא מתאימה, כי היא יוצרת משפט איחוי.

3. כדי לא לחזור על "המוזיקה", כותבים בפסוקית "היא".

תשובה

האזנה למוזיקה יכולה לשפר את מצב הרוח [כי היא מורידה את רמת ההורמון קורטיזול המזוהה עם מתח נפשי.]

(אפשר גם: "מפני ש / משום ש / כיוון ש...", או: "מאחר שהמוזיקה מורידה את רמת ההורמון קורטיזול..., האזנה לה יכולה לשפר את מצב הרוח".)

4. פיסוק

פיסוק תקין

סימני הפיסוק מראים לקורא איפה נגמר משפט, איפה עובר גבול בין חלקים, ומה ציטוט. ב"ד"ר לורה בראון, מומחית בהתפתחות ילדים, טוענת..." שני הפסיקים מסמנים שהצירוף שביניהם הוא תמורה.

במדויק: בבגרות נבחנים חמישה סימנים: נקודה, סימן שאלה, פסיק, נקודתיים ומירכאות. פיסוק תקין הוא שימוש בהם לפי המבנה התחבירי: נקודה או סימן שאלה בסוף משפט; פסיק בגבול בין חלקים שצריך להפריד ביניהם (איברים, רכיבי חלק כולל, הסגר, תמורה, פסוקית בראש המשפט); נקודתיים לפני דיבור ישיר ולפני פירוט; מירכאות סביב דיבור ישיר וציטוט.

מתי שמים פסיק

המקוםהכללדוגמה מהבגרות
בין איברים של משפט איחויפסיק לפני האיבר השני, גם כשהוא נפתח ב־והבינה המלאכותית מייצרת כמות רבה של תוכן, ומידע רב זורם אלינו מכל פינה
בין רכיבים של חלק כוללפסיק בין הרכיבים. לפני הרכיב האחרון, שנפתח ב־ו או ב"או", אין פסיקהתלמידים עוסקים בניתוח מידע, בשאילת שאלות ובגיבוש דעות מושכלות
הסגרבראש המשפט - פסיק אחריו. בתוך המשפט - פסיק לפניו ואחריולטענתה, כשמידע עלול להיות שגוי...
תמורהפסיק לפני התמורה, ואחריה פסיק אם המשפט ממשיךד"ר סוניה בן ג'אפר, מנכ"לית הקרן לחינוך, מדגישה...
פסוקית בראש המשפטפסיק בסוף הפסוקית, לפני החלק העיקריכשמידע עלול להיות שגוי או מטעה, ההבחנה בין אמיתי לדמיוני הכרחית יותר מאי פעם

נקודתיים, מירכאות, נקודה וסימן שאלה

- דיבור ישיר אחרי פועל האמירה: נקודתיים, ואז מירכאות: מדגישה: "תלמידינו חייבים לבחון בביקורתיות את המידע".

- דיבור ישיר לפני פועל האמירה: מירכאות, ואחריהן פסיק: "דו־לשוניות היא מצב שמשתנה לאורך החיים", אומרת ד"ר עוז.

- תמורה שמפרטת: נקודתיים לפני הפירוט: לא מעט גורמים משפיעים על הדו־לשוניות לאורך השנים: מוטיבציה ללמידת השפה, יוקרתיות השפה, זהות הילד וזהות ההורים.

- נקודה בסוף כל משפט. סימן שאלה רק בסוף שאלה ישירה.

דרך הפתרון

איך מפסקים קטע לפי הנחיות

1. מוצאים את סוף כל משפט: רעיון שלם עם נשוא עיקרי משלו. שם שמים נקודה.

2. עוברים על ההנחיות אחת אחת, ומוצאים בקטע את המבנה של כל הנחיה: הסגר, תמורה, חלק כולל, משפט איחוי, דיבור ישיר, פסוקית.

3. שמים את הסימן לפי הכללים: פסיק, נקודתיים או מירכאות.

4. כותבים סימנים בולטים וברורים.

5. קוראים שוב ובודקים שלא שמתם פסיק במקום שאין בו גבול: בין נושא לנשוא, לפני פסוקית מושא שצמודה לפועל, או לפני פסוקית לוואי שצמודה לשם.

שים לב

אין פסיק לפני פסוקית שצמודה למילה שלה: "טוענת שילדים שלומדים מוזיקה...", "הסביר כי רוב אוצר המילים...", "חוויה מוזיקלית עשירה הכוללת שירה, הקשבה ותנועה מעניקה...".

שים לב

פסוקית לוואי שמבררת איזה דבר מדובר בו צמודה לשם, בלי פסיק: "רוב אוצר המילים [שהאקדמיה ללשון מחדשת]". פסוקית לוואי שרק מוסיפה מידע על השם מופרדת בפסיק: "מיליוני אנשים ברחבי העולם רשומים כיום ברשתות חברתיות מקוונות, [המאפשרות להם לשתף את חבריהם במידע]".

שים לב

שאלה שנמסרת בתוך משפט היא פסוקית, ולא שאלה ישירה. בסוף המשפט שמים נקודה: "שאלנו את התלמידים אילו חידושים של האקדמיה ללשון הם אוהבים."

דוגמה א - פיסוק קטע לפי רשימת הנחיות

פסקו את הקטע: סמנו נקודות בסופי המשפטים, ופסקו משפט איחוי, חלקים כוללים, הסגר ותמורה.

לרגל יום העברית נערך ריאיון עם נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופסור אהרן ממן בריאיון הסביר פרופסור ממן כי רוב אוצר המילים שהאקדמיה ללשון מחדשת מיועד לאנשי מקצוע לדבריו יש מילונים לתחום הרפואה לתחום הפילוסופיה לתחום החקלאות ולתחומים רבים נוספים בעבר נמכרו מהדורות מודפסות של המילונים האלה אולם כיום הם זמינים באתר האקדמיה ללשון

פתרון

1. סופי המשפטים: "...פרופסור אהרן ממן." / "...לאנשי מקצוע." / "...ולתחומים רבים נוספים." / "...באתר האקדמיה ללשון." - ארבעה משפטים.

2. תמורה: "פרופסור אהרן ממן" ממיר את "נשיא האקדמיה ללשון העברית". פסיק לפניה, ואחריה נקודה, כי שם נגמר המשפט.

3. הסגר: "לדבריו" מוסר את מקור הדברים. פסיק אחריו.

4. חלק כולל: "לתחום הרפואה, לתחום הפילוסופיה, לתחום החקלאות ולתחומים רבים נוספים". פסיק בין הרכיבים, ולפני "ולתחומים" אין פסיק.

5. משפט איחוי: שני איברים שמחוברים ב"אולם". פסיק לפני "אולם".

6. אין פסיק לפני "כי" (פסוקית מושא שצמודה ל"הסביר") ולפני "שהאקדמיה" (פסוקית לוואי שצמודה ל"אוצר המילים").

תשובה

לרגל יום העברית נערך ריאיון עם נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופסור אהרן ממן. בריאיון הסביר פרופסור ממן כי רוב אוצר המילים שהאקדמיה ללשון מחדשת מיועד לאנשי מקצוע. לדבריו, יש מילונים לתחום הרפואה, לתחום הפילוסופיה, לתחום החקלאות ולתחומים רבים נוספים. בעבר נמכרו מהדורות מודפסות של המילונים האלה, אולם כיום הם זמינים באתר האקדמיה ללשון.

דוגמה ב - הסבר פיסוק במונחים תחביריים

לפניכם משפט, ובו שתי מילות חיבור, אך רק לפני אחת מהן מסומן פסיק.

איש מאיתנו אינו מעוניין בקבלת הערות על מראהו החיצוני או על ההתנהגות שלו, וכולנו יכולים להסתפק בהתייחסות עניינית.

מדוע יש פסיק לפני וי"ו החיבור, אך אין פסיק לפני מילת החיבור "או"? בתשובתכם השתמשו במונחים תחביריים.

פתרון

1. בודקים מה ו־ מחברת: [איש מאיתנו אינו מעוניין...] ו[כולנו יכולים להסתפק...]. לכל חלק נושא ונשוא משלו, ולכן אלה שני איברים של משפט איחוי. בין איברים שמים פסיק, גם לפני ו־.

2. בודקים מה "או" מחברת: "על מראהו החיצוני" ו"על ההתנהגות שלו". שני הרכיבים מתארים את אותה מילה, "הערות" (הערות על מה?). זה חלק כולל, ולפני הרכיב האחרון שלו אין פסיק.

3. כותבים את התשובה עם המונחים: איברים, משפט איחוי, חלק כולל.

תשובה

לפני וי"ו החיבור יש פסיק משום שהיא מחברת בין שני איברים של משפט איחוי (שני משפטים שווי מעמד, לכל אחד נושא ונשוא משלו), ואילו לפני "או" אין פסיק משום שהיא מחברת בין שני רכיבים של חלק כולל (שני רכיבים באותו תפקיד - לוואים של השם "הערות") בתוך איבר אחד.

5. דרכי מסירה: דיבור ישיר, דיבור עקיף והסגר

דרכי המסירה

כשכותבים מה מישהו אמר, יש שלוש דרכים. ציטוט מדויק: המוזיקאים מצהירים: "המוזיקה חשובה מאוד בחיינו". דיווח במילים שלנו: המוזיקאים מצהירים שהמוזיקה חשובה מאוד בחייהם. או ציון קצר של המקור: לדברי המוזיקאים, המוזיקה חשובה מאוד בחייהם.

במדויק: דרכי המסירה הן הדרכים למסור דברים של אחר. דיבור ישיר: הדברים מובאים מילה במילה, במירכאות. דיבור עקיף: הדברים נמסרים בפסוקית שנפתחת ב־ש־, ב"כי" או במילת שאלה, בלי מירכאות, ובגוף שמתאים למי שמוסר אותם. בשתי הדרכים האלה הדברים הם בדרך כלל פסוקית מושא של פועל אמירה. הסגר: מקור הדברים מצוין בצירוף כמו "לדברי", "לדעת", "לטענת", "על פי", שאינו קשור תחבירית לשום חלק במשפט, והדברים עצמם נכתבים כמשפט רגיל.

הסגר הוא מילה או צירוף שאינם קשורים תחבירית לשום חלק במשפט, ואפשר להשמיט אותם והמשפט נשאר שלם. חלק מן ההסגרים מוסרים את מקור הדברים ("לדברי", "לטענת", "על פי"), וזו דרך מסירה. אחרים מביעים את עמדת הכותב: ודאות ("כמובן"), ספק ("כנראה") או רגש ("למרבה הצער").

מעבר בין דרכי המסירה

המעברמה משניםדוגמה מהבגרות
מעקיף לישירמוחקים את ש־ / כי, שמים נקודתיים ומירכאות, ומחזירים את הגוף של הדוברהמוזיקאים מצהירים שהמוזיקה חשובה מאוד בחייהם ← המוזיקאים מצהירים: "המוזיקה חשובה מאוד בחיינו"
מישיר לעקיףמוחקים נקודתיים ומירכאות, מוסיפים ש־, ומעבירים לגוף של המוסר. ציווי הופך לש־ + עתידהגיע הזמן לבקש מאנשי האקדמיה: "תראו לנו מה עשיתם..." ← ...לבקש מאנשי האקדמיה שיראו לנו מה הם עשו...
מעקיף או מישיר להסגרפועל האמירה והדובר הופכים לצירוף: לדברי / לדעת / לטענת / על פי + הדובר, ואחריו פסיק. הדברים נכתבים כמשפט רגיל"המרת מילים קיימות... לא תשרת את המטרה שלנו", טוענים מבקרי התקינות הפוליטית ← לטענת מבקרי התקינות הפוליטית, המרת מילים קיימות... לא תשרת את המטרה שלהם
מהסגר לפסוקית מושאהצירוף הופך לנושא + פועל אמירה, ואחריו כי / ש־על פי הפסיכולוג קארל רוג'רס, הקשבה היא המפתח... ← הפסיכולוג קארל רוג'רס טוען כי הקשבה היא המפתח...
מהסגר לפסוקית נושא או נשוא"כידוע" ← "ידוע כי"; "לטענת X" ← "טענת X היא ש־"לטענת הפסיכולוגים, הבעת אמפתיה מובילה... ← טענת הפסיכולוגים היא שהבעת אמפתיה מובילה...

מה ההסגר תורם למשפט

מה ההסגר עושההסגרים מהבגרות
מציין את מקור הדברים, וכך מבסס את הטענה ומעניק לה מהימנותלטענת הפסיכולוגים, על פי מחקרים, על פי הפסיכולוג קארל רוג'רס
מביע ודאות של הכותבכמובן, כידוע
מביע ספקכנראה, אולי
מביע רגש של הכותב כלפי הנאמרלמרבה הצער, למרבה השמחה
שים לב

הגוף נקבע לפי מי שמוסר את הדברים. בדיבור ישיר המוזיקאים מדברים על עצמם: "בחיינו". בדיבור עקיף ובהסגר מדברים עליהם: "בחייהם". מי שמוסר נשאר בגופו: "תראו לנו" ← "שיראו לנו".

שים לב

הסגר לא קשור תחבירית לשום חלק במשפט, ואפשר להשמיט אותו. "לדעתה חוש הביקורת מתפתח כבר בגיל הרך" - הסגר, אבל "חוקרים אחדים חולקים על דעתה" - מושא. "על פי המחקרים, לתחיית העברית אין אח ורע" - הסגר, אבל "מילים חדשות מתקבלות על פי החלטת הרוב" - תיאור.

שים לב

בהמרה להסגר השתמשו רק במידע שבמשפט, ואל תשאירו את פועל האמירה: "המוזיקאים מצהירים, המוזיקה חשובה..." הוא לא הסגר.

שים לב

בכתיבת הסקירה גוונו בין דרכי המסירה, ואל תעמיסו הסגרים וציטוטים: שימוש יתר בדרכי מסירה פוגם בקריאות הטקסט.

דוגמה א - מדיבור עקיף להסגר ולדיבור ישיר

לפניכם משפט מורכב בדיבור עקיף.

המוזיקאים מצהירים שהמוזיקה חשובה מאוד בחייהם.

(1) תחמו את הפסוקית, וציינו את התפקיד התחבירי שלה.

(2) המירו את המשפט במשפט פשוט בעל הסגר. השתמשו במידע שבמשפט בלבד.

(3) המירו את המשפט במשפט בדיבור ישיר.

פתרון

1. "המוזיקאים מצהירים מה?" - [שהמוזיקה חשובה מאוד בחייהם]. הפסוקית משלימה את פועל האמירה, ולכן היא פסוקית מושא.

2. הסגר: פועל האמירה "מצהירים" והדובר הופכים לצירוף "לדברי המוזיקאים", ואחריו פסיק. מה שנשאר, "המוזיקה חשובה מאוד בחייהם", הוא משפט פשוט.

3. דיבור ישיר: מוחקים את ש־, שמים נקודתיים ומירכאות. המוזיקאים מדברים על עצמם, ולכן "בחייהם" הופך ל"בחיינו".

תשובה

(1) המוזיקאים מצהירים [שהמוזיקה חשובה מאוד בחייהם.] - פסוקית מושא.

(2) לדברי המוזיקאים, המוזיקה חשובה מאוד בחייהם. (אפשר גם: "על פי המוזיקאים / על פי הצהרת המוזיקאים, ...")

(3) המוזיקאים מצהירים: "המוזיקה חשובה מאוד בחיינו".

דוגמה ב - מדיבור ישיר לעקיף כשיש ציווי

לפניכם משפט בדיבור ישיר.

הגיע הזמן לבקש מאנשי האקדמיה: "תַראו לנו מה עשיתם בכסף שלנו כל השנים!"

המירו את המשפט במשפט בדיבור עקיף.

פתרון

1. מוחקים את הנקודתיים, המירכאות וסימן הקריאה, ומסיימים בנקודה.

2. הדברים נעשים פסוקית מושא שנפתחת ב־ש־.

3. הציווי "תראו" הופך לעתיד אחרי ש־: "שיראו".

4. הגוף: הדובר פנה לאנשי האקדמיה בגוף שני ("עשיתם"). בדיבור עקיף מדברים עליהם בגוף שלישי: "הם עשו". "לנו" ו"שלנו" נשארים, כי הם מתייחסים למי שמוסר את הדברים.

תשובה

הגיע הזמן לבקש מאנשי האקדמיה שיראו לנו מה הם עשו בכסף שלנו כל השנים.

(אפשר גם: הגיע הזמן לבקש מאנשי האקדמיה להראות לנו מה הם עשו בכסף שלנו כל השנים.)

6. מבנים להעלמת עושה הפעולה ולהדגשה

העלמת עושה הפעולה ומבני הדגשה

לפעמים הכותב לא רוצה, או לא צריך, להגיד מי עשה את הפעולה. ב"במשך שנים נעשו ניסיונות שונים להגדיר את מטרות החינוך הציוני" לא כתוב מי ניסה. ולפעמים הכותב רוצה להבליט רעיון: "האינטרנט אינו רק מקור מידע אלא גם כלי תקשורת המניע לפעולה" מבליט את החלק השני.

במדויק: מבנה להעלמת עושה הפעולה הוא משפט שלם מבחינה תחבירית שלא מוזכר בו מי שעשה את הפעולה: משפט עם פועל סביל (בלי ציון העושה), משפט עם נושא סתמי (פועל בגוף שלישי רבים בלי נושא), או משפט שהנושא שלו הוא פסוקית אחרי נשוא כמו "נמצא", "ידוע", "נטען". מבנה הדגשה הוא מבנה שמבליט חלק מסוים במשפט: שינוי סדר המילים, או "לא / אין... אלא / כי אם".

שלוש דרכים להעלים את עושה הפעולה

המבנהדוגמה מהבגרותמה קורה לעושה
פועל סבילבמשך שנים נעשו ניסיונות שונים להגדיר את מטרות החינוך הציוניבפעיל: (מישהו) עשה ניסיונות. בסביל הנושא הוא "ניסיונות", והעושה לא מוזכר
נושא סתמיבמערכת החינוך מייחסים לחינוך הציוני חשיבות רבההפועל בגוף שלישי רבים, ואין לו נושא: לא ידוע מי מייחס
פסוקית נושאבעת האחרונה נמצא [כי אנשים משועממים הם יצירתיים יותר...]הפסוקית היא הנושא של "נמצא", ולא כתוב מי מצא
שים לב

מעלימים את עושה הפעולה כדי לתת לדברים תוקף כללי, כשלא רוצים לציין מי עשה, או כשאין חשיבות למי שעשה.

שים לב

במשפט עם נושא סתמי אל תחפשו נושא בצירוף שמתחיל במילת יחס: ב"במערכת החינוך מייחסים..." הצירוף "במערכת החינוך" הוא תיאור מקום, לא נושא.

מבני הדגשה עם "אלא"

המבנההקשר הלוגי ומה הוא מבליטדוגמה מהבגרות
לא / אין X אלא Yניגוד: Y נכון, ולא Xהבעיה העיקרית אינה הטיות מחשבתיות, אלא עצלנות מנטלית
לא רק X אלא גם Yריבוי והוספה: שניהם נכונים, ו־Y מוצג כחשוב יותר או מפתיעהרשתות החברתיות לא רק מהדהדות את התפיסות שלנו, אלא גם משפיעות על דרך החשיבה שלנו ← ...מהדהדות את התפיסות שלנו ומשפיעות על דרך החשיבה שלנו
אינו אלא Yצמצום: Y ולא שום דבר אחרמטרת הארגונים הירוקים אינה אלא שמירה על שטחים פתוחים ← מטרת הארגונים הירוקים היא רק שמירה על שטחים פתוחים
שים לב

כשכותבים "אינו אלא" בלי המבנה, אל תשמיטו את הצמצום: "אושר אינו אלא זיכרון של הסבל" ← "אושר הוא רק זיכרון של הסבל" (אפשר גם "בסך הכול"). ואל תהפכו לשלילה ("אושר אינו זיכרון...").

שים לב

"כי אם" היא כמו "אלא": "לא X כי אם Y" = "לא X אלא Y".

שינוי סדר המילים

חלק שמוקדם לראש המשפט מודגש. ב"את הכוונת הלשון העברית האקדמיה מבססת על מחקר עדכני" המושא בא לפני הנושא והנשוא, וכך הוא בולט. הסדר הרגיל: "האקדמיה מבססת את הכוונת הלשון העברית על מחקר עדכני".

שים לב

שינוי סדר המילים לא משנה את התפקיד התחבירי: "את הכוונת" בראש המשפט הוא עדיין מושא, ו"האקדמיה" היא הנושא.

דוגמה א - זיהוי הדרך להעלמת עושה הפעולה

לפניכם שני משפטים. בשניהם עושה הפעולה אינו מוזכר.

(1) במשך שנים נעשו ניסיונות שונים להגדיר את מטרות החינוך הציוני.

(2) במערכת החינוך מייחסים לחינוך הציוני חשיבות רבה.

ציינו בנוגע לכל משפט מהי הדרך התחבירית שננקטה להעלמת עושה הפעולה.

פתרון

1. משפט (1): הנשוא "נעשו" הוא פועל סביל (נפעל). בפעיל היה כתוב "(מישהו) עשה ניסיונות". בסביל הנושא הוא "ניסיונות", מי שמקבל את הפעולה, והעושה נעלם.

2. משפט (2): הנשוא "מייחסים" בגוף שלישי רבים, ואין לו נושא. "במערכת החינוך" נפתח ב־ב־, ולכן הוא לא נושא אלא תיאור מקום. זה נושא סתמי.

תשובה

משפט (1): שימוש בפועל סביל ("נעשו" - בניין נפעל), שהנושא שלו ("ניסיונות") הוא מקבל הפעולה ולא עושה אותה.

משפט (2): משפט סתמי - הנשוא "מייחסים" בא בגוף שלישי רבים, בזמן הווה, בלי נושא (נושא סתמי).

דוגמה ב - המרת "לא רק... אלא גם" והסבר ההדגשה

לפניכם משפט.

האינטרנט אינו רק מקור מידע אלא גם כלי תקשורת המניע לפעולה.

(1) נסחו מחדש את המשפט בלי להשתמש במבנה "אין... אלא...". שמרו על משמעות המשפט.

(2) הסבירו את היתרון של הניסוח של המשפט הנתון על פני הניסוח שכתבתם.

פתרון

1. "אינו רק X אלא גם Y" אומר ששני הדברים נכונים: זה קשר של ריבוי והוספה, לא ניגוד.

2. לכן מחברים את שני החלקים ב־ו או ב"גם... וגם", ושומרים על שניהם.

3. היתרון: במבנה הנתון החלק הראשון ("מקור מידע") מוצג כמובן מאליו, והחלק השני ("כלי תקשורת המניע לפעולה") מוצג כחידוש ומקבל את הדגש. בניסוח עם ו־ שני החלקים שווים, והדגש נעלם.

תשובה

(1) האינטרנט הוא מקור מידע וכלי תקשורת המניע לפעולה. (אפשר גם: האינטרנט הוא גם מקור מידע וגם כלי תקשורת המניע לפעולה.)

(2) המשפט הנתון מנוסח במבנה של הדגשה: הוא מבליט את החלק השני - שהאינטרנט הוא גם כלי תקשורת המניע לפעולה - כחשוב יותר ואף מפתיע, לעומת התפקיד הצפוי והמוכר של האינטרנט כמקור מידע. בניסוח שלי שני התפקידים מוצגים כשווים, בלי הדגשה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.