מבחן מה"ט לימודי מבנים 90419 - קיץ 2024 מועד ב'
אדריכלות ועיצוב פנים · סמל 90419 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בלימודי מבנים, קיץ 2024 מועד ב', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 5 שאלות:
שאלה 1 חובה – 40 נקודות.
שאלה 2 חובה – 30 נקודות.
שאלות 3-5 יש לענות על 2 שאלות בלבד, ערך כל שאלה – 15 נקודות.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. כל חומר עזר למעט מחשב מכל סוג.
2. מחשבון עם אחוזים (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
3. ת"י 466.
שאלה 1 · תכנון תקרת צלעות לבית מגורים: עמודים וקורות סמויות
בתרשים מספר 1א' מסורטטת תוכנית קומת קרקע של בית מגורים בן קומה אחת.
בתרשים מספר 1ב' מסורטטת התוכנית של תקרת קומת הקרקע עם גגון מעל הכניסה.
הגגון והתקרה באותו מפלס.
הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים למעט קירות הממ"ד העשויים מבטון.
כל העמודים המתוכננים, בבית, יהיו במידות 20/40 ס"מ. את העמודים ניתן למקם בקירות החוץ בהיקף הבית וגם בפנים הבית.
ניתן למקם את העמודים גם במחיצות ולאפשר להם לבלוט מהמחיצה.
אפשר לתכנן קורות בולטות (תחתונות או עליונות) רק בקירות החוץ בהיקף הבית.
נתון שעובי התקרה המקשית של הממ"ד ייקבע לפי עובי תקרת קומת הקרקע. אין צורך לתכנן את תקרת הממ"ד.
עומס שימושי: 1.5 ק"נ למ"ר (0.15 טון למ"ר).
עומס קבוע נוסף למשקלה העצמי של התקרה: 4.5 ק"נ למ"ר (0.45 טון למ"ר).
משקל מרחבי של בלוקים לתקרת צלעות: 5.0 ק"נ למ"ק (0.5 טון למ"ק).
סוג הבטון ב-30, האגרגט גירי.
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי ציון היחידות יוריד ציון.
דרוש:


החליטו על מיקום העמודים בהיקף הבית ובתוך שטח הדירה.
סמנו, בתרשים מספר 1א', את מיקום העמודים שבחרתם.
סרטטו את העמודים בקנ"מ 1:100. מספרו את כל העמודים.
העתיקו, לתרשים מספר 1ב', את העמודים שסימנתם בתרשים מספר 1א', בקנ"מ 1:100 כולל מספור העמודים.
על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את הקורות הפנימיות שבחרתם (הקפידו לסרטט את ציר הקורות).
חלקו, באופן ברור, את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות מתאימות, תנו שם לכל סכמה סטטית, קבעו את כוון המתיחה של התקרה ובחרו את סוג התקרה המתאים. נמקו את בחירתכם.
סרטטו, במחברת, את הסכמות הסטטיות של התקרה.
סרטטו, במחברת, את הסכמות הסטטיות של הקורות הפנימיות.
על פי הסכמות הסטטיות שקבעתם, בחרו את שעל פיו הייתם מתכננים את עובי התקרה.
אם בחרתם לתכנן תקרת צלעות: נתון שרוחב הצלע הוא 15 ס"מ.
חשבו את העובי המינימלי של התקרה על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.
סרטטו את חתך התקרה עם העובי שחישבתם.
חשבו את העומס המועבר מהתקרה לכל קורה פנימית שבחרתם (ללא משקל עצמי של הקורה).
חשבו את הרוחב המינימלי על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466 (של כל קורה פנימית שבחרתם).
על גבי תרשים מספר 1ב', רשמו את ממדי הקורות הפנימיות שחישבתם.
על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את פרטי הזיון המתאימים לתקרה.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
19 עמודים 20/40 ס"מ: בפינות הבית, בקירות החוץ בין החלונות, ובצמתי המחיצות על הקווים , ו- (ס"מ מהפאה המערבית). קירות הבטון של הממ"ד משמשים סמכים.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
שאלת תכנון פתוחה. הפתרון שלהלן הוא פתרון תקין אחד מתוך כמה. כל פתרון מתקבל אם הוא עומד בדרישות האלה: כל העמודים 20/40 ס"מ; עמוד נמצא בקיר חוץ, בקיר פנימי או במחיצה (מותר לו לבלוט מהמחיצה), ולא בתוך חלון, דלת או פיר; קורות בולטות (תחתונות או עליונות) רק בקירות החוץ שבהיקף הבית, ובפנים הבית קורות סמויות בעובי התקרה בלבד; לכל קורה סמויה יש סמכים קרובים מספיק כדי שהרוחב שלה יישאר סביר; לכל זיז יש תקרה מאחוריו שמאזנת אותו; וקירות הבטון של הממ"ד יכולים לשמש סמך.
מבוקש: למקם את העמודים בהיקף הבית ובתוכו, ולמספר אותם.
קריאת תרשים 1א. מודדים מהפאה החיצונית המערבית מזרחה ו- מהפאה החיצונית הצפונית דרומה (ס"מ).
•האגף המערבי (חדר רחצה, חדר ההורים, חדר הארונות, הכביסה והמקלחת) ברוחב 325 ס"מ ובגובה 1310 ס"מ. הקיר הצפוני של החלק הראשי נמצא ב- עד 220.
•המטבח והסלון הם חלל פתוח אחד: עד 1230 בתחום עד 620, ו- עד 1050 בתחום עד כ-1180. אין בו קיר שאפשר להסתיר בו עמוד.
•מחיצות של 10 ס"מ שאפשר להכניס בהן עמוד בולט: הקו עד 490 (בין חדר ההורים והמסדרון לבין המטבח והסלון, עם מעבר פתוח בערך בין ל-), הקו עד 315 (בין חדר הארונות, הכביסה והמקלחת לבין המסדרון), והקו עד 620 (בין חדר ההורים לחדר הארונות ולמסדרון).
•הממ"ד ( עד 690, עד 1700) בנוי מקירות בטון, ואלה סמכים בעצמם.
•הגגון ( עד 1250, עד 1310) הוא שטח פתוח בלי קירות מתחתיו, ולכן הוא יהיה זיז מהקיר המזרחי של הסלון.
•הפתחים בקירות החוץ שיש להיזהר מהם: בקיר המערבי חלונות בערך ב- עד 340, 440 עד 535, 965 עד 1020 ו-1090 עד 1195, ודלת שירות של חדר הכביסה בערך ב- עד 940; בקיר הצפוני חלון ב- עד 866; בקיר המזרחי של המטבח חלון ב- עד 521; בקיר המזרחי של הסלון חלון בערך ב- עד 810 ודלת כפולה בערך ב- עד 1165.
1. עמוד בכל פינה של הבית, ובכל מפגש שבו נשענת קורה.
2. בתוך הבית - רק בצמתים של מחיצות (מחיצה שפוגשת מחיצה), כך שהעמוד מוסתר ברובו בקירות ובולט מעט.
3. בכל עמוד בודקים מול שרשראות המידות שאינו נכנס לחלון, לדלת או לפיר המסומן ב-X.
4. העמודים יוצרים שלושה קווי סמך פנימיים בכיוון צפון-דרום (, , ), כי התקרה תימתח מזרח-מערב (סעיף ג).
רשימת העמודים (מרכז העמוד; הצלע של 40 ס"מ לאורך הקיר או המחיצה):
•ע3 (מ- עד 230), ע8 (595 עד 635) וע13 (810 עד 850) נמצאים בקטעי קיר מלאים של הקיר המערבי. ע13 נמצא בקטע הקיר שבין חלון חדר ההורים (עד 535) לדלת השירות של חדר הכביסה (מ-862), ולכן הוא מוזז מעט צפונה מציר המחיצה () - כך הוא אינו נוגע במשקוף הדלת.
•ע5 וע6 בקיר הצפוני מחוץ לחלון ( עד 866).
•ע16 (מ- עד 920) נמצא בקטע הקיר המלא בין החלון (עד כ-810) לדלת הכפולה (מכ-985).
•ע15 (מ- עד 1050) נמצא בקטע המחיצה שמדרום למעבר שבין המסדרון לסלון (המחיצה ממשיכה מ-), ולא בתוך המעבר.
•ע18 נמצא בקיר המזרחי, מחוץ לפיר המסומן ב-X ( עד 1053), ולא בתוכו.
•באזור הממ"ד אין עמודים: קירות הבטון שלו נושאים את קצות הקורות.
תשובה: 19 עמודים 20/40 ס"מ (ע1 עד ע19 בטבלה): בפינות הבית, בקירות החוץ בין החלונות, ובצמתי המחיצות על שלושה קווים פנימיים, , ו-. קירות הממ"ד משמשים סמכים.
סעיף ב
19 העמודים מועתקים לתרשים 1ב באותם מקומות ובאותו מספור; בגגון ובממ"ד אין עמודים.
זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.
מבוקש: להעתיק את העמודים עם המספור לתרשים 1ב.
1. מעבירים את כל 19 העמודים באותם מקומות בדיוק: הקווים הרציפים של תרשים 1ב הם קווי המתאר של התקרה, והקווים המקווקווים הם הפאות הפנימיות של קירות החוץ. נעזרים במידות 325/925, 200/420/690/390 ו-200/870/180, שזהות בשני התרשימים.
2. בתחום הגגון (המלבן עד 1250, עד 1310) אין עמודים: הגגון זיז.
3. בתחום תקרת הממ"ד אין עמודים; קירות הממ"ד מסומנים בתרשים 1ב בקווקוו האלכסוני, והם סמכים.
4. ליד כל עמוד רושמים את אותו מספר (ע1 עד ע19), ומסרטטים אותו בקנ"מ 1:100: מלבן של 2/4 מ"מ.
תשובה: 19 העמודים מועתקים לתרשים 1ב באותם מקומות ועם אותם מספרים; בגגון ובממ"ד אין עמודים.
סעיף ג
תקרת צלעות, מתיחה מזרח-מערב. קורות פנימיות סמויות: ק-1 (), ק-2 (), ק-3 ( במטבח). סכמות: S1 (305), S2 (475, 575, 180), S3 (300, 175, 575, זיז 190), S4 (380, רתום בממ"ד).
זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.
מבוקש: הקורות הפנימיות עם הצירים שלהן, החלוקה לאזורים וסכמות, כיוון המתיחה וסוג התקרה, עם נימוק.
שלב 1: סוג התקרה - תקרת צלעות. החלל של המטבח והסלון רחב (575 ס"מ בין קווי הסמך) ואין בו קירות. בתקרה מקשית בעובי שמתאים למפתח כזה המשקל העצמי גדול; בתקרת צלעות הבלוקים הקלים (5.0 ק"נ למ"ק) מחליפים את הבטון באזור המתוח, והתקרה קלה בהרבה. בנוסף, בפנים הבית אסור לתכנן קורות בולטות, ולכן כל הקורות הפנימיות סמויות. תקרה עבה יחסית (צלעות) מאפשרת קורות סמויות גבוהות יותר, כלומר צרות יותר.
1. בכיוון הזה יש קווי סמך טבעיים בכיוון צפון-דרום: הקיר המערבי (), המחיצות ו-, והקיר המזרחי של הסלון ().
2. הגגון הוא זיז מזרחה מהקיר המזרחי של הסלון. בכיוון מזרח-מערב הצלעות של הסלון ממשיכות ישר לתוך הגגון, והשדה של הסלון שמאחוריו מאזן אותו. בכיוון צפון-דרום הגגון היה זיז בניצב לצלעות, בלי המשכיות.
3. בכיוון צפון-דרום המפתח של הסלון היה כ-680 ס"מ (מ- ועד הממ"ד), גדול יותר.
בקירות החוץ יש קורות היקפיות תחתונות (מותר): הקיר המערבי (ע1, ע3, ע8, ע13, ע17), הקיר המזרחי של המטבח (ע7, ע12), והקיר המזרחי של הסלון וחדר השינה (ע11, ע16, ע18, ע19), שהיא ההמשך של ק-3. לאורך הקירות הצפוניים והדרומיים עוברות קורות שפה, מקבילות לצלעות.
שלב 4: האזורים והסכמות (המפתחים בין צירי הסמכים):
תקרת הממ"ד אינה מתוכננת כאן; עוביה כעובי התקרה.
הסימון על תרשים 1ב. מסרטטים את צירי ק-1, ק-2, ק-3 בקו נקודה; מסמנים את גבולות האזורים S1 עד S4; בכל אזור חץ דו-ראשי בכיוון מזרח-מערב והכיתוב "צלעות".
תשובה: תקרת צלעות בכל הבית, מתיחה מזרח-מערב. קורות פנימיות סמויות: ק-1 (), ק-2 (), ק-3 (, במטבח). ארבע סכמות: S1 (305), S2 (475, 575, 180), S3 (300, 175, 575, זיז 190), S4 (380, רתום בממ"ד).
סעיף ד
תקרה: S1 - 305; S2 - 475, 575, 180; S3 - 300, 175, 575 וזיז 190; S4 - 380 רתום בממ"ד. קורות: ק-1 נמשכת 405/415/270 (ע5, ע10, ע15, קיר הממ"ד); ק-2 נמשכת 230/455 (ע9, ע14, קיר הממ"ד); ק-3 שדה 420 (ע6, ע11) שנמשך לקורה החיצונית.
זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.
מבוקש: הסכמות הסטטיות של התקרה ושל הקורות הפנימיות. בכל סכמה: קו אופקי, משולש בכל סמך פרקי, קיר מקווקו בקצה רתום, שם לכל סמך ומפתח לכל שדה. העומס בכולן מפורס אחיד.
סכמות התקרה (רצועה של צלע אחת, מפתחים בס"מ):
הערות לסוגי הסמכים:
1. הקורות והקירות שהצלעות עוברות מעליהם הם סמכים פרקיים.
2. ב-S4 הצלעות נמשכות לתוך תקרת הממ"ד (באותו עובי), ולכן הקצה הזה נחשב רתום.
3. ב-S3 הגגון הוא זיז של ס"מ מציר הקיר המזרחי של הסלון.
סכמות הקורות הפנימיות (מפתחים בין צירי הסמכים, בס"מ):
חישוב המפתחים: ק-1: , , . ק-2: , . ק-3: .
תשובה: תקרה: S1 (305), S2 (475, 575, 180), S3 (300, 175, 575, זיז 190), S4 (380, רתום בממ"ד). קורות: ק-1 נמשכת 405/415/270, ק-2 נמשכת 230/455, ק-3 שדה 420 שנמשך לקורה החיצונית.
סעיף ה
ס"מ (זיז הגגון). , , , הגובה הדרוש 22.2 ס"מ; נבחר 25 ס"מ: בלוק 20 וטבלה 5, צלעות 15 כל 65 ס"מ.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
מבוקש: לבחור את הקובע, לחשב את העובי המינימלי של תקרת הצלעות לפי דרישת הכפף של ת"י 466, ולסרטט את החתך.
המקדם : שדה פשוט ; שדה קצה שנמשך מצד אחד ; שדה פנימי שנמשך משני הצדדים ; שדה שקצהו ממשיך בזיז - מפחיתים ; זיז .
הקובע: הזיז של הגגון, ס"מ.
שלב 2: העובי לפי דרישת הכפף. התנאי:
• לבטון ב-30 ואגרגט גירי, עם ב-.
• - מקדם לחתך T, נקרא מהטבלה של ת"י 466 לפי ו-.
1. הנחה ראשונית: ס"מ. בוחרים בלוק ס"מ וטבלה עליונה ס"מ: ס"מ. בלוקי המילוי ברוחב 50 ס"מ (הנחה, הרוחב אינו נתון), והצלע 15 ס"מ, ולכן המרחק בין צירי הצלעות ס"מ.
2. המשקל העצמי למ"ר:
•טבלה:
•צלע:
•בלוקים:
•סך הכול:
3. עומס השירות: ().
4.
5. : , ; מהטבלה .
6. הגובה הדרוש: ס"מ ס"מ. מתאים.
7. בדיקה שגובה קטן יותר אינו מספיק, ס"מ (בלוק 15 וטבלה 5): , , , והגובה הדרוש ס"מ . לא מספיק.
שלב 3: חתך התקרה. טבלה עליונה 5 ס"מ; מתחתיה צלעות ברוחב 15 ס"מ ובגובה 20 ס"מ, כל 65 ס"מ; בין הצלעות בלוקים 50/20; גובה כולל 25 ס"מ. בתחתית כל צלע שני מוטות זיון ראשי וחישוקים, ובטבלה רשת. ליד הקורות הסמויות ובשורש הגגון רצועה מלאה בלי בלוקים.
תשובה: ס"מ (זיז הגגון). עובי תקרת הצלעות 25 ס"מ: בלוק 20 וטבלה 5, צלעות 15 כל 65 ס"מ; הגובה הדרוש לפי הכפף 22.2 ס"מ.
סעיף ו
ק-1: 57.8 kN/m בשדה הראשון, 47.7 kN/m בשאר - רוחב 87 ס"מ (90/25), ו-40/25 בשאר; ק-2: 24.5 kN/m - 52 ס"מ (55/25); ק-3: 48.2 kN/m - 81 ס"מ (85/25).
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
מבוקש: העומס מהתקרה לכל קורה פנימית (בלי משקל עצמי של הקורה), והרוחב המינימלי של כל קורה לפי דרישת הכפף.
שלב 1: העומס מהתקרה. (סעיף ה). העומס על הקורה הוא כפול "רוחב ההשפעה": מכל שדה סמוך לוקחים חלק מהמפתח שלו.
•משדה פנימי, או משדה פשוט: .
•משדה קצה, אל הסמך הפנימי שלו: (המשכיות מגדילה את התגובה בסמך הפנימי).
•שדה קצר מאוד ליד שדה ארוך (175 ליד 575, 180 ליד 575): השדה הארוך מושך אליו כמעט את כל העומס של השדה הקצר, ולכן לוקחים את השדה הקצר במלואו (), והשדה הארוך מתנהג כשדה קצה (). זה בצד הבטוח.
שלב 2: הרוחב המינימלי. הקורות סמויות, ולכן הגובה שלהן הוא עובי התקרה, ס"מ. מדרישת הכפף:
, ומתוך (עם ב- ו- במטרים):
המפתח השקיל של כל שדה: שדה קצה , שדה פנימי .
ב-ק-3 לקחנו ולא , כי הקורה נמשכת מעבר ל-ע11 בקורה החיצונית של הקיר המזרחי.
שלב 3: הבחירה. רוחב מינימלי מעשי של קורה סמויה 40 ס"מ; מעגלים כלפי מעלה ל-5 ס"מ.
•ק-1: בשדה הראשון 90/25; בשדות 2 ו-3 די ב-40/25.
•ק-2: 55/25 (קובע השדה של 455 ס"מ).
•ק-3: 85/25.
תשובה: העומסים מהתקרה: ק-1 - 57.8 kN/m בשדה הראשון ו-47.7 kN/m בשאר; ק-2 - 24.5 kN/m; ק-3 - 48.2 kN/m. רוחב מינימלי (גובה 25 ס"מ): ק-1 - 87 ס"מ בשדה הראשון (נבחר 90/25) ו-40/25 בשאר; ק-2 - 52 ס"מ (נבחר 55/25); ק-3 - 81 ס"מ (נבחר 85/25).
סעיף ז
ק-1 90/25 (ו-40/25 מדרום ל-ע10), ק-2 55/25, ק-3 85/25 - כולן סמויות. זיון: תחתון בצלעות, עליון מעל הקורות ובגגון (מעוגן כ-2 מ' בשדה הסלון), רצועות מלאות לאורך הקורות ובשורש הגגון, צלע חלוקה בשדות של 575 ס"מ, רשת בטבלה.
זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.
מבוקש: לרשום את ממדי הקורות הפנימיות על תרשים 1ב ולסרטט את פרטי הזיון של התקרה.
ממדי הקורות על התרשים (ליד ציר כל קורה):
•ק-1: "ק-1 90/25" בין ע5 ל-ע10, ו-"40/25" בין ע10 לקיר הממ"ד.
•ק-2: "ק-2 55/25" בין ע9 לקיר הממ"ד.
•ק-3: "ק-3 85/25" בין ע6 ל-ע11.
•ליד כל קורה כותבים "סמויה", כי היא בעובי התקרה ואינה בולטת.
פרטי הזיון של תקרת הצלעות (מסרטטים בחתך לאורך צלע, בכיוון מזרח-מערב):
1. זיון תחתון בצלעות: בכל צלע שני מוטות לאורך כל שדה, מסמך לסמך, ונכנסים אל הקורות הסמויות והקורות ההיקפיות.
2. זיון עליון מעל הסמכים הפנימיים: מעל ק-1, ק-2 ו-ק-3 מוטות עליונים בכל צלע, באורך של כרבע מהשדה הגדול הסמוך לכל צד, כי שם המומנט שלילי.
3. הגגון: הזיון הראשי שלו עליון (מומנט שלילי בזיז). הוא נמשך מעל הקורה של הקיר המזרחי ונכנס לשדה הסלון באורך שלפחות שווה לאורך הזיז, כ-2 מ', ומתעגן שם. בשורש הזיז רצועה מלאה (בלי בלוקים) כדי שבאזור הלחוץ בתחתית יהיה בטון.
4. רצועות מלאות לאורך הקורות הסמויות: בתחום רוחב הקורה (90, 55, 85 ס"מ) אין בלוקים; הצלעות נכנסות לקורה.
5. צלע חלוקה: בשדות שאורכם יותר מכ-5 מ' (575 ס"מ בסלון ובמטבח) צלע רוחבית אחת באמצע השדה, בכיוון צפון-דרום, שמחלקת עומסים בין הצלעות.
6. רשת בטבלה העליונה: רשת בשני הכיוונים בעובי 5 ס"מ, נגד סדיקה מהתכווצות.
7. בקורות הסמויות: מוטות אורכיים בתחתית ובחלק העליון וחישוקים סגורים לכל רוחב הקורה.
תשובה: על התרשים: ק-1 90/25 (ו-40/25 בדרום), ק-2 55/25, ק-3 85/25, כולן סמויות. הזיון: מוטות תחתונים בצלעות, זיון עליון מעל הקורות הסמויות ובגגון (מעוגן כ-2 מ' בשדה הסלון), רצועות מלאות לאורך הקורות ובשורש הגגון, צלע חלוקה בשדות של 575 ס"מ ורשת בטבלה.
שאלה 2 · תקרה מקשית עם פתח: מפתח שקיל וכפף קורה
בתרשים מספר 2 מסורטטת תוכנית של תקרה במבנה המשמש כמשרד. בתקרת הגג יש פתח מכוסה בסקיילייט.
התקרה היא מקשית בעובי 18 ס"מ, חד כיוונית הנשענת על קורות יורדות.
העומס הקבוע (בנוסף למשקלה העצמי של התקרה) הוא 3.5 ק"נ למ"ר (0.35 טון למ"ר).
העומס השימושי על כל חלקי התקרה הוא 2.5 ק"נ למ"ר (0.25 טון למ"ר).
סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי.
דרוש:

סרטטו את הסכמות הסטטיות של התקרה.
קבעו את מקסימום של התקרה וציינו איזה שדה קובע אותו (הראו את החישוב).
בדקו אם גובה התקרה עונה לדרישות הכפף של ת"י 466.
חשבו את עומס השרות המועבר מהתקרה לקורה ק-C (הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה).
סרטטו את הקורה ק-C ואת עומס השרות הפועל על כל אחד מהשדות של הקורה.
בדקו האם גובה הקורה ק-C, עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.
הוחלט לבטל את הסקיילייט ולסגור את הפתח בבטון. בהנחה שהעומס על התקרה של הפתח זהה לעומס על הגג:
חשבו את עומס השרות המועבר מהתקרה לקורה ק-C לאחר סגירת הפתח (הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה). סרטטו את הקורה ק-C ואת עומס השרות הפועל על כל אחד מהשדות של הקורה.
האם לדעתכם סגירת הפתח תשפיע על גובה הקורה משיקולי כפף? הסבירו תשובתכם.
באופן מילולי, ללא חישוב נוסף.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
S1: ק-A, 420, ק-B, 270, ק-C, 420, ק-D, זיז 180; S2: ק-A, 420, ק-B (פשוט); S3: ק-C, 420, ק-D (פשוט); S4: ק-C, 420, ק-D, זיז 180.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
מבוקש: הסכמות הסטטיות של התקרה המקשית, שנמתחת בכיוון אחד ונשענת על קורות יורדות.
•הקורות ק-A, ק-B, ק-C, ק-D (20/60) עוברות בכיוון צפון-דרום. התקרה חד-כיוונית ונשענת עליהן, ולכן היא נמתחת מזרח-מערב.
•המפתחים בין צירי הקורות: A-B ס"מ; B-C ס"מ; C-D ס"מ. ממזרח ל-ק-D זיז של ס"מ, שקיים רק בתחום העליון ( עד 460) ובתחום התחתון ( עד 1600).
•בין ק-B ל-ק-C, בין עמודים 5-8 ל-6-9, יש הפתח עם הסקיילייט (סביבו קורות שפה של 20 ס"מ). המילוי השחור בפינת הפתח הוא סימון של הסרטוט ואינו אלמנט.
•מדרום לשורת העמודים 3-6-9 יש תקרה רק בין ק-C ל-ק-D ובזיז שממזרח לה.
בכל סכמה סמכים פרקיים (משולשים) ועומס מפורס אחיד לכל האורך, כולל הזיז.
תשובה: S1 - קורה נמשכת 420/270/420 עם זיז 180; S2 - שדה פשוט 420 (A-B); S3 - שדה פשוט 420 (C-D); S4 - שדה 420 עם זיז 180.
סעיף ב
ס"מ - השדות הפשוטים A-B ו-C-D שליד הפתח. , , העובי הדרוש 17.5 ס"מ - מתאים.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
מבוקש: המפתח השקיל המקסימלי, השדה שקובע אותו, ובדיקת העובי (18 ס"מ) לפי דרישת הכפף.
הקובע: ס"מ - השדות הפשוטים שליד הפתח (A-B ב-S2 ו-C-D ב-S3). הפתח מבטל שם את ההמשכיות.
1. המשקל העצמי: .
2. עומס השירות: ().
3. (תקרה מקשית: ).
4. העובי הדרוש: ס"מ ס"מ.
תשובה: ס"מ, נקבע בשדות הפשוטים A-B ו-C-D שליד הפתח. העובי הדרוש 17.5 ס"מ, ולכן תקרה של 18 ס"מ עונה לדרישת הכפף.
סעיף ג
ק-C נמשכת 440/580/540 ס"מ על העמודים 7-10. עומס שירות: 33.9 kN/m (7-8), 24.15 kN/m (8-9), 19.7 kN/m (9-10), כולל 2.1 kN/m משקל עצמי.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
מבוקש: עומס השירות מהתקרה לקורה ק-C, בתוספת המשקל העצמי שלה, לכל אחד מהשדות.
הסכמה של ק-C. קורה נמשכת על העמודים 7, 8, 9, 10. המפתחים לפי המידות על הציר: 7-8 440 ס"מ, 8-9 580 ס"מ, 9-10 540 ס"מ.
מה מעמיס כל שדה. (סעיף ב). רוחב ההשפעה: משדה פנימי ; משדה שהקורה היא הסמך הקיצוני שלו - אם השדה נמשך מעבר לסמך השני או ממשיך בזיז, אם הוא פשוט.
1. שדה 7-8 (רצועה S1): משדה B-C (פנימי) מ', ומשדה C-D, שממשיך בזיז מעבר ל-ק-D (הזיז מקטין את התגובה ב-C) מ'. סך הכול 3.03 מ'.
2. שדה 8-9 (רצועה S3): ממערב הפתח, בלי תקרה. ממזרח שדה C-D פשוט: מ'.
3. שדה 9-10 (רצועה S4): רק ממזרח, שדה C-D שממשיך בזיז: מ'.
הערה: יש מורים שמשתמשים בכלל המקורב הפשוט יותר, מכל שדה שאינו שדה קצה רגיל. אז מתקבל מ' בשדה 7-8 ו- מ' בשדה 9-10, כלומר ו- עם המשקל העצמי. זה בצד הבטוח, והמסקנות בסעיפים ד ו-ה אינן משתנות (הגובה הדרוש הגדול ביותר יוצא אז כ-41 ס"מ, עדיין פחות מ-60).
המשקל העצמי של הקורה. את התקרה שמעל הקורה כבר חישבנו (המפתחים בין צירים), ולכן מוסיפים רק את החלק שמתחת לתקרה: .
- 7-8: ()
- 8-9: ()
- 9-10: ()
הסרטוט. קו אופקי עם ארבעה משולשי סמך (7, 8, 9, 10), מפתחים 440, 580, 540 ס"מ, ומעל כל שדה מלבן של עומס מפורס עם הערך שלו.
תשובה: ק-C - קורה נמשכת 440/580/540 ס"מ על העמודים 7-10, עם עומס שירות של 33.9 kN/m בשדה 7-8, 24.15 kN/m בשדה 8-9 ו-19.7 kN/m בשדה 9-10.
סעיף ד
הגובה הדרוש: 37.1 ס"מ (7-8), 32.7 ס"מ (8-9), 38.0 ס"מ (9-10) - כולם קטנים מ-60 ס"מ; הקורה עומדת בדרישה.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
מבוקש: לבדוק אם הגובה של ק-C (60 ס"מ) עונה לדרישת הכפף.
השיטה. לכל שדה: , ו- עם ב- ו- (כלומר ב-). הגובה הדרוש .
הגובה הדרוש הגדול ביותר 38.0 ס"מ (שדה 9-10), והוא קטן מ-60 ס"מ.
תשובה: גובה הקורה ק-C, 60 ס"מ, עומד בדרישות הכפף: הגובה הדרוש הגדול ביותר הוא כ-38 ס"מ (שדה 9-10).
סעיף ה
33.9 kN/m (7-8), 42.7 kN/m (8-9), 19.7 kN/m (9-10). העומס בשדה האמצעי גדל בכ-75%, אבל הגובה הדרוש גדל רק כשורש שלישי (כ-20%) ונשאר הרבה מתחת ל-60 ס"מ - אין צורך לשנות את גובה הקורה.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
מבוקש: העומס על ק-C אחרי סגירת הפתח, הסרטוט שלו, ותשובה מילולית על השפעת הסגירה על הגובה.
מה משתנה. הרצועה האמצעית (בין 2-5-8-12 ל-3-6-9-13) הופכת לקורה נמשכת אחת: ק-A, 420, ק-B, 270, ק-C, 420, ק-D (בלי זיז, כי בתחום הזה אין זיז ממזרח ל-ק-D). השדות 7-8 ו-9-10 של ק-C אינם משתנים.
•משדה B-C (עכשיו שדה פנימי): מ'.
•משדה C-D (עכשיו שדה קצה, ו-C הסמך הפנימי שלו): מ'.
•, ועם המשקל העצמי: ().
- 7-8: (ללא שינוי)
- 8-9: (במקום 24.15)
- 9-10: (ללא שינוי)
1. העומס על השדה האמצעי של ק-C גדל בכ-75%, כי הקורה מקבלת עכשיו תקרה משני צדדיה, ומהצד המזרחי שדה קצה שמעביר אליה יותר מחצי.
2. הגובה הדרוש לפי הכפף תלוי בעומס רק דרך השורש השלישי (). לכן עלייה של 75% בעומס מגדילה את הגובה הדרוש רק בכ-20%.
3. השדה 8-9 הוא שדה פנימי עם מפתח שקיל קטן (), והגובה הדרוש בו לפני הסגירה היה כ-33 ס"מ בלבד, הנמוך מבין השדות; אחרי עלייה של כ-20% הוא עדיין רחוק מ-60 ס"מ.
4. מסקנה: סגירת הפתח מגדילה את העומס ואת הגובה הדרוש בשדה האמצעי, אבל אין צורך לשנות את גובה הקורה (60 ס"מ) משיקולי כפף.
תשובה: אחרי הסגירה: 33.9 kN/m בשדה 7-8, 42.7 kN/m בשדה 8-9 (במקום 24.15) ו-19.7 kN/m בשדה 9-10. הסגירה מגדילה את הגובה הדרוש בשדה האמצעי בכ-20% בלבד (שורש שלישי של העומס), והוא נשאר הרבה מתחת ל-60 ס"מ, ולכן גובה הקורה לא ישתנה.
שאלה 3 · יציע פלדה בצורת L: עמודים, קורות וסכמות
בתרשים מספר 3 מסורטטת תוכנית של יציע בבית מגורים.
היציע יחובר וייסמך על קירות בטון היקפיים של הבית ועל שני עמודים ריבועיים: RHS 150/150/10, אשר את מיקומם עליכם לקבוע כחלק מהפתרון הסטטי של היציע. רצפת היציע תהיה מלוחות עץ הנשענים על קורות פלדה. המרחק המירבי בין קורות הפלדה – לא יעלה על 60 ס"מ. אין צורך לתכנן את לוחות העץ.
העומס הכולל לתכנון של היציע (כולל משקלו העצמי של היציע והעומס השימושי על היציע): 700 ק"ג למ"ר (7.0 ק"נ למ"ר).
מהלך המדרגות אינו נשען על היציע ואין להתחשב בו בפתרון השאלה.

מקמו על תרשים 3 את שני העמודים כך שמיקומם יתרום לסכמה סטטית יציבה ויעילה. נמקו את בחירת מיקום העמודים.
על תרשים 3 סרטטו קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות. נמקו מדוע בחרתם בכיווני הקורות הראשיות ובכיווני הקורות המשניות בכל חלק של היציע.
סרטטו במחברת הבחינה סכמות סטטיות של כל הקורות המשניות והראשיות.
הסכמות יכללו: את שם הקורה, את שמות הסמכים, את מפתח הקורה ואת העומס הפועל על הקורה.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
ע1 בפינה החופשית וע2 בפינה הפנימית (ס"מ מהקיר המערבי ומהקיר הצפוני). כל קורה ראשית נשענת על הקיר הצפוני ועל עמוד (4.8 מ'), וב- זיז של 1.2 מ' מקטין את המומנט בשדה.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
שאלת תכנון פתוחה. מיקום העמודים שלהלן הוא פתרון תקין אחד. כל פתרון מתקבל אם: הסכמה יציבה (לכל קורה ראשית שני סמכים לפחות - קיר בטון או עמוד); לאורך כל שפה חופשית של היציע עוברת קורה; העמודים אינם בתוך מהלך המדרגות; והמיקום מנומק מבחינת המפתחים והמומנטים.
מבוקש: למקם שני עמודים כך שהסכמה תהיה יציבה ויעילה, ולנמק.
הגיאומטריה. מהפאה הפנימית של הקיר המערבי מזרחה, מהפאה הפנימית של הקיר הצפוני דרומה (ס"מ).
•היציע נשען על הקיר הצפוני לאורך 600 ס"מ ועל הקיר המערבי לאורך 600 ס"מ.
•הצורה היא L: מלבן 600/480 ( עד 600, עד 480), ובתחתיתו רצועה של 240/120 ( עד 240, עד 600).
•השפות החופשיות: השפה המזרחית , השפה הדרומית (מ- עד 600), המדרגה (מ- עד 600), והשפה הדרומית (מ- עד 240).
•המדרגות נמצאות ממזרח ליציע, ליד הקיר הצפוני, מחוץ לשטח היציע.
•ע1 בנקודה : הפינה החופשית הדרום-מזרחית.
•ע2 בנקודה : הפינה הפנימית של צורת ה-L, במפגש השפה הדרומית עם המדרגה.
1. שתי קורות ראשיות בכיוון צפון-דרום, ו-, נשענות כל אחת על הקיר הצפוני ועל עמוד. כך כל אחת היא קורה על שני סמכים, והסכמה יציבה.
2. ע2 ממוקם ב- ולא בקצה הרצועה (): הקורה הראשית שב- ממשיכה מעבר לעמוד כזיז קצר של 120 ס"מ. המומנט השלילי של הזיז מקטין את המומנט החיובי בשדה, ושתי הקורות הראשיות מקבלות אותו מפתח, 4.8 מ'.
3. שני העמודים נמצאים על השפה הדרומית , שעליה עוברת ממילא קורה. השטח שמתחת ליציע נשאר פתוח, והעמודים רחוקים מהמדרגות.
4. אילו מיקמנו עמוד בפינה , הקורה הראשית שב- הייתה במפתח של 6.0 מ' בלי זיז שמקטין את המומנט - פחות יעיל.
תשובה: ע1 בפינה החופשית וע2 בפינה הפנימית . כל קורה ראשית נשענת על הקיר הצפוני ועל עמוד (מפתח 4.8 מ'), וב- הקורה ממשיכה כזיז של 1.2 מ' שמקטין את המומנט בשדה.
סעיף ב
ראשיות צפון-דרום: ק.ר.1 (, קיר-ע1) ו-ק.ר.2 (, קיר-ע2 וזיז 1.2 מ'). משניות מזרח-מערב כל 60 ס"מ: 2.4 מ' מהקיר המערבי אל ק.ר.2 ו-3.6 מ' מ-ק.ר.2 אל ק.ר.1 - הכיוון הקצר.
זה ההמשך של מיקום העמודים מסעיף א - פתרון תקין אחד; כל סידור שבו כל קורה ראשית נשענת על קיר או עמוד והמשניות במרווח של עד 60 ס"מ מתקבל.
מבוקש: לסרטט על תרשים 3 קורות ראשיות ומשניות ולנמק את הכיוונים.
•ק.ר.1 לאורך השפה המזרחית : מהקיר הצפוני עד ע1, מפתח 4.8 מ'.
•ק.ר.2 לאורך : מהקיר הצפוני עד ע2, מפתח 4.8 מ', וממשיכה כזיז של 1.2 מ' עד .
•בתחום עד 480: ב- (7 שורות). בכל שורה שתי קורות: ק.מ.1 מהקיר המערבי אל ק.ר.2 (2.4 מ'), וק.מ.2 מ-ק.ר.2 אל ק.ר.1 (3.6 מ').
•בשורה : ק.מ.3 מהקיר המערבי אל ע2 (2.4 מ'), וקורת השפה ק.מ.4 מ-ע2 אל ע1 (3.6 מ').
•בתחום עד 600: ק.מ.5 ב- מהקיר המערבי אל הזיז של ק.ר.2 (2.4 מ'), וקורת השפה ק.מ.6 ב- מהקיר המערבי אל קצה הזיז (2.4 מ').
•לאורך הקיר הצפוני לוחות העץ נשענים על זוויתן שמעוגן בקיר.
•בדיקת המרווחים: מרווחים ו- מרווחים, כולם 60 ס"מ.
1. המשניות נמתחות בכיוון הקצר של כל חלק: 2.4 ו-3.6 מ', במקום 4.8 או 6.0 מ' בכיוון צפון-דרום. מפתח קצר - פרופיל קטן וקל.
2. כל קורה משנית נשענת בקצה אחד על קיר הבטון המערבי או על קורה ראשית, ובקצה השני על קורה ראשית. כך מספיקות שתי קורות ראשיות בלבד.
3. הקורות הראשיות עוברות בין הקיר הצפוני לעמודים, ולכן כל אחת נשענת ישירות על קיר ועל עמוד. ק.ר.1 עוברת לאורך השפה המזרחית החופשית וסוגרת אותה.
4. השפות הדרומיות ( ו-) סגורות בקורות משניות, שמשמשות גם קורות שפה.
5. לוחות העץ נמתחים צפון-דרום, בניצב למשניות, במפתח של 60 ס"מ.
תשובה: ראשיות צפון-דרום: ק.ר.1 (, קיר-ע1, 4.8 מ') ו-ק.ר.2 (, קיר-ע2, 4.8 מ' וזיז 1.2 מ'). משניות מזרח-מערב כל 60 ס"מ: 2.4 מ' מהקיר המערבי אל ק.ר.2, ו-3.6 מ' מ-ק.ר.2 אל ק.ר.1.
סעיף ג
משניות פשוטות: 2.4 מ' ו-3.6 מ' עם (שפה ). ק.ר.1: קיר-ע1, 4.8 מ', 7 כוחות של 7.56 kN כל 0.6 מ'. ק.ר.2: קיר-ע2, 4.8 מ', 7 כוחות של 12.6 kN, וזיז 1.2 מ' עם 5.04 kN ו-2.52 kN.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
מבוקש: סכמות סטטיות של כל הקורות, עם שם, סמכים, מפתח ועומס.
העומס על הקורות המשניות. כל משנית נושאת רצועה ברוחב המרווח, 0.6 מ'; קורת שפה נושאת חצי מרווח, 0.3 מ'.
•משנית רגילה: ()
•קורת שפה: ()
הקורות המשניות (כולן קורות פשוטות על שני סמכים, עומס מפורס אחיד):
הקורות הראשיות. העומס עליהן הוא התגובות של המשניות, כוחות מרוכזים כל 0.6 מ'.
ק.ר.1 (): קורה פשוטה, A - הקיר הצפוני (), B - ע1 (), מפתח 4.8 מ'.
- 7 כוחות של (מ-ק.מ.2) ב- מ'.
•התגובה של ק.מ.4 (3.78 kN) יורדת ישר לעמוד ע1.
•(שקול לעומס מפורס של .)
ק.ר.2 (): קורה על שני סמכים עם זיז, A - הקיר הצפוני (), B - ע2 ( מ'), זיז עד מ'.
•בשדה: 7 כוחות של (ק.מ.1 ממערב וק.מ.2 ממזרח) ב- מ'.
•מעל ע2: התגובות של ק.מ.3 ושל ק.מ.4 עוברות ישר לעמוד.
•בזיז: ב- מ' (ק.מ.5) ו- בקצה, מ' (ק.מ.6).
הסרטוט. לכל קורה קו אופקי עם שמה מעליו, משולש בכל סמך עם שם הסמך, קו מידה למפתח, ומעל הקו העומס: מלבן עם במשניות, וחיצים עם ערכי הכוחות בראשיות.
תשובה: משניות - קורות פשוטות: 2.4 מ' (קיר-ק.ר.2) ו-3.6 מ' (ק.ר.2-ק.ר.1) עם , וקורות השפה עם . ראשיות: ק.ר.1 - קיר-ע1, 4.8 מ', 7 כוחות של 7.56 kN; ק.ר.2 - קיר-ע2, 4.8 מ', 7 כוחות של 12.6 kN, וזיז 1.2 מ' עם 5.04 kN ו-2.52 kN.
שאלה 4 · קורת פלדה עם זיז: תגובות, גזירה, מומנט ומאמץ
בתרשים מספר 4 מסורטטת קורת פלדה העמוסה בעומסים מחולקים שווה ובשני כוחות בודדים (המידות הן במטרים).
הקורה עשויה מפרופיל פלדה IPN550.
בפתרון השאלה יש להזניח את משקלה העצמי של הקורה.
המאמץ המותר בפלדה: 160 MPa (1600 kg/cm2).
חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי ציון היחידות יוריד נקודות.

חשבו את התגובות בסמכים: A ו-B.
חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.
חשבו וסרטטו את מהלך מומנטי הכפיפה לאורך הקורה.
נתון שהמומנט המקסימלי הקיים בקורה הוא: ().
חשבו את המאמץ עבור מומנט זה וכתבו האם הוא עונה על דרישת המאמץ המותר.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(), (), שתיהן כלפי מעלה.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
נתון: קורה על סמך נייד ב-A () וסמך קבוע ב-B ( מ'), עם זיז עד D ( מ'). עומס מפורס ב-, עומס מפורס ב-, כוח ב-C () וכוח ב-D. מבוקש: התגובות.
1. השקולים של העומסים המפורסים: ב-; ב-.
2. אין כוחות אופקיים, ולכן התגובה האופקית ב-B היא אפס.
3. מומנטים סביב A:
4. סכום כוחות אנכיים:
5. בדיקה, מומנטים סביב B: , ו-. מתאים.
תשובה: () כלפי מעלה, () כלפי מעלה.
סעיף ב
: 273.85 ב-A, 113.85 ב-, 53.85 / ב-C, / 130 ב-B, 40 kN ב-D.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
מבוקש: מהלך כוחות הגזירה. הולכים משמאל לימין; מ-A במטרים. כוח כלפי מעלה מעלה את הגזירה, עומס מפורס מוריד אותה בשיפוע הקבוע של העומס.
•בין A ל- הקו יורד בשיפוע 80 kN/m, ומשם בשיפוע 60 kN/m.
•ב-C קפיצה של 120 kN כלפי מטה: הגזירה מחליפה סימן, ולכן ב-C נמצא המומנט המקסימלי.
•ב-B קפיצה של 406.15 kN כלפי מעלה.
תשובה: יורד מ-273.85 kN ב-A ל-113.85 ב- מ' ול-53.85 משמאל ל-C; ב-C קופץ ל-; יורד ל- משמאל ל-B; ב-B קופץ ל-130 ויורד ל-40 kN ב-D. הגזירה מחליפה סימן ב-C.
סעיף ג
, , , ב-A, ב- מ' וב-D.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
מבוקש: מהלך מומנטי הכפיפה. מומנט חיובי - מתיחה בתחתית הקורה. בסמך הנייד A ובקצה החופשי D המומנט אפס.
1.
2.
3. , מימין (זיז):
4.
המקסימום. הגזירה מחליפה סימן ב-C, ולכן .
נקודת האפס בשדה. בין C ל-B: . מציבים ומקבלים , כלומר מ' (0.49 מ' לפני B).
צורת הקו. בין A ל-C פרבולה עולה (קעורה כלפי מטה); מ-C פרבולה יורדת דרך אפס ב- מ' אל ב-B; בזיז פרבולה שעולה מ- אל אפס ב-D.
תשובה: , (), (), ב-A, ב- מ' וב-D.
סעיף ד
, - עונה על הדרישה.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
נתון: , פרופיל IPN550, מאמץ מותר . מבוקש: המאמץ והשוואה למותר.
1. מטבלת הפרופילים, IPN550: , , ולכן .
2. המאמץ:
(ביחידות הישנות: .)
3. .
תשובה: (), קטן מהמאמץ המותר - הפרופיל עונה על הדרישה.
שאלה 5 · מסבך מישורי: תגובות, כוחות במוטות וקריסה
בתרשים מספר 5 מסורטט מסבך מישורי המוחזק בניצב למישורו (המידות הן במטרים).
מוטות המסבך עשויים R.H.S 90/90/6.3 מפלדה בעל חוזק של:
37 MPa
המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא 140 MPa (1400 kg/cm2).
חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי ציון היחידות יוריד נקודות.
דרוש:

חשבו את התגובות בסמכים.
חשבו את הכוחות במוטות 1,2,3,4,5,6.
עליכם לרשום את התשובות בטבלה, ולציין אם המוט מתוח או לחוץ.
בהנחה שהכוח במוט מספר 7 הוא כוח לחיצה וגודלו הוא: ().
חשבו את המאמץ הקיים במוט וכתבו אם הוא עונה על דרישת המאמץ המותר.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
ימינה, כלפי מעלה, כלפי מעלה.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
נתון: מסבך בגובה 2.0 מ', צמתים תחתונים C, A, D, E, B וצמתים עליונים F, G, H, I, במרווחים של 3.5 מ'. A - סמך קבוע, B - סמך נייד. עומסים: ב-C כלפי מטה ו- שמאלה; ב-F כלפי מטה; ב-D כלפי מטה; ב-H כלפי מטה; ב-I שמאלה.
1. סכום כוחות אופקיים: הסמך הנייד B אינו נותן כוח אופקי, ולכן
(ימינה)
2. מומנטים סביב A (נגד כיוון השעון חיובי; זרועות ממשיכות מ-A):
• בזרוע 10.5 מ':
- 30 kN ב-C, 3.5 מ' משמאל ל-A:
- 40 kN ב-F, מעל A: אין זרוע.
- 50 kN ב-D:
- 60 kN ב-H:
- 50 kN שמאלה ב-I, בגובה 2.0 מ':
- 40 kN שמאלה ב-C, בגובה A: אין זרוע.
3. סכום כוחות אנכיים:
4. בדיקה, מומנטים סביב B: המומנט של הוא , והמומנטים של העומסים (כולל הכוח האופקי ב-I, בזרוע 2.0 מ') הם , בכיוון ההפוך. מתאים.
תשובה: ימינה (), כלפי מעלה (), כלפי מעלה ().
סעיף ב
(מתוח), (לחוץ), (לחוץ), (מתוח), (לחוץ), (לחוץ).
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
מבוקש: הכוחות במוטות 1-6, בטבלה, עם מתיחה או לחיצה. מסמנים כל כוח מוט כמתיחה (חץ שיוצא מהצומת); תוצאה שלילית - לחיצה.
הזווית של האלכסונים. אלכסון במשבצת של 3.5/2.0: , , , .
צומת C (מוטות 4 ו-5; שני נעלמים):
•: (מתיחה)
•: (לחיצה)
צומת F (מוטות 6 ו-F-G; מוט 4 ידוע):
•: (לחיצה)
•: (לא נדרש)
צומת B (מוט 3 ומוט E-B):
•:
•: (לחיצה)
צומת I (מוטות 1 ו-2; מוט 3 ידוע; כוח של 50 kN שמאלה):
•: (מתיחה)
•: (לחיצה)
תשובה: (מתוח), (לחוץ), (לחוץ), (מתוח), (לחוץ), (לחוץ).
סעיף ג
; , , - עונה על הדרישה.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.
נתון: (לחיצה), , , מאמץ מותר . מבוקש: המאמץ במוט ובדיקה מול המותר.
(החוזק "37 MPa" שבנתונים הוא סימון של סוג הפלדה, פלדה 37; הבדיקה נעשית מול המאמץ המותר שנתון, 140 MPa.)
1. המאמץ הישיר:
()
2. המוט לחוץ, ולכן בודקים קריסה. אורך מוט 7 (האלכסון A-G): . מוט מסבך מחובר בפרקים, ולכן אורך הקריסה .
3. התמירות:
4. מקדם הקריסה: מטבלת מקדמי הקריסה לפלדה 37, ל-: .
5. המאמץ לבדיקה:
()
6. . (המוט עומד בדרישה גם אם עולה עד .)
תשובה: המאמץ במוט ; עם מקדם הקריסה (, ) - המוט עונה על דרישת המאמץ המותר.