דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט לימודי מבנים 90419 - אביב 2025 מועד א'

אדריכלות ועיצוב פנים · סמל 90419 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בלימודי מבנים, אביב 2025 מועד א', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה חמש שאלות:

שאלה 1 חובה – 40 נקודות

שאלה 2 חובה – 30 נקודות

משאלות 3-5 יש לענות על שתי שאלות בלבד, ערך כל שאלה - 15 נקודות.

סך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. כל חומר עזר למעט מחשב מכל סוג.

2. מחשבון עם אחוזים (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

3. ת"י 466

שאלה 1 · תכנון תקרת צלעות בבית צמוד קרקע

בתרשים מספר 1א' מסורטטת תוכנית קומת קרקע בבית צמוד קרקע.

בתרשים מספר 1ב' מסורטטת תוכנית של תקרת קומת הקרקע.

הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים, למעט קירות הממ"ד וקיר נוסף, המסומן בתוכנית, העשויים מבטון.

כל העמודים המתוכננים בבית יהיו במידות 20/60 ס"מ. את העמודים ניתן למקם בקירות שבהיקף הבית ובמחיצות בתוך הבית.

מאחר שרוחב העמודים גדול מרוחב המחיצות, העמודים יכולים לבלוט מהמחיצה.

אפשר לבצע קורות בולטות (תחתונות או עליונות) רק בקירות החוץ שבהיקף הבית.

נתון שעובי תקרת הממ"ד, כולל המבואה לממ"ד, הוא כעובי כל התקרה. אין צורך לתכנן את תקרת הממ"ד.

עומס קבוע בנוסף למשקלה העצמי של התקרה: 4.7 kN/m24.7\,\text{kN/m}^2 (0.47 t/m20.47\,\text{t/m}^2).

עומס שימושי של התקרה: 2 kN/m22\,\text{kN/m}^2 (0.20 t/m20.20\,\text{t/m}^2).

משקל מרחבי של בלוקים לתקרת צלעות: 5.0 kN/m35.0\,\text{kN/m}^3 (0.5 t/m30.5\,\text{t/m}^3).

סוג הבטון: ב-30, האגרגט גירי.

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יפחית ניקוד.

חשבו:

א.

החליטו על מיקום העמודים בהיקף הבית ובתוך שטח הדירה.

סמנו בתרשים מספר 1א' את מיקום העמודים שבחרתם.

סרטטו את העמודים בקנ"מ 1:100. מספרו את כל העמודים.

(5 נקודות)
ב.

העתיקו לתרשים מספר 1ב' את העמודים שסימנתם בתרשים מספר 1א', בקנ"מ 1:100 כולל מספור העמודים.

קבעו את כיוון המתיחה של התקרה ובחרו את סוג התקרה היעיל ביותר. נמקו את בחירתכם.

(5 נקודות)
ג.

על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את הקורות הפנימיות שבחרתם (הקפידו לסרטט את ציר הקורות).

חלקו באופן ברור את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות מתאימות ותנו שם לכל סכמה סטטית.

(5 נקודות)
ד.

סרטטו במחברת את הסכמות הסטטיות של התקרה.

סרטטו במחברת את הסכמות הסטטיות של הקורות הפנימיות.

(6 נקודות)
ה.

על פי הסכמות הסטטיות שקבעתם, בחרו את L0L_0 שעל פיו הייתם מתכננים את עובי התקרה.

אם בחרתם לתכנן תקרת צלעות – נתון שרוחב הצלע הוא 14 ס"מ.

חשבו את העובי המינימלי של התקרה על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.

סרטטו את חתך התקרה עם העובי שחישבתם.

(7 נקודות)
ו.

חשבו את העומס המועבר מהתקרה לכל קורה פנימית שבחרתם (ללא משקל עצמי של הקורה).

חשבו את הרוחב המינימלי של כל קורה פנימית שבחרתם על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.

אם העומס משתנה לאורך שדה מסוים, ניתן לחשב את רוחב הקורה לפי העומס הגדול יותר באותו שדה.

(7 נקודות)
ז.

על גבי תרשים מספר 1ב' רשמו את ממדי הקורות הפנימיות שחישבתם.

על גבי תרשים מספר 1ב' סרטטו את פרטי הזיון העקרוניים לתקרה. ציינו אם הברזל עליון או תחתון.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

18 עמודים 20/60 ס"מ: בפינות קירות החוץ ובקטעי הקיר המלאים שבין החלונות, ובמחיצות שלאורך שלושה קווי סמך פנימיים (x≈415x\approx415, x≈715x\approx715, x≈810x\approx810). אין עמודים בחלל המטבח והסלון; הממ"ד וקיר הבטון של הכניסה הם סמכים בעצמם.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

שאלת תכנון פתוחה. הפתרון שלהלן הוא פתרון תקין אחד מתוך כמה. כל פתרון מתקבל אם הוא עומד בדרישות האלה: כל העמודים 20/60 ס"מ ונמצאים רק בקירות ההיקף או במחיצות (בולטים מהמחיצה לכל היותר בהפרש שבין 20 לעובי המחיצה); אף עמוד אינו נכנס לחלון, לדלת או לפתח; אין עמודים חופשיים בתוך החללים; בכל פינה של המבנה ובכל קצה של קו סמך יש עמוד או קיר בטון; קורות בולטות רק בקירות החוץ, ובתוך הבית קורות סמויות בעובי התקרה; כל שדה של התקרה נשען על קורות, על קירות הממ"ד או על קיר הבטון של הכניסה; והמפתחים סבירים לתקרה בעובי אחיד.

מבוקש: למקם עמודים בהיקף הבית ובתוכו, לסמן ולמספר אותם בתרשים 1א.

קריאת תרשים 1א. מסמנים: צפון בראש התרשים; xx - המרחק בס"מ מהפאה המערבית של קיר הבטון שבכניסה, מזרחה; yy - המרחק בס"מ מהפאה הצפונית של בליטת חדר השינה, דרומה.

•הבית במידות 1390/1565 ס"מ (כולל הבליטה של חדר השינה, 100 ס"מ, וגגון הכניסה).

•הממ"ד (xx 40 עד 420, yy 100 עד 550) וקיר הבטון בצורת ר' שבכניסה (xx 0 עד 20 מ-y=1250y=1250 עד 1565, ובדרום עד x=120x=120) הם הסמכים היחידים מבטון. שאר הקירות מבלוקים ואינם נושאים.

•חלל אחד גדול: המטבח והסלון, xx 720 עד 1370 ו-yy 120 עד 1545, בלי קירות בתוכו. גם המבואה שבין חדר השינה לחדר הארונות פתוחה אל המטבח.

•המחיצות הפנימיות: מחיצה ב-xx 710 עד 720 (בין חדר הארונות וחדרי הרחצה לבין הסלון, והמשכה כקיר הכניסה עם דלת כפולה בין y=1360y=1360 ל-1511), ומחיצה ב-xx 410 עד 420 (בין חדר ההורים לחדר הארונות ולחדר הרחצה, עם דלתות ב-yy 902 עד 968 ו-1095 עד 1161).

•הפתחים בקירות החוץ: בקיר הצפוני חלון ב-xx 860 עד 1140; בקיר המזרחי חלונות ב-yy 159 עד 382, 715 עד 938 ו-1282 עד 1505; בקיר הדרומי חלונות ב-xx 760 עד 883 ו-1247 עד 1370; בבליטה חלון ב-xx 637 עד 760.

העקרונות למיקום העמודים.

1. עמוד בכל פינה של קירות החוץ שאינה של קיר בטון, ובכל קצה של קו סמך פנימי.

2. בתוך הבית אסור להוריד קורות. לכן קווי הסמך הפנימיים הם קורות סמויות, והעמודים שלהן חייבים להיות במחיצות שעל אותו קו.

3. קווי הסמך נבחרים כך שהמפתח הגדול של התקרה יהיה סביר: קו x≈715x\approx715 (המחיצה שליד הסלון והמשכה), קו x≈415x\approx415 (המחיצה של חדר ההורים) וקו x≈810x\approx810 (הקיר שבין חדר השינה למטבח). כך החלל של המטבח והסלון נפרש ברוחב 665 ס"מ בין הקו x=715x=715 לקיר המזרחי, בלי עמוד בתוכו.

4. העמוד מונח כשהצלע של 60 ס"מ לאורך הקיר, ונבדק מול כל חלון ודלת.

רשימת העמודים (מרכז העמוד, בס"מ):

עמודהמיקוםxxyyהכיוון של צלע 60
1הפינה הצפון-מערבית של בליטת חדר השינה41030צפון-דרום
2הפינה הצפון-מזרחית של בליטת חדר השינה81030צפון-דרום
3הקיר שבין חדר השינה למטבח, בקצה הצפוני810130צפון-דרום
4הקיר הצפוני, בפינה הצפון-מזרחית של הבית1360110מזרח-מערב
5הקיר המזרחי, בקטע הקיר המלא שבין שני החלונות של המטבח1380620צפון-דרום
6הקיר המזרחי, בקטע הקיר המלא שבין שני החלונות של הסלון13801110צפון-דרום
7הפינה הדרום-מזרחית של הבית13801535צפון-דרום
8הקיר הדרומי, בקטע הקיר המלא שבין שני החלונות של הסלון10701555מזרח-מערב
9הקיר הדרומי, במפגש עם קיר הכניסה7301555מזרח-מערב
10קיר הכניסה, בין הקיר הדרומי של חדרי הרחצה לדלת הכניסה7101320צפון-דרום
11המחיצה שבין חדרי הרחצה לסלון, במפגש עם המחיצה שבין חדר הארונות לחדר הרחצה715980צפון-דרום
12אותה מחיצה, בפינה הצפון-מזרחית של חדר הארונות715725צפון-דרום
13הקיר הדרומי של חדר השינה, מצפון למבואה715380מזרח-מערב
14הפינה הדרום-מזרחית של חדר השינה810360צפון-דרום
15המחיצה שבין המסדרון לחדר הארונות, בקצה הצפוני415730צפון-דרום
16המחיצה שבין חדר ההורים לחדר הארונות, בין שתי הדלתות4151000צפון-דרום
17המחיצה שבין חדר ההורים לחדר הרחצה, בקצה הדרומי4151260צפון-דרום
18הקיר המערבי, בשבירה של הקיר שבין חדר הרחצה לחדר ההורים30890מזרח-מערב

בדיקה מול הפתחים.

•עמוד 4: הקיר הצפוני מלא מ-x=1140x=1140 עד הפינה; העמוד תופס xx 1330 עד 1390.

•עמוד 5: הקיר המזרחי מלא בין y=382y=382 ל-715; העמוד תופס yy 590 עד 650. עמוד 6: הקיר מלא בין 938 ל-1282; העמוד תופס 1080 עד 1140. עמוד 7: yy 1505 עד 1565, מתחת לחלון שנגמר ב-1505.

•עמוד 8: הקיר הדרומי מלא בין x=883x=883 ל-1247; העמוד תופס 1040 עד 1100. עמוד 9: xx 700 עד 760, והחלון מתחיל ב-760.

•עמוד 10: yy 1290 עד 1350, והדלת הכפולה מתחילה ב-1360.

•עמודים 15, 16, 17: yy 700 עד 760, 970 עד 1030 ו-1230 עד 1290, מחוץ לדלתות שב-902 עד 968 וב-1095 עד 1161.

•עמוד 13: בקיר הדרומי של חדר השינה, שמלא מ-x=555x=555 (הדלת של חדר השינה ב-xx 439 עד 555); העמוד תופס xx 685 עד 745.

•עמודים 11, 12, 15, 16, 17 נמצאים במחיצות של 10 ס"מ ובולטים 5 ס"מ לכל צד, כפי שמותר בשאלה.

הסרטוט. בקנ"מ 1:100 כל עמוד הוא מלבן של 2 על 6 מ"מ, מושחר, ולידו המספר שלו בעיגול.

תשובה: 18 עמודים 20/60 ס"מ: בפינות קירות החוץ ובקטעי הקיר המלאים שבין החלונות (1 עד 9 ו-18), ובמחיצות שלאורך שלושה קווי סמך פנימיים: x≈415x\approx415 (עמודים 15, 16, 17), x≈715x\approx715 (10 עד 13) ו-x≈810x\approx810 (3, 14). בחלל של המטבח והסלון אין עמודים; הממ"ד וקיר הבטון של הכניסה הם סמכים בעצמם.

סעיף ב

תשובה:

תקרת צלעות, במתיחה מזרח-מערב בכל הבית, בין קווי סמך בכיוון צפון-דרום; קורות פנימיות סמויות.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: להעתיק את העמודים לתרשים 1ב, לקבוע את כיוון המתיחה ואת סוג התקרה, ולנמק.

העתקה לתרשים 1ב. מסמנים את אותם 18 עמודים באותם מקומות ובאותם מספרים, לפי שרשראות המידות של תרשים 1ב (שהן אותן מידות של קווי הקירות בתרשים 1א).

כיוון המתיחה: מזרח-מערב, בכל התקרה.

1. אורך הבית בכיוון צפון-דרום 1465 ס"מ, ורוחבו בכיוון מזרח-מערב 1390 ס"מ. אבל קווי הסמך שאפשר להקים הם בכיוון צפון-דרום: הקיר המזרחי, המחיצות ב-x≈715x\approx715 וב-x≈415x\approx415, הקיר שבין חדר השינה למטבח, קירות הממ"ד וקיר הבטון של הכניסה.

2. בכיוון צפון-דרום אין קו סמך באמצע החלל של המטבח והסלון: המפתח היה 1425 ס"מ. בכיוון מזרח-מערב המפתח הגדול בסלון הוא 665 ס"מ.

3. כל הרצועות באותו כיוון ונמשכות מעל הסמכים, וכך יש המשכיות שמקטינה את המפתח השקיל.

סוג התקרה: תקרת צלעות.

1. אי אפשר להוריד קורות בתוך הבית, ולכן הסמכים הפנימיים הם קורות סמויות, ואת עובי התקרה קובע המפתח הגדול (665 ס"מ בסלון, 705 ס"מ בגגון הכניסה).

2. תקרה מקשית במפתח כזה צריכה עובי של כ-0.8⋅70525≈23\dfrac{0.8\cdot705}{25}\approx23 ס"מ, כלומר משקל עצמי של כ-5.75 kN/m25.75\,\text{kN/m}^2. בתקרת צלעות בלוקי המילוי הקלים (5.0 kN/m35.0\,\text{kN/m}^3) מחליפים את הבטון באזור המתוח, ובאותו גובה המשקל העצמי כ-4 kN/m24\,\text{kN/m}^2 בלבד.

3. תקרת צלעות גבוהה יותר ולכן קשיחה יותר. זה מאפשר קורות סמויות בעובי התקרה.

4. עובי תקרת הממ"ד שווה לעובי התקרה, ולכן הצלעות רתומות אל קירות הממ"ד.

הסימון על תרשים 1ב. בכל אזור רושמים "תקרת צלעות" ומסרטטים חץ דו-ראשי בכיוון מזרח-מערב.

תשובה: תקרת צלעות בכל הבית (מלבד תקרת הממ"ד הנתונה), במתיחה מזרח-מערב, בין קווי סמך בכיוון צפון-דרום: קיר הבטון של הכניסה וקירות החוץ במערב, הממ"ד, הקורות הסמויות ב-x≈415x\approx415, x≈715x\approx715 ו-x≈810x\approx810, והקורה שבקיר המזרחי.

סעיף ג

תשובה:

ק.ס.1 ב-x=810x=810 (עמודים 3, 14), ק.ס.2 ב-x=715x=715 (עמודים 13, 12, 11, 10, 9), ק.ס.3 ב-x=415x=415 (הממ"ד, עמודים 15, 16, 17). שישה אזורים R1 עד R6 בכיוון מזרח-מערב.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: לסרטט על תרשים 1ב את הקורות הפנימיות עם הצירים שלהן, ולחלק את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות.

שלב 1: הקורות הפנימיות - קורות סמויות (ק.ס.). בתוך הבית אין קורות בולטות, ולכן כל קורה פנימית היא קורה רחבה בעובי התקרה. מסרטטים את הציר שלה בקו נקודה-קו, ואת שתי השפות שלה בקו מקווקו.

קורההצירעוברת דרךהמפתחים בין צירי הסמכים (ס"מ)
ק.ס.1x=810x=810, בקיר שבין חדר השינה למטבחעמודים 3, 14230
ק.ס.2x=715x=715, לאורך המחיצה שליד הסלון וקיר הכניסה, ומעל המבואהעמודים 13, 12, 11, 10, 9345, 255, 340, 235
ק.ס.3x=415x=415, לאורך המחיצה של חדר ההורים, ומעל המסדרון עד הממ"דקיר הממ"ד, עמודים 15, 16, 17190, 270, 260

הקטע של ק.ס.2 בין עמודים 13 ו-12 עובר מעל המבואה, והקטע הראשון של ק.ס.3 עובר מעל המסדרון שליד דלת הממ"ד. שם אין קיר מתחת, ולכן קורה סמויה היא הפתרון היחיד.

שלב 2: הקורות ההיקפיות (בולטות, בקירות החוץ). ק-1 בקיר המערבי של הבליטה (עמוד 1 עד הממ"ד), ק-2 בקיר הצפוני של הבליטה (עמודים 1, 2), ק-3 בקיר המזרחי של הבליטה (עמודים 2, 3), ק-4 בקיר הצפוני (עמודים 3, 4), ק-5 בקיר המזרחי (עמודים 4, 5, 6, 7, במפתחים 510, 490, 425), ק-6 בקיר הדרומי (עמודים 7, 8, 9), ק-7 בקיר המערבי של חדר הרחצה (פינת הממ"ד עד עמוד 18) ו-ק-8 בקיר המערבי של חדר ההורים (עמוד 18 עד קיר הבטון של הכניסה). בשפה החופשית של גגון הכניסה (y=1565y=1565, בין x=120x=120 ל-700) אין קיר; שם עוברת רצועה מלאה בעובי התקרה לאורך השפה.

שלב 3: החלוקה לאזורים. קווי הגבול בין האזורים הם בכיוון מזרח-מערב, במקום שבו משתנה מערך הסמכים:

סכמההאזור (yy, ס"מ)הסמכים לפי הסדר ממערב למזרח
R10 עד 100, בליטת חדר השינהק-1, ק-3
R2100 עד 380, חדר השינה והמטבחקיר הממ"ד, ק.ס.1, ק-5
R3380 עד 550, המבואה והמטבחקיר הממ"ד, ק.ס.2, ק-5
R4550 עד 890, חדר הרחצה, המסדרון, חדר הארונות והסלוןק-7, ק.ס.3, ק.ס.2, ק-5
R5890 עד 1300, חדר ההורים, חדר הרחצה והסלוןק-8, ק.ס.3, ק.ס.2, ק-5
R61300 עד 1565, גגון הכניסה והסלוןקיר הבטון של הכניסה, ק.ס.2, ק-5

בכל אזור מסרטטים קו בכיוון מזרח-מערב עם משולש בכל סמך, ורושמים את שם הסכמה.

תשובה: שלוש קורות סמויות: ק.ס.1 ב-x=810x=810 (עמודים 3, 14), ק.ס.2 ב-x=715x=715 (עמודים 13, 12, 11, 10, 9) ו-ק.ס.3 ב-x=415x=415 (הממ"ד, עמודים 15, 16, 17). קורות בולטות רק בקירות החוץ (ק-1 עד ק-8). התקרה מחולקת לשישה אזורים בכיוון מזרח-מערב: R1 עד R6.

סעיף ד

תשובה:

R1: 400; R2: רתום בממ"ד, 400, 570; R3: רתום בממ"ד, 305, 665; R4: 365, 300, 665; R5: 405, 300, 665; R6: 705, 665. ק.ס.1: 230; ק.ס.2: 345, 255, 340, 235; ק.ס.3: 190, 270, 260 (ס"מ).

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: הסכמות הסטטיות של התקרה ושל הקורות הפנימיות. המפתחים בין צירי הסמכים, בס"מ.

חלק 1: סכמות התקרה. כל סכמה היא צלע אחת, בעומס מפורס אחיד. בקיר הממ"ד מסרטטים ריתום (קיר מקווקו), כי עובי תקרת הממ"ד כעובי התקרה והצלעות ממשיכות אליה; בשאר הסמכים משולש.

סכמההסמכים והמפתחים לפי הסדר ממערב למזרח
R1ק-1, שדה 400, ק-3
R2ריתום בקיר הממ"ד, שדה 400, ק.ס.1, שדה 570, ק-5
R3ריתום בקיר הממ"ד, שדה 305, ק.ס.2, שדה 665, ק-5
R4ק-7, שדה 365, ק.ס.3, שדה 300, ק.ס.2, שדה 665, ק-5
R5ק-8, שדה 405, ק.ס.3, שדה 300, ק.ס.2, שדה 665, ק-5
R6קיר הבטון של הכניסה, שדה 705, ק.ס.2, שדה 665, ק-5

דוגמאות לחישוב המפתחים: 810−410=400810-410=400, 1380−810=5701380-810=570, 1380−715=6651380-715=665, 715−10=705715-10=705, 415−50=365415-50=365, 415−10=405415-10=405.

חלק 2: סכמות הקורות הפנימיות. כל קורה סמויה היא קורה פשוטה או נמשכת על עמודים (ועל קיר הממ"ד), בעומס מפורס לכל אורכה.

קורההסמכיםהמפתחיםמה מעמיס אותה
ק.ס.1עמוד 3, עמוד 14230R2 משני הצדדים
ק.ס.2עמודים 13, 12, 11, 10, 9345, 255, 340, 235R3, R4, R5 משני הצדדים, ובשדה האחרון R6
ק.ס.3קיר הממ"ד, עמודים 15, 16, 17190, 270, 260R4, R5 משני הצדדים

המפתחים: ב-ק.ס.2 725−380=345725-380=345, 980−725=255980-725=255, 1320−980=3401320-980=340, 1555−1320=2351555-1320=235; ב-ק.ס.3 730−540=190730-540=190 (מציר הקיר הדרומי של הממ"ד), 1000−730=2701000-730=270, 1260−1000=2601260-1000=260.

תשובה: סכמות התקרה R1 עד R6 לפי הטבלה (המפתחים הגדולים: 705 ו-665 ב-R6, 665 ב-R3 עד R5). סכמות הקורות: ק.ס.1 קורה פשוטה 230; ק.ס.2 קורה נמשכת 345, 255, 340, 235; ק.ס.3 קורה נמשכת 190, 270, 260.

סעיף ה

תשובה:

L0,max=0.8⋅705=564L_{0,max}=0.8\cdot705=564 ס"מ; Fser=10.76 kN/m2F_{ser}=10.76\,\text{kN/m}^2, k12=23.81k_{12}=23.81, k11≈0.727k_{11}\approx0.727, hreq=32.6h_{req}=32.6 ס"מ. נבחר h=35h=35 ס"מ: בלוק 30 וטבלה 5, צלעות 14 כל 64 ס"מ.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: לבחור את המפתח השקיל L0L_0 הקובע, לחשב את העובי המינימלי של תקרת הצלעות לפי דרישות הכפף של ת"י 466, ולתאר את החתך.

נתון חסר. רוחב בלוקי המילוי אינו נתון. מניחים בלוק ברוחב 50 ס"מ, המקובל בתקרות צלעות; עם צלע של 14 ס"מ המרחק בין צירי הצלעות b=50+14=64b=50+14=64 ס"מ.

שלב 1: המפתח השקיל, L0=α⋅LL_0=\alpha\cdot L. המקדם α\alpha: שדה על שני סמכים פשוטים 1.01.0; קצה אחד נמשך או רתום 0.80.8; שני הקצוות 0.60.6; זיז 2.22.2.

סכמההשדהα\alphaL0L_0 (ס"מ)
R1400, פשוט1.0400
R2400, רתום ונמשך0.6240
R2570, נמשך מצד אחד0.8456
R3305, רתום ונמשך0.6183
R3, R4, R5665, נמשך מצד אחד0.8532
R4365, נמשך מצד אחד0.8292
R5405, נמשך מצד אחד0.8324
R4, R5300, נמשך משני הצדדים0.6180
R6705, נמשך מצד אחד0.8564

הקובע: השדה של גגון הכניסה ב-R6, L0,max=0.8⋅705=564L_{0,max}=0.8\cdot705=564 ס"מ.

שלב 2: הנחה ראשונית. h≈L018=56418=31.3h\approx\dfrac{L_0}{18}=\dfrac{564}{18}=31.3 ס"מ. בוחרים בלוק בגובה 30 ס"מ וטבלה עליונה (בטון יצוק מעל הבלוקים) hf=5h_f=5 ס"מ: h=35h=35 ס"מ.

שלב 3: המשקל העצמי ועומס השירות, למ"ר.

•טבלה: 0.05⋅25=1.25 kN/m20.05\cdot25=1.25\,\text{kN/m}^2

•צלע: 0.14⋅0.30⋅250.64=1.64 kN/m2\dfrac{0.14\cdot0.30\cdot25}{0.64}=1.64\,\text{kN/m}^2

•בלוקים: 0.50⋅0.30⋅5.00.64=1.17 kN/m2\dfrac{0.50\cdot0.30\cdot5.0}{0.64}=1.17\,\text{kN/m}^2

•משקל עצמי: g=1.25+1.64+1.17=4.06 kN/m2g=1.25+1.64+1.17=4.06\,\text{kN/m}^2

•עומס השירות: Fser=4.06+4.7+2.0=10.76 kN/m2F_{ser}=4.06+4.7+2.0=10.76\,\text{kN/m}^2 (1.076 t/m21.076\,\text{t/m}^2)

שלב 4: המקדמים.

•k12=24.4⋅10Fser3=24.4⋅1010.763=24.4⋅0.976=23.81k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{F_{ser}}}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{10.76}}=24.4\cdot0.976=23.81 (ביחידות הישנות: 24.4⋅1/1.076324.4\cdot\sqrt[3]{1/1.076}, אותה תוצאה).

•k11k_{11} לחתך T, מהטבלה של ת"י 466 לפי hhf=355=7\dfrac{h}{h_f}=\dfrac{35}{5}=7 ו-bbw=6414=4.57\dfrac{b}{b_w}=\dfrac{64}{14}=4.57: k11≈0.727k_{11}\approx0.727. (הטבלה מבוססת על היחס בין מומנט האינרציה של חתך ה-T לזה של מלבן מלא, k11=IT/Irect3k_{11}=\sqrt[3]{I_T/I_{rect}}, והחישוב הזה נותן את ערך הטבלה בקירוב.)

שלב 5: בדיקת הגובה.

hreq=L0k11⋅k12=5640.727⋅23.81=56417.31=32.6h_{req}=\dfrac{L_0}{k_{11}\cdot k_{12}}=\dfrac{564}{0.727\cdot23.81}=\dfrac{564}{17.31}=32.6 ס"מ <35<35 ס"מ. מתאים.

בדיקה שגובה 30 ס"מ (בלוק 25 וטבלה 5) אינו מספיק: g=1.25+1.37+0.98=3.59 kN/m2g=1.25+1.37+0.98=3.59\,\text{kN/m}^2, Fser=10.29 kN/m2F_{ser}=10.29\,\text{kN/m}^2, k12=24.17k_{12}=24.17, k11≈0.73k_{11}\approx0.73 (ל-h/hf=6h/h_f=6), ולכן hreq=5640.73⋅24.17=32.0h_{req}=\dfrac{564}{0.73\cdot24.17}=32.0 ס"מ >30>30. לא מספיק.

שלב 6: החתך. טבלה עליונה 5 ס"מ לכל הרוחב; מתחתיה צלעות ברוחב 14 ס"מ ובגובה 30 ס"מ, כל 64 ס"מ; בין הצלעות בלוקים ברוחב 50 ס"מ ובגובה 30 ס"מ. הגובה הכולל 35 ס"מ, והפן העליון במפלס +3.60+3.60. בתחתית כל צלע זיון ראשי, ובטבלה רשת.

תשובה: L0,max=564L_{0,max}=564 ס"מ (השדה של 705 ס"מ בגגון הכניסה). תקרת צלעות בגובה 35 ס"מ: בלוק 30 וטבלה 5, צלעות 14 ס"מ כל 64 ס"מ. הגובה הדרוש לפי דרישת הכפף 32.6 ס"מ.

סעיף ו

תשובה:

ק.ס.1: 62.6 kN/m62.6\,\text{kN/m}, bmin=12b_{min}=12 ס"מ; ק.ס.2: 62.662.6 עד 88.5 kN/m88.5\,\text{kN/m}, bmin=21b_{min}=21 ס"מ; ק.ס.3: 42.942.9 עד 45.5 kN/m45.5\,\text{kN/m}, bmin=7b_{min}=7 ס"מ. נבחר 40/35 לכל הקורות הסמויות.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: העומס שהתקרה מעבירה לכל קורה סמויה (בלי המשקל העצמי של הקורה), והרוחב המינימלי של כל קורה לפי דרישת הכפף. גובה הקורות הסמויות שווה לעובי התקרה, h=35h=35 ס"מ.

שלב 1: העומס מהתקרה. עומס השירות של התקרה Fser=10.76 kN/m2F_{ser}=10.76\,\text{kN/m}^2 (סעיף ה). לכל קורה מגיע רוחב תקרה לפי סוג הסמך: בסמך פנימי של תקרה נמשכת 0.6⋅L0.6\cdot L מכל שדה סמוך (כאן כל הקורות הסמויות הן סמכים פנימיים).

קורה, שדההרצועותהרוחב המשפיע (מ')FF (kN/m\text{kN/m})
ק.ס.1R2: שדות 4.0 ו-5.70.6⋅(4.0+5.7)=5.820.6\cdot(4.0+5.7)=5.8210.76⋅5.82=62.610.76\cdot5.82=62.6
ק.ס.2, 13-12R3: שדות 3.05 ו-6.650.6⋅(3.05+6.65)=5.820.6\cdot(3.05+6.65)=5.8262.6
ק.ס.2, 12-11R4, R5: שדות 3.0 ו-6.650.6⋅(3.0+6.65)=5.790.6\cdot(3.0+6.65)=5.7962.3
ק.ס.2, 11-10R5, ובקצה R6לפי הגדול, R6: 0.6⋅(7.05+6.65)=8.220.6\cdot(7.05+6.65)=8.2288.5
ק.ס.2, 10-9R6: שדות 7.05 ו-6.658.2288.5
ק.ס.3, ממ"ד-15R4: שדות 3.65 ו-3.00.6⋅(3.65+3.0)=3.990.6\cdot(3.65+3.0)=3.9942.9
ק.ס.3, 15-16 ו-16-17R5: שדות 4.05 ו-3.00.6⋅(4.05+3.0)=4.230.6\cdot(4.05+3.0)=4.2345.5

בשדה 11-10 של ק.ס.2 העומס משתנה (רוב השדה ב-R5, הקצה ב-R6), ולפי ההנחיה לוקחים את הגדול.

שלב 2: הנוסחה לרוחב. דרישת הכפף: h≥L0k12h\ge\dfrac{L_0}{k_{12}}, עם k12=24.4⋅10Fs3k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{F_s}} ו-Fs=FbF_s=\dfrac{F}{b} (העומס על הקורה מחולק ברוחבה, ב-kN/m2\text{kN/m}^2). הגובה ידוע, ולכן מחפשים את bb:

k12≥L0h ⇒ b≥(L0/h24.4)3⋅F10k_{12}\ge\dfrac{L_0}{h}\ \Rightarrow\ b\ge\left(\dfrac{L_0/h}{24.4}\right)^3\cdot\dfrac{F}{10}, עם FF ב-kN/m\text{kN/m} ו-bb במטרים (ביחידות הישנות: b=(k1224.4)3⋅Fb=\left(\dfrac{k_{12}}{24.4}\right)^3\cdot F עם FF ב-t/m\text{t/m}).

שלב 3: החישוב לכל שדה. L0L_0: שדה קצה של קורה נמשכת 0.8L0.8L, שדה פנימי 0.6L0.6L, קורה פשוטה 1.0L1.0L.

קורה, שדהL0L_0 (ס"מ)L0/hL_0/hFF (kN/m\text{kN/m})bminb_{min} (ס"מ)
ק.ס.1, 2301.0⋅230=2301.0\cdot230=2306.5762.612.2
ק.ס.2, 3450.8⋅345=2760.8\cdot345=2767.8962.621.1
ק.ס.2, 2550.6⋅255=1530.6\cdot255=1534.3762.33.6
ק.ס.2, 3400.6⋅340=2040.6\cdot340=2045.8388.512.1
ק.ס.2, 2350.8⋅235=1880.8\cdot235=1885.3788.59.4
ק.ס.3, 1900.8⋅190=1520.8\cdot190=1524.3442.92.4
ק.ס.3, 2700.6⋅270=1620.6\cdot270=1624.6345.53.1
ק.ס.3, 2600.8⋅260=2080.8\cdot260=2085.9445.56.6

דוגמה, ק.ס.2 בשדה 345: b=(7.8924.4)3⋅62.610=0.0338⋅6.26=0.211 mb=\left(\dfrac{7.89}{24.4}\right)^3\cdot\dfrac{62.6}{10}=0.0338\cdot6.26=0.211\,\text{m}.

שלב 4: הרוחב שנבחר. הרוחב הדרוש לכפף קטן (עד 21 ס"מ), כי המפתחים של הקורות הסמויות קצרים. קורה סמויה צרה יותר מהעמוד אינה מעשית, וצריך מקום לעיגון הצלעות ולזיון הקורה, ולכן נבחר רוחב מינימלי מעשי של 40 ס"מ לכל הקורות הסמויות: 40/35.

תשובה: העומס מהתקרה: ק.ס.1 - 62.6 kN/m62.6\,\text{kN/m}; ק.ס.2 - 62.662.6, 62.362.3, 88.588.5, 88.5 kN/m88.5\,\text{kN/m} בשדות 345, 255, 340, 235; ק.ס.3 - 42.942.9, 45.545.5, 45.5 kN/m45.5\,\text{kN/m}. הרוחב הדרוש לכפף: ק.ס.1 12 ס"מ, ק.ס.2 21 ס"מ, ק.ס.3 7 ס"מ; נבחר לכולן 40/35 ס"מ.

סעיף ז

תשובה:

ק.ס.1, ק.ס.2, ק.ס.3 - 40/35 ס"מ. זיון תחתון בצלעות מזרח-מערב בכל השדות; זיון עליון מעל הקורות הסמויות ובריתום לממ"ד; רשת בטבלה העליונה.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: לרשום על תרשים 1ב את ממדי הקורות הפנימיות, ולסרטט את פרטי הזיון העקרוניים של התקרה עם סימון עליון או תחתון.

ממדי הקורות. ליד הציר של כל קורה סמויה רושמים "ק.ס. 40/35": ק.ס.1, ק.ס.2, ק.ס.3. הרוחב 40 ס"מ מסורטט סביב הציר, 20 ס"מ לכל צד, בקווים מקווקווים.

פרטי הזיון העקרוניים.

1. זיון תחתון בצלעות: בכל צלע מוטות ראשיים בתחתית, בכיוון מזרח-מערב, לכל אורך כל שדה, ונכנסים אל הקורות ואל הקירות. מסרטטים קו ישר עם כיפוף קטן בקצוות, ורושמים "תחתון".

2. זיון עליון מעל הסמכים הפנימיים: מעל ק.ס.1, ק.ס.2 ו-ק.ס.3 המומנט שלילי, והמתיחה למעלה. מוטות עליונים בטבלה העליונה, מעל הצלעות, באורך של כרבע מהשדה הגדול לכל צד (למשל מעל ק.ס.2 ב-R6, כ-1.8 מ' לכל צד). רושמים "עליון".

3. זיון עליון בקיר הממ"ד: הצלעות של R2 ו-R3 רתומות לממ"ד. מוטות עליונים שנכנסים לתוך תקרת הממ"ד ומתעגנים בה.

4. רשת בטבלה העליונה בכל שטח תקרת הצלעות, וזיון חלוקה בניצב לצלעות.

5. רצועה מלאה וקורות סמויות: לאורך כל קורה סמויה, ברוחב 40 ס"מ, אין בלוקים. בקורה: מוטות תחתונים לכל האורך, מוטות עליונים מעל העמודים, וחישוקים. לאורך השפה החופשית של גגון הכניסה - רצועה מלאה עם מוטות תחתונים ועליונים.

תשובה: הקורות הסמויות ק.ס.1, ק.ס.2 ו-ק.ס.3 במידות 40/35 ס"מ. בצלעות: זיון תחתון מזרח-מערב בכל השדות; זיון עליון מעל הקורות הסמויות ובכניסה לממ"ד; רשת בטבלה העליונה.

שאלה 2 · תקרה מקשית חד-כיוונית עם פתח

בתרשים מספר 2א מסורטטת תוכנית של תקרת קומת קרקע בבניין המשמש לאחסון.

התקרה עם פתח במידות 5.0x5.5 מ'. היא מקשית, חד־כיוונית, בעובי אחיד ונשענת על קורות יורדות.

תרשים מספר 2ב – עבור סעיף ה' בלבד.

העומס הקבוע (בנוסף למשקלה העצמי של התקרה) על כל חלקי התקרה הוא 5 kN/m25\,\text{kN/m}^2 (0.5 t/m20.5\,\text{t/m}^2).

העומס השימושי על כל חלקי התקרה הוא 2.5 kN/m22.5\,\text{kN/m}^2 (0.25 t/m20.25\,\text{t/m}^2).

סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי.

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יפחית ניקוד.

חשבו:

א.

סרטטו את הסכמות הסטטיות של התקרה.

(3 נקודות)
ב.

קבעו את L0L_0 מקסימום של התקרה וציינו איזה שדה קובע אותו (הציגו את החישוב).

חשבו את עובי התקרה הנתון משיקולי הכפף של ת"י 466.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את עומס השירות המועבר מהתקרה לקורה ק-B (קורה 1-5-9-12),

הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה.

סרטטו את הקורה ק-B ואת עומס השירות הפועל על כל אחד מהשדות של הקורה.

(7 נקודות)
ד.

בדקו: האם גובה הקורה ק-B עומד בדרישות הכפף של ת"י 466?

(7 נקודות)

סעיף זה מתייחס לתרשים 2ב, לפיו גודל הפתח השתנה ומידותיו הן 5.0x11.0 מ':

ה.

האם עקב הגדלת הפתח יחול שינוי בעובי התקרה?

נמקו את תשובתכם מבלי לחשב את עובי התקרה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

S1: ק-B, 520, ק-C, 520, ק-D. S2: זיז 160, ק-A, 520, ק-B. S3: זיז 160, ק-A, 520, ק-B, 520, ק-C, זיז 160.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: הסכמות הסטטיות של התקרה.

קריאת תרשים 2א. מסמנים צפון בראש התרשים.

•הקורות היורדות 20/90 נמתחות צפון-דרום: ק-A (עמודים 4, 8, 11), ק-B (1, 5, 9, 12), ק-C (2, 6, 10, 13) ו-ק-D (3, 7). המרחק בין הצירים שלהן 500+20=520500+20=520 ס"מ.

•התקרה חד-כיוונית ונשענת על הקורות האלה, ולכן היא נמתחת מזרח-מערב, בניצב להן.

•אזורי התקרה: בצפון, בין ק-B ל-ק-D (מעמודים 1, 2, 3 עד שורת עמודים 5, 6, 7); במערב ובדרום, בין ק-A ל-ק-B (משורת עמודים 4, 5 עד הדרום), עם זיז של 150 ס"מ ממערב ל-ק-A; בדרום, בין ק-B ל-ק-C (משורת עמודים 9, 10 עד הדרום), עם זיז של 150 ס"מ ממזרח ל-ק-C. בין ק-B ל-ק-C, משורה 5 עד שורה 9, נמצא הפתח (500/550).

•הזיז נמדד עד ציר הקורה: 150+10=160150+10=160 ס"מ.

הסכמות. בכל סכמה רצועה ברוחב 1 מ' בכיוון מזרח-מערב, עומס מפורס אחיד, משולש בכל קורה.

סכמההמיקוםהסמכים והמפתחים (ס"מ)
S1הצפון, מעמודים 1-2-3 עד עמודים 5-6-7ק-B, שדה 520, ק-C, שדה 520, ק-D
S2מערבית לפתח, משורה 4-5 עד שורה 8-9קצה חופשי, זיז 160, ק-A, שדה 520, ק-B
S3הדרום, משורה 8-9-10 עד שורה 11-12-13זיז 160, ק-A, שדה 520, ק-B, שדה 520, ק-C, זיז 160

ב-S2 התקרה נגמרת ב-ק-B, כי ממזרח לה הפתח.

תשובה: S1 - קורה נמשכת 520+520 על ק-B, ק-C, ק-D; S2 - זיז 160 ושדה 520 על ק-A, ק-B; S3 - זיז 160, שני שדות 520 וזיז 160 על ק-A, ק-B, ק-C.

סעיף ב

תשובה:

L0,max=0.9⋅520=468L_{0,max}=0.9\cdot520=468 ס"מ (S2, שדה ק-A עד ק-B ממערב לפתח). h=21h=21 ס"מ: Fser=12.75 kN/m2F_{ser}=12.75\,\text{kN/m}^2, k12=22.50k_{12}=22.50, נדרש 20.8 ס"מ.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: L0,maxL_{0,max} והשדה שקובע אותו, ועובי התקרה לפי דרישת הכפף של ת"י 466.

שלב 1: המפתח השקיל, L0=α⋅LL_0=\alpha\cdot L. המקדם α\alpha: שדה שקצה אחד שלו נמשך 0.80.8; שדה עם זיז בקצה אחד וסמך פשוט בקצה השני 0.90.9; שדה עם זיז בקצה אחד ונמשך בקצה השני 0.70.7; זיז 2.22.2.

סכמההשדהα\alphaL0L_0 (ס"מ)
S1520, נמשך מצד אחד (שני השדות)0.8416
S2520, זיז מצד אחד וסמך פשוט ב-ק-B0.9468
S2, S3זיז 1602.2352
S3520, זיז מצד אחד ונמשך מהצד השני (שני השדות)0.7364

הקובע: S2, השדה שבין ק-A ל-ק-B ממערב לפתח: L0,max=0.9⋅520=468L_{0,max}=0.9\cdot520=468 ס"מ.

שלב 2: העובי. בתקרה מקשית k11=1k_{11}=1, והתנאי h≥L0k12h\ge\dfrac{L_0}{k_{12}}, עם k12=24.4⋅10Fser3k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{F_{ser}}} (FserF_{ser} ב-kN/m2\text{kN/m}^2).

1. הנחה ראשונית: h≈46825=18.7h\approx\dfrac{468}{25}=18.7, נבדוק h=20h=20 ס"מ: Fser=0.20⋅25+5+2.5=12.5 kN/m2F_{ser}=0.20\cdot25+5+2.5=12.5\,\text{kN/m}^2, k12=24.4⋅0.83=22.65k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{0.8}=22.65, hreq=46822.65=20.7h_{req}=\dfrac{468}{22.65}=20.7 ס"מ >20>20. לא מספיק.

2. h=21h=21 ס"מ: g=0.21⋅25=5.25 kN/m2g=0.21\cdot25=5.25\,\text{kN/m}^2, Fser=5.25+5+2.5=12.75 kN/m2F_{ser}=5.25+5+2.5=12.75\,\text{kN/m}^2 (1.275 t/m21.275\,\text{t/m}^2).

k12=24.4⋅1012.753=24.4⋅0.922=22.50k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{12.75}}=24.4\cdot0.922=22.50

hreq=46822.50=20.8h_{req}=\dfrac{468}{22.50}=20.8 ס"מ ≤21\le21 ס"מ. מתאים.

תשובה: L0,max=0.9⋅520=468L_{0,max}=0.9\cdot520=468 ס"מ, בשדה ק-A עד ק-B ממערב לפתח (S2). עובי התקרה h=21h=21 ס"מ (Fser=12.75 kN/m2F_{ser}=12.75\,\text{kN/m}^2, k12=22.50k_{12}=22.50, נדרש 20.8 ס"מ).

סעיף ג

תשובה:

שדה 1-5 (570): 29.97 kN/m29.97\,\text{kN/m}; שדה 5-9 (490): 36.60 kN/m36.60\,\text{kN/m}; שדה 9-12 (590): 83.01 kN/m83.01\,\text{kN/m} - כולל משקל עצמי 3.45 kN/m3.45\,\text{kN/m}.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: עומס השירות שהתקרה מעבירה ל-ק-B, בתוספת המשקל העצמי של הקורה, בכל שדה של הקורה.

הקורה. ק-B נשענת על עמודים 1, 5, 9, 12. לפי שרשרת המידות של קו ק-B (60, 510, 60, 430, 60, 530, 60) מרכזי העמודים במרחקים 30, 600, 1090, 1680 ס"מ מהקצה הצפוני, ולכן המפתחים: L1−5=570L_{1-5}=570, L5−9=490L_{5-9}=490, L9−12=590L_{9-12}=590 ס"מ.

שלב 1: הרוחב המשפיע. עומס השירות של התקרה Fser=12.75 kN/m2F_{ser}=12.75\,\text{kN/m}^2 (סעיף ב). לכל שדה של הקורה רצועה אחרת:

•שדה 1-5 (רצועה S1): ק-B היא סמך קצה של תקרה נמשכת בשני שדות: 0.4⋅5.2=2.080.4\cdot5.2=2.08 מ'. ממערב ל-ק-B בשורות האלה אין תקרה.

•שדה 5-9 (רצועה S2): ק-B היא הסמך הפשוט של השדה, וממזרח הפתח: 0.5⋅5.2=2.60.5\cdot5.2=2.6 מ' (הזיז שבצד השני מקטין מעט את התגובה; מזניחים זאת לטובת הביטחון).

•שדה 9-12 (רצועה S3): ק-B היא סמך פנימי של תקרה נמשכת: 0.6⋅5.2⋅2=6.240.6\cdot5.2\cdot2=6.24 מ'.

שלב 2: המשקל העצמי של הקורה (החלק שמתחת לתקרה):

gb=0.20⋅(0.90−0.21)⋅25=3.45 kN/mg_b=0.20\cdot(0.90-0.21)\cdot25=3.45\,\text{kN/m}

שלב 3: עומס השירות בכל שדה.

•F1−5=12.75⋅2.08+3.45=26.52+3.45=29.97 kN/mF_{1-5}=12.75\cdot2.08+3.45=26.52+3.45=29.97\,\text{kN/m} (3.00 t/m3.00\,\text{t/m})

•F5−9=12.75⋅2.6+3.45=33.15+3.45=36.60 kN/mF_{5-9}=12.75\cdot2.6+3.45=33.15+3.45=36.60\,\text{kN/m} (3.66 t/m3.66\,\text{t/m})

•F9−12=12.75⋅6.24+3.45=79.56+3.45=83.01 kN/mF_{9-12}=12.75\cdot6.24+3.45=79.56+3.45=83.01\,\text{kN/m} (8.30 t/m8.30\,\text{t/m})

הסרטוט. קו אופקי עם ארבעה משולשים: 1, 5, 9, 12. מעל כל שדה מלבן של עומס מפורס בגובה שונה, עם הערך שלו: 29.97, 36.60, 83.01 kN/m\text{kN/m}. מתחת: המפתחים 570, 490, 590 ס"מ.

תשובה: ק-B קורה נמשכת על עמודים 1, 5, 9, 12, במפתחים 570, 490, 590 ס"מ. עומס השירות: 29.9729.97, 36.6036.60, 83.01 kN/m83.01\,\text{kN/m} (3.003.00, 3.663.66, 8.30 t/m8.30\,\text{t/m}), כולל משקל עצמי של 3.45 kN/m3.45\,\text{kN/m}.

סעיף ד

תשובה:

כן: הגובה הדרוש 67 ס"מ (שדה 9-12, L0=472L_0=472 ס"מ, k12=7.05k_{12}=7.05) קטן מ-90 ס"מ.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: לבדוק אם גובה הקורה ק-B, 90 ס"מ, עומד בדרישת הכפף.

השיטה. בקורה Fs=FbF_s=\dfrac{F}{b}, כלומר העומס על הקורה מחולק ברוחבה, b=0.20b=0.20 מ'. מזה k12=24.4⋅10Fs3k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{F_s}}, והתנאי h≥L0k12h\ge\dfrac{L_0}{k_{12}}. המפתח השקיל: שדה קצה של קורה נמשכת 0.8L0.8L, שדה פנימי 0.6L0.6L.

שדהL0L_0 (ס"מ)FF (kN/m\text{kN/m})Fs=F/0.2F_s=F/0.2 (kN/m2\text{kN/m}^2)k12k_{12}hreq=L0/k12h_{req}=L_0/k_{12} (ס"מ)
1-50.8⋅570=4560.8\cdot570=45629.97149.99.9046.1
5-90.6⋅490=2940.6\cdot490=29436.60183.09.2631.8
9-120.8⋅590=4720.8\cdot590=47283.01415.17.0567.0

דוגמה, שדה 9-12: k12=24.4⋅10415.13=24.4⋅0.289=7.05k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{415.1}}=24.4\cdot0.289=7.05, hreq=4727.05=67.0h_{req}=\dfrac{472}{7.05}=67.0 ס"מ.

השדה הקובע הוא 9-12: גם המפתח השקיל וגם העומס בו הגדולים ביותר. הגובה הדרוש בו 67 ס"מ, והגובה הקיים 90 ס"מ.

תשובה: כן. הגובה הדרוש לפי דרישת הכפף הוא 67 ס"מ (בשדה 9-12, L0=472L_0=472 ס"מ, k12=7.05k_{12}=7.05), והקורה בגובה 90 ס"מ עומדת בדרישה.

סעיף ה

תשובה:

כן, העובי יגדל: השדה הצפוני ק-C עד ק-D הופך לשדה פשוט, L0=520L_0=520 ס"מ, יותר מ-468 ס"מ שקבע את העובי.

מבוקש: לקבוע, בלי לחשב עובי, אם הגדלת הפתח ל-5.0x11.0 מ' משנה את עובי התקרה.

מה משתנה בתרשים 2ב. הפתח נמשך עכשיו מעמודים 1, 2 ועד שורה 9, 10. כלומר השדה הצפוני שבין ק-B ל-ק-C נעלם. שאר התקרה לא השתנה.

ההשפעה על הסכמות.

1. הרצועה הצפונית S1 הייתה קורה נמשכת: ק-B, 520, ק-C, 520, ק-D. השדה שבין ק-C ל-ק-D היה נמשך מעל ק-C, ולכן L0=0.8⋅520=416L_0=0.8\cdot520=416 ס"מ.

2. אחרי ההגדלה נשאר בצפון רק השדה שבין ק-C ל-ק-D, ואין מעבר ל-ק-C תקרה. השדה הופך לשדה פשוט על שני סמכים, וההמשכיות שריסנה אותו נעלמת: L0=1.0⋅520=520L_0=1.0\cdot520=520 ס"מ.

3. זה גדול מהמפתח השקיל שקבע את העובי עד עכשיו, 468468 ס"מ (S2). הרצועות S2 ו-S3 לא השתנו.

המסקנה. המפתח השקיל המקסימלי גדל מ-468 ל-520 ס"מ. העובי הדרוש לפי דרישת הכפף גדל עם L0L_0, והתקרה בעובי אחיד, ולכן צריך להגדיל את עובי כל התקרה.

תשובה: כן, העובי יגדל. השדה הצפוני שבין ק-C ל-ק-D מאבד את ההמשכיות מעל ק-C והופך לשדה פשוט, L0=1.0⋅520=520L_0=1.0\cdot520=520 ס"מ, יותר מ-L0,max=468L_{0,max}=468 ס"מ שקבע את העובי הקיים.

שאלה 3 · יציע פלדה: עמודים, קורות ראשיות ומשניות

בתרשים מספר 3 מסורטטת תוכנית של יציע במוסך.

היציע ייסמך על קירות הבטון המסורטטים בתרשים ועל שני עמודים ריבועיים מסוג: R.H.S.150/150 (t=10mm) אשר את מיקומם עליכם לקבוע כחלק מהפתרון הסטטי של היציע.

רצפת היציע תהיה מלוחות עץ הנשענים על קורות פלדה. המרחק המרבי בין קורות הפלדה לא יעלה על 60 ס"מ. אין צורך לתכנן את לוחות העץ.

העומס הכולל לתכנון היציע (כולל משקלו העצמי והעומס השימושי על היציע) הוא: 1000 kg/m21000\,\text{kg/m}^2 (10.0 kN/m210.0\,\text{kN/m}^2).

מהלך המדרגות אינו נשען על היציע ואין להתחשב בו בפתרון השאלה.

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יפחית ניקוד.

חשבו:

א.

מקמו על התרשים את שני העמודים כך שמיקומם יתרום לסכמה סטטית יציבה. נמקו את בחירת מיקום העמודים.

(4 נקודות)
ב.

על תרשים 3 סרטטו קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות.

נמקו מדוע בחרתם בכיווני הקורות הראשיות ובכיווני הקורות המשניות בכל חלק של היציע.

(5 נקודות)
ג.

סרטטו במחברת הבחינה סכמות סטטיות של כל הקורות המשניות והראשיות.

הסכמות יכללו את שם הקורה, את שמות הסמכים, את מפתח הקורה ואת העומס הפועל על הקורה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

בשתי הפינות של השקע שבשפה השמאלית: (120,120)(120,120) ו-(120,480)(120,480) ס"מ. הם נושאים קורה ראשית לאורך x=120x=120 עם זיזים 120 ו-180 ס"מ ושדה 360 ס"מ.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

שאלת תכנון פתוחה. מיקום העמודים שלהלן הוא פתרון תקין אחד. כל פתרון מתקבל אם: לכל קורה ראשית שני סמכים לפחות, עמודים או קירות; לאורך כל שפה חופשית עוברת קורה; העמודים מחוץ למהלך המדרגות ובשולי היציע, ולא באמצע החלל שמתחתיו; והסכמה יציבה וכלכלית.

מבוקש: למקם שני עמודים כך שתתקבל סכמה סטטית יציבה, ולנמק.

הגיאומטריה. מסמנים xx מהשפה השמאלית של היציע בתרשים ימינה, ו-yy מהשפה העליונה למטה (בס"מ).

•היציע ברוחב 600 ובגובה 660 ס"מ, ובשפה השמאלית שלו שקע: בין y=120y=120 ל-y=480y=480 השפה נמצאת ב-x=120x=120.

•קירות הבטון בצד ימין בלבד: קיר עליון ב-xx 600 עד 620 (מ-y=0y=0 עד 130), קיר תחתון ב-xx 600 עד 620 (מ-y=470y=470 עד 660), וקיר פנימי ב-xx 480 עד 500 (מ-y≈110y\approx110 עד 490). בין הקיר הפנימי לקיר החיצוני, ב-yy 120 עד 480, אין יציע.

•שאר השפות חופשיות: השפה העליונה, השפה התחתונה והשפה השמאלית עם השקע.

המיקום: שני העמודים בפינות השקע. ע1 בנקודה (120,120)(120,120) ו-ע2 בנקודה (120,480)(120,480).

הנימוק.

1. כל הקירות נמצאים בצד ימין. הצד השמאלי של היציע, שאורכו 660 ס"מ, צריך קו סמך משלו: קורה ראשית לאורך x=120x=120, ועליה נשענות כל הקורות המשניות שמגיעות מהקירות.

2. הקורה הראשית צריכה שני סמכים. בפינות השקע העמודים נמצאים על שפת היציע, ולא מפריעים לשימוש בחלל שמתחתיו.

3. עם העמודים האלה הקורה הראשית היא זיז 120 ס"מ, שדה 360 ס"מ וזיז 180 ס"מ. הזיזים מאזנים את השדה ומקטינים את המומנט החיובי בו, ולכן החתך של הקורה קטן יותר מאשר בקורה פשוטה באורך 660 ס"מ.

4. הקורות שמגיעות לפינות השקע (y=120y=120 ו-y=480y=480) נשענות ישירות על העמודים.

5. שני העמודים רחוקים ממהלך המדרגות, שמגיע לשפה העליונה ליד הקיר הימני.

תשובה: ע1 בפינה העליונה של השקע (120,120)(120,120) ו-ע2 בפינה התחתונה שלו (120,480)(120,480). הם נושאים קורה ראשית לאורך x=120x=120 עם זיזים של 120 ו-180 ס"מ ושדה של 360 ס"מ, שעליה נשענות כל הקורות המשניות.

סעיף ב

תשובה:

קורה ראשית ק.ר.1 לאורך x=120x=120 על שני העמודים; קורות משניות כל 60 ס"מ מהקירות אל ק.ר.1, בכיוון הקצר: שדה 480 וזיז 120 בחלק העליון והתחתון, שדה 360 בחלק האמצעי.

זה הפתרון שמתאים למיקום העמודים שנבחר בסעיף א - פתרון תקין אחד; כל סידור שבו כל קורה ראשית נשענת על עמודים או קירות והמשניות קצרות ובמרווח של עד 60 ס"מ מתקבל.

מבוקש: לסרטט על תרשים 3 קורות ראשיות ומשניות, ולנמק את הכיוונים.

הקורה הראשית. ק.ר.1 לאורך x=120x=120, מ-y=0y=0 עד y=660y=660, על העמודים ע1 (y=120y=120) ו-ע2 (y=480y=480): זיז 120, שדה 360, זיז 180 ס"מ.

הקורות המשניות, במרווח 60 ס"מ, כולן בכיוון האופקי של התרשים (מהקירות אל ק.ר.1):

•ק.מ.1 ב-y=60y=60, y=540y=540 ו-y=600y=600: מהקיר החיצוני (x=600x=600) אל ק.ר.1, שדה 480, וממשיכות כזיז 120 עד השפה השמאלית (x=0x=0).

•ק.מ.2 ב-y=0y=0 וב-y=660y=660: קורות השפה העליונה והתחתונה, באותה סכמה כמו ק.מ.1.

•ק.מ.3 ב-y=120y=120 וב-y=480y=480: מהקיר החיצוני, מעל הקצה של הקיר הפנימי, אל העמוד, וזיז 120 עד השפה.

•ק.מ.4 ב-y=180,240,300,360,420y=180,240,300,360,420 (5 קורות): מהקיר הפנימי (x=480x=480) אל ק.ר.1, שדה 360.

•בדיקת המרווחים: 120/60=2120/60=2, 360/60=6360/60=6, 180/60=3180/60=3 מרווחים, כולם 60 ס"מ.

הנימוקים.

1. הקורות המשניות בכיוון הקצר, מהקירות אל הקורה הראשית. כך כל אחת נשענת בקצה אחד על קיר בטון קיים, והמפתחים 360 עד 480 ס"מ בלבד.

2. מספיקה קורה ראשית אחת, כי הקירות משמשים סמך לכל הקצוות הימניים של המשניות.

3. הקורה הראשית בכיוון הארוך, לאורך השפה השמאלית, בין שני העמודים. בכיוון השני היו נדרשות כמה קורות ראשיות שנשענות על הקירות ועל עמודים נוספים.

4. בחלקים העליון והתחתון של היציע המשניות ממשיכות מעבר ל-ק.ר.1 כזיז של 120 ס"מ עד השפה. הזיז מקטין את המומנט בשדה.

5. לוחות העץ נמתחים בניצב למשניות, במפתח של 60 ס"מ.

תשובה: קורה ראשית אחת, ק.ר.1, לאורך x=120x=120 על ע1 ו-ע2. קורות משניות כל 60 ס"מ בכיוון האופקי של התרשים, מהקירות אל ק.ר.1: ק.מ.1 וק.מ.2 (שדה 480 וזיז 120), ק.מ.3 (מעל העמודים) וק.מ.4 (שדה 360).

סעיף ג

תשובה:

ק.מ.1: 4.8 מ' + זיז 1.2 מ', 6.0 kN/m6.0\,\text{kN/m}; ק.מ.2: אותה סכמה, 3.0 kN/m3.0\,\text{kN/m}; ק.מ.3: 1.1 + 3.7 מ' + זיז 1.2 מ'; ק.מ.4: 3.6 מ', 6.0 kN/m6.0\,\text{kN/m}; ק.ר.1: זיז 1.2, שדה 3.6, זיז 1.8 מ', כוחות 22.522.5, 11.2511.25, 10.8 kN10.8\,\text{kN} כל 0.6 מ'.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

מבוקש: סכמות סטטיות של כל הקורות, עם שם, סמכים, מפתחים ועומס.

העומס על המשניות. כל קורה משנית נושאת רצועה ברוחב המרווח, 0.6 מ':

q=10.0⋅0.6=6.0 kN/mq=10.0\cdot0.6=6.0\,\text{kN/m} (600 kg/m600\,\text{kg/m}). קורת שפה נושאת חצי מרווח: q=10.0⋅0.3=3.0 kN/mq=10.0\cdot0.3=3.0\,\text{kN/m}.

ק.מ.1 (y=60,540,600y=60,540,600): סמך A על הקיר החיצוני, סמך B על ק.ר.1, שדה L=4.8L=4.8 מ', זיז a=1.2a=1.2 מ' אל השפה. עומס q=6.0 kN/mq=6.0\,\text{kN/m} לכל האורך.

התגובות: RB=q (L+a)22L=6.0⋅6.022⋅4.8=22.5 kNR_B=\dfrac{q\,(L+a)^2}{2L}=\dfrac{6.0\cdot6.0^2}{2\cdot4.8}=22.5\,\text{kN}, RA=6.0⋅6.0−22.5=13.5 kNR_A=6.0\cdot6.0-22.5=13.5\,\text{kN}.

ק.מ.2 (y=0y=0, y=660y=660): אותה סכמה, q=3.0 kN/mq=3.0\,\text{kN/m}: RB=11.25 kNR_B=11.25\,\text{kN}, RA=6.75 kNR_A=6.75\,\text{kN}.

ק.מ.3 (y=120y=120, y=480y=480): קורה נמשכת. מימין לשמאל: סמך A על הקיר החיצוני (x=600x=600), שדה 1.1 מ', סמך C על קצה הקיר הפנימי (x=490x=490), שדה 3.7 מ', סמך על העמוד (ע1 או ע2, x=120x=120), זיז 1.2 מ'. העומס: 3.0 kN/m3.0\,\text{kN/m} בשדה של 1.1 מ' ובזיז (שם יש רצפה רק מצד אחד), ו-6.0 kN/m6.0\,\text{kN/m} בשדה של 3.7 מ'.

ק.מ.4 (y=180y=180 עד 420): קורה פשוטה, סמך A על הקיר הפנימי, סמך B על ק.ר.1, L=3.6L=3.6 מ', q=6.0 kN/mq=6.0\,\text{kN/m}. RA=RB=6.0⋅3.62=10.8 kNR_A=R_B=\dfrac{6.0\cdot3.6}{2}=10.8\,\text{kN}.

ק.ר.1: קורה על שני סמכים, ע1 ו-ע2, עם שני זיזים. העומס הוא התגובות של המשניות, כוחות מרוכזים כל 0.6 מ':

•הזיז העליון (1.2 מ'): 22.5 kN22.5\,\text{kN} במרחק 0.6 מ' מ-ע1 (ק.מ.1), ו-11.25 kN11.25\,\text{kN} בקצה (ק.מ.2).

•השדה (3.6 מ'): חמישה כוחות של 10.8 kN10.8\,\text{kN} במרחקים 0.6, 1.2, 1.8, 2.4, 3.0 מ' מ-ע1 (ק.מ.4).

•הזיז התחתון (1.8 מ'): 22.5 kN22.5\,\text{kN} במרחקים 0.6 ו-1.2 מ' מ-ע2 (ק.מ.1), ו-11.25 kN11.25\,\text{kN} בקצה (ק.מ.2).

•ק.מ.3 מעבירות את העומס שלהן ישירות לעמודים.

הסרטוט. לכל קורה: קו אופקי באורך הקורה, משולש בכל סמך עם שם הסמך, עומס מפורס (מלבן עם חיצים) או חיצים מרוכזים עם הערכים, וקווי מידה עם המפתחים. מעל כל סכמה - שם הקורה.

תשובה: ק.מ.1: שדה 4.8 מ' וזיז 1.2 מ', q=6.0 kN/mq=6.0\,\text{kN/m}; ק.מ.2: אותה סכמה, q=3.0 kN/mq=3.0\,\text{kN/m}; ק.מ.3: שדות 1.1 ו-3.7 מ' וזיז 1.2 מ', 3.0/6.0/3.0 kN/m3.0/6.0/3.0\,\text{kN/m}; ק.מ.4: שדה 3.6 מ', q=6.0 kN/mq=6.0\,\text{kN/m}; ק.ר.1: זיז 1.2, שדה 3.6, זיז 1.8 מ' על ע1 ו-ע2, עם כוחות של 22.522.5, 11.2511.25 ו-10.8 kN10.8\,\text{kN} כל 0.6 מ'.

שאלה 4 · קורת פלדה על עמוד ותלייה: גזירה ומומנטים

בתרשים מספר 4 מסורטטת קורת פלדה העמוסה בשני עומסים מחולקים, ובנקודות E ו־G פועלים כוחות בודדים (המידות הן במטרים).

הקורה עשויה מפרופיל פלדה IPE 600 ונשענת על שני עמודי פלדה.

העמודים עשויים מפרופיל פלדה R.S.H. 100/100(t=6.3mm).

בפתרון השאלה יש להזניח את משקלה העצמי של הקורה.

אפשר להניח שאין אפשרות להזזה אופקית של הקורה.

המאמץ המותר בפלדה – 160 MPa160\,\text{MPa} (1600 kg/cm21600\,\text{kg/cm}^2).

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יפחית ניקוד.

חשבו:

א.

חשבו את התגובות בעמודים AD ו־BC וקבעו לגבי כל עמוד אם הוא במצב של מתיחה או של לחיצה.

(4 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.

(3 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך מומנטי הכפיפה לאורך הקורה.

(4 נקודות)
ד.

נתון שהכוח בעמוד AD הוא P=230 kNP=230\,\text{kN} (23 ton23\,\text{ton}).

חשבו את המאמץ הקיים בעמוד וכתבו אם הוא נמצא בטווח המאמץ המותר.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

RA=224.29 kNR_A=224.29\,\text{kN} (22.43 t22.43\,\text{t}) - העמוד ADAD לחוץ; RB=155.71 kNR_B=155.71\,\text{kN} (15.57 t15.57\,\text{t}) - העמוד BCBC מתוח.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשים במטרים, כנתון בשאלה.

נתון: הקורה EBEB באורך 8.0 m8.0\,\text{m}. xx נמדד מ-EE: AA ב-x=1x=1, FF ב-x=3x=3, GG ב-x=5x=5, BB ב-x=8x=8.

•ב-EE כוח בודד 80 kN80\,\text{kN}, ובקטע EFEF (3.0 m3.0\,\text{m}) עומס מפורס 20 kN/m20\,\text{kN/m}.

•ב-GG כוח בודד 120 kN120\,\text{kN}, ובקטע GBGB (3.0 m3.0\,\text{m}) עומס מפורס 40 kN/m40\,\text{kN/m}.

•ב-AA הקורה מונחת על העמוד ADAD (רתום בבסיס DD), וב-BB היא תלויה בעמוד BCBC (תלוי מהתקרה ב-CC). שני החיבורים פרקיים.

מבוקש: הכוחות בעמודים, ואם כל עמוד מתוח או לחוץ.

1. השקולים של העומסים המפורסים: EFEF: 20⋅3.0=60 kN20\cdot3.0=60\,\text{kN} ב-x=1.5x=1.5; GBGB: 40⋅3.0=120 kN40\cdot3.0=120\,\text{kN} ב-x=6.5x=6.5.

2. סכום העומסים: 80+60+120+120=380 kN80+60+120+120=380\,\text{kN}.

3. מומנטים סביב AA (הזרועות מ-AA: EE במרחק 1.0 משמאל, שקול EFEF 0.5 מימין, GG 4.0, שקול GBGB 5.5, BB 7.0):

RB⋅7.0=−80⋅1.0+60⋅0.5+120⋅4.0+120⋅5.5=−80+30+480+660=1090 kN⋅mR_B\cdot7.0=-80\cdot1.0+60\cdot0.5+120\cdot4.0+120\cdot5.5=-80+30+480+660=1090\,\text{kN}\cdot\text{m}

RB=10907.0=155.71 kNR_B=\dfrac{1090}{7.0}=155.71\,\text{kN}

4. סכום כוחות אנכיים: RA=380−155.71=224.29 kNR_A=380-155.71=224.29\,\text{kN}

5. בדיקה במומנטים סביב BB: RA⋅7.0=80⋅8+60⋅6.5+120⋅3+120⋅1.5=640+390+360+180=1570R_A\cdot7.0=80\cdot8+60\cdot6.5+120\cdot3+120\cdot1.5=640+390+360+180=1570, RA=224.29 kNR_A=224.29\,\text{kN}. מתאים.

6. אין עומסים אופקיים, ולכן אין תגובות אופקיות.

סוג הכוח בכל עמוד.

•ADAD: הקורה נשענת על העמוד מלמעלה ודוחפת אותו כלפי מטה בכוח 224.29 kN224.29\,\text{kN}, והעמוד מעביר את הכוח ליסוד ב-DD. העמוד לחוץ.

•BCBC: הקורה תלויה בעמוד, שמחובר לתקרה מעליה ב-CC. התגובה ב-BB כלפי מעלה, כלומר העמוד מושך את הקורה למעלה, והקורה מושכת אותו למטה. העמוד מתוח.

תשובה: RA=224.29 kNR_A=224.29\,\text{kN} (22.43 t22.43\,\text{t}), העמוד ADAD לחוץ; RB=155.71 kNR_B=155.71\,\text{kN} (15.57 t15.57\,\text{t}), העמוד BCBC מתוח.

סעיף ב

תשובה:

−80-80 ב-EE; −100-100 ו-+124.29+124.29 משני צדי AA; +84.29+84.29 מ-FF עד GG; −35.71-35.71 מימין ל-GG; −155.71 kN-155.71\,\text{kN} ב-BB.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשים במטרים, כנתון בשאלה.

מבוקש: מהלך כוחות הגזירה. מהסעיף הקודם: RA=224.29 kNR_A=224.29\,\text{kN}, RB=155.71 kNR_B=155.71\,\text{kN}, שתיהן כלפי מעלה.

מוסכמת הסימנים. עוברים על הקורה מ-EE אל BB. כוח כלפי מעלה מגדיל את הגזירה, וכוח כלפי מטה מקטין אותה.

1. ב-EE: V=−80 kNV=-80\,\text{kN}.

2. בקטע EAEA העומס המפורס מוריד 20 kN20\,\text{kN} בכל מטר: משמאל ל-AA, V=−80−20⋅1.0=−100 kNV=-80-20\cdot1.0=-100\,\text{kN}.

3. ב-AA התגובה: מימין ל-AA, V=−100+224.29=124.29 kNV=-100+224.29=124.29\,\text{kN}.

4. בקטע AFAF: ב-FF, V=124.29−20⋅2.0=84.29 kNV=124.29-20\cdot2.0=84.29\,\text{kN}.

5. בקטע FGFG אין עומס: V=84.29 kNV=84.29\,\text{kN} קבוע.

6. ב-GG הכוח הבודד: מימין ל-GG, V=84.29−120=−35.71 kNV=84.29-120=-35.71\,\text{kN}. הגזירה מחליפה סימן ב-GG, ולכן שם המומנט המקסימלי.

7. בקטע GBGB: משמאל ל-BB, V=−35.71−40⋅3.0=−155.71 kNV=-35.71-40\cdot3.0=-155.71\,\text{kN}. התגובה RB=155.71 kNR_B=155.71\,\text{kN} סוגרת את המהלך לאפס.

x [m]V [kN]2468-150-100-5050100150-80-100124.2984.29-35.71-155.71

צורת המהלך: קו משופע בקטעים EFEF ו-GBGB (עומס מפורס), קו אופקי בקטע FGFG, וקפיצה ב-EE, ב-AA, ב-GG וב-BB.

תשובה: V=−80V=-80 ב-EE; −100-100 משמאל ל-AA ו-+124.29+124.29 מימין לו; +84.29+84.29 מ-FF עד GG; −35.71-35.71 מימין ל-GG; −155.71 kN-155.71\,\text{kN} משמאל ל-BB.

סעיף ג

תשובה:

MA=−90M_A=-90, MF=118.57M_F=118.57, MG=Mmax=287.14 kN⋅mM_G=M_{max}=287.14\,\text{kN}\cdot\text{m}, ME=MB=0M_E=M_B=0; M=0M=0 גם 0.77 m0.77\,\text{m} מימין ל-AA.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשים במטרים, כנתון בשאלה.

מבוקש: מהלך מומנטי הכפיפה. השינוי במומנט בין שתי נקודות שווה לשטח מהלך הגזירה ביניהן. מומנט חיובי מותח את הסיב התחתון.

1. ME=0M_E=0 (קצה חופשי).

2. MA=−80⋅1.0−20⋅1.0⋅0.5=−90 kN⋅mM_A=-80\cdot1.0-20\cdot1.0\cdot0.5=-90\,\text{kN}\cdot\text{m}. המתיחה למעלה, כמו בכל זיז.

3. MF=−90+124.29+84.292⋅2.0=−90+208.57=118.57 kN⋅mM_F=-90+\dfrac{124.29+84.29}{2}\cdot2.0=-90+208.57=118.57\,\text{kN}\cdot\text{m}.

המומנט מתאפס בקטע AFAF: M(x)=−80x−10x2+224.29 (x−1)=0M(x)=-80x-10x^2+224.29\,(x-1)=0, כלומר 10x2−144.29x+224.29=010x^2-144.29x+224.29=0, ומכאן x=1.77 mx=1.77\,\text{m}, כ-0.77 m0.77\,\text{m} מימין ל-AA.

4. MG=118.57+84.29⋅2.0=287.14 kN⋅mM_G=118.57+84.29\cdot2.0=287.14\,\text{kN}\cdot\text{m}. זה המומנט המקסימלי, כי ב-GG הגזירה עוברת מחיובית לשלילית.

5. בדיקה ב-BB: MB=287.14−35.71+155.712⋅3.0=287.14−287.14=0M_B=287.14-\dfrac{35.71+155.71}{2}\cdot3.0=287.14-287.14=0, כנדרש בסמך פרקי בקצה.

בדיקה מימין: MG=155.71⋅3.0−40⋅3.0⋅1.5=467.14−180=287.14 kN⋅mM_G=155.71\cdot3.0-40\cdot3.0\cdot1.5=467.14-180=287.14\,\text{kN}\cdot\text{m}.

x [m]M [kNm]2468-100100200300-90M=0118.57287.14

צורת המהלך: פרבולה בקטעים EFEF ו-GBGB, קו ישר בקטע FGFG, ושבירה חדה ב-GG בגלל הכוח הבודד. בגרף המומנט החיובי כלפי מעלה; בסרטוט ידני נהוג לסרטט אותו בצד המתוח, מתחת לקו הקורה.

תשובה: ME=0M_E=0, MA=−90M_A=-90, MF=118.57M_F=118.57, MG=Mmax=287.14 kN⋅mM_G=M_{max}=287.14\,\text{kN}\cdot\text{m} (28.71 t⋅m28.71\,\text{t}\cdot\text{m}), MB=0M_B=0; אפס נוסף 0.77 m0.77\,\text{m} מימין ל-AA.

סעיף ד

תשובה:

σ=P/A=99.1 MPa\sigma=P/A=99.1\,\text{MPa}; עם קריסה (λ=78.3\lambda=78.3, ω≈1.37\omega\approx1.37) 135.8 MPa<160 MPa135.8\,\text{MPa}<160\,\text{MPa} - בטווח המותר.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשים במטרים, כנתון בשאלה.

נתון: הכוח בעמוד ADAD, P=230 kNP=230\,\text{kN} (קרוב לתגובה שחושבה בסעיף א, 224.29 kN224.29\,\text{kN}). מבוקש: המאמץ בעמוד והשוואה למאמץ המותר, 160 MPa160\,\text{MPa}.

נתון חסר. תכונות החתך של R.H.S. 100/100 (t=6.3mm) אינן נתונות. לפי טבלאות הפרופילים: A=23.2 cm2A=23.2\,\text{cm}^2, i=3.83 cmi=3.83\,\text{cm}.

1. המאמץ הצירי: העמוד לחוץ.

σ=PA=230 0002320=99.1 MPa\sigma=\dfrac{P}{A}=\dfrac{230\,000}{2320}=99.1\,\text{MPa} (991 kg/cm2991\,\text{kg/cm}^2)

2. בדיקה לקריסה. העמוד לחוץ, ולכן בודקים אותו בשיטת מקדם הקריסה ω\omega. אורך הקריסה, כמקובל, אורך העמוד: L=3.0 mL=3.0\,\text{m}.

λ=Li=3003.83=78.3\lambda=\dfrac{L}{i}=\dfrac{300}{3.83}=78.3

מטבלת מקדמי הקריסה לפלדה: ω≈1.37\omega\approx1.37.

3. המאמץ לבדיקה:

σω=ω⋅PA=1.37⋅99.1=135.8 MPa\sigma_{\omega}=\omega\cdot\dfrac{P}{A}=1.37\cdot99.1=135.8\,\text{MPa} (1358 kg/cm21358\,\text{kg/cm}^2)

4. ההשוואה: 135.8 MPa<160 MPa135.8\,\text{MPa}<160\,\text{MPa}.

תשובה: המאמץ הצירי σ=P/A=99.1 MPa\sigma=P/A=99.1\,\text{MPa}; עם מקדם הקריסה (λ=78.3\lambda=78.3, ω≈1.37\omega\approx1.37) 135.8 MPa135.8\,\text{MPa}. שניהם קטנים מ-160 MPa160\,\text{MPa}, והעמוד נמצא בטווח המאמץ המותר.

שאלה 5 · מסבך מישורי: תגובות, כוחות במוטות וקריסה

בתרשים מספר 5 מסורטט מסבך מישורי, המוחזק בניצב למישורו (המידות הן במטרים).

מוטות המסבך עשויים מפרופיל R.H.S. 80/80(t=5mm)

A=14.9 cm2A=14.9\,\text{cm}^2

i=3.05 cmi=3.05\,\text{cm}

המאמץ המותר בפלדה הוא 160 MPa160\,\text{MPa} (1600 kg/cm21600\,\text{kg/cm}^2).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי־ציון היחידות יפחית ניקוד.

חשבו:

א.

חשבו את התגובות בסמכים.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את הכוחות במוטות 6,5,4,3,2,1.

עליכם לרשום את התשובות בטבלה ולציין אם המוט מתוח או לחוץ.

(6 נקודות)
ג.

בהנחה שהכוח במוט מספר 7 הוא כוח לחיצה שגודלו הוא: P7=−70 kNP_7=-70\,\text{kN} (−7 t-7\,\text{t}),

חשבו את המאמץ הקיים במוט וכתבו אם הוא נמצא בטווח המאמץ המותר.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Ax=90 kNA_x=90\,\text{kN} ימינה, Ay=114.44 kNA_y=114.44\,\text{kN} למעלה, By=65.56 kNB_y=65.56\,\text{kN} למעלה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשים במטרים, כנתון בשאלה.

הגיאומטריה. שורת הצמתים התחתונה: CC, AA, DD, EE, BB (כל 3.0 מ'); השורה העליונה, בגובה 2.5 מ': FF (מעל AA), GG, HH, II (מעל BB) ו-JJ (3.0 מ' מימין ל-II). AA - סמך קבוע, BB - סמך נייד. המוטות האלכסוניים נטויים tan⁡α=2.53.0\tan\alpha=\dfrac{2.5}{3.0}: α=39.81∘\alpha=39.81^\circ, sin⁡α=0.640\sin\alpha=0.640, cos⁡α=0.768\cos\alpha=0.768, אורכם 3.905 m3.905\,\text{m}.

המוטות: 1 - BJBJ, 2 - IJIJ, 3 - IBIB, 4 - CFCF, 5 - CACA, 6 - AGAG, 7 - AFAF.

העומסים: ב-CC 30 kN30\,\text{kN} למטה ו-50 kN50\,\text{kN} שמאלה; ב-FF 40 kN40\,\text{kN} למטה ו-40 kN40\,\text{kN} שמאלה; ב-GG 20 kN20\,\text{kN}, ב-HH 60 kN60\,\text{kN}, ב-JJ 30 kN30\,\text{kN}, כולם למטה.

מבוקש: התגובות בסמכים. ב-AA שני רכיבים, AxA_x ו-AyA_y; ב-BB רכיב אנכי בלבד.

1. כוחות אופקיים: Ax−50−40=0 ⇒ Ax=90 kNA_x-50-40=0\ \Rightarrow\ A_x=90\,\text{kN}, ימינה.

2. מומנטים סביב AA (נגד כיוון השעון חיובי; הזרועות מ-AA):

•CC: 30 kN30\,\text{kN} למטה, 3.0 מ' משמאל: +30⋅3.0=+90+30\cdot3.0=+90.

•FF: 40 kN40\,\text{kN} שמאלה בגובה 2.5 מ': +40⋅2.5=+100+40\cdot2.5=+100 (הכוח האנכי ב-FF עובר דרך AA).

•GG: −20⋅3.0=−60-20\cdot3.0=-60. HH: −60⋅6.0=−360-60\cdot6.0=-360. JJ: −30⋅12.0=−360-30\cdot12.0=-360.

•BB: +By⋅9.0+B_y\cdot9.0.

90+100−60−360−360+9By=0 ⇒ By=5909=65.56 kN90+100-60-360-360+9B_y=0\ \Rightarrow\ B_y=\dfrac{590}{9}=65.56\,\text{kN}, כלפי מעלה.

3. כוחות אנכיים: Ay=30+40+20+60+30−65.56=180−65.56=114.44 kNA_y=30+40+20+60+30-65.56=180-65.56=114.44\,\text{kN}, כלפי מעלה.

4. בדיקה במומנטים סביב BB (נגד כיוון השעון חיובי). העומסים האנכיים שמשמאל ל-BB מסובבים נגד כיוון השעון, העומס ב-JJ עם כיוון השעון, והכוח האופקי ב-FF (שמאלה, 2.5 מ' מעל הציר) נגד כיוון השעון. הכוחות האופקיים ב-CC וב-AA עוברים בציר התחתון ואין להם זרוע.

30⋅12+40⋅9+40⋅2.5+20⋅6+60⋅3−30⋅3−Ay⋅9=030\cdot12+40\cdot9+40\cdot2.5+20\cdot6+60\cdot3-30\cdot3-A_y\cdot9=0

360+360+100+120+180−90=1030=9Ay ⇒ Ay=114.44 kN360+360+100+120+180-90=1030=9A_y\ \Rightarrow\ A_y=114.44\,\text{kN}. מתאים.

תשובה: Ax=90 kNA_x=90\,\text{kN} (9 t9\,\text{t}) ימינה, Ay=114.44 kNA_y=114.44\,\text{kN} (11.44 t11.44\,\text{t}) כלפי מעלה, By=65.56 kNB_y=65.56\,\text{kN} (6.56 t6.56\,\text{t}) כלפי מעלה.

סעיף ב

תשובה:

N1=−46.86N_1=-46.86 (לחוץ), N2=+36.00N_2=+36.00 (מתוח), N3=−35.56N_3=-35.56 (לחוץ), N4=+46.86N_4=+46.86 (מתוח), N5=+14.00N_5=+14.00 (מתוח), N6=−69.42 kNN_6=-69.42\,\text{kN} (לחוץ).

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשים במטרים, כנתון בשאלה.

מבוקש: הכוחות במוטות 1 עד 6, ואם כל מוט מתוח או לחוץ. בשיטת שיווי משקל הצמתים: מניחים שכל מוט מתוח (הכוח מושך מהצומת אל המוט); תוצאה שלילית - לחיצה. הזווית α=39.81∘\alpha=39.81^\circ, sin⁡α=0.640\sin\alpha=0.640, cos⁡α=0.768\cos\alpha=0.768.

צומת JJ (מוטות 1, 2, ועומס 30 kN30\,\text{kN} למטה). מוט 1 יורד מ-JJ אל BB (שמאלה ולמטה), מוט 2 אופקי שמאלה אל II.

•ΣFy=0\Sigma F_y=0: −N1sin⁡α−30=0 ⇒ N1=−300.640=−46.86 kN-N_1\sin\alpha-30=0\ \Rightarrow\ N_1=-\dfrac{30}{0.640}=-46.86\,\text{kN} (לחיצה).

•ΣFx=0\Sigma F_x=0: −N2−N1cos⁡α=0 ⇒ N2=46.86⋅0.768=36.0 kN-N_2-N_1\cos\alpha=0\ \Rightarrow\ N_2=46.86\cdot0.768=36.0\,\text{kN} (מתיחה).

צומת BB (מוטות 1, 3, EBEB, ותגובה 65.56 kN65.56\,\text{kN} למעלה). מוט 3 עולה אל II, מוט 1 עולה אל JJ.

•ΣFy=0\Sigma F_y=0: 65.56+N3+N1sin⁡α=0 ⇒ N3=−65.56+46.86⋅0.640=−65.56+30.0=−35.56 kN65.56+N_3+N_1\sin\alpha=0\ \Rightarrow\ N_3=-65.56+46.86\cdot0.640=-65.56+30.0=-35.56\,\text{kN} (לחיצה).

צומת CC (מוטות 4, 5, ועומסים 30 kN30\,\text{kN} למטה ו-50 kN50\,\text{kN} שמאלה). מוט 4 עולה אל FF, מוט 5 אופקי ימינה אל AA.

•ΣFy=0\Sigma F_y=0: N4sin⁡α−30=0 ⇒ N4=300.640=46.86 kNN_4\sin\alpha-30=0\ \Rightarrow\ N_4=\dfrac{30}{0.640}=46.86\,\text{kN} (מתיחה).

•ΣFx=0\Sigma F_x=0: N4cos⁡α+N5−50=0 ⇒ N5=50−36.0=14.0 kNN_4\cos\alpha+N_5-50=0\ \Rightarrow\ N_5=50-36.0=14.0\,\text{kN} (מתיחה).

צומת FF (מוטות 4, 7, FGFG, ועומסים 40 kN40\,\text{kN} למטה ו-40 kN40\,\text{kN} שמאלה) - כדי לקבל את N7N_7:

•ΣFy=0\Sigma F_y=0: −N4sin⁡α−N7−40=0 ⇒ N7=−30−40=−70 kN-N_4\sin\alpha-N_7-40=0\ \Rightarrow\ N_7=-30-40=-70\,\text{kN} (לחיצה; מתאים לנתון של סעיף ג).

צומת AA (מוטות 5, 6, 7, ADAD, ותגובה 114.44 kN114.44\,\text{kN} למעלה). מוט 6 עולה אל GG, מוט 7 עולה אל FF.

•ΣFy=0\Sigma F_y=0: 114.44+N7+N6sin⁡α=0 ⇒ N6=−114.44+700.640=−69.42 kN114.44+N_7+N_6\sin\alpha=0\ \Rightarrow\ N_6=\dfrac{-114.44+70}{0.640}=-69.42\,\text{kN} (לחיצה).

מוט1 (BJBJ)2 (IJIJ)3 (IBIB)4 (CFCF)5 (CACA)6 (AGAG)
הכוח (kN\text{kN})−46.86-46.86+36.00+36.00−35.56-35.56+46.86+46.86+14.00+14.00−69.42-69.42
הכוח (t\text{t})−4.69-4.69+3.60+3.60−3.56-3.56+4.69+4.69+1.40+1.40−6.94-6.94
מצבלחוץמתוחלחוץמתוחמתוחלחוץ

תשובה: N1=−46.86N_1=-46.86 (לחוץ), N2=+36.00N_2=+36.00 (מתוח), N3=−35.56N_3=-35.56 (לחוץ), N4=+46.86N_4=+46.86 (מתוח), N5=+14.00N_5=+14.00 (מתוח), N6=−69.42 kNN_6=-69.42\,\text{kN} (לחוץ).

סעיף ג

תשובה:

σ=47.0 MPa\sigma=47.0\,\text{MPa}; עם קריסה (λ=82\lambda=82, ω≈1.41\omega\approx1.41) 66.2 MPa<160 MPa66.2\,\text{MPa}<160\,\text{MPa} - בטווח המותר.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשים במטרים, כנתון בשאלה.

נתון: במוט 7 (AFAF, אנכי, באורך 2.5 m2.5\,\text{m}) כוח לחיצה P7=−70 kNP_7=-70\,\text{kN}; A=14.9 cm2A=14.9\,\text{cm}^2, i=3.05 cmi=3.05\,\text{cm}. מבוקש: המאמץ במוט והשוואה ל-160 MPa160\,\text{MPa}.

1. המאמץ הצירי:

σ=P7A=70 0001490=47.0 MPa\sigma=\dfrac{P_7}{A}=\dfrac{70\,000}{1490}=47.0\,\text{MPa} (470 kg/cm2470\,\text{kg/cm}^2), לחיצה.

2. בדיקה לקריסה. המוט לחוץ, ולכן מכפילים במקדם הקריסה ω\omega. אורך הקריסה במוט מסבך - אורך המוט בין הצמתים, 2.5 m2.5\,\text{m}:

λ=Li=2503.05=82.0\lambda=\dfrac{L}{i}=\dfrac{250}{3.05}=82.0

מטבלת מקדמי הקריסה לפלדה: ω≈1.41\omega\approx1.41.

3. σω=ω⋅P7A=1.41⋅47.0=66.2 MPa\sigma_{\omega}=\omega\cdot\dfrac{P_7}{A}=1.41\cdot47.0=66.2\,\text{MPa} (662 kg/cm2662\,\text{kg/cm}^2).

4. 66.2 MPa<160 MPa66.2\,\text{MPa}<160\,\text{MPa}.

תשובה: σ=47.0 MPa\sigma=47.0\,\text{MPa}; עם מקדם הקריסה (λ=82\lambda=82, ω≈1.41\omega\approx1.41) 66.2 MPa<160 MPa66.2\,\text{MPa}<160\,\text{MPa}. המוט בטווח המאמץ המותר.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.