דף כללים בלשון לבגרות
כל הכללים לשינון לפי נושא. ההסברים, דרכי הפתרון והדוגמאות - בסיכום של כל נושא.
הבעה בכתב: כתיבה ממזגת (סקירה)
פועלי אמירה: מה המקור עושה
טענה: טוענים / לטענת / נטען · המלצה: ממליץ / מוצע · תוספת: מוסיף · הבלטה: מדגישים · אזהרה: מזהירים · מחקר: נמצא כי / מחקרים מראים כי · מידע: (שם, שנה) בלי פועל
צורות האזכור בגוף הסקירה
אזכור: (שם משפחה, שנה) · פרט משותף: (X, שנה; Y, שנה) · בתוך המשפט: X (שנה) מוסיף כי... · מרואיין: (בתוך X, שנה)
רישום ביבליוגרפי
ביבליוגרפיה: שם משפחה, א' (חודש, שנה). כותרת. במה. אוחזר מ־אתר · לפי סדר אל"ף־בי"ת של שמות המשפחה
מילות קישור בסקירה
רשימה: ראשית / שנית / לבסוף · הוספה: נוסף על כך / זאת ועוד / יתרה מזאת · ניגוד: אולם / אך · ויתור: עם זאת / אף ש... · השוואה: ברוח דומה / לעומת זאת · סיבה: שכן · סיום: נמצא אפוא / אם כן
הבעה בכתב: מאמר טיעון
המבנה המומלץ: חמש פסקות
פתיחה: הסוגיה + העמדה · נימוק ראשון + ביסוס · נימוק שני + ביסוס · טענת הנגד וסתירתה (לא חובה) · סיום: העמדה בניסוח חדש, בלי נימוק חדש
מילות קישור לכל מהלך במאמר
ריבוי והוספה: ראשית, שנית, זאת ועוד, יתרה מזו · הדגמה: למשל · סיבה ותוצאה: משום ש־, שכן; לכן, משום כך · השוואה / ניגוד: ואילו, לעומת זאת · ויתור: אכן... עם זאת, אף ש־ · ניגוד: אך, אולם · סיום: לסיכום
שם המספר, אותיות השימוש ומילות היחס
המספרים 1-19 בזכר ובנקבה
זכר: שלושה, ארבעה... עשרה; שלושה עשר... תשעה עשר · נקבה: שלוש, ארבע... עשר; שלוש עשרה... תשע עשרה · 8: שְׁמוֹנָה (ז) / שְׁמוֹנֶה (נ) · 11, 12: אחד עשר, שנים עשר (ז) / אחת עשרה, שתים עשרה (נ)
מספרים גדולים: עשרות, מאות, אלפים ומיליונים
מאה - נקבה (שלוש מאות, שְׁמוֹנֶה מאות) · אלף - זכר (חמשת אלפים, שבעה עשר אלף) · מיליון, מיליארד - זכר (תשעה מיליון) · עשרות - צורה אחת לשני המינים
צורת הנסמך של המספרים 1-10
זכר לפני מיודע: אַחַד, שני, שלושת, ארבעת, חמשת, ששת, שבעת, שמונת, תשעת, עשרת · נקבה לפני מיודע: אַחַת, שתי, שְׁלוֹשׁ, ארבע, חֲמֵשׁ, שש, שְׁבַע, שְׁמוֹנֶה, תְּשַׁע, עשר (בלי ־ת) · 2 תמיד: שני / שתי + שם עצם
תאריכים, שנים וגיל
יום בחודש - זכר, במספר מונה (בחמישה עשר בספטמבר) · שנה - נקבה (אלפיים ושלוש עשרה) · גיל - נקבה (בני שש עשרה)
המספר הסודר
סודר 1-10: ראשון, שני, שלישי... עשירי (נ: ראשונה, שנייה, שלישית... עשירית) · סודר 11 ומעלה: שם העצם + ה + מספר מונה באותו מין (הכינוס השנים עשר, הפגישה החמש עשרה)
המספר הסתמי: תמיד נקבה
מספר סתמי - תמיד נקבה: מספר אחת, עמוד שישים ואחת, אַחַת-אפס, אחת ועוד אחת
המספר אחרי "פי"
פי + זכר: פי שניים, פי שלושה, פי עשרה
ניקוד אותיות השימוש לפני שם המספר
לפני תנועה: בְּ כְּ לְ וְ (בְּאַרְבָּעָה, וְאַחַת, וְשָׁלוֹשׁ) · לפני שווא: בִּ כִּ לִ וּ (בִּשְׁלוֹשׁ, כִּשְׁתֵּי, וּשְׁתַּיִם) · פותחים בשווא: שְׁנַיִם/שְׁתַּיִם/שְׁנֵי/שְׁתֵּי, שְׁלוֹשָׁה, שְׁלֹשֶׁת, שְׁלוֹשׁ, שְׁבַע/תְּשַׁע (נסמך, 17, 19), שְׁמוֹנָה/שְׁמוֹנֶה, שְׁלוֹשִׁים, שְׁמוֹנִים · אין שני שוואים בתחילת מילה
שלושה אופנים של שימוש תקני
ניצח ב־ (ניצחה במשחק) · נקט את (לנקוט את האמצעים) · לא להשמיט: לדבר בה, בשבוע הבא, להתמודד איתה
נטיית מילות היחס: כמו יחיד או כמו רבים
אצלם, בשבילם, אֶצְלְכֶם, אתכם, מכם (לא: אצלהם, בשבילהם, אֶצְלָכֶם, אותכם, ממכם) · אליכם, אליהם, לפניהם, כלפיהם, בלעדיהם
מערכת הצורות: הפועל
הגזרות שבתוכנית
סימני הגזרות: דגש במקום נ' חסרה = פ"נ · חולם / שורוק אחרי התחילית במקום י' = לרוב פ"י/ו (אבל הוּבְנוּ = ע"ו/י) · תנועה בין שתי אותיות בלבד = ע"ו/י · רק שתי אותיות שורש וסיום ־ָה / ־ֶה (בָּנָה, בּוֹנֶה), ־וֹת בשם הפועל, ־ִיתִי, ־ֵית = ל"י · א' בסוף = ל"א
רישום השורש
רישום שורש: פ"י/ו ב־י' (י-ש-ב) · ע"ו/י ב־ו' (ק-ו-ם) · ל"י ב־י' (ב-נ-י) · ה' שנשמרת היא אות שורש (ג-ב-ה)
סימני הבניינים
קל: קָטַל, קוֹטֵל / קָטוּל, יִקְטֹל · נפעל: נִקְטַל, נִקְטָל, יִקָּטֵל, לְהִקָּטֵל · פיעל: קִטֵּל, מְקַטֵּל · פועל: קֻטַּל, מְקֻטָּל · הפעיל: הִקְטִיל, מַקְטִיל, לְהַקְטִיל · הופעל: הֻקְטַל, מֻקְטָל · התפעל: הִתְקַטֵּל, מִתְקַטֵּל
איך הגזרה משנה את סימני הבניין
ע"ו/י: הפעיל הֵקִים, מֵקִים, יָקִים · נפעל נָכוֹן · הופעל הוּקַם, מוּבָן · פיעל כּוֹנֵן, מְעוֹרֵר · התפעל הִתְעוֹרֵר | פ"י/ו: הפעיל הוֹשִׁיב, מוֹשִׁיב · נפעל נוֹלַד · הופעל הוּכַח | פ"נ: הפעיל הִבִּיט, מַבִּיט · הופעל מֻכָּר
הגופים
הגופים: מדבר/ת (אני), מדברים/ות (אנחנו) · נוכח/ת (אתה/את), נוכחים/ות (אתם/אתן) · נסתר/ת (הוא/היא), נסתרים/ות (הם/הן)
סימני הגוף בעבר ובעתיד
עבר: ־תִּי, ־תָּ, ־תְּ, (הוא) -, ־ָה, ־נוּ, ־תֶּם/ן, ־וּ · עתיד: א' (אני), ת' (אתה, היא), ת'...־ִי (את), י' (הוא), נ' (אנחנו), ת'...־וּ (אתם), י'...־וּ (הם)
הציווי
ציווי = עתיד נוכח בלי ת': תִּרְכְּשׁוּ - רִכְשׁוּ · בהפעיל, נפעל והתפעל + ה': הַבִּיעוּ, הֵאָזְרוּ, הָאֵר · שלילה: אל + עתיד
שם הפועל
שם הפועל: לִקְטֹל (קל) · לְהִקָּטֵל (נפעל) · לְקַטֵּל (פיעל) · לְהַקְטִיל (הפעיל) · לְהִתְקַטֵּל (התפעל) · בל"י ־וֹת
המשמעויות העיקריות של הבניינים
פעילים: קל, פיעל, הפעיל, התפעל · סבילים: נפעל (של קל), פועל (של פיעל), הופעל (של הפעיל) · הפעיל = לא פעם גרימה של פעולת הקל (עָלָה - הֶעֱלָה)
זוגות של פעיל וסביל
קל - נפעל (וגם קָטוּל) · פיעל - פועל · הפעיל - הופעל · התפעל - אין סביל
סוגי הבחירה בבגרות
נפעל ל"י: נִגְבֶּה, נֶהֱנֶה, נַעֲנֶה (סגול) = הווה · נִגְבָּה, נֶהֱנָה, נַעֲנָה (קמץ) = עבר · ע"ו/י בהפעיל בלי דגש: מֵשִׁיב, הֵמַרְתִּי · פ"נ בהפעיל עם דגש: מַשִּׁיב (נ-ש-ב) · ציווי: הִכָּנֵס (נפעל, להיכנס) / כַּנֵּס (פיעל, לאסוף)
מערכת הצורות: השם ודרכי התצורה
משקלים ומשמעויותיהם
מקום: מִקְטָל, מִקְטוֹל, מִקְטָלָה · כלי: מִקְטֶלֶת, מַקְטֶלֶת, מַקְטֵלָה, מַקְטֵל · מחלה: קַטֶּלֶת · בעל מקצוע: קַטָּל, קַטְלָן, קוֹטֵל, מַקְטִיל, מְקַטֵּל · תכונה: קָטִיל, קָטָל
משקלי שמות הפעולה בבניינים
קל: קְטִילָה · נפעל: הִקָּטְלוּת · פיעל: קִטּוּל (קִטְלוּל), קַטָּלָה · הפעיל: הַקְטָלָה, הֶקְטֵל · התפעל: הִתְקַטְּלוּת · פועל, הופעל: אין שם פעולה
שורש ומשקל או בסיס וצורן
בסיס וצורן = מילה קיימת + צורן (סִרְטוֹן = סֶרֶט + ־וֹן) · שורש ומשקל = שורש בתוך תבנית (יִתְרוֹן = י-ת-ר + קִטְלוֹן)
איך כותבים תשובה על הלחם בסיסים
הלחם בסיסים = שתי מילים במילה אחת: רַמְזוֹר = רמז + אור · מִנְעָד = מן + עד · רַכֶּבֶל = רכבת + כבל
ראשי תיבות בתשובה
ראשי תיבות = האות הראשונה של כל מילה, " לפני האחרונה: תנ"ך = תורה, נביאים, כתובים
בסיס וצורן: עברי או לועזי
מילה שאולה: אין לה שורש עברי · בסיס לועזי + צורן עברי: פִיזִיקַאי, צֵ'לָן · בסיס עברי + צורן לועזי: תִּיכוֹנִיסְט
משמעויות הצורנים הסופיים
־וֹן: הקטנה / אוסף · ־ִית: הקטנה / כלי / שפה / נקבה · ־ָן, ־ַאי: בעל מקצוע · ־וּת: שם מופשט · ־ִי: שם תואר / שלי · ־ִיָּה: מקום · ־וֹת: רבות · ־ָה, ־ת: נקבה · ־ָהּ: שלה
תחביר: המשפט הפשוט והתפקידים התחביריים
חלקי הדיבור
חלקי הדיבור: שם עצם · שם תואר · פועל (ושם הפועל) · תואר הפועל · מילת יחס · מילת קישור
צורת הבינוני: פועל, שם עצם או שם תואר
בינוני: פעולה + אפשר לשנות זמן = פועל · אדם או דבר (אחרי מספר, אחרי "רוב", בסמיכות) = שם עצם · מתאר שם עצם שלפניו, בלי משלים = שם תואר · ה' = אשר + בינוני עם משלים = פועל
סמיכות
סמיכות: הראשונה = התפקיד של הצירוף · השנייה = שם עצם, לוואי
סוגי הנשוא
נשוא פועלי = פועל · נשוא שמני = שם / שם תואר / מילת יחס + שם (אוגד אפשרי) · נשוא קיומי = יש, אין · נשוא מורחב = פועל או שם תואר + שם פועל
צורות האוגד
אוגד = בין נושא לנשוא שמני: הוא/היא/הם/הן · אינו/אינה/אינם/אינן · היה, נהיה, נעשה, נהפך ל־
מושא ותיאור: איך מבחינים
מושא = הפועל דורש אותו (את / בלי מילת יחס / מילת היחס של הפועל) · תיאור = נסיבות: מתי, איפה, למה, לשם מה, איך, באיזה תנאי
צורות הלוואי
לוואי = מתאר שם (איזה? של מי?): שם תואר · שנייה בסמיכות · מילת יחס + שם אחרי שם · הזה/האלה · פסוקית לוואי
צורות התמורה
תמורה = אותו דבר בשם אחר / בפירוט / בדוגמה (כמו, כגון), אחרי פסיק או נקודתיים, או צמודה ("אנחנו הגולשים") · התפקיד שלה = התפקיד של מה שהיא ממירה
מה ההסגר מוסיף
הסגר: מקור (לדברי, לדעת, לטענת, על פי, לפי) · ודאות (כמובן, ודאי, כידוע, למעשה) · ספק (כנראה, אולי) · רגש (למרבה הצער / השמחה) · הדגמה (למשל)
המרות עם הסגר
הסגר <> פסוקית: לדעת X, ... = X סבור [ש...] (מושא) · כידוע, ... = ידוע [ש...] (נושא) · לטענת X, ... = טענת X היא [ש...] (נשוא)
צורות הנשוא המורחב
נשוא מורחב: יכול / נהג / הצליח + שם פועל · עשוי / עלול + שם פועל · הלכו והתרבו
"יש" ו"אין": קיום או מודליות
יש / אין + שם עצם = קיום (נשוא קיומי) · יש + שם פועל = חובה, המלצה · אין + שם פועל = איסור (נשוא מודלי)
תחביר: המשפט המורכב
ארבעה תפקידים של פסוקית
נושא: "חשוב / ברור / ייתכן [ש...]" · נשוא: "X היא [ש... / אם...]" · מושא: "אמרו / מצאו / יודעים [ש... / כי... / אם...]" · לוואי: "שם עצם + [ש... / אשר... / ה+בינוני]"
סוגי פסוקיות התיאור
מקום: במקום ש־ · זמן: כש־, כאשר, לפני ש־, אחרי ש־ · סיבה: מפני ש־, משום ש־, כי · תכלית: כדי ש־, על מנת ש־ · אופן: כפי ש־, כמו ש־ · תנאי: אם (קיים), אילו / לו (בטל) · ויתור: אף על פי ש־, למרות ש־, גם אם
תחביר: משפט איחוי וחלקים כוללים
הקשר הלוגי בין האיברים
ריבוי והוספה: ו־, וגם · ניגוד: אך, אבל, אולם · השוואה: ואילו · סיבה ותוצאה: ולכן, על כן, לפיכך, וכך · ויתור: ואף על פי כן, בכל זאת, למרות זאת, עם זאת, אומנם... אך
אותו קשר: איחוי או פסוקית
איחוי: ולכן, על כן, לפיכך, ובכל זאת, ולמרות זאת · מורכב: מפני ש־, כיוון ש־, הואיל ו־, כי, אף על פי ש־, למרות ש־
התפקיד של החלק הכולל
נושא כולל · נשוא כולל · מושא כולל · תיאור כולל · לוואי כולל · תמורה כוללת: התפקיד של החלק הכולל = התפקיד של כל רכיב בו
הקשר הלוגי בחלק הכולל
ו־ / וגם / לא רק... אלא גם: ריבוי והוספה · לא... אלא / ולא / אך לא: ניגוד · או: ברירה
איך מזהים כל סוג
פשוט: נשוא אחד (גם נשוא כולל), בלי פסוקית · מורכב: יש פסוקית (ש־, כי, אשר, אם, כאשר, מפני ש־) · איחוי: שני משפטים שלמים + ו־ / אך / אולם / ואילו / ולכן
תחביר: קשרים לוגיים, המרות ופיסוק
הקשרים הלוגיים והמילים שמבטאות אותם
ריבוי והוספה: ו־, גם, וכן, נוסף על כך, לא רק... אלא גם · צמצום: רק, בלבד, אינו אלא · השוואה: ואילו, לעומת זאת, כמו ש־ · ברירה: או · הדגמה: כגון, כמו, למשל · זמן: כש־, כאשר, לפני ש־, אחרי ש־ · סיבה: כי, מפני ש־, מכיוון ש־, בגלל, בשל · תוצאה: לכן, על כן, לפיכך · תכלית: כדי ש־, על מנת ש־ · ניגוד: אבל, אך, אולם, לא... אלא · ויתור: אף על פי ש־, למרות ש־, גם אם, חרף; למרות זאת, בכל זאת, אף על פי כן · תנאי: אם (קיים); אילו, לו, אלמלא (בטל)
אותו קשר לוגי בשלושה סוגי משפטים
פשוט: מילת יחס + שם פעולה (למרות, בשל, בלי, לאחר) · מורכב: מילת קישור + פסוקית (אף על פי ש־, מפני ש־, אם, לאחר ש־) · איחוי: פסיק + מילת קישור באיבר השני (ובכל זאת, ולכן, וכך)
שינוי התפקיד של פסוקית
לוואי ← נושא: אדם ש... ← מי ש... · לוואי / נושא ← תנאי: אם אדם..., הוא... · לוואי ← סיבה: ..., מכיוון שהם... · קיים ← בטל: אם + עתיד ← אילו + עבר או היה + בינוני, בשני החלקים
הרכבת משפטים למשפט אחד
מורכב: מילת קישור + פסוקית · נשוא כולל: נושא אחד + נשוא ו־נשוא · נשוא שמני: שם פעולה + הוא / היא + נשוא
מתי שמים פסיק
פסיק: בין איברים (גם לפני ו־) · בין רכיבי חלק כולל (לא לפני ו־ / או של הרכיב האחרון) · אחרי הסגר (ולפניו, באמצע משפט) · לפני תמורה ואחריה · אחרי פסוקית בראש המשפט
נקודתיים, מירכאות, נקודה וסימן שאלה
נקודתיים: לפני דיבור ישיר · לפני פירוט · מירכאות: סביב דיבור ישיר (ציטוט לפני פועל האמירה: מירכאות + פסיק)
מעבר בין דרכי המסירה
ישיר: X אמר: "..." · עקיף: X אמר ש... (בגוף של המוסר; ציווי ← ש־ + עתיד) · הסגר: לדברי / לדעת / לטענת / על פי X, ... · כידוע, ... ← ידוע כי ... · לטענת X, ... ← טענת X היא ש...
שלוש דרכים להעלים את עושה הפעולה
העלמת עושה: פועל סביל (נעשו ניסיונות) · נושא סתמי (מייחסים...) · נשוא + פסוקית נושא (נמצא כי..., ידוע ש..., נטען ש...)
מבני הדגשה עם "אלא"
לא X אלא Y = ניגוד · לא רק X אלא גם Y = ריבוי והוספה (← X וגם Y) · אינו אלא Y = צמצום (← הוא רק Y) · כי אם = אלא