דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט לימודי מבנים 90419 - אביב 2025 מועד ב'

אדריכלות ועיצוב פנים · סמל 90419 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בלימודי מבנים, אביב 2025 מועד ב', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה חמש שאלות:

שאלה 1 חובה – 40 נקודות

שאלה 2 חובה – 30 נקודות

שאלות 3-5 יש לענות על שתי שאלות בלבד, ערך כל שאלה - 15 נקודות.

סך הכול: 100 נקודות.

אם חסר בשאלה נתון, יש לציין זאת בתשובה ולהוסיף נתון מתאים שיאפשר להמשיך בפתרון השאלה. יש לנמק את הבחירה.

חומר עזר: 1. כל חומר עזר למעט מחשב מכל סוג.

2. מחשבון עם אחוזים (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

3. ת"י 466

שאלה 1 · תכנון תקרת בית מגורים: עמודים, צלעות וקורות סמויות

בתרשים מספר 1א' מסורטטת תוכנית קומת קרקע בבית מגורים צמוד קרקע.

בתרשים מספר 1ב' מסורטטת תוכנית של תקרת קומת הקרקע.

הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים, למעט קירות הממ"ד, העשויים מבטון.

כל העמודים המתוכננים בבית יהיו במידות 20/60 ס"מ. את העמודים ניתן למקם בקירות שבהיקף הבית ובמחיצות שבתוך הבית.

מאחר ורוחב העמודים גדול מרוחב המחיצות, העמודים יכולים לבלוט מהמחיצה.

אפשר לבצע קורות בולטות (תחתונות או עליונות) רק בקירות החוץ שבהיקף הבית.

נתון שעובי תקרת הממ"ד, הוא כעובי כל התקרה. אין צורך לתכנן את תקרת הממ"ד.

עומס קבוע בנוסף למשקלה העצמי של התקרה: 4.0 ק"נ למ"ר (0.40 טון למ"ר).

עומס שימושי של התקרה: 1.5 ק"נ למ"ר (0.15 טון למ"ר).

משקל מרחבי של בלוקים לתקרת צלעות: 5.0 ק"נ למ"ק (0.5 טון למ"ק).

סוג הבטון: ב-30, האגרגט גירי.

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יפחית ניקוד.

חשבו:

א.

החליטו על מיקום העמודים בהיקף הבית ובתוך שטח הדירה.

סמנו בתרשים מספר 1א' את מיקום העמודים שבחרתם.

סרטטו את העמודים בקנ"מ 1:100. מספרו את כל העמודים.

(5 נקודות)
ב.

העתיקו לתרשים מספר 1ב' את העמודים שסימנתם בתרשים מספר 1א', בקנ"מ 1:100 כולל מספור העמודים.

קבעו את כיוון המתיחה של התקרה ובחרו את סוג התקרה היעיל ביותר. נמקו את בחירתכם.

(5 נקודות)
ג.

על גבי תרשים מספר 1ב', סרטטו את הקורות הפנימיות שבחרתם (הקפידו לסרטט את ציר הקורות).

חלקו באופן ברור את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות מתאימות ותנו שם לכל סכמה סטטית.

(5 נקודות)
ד.

סרטטו במחברת את הסכמות הסטטיות של התקרה.

סרטטו במחברת את הסכמות הסטטיות של הקורות הפנימיות.

(6 נקודות)
ה.

על פי הסכמות הסטטיות שקבעתם, בחרו את L0L_0 שעל פיו הייתם מתכננים את עובי התקרה.

אם בחרתם לתכנן תקרת צלעות – נתון שרוחב הצלע הוא 16 ס"מ.

חשבו את העובי המינימלי של התקרה על פי שיקולי הכפף לפי ת"י 466.

סרטטו את חתך התקרה עם העובי שחישבתם.

(7 נקודות)
ו.

חשבו את העומס המועבר מהתקרה לכל קורה פנימית שבחרתם (ללא משקל עצמי של הקורה).

חשבו את הרוחב המינימלי של כל קורה פנימית שבחרתם על פי שיקולי הכפף לפי ת"י 466.

אם העומס בשדה מסוים אינו אחיד, ניתן לחשב את רוחב הקורה לפי העומס הגדול בשדה.

(7 נקודות)
ז.

על גבי תרשים מספר 1ב' רשמו את ממדי הקורות הפנימיות שחישבתם.

על גבי תרשים מספר 1ב' סרטטו את פרטי הזיון העקרוניים לתקרה. ציינו אם הברזל עליון או תחתון.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

19 עמודים 20/60 ס"מ: בכל פינות הבית ולאורך קירות החוץ בין החלונות והדלתות (1-6, 11, 14-19), ובמחיצות הפנימיות (7, 8, 9, 10, 12, 13) - כך שיתקבלו שלושה קווי סמך סמויים: y=210y=210 (עמודים 6-7), y≈470y\approx470 (עמודים 8-9-10-11) ו-y=1065y=1065 (עמודים 12-13-14). קירות הממ"ד משמשים סמכים; אין עמודים בחלל הסלון.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

שאלת תכנון פתוחה. הפתרון שלהלן הוא פתרון תקין אחד מתוך כמה. כל פתרון מתקבל אם הוא עומד בדרישות האלה: כל העמודים 20/60 ס"מ, בתוך קירות או מחיצות ולא בחלל החדרים; אף עמוד אינו חוסם חלון או דלת; קורות בולטות רק בקירות החוץ, ובתוך הבית רק קורות סמויות (בעובי התקרה); כל שדה של התקרה נשען על קורות או על קירות הממ"ד; לכל קורה סמויה יש עמוד בכל קצה; והמפתחים של הקורות הסמויות קצרים מספיק כדי שרוחבן יהיה סביר.

מבוקש: למקם עמודים 20/60 ס"מ בהיקף הבית ובתוכו, ולמספר אותם.

קריאת תרשים 1א. מסמנים xx - המרחק בס"מ מהפאה החיצונית של הקיר המערבי מזרחה, ו-yy - המרחק מהפאה החיצונית של הקיר הצפוני דרומה.

•הבית 1315/1595 ס"מ. קירות החוץ 20 ס"מ, המחיצות 10 ס"מ. בפינה הדרום-מזרחית יש מגרעת: מ-y=1080y=1080 דרומה הקיר המזרחי של פינת האוכל נמצא ב-x=1145x=1145 עד 1165.

•הממ"ד: קירות בטון בין x=75x=75 ל-x=525x=525 ובין y=650y=650 ל-y=990y=990. ממערב לו יש נישה פתוחה ברוחב 75 ס"מ.

•המחיצות שאפשר להסתיר בהן עמודים: x=375x=375 עד 385 (בין חדר השינה המערבי לחדר הרחצה האמצעי ולמבואה, מהקיר הצפוני עד הממ"ד); x=720x=720 עד 730 ו-x=1085x=1085 עד 1095 (צדי חדר השינה הצפון-מזרחי); y=450y=450 עד 460 (הקיר הדרומי של חדר השינה ושל חדר הרחצה הצפון-מזרחיים, מ-x=720x=720 עד הקיר המזרחי); y=205y=205 עד 215 (בין חדר הרחצה לחדר השינה המערביים); המחיצה בין המטבח לפינת האוכל (x=515x=515 עד 525, מ-y=990y=990 עד 1061); והמחיצה בין הסלון לפינת האוכל (y=1061y=1061 עד 1070, מ-x=881x=881 עד 1145).

•הסלון (770/600) ופינת האוכל (620/505) הם חלל פתוח אחד בלי קירות. בחלל הזה אסור לשים עמודים.

הפתחים שאסור לחסום (בס"מ):

•חלונות: בקיר הצפוני x=270x=270 עד 360 ו-x=619x=619 עד 708; בקיר המערבי y=279y=279 עד 359, y=503y=503 עד 583 ו-y=1156y=1156 עד 1411 (מטבח); בקיר המזרחי y=43y=43 עד 103 ו-y=524y=524 עד 978 (סלון); בקיר המזרחי של פינת האוכל y=1166y=1166 עד 1226, 1319 עד 1378, 1475 עד 1535; בקיר הדרומי x=110x=110 עד 310 (מטבח).

•דלתות: הכניסה בקיר הדרומי x=545x=545 עד 725; חדר השינה המערבי במחיצה x=380x=380 ב-y=370y=370 עד 460; חדר השינה הצפון-מזרחי במחיצה x=725x=725 ב-y=341y=341 עד 431; הממ"ד בקירו הצפוני x=410x=410 עד 490.

העקרונות.

1. עמוד בכל פינה של הבית, ועמודים לאורך קירות החוץ במרחקים של עד כ-5 מ', כי בקירות החוץ מותר לתכנן קורות תחתונות שיכולות לגשר מרחקים כאלה.

2. בתוך הבית מותרות רק קורות סמויות, ולכן הן חייבות להיות קצרות. העמודים הפנימיים נבחרים כך שיתקבלו שלושה קווי סמך סמויים, כל אחד במחיצה או בהמשכה, עם מפתחים של עד כ-4 מ'.

3. עמוד במחיצה של 10 ס"מ מוצב לאורכה ובולט 5 ס"מ מכל צד (מותר לפי הנתונים).

4. קירות הממ"ד הם קירות בטון, ולכן הם משמשים סמך בעצמם.

רשימת העמודים (מרכז העמוד, בס"מ).

עמודהמיקוםxxyyכיוון הצלע של 60 ס"מ
1הפינה הצפון-מערבית3010לאורך הקיר הצפוני
2הקיר הצפוני, במפגש עם המחיצה x=380x=38039510לאורך הקיר (365 עד 425)
3הקיר הצפוני, במפגש עם המחיצה x=725x=72574010לאורך הקיר (710 עד 770)
4הקיר הצפוני, במפגש עם המחיצה x=1090x=1090109010לאורך הקיר
5הפינה הצפון-מזרחית128510לאורך הקיר הצפוני
6הקיר המערבי, מול המחיצה y=210y=21010210לאורך הקיר (180 עד 240)
7המחיצה x=380x=380, במפגש עם המחיצה y=210y=210380210לאורך המחיצה (180 עד 240)
8המחיצה x=380x=380, מתחת לדלת חדר השינה380490לאורך המחיצה (460 עד 520)
9הקיר y=455y=455, ליד המחיצה x=725x=725750455לאורך הקיר (720 עד 780)
10הקיר y=455y=455, במפגש עם המחיצה x=1090x=10901090455לאורך הקיר
11הקיר המזרחי, מול הקיר y=455y=4551305475לאורך הקיר (445 עד 505)
12הקצה הדרומי של המחיצה בין המטבח לפינת האוכל5201035לאורך המחיצה (1005 עד 1065)
13הקצה המערבי של המחיצה בין הסלון לפינת האוכל9111065לאורך המחיצה (881 עד 941)
14פינת המגרעת, הקיר המזרחי של פינת האוכל11551091לאורך הקיר (1061 עד 1121)
15פינת המגרעת, הקיר המזרחי של הסלון12851070לאורך הקיר הדרומי של הסלון
16הפינה הדרום-מערבית301585לאורך הקיר הדרומי
17הקיר הדרומי, בין חלון המטבח לדלת הכניסה5001585לאורך הקיר (470 עד 530)
18הקיר הדרומי של פינת האוכל9111585לאורך הקיר (881 עד 941)
19הפינה הדרום-מזרחית11351585לאורך הקיר הדרומי (1105 עד 1165)

בדיקה מול הפתחים.

•עמוד 2 מתחיל ב-x=365x=365, והחלון הצפוני המערבי מסתיים ב-x=360x=360. עמוד 3 מתחיל ב-x=710x=710, והחלון של חדר הרחצה האמצעי מסתיים ב-x=708x=708.

•עמוד 8 מתחיל ב-y=460y=460, בדיוק בסוף פתח הדלת של חדר השינה (y=370y=370 עד 460). לכן העמוד אינו יכול להיות במפגש y=455y=455 עצמו.

•עמוד 9 מוצב לאורך הקיר y=455y=455 ולא לאורך המחיצה x=725x=725, כי במחיצה הזאת יש דלת ב-y=341y=341 עד 431.

•עמוד 11 נגמר ב-y=505y=505, לפני החלון של הסלון (y=524y=524). עמוד 14 נגמר ב-y=1121y=1121, לפני החלון הראשון של פינת האוכל (y=1166y=1166).

•עמוד 17 בין חלון המטבח (נגמר ב-x=310x=310) לדלת הכניסה (מתחילה ב-x=545x=545).

•עמודים 12 ו-13 נמצאים בקצות של מחיצות, וחלקם בולט מעט מקצה המחיצה. אין עמוד בחלל הסלון או פינת האוכל.

תשובה: 19 עמודים 20/60 ס"מ: 13 בקירות החוץ (כל הפינות, ועמודים לאורך הקירות בין הפתחים), ו-6 במחיצות הפנימיות (7, 8, 9, 10, 12, 13), שעליהם יישענו שלוש קורות סמויות. קירות הבטון של הממ"ד משמשים סמכים בעצמם.

סעיף ב

תשובה:

מעתיקים את 19 העמודים לתרשים 1ב. תקרת צלעות (קורות פנימיות סמויות, מפתחים עד 6 מ'), במתיחה צפון-דרום בכל הבית - הכיוון הקצר של הסלון (600 מול 770), עם צלעות רצופות מהקיר הצפוני לדרומי.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: להעתיק את העמודים לתרשים 1ב, לקבוע את כיוון המתיחה ולבחור את סוג התקרה היעיל ביותר, עם נימוק.

העתקה לתרשים 1ב. מסמנים את 19 העמודים באותם מקומות ובאותה אוריינטציה, לפי צירי הקירות ושרשראות המידות של תרשים 1ב, ורושמים ליד כל אחד את מספרו.

סוג התקרה: תקרת צלעות.

1. בתוך הבית אסור לתכנן קורות בולטות, ולכן כל הקורות הפנימיות סמויות, בעובי התקרה. בסלון ובפינת האוכל המפתחים מגיעים ל-6 מ' בלי שום קיר באמצע.

2. תקרה מקשית במפתחים כאלה הייתה צריכה עובי של כ-L0/25≈480/25≈20L_0/25\approx480/25\approx20 עד 24 ס"מ ומשקל עצמי של כ-6 kN/m26\,\text{kN/m}^2, ועדיין הייתה דקה מדי לקורות הסמויות.

3. בתקרת צלעות הבלוקים הקלים ממלאים את האזור המתוח, והתקרה יכולה להיות עבה (וכך גם הקורות הסמויות שבתוכה) בלי להיות כבדה: בעובי 30 ס"מ המשקל העצמי שלה כ-3.7 kN/m23.7\,\text{kN/m}^2 בלבד (סעיף ה).

כיוון המתיחה: צפון-דרום בכל התקרה.

1. בסלון זה הכיוון הקצר: 600 ס"מ (צפון-דרום) מול 770 ס"מ (מזרח-מערב).

2. בכיוון הזה הצלעות נשענות על קווי סמך שיש להם עמודים בשני הקצוות: הקיר הצפוני, קו המחיצה y≈470y\approx470 (עמודים 8-11), קו המחיצה y=1065y=1065 (עמודים 12-14), הקיר הדרומי, וקירות הממ"ד. בכיוון מזרח-מערב היה צריך קורה סמויה צפון-דרום באמצע הסלון במפתח של 610 ס"מ, בלי שום מחיצה שאפשר לשים בה עמוד.

3. הצלעות רצופות מהקיר הצפוני עד הקיר הדרומי, וההמשכיות מקטינה את המפתח השקיל.

4. כל הצלעות באותו כיוון, ולכן הביצוע פשוט.

5. קירות הממ"ד, שעובי התקרה שלהם כעובי התקרה, משמשים ריתום לצלעות שמגיעות אליהם מצפון (חדר השינה והמבואה) ומדרום (המטבח).

הסימון על תרשים 1ב: בכל אזור חץ דו-ראשי צפון-דרום והכיתוב "תקרת צלעות".

תשובה: תקרת צלעות עם קורות סמויות, במתיחה צפון-דרום בכל הבית: זה הכיוון הקצר של הסלון, ויש בו קווי סמך רצופים עם עמודים במחיצות, כך שאין צורך בקורה סמויה ארוכה בחלל הפתוח.

סעיף ג

תשובה:

קורות סמויות: ק-A (y=210y=210, עמודים 6-7, מפתח 370), ק-B (y=470y=470, עמודים 8-9-10-11, מפתחים 370/340/215), ק-C (y=1065y=1065, עמודים 12-13-14, מפתחים 391/244); בהיקף קורות תחתונות ק-1 עד ק-6. סכמות התקרה: S1 עד S5, כולן צפון-דרום.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: לסרטט את הקורות הפנימיות (עם הציר שלהן) ולחלק את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות.

הקורות הפנימיות - שלוש קורות סמויות (בעובי התקרה, בכיוון מזרח-מערב, בניצב לצלעות):

קורההצירנשענת עלהמפתחים (ס"מ, בין מרכזי העמודים)
ק-Ay=210y=210, לאורך המחיצה בין חדר הרחצה לחדר השינה המערבייםעמודים 6, 7370
ק-By=470y=470, לאורך הקיר הדרומי של החדרים הצפון-מזרחיים ובהמשכו מעל המבואהעמודים 8, 9, 10, 11370, 340, 215
ק-Cy=1065y=1065, לאורך המחיצה שבין הסלון לפינת האוכל ובהמשכהעמודים 12, 13, 14391, 244

•ק-B רחבה (סעיף ו), ולכן היא עוברת מעל כל ארבעת העמודים שלה, אף שעמוד 8 מוזז מעט דרומה בגלל הדלת.

•קורות ההיקף בקירות החוץ, תחתונות (מותר): ק-1 בקיר הצפוני (עמודים 1-5), ק-2 בקיר המזרחי (5, 11, 15), ק-3 בקיר הדרומי של הסלון במגרעת (14, 15), ק-4 בקיר המזרחי של פינת האוכל (14, 19), ק-5 בקיר הדרומי (16-19), ק-6 בקיר המערבי (1, 6 עד הממ"ד, ומהממ"ד עד 16).

החלוקה לאזורים והסכמות. כל רצועת צלעות נמתחת צפון-דרום. מסמנים על התרשים את גבולות הרצועות ואת שמות הסכמות:

סכמההרצועה (xx, ס"מ)מה בתוכההסמכים והמפתחים (ס"מ)
S120 עד 375חדר הרחצה וחדר השינה המערבייםק-1, 200, ק-A, 450, קיר הממ"ד (ריתום)
S2385 עד 525חדר הרחצה האמצעי והמבואהק-1, 460, ק-B, 190, קיר הממ"ד (ריתום)
S3525 עד 1145החדרים הצפוניים, הסלון ופינת האוכלק-1, 460, ק-B, 595, ק-C, 520, ק-5
S41155 עד 1295חדר הרחצה הצפון-מזרחי והקצה המזרחי של הסלוןק-1, 460, ק-B, 600, ק-3
S520 עד 515המטבחקיר הממ"ד (ריתום), 605, ק-5

המפתחים נמדדים בין צירי הסמכים: ציר הקיר הצפוני y=10y=10, ק-A y=210y=210, ק-B y=470y=470, ציר הקיר הצפוני של הממ"ד y=660y=660, ציר הקיר הדרומי שלו y=980y=980, ק-C y=1065y=1065, ציר המגרעת y=1070y=1070, ציר הקיר הדרומי y=1585y=1585. לדוגמה: 470−10=460470-10=460, 1065−470=5951065-470=595, 1585−980=6051585-980=605.

תשובה: שלוש קורות סמויות מזרח-מערב: ק-A (y=210y=210, עמודים 6-7), ק-B (y=470y=470, עמודים 8-9-10-11) ו-ק-C (y=1065y=1065, עמודים 12-13-14); קורות תחתונות ק-1 עד ק-6 בקירות החוץ. התקרה מחולקת לחמש רצועות צלעות צפון-דרום, S1 עד S5.

סעיף ד

תשובה:

תקרה: S1 - 200, 450 (ריתום בממ"ד); S2 - 460, 190 (ריתום בממ"ד); S3 - 460, 595, 520; S4 - 460, 600; S5 - 605 (ריתום בממ"ד). קורות: ק-A פשוטה 370 (עמודים 6-7); ק-B רצופה 370/340/215 (עמודים 8-11); ק-C רצופה 391/244 (עמודים 12-14).

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: הסכמות הסטטיות של התקרה ושל הקורות הפנימיות.

חלק 1: סכמות התקרה. הסכמה היא של צלע אחת (רצועה ברוחב 66 ס"מ) עם עומס מפורס אחיד. משולש בכל סמך פרקי; בקיר הממ"ד מסרטטים ריתום (קיר מקווקו), כי תקרת הממ"ד באותו עובי והצלעות ממשיכות לתוכה.

סכמהמצפון לדרום
S1ק-1 (פרקי), שדה 200, ק-A (סמך ביניים), שדה 450, ריתום בקיר הממ"ד
S2ק-1 (פרקי), שדה 460, ק-B, שדה 190, ריתום בקיר הממ"ד
S3ק-1 (פרקי), שדה 460, ק-B, שדה 595, ק-C, שדה 520, ק-5 (פרקי)
S4ק-1 (פרקי), שדה 460, ק-B, שדה 600, ק-3 (פרקי)
S5ריתום בקיר הממ"ד, שדה 605, ק-5 (פרקי)

חלק 2: סכמות הקורות הפנימיות. כל הקורות נשענות על עמודים (סמכים פרקיים) ועליהן עומס מפורס מהצלעות (מחושב בסעיף ו).

קורההסכמה
ק-Aקורה פשוטה: עמוד 6, שדה 370, עמוד 7
ק-Bקורה רצופה בשלושה שדות: עמוד 8, 370, עמוד 9, 340, עמוד 10, 215, עמוד 11
ק-Cקורה רצופה בשני שדות: עמוד 12, 391, עמוד 13, 244, עמוד 14

המפתחים בין מרכזי העמודים: ב-ק-B 750−380=370750-380=370, 1090−750=3401090-750=340, 1305−1090=2151305-1090=215; ב-ק-C 911−520=391911-520=391, 1155−911=2441155-911=244.

תשובה: סכמות התקרה S1 עד S5 כמו בטבלה (צלעות רצופות צפון-דרום, ריתום בקירות הממ"ד); ק-A קורה פשוטה 370, ק-B רצופה 370/340/215, ק-C רצופה 391/244.

סעיף ה

תשובה:

L0=0.8⋅605=484L_0=0.8\cdot605=484 ס"מ (המטבח, S5). Fser=9.21 kN/m2F_{ser}=9.21\,\text{kN/m}^2, k12=25.08k_{12}=25.08, k11≈0.75k_{11}\approx0.75, הדרוש 484/(0.75⋅25.08)=25.7484/(0.75\cdot25.08)=25.7 ס"מ. נבחר h=30h=30 ס"מ: בלוק 25 + טבלה 5, צלעות 16 ס"מ כל 66 ס"מ.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: לבחור את L0L_0 הקובע, לחשב את העובי המינימלי של התקרה לפי דרישות הכפף של ת"י 466, ולסרטט את החתך.

נתון חסר. בשאלה לא נתונות מידות בלוקי המילוי. מניחים בלוק סטנדרטי ברוחב 50 ס"מ, ולכן המרחק בין צירי הצלעות 50+16=6650+16=66 ס"מ, וטבלה עליונה (פלטה) בעובי 5 ס"מ.

שלב 1: המפתחים השקילים, L0=α⋅LL_0=\alpha\cdot L. שדה פשוט α=1.0\alpha=1.0; שדה קצה שקצהו האחד רצוף או רתום α=0.8\alpha=0.8; שדה ששני קצותיו רצופים או רתומים α=0.6\alpha=0.6.

סכמההשדה (ס"מ)α\alphaL0L_0 (ס"מ)
S12000.8160
S1450 (רצוף וריתום)0.6270
S2, S3, S44600.8368
S21900.6114
S3595 (רצוף בשני הקצוות)0.6357
S35200.8416
S46000.8480
S5605 (ריתום בממ"ד ופרקי בדרום)0.8484

הקובע: המטבח (S5), L0=484L_0=484 ס"מ.

שלב 2: הנחה ראשונית.

•לפי הצלעות: h≈L018=48418=26.9h\approx\dfrac{L_0}{18}=\dfrac{484}{18}=26.9 ס"מ.

•לפי הקורות הסמויות, שהן בעובי התקרה: h≈L014h\approx\dfrac{L_0}{14}. הקורה הקובעת היא ק-A, קורה פשוטה של 370 ס"מ: 37014=26.4\dfrac{370}{14}=26.4 ס"מ.

•בוחרים h=30h=30 ס"מ: בלוק בגובה 25 ס"מ וטבלה של 5 ס"מ.

שלב 3: עומס השירות. לרצועה של צלע אחת, b=0.66 mb=0.66\,\text{m}:

•טבלה: 0.05⋅25=1.25 kN/m20.05\cdot25=1.25\,\text{kN/m}^2

•צלע: 0.16⋅0.25⋅250.66=1.52 kN/m2\dfrac{0.16\cdot0.25\cdot25}{0.66}=1.52\,\text{kN/m}^2

•בלוקים: 0.50⋅0.25⋅5.00.66=0.95 kN/m2\dfrac{0.50\cdot0.25\cdot5.0}{0.66}=0.95\,\text{kN/m}^2

•משקל עצמי: g0=1.25+1.52+0.95=3.71 kN/m2g_0=1.25+1.52+0.95=3.71\,\text{kN/m}^2

•Fser=3.71+4.0+1.5=9.21 kN/m2F_{ser}=3.71+4.0+1.5=9.21\,\text{kN/m}^2

שלב 4: בדיקת הכפף. התנאי: h≥L0k11⋅k12h\ge\dfrac{L_0}{k_{11}\cdot k_{12}}

1. k12=24.4⋅10Fser3=24.4⋅109.213=24.4⋅1.028=25.08k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{F_{ser}}}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{9.21}}=24.4\cdot1.028=25.08 (ביחידות הישנות: 24.4⋅1/0.921324.4\cdot\sqrt[3]{1/0.921}, אותו ערך).

2. k11k_{11} לחתך T, מהטבלה של ת"י 466 לפי hhf=305=6\dfrac{h}{h_f}=\dfrac{30}{5}=6 ו-bbw=6616=4.13\dfrac{b}{b_w}=\dfrac{66}{16}=4.13: k11≈0.75k_{11}\approx0.75. (חישוב של IT/Irect3\sqrt[3]{I_T/I_{rect}} נותן 0.748, קירוב טוב לערך הטבלה.)

3. h≥4840.75⋅25.08=48418.81=25.7h\ge\dfrac{484}{0.75\cdot25.08}=\dfrac{484}{18.81}=25.7 ס"מ <30<30 ס"מ. מתאים.

4. למה לא 25 ס"מ (בלוק 20 וטבלה 5)? שם Fser=8.72 kN/m2F_{ser}=8.72\,\text{kN/m}^2, k12=25.54k_{12}=25.54, k11≈0.759k_{11}\approx0.759, והגובה הדרוש 4840.759⋅25.54=25.0\dfrac{484}{0.759\cdot25.54}=25.0 ס"מ - בדיוק בגבול לצלעות, אבל הקורה הסמויה ק-A צריכה כ-26.4 ס"מ. לכן נשארים עם 30 ס"מ.

שלב 5: החתך. טבלה עליונה 5 ס"מ ומתחתיה צלעות ברוחב 16 ס"מ ובגובה 25 ס"מ. בין הצלעות בלוקים ברוחב 50 ס"מ ובגובה 25 ס"מ. המרחק בין צירי הצלעות 66 ס"מ, הגובה הכולל 30 ס"מ. בתחתית כל צלע שני מוטות זיון ראשי, ובטבלה רשת.

תשובה: L0=0.8⋅605=484L_0=0.8\cdot605=484 ס"מ (המטבח). תקרת צלעות בגובה 30 ס"מ (בלוק 25 וטבלה 5); הגובה הדרוש לכפף 25.7 ס"מ.

סעיף ו

תשובה:

עומסים: ק-A 31.8 kN/m31.8\,\text{kN/m}; ק-B 34.234.2, 52.852.8, 58.6 kN/m58.6\,\text{kN/m} (לפי הקטע); ק-C 56.1 kN/m56.1\,\text{kN/m}. רוחב מינימלי (h=30h=30 ס"מ): ק-A 41 ס"מ, ק-B 35 ס"מ, ק-C 44 ס"מ; נבחרו ק-A 50/30, ק-B 60/30, ק-C 50/30.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: העומס שהתקרה מעבירה לכל קורה סמויה (בלי משקל הקורה), והרוחב המינימלי של כל קורה לפי דרישות הכפף של ת"י 466.

שלב 1: העברת העומס מהצלעות לקורה. הקורה מקבלת מכל שדה שנשען עליה חלק מאורך השדה כפול Fser=9.21 kN/m2F_{ser}=9.21\,\text{kN/m}^2:

•מקדם 0.60.6 משדה קצה (שדה שקצהו השני פרקי), כי סמך הביניים הראשון מקבל יותר מחצי;

•מקדם 0.50.5 משדה ששני קצותיו רצופים או רתומים.

ק-A (y=210y=210): מצפון שדה 200 של S1 (שדה קצה), מדרום שדה 450 (רצוף וריתום):

F=(0.6⋅2.00+0.5⋅4.50)⋅9.21=3.45⋅9.21=31.8 kN/mF=(0.6\cdot2.00+0.5\cdot4.50)\cdot9.21=3.45\cdot9.21=31.8\,\text{kN/m}

ק-B (y=470y=470): מצפון בכל אורכה שדה 460 (שדה קצה). מדרום:

•x=380x=380 עד 525 (S2, שדה 190 רצוף וריתום): F=(0.6⋅4.60+0.5⋅1.90)⋅9.21=3.71⋅9.21=34.2 kN/mF=(0.6\cdot4.60+0.5\cdot1.90)\cdot9.21=3.71\cdot9.21=34.2\,\text{kN/m}

•x=525x=525 עד 1155 (S3, שדה 595 רצוף בשני קצותיו): F=(0.6⋅4.60+0.5⋅5.95)⋅9.21=5.735⋅9.21=52.8 kN/mF=(0.6\cdot4.60+0.5\cdot5.95)\cdot9.21=5.735\cdot9.21=52.8\,\text{kN/m}

•x=1155x=1155 עד 1305 (S4, שדה 600 שהוא שדה קצה): F=(0.6⋅4.60+0.6⋅6.00)⋅9.21=6.36⋅9.21=58.6 kN/mF=(0.6\cdot4.60+0.6\cdot6.00)\cdot9.21=6.36\cdot9.21=58.6\,\text{kN/m}

ק-C (y=1065y=1065): מצפון שדה 595 (רצוף בשני קצותיו), מדרום שדה 520 (שדה קצה):

F=(0.5⋅5.95+0.6⋅5.20)⋅9.21=6.095⋅9.21=56.1 kN/mF=(0.5\cdot5.95+0.6\cdot5.20)\cdot9.21=6.095\cdot9.21=56.1\,\text{kN/m}

שלב 2: הרוחב המינימלי. בקורה Fser=FbF_{ser}=\dfrac{F}{b} (עומס לרוחב הקורה), והתנאי h≥L0k12h\ge\dfrac{L_0}{k_{12}} עם k12=24.4⋅10Fser3k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{F_{ser}}}. הגובה ידוע, h=30h=30 ס"מ, ולכן מבודדים את bb:

b≥F10⋅(L024.4⋅h)3b\ge\dfrac{F}{10}\cdot\left(\dfrac{L_0}{24.4\cdot h}\right)^3, כאשר bb במטרים ו-FF ב-kN/m\text{kN/m}.

בשדה שהעומס בו לא אחיד לוקחים את העומס הגדול.

קורה, שדהLL (ס"מ)α\alphaL0L_0 (ס"מ)FF (kN/m)bminb_{min} (m)
ק-A, 6-73701.0 (פשוטה)37031.83.18⋅(370/732)3=0.413.18\cdot(370/732)^3=0.41
ק-B, 8-93700.829652.85.28⋅(296/732)3=0.355.28\cdot(296/732)^3=0.35
ק-B, 9-103400.620452.80.11
ק-B, 10-112150.817258.60.08
ק-C, 12-133910.831356.15.61⋅(313/732)3=0.445.61\cdot(313/732)^3=0.44
ק-C, 13-142440.819556.10.11

(24.4⋅30=73224.4\cdot30=732.) לדוגמה, ק-C בשדה 12-13: k12=31330=10.43k_{12}=\dfrac{313}{30}=10.43, Fser=10(10.43/24.4)3=128 kN/m2F_{ser}=\dfrac{10}{(10.43/24.4)^3}=128\,\text{kN/m}^2, b=56.1128=0.44 mb=\dfrac{56.1}{128}=0.44\,\text{m}.

הבחירה.

•ק-A: bmin=41b_{min}=41 ס"מ, נבחר 50/30.

•ק-B: bmin=35b_{min}=35 ס"מ. נבחר 60/30, כדי שהקורה תעבור מעל ארבעת העמודים שלה (עמוד 8 מוזז מעט דרומה מהציר).

•ק-C: bmin=44b_{min}=44 ס"מ, נבחר 50/30.

תשובה: העומסים: ק-A 31.8 kN/m31.8\,\text{kN/m}; ק-B 34.234.2 / 52.852.8 / 58.6 kN/m58.6\,\text{kN/m} (לפי הקטע); ק-C 56.1 kN/m56.1\,\text{kN/m}. רוחב מינימלי: ק-A 41 ס"מ, ק-B 35 ס"מ, ק-C 44 ס"מ; נבחרו 50/30, 60/30, 50/30.

סעיף ז

תשובה:

ק-A 50/30, ק-B 60/30, ק-C 50/30 (סמויות, בטון מלא ללא בלוקים). זיון: תחתון בצלעות בכל השדות; עליון מעל ק-A, ק-B, ק-C ובכניסה לקירות הממ"ד (ריתום); רשת בטבלה; בקורות - תחתון בשדות, עליון מעל העמודים הפנימיים, וחישוקים.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: לרשום על תרשים 1ב את ממדי הקורות הפנימיות, ולסרטט את פרטי הזיון העקרוניים של התקרה.

ממדי הקורות (רוחב/גובה, ס"מ) - רושמים ליד כל קורה: ק-A 50/30 סמויה, ק-B 60/30 סמויה, ק-C 50/30 סמויה. לאורך הקורות הסמויות אין בלוקים: הרוחב של הקורה כולו בטון מלא בעובי התקרה.

הזיון העקרוני של התקרה (מסרטטים בחתך לאורך הצלעות, צפון-דרום, ומסמנים "עליון" או "תחתון"):

1. זיון תחתון בצלעות: שני מוטות בתחתית כל צלע, לכל אורך כל שדה, כי בשדות המומנט חיובי והמתיחה למטה. המוטות נכנסים אל הקורות (ק-1, ק-A, ק-B, ק-C, ק-3, ק-5) ומתעגנים בהן.

2. זיון עליון מעל הסמכים: מעל ק-A, ק-B ו-ק-C הצלעות רצופות והמומנט שלילי, ולכן מוטות עליונים בכל צלע שנמשכים לכל צד באורך של כרבע עד שליש מהשדה הסמוך.

3. זיון עליון בקירות הממ"ד: ב-S1, S2 ו-S5 הצלעות רתומות בממ"ד. המוטות העליונים ממשיכים אל תקרת הממ"ד ומתעגנים בה.

4. זיון עליון קונסטרוקטיבי בקורות ההיקף (ק-1, ק-3, ק-5), נגד סדקים בגלל ריתום חלקי.

5. טבלה עליונה: רשת מרותכת (למשל קוטר 6 מ"מ כל 20 ס"מ) לכל שטח התקרה.

6. בקורות הסמויות: מוטות תחתונים לכל אורכן, מוטות עליונים מעל העמודים הפנימיים (עמודים 9, 10 ב-ק-B ועמוד 13 ב-ק-C), וחישוקים סגורים לכל האורך.

תשובה: על תרשים 1ב: ק-A 50/30, ק-B 60/30, ק-C 50/30 (כולן סמויות). זיון: תחתון בכל צלע בשדות, עליון מעל הקורות הסמויות ובקירות הממ"ד, רשת בטבלה, ובקורות - תחתון בשדות, עליון מעל העמודים הפנימיים, וחישוקים.

שאלה 2 · תקרה מקשית: מפתח שקיל, עובי וכפף קורה

בתרשים מספר 2א מסורטטת תוכנית של תקרה בבניין משרדים.

התקרה מקשית, חד־כיוונית, בעובי אחיד ונשענת על קורות יורדות.

תרשים מספר 2ב – עבור סעיף ה' בלבד.

העומס הקבוע (בנוסף למשקלה העצמי של התקרה) על כל חלקי התקרה הוא 3 ק"נ למ"ר (0.3 טון למ"ר).

העומס השימושי על כל חלקי התקרה הוא 2.0 ק"נ למ"ר (0.20 טון למ"ר).

סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי.

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יפחית ניקוד.

חשבו:

א.

סרטטו את הסכמות הסטטיות של התקרה.

(3 נקודות)
ב.

קבעו את L0L_0 מקסימום של התקרה וציינו איזה שדה קובע אותו (הציגו את החישוב).

חשבו את עובי התקרה משיקולי הכפף של ת"י 466.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את עומס השירות המועבר מהתקרה לקורה ק-B (קורה 4-5-6-7), הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה.

סרטטו את הקורה ק-B ואת עומס השירות הפועל על כל אחד מהשדות של הקורה.

(7 נקודות)
ד.

בדקו: האם גובה הקורה ק-B עומד בדרישות הכפף של ת"י 466?

(7 נקודות)

סעיף זה מתייחס לתרשים 2ב:

ה.

האדריכל החליט להגדיל את שטח התקרה בקרבת ציר עמודים 1-3, כך שהזיז יהיה לכל אורך קורה A כפי שמופיע בתרשים 2ב.

האם עקב שינוי זה עובי התקרה יגדל או יקטן? נמק תשובתך.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

S1 (x=0x=0-340): קורה פשוטה B-C, 420 ס"מ. S2 (x=340x=340-680): רצופה A-B-C, 620 + 420. S3 (x=680x=680-1160): זיז 170, A, 620, B, 420, C, 520, D, זיז 170.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: הסכמות הסטטיות של התקרה.

קריאת תרשים 2א. מסמנים xx מהשפה המערבית של התקרה (הפאה המערבית של עמודים 4 ו-8) מזרחה, ו-yy מהשפה הצפונית דרומה (ס"מ).

•הקורות ק-A, ק-B, ק-C, ק-D הן קורות יורדות 20/45 בכיוון מזרח-מערב. המרחקים הנקיים ביניהן 600, 400, 500 ס"מ, ולכן המרחקים בין הצירים: 600+20=620600+20=620 (A-B), 400+20=420400+20=420 (B-C), 500+20=520500+20=520 (C-D).

•מצפון ל-ק-A ומדרום ל-ק-D יש זיזים של 160 ס"מ נקי, כלומר 160+10=170160+10=170 ס"מ מציר הקורה. הזיזים קיימים רק בחלק המזרחי, x=680x=680 עד 1160.

•היקף התקרה: בין ק-A ל-ק-B מ-x=340x=340 (עמודים 1, 5) עד x=1160x=1160; בין ק-B ל-ק-C בכל הרוחב, 0 עד 1160; בין ק-C ל-ק-D מ-x=680x=680 עד 1160.

•אין קורות בכיוון צפון-דרום, ולכן התקרה החד-כיוונית נמתחת צפון-דרום, מקורה לקורה.

הסכמות (רצועה ברוחב 1 מ', עומס מפורס אחיד):

סכמההרצועהמצפון לדרום (ס"מ)
S1x=0x=0 עד 340 (בין עמודים 4-5 ו-8-9)ק-B, שדה 420, ק-C - קורה פשוטה
S2x=340x=340 עד 680 (בין עמודים 1-2, 5-6, 9-10)ק-A, שדה 620, ק-B, שדה 420, ק-C - קורה רצופה בשני שדות
S3x=680x=680 עד 1160 (בין עמודים 2-3 ועד 12-13)קצה חופשי, זיז 170, ק-A, שדה 620, ק-B, שדה 420, ק-C, שדה 520, ק-D, זיז 170, קצה חופשי

הסרטוט: לכל סכמה קו אופקי, משולש מתחת לכל קורה, שם הקורה ליד המשולש, וקווי מידה עם המפתחים.

תשובה: S1 - קורה פשוטה 420 (B-C); S2 - רצופה 620 + 420 (A-B-C); S3 - זיז 170, 620, 420, 520, זיז 170 (A-B-C-D).

סעיף ב

תשובה:

L0,max=0.8⋅620=496L_{0,max}=0.8\cdot620=496 ס"מ - השדה A-B בין עמודים 1-5 ו-2-6 (בלי זיז). h=21h=21 ס"מ: Fser=10.25 kN/m2F_{ser}=10.25\,\text{kN/m}^2, k12=24.20k_{12}=24.20, נדרש 496/24.20=20.5496/24.20=20.5 ס"מ.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: L0,maxL_{0,max}, השדה הקובע, ועובי התקרה לפי דרישות הכפף של ת"י 466.

שלב 1: המפתחים השקילים, L0=α⋅LL_0=\alpha\cdot L. α\alpha: שדה פשוט 1.0; שדה קצה (קצה אחד רצוף) 0.8; שני קצות רצופים 0.6; שדה שבקצהו זיז ובקצה השני פרקי 0.9; שדה שבקצהו זיז ובקצה השני רציפות 0.7; זיז 2.2.

סכמההשדהα\alphaL0L_0 (ס"מ)
S1420, פשוט1.0420
S2620, פרקי ב-ק-A ורצוף ב-ק-B0.8496
S2420, רצוף ב-ק-B ופרקי ב-ק-C0.8336
S3זיז 1702.2374
S3620, זיז מצד אחד ורציפות מהשני0.7434
S3420, רצוף בשני הקצוות0.6252
S3520, רציפות וזיז0.7364

הקובע: S2, השדה A-B שבין עמודים 1-5 ו-2-6: L0,max=0.8⋅620=496L_{0,max}=0.8\cdot620=496 ס"מ. בחלק המזרחי של אותו שדה הזיז שמצפון ל-ק-A מרסן אותו, ושם L0L_0 קטן יותר (434).

שלב 2: עובי התקרה. בתקרה מקשית k11=1k_{11}=1, והתנאי h≥L0k12h\ge\dfrac{L_0}{k_{12}}, k12=24.4⋅10Fser3k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{F_{ser}}} (FserF_{ser} ב-kN/m2\text{kN/m}^2).

1. הנחה: h≈49625=19.8h\approx\dfrac{496}{25}=19.8, ננסה h=20h=20 ס"מ: Fser=0.20⋅25+3.0+2.0=10.0 kN/m2F_{ser}=0.20\cdot25+3.0+2.0=10.0\,\text{kN/m}^2, k12=24.4k_{12}=24.4, h≥49624.4=20.3h\ge\dfrac{496}{24.4}=20.3 ס"מ >20>20. לא מספיק.

2. h=21h=21 ס"מ: Fser=0.21⋅25+3.0+2.0=10.25 kN/m2F_{ser}=0.21\cdot25+3.0+2.0=10.25\,\text{kN/m}^2

k12=24.4⋅1010.253=24.4⋅0.992=24.20k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{10.25}}=24.4\cdot0.992=24.20

h≥49624.20=20.5h\ge\dfrac{496}{24.20}=20.5 ס"מ <21<21 ס"מ. מתאים.

תשובה: L0,max=0.8⋅620=496L_{0,max}=0.8\cdot620=496 ס"מ, בשדה A-B שבין עמודים 1-5 ו-2-6 (רצועה S2, בלי זיז). עובי התקרה: 21 ס"מ (Fser=10.25 kN/m2F_{ser}=10.25\,\text{kN/m}^2, k12=24.20k_{12}=24.20, נדרש 20.5 ס"מ).

סעיף ג

תשובה:

ק-B רצופה 340/340/440 ס"מ (עמודים 4-5-6-7). עומס שירות כולל משקל הקורה (1.20 kN/m1.20\,\text{kN/m}): שדה 4-5 22.73 kN/m22.73\,\text{kN/m}, שדה 5-6 65.16 kN/m65.16\,\text{kN/m}, שדה 6-7 60.86 kN/m60.86\,\text{kN/m}.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: עומס השירות שהתקרה מעבירה לקורה ק-B (עמודים 4-5-6-7), כולל משקל הקורה, וסכמת הקורה.

הקורה. עמודים 40 ס"מ, ולכן המפתחים בין צירי העמודים: 4-5: 20+300+20=34020+300+20=340 ס"מ; 5-6: 340 ס"מ; 6-7: 20+400+20=44020+400+20=440 ס"מ. הקורה רצופה בשלושה שדות על ארבעה עמודים (סמכים פרקיים).

העומס מהתקרה. Fser=10.25 kN/m2F_{ser}=10.25\,\text{kN/m}^2 (סעיף ב). הקורה מקבלת מכל שדה של התקרה שנשען עליה: 0.5 מהשדה בשדה פשוט או בשדה ששני קצותיו רצופים, ו-0.6 משדה קצה כשהקורה היא סמך הביניים הראשון שלו.

•שדה 4-5 (x=0x=0 עד 340): מצפון אין תקרה. מדרום S1, שדה פשוט של 420: 0.5⋅4.20⋅10.25=21.53 kN/m0.5\cdot4.20\cdot10.25=21.53\,\text{kN/m}.

•שדה 5-6 (x=340x=340 עד 680): S2, הקורה היא סמך הביניים של שני שדות קצה (620 ו-420): (0.6⋅6.20+0.6⋅4.20)⋅10.25=6.24⋅10.25=63.96 kN/m(0.6\cdot6.20+0.6\cdot4.20)\cdot10.25=6.24\cdot10.25=63.96\,\text{kN/m}.

•שדה 6-7 (x=680x=680 עד 1160): S3. מצפון השדה 620 (שבקצהו השני זיז, כלומר שדה קצה): 0.6; מדרום השדה 420, רצוף בשני קצותיו: 0.5. (0.6⋅6.20+0.5⋅4.20)⋅10.25=5.82⋅10.25=59.66 kN/m(0.6\cdot6.20+0.5\cdot4.20)\cdot10.25=5.82\cdot10.25=59.66\,\text{kN/m}.

משקל הקורה (החלק שמתחת לתקרה, כי משקל התקרה כבר נספר לכל השטח): 0.20⋅(0.45−0.21)⋅25=1.20 kN/m0.20\cdot(0.45-0.21)\cdot25=1.20\,\text{kN/m}.

עומס השירות על הקורה:

•שדה 4-5: 21.53+1.20=22.73 kN/m21.53+1.20=22.73\,\text{kN/m} (מהתקרה שבין ק-B ל-ק-C)

•שדה 5-6: 63.96+1.20=65.16 kN/m63.96+1.20=65.16\,\text{kN/m} (מהתקרה משני צדי הקורה, רצועה S2)

•שדה 6-7: 59.66+1.20=60.86 kN/m59.66+1.20=60.86\,\text{kN/m} (מהתקרה משני צדי הקורה, רצועה S3)

הסרטוט: קו אופקי על ארבעה משולשים (עמודים 4, 5, 6, 7), מפתחים 340, 340, 440 ס"מ, ומעל כל שדה מלבן עומס עם הערך שלו.

תשובה: ק-B: קורה רצופה 340/340/440 ס"מ על עמודים 4-5-6-7, עם עומס שירות 22.7322.73, 65.1665.16 ו-60.86 kN/m60.86\,\text{kN/m} (2.272.27, 6.526.52, 6.09 t/m6.09\,\text{t/m}) בשדות 4-5, 5-6, 6-7.

סעיף ד

תשובה:

לא, בגבול: בשדה הקובע 6-7 L0=0.8⋅440=352L_0=0.8\cdot440=352 ס"מ, Fser=60.86/0.20=304.3 kN/m2F_{ser}=60.86/0.20=304.3\,\text{kN/m}^2, k12=7.816k_{12}=7.816, נדרש h=45.04h=45.04 ס"מ, מעט יותר מ-45 ס"מ הקיימים (חריגה של פחות מ-0.1%). בשדות 4-5 ו-5-6 נדרשים 25.1 ו-26.7 ס"מ.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: לבדוק אם גובה הקורה ק-B, 45 ס"מ, עומד בדרישות הכפף של ת"י 466.

השיטה. בקורה עומס השירות ליחידת שטח הוא העומס על הקורה חלקי רוחבה, Fser=FbF_{ser}=\dfrac{F}{b} עם b=0.20 mb=0.20\,\text{m}. אחר כך k12=24.4⋅10Fser3k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{F_{ser}}} והתנאי h≥L0k12h\ge\dfrac{L_0}{k_{12}}. כיוון שהעומסים בשדות שונים, בודקים כל שדה.

שדהLL (ס"מ)α\alphaL0L_0 (ס"מ)FF (kN/m)Fser=F/0.20F_{ser}=F/0.20 (kN/m²)k12k_{12}hh דרוש (ס"מ)
4-53400.8 (קצה)27222.73113.610.8525.1
5-63400.6 (פנימי)20465.16325.87.6426.7
6-74400.8 (קצה)35260.86304.37.81645.04

החישוב בשדה 6-7: k12=24.4⋅10304.33=24.4⋅0.3203=7.816k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{304.3}}=24.4\cdot0.3203=7.816, h≥3527.816=45.04h\ge\dfrac{352}{7.816}=45.04 ס"מ.

המסקנה. השדה הקובע הוא 6-7, המפתח הגדול עם עומס גדול. הגובה הדרוש, 45.04 ס"מ, גדול מעט מהגובה הקיים, 45 ס"מ. התנאי h≥L0/k12h\ge L_0/k_{12} אינו מתקיים, ולכן הקורה אינה עומדת בדרישה - אבל זה מקרה גבולי: החריגה פחות מ-0.1%, ועיגול של k12k_{12} ל-7.82 היה נותן בדיוק 45.0 ס"מ. אם מחשבים את משקל הקורה לפי כל גובהה (0.20⋅0.45⋅25=2.25 kN/m0.20\cdot0.45\cdot25=2.25\,\text{kN/m}), הגובה הדרוש עולה ל-45.3 ס"מ והמסקנה ברורה יותר. בשדות האחרים הגובה הדרוש קטן בהרבה. השדה 5-6 נושא את העומס הגדול ביותר, אבל המפתח השקיל שלו קצר.

תשובה: לא, בגבול: בשדה הקובע 6-7 (L0=352L_0=352 ס"מ, F=60.86 kN/mF=60.86\,\text{kN/m}) נדרש h=45.04h=45.04 ס"מ, מעט יותר מגובה הקורה, 45 ס"מ. כדי לעמוד בדרישה בבטחה מגדילים את גובה הקורה (למשל ל-50 ס"מ). בשדות 4-5 ו-5-6 נדרשים רק 25.1 ו-26.7 ס"מ.

סעיף ה

תשובה:

יקטן: הזיז מרסן את השדה A-B ברצועה שבין עמודים 1-2 ו-5-6, L0L_0 שלו יורד מ-0.8⋅620=4960.8\cdot620=496 ל-0.7⋅620=4340.7\cdot620=434 ס"מ, וזה המקסימום החדש; העובי הדרוש יורד מ-21 ל-18 ס"מ.

מבוקש: לקבוע אם הגדלת הזיז לכל אורך ק-A (תרשים 2ב) מגדילה או מקטינה את עובי התקרה.

מה השתנה. בתרשים 2ב הזיז של 160 ס"מ שמצפון ל-ק-A נמשך גם בין עמודים 1 ו-2. מעכשיו גם ברצועה S2 (x=340x=340 עד 680) יש זיז של 170 ס"מ מציר ק-A.

ההשפעה על השדה הקובע.

1. לפני השינוי השדה A-B ב-S2 היה שדה קצה, פרקי ב-ק-A: L0=0.8⋅620=496L_0=0.8\cdot620=496 ס"מ, והוא קבע את העובי.

2. עכשיו, בקצה הצפוני של השדה יש זיז. המומנט השלילי של הזיז מעל ק-A "מרים" את השדה, מקטין את המומנט החיובי ואת השקיעה שלו. לכן α=0.7\alpha=0.7: L0=0.7⋅620=434L_0=0.7\cdot620=434 ס"מ.

3. שאר המפתחים השקילים לא גדלים: S1 - 420, הזיז - 2.2⋅170=3742.2\cdot170=374, S3 - 434. המפתח השקיל המקסימלי החדש: L0,max=434L_{0,max}=434 ס"מ.

העובי החדש. h=18h=18 ס"מ: Fser=0.18⋅25+3.0+2.0=9.5 kN/m2F_{ser}=0.18\cdot25+3.0+2.0=9.5\,\text{kN/m}^2, k12=24.4⋅109.53=24.82k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\dfrac{10}{9.5}}=24.82, h≥43424.82=17.5h\ge\dfrac{434}{24.82}=17.5 ס"מ <18<18 ס"מ. מתאים. (ב-17 ס"מ: Fser=9.25F_{ser}=9.25, k12=25.04k_{12}=25.04, נדרש 17.3 ס"מ >17>17.)

תשובה: העובי יקטן. הזיז מרסן את השדה A-B, ולכן המפתח השקיל המקסימלי יורד מ-496 ל-434 ס"מ, והעובי הדרוש יורד מ-21 ל-18 ס"מ.

שאלה 3 · יציע פלדה: עמוד נוסף, קורות ראשיות ומשניות

בתרשים מספר 3 מסורטטת תוכנית של יציע במבנה המשמש כמשרד.

היציע נסמך על קירות הבטון המסורטטים בתרשים ועל שני עמודים ריבועיים מסוג R.H.S.150/150 (t=10mm) המסומנים. הינכם מתבקשים להוסיף עמוד אחד נוסף מאותו פרופיל, אשר את מיקומו עליכם לקבוע כחלק מהפתרון הסטטי של היציע.

רצפת היציע עשויה מלוחות עץ הנשענים על קורות פלדה. המרחק המרבי בין קורות הפלדה לא יעלה על 80 ס"מ. אין צורך לתכנן את לוחות העץ.

העומס הכולל לתכנון היציע (כולל משקלו העצמי והעומס השימושי על היציע) הוא: 750 ק"ג למ"ר (7.5 ק"נ למ"ר).

מהלך המדרגות אינו נשען על היציע ואין להתחשב בו בפתרון השאלה.

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יפחית ניקוד.

חשבו:

א.

מקמו על תרשים מס' 3 עמוד אחד נוסף כך שיתרום לסכמה סטטית יציבה. נמקו את בחירת מיקום העמוד.

(4 נקודות)
ב.

על תרשים מס' 3 סרטטו קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות.

נמקו מדוע בחרתם בכיווני הקורות הראשיות ובכיווני הקורות המשניות בכל חלק של היציע.

(5 נקודות)
ג.

סרטטו במחברת הבחינה סכמות סטטיות של כל הקורות המשניות והראשיות.

הסכמות יכללו את שם הקורה, את שמות הסמכים, את מפתח הקורה ואת העומס הפועל על הקורה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

עמוד 3 בפינה החופשית הדרום-מערבית (320,640)(320,640) (ס"מ מצירי הקיר המערבי והצפוני) - מפגש השפה הדרומית עם השפה שלאורך חלל המדרגות; הוא סמך לקורה הראשית שלאורך x=320x=320 ולקורת השפה הדרומית.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

שאלת תכנון פתוחה. המיקום שלהלן הוא פתרון תקין אחד. כל פתרון מתקבל אם: הסכמה יציבה; כל קורה ראשית נשענת על עמוד או על קיר בטון; לאורך כל שפה חופשית עוברת קורה; העמוד אינו בתוך מהלך המדרגות; והמפתחים סבירים, בלי זיזים ארוכים.

מבוקש: למקם עמוד אחד נוסף כך שהסכמה תהיה יציבה, ולנמק.

הגיאומטריה של היציע (לפי תרשים 3, המידות לצירי הקירות): xx מציר קיר הבטון המערבי מזרחה, yy מציר קיר הבטון הצפוני דרומה (ס"מ).

•היציע נשען לכל אורכו על הקיר הצפוני (x=0x=0 עד 800) ועל הקיר המערבי (y=0y=0 עד 480).

•עמוד 1 בנקודה (720,240)(720,240) ועמוד 2 בנקודה (720,640)(720,640).

•השפות החופשיות: השפה המזרחית x=800x=800 (y=0y=0 עד 240) והשפה y=240y=240 שבין עמוד 1 ל-x=800x=800; השפה x=720x=720 שבין עמוד 1 לעמוד 2; השפה הדרומית y=640y=640 (x=320x=320 עד 720); השפה x=320x=320 (y=480y=480 עד 640); והשפה y=480y=480 שמעל המדרגות (x=0x=0 עד 320).

המיקום: עמוד 3 בפינה החופשית הדרום-מערבית של היציע, (320,640)(320,640).

הנימוק.

1. הפינה (320,640)(320,640) היא נקודת המפגש של שתי שפות חופשיות (y=640y=640 ו-x=320x=320), והיא הרחוקה ביותר מהקירות ומהעמודים הקיימים: 400 ס"מ מעמוד 2 ו-640 ס"מ מהקיר הצפוני. בלי עמוד שם הפינה הייתה צריכה להיתלות על זיז.

2. עם עמוד 3, השפה הדרומית היא קורה בין שני עמודים (3 ו-2, 400 ס"מ), וקורה ראשית לאורך x=320x=320 נשענת על הקיר הצפוני ועל עמוד 3. כך כל הקורות הראשיות נשענות רק על קיר או על עמוד, ואין זיזים ארוכים.

3. העמוד נמצא בשפה של היציע, מחוץ לרוחב המדרגות (x=0x=0 עד כ-100), ואינו מפריע למעבר מתחת ליציע.

תשובה: עמוד 3 בפינה החופשית (320,640)(320,640) - מפגש השפה הדרומית עם השפה שלאורך חלל המדרגות. הוא נותן סמך לקורה הראשית שלאורך x=320x=320 ולקורת השפה הדרומית, וכך היציע יציב בלי זיזים ארוכים.

סעיף ב

תשובה:

ראשיות צפון-דרום: ק.ר.1 (x=320x=320, קיר צפוני - עמוד 3, 6.40 מ'), ק.ר.2 (x=720x=720, קיר - עמוד 1 - עמוד 2, 2.40 + 4.00 מ'). משניות מזרח-מערב כל 80 ס"מ (בכיוון הקצר): ק.מ.1 מהקיר המערבי ל-ק.ר.1, ק.מ.2/ק.מ.3 בין הראשיות (ק.מ.2 עם זיז 0.80 מ' לשפה המזרחית), ק.מ.4 שפה דרומית בין עמודים 3 ו-2.

זה הפתרון שמתאים לעמוד שנבחר בסעיף א - פתרון תקין אחד; כל סידור שבו המשניות קצרות, כל קורה ראשית נשענת על עמוד או קיר והמרווח בין הקורות עד 80 ס"מ, מתקבל.

מבוקש: לסרטט קורות ראשיות ומשניות ולנמק את הכיוונים.

הקורות הראשיות (צפון-דרום).

•ק.ר.1: לאורך x=320x=320, מהקיר הצפוני עד עמוד 3. מפתח 6.40 מ'.

•ק.ר.2: לאורך x=720x=720, מהקיר הצפוני דרך עמוד 1 עד עמוד 2. קורה רצופה, מפתחים 2.40 ו-4.00 מ'.

הקורות המשניות (מזרח-מערב), כל 80 ס"מ: ב-y=80,160,240,320,400,480,560,640y=80, 160, 240, 320, 400, 480, 560, 640 (המרחק 640 ס"מ מתחלק ל-8 מרווחים של 80 בדיוק, ו-y=240y=240 ו-y=480y=480 נופלים על קו עמוד 1 ועל שפת המדרגות).

•ק.מ.1: בחלק המערבי, מהקיר המערבי אל ק.ר.1 (מפתח 3.20 מ'), ב-y=80y=80 עד 480 (שש קורות; זו שב-y=480y=480 היא קורת השפה שמעל המדרגות).

•ק.מ.2: בחלק האמצעי, מ-ק.ר.1 אל ק.ר.2 (4.00 מ'), וממשיכה כזיז של 0.80 מ' עד השפה המזרחית x=800x=800; ב-y=80y=80, 160, 240.

•ק.מ.3: מ-ק.ר.1 אל ק.ר.2 (4.00 מ'), ב-y=320y=320 עד 560 (ארבע קורות).

•ק.מ.4: קורת השפה הדרומית y=640y=640, מעמוד 3 אל עמוד 2 (4.00 מ').

•לאורך הקירות לוחות העץ נשענים על זווית פלדה שמעוגנת בקיר.

הנימוקים.

1. הקורות המשניות בכיוון הקצר (3.20 ו-4.00 מ', לעומת 6.40 מ' בכיוון השני), ולכן מספיק להן פרופיל קטן.

2. שתי הקורות הראשיות עוברות לאורך הקווים שיש בהם סמכים: x=720x=720 (עמודים 1 ו-2) ו-x=320x=320 (עמוד 3 והקיר). כך כל ראשית נשענת רק על עמוד או על קיר.

3. בחלק המערבי הקיר המערבי משמש סמך למשניות, ולכן לא צריך שם קורה ראשית.

4. כל השפות החופשיות מכוסות: y=480y=480 ו-y=640y=640 הן קורות משניות, x=320x=320 ו-x=720x=720 הן ראשיות, ו-y=240y=240 (x=720x=720 עד 800) היא הזיז של ק.מ.2.

5. השפה המזרחית (x=720x=720 עד 800) היא רצועה צרה. הזיז של 0.80 מ' בקצה המשניות פותר אותה בלי קורה ובלי עמוד נוספים.

תשובה: ראשיות צפון-דרום: ק.ר.1 (x=320x=320, קיר - עמוד 3, 6.40 מ'), ק.ר.2 (x=720x=720, קיר - עמוד 1 - עמוד 2, 2.40 + 4.00 מ'). משניות מזרח-מערב כל 80 ס"מ: ק.מ.1 (קיר מערבי - ק.ר.1, 3.20 מ'), ק.מ.2 (4.00 מ' + זיז 0.80 מ'), ק.מ.3 (4.00 מ'), ק.מ.4 (שפה דרומית, עמוד 3 - עמוד 2).

סעיף ג

תשובה:

ק.מ.1: 3.20 מ', 6.0 kN/m6.0\,\text{kN/m} (שפה 3.03.0); ק.מ.2: 4.00 מ' + זיז 0.80, 6.0 kN/m6.0\,\text{kN/m} (R=11.52R=11.52/17.28 kN17.28\,\text{kN}); ק.מ.3: 4.00 מ', 6.0 kN/m6.0\,\text{kN/m}; ק.מ.4: 4.00 מ', 3.0 kN/m3.0\,\text{kN/m}. ק.ר.1: פשוטה 6.40 מ', כוחות 21.12×3, 21.60×2, 16.80, 12.00 kN12.00\,\text{kN} כל 0.80 מ'. ק.ר.2: רצופה 2.40 + 4.00 מ', 2×17.282\times17.28 ו-4×12.0 kN4\times12.0\,\text{kN}.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: הסכמות הסטטיות של כל הקורות, עם שם, סמכים, מפתח ועומס.

העומס על המשניות. כל משנית נושאת רצועה ברוחב המרווח, 0.80 מ':

q=7.5⋅0.80=6.0 kN/mq=7.5\cdot0.80=6.0\,\text{kN/m} (600 kg/m600\,\text{kg/m})

קורת שפה נושאת רק חצי מרווח: q=7.5⋅0.40=3.0 kN/mq=7.5\cdot0.40=3.0\,\text{kN/m}. (בזיז של ק.מ.2 לוקחים 6.0 kN/m6.0\,\text{kN/m}, בצד הבטוח.)

הקורות המשניות (כולן מחוברות פרקית):

קורההסמכים והמפתחהעומסהתגובות
ק.מ.1 (y=80y=80 עד 400)A - קיר מערבי, B - ק.ר.1; 3.20 מ'6.0 kN/m6.0\,\text{kN/m}RA=RB=6.0⋅3.202=9.60 kNR_A=R_B=\dfrac{6.0\cdot3.20}{2}=9.60\,\text{kN}
ק.מ.1א (y=480y=480, שפה)כמו ק.מ.13.0 kN/m3.0\,\text{kN/m}4.80 kN4.80\,\text{kN}
ק.מ.2 (y=80,160,240y=80,160,240)A - ק.ר.1, B - ק.ר.2; 4.00 מ' וזיז 0.80 מ' מעבר ל-B6.0 kN/m6.0\,\text{kN/m}RA=6.0⋅(4.02−0.82)2⋅4.0=11.52 kNR_A=\dfrac{6.0\cdot(4.0^2-0.8^2)}{2\cdot4.0}=11.52\,\text{kN}, RB=6.0⋅4.822⋅4.0=17.28 kNR_B=\dfrac{6.0\cdot4.8^2}{2\cdot4.0}=17.28\,\text{kN}
ק.מ.3 (y=320y=320 עד 560)A - ק.ר.1, B - ק.ר.2; 4.00 מ'6.0 kN/m6.0\,\text{kN/m}RA=RB=12.0 kNR_A=R_B=12.0\,\text{kN}
ק.מ.4 (y=640y=640, שפה)A - עמוד 3, B - עמוד 2; 4.00 מ'3.0 kN/m3.0\,\text{kN/m}RA=RB=6.0 kNR_A=R_B=6.0\,\text{kN}

בדיקה ל-ק.מ.2: 11.52+17.28=28.8=6.0⋅4.811.52+17.28=28.8=6.0\cdot4.8.

הקורות הראשיות. המשניות מעבירות אליהן את התגובות שלהן ככוחות מרוכזים כל 0.80 מ'.

ק.ר.1 (x=320x=320): קורה פשוטה, A - הקיר הצפוני, B - עמוד 3, מפתח 6.40 מ'. הכוחות (מרחק מ-A):

yy (מ')0.81.62.43.24.04.85.6
מאילו קורותק.מ.1 + ק.מ.2ק.מ.1 + ק.מ.2ק.מ.1 + ק.מ.2ק.מ.1 + ק.מ.3ק.מ.1 + ק.מ.3ק.מ.1א + ק.מ.3ק.מ.3
PP (kN)21.1221.1221.1221.6021.6016.8012.00

(9.60+11.52=21.129.60+11.52=21.12, 9.60+12.0=21.609.60+12.0=21.60, 4.80+12.0=16.804.80+12.0=16.80.) התגובות: RB=∑P⋅y6.40=63.24 kNR_B=\dfrac{\sum P\cdot y}{6.40}=63.24\,\text{kN}, RA=135.36−63.24=72.12 kNR_A=135.36-63.24=72.12\,\text{kN}.

ק.ר.2 (x=720x=720): קורה רצופה, A - הקיר הצפוני, B - עמוד 1, C - עמוד 2; מפתחים AB 2.40 מ' ו-BC 4.00 מ'. הכוחות:

•בשדה AB: 17.28 kN17.28\,\text{kN} ב-y=0.8y=0.8 ו-1.6 מ' (מ-ק.מ.2). ה-ק.מ.2 שב-y=2.4y=2.4 נשענת ישר על עמוד 1.

•בשדה BC: 12.0 kN12.0\,\text{kN} ב-y=3.2y=3.2, 4.0, 4.8, 5.6 מ' (מ-ק.מ.3). ק.מ.4 נשענת ישר על עמוד 2.

הסרטוט: לכל קורה קו אופקי עם שם הקורה, משולשי סמך עם שמות הסמכים (קיר / עמוד / ק.ר.), קו מידה עם המפתח, ומעל הקו העומס: מלבן עומס מפורס במשניות, וחיצים עם הערכים בראשיות.

תשובה: משניות: ק.מ.1 - פשוטה 3.20 מ' (קיר - ק.ר.1), 6.0 kN/m6.0\,\text{kN/m} (בשפה 3.03.0); ק.מ.2 - 4.00 מ' + זיז 0.80 מ' (ק.ר.1 - ק.ר.2), 6.0 kN/m6.0\,\text{kN/m}; ק.מ.3 - 4.00 מ', 6.0 kN/m6.0\,\text{kN/m}; ק.מ.4 - 4.00 מ' (עמוד 3 - עמוד 2), 3.0 kN/m3.0\,\text{kN/m}. ראשיות: ק.ר.1 - פשוטה 6.40 מ' (קיר - עמוד 3), כוחות 21.12, 21.12, 21.12, 21.60, 21.60, 16.80, 12.00 kN12.00\,\text{kN} כל 0.80 מ'; ק.ר.2 - רצופה 2.40 + 4.00 מ' (קיר - עמוד 1 - עמוד 2), 2×17.28 kN2\times17.28\,\text{kN} בשדה הראשון ו-4×12.0 kN4\times12.0\,\text{kN} בשני.

שאלה 4 · קורת פלדה על סמך ועמוד תלוי: גזירה, מומנטים ומאמץ

בתרשים מספר 4 מסורטטת קורת פלדה העמוסה בשלושה עומסים מחולקים, ובכוחות מרוכזים בנקודות CC ו־FF (המידות הן במטרים).

הקורה עשויה מפרופיל פלדה IPE 500 ונשענת על סמך AA ועמוד פלדה BGBG.

העמוד עשוי מפרופיל פלדה R.S.H. 100/100 (t=6.3mm).

בפתרון השאלה יש להזניח את משקלה העצמי של הקורה.

המאמץ המותר בפלדה – 160 MPa160\,\text{MPa} (1600 kg/cm21600\,\text{kg/cm}^2).

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יפחית ניקוד.

חשבו:

א.

חשבו את התגובות בסמך AA ובעמוד BGBG וקבעו אם העמוד במתיחה או בלחיצה.

(4 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.

(4 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך מומנטי הכפיפה לאורך הקורה.

(4 נקודות)
ד.

נתון שהמומנט המקסימלי בקורה הינו מומנט שלילי השווה ל-−300 kN⋅m-300\,\text{kN}\cdot\text{m} (−30 t⋅m-30\,\text{t}\cdot\text{m}).

חשבו את המאמץ המקסימלי הקיים בקורה, ורשמו היכן הקורה במתיחה והיכן בלחיצה. נמקו תשובתכם.

ציינו האם המאמץ המקסימלי נמצא בטווח המאמץ המותר.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

RA=169.84 kNR_A=169.84\,\text{kN} (16.98 t16.98\,\text{t}) כלפי מעלה, HA=0H_A=0; RB=175.16 kNR_B=175.16\,\text{kN} (17.52 t17.52\,\text{t}) כלפי מעלה - העמוד BGBG (מעל הקורה) במתיחה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: התגובות ב-AA ובעמוד BGBG, והאם העמוד מתוח או לחוץ.

הנתונים לפי תרשים 4. מודדים xx מ-CC: AA ב-x=3.0x=3.0, DD ב-4.5, EE ב-7.5, BB ב-11.0, FF ב-12.5 מ'.

•PC=100 kNP_C=100\,\text{kN} ב-CC, PF=80 kNP_F=80\,\text{kN} ב-FF.

•20 kN/m20\,\text{kN/m} על ADAD: שקול 20⋅1.5=30 kN20\cdot1.5=30\,\text{kN} ב-x=3.75x=3.75.

•30 kN/m30\,\text{kN/m} על EBEB: שקול 30⋅3.5=105 kN30\cdot3.5=105\,\text{kN} ב-x=9.25x=9.25.

•20 kN/m20\,\text{kN/m} על BFBF: שקול 20⋅1.5=30 kN20\cdot1.5=30\,\text{kN} ב-x=11.75x=11.75.

•סה"כ עומס: 100+30+105+30+80=345 kN100+30+105+30+80=345\,\text{kN}.

הסמכים. AA סמך פרקי. העמוד BGBG מחובר לקורה ב-BB ותלוי מהנקודה GG שמעליה, ולכן הוא מעביר לקורה כוח אנכי בלבד, RBR_B. אין כוחות אופקיים, ולכן HA=0H_A=0.

שלב 1: ΣMA=0\Sigma M_A=0 (סיבוב בכיוון השעון חיובי):

RB⋅8.0=−100⋅3.0+30⋅0.75+105⋅6.25+30⋅8.75+80⋅9.5R_B\cdot8.0=-100\cdot3.0+30\cdot0.75+105\cdot6.25+30\cdot8.75+80\cdot9.5

RB⋅8.0=−300+22.5+656.25+262.5+760=1401.25R_B\cdot8.0=-300+22.5+656.25+262.5+760=1401.25

RB=175.16 kNR_B=175.16\,\text{kN} (כלפי מעלה)

שלב 2: ΣFy=0\Sigma F_y=0:

RA=345−175.16=169.84 kNR_A=345-175.16=169.84\,\text{kN} (כלפי מעלה)

בדיקה, ΣMB=0\Sigma M_B=0: 169.84⋅8.0−100⋅11.0−30⋅7.25−105⋅1.75+30⋅0.75+80⋅1.5=1358.75−1100−217.5−183.75+22.5+120=0169.84\cdot8.0-100\cdot11.0-30\cdot7.25-105\cdot1.75+30\cdot0.75+80\cdot1.5=1358.75-1100-217.5-183.75+22.5+120=0. ✓

מצב העמוד. RBR_B פועל על הקורה כלפי מעלה. העמוד BGBG נמצא מעל הקורה, ולכן כדי להחזיק אותה כלפי מעלה הוא מושך את BB אל GG. העמוד מתוח, בכוח 175.16 kN175.16\,\text{kN}.

תשובה: RA=169.84 kNR_A=169.84\,\text{kN} (16.98 t16.98\,\text{t}) כלפי מעלה, HA=0H_A=0; RB=175.16 kNR_B=175.16\,\text{kN} (17.52 t17.52\,\text{t}) כלפי מעלה, כלומר העמוד BGBG במתיחה.

סעיף ב

תשובה:

CACA: −100-100; מימין ל-AA +69.84+69.84, ב-DD +39.84+39.84, קבוע עד EE; V=0V=0 ב-x=8.83 mx=8.83\,\text{m}; משמאל ל-BB −65.16-65.16, מימין +110.0+110.0; משמאל ל-FF +80.0+80.0 (kN\text{kN}).

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: מהלך כוחות הגזירה. RA=169.84 kNR_A=169.84\,\text{kN}, RB=175.16 kNR_B=175.16\,\text{kN}.

מוסכמה. עוברים מ-CC ימינה. כוח כלפי מעלה מגדיל את הגזירה, כוח כלפי מטה מקטין אותה.

1. ב-CC: V=−100 kNV=-100\,\text{kN}. בקטע CACA אין עומס, ולכן הגזירה קבועה: −100 kN-100\,\text{kN}.

2. ב-AA: V=−100+169.84=69.84 kNV=-100+169.84=69.84\,\text{kN}.

3. בקטע ADAD הגזירה יורדת 20 kN20\,\text{kN} למטר: ב-DD, V=69.84−20⋅1.5=39.84 kNV=69.84-20\cdot1.5=39.84\,\text{kN}.

4. בקטע DEDE אין עומס: V=39.84 kNV=39.84\,\text{kN} קבוע.

5. בקטע EBEB הגזירה יורדת 30 kN30\,\text{kN} למטר. היא מתאפסת במרחק 39.8430=1.33 m\dfrac{39.84}{30}=1.33\,\text{m} מימין ל-EE (x=8.83 mx=8.83\,\text{m}). משמאל ל-BB: V=39.84−30⋅3.5=−65.16 kNV=39.84-30\cdot3.5=-65.16\,\text{kN}.

6. ב-BB: V=−65.16+175.16=110.0 kNV=-65.16+175.16=110.0\,\text{kN}.

7. בקטע BFBF הגזירה יורדת 20 kN20\,\text{kN} למטר: משמאל ל-FF, V=110−20⋅1.5=80.0 kNV=110-20\cdot1.5=80.0\,\text{kN}. הכוח 80 kN80\,\text{kN} ב-FF מחזיר את הגזירה לאפס, והמהלך נסגר.

x [m]V [kN]24681012-100-5050100-10069.8439.84V=0-65.1611080

צורת המהלך: קו אופקי בקטעים בלי עומס (CACA, DEDE), קו משופע בקטעים עם עומס מפורס, וקפיצה בכל כוח מרוכז ובכל סמך.

תשובה: V=−100 kNV=-100\,\text{kN} ב-CACA; +69.84+69.84 מימין ל-AA, יורד ל-+39.84+39.84 ב-DD; קבוע עד EE; מתאפס ב-x=8.83 mx=8.83\,\text{m}; −65.16-65.16 משמאל ל-BB ו-+110.0+110.0 מימינו; +80.0+80.0 משמאל ל-FF (יחידות: kN\text{kN}).

סעיף ג

תשובה:

MC=0M_C=0, MA=−300M_A=-300, MD=−217.73M_D=-217.73, ME=−98.20M_E=-98.20, שיא מקומי −71.74-71.74 ב-x=8.83 mx=8.83\,\text{m}, MB=−142.5M_B=-142.5, MF=0M_F=0 (kN⋅m\text{kN}\cdot\text{m}); שלילי לכל אורך הקורה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: מהלך מומנטי הכפיפה. השינוי במומנט בין שתי נקודות שווה לשטח מהלך הגזירה ביניהן. מומנט שלילי מותח את הסיב העליון.

1. MC=0M_C=0 (קצה חופשי).

2. MA=−100⋅3.0=−300 kN⋅mM_A=-100\cdot3.0=-300\,\text{kN}\cdot\text{m} (קו ישר בקטע CACA).

3. MD=−300+69.84+39.842⋅1.5=−300+82.27=−217.73 kN⋅mM_D=-300+\dfrac{69.84+39.84}{2}\cdot1.5=-300+82.27=-217.73\,\text{kN}\cdot\text{m} (פרבולה).

4. ME=−217.73+39.84⋅3.0=−98.20 kN⋅mM_E=-217.73+39.84\cdot3.0=-98.20\,\text{kN}\cdot\text{m} (קו ישר).

5. בנקודה שבה V=0V=0 (x=8.83 mx=8.83\,\text{m}) יש לפרבולה שיא מקומי: M=−98.20+39.84⋅1.3282=−98.20+26.46=−71.74 kN⋅mM=-98.20+\dfrac{39.84\cdot1.328}{2}=-98.20+26.46=-71.74\,\text{kN}\cdot\text{m}.

6. MB=−71.74−65.16⋅2.1722=−71.74−70.76=−142.5 kN⋅mM_B=-71.74-\dfrac{65.16\cdot2.172}{2}=-71.74-70.76=-142.5\,\text{kN}\cdot\text{m}. בדיקה מצד ימין: MB=−80⋅1.5−20⋅1.5⋅0.75=−120−22.5=−142.5 kN⋅mM_B=-80\cdot1.5-20\cdot1.5\cdot0.75=-120-22.5=-142.5\,\text{kN}\cdot\text{m}. ✓

7. MF=0M_F=0.

המומנט שלילי לכל אורך הקורה: המומנטים של הזיזים (בעיקר הכוח של 100 kN100\,\text{kN} בקצה זיז של 3 מ') גדולים מהמומנט החיובי שהעומס בין AA ל-BB יכול ליצור. השיא המקומי (−71.74-71.74) הוא המומנט הקרוב ביותר לאפס, והמומנט הגדול ביותר בערכו המוחלט נמצא מעל AA.

x [m]M [kN·m]24681012-300-250-200-150-100-50-300-217.73-98.20-71.74-142.5

תשובה: MC=0M_C=0, MA=−300M_A=-300, MD=−217.73M_D=-217.73, ME=−98.20M_E=-98.20, שיא מקומי −71.74-71.74 ב-x=8.83 mx=8.83\,\text{m}, MB=−142.5M_B=-142.5, MF=0M_F=0 (יחידות: kN⋅m\text{kN}\cdot\text{m}). המומנט שלילי בכל הקורה, והמקסימלי בערכו המוחלט מעל AA: −300 kN⋅m-300\,\text{kN}\cdot\text{m} (−30 t⋅m-30\,\text{t}\cdot\text{m}).

סעיף ד

תשובה:

σmax=300⋅106/1930⋅103=155.4 MPa\sigma_{max}=300\cdot10^6/1930\cdot10^3=155.4\,\text{MPa} (1554 kg/cm21554\,\text{kg/cm}^2) מעל AA: הסיב העליון מתוח והתחתון לחוץ (מומנט שלילי). 155.4<160 MPa155.4<160\,\text{MPa} - בטווח המותר.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

נתון: Mmax=−300 kN⋅mM_{max}=-300\,\text{kN}\cdot\text{m}. מבוקש: המאמץ המקסימלי, איפה מתיחה ואיפה לחיצה, והשוואה למאמץ המותר.

נתוני הפרופיל IPE 500 (מטבלת הפרופילים): גובה 500 מ"מ, Ix=48200 cm4I_x=48200\,\text{cm}^4, Wx=Ixh/2=4820025=1928≈1930 cm3W_x=\dfrac{I_x}{h/2}=\dfrac{48200}{25}=1928\approx1930\,\text{cm}^3.

המאמץ:

σmax=MWx=300⋅106 N⋅mm1930⋅103 mm3=155.4 MPa\sigma_{max}=\dfrac{M}{W_x}=\dfrac{300\cdot10^6\,\text{N}\cdot\text{mm}}{1930\cdot10^3\,\text{mm}^3}=155.4\,\text{MPa}

(ביחידות הישנות: 30⋅105 kg⋅cm1930 cm3=1554 kg/cm2\dfrac{30\cdot10^5\,\text{kg}\cdot\text{cm}}{1930\,\text{cm}^3}=1554\,\text{kg/cm}^2.)

מתיחה ולחיצה. המומנט שלילי, ולכן הקורה מתכופפת כשהקעירות כלפי מטה (כמו זיז): הסיב העליון מתוח והסיב התחתון לחוץ. המאמץ הגדול ביותר נמצא בחתך שמעל AA, שם ∣M∣|M| הגדול ביותר:

•בפן העליון: מתיחה, +155.4 MPa+155.4\,\text{MPa}.

•בפן התחתון: לחיצה, −155.4 MPa-155.4\,\text{MPa}.

כיוון שבסעיף ג נמצא שהמומנט שלילי לכל אורך הקורה, כך המצב בכל הקורה: למעלה מתיחה ולמטה לחיצה.

השוואה: 155.4 MPa<160 MPa155.4\,\text{MPa}<160\,\text{MPa}. המאמץ בטווח המותר (ניצול של כ-97%).

תשובה: σmax=300 kN⋅m1930 cm3=155.4 MPa\sigma_{max}=\dfrac{300\,\text{kN}\cdot\text{m}}{1930\,\text{cm}^3}=155.4\,\text{MPa} (1554 kg/cm21554\,\text{kg/cm}^2), בחתך מעל AA. הסיב העליון מתוח והתחתון לחוץ (מומנט שלילי). 155.4<160 MPa155.4<160\,\text{MPa}, כלומר בטווח המותר.

שאלה 5 · מסבך מישורי: ריאקציות, כוחות במוטות וקריסה

בתרשים מספר 5 מסורטט מסבך מישורי, המוחזק בניצב למישורו (המידות הן במטרים).

מוטות המסבך עשויים מפרופיל R.H.S.100/100/8

A=29.10 cm2A=29.10\,\text{cm}^2

i=3.74 cmi=3.74\,\text{cm}

המאמץ המותר בפלדה הוא 160 MPa160\,\text{MPa} (1600 kg/cm21600\,\text{kg/cm}^2).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי־ציון היחידות יפחית ניקוד.

חשבו:

א.

חשבו את התגובות בסמכים.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את הכוחות במוטות 1,2,3,4,5,6.

עליכם לרשום את התשובות בטבלה ולציין אם המוט מתוח או לחוץ.

(6 נקודות)
ג.

בהנחה שהכוח במוט מספר 7 הוא כוח לחיצה שגודלו הוא: P7=−260 kNP_7=-260\,\text{kN} (−26 t-26\,\text{t}), חשבו את המאמץ הקיים במוט וכתבו אם הוא נמצא בטווח המאמץ המותר.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

HA=110 kNH_A=110\,\text{kN} (11 t11\,\text{t}) ימינה, VA=322.5 kNV_A=322.5\,\text{kN} (32.25 t32.25\,\text{t}) כלפי מעלה, VB=292.5 kNV_B=292.5\,\text{kN} (29.25 t29.25\,\text{t}) כלפי מטה.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: התגובות בסמכים.

הגיאומטריה (מטרים, ראשית ב-AA שמאלה: xx ימינה, yy למעלה): A(0,0)A(0,0), B(4,0)B(4,0), C(−4,3)C(-4,3), D(0,3)D(0,3), E(4,3)E(4,3), F(0,6)F(0,6), G(4,6)G(4,6), H(0,9)H(0,9), I(4,9)I(4,9), J(4,12)J(4,12). המוטות האלכסוניים (AEAE, CFCF, FIFI, DGDG, HJHJ) הם באורך 42+32=5 m\sqrt{4^2+3^2}=5\,\text{m}, עם cos⁡α=0.8\cos\alpha=0.8 ו-sin⁡α=0.6\sin\alpha=0.6. מוט 1 =BE=BE, 2 =CD=CD, 3 =CF=CF, 4 =FH=FH, 5 =FI=FI, 6 =GI=GI, 7 =AE=AE.

העומסים: ב-CC: 50 kN50\,\text{kN} ימינה ו-30 kN30\,\text{kN} למטה; ב-EE, GG, II, JJ: 40 kN40\,\text{kN} שמאלה בכל צומת. AA - סמך קבוע, BB - סמך נייד (תגובה אנכית בלבד).

שלב 1: ΣFx=0\Sigma F_x=0. הכוחות האופקיים: 5050 ימינה ו-4⋅40=1604\cdot40=160 שמאלה.

HA+50−160=0 ⇒ HA=110 kNH_A+50-160=0\ \Rightarrow\ H_A=110\,\text{kN} (ימינה)

שלב 2: ΣMA=0\Sigma M_A=0 (נגד כיוון השעון חיובי). כוח אופקי שמאלה בגובה yy יוצר סביב AA מומנט נגד כיוון השעון 40⋅y40\cdot y; הכוח ב-CC ימינה בגובה 3 יוצר מומנט בכיוון השעון.

VB⋅4+30⋅4−50⋅3+40⋅3+40⋅6+40⋅9+40⋅12=0V_B\cdot4+30\cdot4-50\cdot3+40\cdot3+40\cdot6+40\cdot9+40\cdot12=0

4VB+120−150+120+240+360+480=0 ⇒ 4VB=−11704V_B+120-150+120+240+360+480=0\ \Rightarrow\ 4V_B=-1170

VB=−292.5 kNV_B=-292.5\,\text{kN}, כלומר 292.5 kN292.5\,\text{kN} כלפי מטה. הכוחות האופקיים מנסים להפוך את המסבך שמאלה, ולכן BB צריך להחזיק את המסבך כלפי מטה (הסמך מעוגן).

שלב 3: ΣFy=0\Sigma F_y=0:

VA−292.5−30=0 ⇒ VA=322.5 kNV_A-292.5-30=0\ \Rightarrow\ V_A=322.5\,\text{kN} (כלפי מעלה)

בדיקה, ΣMB=0\Sigma M_B=0: −322.5⋅4+30⋅8−50⋅3+40⋅(3+6+9+12)+110⋅0=−1290+240−150+1200=0-322.5\cdot4+30\cdot8-50\cdot3+40\cdot(3+6+9+12)+110\cdot0=-1290+240-150+1200=0. ✓

תשובה: HA=110 kNH_A=110\,\text{kN} (11 t11\,\text{t}) ימינה, VA=322.5 kNV_A=322.5\,\text{kN} (32.25 t32.25\,\text{t}) כלפי מעלה, VB=292.5 kNV_B=292.5\,\text{kN} (29.25 t29.25\,\text{t}) כלפי מטה.

סעיף ב

תשובה:

N1=+292.5 kNN_1=+292.5\,\text{kN} מתוח; N2=−90 kNN_2=-90\,\text{kN} לחוץ; N3=+50 kNN_3=+50\,\text{kN} מתוח; N4=−30 kNN_4=-30\,\text{kN} לחוץ; N5=−100 kNN_5=-100\,\text{kN} לחוץ; N6=+90 kNN_6=+90\,\text{kN} מתוח.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: הכוחות במוטות 1 עד 6. כוח חיובי - מתיחה (המוט מושך את הצומת), שלילי - לחיצה. בכל צומת מתחילים מצומת שיש בו רק שני נעלמים.

צומת BB (מוטות ABAB ו-1; התגובה 292.5 kN292.5\,\text{kN} למטה):

•ΣFy=0\Sigma F_y=0: N1−292.5=0 ⇒ N1=+292.5 kNN_1-292.5=0\ \Rightarrow\ N_1=+292.5\,\text{kN} (מתיחה: המוט מושך את BB למעלה ומאזן את התגובה).

•ΣFx=0\Sigma F_x=0: NAB=0N_{AB}=0.

צומת CC (מוטות 2 - אופקי ימינה, 3 - אלכסוני ימינה ולמעלה):

•ΣFy=0\Sigma F_y=0: 0.6N3−30=0 ⇒ N3=+50 kN0.6N_3-30=0\ \Rightarrow\ N_3=+50\,\text{kN} (מתיחה).

•ΣFx=0\Sigma F_x=0: N2+0.8⋅50+50=0 ⇒ N2=−90 kNN_2+0.8\cdot50+50=0\ \Rightarrow\ N_2=-90\,\text{kN} (לחיצה).

צומת JJ (מוטות HJHJ - אלכסוני שמאלה ולמטה, IJIJ - אנכי למטה; 40 kN40\,\text{kN} שמאלה):

•ΣFx=0\Sigma F_x=0: −0.8NHJ−40=0 ⇒ NHJ=−50 kN-0.8N_{HJ}-40=0\ \Rightarrow\ N_{HJ}=-50\,\text{kN}.

•ΣFy=0\Sigma F_y=0: −0.6NHJ−NIJ=0 ⇒ NIJ=+30 kN-0.6N_{HJ}-N_{IJ}=0\ \Rightarrow\ N_{IJ}=+30\,\text{kN}.

צומת HH (מוטות HJHJ - ימינה ולמעלה, HIHI - אופקי ימינה, 4 - אנכי למטה):

•ΣFx=0\Sigma F_x=0: 0.8⋅(−50)+NHI=0 ⇒ NHI=+40 kN0.8\cdot(-50)+N_{HI}=0\ \Rightarrow\ N_{HI}=+40\,\text{kN}.

•ΣFy=0\Sigma F_y=0: 0.6⋅(−50)−N4=0 ⇒ N4=−30 kN0.6\cdot(-50)-N_4=0\ \Rightarrow\ N_4=-30\,\text{kN} (לחיצה).

צומת II (מוטות IJIJ - למעלה, HIHI - שמאלה, 5 - שמאלה ולמטה, 6 - למטה; 40 kN40\,\text{kN} שמאלה):

•ΣFx=0\Sigma F_x=0: −NHI−0.8N5−40=0 ⇒ −40−0.8N5−40=0 ⇒ N5=−100 kN-N_{HI}-0.8N_5-40=0\ \Rightarrow\ -40-0.8N_5-40=0\ \Rightarrow\ N_5=-100\,\text{kN} (לחיצה).

•ΣFy=0\Sigma F_y=0: NIJ−0.6N5−N6=0 ⇒ 30+60−N6=0 ⇒ N6=+90 kNN_{IJ}-0.6N_5-N_6=0\ \Rightarrow\ 30+60-N_6=0\ \Rightarrow\ N_6=+90\,\text{kN} (מתיחה).

מוטהצמתיםהכוח (kN)הכוח (t)המצב
1BB-EE+292.5+292.5+29.25+29.25מתוח
2CC-DD−90.0-90.0−9.0-9.0לחוץ
3CC-FF+50.0+50.0+5.0+5.0מתוח
4FF-HH−30.0-30.0−3.0-3.0לחוץ
5FF-II−100.0-100.0−10.0-10.0לחוץ
6GG-II+90.0+90.0+9.0+9.0מתוח

תשובה: כמו בטבלה: N1=+292.5N_1=+292.5, N2=−90N_2=-90, N3=+50N_3=+50, N4=−30N_4=-30, N5=−100N_5=-100, N6=+90 kNN_6=+90\,\text{kN}.

סעיף ג

תשובה:

N/A=260 kN/29.10 cm2=89.3 MPaN/A=260\,\text{kN}/29.10\,\text{cm}^2=89.3\,\text{MPa}; λ=500/3.74=133.7\lambda=500/3.74=133.7, ω≈3.0\omega\approx3.0, σω≈268 MPa>160 MPa\sigma_\omega\approx268\,\text{MPa}>160\,\text{MPa} - לא בטווח המותר (המוט יקרוס).

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

נתון: P7=−260 kNP_7=-260\,\text{kN} (לחיצה). מבוקש: המאמץ במוט 7 והשוואה למאמץ המותר.

נתוני המוט. מוט 7 הוא האלכסון AEAE: L=4.02+3.02=5.0 m=500 cmL=\sqrt{4.0^2+3.0^2}=5.0\,\text{m}=500\,\text{cm}. הקצוות פרקיים, ולכן אורך הקריסה Lk=500 cmL_k=500\,\text{cm}. A=29.10 cm2A=29.10\,\text{cm}^2, i=3.74 cmi=3.74\,\text{cm}.

שלב 1: המאמץ הצירי.

σ=NA=260⋅103 N2910 mm2=89.3 MPa\sigma=\dfrac{N}{A}=\dfrac{260\cdot10^3\,\text{N}}{2910\,\text{mm}^2}=89.3\,\text{MPa}

המאמץ הזה לבדו קטן מ-160 MPa160\,\text{MPa}, אבל המוט לחוץ וארוך, ולכן חייבים לבדוק קריסה.

שלב 2: הקריסה.

•התמירות: λ=Lki=5003.74=133.7\lambda=\dfrac{L_k}{i}=\dfrac{500}{3.74}=133.7

•מקדם הקריסה מטבלת מקדמי ω\omega לפלדה, עבור λ≈134\lambda\approx134: ω≈3.0\omega\approx3.0.

•המאמץ לתכן: σω=ω⋅NA=3.0⋅89.3=268 MPa\sigma_\omega=\omega\cdot\dfrac{N}{A}=3.0\cdot89.3=268\,\text{MPa} (≈2680 kg/cm2\approx2680\,\text{kg/cm}^2)

השוואה: 268 MPa>160 MPa268\,\text{MPa}>160\,\text{MPa}. המאמץ אינו בטווח המותר: המוט יקרוס.

המסקנה אינה תלויה בדיוק הקריאה של ω\omega: כדי לעמוד בדרישה צריך ω≤16089.3=1.79\omega\le\dfrac{160}{89.3}=1.79, ומקדם כזה מתאים רק לתמירות של כ-100 ומטה. ב-λ=134\lambda=134 המקדם גדול בהרבה.

תשובה: σ=260 kN29.10 cm2=89.3 MPa\sigma=\dfrac{260\,\text{kN}}{29.10\,\text{cm}^2}=89.3\,\text{MPa}; עם הקריסה (λ=500/3.74=133.7\lambda=500/3.74=133.7, ω≈3.0\omega\approx3.0): σω≈268 MPa>160 MPa\sigma_\omega\approx268\,\text{MPa}>160\,\text{MPa} - לא בטווח המותר; צריך פרופיל עם רדיוס התמד גדול יותר.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.