דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט לימודי מבנים 90419 - קיץ 2024 מועד ב'

אדריכלות ועיצוב פנים · סמל 90419 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בלימודי מבנים, קיץ 2024 מועד ב', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 5 שאלות:

שאלה 1 חובה – 40 נקודות.

שאלה 2 חובה – 30 נקודות.

שאלות 3-5 יש לענות על 2 שאלות בלבד, ערך כל שאלה – 15 נקודות.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. כל חומר עזר למעט מחשב מכל סוג.

2. מחשבון עם אחוזים (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

3. ת"י 466.

שאלה 1 · תכנון תקרת צלעות לבית מגורים: עמודים וקורות סמויות

בתרשים מספר 1א' מסורטטת תוכנית קומת קרקע של בית מגורים בן קומה אחת.

בתרשים מספר 1ב' מסורטטת התוכנית של תקרת קומת הקרקע עם גגון מעל הכניסה.

הגגון והתקרה באותו מפלס.

הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים למעט קירות הממ"ד העשויים מבטון.

כל העמודים המתוכננים, בבית, יהיו במידות 20/40 ס"מ. את העמודים ניתן למקם בקירות החוץ בהיקף הבית וגם בפנים הבית.

ניתן למקם את העמודים גם במחיצות ולאפשר להם לבלוט מהמחיצה.

אפשר לתכנן קורות בולטות (תחתונות או עליונות) רק בקירות החוץ בהיקף הבית.

נתון שעובי התקרה המקשית של הממ"ד ייקבע לפי עובי תקרת קומת הקרקע. אין צורך לתכנן את תקרת הממ"ד.

עומס שימושי: 1.5 ק"נ למ"ר (0.15 טון למ"ר).

עומס קבוע נוסף למשקלה העצמי של התקרה: 4.5 ק"נ למ"ר (0.45 טון למ"ר).

משקל מרחבי של בלוקים לתקרת צלעות: 5.0 ק"נ למ"ק (0.5 טון למ"ק).

סוג הבטון ב-30, האגרגט גירי.

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי ציון היחידות יוריד ציון.

דרוש:

א.

החליטו על מיקום העמודים בהיקף הבית ובתוך שטח הדירה.

סמנו, בתרשים מספר 1א', את מיקום העמודים שבחרתם.

סרטטו את העמודים בקנ"מ 1:100. מספרו את כל העמודים.

(5 נקודות)
ב.

העתיקו, לתרשים מספר 1ב', את העמודים שסימנתם בתרשים מספר 1א', בקנ"מ 1:100 כולל מספור העמודים.

(5 נקודות)
ג.

על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את הקורות הפנימיות שבחרתם (הקפידו לסרטט את ציר הקורות).

חלקו, באופן ברור, את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות מתאימות, תנו שם לכל סכמה סטטית, קבעו את כוון המתיחה של התקרה ובחרו את סוג התקרה המתאים. נמקו את בחירתכם.

(5 נקודות)
ד.

סרטטו, במחברת, את הסכמות הסטטיות של התקרה.

סרטטו, במחברת, את הסכמות הסטטיות של הקורות הפנימיות.

(6 נקודות)
ה.

על פי הסכמות הסטטיות שקבעתם, בחרו את LoL_o שעל פיו הייתם מתכננים את עובי התקרה.

אם בחרתם לתכנן תקרת צלעות: נתון שרוחב הצלע הוא 15 ס"מ.

חשבו את העובי המינימלי של התקרה על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.

סרטטו את חתך התקרה עם העובי שחישבתם.

(7 נקודות)
ו.

חשבו את העומס המועבר מהתקרה לכל קורה פנימית שבחרתם (ללא משקל עצמי של הקורה).

חשבו את הרוחב המינימלי על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466 (של כל קורה פנימית שבחרתם).

(7 נקודות)
ז.

על גבי תרשים מספר 1ב', רשמו את ממדי הקורות הפנימיות שחישבתם.

על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את פרטי הזיון המתאימים לתקרה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

19 עמודים 20/40 ס"מ: בפינות הבית, בקירות החוץ בין החלונות, ובצמתי המחיצות על הקווים x=310x=310, x=485x=485 ו-x=1060x=1060 (ס"מ מהפאה המערבית). קירות הבטון של הממ"ד משמשים סמכים.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

שאלת תכנון פתוחה. הפתרון שלהלן הוא פתרון תקין אחד מתוך כמה. כל פתרון מתקבל אם הוא עומד בדרישות האלה: כל העמודים 20/40 ס"מ; עמוד נמצא בקיר חוץ, בקיר פנימי או במחיצה (מותר לו לבלוט מהמחיצה), ולא בתוך חלון, דלת או פיר; קורות בולטות (תחתונות או עליונות) רק בקירות החוץ שבהיקף הבית, ובפנים הבית קורות סמויות בעובי התקרה בלבד; לכל קורה סמויה יש סמכים קרובים מספיק כדי שהרוחב שלה יישאר סביר; לכל זיז יש תקרה מאחוריו שמאזנת אותו; וקירות הבטון של הממ"ד יכולים לשמש סמך.

מבוקש: למקם את העמודים בהיקף הבית ובתוכו, ולמספר אותם.

קריאת תרשים 1א. מודדים xx מהפאה החיצונית המערבית מזרחה ו-yy מהפאה החיצונית הצפונית דרומה (ס"מ).

•האגף המערבי (חדר רחצה, חדר ההורים, חדר הארונות, הכביסה והמקלחת) ברוחב 325 ס"מ ובגובה 1310 ס"מ. הקיר הצפוני של החלק הראשי נמצא ב-y=200y=200 עד 220.

•המטבח והסלון הם חלל פתוח אחד: x=490x=490 עד 1230 בתחום y=220y=220 עד 620, ו-x=490x=490 עד 1050 בתחום y=620y=620 עד כ-1180. אין בו קיר שאפשר להסתיר בו עמוד.

•מחיצות של 10 ס"מ שאפשר להכניס בהן עמוד בולט: הקו x=480x=480 עד 490 (בין חדר ההורים והמסדרון לבין המטבח והסלון, עם מעבר פתוח בערך בין y=850y=850 ל-y=1000y=1000), הקו x=305x=305 עד 315 (בין חדר הארונות, הכביסה והמקלחת לבין המסדרון), והקו y=610y=610 עד 620 (בין חדר ההורים לחדר הארונות ולמסדרון).

•הממ"ד (x=200x=200 עד 690, y=1290y=1290 עד 1700) בנוי מקירות בטון, ואלה סמכים בעצמם.

•הגגון (x=1070x=1070 עד 1250, y=620y=620 עד 1310) הוא שטח פתוח בלי קירות מתחתיו, ולכן הוא יהיה זיז מהקיר המזרחי של הסלון.

•הפתחים בקירות החוץ שיש להיזהר מהם: בקיר המערבי חלונות בערך ב-y=240y=240 עד 340, 440 עד 535, 965 עד 1020 ו-1090 עד 1195, ודלת שירות של חדר הכביסה בערך ב-y=862y=862 עד 940; בקיר הצפוני חלון ב-x=643x=643 עד 866; בקיר המזרחי של המטבח חלון ב-y=298y=298 עד 521; בקיר המזרחי של הסלון חלון בערך ב-y=680y=680 עד 810 ודלת כפולה בערך ב-y=985y=985 עד 1165.

העקרונות.

1. עמוד בכל פינה של הבית, ובכל מפגש שבו נשענת קורה.

2. בתוך הבית - רק בצמתים של מחיצות (מחיצה שפוגשת מחיצה), כך שהעמוד מוסתר ברובו בקירות ובולט מעט.

3. בכל עמוד בודקים מול שרשראות המידות שאינו נכנס לחלון, לדלת או לפיר המסומן ב-X.

4. העמודים יוצרים שלושה קווי סמך פנימיים בכיוון צפון-דרום (x=310x=310, x=485x=485, x=1060x=1060), כי התקרה תימתח מזרח-מערב (סעיף ג).

רשימת העמודים (מרכז העמוד; הצלע של 40 ס"מ לאורך הקיר או המחיצה):

עמודהמיקוםxxyy
ע1הפינה הצפון-מערבית של האגף המערבי1010
ע2הפינה הצפון-מזרחית של האגף המערבי31510
ע3הקיר המערבי, במפגש עם המחיצה שבין חדר הרחצה לחדר ההורים10210
ע4מפגש הקיר המזרחי של האגף המערבי עם הקיר הצפוני של החלק הראשי315210
ע5הקיר הצפוני, במפגש עם המחיצה שבין חדר ההורים למטבח485210
ע6הקיר הצפוני, ממזרח לחלון המטבח1060210
ע7הפינה הצפון-מזרחית1240210
ע8הקיר המערבי, בקטע הקיר שבין חלונות חדר ההורים לחלון הכביסה10615
ע9צומת המחיצות: הקיר הדרומי של חדר ההורים עם המחיצה x=310x=310310615
ע10צומת המחיצות: הקיר הדרומי של חדר ההורים עם המחיצה x=485x=485485615
ע11הפינה שבה הקיר המזרחי של הסלון פוגש את קיר הקפיצה של המטבח1060630
ע12הפינה הדרום-מזרחית של המטבח1240630
ע13הקיר המערבי, במפגש עם המחיצה שבין חדר הארונות לכביסה, מצפון לדלת השירות10830
ע14צומת המחיצה שבין חדר הארונות לכביסה עם המחיצה x=310x=310310845
ע15המחיצה x=485x=485, בקטע שמדרום למעבר, ליד מפגשה עם הקיר שמצפון לממ"ד4851030
ע16הקיר המזרחי של הסלון, בקטע הקיר שבין החלון לדלת הכפולה1060900
ע17הפינה הדרום-מערבית של האגף המערבי101300
ע18מפגש הקיר המזרחי עם הקיר הצפוני של חדר השינה הדרומי10601300
ע19הפינה הדרום-מזרחית של חדר השינה10601690

בדיקה מול הפתחים.

•ע3 (מ-y=190y=190 עד 230), ע8 (595 עד 635) וע13 (810 עד 850) נמצאים בקטעי קיר מלאים של הקיר המערבי. ע13 נמצא בקטע הקיר שבין חלון חדר ההורים (עד 535) לדלת השירות של חדר הכביסה (מ-862), ולכן הוא מוזז מעט צפונה מציר המחיצה (y=845y=845) - כך הוא אינו נוגע במשקוף הדלת.

•ע5 וע6 בקיר הצפוני מחוץ לחלון (x=643x=643 עד 866).

•ע16 (מ-y=880y=880 עד 920) נמצא בקטע הקיר המלא בין החלון (עד כ-810) לדלת הכפולה (מכ-985).

•ע15 (מ-y=1010y=1010 עד 1050) נמצא בקטע המחיצה שמדרום למעבר שבין המסדרון לסלון (המחיצה ממשיכה מ-y=1000y=1000), ולא בתוך המעבר.

•ע18 נמצא בקיר המזרחי, מחוץ לפיר המסומן ב-X (x=811x=811 עד 1053), ולא בתוכו.

•באזור הממ"ד אין עמודים: קירות הבטון שלו נושאים את קצות הקורות.

תשובה: 19 עמודים 20/40 ס"מ (ע1 עד ע19 בטבלה): בפינות הבית, בקירות החוץ בין החלונות, ובצמתי המחיצות על שלושה קווים פנימיים, x=310x=310, x=485x=485 ו-x=1060x=1060. קירות הממ"ד משמשים סמכים.

סעיף ב

תשובה:

19 העמודים מועתקים לתרשים 1ב באותם מקומות ובאותו מספור; בגגון ובממ"ד אין עמודים.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: להעתיק את העמודים עם המספור לתרשים 1ב.

1. מעבירים את כל 19 העמודים באותם מקומות בדיוק: הקווים הרציפים של תרשים 1ב הם קווי המתאר של התקרה, והקווים המקווקווים הם הפאות הפנימיות של קירות החוץ. נעזרים במידות 325/925, 200/420/690/390 ו-200/870/180, שזהות בשני התרשימים.

2. בתחום הגגון (המלבן x=1070x=1070 עד 1250, y=620y=620 עד 1310) אין עמודים: הגגון זיז.

3. בתחום תקרת הממ"ד אין עמודים; קירות הממ"ד מסומנים בתרשים 1ב בקווקוו האלכסוני, והם סמכים.

4. ליד כל עמוד רושמים את אותו מספר (ע1 עד ע19), ומסרטטים אותו בקנ"מ 1:100: מלבן של 2/4 מ"מ.

תשובה: 19 העמודים מועתקים לתרשים 1ב באותם מקומות ועם אותם מספרים; בגגון ובממ"ד אין עמודים.

סעיף ג

תשובה:

תקרת צלעות, מתיחה מזרח-מערב. קורות פנימיות סמויות: ק-1 (x=485x=485), ק-2 (x=310x=310), ק-3 (x=1060x=1060 במטבח). סכמות: S1 (305), S2 (475, 575, 180), S3 (300, 175, 575, זיז 190), S4 (380, רתום בממ"ד).

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: הקורות הפנימיות עם הצירים שלהן, החלוקה לאזורים וסכמות, כיוון המתיחה וסוג התקרה, עם נימוק.

שלב 1: סוג התקרה - תקרת צלעות. החלל של המטבח והסלון רחב (575 ס"מ בין קווי הסמך) ואין בו קירות. בתקרה מקשית בעובי שמתאים למפתח כזה המשקל העצמי גדול; בתקרת צלעות הבלוקים הקלים (5.0 ק"נ למ"ק) מחליפים את הבטון באזור המתוח, והתקרה קלה בהרבה. בנוסף, בפנים הבית אסור לתכנן קורות בולטות, ולכן כל הקורות הפנימיות סמויות. תקרה עבה יחסית (צלעות) מאפשרת קורות סמויות גבוהות יותר, כלומר צרות יותר.

שלב 2: כיוון המתיחה - מזרח-מערב.

1. בכיוון הזה יש קווי סמך טבעיים בכיוון צפון-דרום: הקיר המערבי (x=10x=10), המחיצות x=310x=310 ו-x=485x=485, והקיר המזרחי של הסלון (x=1060x=1060).

2. הגגון הוא זיז מזרחה מהקיר המזרחי של הסלון. בכיוון מזרח-מערב הצלעות של הסלון ממשיכות ישר לתוך הגגון, והשדה של הסלון שמאחוריו מאזן אותו. בכיוון צפון-דרום הגגון היה זיז בניצב לצלעות, בלי המשכיות.

3. בכיוון צפון-דרום המפתח של הסלון היה כ-680 ס"מ (מ-y=620y=620 ועד הממ"ד), גדול יותר.

שלב 3: הקורות הפנימיות (כולן סמויות, בעובי התקרה).

קורההצירהסמכיםהמפתחים (ס"מ)
ק-1x=485x=485, לאורך המחיצה שבין חדר ההורים והמסדרון לבין המטבח והסלוןע5, ע10, ע15, קיר הממ"ד (y=1300y=1300)405, 415, 270
ק-2x=310x=310, לאורך המחיצה שבין חדר הארונות והכביסה לבין המסדרוןע9, ע14, קיר הממ"ד (y=1300y=1300)230, 455
ק-3x=1060x=1060, במטבח (אין שם קיר)ע6, ע11, ונמשכת בקורה החיצונית של הקיר המזרחי של הסלון420

בקירות החוץ יש קורות היקפיות תחתונות (מותר): הקיר המערבי (ע1, ע3, ע8, ע13, ע17), הקיר המזרחי של המטבח (ע7, ע12), והקיר המזרחי של הסלון וחדר השינה (ע11, ע16, ע18, ע19), שהיא ההמשך של ק-3. לאורך הקירות הצפוניים והדרומיים עוברות קורות שפה, מקבילות לצלעות.

שלב 4: האזורים והסכמות (המפתחים בין צירי הסמכים):

סכמההאזורהסמכים והמפתחים (ס"מ)
S1חדר הרחצה הצפוני באגף המערבי, y=10y=10 עד 210הקיר המערבי, שדה 305, הקיר המזרחי של האגף (x=315x=315)
S2חדר ההורים והמטבח, y=210y=210 עד 615הקיר המערבי, שדה 475, ק-1, שדה 575, ק-3, שדה 180, הקיר המזרחי (x=1240x=1240)
S3חדר הארונות, הכביסה, המסדרון, הסלון והגגון, y=615y=615 עד 1300הקיר המערבי, שדה 300, ק-2, שדה 175, ק-1, שדה 575, הקיר המזרחי של הסלון, זיז 190 (הגגון)
S4חדר השינה הדרומי, y=1300y=1300 עד 1690ריתום בקיר המזרחי של הממ"ד (x=680x=680), שדה 380, הקיר המזרחי (x=1060x=1060)

תקרת הממ"ד אינה מתוכננת כאן; עוביה כעובי התקרה.

הסימון על תרשים 1ב. מסרטטים את צירי ק-1, ק-2, ק-3 בקו נקודה; מסמנים את גבולות האזורים S1 עד S4; בכל אזור חץ דו-ראשי בכיוון מזרח-מערב והכיתוב "צלעות".

תשובה: תקרת צלעות בכל הבית, מתיחה מזרח-מערב. קורות פנימיות סמויות: ק-1 (x=485x=485), ק-2 (x=310x=310), ק-3 (x=1060x=1060, במטבח). ארבע סכמות: S1 (305), S2 (475, 575, 180), S3 (300, 175, 575, זיז 190), S4 (380, רתום בממ"ד).

סעיף ד

תשובה:

תקרה: S1 - 305; S2 - 475, 575, 180; S3 - 300, 175, 575 וזיז 190; S4 - 380 רתום בממ"ד. קורות: ק-1 נמשכת 405/415/270 (ע5, ע10, ע15, קיר הממ"ד); ק-2 נמשכת 230/455 (ע9, ע14, קיר הממ"ד); ק-3 שדה 420 (ע6, ע11) שנמשך לקורה החיצונית.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: הסכמות הסטטיות של התקרה ושל הקורות הפנימיות. בכל סכמה: קו אופקי, משולש בכל סמך פרקי, קיר מקווקו בקצה רתום, שם לכל סמך ומפתח לכל שדה. העומס בכולן מפורס אחיד.

סכמות התקרה (רצועה של צלע אחת, מפתחים בס"מ):

סכמהמהמערב למזרח
S1סמך: הקיר המערבי - 305 - סמך: הקיר המזרחי של האגף
S2סמך: הקיר המערבי - 475 - סמך ק-1 - 575 - סמך ק-3 - 180 - סמך: הקיר המזרחי
S3סמך: הקיר המערבי - 300 - סמך ק-2 - 175 - סמך ק-1 - 575 - סמך: הקיר המזרחי של הסלון - זיז 190 - קצה חופשי
S4ריתום בקיר הממ"ד - 380 - סמך: הקיר המזרחי

הערות לסוגי הסמכים:

1. הקורות והקירות שהצלעות עוברות מעליהם הם סמכים פרקיים.

2. ב-S4 הצלעות נמשכות לתוך תקרת הממ"ד (באותו עובי), ולכן הקצה הזה נחשב רתום.

3. ב-S3 הגגון הוא זיז של 180+10=190180+10=190 ס"מ מציר הקיר המזרחי של הסלון.

סכמות הקורות הפנימיות (מפתחים בין צירי הסמכים, בס"מ):

קורההסמכיםהמפתחיםהעומס
ק-1ע5 (y=210y=210), ע10 (y=615y=615), ע15 (y=1030y=1030), קיר הממ"ד (y=1300y=1300)405, 415, 270 - קורה נמשכת בשלושה שדותמפורס, משדה ל-S2 בשדה הראשון ומ-S3 בשניים האחרים
ק-2ע9 (y=615y=615), ע14 (y=845y=845), קיר הממ"ד (y=1300y=1300)230, 455 - קורה נמשכת בשני שדותמפורס, מ-S3
ק-3ע6 (y=210y=210), ע11 (y=630y=630)420, ונמשכת מעבר ל-ע11 בקורה החיצונית (270 עד ע16)מפורס, מ-S2

חישוב המפתחים: ק-1: 615−210=405615-210=405, 1030−615=4151030-615=415, 1300−1030=2701300-1030=270. ק-2: 845−615=230845-615=230, 1300−845=4551300-845=455. ק-3: 630−210=420630-210=420.

תשובה: תקרה: S1 (305), S2 (475, 575, 180), S3 (300, 175, 575, זיז 190), S4 (380, רתום בממ"ד). קורות: ק-1 נמשכת 405/415/270, ק-2 נמשכת 230/455, ק-3 שדה 420 שנמשך לקורה החיצונית.

סעיף ה

תשובה:

L0,max=2.2⋅190=418L_{0,max}=2.2\cdot190=418 ס"מ (זיז הגגון). Fser=9.17 kN/m2F_{ser}=9.17\,\text{kN/m}^2, k12=25.11k_{12}=25.11, k11≈0.75k_{11}\approx0.75, הגובה הדרוש 22.2 ס"מ; נבחר 25 ס"מ: בלוק 20 וטבלה 5, צלעות 15 כל 65 ס"מ.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: לבחור את L0L_0 הקובע, לחשב את העובי המינימלי של תקרת הצלעות לפי דרישת הכפף של ת"י 466, ולסרטט את החתך.

שלב 1: המפתח השקיל L0=α⋅LL_0=\alpha\cdot L.

המקדם α\alpha: שדה פשוט 1.01.0; שדה קצה שנמשך מצד אחד 0.80.8; שדה פנימי שנמשך משני הצדדים 0.60.6; שדה שקצהו ממשיך בזיז - מפחיתים 0.10.1; זיז 2.22.2.

סכמההשדהα\alphaL0L_0 (ס"מ)
S1305, פשוט1.0305
S2475, קצה0.8380
S2575, פנימי0.6345
S2180, קצה0.8144
S3300, קצה0.8240
S3175, פנימי0.6105
S3575, נמשך וממשיך בזיז0.7402.5
S3זיז 190 (הגגון)2.2418
S4380, רתום מצד אחד0.8304

הקובע: הזיז של הגגון, L0,max=2.2⋅190=418L_{0,max}=2.2\cdot190=418 ס"מ.

שלב 2: העובי לפי דרישת הכפף. התנאי: h≥L0k11⋅k12h\ge\dfrac{L_0}{k_{11}\cdot k_{12}}

•k12=24.4⋅10Fser3k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{F_{ser}}} לבטון ב-30 ואגרגט גירי, עם FserF_{ser} ב-kN/m2\text{kN/m}^2.

•k11k_{11} - מקדם לחתך T, נקרא מהטבלה של ת"י 466 לפי h/hfh/h_f ו-b/bwb/b_w.

1. הנחה ראשונית: h≈41818=23h\approx\dfrac{418}{18}=23 ס"מ. בוחרים בלוק h1=20h_1=20 ס"מ וטבלה עליונה hf=5h_f=5 ס"מ: h=25h=25 ס"מ. בלוקי המילוי ברוחב 50 ס"מ (הנחה, הרוחב אינו נתון), והצלע 15 ס"מ, ולכן המרחק בין צירי הצלעות b=50+15=65b=50+15=65 ס"מ.

2. המשקל העצמי למ"ר:

•טבלה: 0.05⋅25=1.25 kN/m20.05\cdot25=1.25\,\text{kN/m}^2

•צלע: 0.15⋅0.20⋅250.65=1.15 kN/m2\dfrac{0.15\cdot0.20\cdot25}{0.65}=1.15\,\text{kN/m}^2

•בלוקים: 0.50⋅0.20⋅5.00.65=0.77 kN/m2\dfrac{0.50\cdot0.20\cdot5.0}{0.65}=0.77\,\text{kN/m}^2

•סך הכול: g0=1.25+1.15+0.77=3.17 kN/m2g_0=1.25+1.15+0.77=3.17\,\text{kN/m}^2

3. עומס השירות: Fser=3.17+4.5+1.5=9.17 kN/m2F_{ser}=3.17+4.5+1.5=9.17\,\text{kN/m}^2 (0.917 t/m20.917\,\text{t/m}^2).

4. k12=24.4⋅109.173=24.4⋅1.029=25.11k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{9.17}}=24.4\cdot1.029=25.11

5. k11k_{11}: h/hf=25/5=5h/h_f=25/5=5, b/bw=65/15=4.33b/b_w=65/15=4.33; מהטבלה k11≈0.75k_{11}\approx0.75.

6. הגובה הדרוש: h≥4180.75⋅25.11=41818.83=22.2h\ge\dfrac{418}{0.75\cdot25.11}=\dfrac{418}{18.83}=22.2 ס"מ <25<25 ס"מ. מתאים.

7. בדיקה שגובה קטן יותר אינו מספיק, h=20h=20 ס"מ (בלוק 15 וטבלה 5): g0=2.69 kN/m2g_0=2.69\,\text{kN/m}^2, Fser=8.69 kN/m2F_{ser}=8.69\,\text{kN/m}^2, k12=25.57k_{12}=25.57, והגובה הדרוש 4180.75⋅25.57=21.8\dfrac{418}{0.75\cdot25.57}=21.8 ס"מ >20>20. לא מספיק.

שלב 3: חתך התקרה. טבלה עליונה 5 ס"מ; מתחתיה צלעות ברוחב 15 ס"מ ובגובה 20 ס"מ, כל 65 ס"מ; בין הצלעות בלוקים 50/20; גובה כולל 25 ס"מ. בתחתית כל צלע שני מוטות זיון ראשי וחישוקים, ובטבלה רשת. ליד הקורות הסמויות ובשורש הגגון רצועה מלאה בלי בלוקים.

תשובה: L0,max=418L_{0,max}=418 ס"מ (זיז הגגון). עובי תקרת הצלעות 25 ס"מ: בלוק 20 וטבלה 5, צלעות 15 כל 65 ס"מ; הגובה הדרוש לפי הכפף 22.2 ס"מ.

סעיף ו

תשובה:

ק-1: 57.8 kN/m בשדה הראשון, 47.7 kN/m בשאר - רוחב 87 ס"מ (90/25), ו-40/25 בשאר; ק-2: 24.5 kN/m - 52 ס"מ (55/25); ק-3: 48.2 kN/m - 81 ס"מ (85/25).

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: העומס מהתקרה לכל קורה פנימית (בלי משקל עצמי של הקורה), והרוחב המינימלי של כל קורה לפי דרישת הכפף.

שלב 1: העומס מהתקרה. Fser=9.17 kN/m2F_{ser}=9.17\,\text{kN/m}^2 (סעיף ה). העומס על הקורה הוא FserF_{ser} כפול "רוחב ההשפעה": מכל שדה סמוך לוקחים חלק מהמפתח שלו.

•משדה פנימי, או משדה פשוט: 0.5⋅L0.5\cdot L.

•משדה קצה, אל הסמך הפנימי שלו: 0.6⋅L0.6\cdot L (המשכיות מגדילה את התגובה בסמך הפנימי).

•שדה קצר מאוד ליד שדה ארוך (175 ליד 575, 180 ליד 575): השדה הארוך מושך אליו כמעט את כל העומס של השדה הקצר, ולכן לוקחים את השדה הקצר במלואו (1.0⋅L1.0\cdot L), והשדה הארוך מתנהג כשדה קצה (0.60.6). זה בצד הבטוח.

קורההשדות הסמוכיםרוחב ההשפעה (מ')העומס (kN/m)
ק-1, שדה 1 (S2)475 (קצה) ו-5750.6⋅4.75+0.6⋅5.75=6.300.6\cdot4.75+0.6\cdot5.75=6.309.17⋅6.30=57.89.17\cdot6.30=57.8
ק-1, שדות 2-3 (S3)175 (קצר) ו-5751.0⋅1.75+0.6⋅5.75=5.201.0\cdot1.75+0.6\cdot5.75=5.209.17⋅5.20=47.79.17\cdot5.20=47.7
ק-2 (S3)300 (קצה) ו-1750.6⋅3.00+0.5⋅1.75=2.6750.6\cdot3.00+0.5\cdot1.75=2.6759.17⋅2.675=24.59.17\cdot2.675=24.5
ק-3 (S2)575 ו-180 (קצר)0.6⋅5.75+1.0⋅1.80=5.250.6\cdot5.75+1.0\cdot1.80=5.259.17⋅5.25=48.29.17\cdot5.25=48.2

שלב 2: הרוחב המינימלי. הקורות סמויות, ולכן הגובה שלהן הוא עובי התקרה, h=25h=25 ס"מ. מדרישת הכפף:

k12=L0hk_{12}=\dfrac{L_0}{h}, ומתוך k12=24.4⋅bF3k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{b}{F}} (עם FF ב-t/m\text{t/m} ו-bb במטרים):

b=(k1224.4)3⋅Fb=\left(\dfrac{k_{12}}{24.4}\right)^3\cdot F

המפתח השקיל של כל שדה: שדה קצה 0.8L0.8L, שדה פנימי 0.6L0.6L.

קורה, שדהLL (ס"מ)L0L_0 (ס"מ)k12=L0/25k_{12}=L_0/25FF (t/m)bb (מ')
ק-1, שדה 14050.8⋅405=3240.8\cdot405=32412.965.78(12.9624.4)3⋅5.78=0.150⋅5.78=0.87\left(\frac{12.96}{24.4}\right)^3\cdot5.78=0.150\cdot5.78=0.87
ק-1, שדה 24150.6⋅415=2490.6\cdot415=2499.964.770.068⋅4.77=0.320.068\cdot4.77=0.32
ק-1, שדה 32700.8⋅270=2160.8\cdot270=2168.644.770.044⋅4.77=0.210.044\cdot4.77=0.21
ק-2, שדה 12300.8⋅230=1840.8\cdot230=1847.362.450.027⋅2.45=0.070.027\cdot2.45=0.07
ק-2, שדה 24550.8⋅455=3640.8\cdot455=36414.562.450.213⋅2.45=0.520.213\cdot2.45=0.52
ק-34200.8⋅420=3360.8\cdot420=33613.444.820.167⋅4.82=0.810.167\cdot4.82=0.81

ב-ק-3 לקחנו 0.80.8 ולא 1.01.0, כי הקורה נמשכת מעבר ל-ע11 בקורה החיצונית של הקיר המזרחי.

שלב 3: הבחירה. רוחב מינימלי מעשי של קורה סמויה 40 ס"מ; מעגלים כלפי מעלה ל-5 ס"מ.

•ק-1: בשדה הראשון 90/25; בשדות 2 ו-3 די ב-40/25.

•ק-2: 55/25 (קובע השדה של 455 ס"מ).

•ק-3: 85/25.

תשובה: העומסים מהתקרה: ק-1 - 57.8 kN/m בשדה הראשון ו-47.7 kN/m בשאר; ק-2 - 24.5 kN/m; ק-3 - 48.2 kN/m. רוחב מינימלי (גובה 25 ס"מ): ק-1 - 87 ס"מ בשדה הראשון (נבחר 90/25) ו-40/25 בשאר; ק-2 - 52 ס"מ (נבחר 55/25); ק-3 - 81 ס"מ (נבחר 85/25).

סעיף ז

תשובה:

ק-1 90/25 (ו-40/25 מדרום ל-ע10), ק-2 55/25, ק-3 85/25 - כולן סמויות. זיון: תחתון בצלעות, עליון מעל הקורות ובגגון (מעוגן כ-2 מ' בשדה הסלון), רצועות מלאות לאורך הקורות ובשורש הגגון, צלע חלוקה בשדות של 575 ס"מ, רשת בטבלה.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: לרשום את ממדי הקורות הפנימיות על תרשים 1ב ולסרטט את פרטי הזיון של התקרה.

ממדי הקורות על התרשים (ליד ציר כל קורה):

•ק-1: "ק-1 90/25" בין ע5 ל-ע10, ו-"40/25" בין ע10 לקיר הממ"ד.

•ק-2: "ק-2 55/25" בין ע9 לקיר הממ"ד.

•ק-3: "ק-3 85/25" בין ע6 ל-ע11.

•ליד כל קורה כותבים "סמויה", כי היא בעובי התקרה ואינה בולטת.

פרטי הזיון של תקרת הצלעות (מסרטטים בחתך לאורך צלע, בכיוון מזרח-מערב):

1. זיון תחתון בצלעות: בכל צלע שני מוטות לאורך כל שדה, מסמך לסמך, ונכנסים אל הקורות הסמויות והקורות ההיקפיות.

2. זיון עליון מעל הסמכים הפנימיים: מעל ק-1, ק-2 ו-ק-3 מוטות עליונים בכל צלע, באורך של כרבע מהשדה הגדול הסמוך לכל צד, כי שם המומנט שלילי.

3. הגגון: הזיון הראשי שלו עליון (מומנט שלילי בזיז). הוא נמשך מעל הקורה של הקיר המזרחי ונכנס לשדה הסלון באורך שלפחות שווה לאורך הזיז, כ-2 מ', ומתעגן שם. בשורש הזיז רצועה מלאה (בלי בלוקים) כדי שבאזור הלחוץ בתחתית יהיה בטון.

4. רצועות מלאות לאורך הקורות הסמויות: בתחום רוחב הקורה (90, 55, 85 ס"מ) אין בלוקים; הצלעות נכנסות לקורה.

5. צלע חלוקה: בשדות שאורכם יותר מכ-5 מ' (575 ס"מ בסלון ובמטבח) צלע רוחבית אחת באמצע השדה, בכיוון צפון-דרום, שמחלקת עומסים בין הצלעות.

6. רשת בטבלה העליונה: רשת בשני הכיוונים בעובי 5 ס"מ, נגד סדיקה מהתכווצות.

7. בקורות הסמויות: מוטות אורכיים בתחתית ובחלק העליון וחישוקים סגורים לכל רוחב הקורה.

תשובה: על התרשים: ק-1 90/25 (ו-40/25 בדרום), ק-2 55/25, ק-3 85/25, כולן סמויות. הזיון: מוטות תחתונים בצלעות, זיון עליון מעל הקורות הסמויות ובגגון (מעוגן כ-2 מ' בשדה הסלון), רצועות מלאות לאורך הקורות ובשורש הגגון, צלע חלוקה בשדות של 575 ס"מ ורשת בטבלה.

שאלה 2 · תקרה מקשית עם פתח: מפתח שקיל וכפף קורה

בתרשים מספר 2 מסורטטת תוכנית של תקרה במבנה המשמש כמשרד. בתקרת הגג יש פתח מכוסה בסקיילייט.

התקרה היא מקשית בעובי 18 ס"מ, חד כיוונית הנשענת על קורות יורדות.

העומס הקבוע (בנוסף למשקלה העצמי של התקרה) הוא 3.5 ק"נ למ"ר (0.35 טון למ"ר).

העומס השימושי על כל חלקי התקרה הוא 2.5 ק"נ למ"ר (0.25 טון למ"ר).

סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי.

דרוש:

א.

סרטטו את הסכמות הסטטיות של התקרה.

(4 נקודות)
ב.

קבעו את L0L_0 מקסימום של התקרה וציינו איזה שדה קובע אותו (הראו את החישוב).

בדקו אם גובה התקרה עונה לדרישות הכפף של ת"י 466.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את עומס השרות המועבר מהתקרה לקורה ק-C (הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה).

סרטטו את הקורה ק-C ואת עומס השרות הפועל על כל אחד מהשדות של הקורה.

(7 נקודות)
ד.

בדקו האם גובה הקורה ק-C, עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.

(9 נקודות)
ה.

הוחלט לבטל את הסקיילייט ולסגור את הפתח בבטון. בהנחה שהעומס על התקרה של הפתח זהה לעומס על הגג:

חשבו את עומס השרות המועבר מהתקרה לקורה ק-C לאחר סגירת הפתח (הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה). סרטטו את הקורה ק-C ואת עומס השרות הפועל על כל אחד מהשדות של הקורה.

האם לדעתכם סגירת הפתח תשפיע על גובה הקורה משיקולי כפף? הסבירו תשובתכם.

באופן מילולי, ללא חישוב נוסף.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

S1: ק-A, 420, ק-B, 270, ק-C, 420, ק-D, זיז 180; S2: ק-A, 420, ק-B (פשוט); S3: ק-C, 420, ק-D (פשוט); S4: ק-C, 420, ק-D, זיז 180.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: הסכמות הסטטיות של התקרה המקשית, שנמתחת בכיוון אחד ונשענת על קורות יורדות.

קריאת תרשים 2.

•הקורות ק-A, ק-B, ק-C, ק-D (20/60) עוברות בכיוון צפון-דרום. התקרה חד-כיוונית ונשענת עליהן, ולכן היא נמתחת מזרח-מערב.

•המפתחים בין צירי הקורות: A-B 400+20=420400+20=420 ס"מ; B-C 250+20=270250+20=270 ס"מ; C-D 400+20=420400+20=420 ס"מ. ממזרח ל-ק-D זיז של 170+10=180170+10=180 ס"מ, שקיים רק בתחום העליון (y=0y=0 עד 460) ובתחום התחתון (y=1060y=1060 עד 1600).

•בין ק-B ל-ק-C, בין עמודים 5-8 ל-6-9, יש הפתח עם הסקיילייט (סביבו קורות שפה של 20 ס"מ). המילוי השחור בפינת הפתח הוא סימון של הסרטוט ואינו אלמנט.

•מדרום לשורת העמודים 3-6-9 יש תקרה רק בין ק-C ל-ק-D ובזיז שממזרח לה.

ארבע רצועות, ולכל אחת סכמה:

סכמההרצועההסמכים והמפתחים (ס"מ), ממערב למזרח
S1עליונה, בין עמודים 1-4-7-11 ל-2-5-8-12ק-A, 420, ק-B, 270, ק-C, 420, ק-D, זיז 180
S2אמצעית מערבית, ליד הפתחק-A, 420, ק-B (שדה פשוט)
S3אמצעית מזרחית, ליד הפתחק-C, 420, ק-D (שדה פשוט)
S4תחתונה, בין 9-13 ל-10-14ק-C, 420, ק-D, זיז 180

בכל סכמה סמכים פרקיים (משולשים) ועומס מפורס אחיד לכל האורך, כולל הזיז.

תשובה: S1 - קורה נמשכת 420/270/420 עם זיז 180; S2 - שדה פשוט 420 (A-B); S3 - שדה פשוט 420 (C-D); S4 - שדה 420 עם זיז 180.

סעיף ב

תשובה:

L0,max=420L_{0,max}=420 ס"מ - השדות הפשוטים A-B ו-C-D שליד הפתח. Fser=10.5 kN/m2F_{ser}=10.5\,\text{kN/m}^2, k12=24.0k_{12}=24.0, העובי הדרוש 17.5 ס"מ ≤18\le18 - מתאים.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: המפתח השקיל המקסימלי, השדה שקובע אותו, ובדיקת העובי (18 ס"מ) לפי דרישת הכפף.

שלב 1: L0=α⋅LL_0=\alpha\cdot L לכל שדה.

סכמההשדהα\alphaL0L_0 (ס"מ)
S1A-B, שדה קצה שנמשך ב-B0.80.8⋅420=3360.8\cdot420=336
S1B-C, שדה פנימי0.60.6⋅270=1620.6\cdot270=162
S1C-D, נמשך ב-C וממשיך בזיז ב-D0.70.7⋅420=2940.7\cdot420=294
S1, S4זיז 1802.22.2⋅180=3962.2\cdot180=396
S2A-B, פשוט1.0420
S3C-D, פשוט1.0420
S4C-D, פשוט וממשיך בזיז0.90.9⋅420=3780.9\cdot420=378

הקובע: L0,max=420L_{0,max}=420 ס"מ - השדות הפשוטים שליד הפתח (A-B ב-S2 ו-C-D ב-S3). הפתח מבטל שם את ההמשכיות.

שלב 2: בדיקת העובי.

1. המשקל העצמי: 0.18⋅25=4.5 kN/m20.18\cdot25=4.5\,\text{kN/m}^2.

2. עומס השירות: Fser=4.5+3.5+2.5=10.5 kN/m2F_{ser}=4.5+3.5+2.5=10.5\,\text{kN/m}^2 (1.05 t/m21.05\,\text{t/m}^2).

3. k12=24.4⋅1010.53=24.4⋅0.984=24.0k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{10.5}}=24.4\cdot0.984=24.0 (תקרה מקשית: k11=1k_{11}=1).

4. העובי הדרוש: h=L0k12=42024.0=17.5h=\dfrac{L_0}{k_{12}}=\dfrac{420}{24.0}=17.5 ס"מ ≤18\le18 ס"מ.

תשובה: L0,max=420L_{0,max}=420 ס"מ, נקבע בשדות הפשוטים A-B ו-C-D שליד הפתח. העובי הדרוש 17.5 ס"מ, ולכן תקרה של 18 ס"מ עונה לדרישת הכפף.

סעיף ג

תשובה:

ק-C נמשכת 440/580/540 ס"מ על העמודים 7-10. עומס שירות: 33.9 kN/m (7-8), 24.15 kN/m (8-9), 19.7 kN/m (9-10), כולל 2.1 kN/m משקל עצמי.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: עומס השירות מהתקרה לקורה ק-C, בתוספת המשקל העצמי שלה, לכל אחד מהשדות.

הסכמה של ק-C. קורה נמשכת על העמודים 7, 8, 9, 10. המפתחים לפי המידות על הציר: 7-8 440 ס"מ, 8-9 580 ס"מ, 9-10 540 ס"מ.

מה מעמיס כל שדה. Fser=10.5 kN/m2F_{ser}=10.5\,\text{kN/m}^2 (סעיף ב). רוחב ההשפעה: משדה פנימי 0.5L0.5L; משדה שהקורה היא הסמך הקיצוני שלו - 0.4L0.4L אם השדה נמשך מעבר לסמך השני או ממשיך בזיז, 0.5L0.5L אם הוא פשוט.

1. שדה 7-8 (רצועה S1): משדה B-C (פנימי) 0.5⋅2.7=1.350.5\cdot2.7=1.35 מ', ומשדה C-D, שממשיך בזיז מעבר ל-ק-D (הזיז מקטין את התגובה ב-C) 0.4⋅4.2=1.680.4\cdot4.2=1.68 מ'. סך הכול 3.03 מ'.

Fslab=10.5⋅3.03=31.8 kN/mF_{slab}=10.5\cdot3.03=31.8\,\text{kN/m}

2. שדה 8-9 (רצועה S3): ממערב הפתח, בלי תקרה. ממזרח שדה C-D פשוט: 0.5⋅4.2=2.10.5\cdot4.2=2.1 מ'.

Fslab=10.5⋅2.1=22.05 kN/mF_{slab}=10.5\cdot2.1=22.05\,\text{kN/m}

3. שדה 9-10 (רצועה S4): רק ממזרח, שדה C-D שממשיך בזיז: 0.4⋅4.2=1.680.4\cdot4.2=1.68 מ'.

Fslab=10.5⋅1.68=17.6 kN/mF_{slab}=10.5\cdot1.68=17.6\,\text{kN/m}

הערה: יש מורים שמשתמשים בכלל המקורב הפשוט יותר, 0.5L0.5L מכל שדה שאינו שדה קצה רגיל. אז מתקבל 0.5⋅2.7+0.5⋅4.2=3.450.5\cdot2.7+0.5\cdot4.2=3.45 מ' בשדה 7-8 ו-2.12.1 מ' בשדה 9-10, כלומר 38.338.3 ו-24.15 kN/m24.15\,\text{kN/m} עם המשקל העצמי. זה בצד הבטוח, והמסקנות בסעיפים ד ו-ה אינן משתנות (הגובה הדרוש הגדול ביותר יוצא אז כ-41 ס"מ, עדיין פחות מ-60).

המשקל העצמי של הקורה. את התקרה שמעל הקורה כבר חישבנו (המפתחים בין צירים), ולכן מוסיפים רק את החלק שמתחת לתקרה: gb=0.20⋅(0.60−0.18)⋅25=2.1 kN/mg_b=0.20\cdot(0.60-0.18)\cdot25=2.1\,\text{kN/m}.

עומס השירות לכל שדה:

- 7-8: 31.8+2.1=33.9 kN/m31.8+2.1=33.9\,\text{kN/m} (3.39 t/m3.39\,\text{t/m})

- 8-9: 22.05+2.1=24.15 kN/m22.05+2.1=24.15\,\text{kN/m} (2.42 t/m2.42\,\text{t/m})

- 9-10: 17.6+2.1=19.7 kN/m17.6+2.1=19.7\,\text{kN/m} (1.97 t/m1.97\,\text{t/m})

הסרטוט. קו אופקי עם ארבעה משולשי סמך (7, 8, 9, 10), מפתחים 440, 580, 540 ס"מ, ומעל כל שדה מלבן של עומס מפורס עם הערך שלו.

תשובה: ק-C - קורה נמשכת 440/580/540 ס"מ על העמודים 7-10, עם עומס שירות של 33.9 kN/m בשדה 7-8, 24.15 kN/m בשדה 8-9 ו-19.7 kN/m בשדה 9-10.

סעיף ד

תשובה:

הגובה הדרוש: 37.1 ס"מ (7-8), 32.7 ס"מ (8-9), 38.0 ס"מ (9-10) - כולם קטנים מ-60 ס"מ; הקורה עומדת בדרישה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: לבדוק אם הגובה של ק-C (60 ס"מ) עונה לדרישת הכפף.

השיטה. לכל שדה: L0=αLL_0=\alpha L, ו-k12=24.4⋅bF3k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{b}{F}} עם FF ב-t/m\text{t/m} ו-b=0.20 mb=0.20\,\text{m} (כלומר F/bF/b ב-t/m2\text{t/m}^2). הגובה הדרוש H=L0k12H=\dfrac{L_0}{k_{12}}.

שדהLL (ס"מ)α\alphaL0L_0 (ס"מ)FF (t/m)F/bF/b (t/m²)k12k_{12}HH (ס"מ)
7-84400.8 (קצה)3523.3916.9624.4⋅1/16.963=9.5024.4\cdot\sqrt[3]{1/16.96}=9.50352/9.50=37.1352/9.50=37.1
8-95800.6 (פנימי)3482.4212.0824.4⋅1/12.083=10.6424.4\cdot\sqrt[3]{1/12.08}=10.64348/10.64=32.7348/10.64=32.7
9-105400.8 (קצה)4321.979.8724.4⋅1/9.873=11.3824.4\cdot\sqrt[3]{1/9.87}=11.38432/11.38=38.0432/11.38=38.0

הגובה הדרוש הגדול ביותר 38.0 ס"מ (שדה 9-10), והוא קטן מ-60 ס"מ.

תשובה: גובה הקורה ק-C, 60 ס"מ, עומד בדרישות הכפף: הגובה הדרוש הגדול ביותר הוא כ-38 ס"מ (שדה 9-10).

סעיף ה

תשובה:

33.9 kN/m (7-8), 42.7 kN/m (8-9), 19.7 kN/m (9-10). העומס בשדה האמצעי גדל בכ-75%, אבל הגובה הדרוש גדל רק כשורש שלישי (כ-20%) ונשאר הרבה מתחת ל-60 ס"מ - אין צורך לשנות את גובה הקורה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: העומס על ק-C אחרי סגירת הפתח, הסרטוט שלו, ותשובה מילולית על השפעת הסגירה על הגובה.

מה משתנה. הרצועה האמצעית (בין 2-5-8-12 ל-3-6-9-13) הופכת לקורה נמשכת אחת: ק-A, 420, ק-B, 270, ק-C, 420, ק-D (בלי זיז, כי בתחום הזה אין זיז ממזרח ל-ק-D). השדות 7-8 ו-9-10 של ק-C אינם משתנים.

העומס בשדה 8-9 אחרי הסגירה.

•משדה B-C (עכשיו שדה פנימי): 0.5⋅2.7=1.350.5\cdot2.7=1.35 מ'.

•משדה C-D (עכשיו שדה קצה, ו-C הסמך הפנימי שלו): 0.6⋅4.2=2.520.6\cdot4.2=2.52 מ'.

•Fslab=10.5⋅(1.35+2.52)=10.5⋅3.87=40.6 kN/mF_{slab}=10.5\cdot(1.35+2.52)=10.5\cdot3.87=40.6\,\text{kN/m}, ועם המשקל העצמי: 40.6+2.1=42.7 kN/m40.6+2.1=42.7\,\text{kN/m} (4.27 t/m4.27\,\text{t/m}).

עומס השירות על ק-C אחרי הסגירה:

- 7-8: 33.9 kN/m33.9\,\text{kN/m} (ללא שינוי)

- 8-9: 42.7 kN/m42.7\,\text{kN/m} (במקום 24.15)

- 9-10: 19.7 kN/m19.7\,\text{kN/m} (ללא שינוי)

ההשפעה על הגובה, במילים.

1. העומס על השדה האמצעי של ק-C גדל בכ-75%, כי הקורה מקבלת עכשיו תקרה משני צדדיה, ומהצד המזרחי שדה קצה שמעביר אליה יותר מחצי.

2. הגובה הדרוש לפי הכפף תלוי בעומס רק דרך השורש השלישי (k12∝b/F3k_{12}\propto\sqrt[3]{b/F}). לכן עלייה של 75% בעומס מגדילה את הגובה הדרוש רק בכ-20%.

3. השדה 8-9 הוא שדה פנימי עם מפתח שקיל קטן (0.6⋅5800.6\cdot580), והגובה הדרוש בו לפני הסגירה היה כ-33 ס"מ בלבד, הנמוך מבין השדות; אחרי עלייה של כ-20% הוא עדיין רחוק מ-60 ס"מ.

4. מסקנה: סגירת הפתח מגדילה את העומס ואת הגובה הדרוש בשדה האמצעי, אבל אין צורך לשנות את גובה הקורה (60 ס"מ) משיקולי כפף.

תשובה: אחרי הסגירה: 33.9 kN/m בשדה 7-8, 42.7 kN/m בשדה 8-9 (במקום 24.15) ו-19.7 kN/m בשדה 9-10. הסגירה מגדילה את הגובה הדרוש בשדה האמצעי בכ-20% בלבד (שורש שלישי של העומס), והוא נשאר הרבה מתחת ל-60 ס"מ, ולכן גובה הקורה לא ישתנה.

שאלה 3 · יציע פלדה בצורת L: עמודים, קורות וסכמות

בתרשים מספר 3 מסורטטת תוכנית של יציע בבית מגורים.

היציע יחובר וייסמך על קירות בטון היקפיים של הבית ועל שני עמודים ריבועיים: RHS 150/150/10, אשר את מיקומם עליכם לקבוע כחלק מהפתרון הסטטי של היציע. רצפת היציע תהיה מלוחות עץ הנשענים על קורות פלדה. המרחק המירבי בין קורות הפלדה – לא יעלה על 60 ס"מ. אין צורך לתכנן את לוחות העץ.

העומס הכולל לתכנון של היציע (כולל משקלו העצמי של היציע והעומס השימושי על היציע): 700 ק"ג למ"ר (7.0 ק"נ למ"ר).

מהלך המדרגות אינו נשען על היציע ואין להתחשב בו בפתרון השאלה.

א.

מקמו על תרשים 3 את שני העמודים כך שמיקומם יתרום לסכמה סטטית יציבה ויעילה. נמקו את בחירת מיקום העמודים.

(4 נקודות)
ב.

על תרשים 3 סרטטו קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות. נמקו מדוע בחרתם בכיווני הקורות הראשיות ובכיווני הקורות המשניות בכל חלק של היציע.

(5 נקודות)
ג.

סרטטו במחברת הבחינה סכמות סטטיות של כל הקורות המשניות והראשיות.

הסכמות יכללו: את שם הקורה, את שמות הסמכים, את מפתח הקורה ואת העומס הפועל על הקורה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

ע1 בפינה החופשית (600,480)(600,480) וע2 בפינה הפנימית (240,480)(240,480) (ס"מ מהקיר המערבי ומהקיר הצפוני). כל קורה ראשית נשענת על הקיר הצפוני ועל עמוד (4.8 מ'), וב-x=240x=240 זיז של 1.2 מ' מקטין את המומנט בשדה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

שאלת תכנון פתוחה. מיקום העמודים שלהלן הוא פתרון תקין אחד. כל פתרון מתקבל אם: הסכמה יציבה (לכל קורה ראשית שני סמכים לפחות - קיר בטון או עמוד); לאורך כל שפה חופשית של היציע עוברת קורה; העמודים אינם בתוך מהלך המדרגות; והמיקום מנומק מבחינת המפתחים והמומנטים.

מבוקש: למקם שני עמודים כך שהסכמה תהיה יציבה ויעילה, ולנמק.

הגיאומטריה. xx מהפאה הפנימית של הקיר המערבי מזרחה, yy מהפאה הפנימית של הקיר הצפוני דרומה (ס"מ).

•היציע נשען על הקיר הצפוני לאורך 600 ס"מ ועל הקיר המערבי לאורך 600 ס"מ.

•הצורה היא L: מלבן 600/480 (x=0x=0 עד 600, y=0y=0 עד 480), ובתחתיתו רצועה של 240/120 (x=0x=0 עד 240, y=480y=480 עד 600).

•השפות החופשיות: השפה המזרחית x=600x=600, השפה הדרומית y=480y=480 (מ-x=240x=240 עד 600), המדרגה x=240x=240 (מ-y=480y=480 עד 600), והשפה הדרומית y=600y=600 (מ-x=0x=0 עד 240).

•המדרגות נמצאות ממזרח ליציע, ליד הקיר הצפוני, מחוץ לשטח היציע.

מיקום העמודים.

•ע1 בנקודה (600,480)(600,480): הפינה החופשית הדרום-מזרחית.

•ע2 בנקודה (240,480)(240,480): הפינה הפנימית של צורת ה-L, במפגש השפה הדרומית עם המדרגה.

הנימוק.

1. שתי קורות ראשיות בכיוון צפון-דרום, x=600x=600 ו-x=240x=240, נשענות כל אחת על הקיר הצפוני ועל עמוד. כך כל אחת היא קורה על שני סמכים, והסכמה יציבה.

2. ע2 ממוקם ב-y=480y=480 ולא בקצה הרצועה (y=600y=600): הקורה הראשית שב-x=240x=240 ממשיכה מעבר לעמוד כזיז קצר של 120 ס"מ. המומנט השלילי של הזיז מקטין את המומנט החיובי בשדה, ושתי הקורות הראשיות מקבלות אותו מפתח, 4.8 מ'.

3. שני העמודים נמצאים על השפה הדרומית y=480y=480, שעליה עוברת ממילא קורה. השטח שמתחת ליציע נשאר פתוח, והעמודים רחוקים מהמדרגות.

4. אילו מיקמנו עמוד בפינה (240,600)(240,600), הקורה הראשית שב-x=240x=240 הייתה במפתח של 6.0 מ' בלי זיז שמקטין את המומנט - פחות יעיל.

תשובה: ע1 בפינה החופשית (600,480)(600,480) וע2 בפינה הפנימית (240,480)(240,480). כל קורה ראשית נשענת על הקיר הצפוני ועל עמוד (מפתח 4.8 מ'), וב-x=240x=240 הקורה ממשיכה כזיז של 1.2 מ' שמקטין את המומנט בשדה.

סעיף ב

תשובה:

ראשיות צפון-דרום: ק.ר.1 (x=600x=600, קיר-ע1) ו-ק.ר.2 (x=240x=240, קיר-ע2 וזיז 1.2 מ'). משניות מזרח-מערב כל 60 ס"מ: 2.4 מ' מהקיר המערבי אל ק.ר.2 ו-3.6 מ' מ-ק.ר.2 אל ק.ר.1 - הכיוון הקצר.

זה ההמשך של מיקום העמודים מסעיף א - פתרון תקין אחד; כל סידור שבו כל קורה ראשית נשענת על קיר או עמוד והמשניות במרווח של עד 60 ס"מ מתקבל.

מבוקש: לסרטט על תרשים 3 קורות ראשיות ומשניות ולנמק את הכיוונים.

הקורות הראשיות (צפון-דרום).

•ק.ר.1 לאורך השפה המזרחית x=600x=600: מהקיר הצפוני עד ע1, מפתח 4.8 מ'.

•ק.ר.2 לאורך x=240x=240: מהקיר הצפוני עד ע2, מפתח 4.8 מ', וממשיכה כזיז של 1.2 מ' עד y=600y=600.

הקורות המשניות (מזרח-מערב), כל 60 ס"מ.

•בתחום y=0y=0 עד 480: ב-y=60,120,…,420y=60,120,\ldots,420 (7 שורות). בכל שורה שתי קורות: ק.מ.1 מהקיר המערבי אל ק.ר.2 (2.4 מ'), וק.מ.2 מ-ק.ר.2 אל ק.ר.1 (3.6 מ').

•בשורה y=480y=480: ק.מ.3 מהקיר המערבי אל ע2 (2.4 מ'), וקורת השפה ק.מ.4 מ-ע2 אל ע1 (3.6 מ').

•בתחום y=480y=480 עד 600: ק.מ.5 ב-y=540y=540 מהקיר המערבי אל הזיז של ק.ר.2 (2.4 מ'), וקורת השפה ק.מ.6 ב-y=600y=600 מהקיר המערבי אל קצה הזיז (2.4 מ').

•לאורך הקיר הצפוני לוחות העץ נשענים על זוויתן שמעוגן בקיר.

•בדיקת המרווחים: 480/60=8480/60=8 מרווחים ו-120/60=2120/60=2 מרווחים, כולם 60 ס"מ.

הנימוקים.

1. המשניות נמתחות בכיוון הקצר של כל חלק: 2.4 ו-3.6 מ', במקום 4.8 או 6.0 מ' בכיוון צפון-דרום. מפתח קצר - פרופיל קטן וקל.

2. כל קורה משנית נשענת בקצה אחד על קיר הבטון המערבי או על קורה ראשית, ובקצה השני על קורה ראשית. כך מספיקות שתי קורות ראשיות בלבד.

3. הקורות הראשיות עוברות בין הקיר הצפוני לעמודים, ולכן כל אחת נשענת ישירות על קיר ועל עמוד. ק.ר.1 עוברת לאורך השפה המזרחית החופשית וסוגרת אותה.

4. השפות הדרומיות (y=480y=480 ו-y=600y=600) סגורות בקורות משניות, שמשמשות גם קורות שפה.

5. לוחות העץ נמתחים צפון-דרום, בניצב למשניות, במפתח של 60 ס"מ.

תשובה: ראשיות צפון-דרום: ק.ר.1 (x=600x=600, קיר-ע1, 4.8 מ') ו-ק.ר.2 (x=240x=240, קיר-ע2, 4.8 מ' וזיז 1.2 מ'). משניות מזרח-מערב כל 60 ס"מ: 2.4 מ' מהקיר המערבי אל ק.ר.2, ו-3.6 מ' מ-ק.ר.2 אל ק.ר.1.

סעיף ג

תשובה:

משניות פשוטות: 2.4 מ' ו-3.6 מ' עם 4.2 kN/m4.2\,\text{kN/m} (שפה 2.1 kN/m2.1\,\text{kN/m}). ק.ר.1: קיר-ע1, 4.8 מ', 7 כוחות של 7.56 kN כל 0.6 מ'. ק.ר.2: קיר-ע2, 4.8 מ', 7 כוחות של 12.6 kN, וזיז 1.2 מ' עם 5.04 kN ו-2.52 kN.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: סכמות סטטיות של כל הקורות, עם שם, סמכים, מפתח ועומס.

העומס על הקורות המשניות. כל משנית נושאת רצועה ברוחב המרווח, 0.6 מ'; קורת שפה נושאת חצי מרווח, 0.3 מ'.

•משנית רגילה: q=7.0⋅0.6=4.2 kN/mq=7.0\cdot0.6=4.2\,\text{kN/m} (420 kg/m420\,\text{kg/m})

•קורת שפה: q=7.0⋅0.3=2.1 kN/mq=7.0\cdot0.3=2.1\,\text{kN/m} (210 kg/m210\,\text{kg/m})

הקורות המשניות (כולן קורות פשוטות על שני סמכים, עומס מפורס אחיד):

קורההסמכיםהמפתחqq (kN/m)התגובה בכל סמך qL/2qL/2 (kN)
ק.מ.1 (7 קורות)A - הקיר המערבי, B - ק.ר.22.4 מ'4.24.2⋅2.4/2=5.044.2\cdot2.4/2=5.04
ק.מ.2 (7 קורות)A - ק.ר.2, B - ק.ר.13.6 מ'4.24.2⋅3.6/2=7.564.2\cdot3.6/2=7.56
ק.מ.3 (y=480y=480)A - הקיר המערבי, B - ע22.4 מ'4.25.04
ק.מ.4 (y=480y=480, שפה)A - ע2, B - ע13.6 מ'2.12.1⋅3.6/2=3.782.1\cdot3.6/2=3.78
ק.מ.5 (y=540y=540)A - הקיר המערבי, B - הזיז של ק.ר.22.4 מ'4.25.04
ק.מ.6 (y=600y=600, שפה)A - הקיר המערבי, B - קצה הזיז של ק.ר.22.4 מ'2.12.1⋅2.4/2=2.522.1\cdot2.4/2=2.52

הקורות הראשיות. העומס עליהן הוא התגובות של המשניות, כוחות מרוכזים כל 0.6 מ'.

ק.ר.1 (x=600x=600): קורה פשוטה, A - הקיר הצפוני (y=0y=0), B - ע1 (y=480y=480), מפתח 4.8 מ'.

- 7 כוחות של 7.56 kN7.56\,\text{kN} (מ-ק.מ.2) ב-y=0.6,1.2,…,4.2y=0.6,1.2,\ldots,4.2 מ'.

•התגובה של ק.מ.4 (3.78 kN) יורדת ישר לעמוד ע1.

•(שקול לעומס מפורס של 7.56/0.6=12.6 kN/m7.56/0.6=12.6\,\text{kN/m}.)

ק.ר.2 (x=240x=240): קורה על שני סמכים עם זיז, A - הקיר הצפוני (y=0y=0), B - ע2 (y=4.8y=4.8 מ'), זיז עד y=6.0y=6.0 מ'.

•בשדה: 7 כוחות של 5.04+7.56=12.6 kN5.04+7.56=12.6\,\text{kN} (ק.מ.1 ממערב וק.מ.2 ממזרח) ב-y=0.6,…,4.2y=0.6,\ldots,4.2 מ'.

•מעל ע2: התגובות של ק.מ.3 ושל ק.מ.4 עוברות ישר לעמוד.

•בזיז: 5.04 kN5.04\,\text{kN} ב-y=5.4y=5.4 מ' (ק.מ.5) ו-2.52 kN2.52\,\text{kN} בקצה, y=6.0y=6.0 מ' (ק.מ.6).

הסרטוט. לכל קורה קו אופקי עם שמה מעליו, משולש בכל סמך עם שם הסמך, קו מידה למפתח, ומעל הקו העומס: מלבן עם qq במשניות, וחיצים עם ערכי הכוחות בראשיות.

תשובה: משניות - קורות פשוטות: 2.4 מ' (קיר-ק.ר.2) ו-3.6 מ' (ק.ר.2-ק.ר.1) עם 4.2 kN/m4.2\,\text{kN/m}, וקורות השפה עם 2.1 kN/m2.1\,\text{kN/m}. ראשיות: ק.ר.1 - קיר-ע1, 4.8 מ', 7 כוחות של 7.56 kN; ק.ר.2 - קיר-ע2, 4.8 מ', 7 כוחות של 12.6 kN, וזיז 1.2 מ' עם 5.04 kN ו-2.52 kN.

שאלה 4 · קורת פלדה עם זיז: תגובות, גזירה, מומנט ומאמץ

בתרשים מספר 4 מסורטטת קורת פלדה העמוסה בעומסים מחולקים שווה ובשני כוחות בודדים (המידות הן במטרים).

הקורה עשויה מפרופיל פלדה IPN550.

בפתרון השאלה יש להזניח את משקלה העצמי של הקורה.

המאמץ המותר בפלדה: 160 MPa (1600 kg/cm2).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי ציון היחידות יוריד נקודות.

א.

חשבו את התגובות בסמכים: A ו-B.

(4 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.

(3 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך מומנטי הכפיפה לאורך הקורה.

(4 נקודות)
ד.

נתון שהמומנט המקסימלי הקיים בקורה הוא: M=470 kN⋅mM=470\,\text{kN}\cdot\text{m} (47 t⋅m47\,\text{t}\cdot\text{m}).

חשבו את המאמץ עבור מומנט זה וכתבו האם הוא עונה על דרישת המאמץ המותר.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

RA=273.85 kNR_A=273.85\,\text{kN} (27.38 t27.38\,\text{t}), RB=406.15 kNR_B=406.15\,\text{kN} (40.62 t40.62\,\text{t}), שתיהן כלפי מעלה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

נתון: קורה על סמך נייד ב-A (x=0x=0) וסמך קבוע ב-B (x=6.5x=6.5 מ'), עם זיז עד D (x=8.0x=8.0 מ'). עומס מפורס 80 kN/m80\,\text{kN/m} ב-0≤x≤20\le x\le2, עומס מפורס 60 kN/m60\,\text{kN/m} ב-2≤x≤82\le x\le8, כוח 120 kN120\,\text{kN} ב-C (x=3x=3) וכוח 40 kN40\,\text{kN} ב-D. מבוקש: התגובות.

1. השקולים של העומסים המפורסים: 80⋅2=160 kN80\cdot2=160\,\text{kN} ב-x=1x=1; 60⋅6=360 kN60\cdot6=360\,\text{kN} ב-x=5x=5.

2. אין כוחות אופקיים, ולכן התגובה האופקית ב-B היא אפס.

3. מומנטים סביב A:

RB⋅6.5=160⋅1+360⋅5+120⋅3+40⋅8=160+1800+360+320=2640R_B\cdot6.5=160\cdot1+360\cdot5+120\cdot3+40\cdot8=160+1800+360+320=2640

RB=26406.5=406.15 kNR_B=\dfrac{2640}{6.5}=406.15\,\text{kN}

4. סכום כוחות אנכיים:

RA=160+360+120+40−406.15=273.85 kNR_A=160+360+120+40-406.15=273.85\,\text{kN}

5. בדיקה, מומנטים סביב B: RA⋅6.5=160⋅5.5+360⋅1.5+120⋅3.5−40⋅1.5=880+540+420−60=1780R_A\cdot6.5=160\cdot5.5+360\cdot1.5+120\cdot3.5-40\cdot1.5=880+540+420-60=1780, ו-1780/6.5=273.851780/6.5=273.85. מתאים.

תשובה: RA=273.85 kNR_A=273.85\,\text{kN} (27.38 t27.38\,\text{t}) כלפי מעלה, RB=406.15 kNR_B=406.15\,\text{kN} (40.62 t40.62\,\text{t}) כלפי מעלה.

סעיף ב

תשובה:

VV: 273.85 ב-A, 113.85 ב-x=2x=2, 53.85 / −66.15-66.15 ב-C, −276.15-276.15 / 130 ב-B, 40 kN ב-D.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: מהלך כוחות הגזירה. הולכים משמאל לימין; xx מ-A במטרים. כוח כלפי מעלה מעלה את הגזירה, עומס מפורס מוריד אותה בשיפוע הקבוע של העומס.

נקודההחישובVV (kN)
A, מימיןRAR_A273.85
x=2x=2273.85−80⋅2273.85-80\cdot2113.85
C, משמאל113.85−60⋅1113.85-60\cdot153.85
C, מימין53.85−12053.85-120−66.15-66.15
B, משמאל−66.15−60⋅3.5-66.15-60\cdot3.5−276.15-276.15
B, מימין−276.15+406.15-276.15+406.15130.00
D, משמאל130−60⋅1.5130-60\cdot1.540.00
D, מימין40−4040-400

•בין A ל-x=2x=2 הקו יורד בשיפוע 80 kN/m, ומשם בשיפוע 60 kN/m.

•ב-C קפיצה של 120 kN כלפי מטה: הגזירה מחליפה סימן, ולכן ב-C נמצא המומנט המקסימלי.

•ב-B קפיצה של 406.15 kN כלפי מעלה.

x [m]V [kN]2468-300-200-100100200300273.85113.8553.85-66.15-276.1513040

תשובה: VV יורד מ-273.85 kN ב-A ל-113.85 ב-x=2x=2 מ' ול-53.85 משמאל ל-C; ב-C קופץ ל-−66.15-66.15; יורד ל-−276.15-276.15 משמאל ל-B; ב-B קופץ ל-130 ויורד ל-40 kN ב-D. הגזירה מחליפה סימן ב-C.

סעיף ג

תשובה:

Mx=2=387.69M_{x=2}=387.69, MC=Mmax=471.54 kNmM_C=M_{max}=471.54\,\text{kNm}, MB=−127.5 kNmM_B=-127.5\,\text{kNm}, M=0M=0 ב-A, ב-x=6.01x=6.01 מ' וב-D.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: מהלך מומנטי הכפיפה. מומנט חיובי - מתיחה בתחתית הקורה. בסמך הנייד A ובקצה החופשי D המומנט אפס.

ערכים בנקודות:

1. Mx=2=273.85⋅2−80⋅2⋅1=547.69−160=387.69 kNmM_{x=2}=273.85\cdot2-80\cdot2\cdot1=547.69-160=387.69\,\text{kNm}

2. MC=273.85⋅3−160⋅2−60⋅1⋅0.5=821.54−320−30=471.54 kNmM_C=273.85\cdot3-160\cdot2-60\cdot1\cdot0.5=821.54-320-30=471.54\,\text{kNm}

3. MBM_B, מימין (זיז): MB=−40⋅1.5−60⋅1.5⋅0.75=−60−67.5=−127.5 kNmM_B=-40\cdot1.5-60\cdot1.5\cdot0.75=-60-67.5=-127.5\,\text{kNm}

4. MD=0M_D=0

המקסימום. הגזירה מחליפה סימן ב-C, ולכן Mmax=MC=471.54 kNmM_{max}=M_C=471.54\,\text{kNm}.

נקודת האפס בשדה. בין C ל-B: M(x)=471.54−66.15(x−3)−30(x−3)2M(x)=471.54-66.15(x-3)-30(x-3)^2. מציבים M=0M=0 ומקבלים x−3=3.01x-3=3.01, כלומר x=6.01x=6.01 מ' (0.49 מ' לפני B).

צורת הקו. בין A ל-C פרבולה עולה (קעורה כלפי מטה); מ-C פרבולה יורדת דרך אפס ב-x=6.01x=6.01 מ' אל −127.5-127.5 ב-B; בזיז פרבולה שעולה מ-−127.5-127.5 אל אפס ב-D.

x [m]M [kNm]2468-200-100100200300400500387.69471.54M=0-127.50

תשובה: Mx=2=387.69M_{x=2}=387.69, MC=Mmax=471.54 kNmM_C=M_{max}=471.54\,\text{kNm} (47.15 tm47.15\,\text{tm}), MB=−127.5 kNmM_B=-127.5\,\text{kNm} (−12.75 tm-12.75\,\text{tm}), M=0M=0 ב-A, ב-x=6.01x=6.01 מ' וב-D.

סעיף ד

תשובה:

Wx=3610 cm3W_x=3610\,\text{cm}^3, σ=470⋅106/3610⋅103=130.2 MPa<160 MPa\sigma=470\cdot10^6/3610\cdot10^3=130.2\,\text{MPa}<160\,\text{MPa} - עונה על הדרישה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

נתון: M=470 kNmM=470\,\text{kNm}, פרופיל IPN550, מאמץ מותר 160 MPa160\,\text{MPa}. מבוקש: המאמץ והשוואה למותר.

1. מטבלת הפרופילים, IPN550: Ix=99180 cm4I_x=99180\,\text{cm}^4, h=55 cmh=55\,\text{cm}, ולכן Wx=Ixh/2=9918027.5≈3610 cm3W_x=\dfrac{I_x}{h/2}=\dfrac{99180}{27.5}\approx3610\,\text{cm}^3.

2. המאמץ:

σ=MWx=470⋅106 N⋅mm3610⋅103 mm3=130.2 MPa\sigma=\dfrac{M}{W_x}=\dfrac{470\cdot10^6\,\text{N}\cdot\text{mm}}{3610\cdot10^3\,\text{mm}^3}=130.2\,\text{MPa}

(ביחידות הישנות: 47⋅105 kg⋅cm3610 cm3=1302 kg/cm2\dfrac{47\cdot10^5\,\text{kg}\cdot\text{cm}}{3610\,\text{cm}^3}=1302\,\text{kg/cm}^2.)

3. 130.2 MPa<160 MPa130.2\,\text{MPa}<160\,\text{MPa}.

תשובה: σ=130.2 MPa\sigma=130.2\,\text{MPa} (1302 kg/cm21302\,\text{kg/cm}^2), קטן מהמאמץ המותר 160 MPa160\,\text{MPa} - הפרופיל עונה על הדרישה.

שאלה 5 · מסבך מישורי: תגובות, כוחות במוטות וקריסה

בתרשים מספר 5 מסורטט מסבך מישורי המוחזק בניצב למישורו (המידות הן במטרים).

מוטות המסבך עשויים R.H.S 90/90/6.3 מפלדה בעל חוזק של:

37 MPa

A=20.9 cm2A=20.9\,\text{cm}^2

i=3.41 cmi=3.41\,\text{cm}

המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא 140 MPa (1400 kg/cm2).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי ציון היחידות יוריד נקודות.

דרוש:

א.

חשבו את התגובות בסמכים.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את הכוחות במוטות 1,2,3,4,5,6.

עליכם לרשום את התשובות בטבלה, ולציין אם המוט מתוח או לחוץ.

(6 נקודות)
ג.

בהנחה שהכוח במוט מספר 7 הוא כוח לחיצה וגודלו הוא: P7=−100 kNP_7=-100\,\text{kN} (−10 t-10\,\text{t}).

חשבו את המאמץ הקיים במוט וכתבו אם הוא עונה על דרישת המאמץ המותר.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Ax=90 kNA_x=90\,\text{kN} ימינה, Ay=142.86 kNA_y=142.86\,\text{kN} כלפי מעלה, By=37.14 kNB_y=37.14\,\text{kN} כלפי מעלה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

נתון: מסבך בגובה 2.0 מ', צמתים תחתונים C, A, D, E, B וצמתים עליונים F, G, H, I, במרווחים של 3.5 מ'. A - סמך קבוע, B - סמך נייד. עומסים: ב-C 30 kN30\,\text{kN} כלפי מטה ו-40 kN40\,\text{kN} שמאלה; ב-F 40 kN40\,\text{kN} כלפי מטה; ב-D 50 kN50\,\text{kN} כלפי מטה; ב-H 60 kN60\,\text{kN} כלפי מטה; ב-I 50 kN50\,\text{kN} שמאלה.

1. סכום כוחות אופקיים: הסמך הנייד B אינו נותן כוח אופקי, ולכן

Ax−40−50=0 ⇒ Ax=90 kNA_x-40-50=0\ \Rightarrow\ A_x=90\,\text{kN} (ימינה)

2. מומנטים סביב A (נגד כיוון השעון חיובי; זרועות ממשיכות מ-A):

•ByB_y בזרוע 10.5 מ': +10.5By+10.5B_y

- 30 kN ב-C, 3.5 מ' משמאל ל-A: +30⋅3.5=+105+30\cdot3.5=+105

- 40 kN ב-F, מעל A: אין זרוע.

- 50 kN ב-D: −50⋅3.5=−175-50\cdot3.5=-175

- 60 kN ב-H: −60⋅7.0=−420-60\cdot7.0=-420

- 50 kN שמאלה ב-I, בגובה 2.0 מ': +50⋅2.0=+100+50\cdot2.0=+100

- 40 kN שמאלה ב-C, בגובה A: אין זרוע.

10.5By+105−175−420+100=0 ⇒ By=39010.5=37.14 kN10.5B_y+105-175-420+100=0\ \Rightarrow\ B_y=\dfrac{390}{10.5}=37.14\,\text{kN}

3. סכום כוחות אנכיים: Ay=30+40+50+60−37.14=142.86 kNA_y=30+40+50+60-37.14=142.86\,\text{kN}

4. בדיקה, מומנטים סביב B: המומנט של AyA_y הוא 142.86⋅10.5=1500142.86\cdot10.5=1500, והמומנטים של העומסים (כולל הכוח האופקי ב-I, בזרוע 2.0 מ') הם 30⋅14+40⋅10.5+50⋅7+60⋅3.5+50⋅2=420+420+350+210+100=150030\cdot14+40\cdot10.5+50\cdot7+60\cdot3.5+50\cdot2=420+420+350+210+100=1500, בכיוון ההפוך. מתאים.

תשובה: Ax=90 kNA_x=90\,\text{kN} ימינה (9 t9\,\text{t}), Ay=142.86 kNA_y=142.86\,\text{kN} כלפי מעלה (14.29 t14.29\,\text{t}), By=37.14 kNB_y=37.14\,\text{kN} כלפי מעלה (3.71 t3.71\,\text{t}).

סעיף ב

תשובה:

N1=+74.86N_1=+74.86 (מתוח), N2=−115.0N_2=-115.0 (לחוץ), N3=−37.14N_3=-37.14 (לחוץ), N4=+60.47N_4=+60.47 (מתוח), N5=−12.5N_5=-12.5 (לחוץ), N6=−70.0 kNN_6=-70.0\,\text{kN} (לחוץ).

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: הכוחות במוטות 1-6, בטבלה, עם מתיחה או לחיצה. מסמנים כל כוח מוט כמתיחה (חץ שיוצא מהצומת); תוצאה שלילית - לחיצה.

הזווית של האלכסונים. אלכסון במשבצת של 3.5/2.0: tan⁡α=2.03.5\tan\alpha=\dfrac{2.0}{3.5}, α=29.74∘\alpha=29.74^\circ, sin⁡α=0.496\sin\alpha=0.496, cos⁡α=0.868\cos\alpha=0.868.

צומת C (מוטות 4 ו-5; שני נעלמים):

•ΣFy=0\Sigma F_y=0: N4sin⁡α−30=0 ⇒ N4=300.496=60.47 kNN_4\sin\alpha-30=0\ \Rightarrow\ N_4=\dfrac{30}{0.496}=60.47\,\text{kN} (מתיחה)

•ΣFx=0\Sigma F_x=0: N4cos⁡α+N5−40=0 ⇒ N5=40−60.47⋅0.868=40−52.5=−12.5 kNN_4\cos\alpha+N_5-40=0\ \Rightarrow\ N_5=40-60.47\cdot0.868=40-52.5=-12.5\,\text{kN} (לחיצה)

צומת F (מוטות 6 ו-F-G; מוט 4 ידוע):

•ΣFy=0\Sigma F_y=0: −N4sin⁡α−N6−40=0 ⇒ N6=−30−40=−70 kN-N_4\sin\alpha-N_6-40=0\ \Rightarrow\ N_6=-30-40=-70\,\text{kN} (לחיצה)

•ΣFx=0\Sigma F_x=0: −N4cos⁡α+NFG=0 ⇒ NFG=52.5 kN-N_4\cos\alpha+N_{FG}=0\ \Rightarrow\ N_{FG}=52.5\,\text{kN} (לא נדרש)

צומת B (מוט 3 ומוט E-B):

•ΣFx=0\Sigma F_x=0: NEB=0N_{EB}=0

•ΣFy=0\Sigma F_y=0: N3+37.14=0 ⇒ N3=−37.14 kNN_3+37.14=0\ \Rightarrow\ N_3=-37.14\,\text{kN} (לחיצה)

צומת I (מוטות 1 ו-2; מוט 3 ידוע; כוח של 50 kN שמאלה):

•ΣFy=0\Sigma F_y=0: −N1sin⁡α−N3=0 ⇒ N1=37.140.496=74.86 kN-N_1\sin\alpha-N_3=0\ \Rightarrow\ N_1=\dfrac{37.14}{0.496}=74.86\,\text{kN} (מתיחה)

•ΣFx=0\Sigma F_x=0: −N2−N1cos⁡α−50=0 ⇒ N2=−65−50=−115 kN-N_2-N_1\cos\alpha-50=0\ \Rightarrow\ N_2=-65-50=-115\,\text{kN} (לחיצה)

מוטהכוח (kN)הכוח (t)מצב
174.867.49מתיחה
2−115.0-115.0−11.5-11.5לחיצה
3−37.14-37.14−3.71-3.71לחיצה
460.476.05מתיחה
5−12.5-12.5−1.25-1.25לחיצה
6−70.0-70.0−7.0-7.0לחיצה

תשובה: N1=+74.86N_1=+74.86 (מתוח), N2=−115.0N_2=-115.0 (לחוץ), N3=−37.14N_3=-37.14 (לחוץ), N4=+60.47N_4=+60.47 (מתוח), N5=−12.5N_5=-12.5 (לחוץ), N6=−70.0 kNN_6=-70.0\,\text{kN} (לחוץ).

סעיף ג

תשובה:

σ=100 kN/20.9 cm2=47.8 MPa\sigma=100\,\text{kN}/20.9\,\text{cm}^2=47.8\,\text{MPa}; λ=403/3.41=118\lambda=403/3.41=118, ω≈2.37\omega\approx2.37, ωσ=113.3 MPa<140 MPa\omega\sigma=113.3\,\text{MPa}<140\,\text{MPa} - עונה על הדרישה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

נתון: P7=−100 kNP_7=-100\,\text{kN} (לחיצה), A=20.9 cm2A=20.9\,\text{cm}^2, i=3.41 cmi=3.41\,\text{cm}, מאמץ מותר 140 MPa140\,\text{MPa}. מבוקש: המאמץ במוט ובדיקה מול המותר.

(החוזק "37 MPa" שבנתונים הוא סימון של סוג הפלדה, פלדה 37; הבדיקה נעשית מול המאמץ המותר שנתון, 140 MPa.)

1. המאמץ הישיר:

σ=PA=100⋅103 N2090 mm2=47.8 MPa\sigma=\dfrac{P}{A}=\dfrac{100\cdot10^3\,\text{N}}{2090\,\text{mm}^2}=47.8\,\text{MPa} (478 kg/cm2478\,\text{kg/cm}^2)

2. המוט לחוץ, ולכן בודקים קריסה. אורך מוט 7 (האלכסון A-G): L=3.52+2.02=4.03 mL=\sqrt{3.5^2+2.0^2}=4.03\,\text{m}. מוט מסבך מחובר בפרקים, ולכן אורך הקריסה Lk=L=403 cmL_k=L=403\,\text{cm}.

3. התמירות: λ=Lki=4033.41=118\lambda=\dfrac{L_k}{i}=\dfrac{403}{3.41}=118

4. מקדם הקריסה: מטבלת מקדמי הקריסה ω\omega לפלדה 37, ל-λ=118\lambda=118: ω≈2.37\omega\approx2.37.

5. המאמץ לבדיקה:

σω=ω⋅PA=2.37⋅47.8=113.3 MPa\sigma_\omega=\omega\cdot\dfrac{P}{A}=2.37\cdot47.8=113.3\,\text{MPa} (1134 kg/cm21134\,\text{kg/cm}^2)

6. 113.3 MPa<140 MPa113.3\,\text{MPa}<140\,\text{MPa}. (המוט עומד בדרישה גם אם ω\omega עולה עד 140/47.8=2.93140/47.8=2.93.)

תשובה: המאמץ במוט σ=47.8 MPa\sigma=47.8\,\text{MPa}; עם מקדם הקריסה (λ=118\lambda=118, ω≈2.37\omega\approx2.37) 113.3 MPa<140 MPa113.3\,\text{MPa}<140\,\text{MPa} - המוט עונה על דרישת המאמץ המותר.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.