"1984" בבגרות
"1984" מאת ג'ורג' אורוול הוא הרומאן שבמוקד: כל מי שבוחר בפרק הרומאן והנובלה יכול לענות עליו, וכדאי להכיר אותו היטב, כי הוא משמש גם לשאלות הכלליות בפרק.
במדויק: לפי המיקוד, "אחת מן השאלות בנושא זה תהיה על הרומאן" "1984". בשאלון 8281 עונים בפרק הרומאן על שאלה אחת (33⅓ נקודות), ובשאלון 8215 - על שאלה אחת מהפרק (40 נקודות); השאלה על "1984" זהה בשני השאלונים. בשער הפרק כתוב שעל השאלות הכלליות אפשר לענות "גם על פי הרומאן" "1984". השאלה על "1984" מבקשת בדרך כלל להסביר ולהדגים קביעה על הרומאן (על המשטר, על וינסטון, על ציר האהבה, על המסר), ולפעמים יש בה קטע מודפס או סעיפים א-ב.
הרומאן יצא ב-2019 בתרגום חדש של ארז וולק (עם עובד). בקטעים שהודפסו בשאלונים של 2024-2025 מצוינת מהדורה משנת 1993, כלומר תרגום אחר, ולכן בשאלונים ובתשובות יש שני כתיבים לאותם שמות ומושגים: אובריין / אובריאן, מסך / טלמסך, השפה החדשה / הדיבור החדש, ואוקיאניה (בשם השיעור: אוקיאניה). שני הכתיבים נכונים.
דיסטופיה
"1984" הוא רומאן דיסטופי: הוא מתאר חברה עתידית נוראה, כדי שהקורא יראה לאן עלולות להוביל מגמות שקיימות כבר עכשיו.
במדויק: דיסטופיה היא תיאור של חברה עתידית שבה החיים גרועים מאוד. כפי שנכתב בבגרות, "אחת מן המטרות של דיסטופיה היא להזהיר מפני קטסטרופה שעלולה להתרחש בעתיד". ב"1984" האזהרה בנויה כהקצנה של מגמות מזמן הכתיבה: אורוול כתב אחרי מלחמת העולם השנייה, מול המשטרים הטוטליטריים באירופה. הדיסטופיה אינה מנבאת את העתיד - היא מזהירה ממנו.
השאלה על מטרת הדיסטופיה (חורף תשפ"ג) ביקשה בדיוק שלוש דוגמאות, ולכל אחת - ממה היא מזהירה. ראו את השיעור "הסיום והאזהרה".
משטר טוטליטרי
העולם של "1984" הוא משטר טוטליטרי, וכמעט כל שאלה על הרומאן נוגעת בו: מה המשטר עושה לאזרח, ואיך הוא עושה את זה.
במדויק: משטר טוטליטרי שולט בכל תחומי החיים של האזרח - לא רק במעשיו, אלא גם בפרטיות, בזיכרון, בשפה, ברגשות ובמחשבה. ב"1984" המשטר אינו מסתפק בציות חיצוני: הוא משנה את האדם מבפנים, עד שהקורבן אוהב את מי שהרס אותו.
1. עולם הרומאן: אוקיאניה, המפלגה וכלי השליטה
עולם הרומאן
לפני הדמויות צריך להכיר את העולם: מדינה שבה המפלגה רואה הכול, משכתבת את העבר ומנהלת את הרגשות. רוב השאלות על "1984" שואלות על מאפייני המשטר הזה.
במדויק: המקום - לונדון, ב"מנחת אוויר מספר אחת", שבמדינת העל אוקיאניה: עיר מוזנחת של בתים מתפוררים ומשרדי ממשלה ענקיים. הזמן - עתיד קרוב לזמן הכתיבה, במלחמה תמידית ובמחסור. החברה - שלטון המפלגה והאח הגדול, וחלוקה למפלגה הפנימית, למפלגה החיצונית ולפרולים. מאפייני המשטר שהבגרות שואלת עליהם: מעקב ושלילת הפרטיות, שליטה בעבר ובאמת, שליטה בשפה ובמחשבה, שליטה ברגש, מניפולציה על המרד ושבירת האדם. תשובה על המשטר צריכה מאפיין, הסבר, ודוגמה מהעלילה (אירוע או דמות) לכל מאפיין.
התקופה והמקום הם האזהרה עצמה מפני משטר טוטליטרי. כך נכתב בתשובה לשאלה הכללית על תקופה ומקום (8215, קיץ תשפ"ו).
המושגים של עולם הרומאן
כלי השליטה של המשטר
מה הבגרות שאלה על "1984"
בפרק הרומאן עונים על שאלה אחת. מי שלמד רק את "1984" יכול לבחור בין השאלה על "1984" לבין שאלה כללית, ועל השאלה הכללית לענות על פי "1984". כדאי לבחור את השאלה שהכי מתאימה לפרטים שאתם זוכרים.
בשאלה עם קטע מודפס יש שני חלקים: "על פי קטע זה" - מבססים על לשון הקטע; "מאפיינים נוספים" או "ברומאן" - מביאים מאפיינים אחרים מאלה שבקטע, ולכל אחד אירוע או דמות מהעלילה. "מאפיינים" ברבים = לפחות שניים.
דוגמה - מאפייני המשטר לפי דיאלוג וינסטון ואובריין
1984 / ג'ורג' אורוול
לפניכם דיאלוג (דו־שיח) בין וינסטון לבין אובריאן. קראו אותו, וענו על השאלה שאחריו.
(בדיאלוג, במשרד האהבה: וינסטון אומר ששתיים ועוד שתיים הן ארבע, ואובריאן עונה שלפעמים הן חמש, לפעמים שלוש, ולפעמים גם זה וגם זה בעת ובעונה אחת.)
על פי דיאלוג זה, מה מאפיין את המשטר המתואר ברומאן? תארו והסבירו מאפיינים נוספים של משטר זה, כפי שהם באים לידי ביטוי בעלילת הרומאן.
1. שני חלקים: מה עולה מהדיאלוג (עם מובאות ממנו); ומאפיינים נוספים מהעלילה - לפחות שניים, כל אחד מתואר, מוסבר ומודגם.
2. ההקשר: משרד האהבה, אחרי המעצר. אובריאן, שווינסטון האמין שהוא חבר במחתרת, הוא החוקר שמענה אותו.
3. מהדיאלוג - שליטה באמת: "לפעמים הן חמש." - גם החשבון אינו עובדה, אלא מה שהמפלגה קובעת.
4. מהדיאלוג - חשיבה כפולה והיפוך מושגים: "גם זה וגם זה בעת ובעונה אחת" - לקבל שתי סתירות יחד. "שפוי" הוא מי שמוותר על מה שעיניו רואות. הטון הרגוע מול העינוי מראה שליטה בכאב ובפחד.
5. מאפיינים נוספים: מעקב (המסכים, בתו של פרסונס מלשינה עליו); שכתוב העבר (משרד האמת, האויב מתחלף באמצע שבוע השנאה); שליטה בשפה (סיים והשפה החדשה); שליטה ברגש (שתי דקות שנאה, דיכוי האהבה); שבירת האדם (חדר 101, ובסוף וינסטון אוהב את האח הגדול).
6. סיום: המשטר דורש לשלוט במה שאדם רואה, זוכר, אומר, מרגיש וחושב.
מן הדיאלוג: המשטר שולט במציאות ובאמת עצמה - גם עובדה מתמטית תלויה ברצון המפלגה; אובריאן דורש לקבל שתי סתירות יחד ("גם זה וגם זה בעת ובעונה אחת"), כלומר חשיבה כפולה; "שפוי" הוא מי שמקבל את דעת המפלגה - היפוך המושגים; והרקע הוא עינויים במשרד האהבה. מאפיינים נוספים: מעקב ושלילת פרטיות (המסכים, משטרת המחשבות, ילדים מלשינים); שכתוב העבר (משרד האמת, האויב מתחלף באמצע שבוע השנאה); שליטה בשפה (השפה החדשה, סיים); שליטה ברגש (שתי דקות שנאה, פולחן האח הגדול, דיכוי אהבה ומין); שבירת האדם (חדר 101, הבגידה בג'וליה, וינסטון אוהב את האח הגדול).
2. וינסטון סמית: המרד, החקירה והשבירה
וינסטון סמית'
וינסטון הוא הגיבור, ודרך עיניו אנחנו מכירים את העולם. הסיפור שלו הוא סיפור של מרד קטן ובודד, ושל משטר שמוחץ אותו עד הסוף.
במדויק: וינסטון הוא חבר המפלגה החיצונית, בן שלושים ותשע, שעובד במשרד האמת ומשכתב ידיעות ישנות. כלפי חוץ הוא ממושמע, ובסתר הוא שונא את המשטר - זה הקונפליקט הפנימי שלו. הוא חי בפחד מתמיד ובבדידות, ובטוח שייתפס. העלילה עוברת שלבים: יומן ← ג'וליה ← אובריין ו"האחווה" ← המעצר ← משרד האהבה ← חדר 101 ← בית הקפה. בסוף וינסטון עובר שינוי ניכר, אבל כפוי והרסני: מאדם שמבקש לשמור על האמת ועל האהבה, לאדם שאיבד את שתיהן ואוהב את האח הגדול.
השאלות על וינסטון שואלות על השינוי בדמות (קיץ תשפ"ו), על הקונפליקט הפנימי (קיץ תשפ"ג) ועל חיי הנפש (חורף תשפ"ד). הדמויות האחרות - בשיעור "ג'וליה, אובריין ודמויות המשנה".
שלבי העלילה
הקונפליקט הפנימי של וינסטון
וינסטון בתחילה ובסוף
"שינוי" ב"1984" אינו צמיחה. בתשובה על השינוי בווינסטון כותבים שלושה דברים: לפני (המרד), הגורם (משרד האהבה, חדר 101) ואחרי (הסיום). אפשר גם להסתייג: כבר בתחילה וינסטון ידע שייתפס וחזר על הרעיון "אנחנו המתים", והמרד שלו היה פסיבי ובודד - ובלבד שהעמדה ברורה.
בשאלה על "חיי הנפש של הגיבורים" לא מספיק לתאר את המשטר. כותבים גם על מה שווינסטון מרגיש: פחד מתמיד ובדידות, החלומות והזיכרונות על אמו ועל אחותו הקטנה שנעלמו, והאשמה על שחטף מאחותו את חלקה בשוקולד.
דוגמה - השינוי בדמותו של וינסטון
1984 / ג'ורג' אורוול
ביצירות רבות, במהלך העלילה, חל שינוי ניכר בדמות המרכזית.
לדעתכם, האם קביעה זו מתאימה לדמותו של וינסטון סמית' ברומאן "1984"?
נמקו והדגימו את דבריכם.
1. מה השאלה מבקשת: עמדה ("לדעתכם"), נימוק והדגמה: המצב לפני, הגורם לשינוי, והמצב אחרי. מותר להסתייג, אם העמדה ברורה.
2. עמדה: כן - אבל זה שינוי כפוי והרסני, לא התפתחות.
3. לפני: מורד בסתר: כותב ביומן "הלאה האח הגדול", מחפש את העבר (החנות של מר צ'רינגטון, משקולת הזכוכית), מנהל רומן עם ג'וליה ונשבע להצטרף ל"אחווה". מאמין שחירות היא לומר ששתיים ועוד שתיים הם ארבע.
4. הגורם: במשרד האהבה אובריין מענה אותו עד שהוא רואה חמש אצבעות כשמראים לו ארבע; בחדר 101, מול כלוב החולדות, הוא בוגד בג'וליה.
5. אחרי: שותה ג'ין בבית הקפה "עץ הערמון", כותב "2+2=5", אדיש לג'וליה, ובסוף אוהב את האח הגדול.
6. הסתייגות ומשמעות: היו בו מראש זרעים של פטליזם ("אנחנו המתים"). המשטר אינו מסתפק בציות - הוא משנה את האדם מבפנים. זו האזהרה של הרומאן.
עמדה: כן. וינסטון עובר שינוי ניכר, אבל זה שינוי כפוי והרסני, לא התפתחות. בתחילה הוא מורד בסתר: כותב ביומן נגד האח הגדול, מחפש את העבר (החנות של מר צ'רינגטון), מנהל רומן עם ג'וליה ומצטרף ל"אחווה", ומאמין באמת האובייקטיבית ("שתיים ועוד שתיים הם ארבע"). במשרד האהבה: עינויים בידי אובריין, "חינוך מחדש", וחדר 101, שבו הוא בוגד בג'וליה. בסוף הוא אדם ריק, שותה ג'ין בבית הקפה "עץ הערמון", כותב "2+2=5", אדיש לג'וליה, ובסיום אוהב את האח הגדול. הסתייגות: היו בו מראש זרעים של פטליזם ("אנחנו המתים"). המשמעות: המשטר אינו מסתפק בציות אלא משנה את האדם מבפנים.
3. ג'וליה, אובריין ודמויות המשנה
ג'וליה, אובריין ודמויות המשנה
כל דמות ב"1984" מראה צד אחר של העולם: מי מורד, מי משתף פעולה, ומי רק נראה כמו חבר. הרבה פעמים הדמות היא בדיוק ההפך ממה שווינסטון חשב עליה.
במדויק: ג'וליה - האהובה של וינסטון; מורדת למען החיים וההנאה, בלי עניין באידאולוגיה. אובריין - איש המפלגה הפנימית שווינסטון בוטח בו, ומתגלה כחוקר שמענה אותו. מר צ'רינגטון - בעל החנות, שמתגלה כאיש משטרת המחשבות. פרסונס - השכן הנאמן למפלגה, שבתו מלשינה עליו. סיים - העובד על מילון השפה החדשה, שנעלם. בתשובה על דמות כותבים מה היא עושה, איך היא מאופיינת, ומה היא מראה על המשטר.
השאלה הכללית על קרבה בין דמויות נשאלה פעמיים (חורף תשפ"ד, קיץ תשפ"ו), והתשובות באתר ענו עליה על פי וינסטון וג'וליה. גם השאלה על ציר האהבה (קיץ תשפ"ה) עוסקת בקשר הזה.
הדמויות
שלבי הקשר בין וינסטון לג'וליה
שתי דרכים למרוד
שאלה על קשר בין שתי דמויות שמבקשת השפעה על "כל אחת מהן" דורשת לכתוב על כל דמות בנפרד. על ג'וליה: בעקבות וינסטון היא נגררת למרד פוליטי שאין לה בו עניין, נעצרת, ובפגישה האחרונה אומרת שגם היא בגדה בו.
אובריין ומר צ'רינגטון הם שתי דמויות של קרבה מדומה: וינסטון בוטח בהם, ושניהם מתגלים כאנשי המשטר. אל תתארו את אובריין כמורד או את צ'רינגטון כבעל חנות תמים בלי להוסיף מה מתגלה עליהם.
דוגמה - תחילת הקשר בין וינסטון לג'וליה והשפעתו
כיצד התחיל הקשר בין שתי דמויות מרכזיות ברומאן או בנובלה שלמדתם? הסבירו והדגימו כיצד השפיע הקשר בין הדמויות האלה על חייה ועל גורלה של כל אחת מהן.
1. שני חלקים: איך התחיל הקשר; ואיך הוא השפיע על חייה ועל גורלה של כל אחת מהדמויות - כל דמות בנפרד.
2. הבחירה: "1984" מאת ג'ורג' אורוול - וינסטון סמית' וג'וליה.
3. תחילת הקשר: וינסטון חושד שג'וליה, מהמחלקה לספרות ופעילה בליגה נגד המין, היא מרגלת. במסדרון היא נופלת על זרועה הפגועה ומעבירה לו פתק: "אני אוהבת אותך". אחרי פגישה בכיכר הם נפגשים בכפר, מחוץ לטלמסכים.
4. ההשפעה על וינסטון: האהבה מחייה אותו - בריאות, שמחה, תחושת מרד. הם שוכרים חדר מעל החנות של מר צ'רינגטון ופונים לאובריאן כדי להצטרף ל"אחווה".
5. ההשפעה על ג'וליה: המרד שלה אישי ונהנתני; בעקבות וינסטון היא נכנסת למרד פוליטי שאין לה בו עניין.
6. הגורל של שניהם: מעצר (צ'רינגטון הוא איש משטרת המחשבות), עינויים במשרד האהבה; בחדר 101 וינסטון בוגד בג'וליה, וגם היא בגדה בו. בפגישתם האחרונה הם זרים, ווינסטון אוהב את האח הגדול.
"1984" (ג'ורג' אורוול): וינסטון סמית' וג'וליה. תחילת הקשר: וינסטון חושד בג'וליה, נערה מן המחלקה לספרות ופעילה בליגה נגד המין, שהיא מרגלת; במסדרון היא נופלת על זרועה הפגועה ומעבירה לו פתק: "אני אוהבת אותך"; אחרי פגישה בכיכר הם נפגשים בכפר, מחוץ לטלמסכים. ההשפעה על וינסטון: האהבה מחייה אותו - בריאות, שמחה, תחושה של מרד; הם שוכרים חדר מעל החנות של מר צ'רינגטון ופונים לאובריאן כדי להצטרף ל"אחווה". ההשפעה על ג'וליה: המרד שלה אישי ונהנתני; בעקבות וינסטון היא נכנסת למרד פוליטי שאין לה בו עניין. הגורל: הקשר מוביל למעצר (צ'רינגטון הוא איש משטרת המחשבות) ולעינויים במשרד האהבה; בחדר 101 וינסטון בוגד בג'וליה, וגם היא בגדה בו. בפגישתם האחרונה הם זרים, ווינסטון אוהב את האח הגדול.
4. סמלים ומוטיבים: משקולת הזכוכית, החדר וחדר 101
סמלים, מוטיבים וניגודים ב"1984"
ב"1984" חפצים ומקומות קטנים נושאים משמעות גדולה: משקולת זכוכית, חדר שכור, חדר בבית סוהר. מה שקורה להם מספר את מה שקורה לווינסטון.
במדויק: סמל הוא חפץ, מקום או דמות שמייצגים רעיון; מוטיב הוא פרט שחוזר ביצירה. בתשובה על סמל ב"1984" כותבים: (1) איפה הוא מופיע בעלילה; (2) מה הוא מבטא; (3) מה קורה לו - כמעט כל סמל של עבר, יופי או פרטיות נהרס, ובזה נבנית המשמעות: המשטר מוחק את כל מה שהופך אדם לאדם.
המושגים עצמם (סמל, מוטיב, ניגוד) נמצאים בשיעורי המושגים של הרומאן. בשאלה על "בהלה ורתיעה" (חורף תשפ"ד) התשובה באתר משתמשת במשקולת שמתנפצת כדי להראות שגם התקווה נמחצת.
הסמלים והמוטיבים
ניגודים
בשאלה על סמל כותבים לא רק מה הוא מסמל, אלא גם מה קורה לו. המשקולת שמתנפצת והחדר שמתגלה כמלכודת הם חלק מהמשמעות: כל סמל של עבר, יופי או פרטיות נהרס.
"המקום שאין בו חושך" נשמע כמו הבטחה, אבל בסוף מתברר שאלה תאי משרד האהבה המוארים תמיד. זו אירוניה, ולא סמל של תקווה.
דוגמה - תרומת סיפור האהבה למשמעות הרומאן
1984 / ג'ורג' אורוול
אחד מצירי העלילה העיקריים של הרומאן "1984" הוא סיפור אהבה.
הסבירו את התרומה של ציר עלילה זה לבניית משמעות הרומאן. הדגימו את דבריכם.
1. מה השאלה מבקשת: להסביר מה סיפור האהבה מגלה על המשטר, על האדם ועל המרד, ולהדגים. בלי מספר - לפחות שתי תרומות שונות.
2. אהבה כמעשה פוליטי: המפלגה מדכאת את האהבה (האבנט של ליגת הנוער נגד המין; קתרין, שראתה במין חובה למפלגה). לכן הקשר עם ג'וליה הוא מרד.
3. אהבה כמרחב פרטי וכזיכרון - בעזרת הסמלים: הכפר והקיכלי, החדר מעל החנות, הקפה והסוכר האמיתיים, משקולת הזכוכית - האהבה מחזירה עבר, יופי ותקווה.
4. נאמנות פרטית: לצד ג'וליה וינסטון נזכר באמו, שהגנה על אחותו אחרי שחטף ממנה את השוקולד.
5. ניגוד בין האוהבים: ג'וליה מורדת למען ההנאה (נרדמת כשהוא קורא את הספר של גולדשטיין); וינסטון בשם האמת.
6. השבירה: החדר היה מלכודת; בחדר 101 וינסטון דורש שיעשו זאת לג'וליה; אחרי השחרור כל אחד מודה שבגד בשני; בסוף האהבה מופנית אל האח הגדול. כך הרומאן מראה שאין גבול לשלטון הטוטליטרי.
סיפור האהבה בין וינסטון לג'וליה הוא הלב האנושי של המרד, והוא גם מה שהמשטר שובר לבסוף; לכן הוא מראה עד כמה עמוק השלטון הטוטליטרי חודר. אהבה כמעשה פוליטי: המפלגה מדכאת את המיניות ואת האהבה (האבנט של ליגת הנוער נגד המין, הנישואים לקתרין), ולכן הקשר עם ג'וליה הוא מרד. אהבה כמרחב פרטי וכזיכרון: הפגישה בכפר, הקיכלי השר, החדר מעל החנות של מר צ'רינגטון, הקפה והסוכר האמיתיים, משקולת הזכוכית - האהבה מחזירה לווינסטון עבר, יופי ותקווה. נאמנות פרטית: וינסטון נזכר באמו, שהגנה על אחותו אחרי שחטף ממנה את השוקולד. ניגוד בין האוהבים: ג'וליה מורדת למען הנאתה, וינסטון בשם האמת. השבירה: החדר היה מלכודת; בחדר 101 וינסטון דורש שיעשו את זה לג'וליה, אחרי השחרור כל אחד מודה שבגד בשני, ובסוף וינסטון אוהב את האח הגדול - אהבה מכוונת אל המפלגה במקום אל אדם.
5. הסיום והאזהרה: "1984" והקורא בימינו
הסיום והאזהרה
הסיום של "1984" הוא מהסיומים הקשים בספרות: המורד לא מנצח, וגם לא מת כגיבור - הוא פשוט מפסיק להיות מורד. בגלל זה הבגרות שואלת עליו שוב ושוב: האם הוא פסימי, האם יש בו נחמה, ומה הוא אומר לנו היום.
במדויק: בסיום וינסטון המשוחרר יושב בבית הקפה "עץ הערמון", שותה ג'ין, כותב "2+2=5" באבק על השולחן, פוגש את ג'וליה בפגישה קרה שבה שניהם מודים שבגדו זה בזה, וכשהוא שומע על ניצחון במלחמה - הוא אוהב את האח הגדול. הקונפליקט בין הפרט למשטר "נפתר" בניצחון גמור של המשטר, והבעיות (השליטה והשקר) נשארות בעינן. לכן הסיום הוא אזהרה: עתיד שאפשר להזהיר מפניו הוא עתיד שאפשר עוד למנוע.
אחרי העלילה בא נספח על עקרונות השפה החדשה, שכתוב בלשון עבר. יש קוראים שרואים בכך רמז שהמשטר נפל (חורף תשפ"ו, סעיף ב).
פסימיות ונחמה
"1984" וימינו
שאלת "לדעתכם" על הרומאן ועל ימינו
1. עמדה מאוזנת: כן, לא, או "בחלקם" - במשפט הראשון.
2. לכל מאפיין: הפרט ברומאן ← הדוגמה מהמציאות ← מה דומה.
3. ההבדל: מה יש בימינו שאין בעולם של "1984" (או להפך).
4. סיום: הקשר למטרת האזהרה של הרומאן.
כשיש סעיף "פסימי" וסעיף "נחמה", התשובות לא צריכות לסתור זו את זו: בעלילה המשטר מנצח, והנחמה נמצאת מחוץ לגורלו של וינסטון - בפרולים, בנספח, ובקורא.
בשאלה על הסיום כותבים את מה שקורה אחרי חדר 101: בית הקפה, "2+2=5", הפגישה עם ג'וליה והאהבה לאח הגדול. חדר 101 הוא השיא, לא הסיום.
דוגמה א - כתב אשמה פסימי, והאם יש נחמה
1984 / ג'ורג' אורוול
ענו על שני הסעיפים א–ב.
א. אפשר לראות ברומאן "1984" כתב אשמה פסימי כנגד העוול שהמשטר עלול לגרום לאזרחיו.
הסבירו והדגימו קביעה זו.
ב. האם לדעתכם יש ברומאן גם נחמה?
הסבירו והדגימו את דבריכם.
1. א - שני חלקי הקביעה: "כתב אשמה" - להראות סוגי עוול; "פסימי" - להראות שאין מוצא.
2. א - העוול: שלילת הפרטיות (המסכים, משטרת המחשבות, בתו של פרסונס); שלילת האמת והזיכרון (משרד האמת, סיים והשפה החדשה, וסיים נעלם); שלילת הרגש (שתי דקות השנאה, ליגת הנוער נגד המין, חדר 101).
3. א - הפסימיות: מר צ'רינגטון הוא איש משטרת המחשבות, אובריין הוא המענה, ובסיום וינסטון אוהב את האח הגדול.
4. ב - עמדה: יש נחמה, אבל חלקית, ובעיקר מחוץ לגורלו של וינסטון.
5. ב - ביסוס: הפרולים והאישה השרה; האהבה וזיכרון האם; הנספח בלשון עבר.
6. ב - הסתייגות: בעלילה המשטר מנצח; הנחמה העיקרית היא שהרומאן הוא אזהרה. כך סעיף ב אינו סותר את סעיף א.
א. הקביעה נכונה: הרומאן מאשים את המשטר הטוטליטרי בעוול כלפי האזרח בכל תחומי החיים, והאשמה פסימית כי המשטר מנצח. עוול 1, שלילת הפרטיות: המסכים בבתים ובמשרדים, משטרת המחשבות, ילדים שמלשינים על הוריהם (בתו של פרסונס). עוול 2, שלילת האמת והזיכרון: וינסטון משכתב במשרד האמת ידיעות ישנות; השפה החדשה נועדה לצמצם את המחשבה (סיים, שמסביר זאת, נעלם). עוול 3, שלילת הרגש והאהבה: שתי דקות השנאה, ליגת הנוער נגד המין, ושבירת האהבה בחדר 101. הפסימיות: המרד נידון מראש - מר צ'רינגטון הוא איש משטרת המחשבות, אובריין הוא המענה, ובסיום וינסטון אוהב את האח הגדול.
ב. יש ברומאן נחמה, אבל היא חלקית ונמצאת בעיקר מחוץ לגורלו של וינסטון: הפרולים (אם יש תקווה, היא בפרולים; האישה ששרה בחצר מסמלת חיוניות); רגעים של אנושיות (האהבה לג'וליה וזיכרון האם); הנספח בלשון עבר, שיש קוראים שרואים בו רמז שהמשטר נפל. הסתייגות: בתוך העלילה המשטר מנצח; הנחמה העיקרית היא שהרומאן הוא אזהרה - עתיד שאפשר להזהיר מפניו הוא עתיד שאפשר למנוע.
דוגמה ב - הדיסטופיה כאזהרה, והאם היא מתקיימת בימינו
1984 / ג'ורג' אורוול
ענו על שני הסעיפים א–ב.
א. אחת מן המטרות של דיסטופיה היא להזהיר מפני קטסטרופה שעלולה להתרחש בעתיד.
כיצד לדעתכם באה לידי ביטוי מטרה זו ברומאן הדיסטופי "1984"? הסבירו את דבריכם, ובססו אותם על שלוש דוגמאות מן הרומאן.
ב. לדעתכם, האם מאפיינים דיסטופיים המתוארים ברומאן "1984" מתקיימים בימינו? הסבירו והדגימו את דבריכם.
1. א - בדיוק שלוש דוגמאות, ולכל אחת: הפרט ברומאן וממה הוא מזהיר.
2. א - מעקב: המסכים, משטרת המחשבות, ילדי פרסונס - חברה בלי פרטיות היא חברה בלי חירות.
3. א - שליטה בעבר ובשפה: משרד האמת, אנשים שנמחקים מהרשומות, השפה החדשה - מי ששולט בעבר ובשפה שולט במחשבה.
4. א - ריסוק האדם: המעצר, משרד האהבה, חדר 101, האהבה לאח הגדול - המשטר משמיד את האישיות.
5. ב - בדרך של שאלת "לדעתכם" על ימינו: עמדה מאוזנת; מעקב ושליטה במידע - כל אחד מקושר לפרט ברומאן ולדוגמה מהמציאות; וההבדל: בדמוקרטיה אפשר לבקר את השלטון.
א. הרומאן מזהיר מפני חברה טוטליטרית שבה השלטון שולט בכל תחומי החיים, כהקצנה של מגמות שהיו קיימות בזמן הכתיבה. דוגמה 1 - מעקב ושלילת הפרטיות: המסכים בכל בית ומשרד, משטרת המחשבות, ילדים מלשינים על הוריהם (פרסונס); האזהרה: חברה בלי פרטיות היא חברה בלי חירות. דוגמה 2 - שליטה בעבר ובשפה: וינסטון משכתב ידיעות במשרד האמת, אנשים "מאודים" ונמחקים מן הרשומות, והשפה החדשה מצמצמת את אוצר המילים; האזהרה: מי ששולט בעבר ובשפה שולט במחשבה. דוגמה 3 - ריסוק האדם: וינסטון נעצר, מעונה בידי אובריאן במשרד האהבה, ובחדר 101 בוגד בג'וליה; בסוף הוא אוהב את האח הגדול; האזהרה: משטר כזה אינו מסתפק בציות אלא משמיד את האישיות.
ב. חלק מן המאפיינים מתקיימים בימינו, אבל לא במלואם ולא בכל מקום: מעקב (מצלמות ברחובות, איסוף מידע ברשתות ובטלפונים, ובמשטרים לא דמוקרטיים - מעקב ממשלתי); שליטה במידע (מידע כוזב ותעמולה, צנזורה במדינות מסוימות). ההבדל: בחברות דמוקרטיות יש עיתונות חופשית, בתי משפט ובחירות, שמאפשרים לבקר את השלטון; ולכן הרומאן נשאר אזהרה רלוונטית.