מבחן מה"ט לימודי מבנים 90419 - קיץ 2025 מועד א'
אדריכלות ועיצוב פנים · סמל 90419 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בלימודי מבנים, קיץ 2025 מועד א', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה חמש שאלות:
שאלה 1 חובה – 40 נקודות
שאלה 2 חובה – 30 נקודות
משאלות 3-5 יש לענות על שתי שאלות בלבד, ערך כל שאלה - 15 נקודות.
סך הכול: 100 נקודות.
אם חסר בשאלה נתון, יש לציין זאת בתשובה ולהוסיף נתון מתאים שיאפשר להמשיך בפתרון השאלה. יש לנמק את הבחירה.
חומר עזר: 1. כל חומר עזר למעט מחשב מכל סוג.
2. מחשבון עם אחוזים (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
3. ת"י 466
שאלה 1 · תכנון תקרת בית מגורים בקורות סמויות
בתרשים מספר 1א' מסורטטת תוכנית קומת קרקע בבית מגורים צמוד קרקע
בתרשים מספר 1ב' מסורטטת תוכנית של תקרת קומת הקרקע.
הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים, למעט קירות הממ"ד, העשויים מבטון.
כל העמודים המתוכננים בבית יהיו במידות 20/50 ס"מ. את העמודים ניתן למקם בקירות שבהיקף הבית ובמחיצות שבתוך הבית. מאחר שרוחב העמודים גדול מרוחב המחיצות, העמודים יכולים לבלוט מהמחיצה.
אפשר לבצע קורות בולטות (תחתונות או עליונות) רק בקירות החוץ ובהיקף התקרה.
נתון שעובי תקרת הממ"ד, הוא כעובי כל התקרה. אין צורך לתכנן את תקרת הממ"ד.
עומס קבוע בנוסף למשקלה העצמי של התקרה: 4.5 ק"נ למ"ר (0.45 טון למ"ר).
עומס שימושי של התקרה: 2.0 ק"נ למ"ר (0.2 טון למ"ר).
אם בחרתם בתקרת צלעות: המשקל המרחבי של בלוקים: 4.5 ק"נ למ"ק (0.45 טון למ"ק)
ורוחב הצלע: 17 ס"מ.
סוג הבטון: ב-30, האגרגט גירי.
תרשים 1ג עבור סעיף ז' בלבד.
חשבו:


החליטו על מיקום העמודים בהיקף הבית ובתוך שטח הדירה.
סמנו בתרשים מספר 1א את מיקום העמודים שבחרתם.
העתיקו לתרשים מספר 1ב את העמודים שסימנתם בתרשים מספר 1א, בקנ"מ 1:100 , כולל מספור העמודים.
קבעו את כיוון המתיחה של התקרה ובחרו את סוג התקרה היעיל ביותר. נמקו את בחירתכם.
על גבי תרשים מספר 1ב, סרטטו את הקורות הפנימיות שבחרתם (הקפידו לסרטט את ציר הקורות).
חלקו באופן ברור את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות מתאימות ותנו שם לכל סכמה סטטית.
סרטטו במחברת את הסכמות הסטטיות של התקרה.
סרטטו במחברת את הסכמות הסטטיות של הקורות הפנימיות.
על פי הסכמות הסטטיות שקבעתם, בחרו את Lo שעל פיו הייתם מתכננים את עובי התקרה.
רשמו איזו סכמה קבעה את Lo שבחרתם.
חשבו את העובי המינימלי של התקרה על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.
סרטטו את חתך התקרה עם העובי שחישבתם. תארו בקצרה את המבנה של תקרת צלעות
חשבו את העומס המועבר מהתקרה לקורה עם המפתח השקיל המקסימלי בלבד. (ללא משקל עצמי של הקורה).
(אם המפתח המקסימלי נקבע על ידי יותר מקורה אחת, בחרו אחת מהן באופן שרירותי).
הציגו סכמה סטטית של הקורה שבחרתם. הסכמה תכלול את: שמות הסמכים, המפתחים והעומס על הקורה.

בתרשים 1ג מסומנים עמודים A ו- B וכן קורה ק- 1 וקורה ק-2. (מיקום העמודים והקורות אינו חלק מהפתרון של התקרה): שרטטו סכמות סטטיות של הקורות ק-1 ו-ק-2. הסכמות יכללו את: שמות הסמכים, מפתחים ושרטוט צורת העומס הפועל על כל קורה. אין לחשב את הערך הכמותי של העומסים על הקורות אלא את צורת הפרישה שלהם ומיקומם וכן יש לתת שם לכל עומס ולציין מהיכן הוא מגיע ובאילו יחידות הוא נימדד.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
17 עמודים 20/50 ס"מ: בכל פינות הבית ופינות הקטע הפתוח שבין חדר השינה לאגף ההורים, בקירות החוץ במפגשי קירות ובקטעי קיר מלאים שבין החלונות, ועמוד פנימי אחד (16) בקצה המחיצה שבין המבואה לסלון. קירות הממ"ד וקיר הבטון שליד חדרי הרחצה משמשים סמכים בעצמם, ובחלל הסלון והמטבח אין עמודים.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר, מגפ"ס); המידות בתרשימים בס"מ.
שאלת תכנון פתוחה. הפתרון שלהלן הוא פתרון תקין אחד. כל פתרון מתקבל אם הוא עומד בדרישות האלה: כל העמודים 20/50 ס"מ, בתוך קירות החוץ או בתוך מחיצות (מותר להם לבלוט מהמחיצה), ולא בתוך חלון, דלת או חלל פתוח של חדר; קורות בולטות רק בקירות החוץ ובהיקף התקרה, ובכל מקום אחר בתוך הבית קורות סמויות; כל קורה נשענת על עמודים או על קירות הבטון של הממ"ד; כל שדה של התקרה נשען על קורות או על קירות בטון, ולכל זיז יש תקרה מאחוריו שמאזנת אותו; כיוון המתיחה הוא הכיוון הקצר או הכיוון שנותן רצועות נמשכות; וסוג התקרה מנומק לפי גודל המפתחים.
מבוקש: למקם עמודים 20/50 ס"מ בקירות החוץ ובמחיצות, למספר אותם ולסרטט אותם בתרשים 1א.
•הבית במידות כוללות 1815/1800 ס"מ (כולל הגגון שבדרום). בצד המערבי הממ"ד (קירות בטון) וחדר שינה, באמצע קטע פתוח (חצר) ברוחב 350 ס"מ בין חדר השינה לחדר ההורים, ובמזרח אגף ההורים עם חדר רחצה.
•בדרום: מטבח וסלון, חלל פתוח אחד של כ-1275 ס"מ במזרח-מערב, ובקיר הדרומי מפרץ של חלון המטבח. מדרום לקיר הדרומי גגון של 200 ס"מ (קו קצה גגון).
•בין חדרי הרחצה למטבח עובר קיר בטון (מסומן בקווקו כמו קירות הממ"ד), וממשיך מזרחה כמחיצה עד המבואה.
•קירות הבלוקים אינם נושאים, ולכן התקרה נשענת על שלד של עמודים וקורות. קירות הבטון (הממ"ד והקיר שליד חדרי הרחצה) נושאים בעצמם.
1. עמוד בכל פינה של הבית ובכל פינה של הקטע הפתוח, כי שם נפגשות קורות ההיקף.
2. עמוד במקום שבו קורה פנימית (סמויה) פוגשת קיר חוץ, כדי שתהיה לה סמך.
3. העמוד נמצא בקטע קיר מלא: בודקים מול שרשראות המידות שהוא לא נכנס לחלון או לדלת.
4. בחלל הסלון והמטבח לא מעמידים עמוד; עמוד פנימי ממוקם רק בקצה מחיצה, ומותר לו לבלוט ממנה.
רשימת העמודים (המספור כמו באיור הפתרון):
בדיקה מול הפתחים. כל העמודים נמצאים בפינות או בקטעי קיר מלאים: עמוד 4 בקטע הקיר שבין הפינה לחלון של חדר ההורים, עמוד 9 מתחת לדלת הכפולה של המטבח, ועמודים 13 ו-14 בפינות המפרץ, מחוץ לחלון שבו. אף עמוד לא עומד בחלל הסלון או המטבח.
הערה על איור הפתרון: באיור העמוד שבקיר שבין חדר ההורים לחדר הרחצה מסומן גם הוא "4", כמו העמוד שבקיר המזרחי; כאן הוא מסומן 17, כדי שלכל עמוד יהיה מספר משלו.
תשובה: 17 עמודים 20/50 ס"מ בפינות הבית ובפינות הקטע הפתוח, במפגשי קירות ובקטעי קיר מלאים, ועמוד פנימי אחד בקצה המחיצה שבין המבואה לסלון. הממ"ד וקיר הבטון משמשים סמכים בעצמם.

סעיף ב
העמודים מועתקים לתרשים 1ב באותם מקומות ובאותם מספרים. התקרה: תקרת צלעות בעובי אחיד, הנשענת על קורות סמויות בתוך הבית ועל קורות בולטות בהיקף; כיוון המתיחה צפון-דרום. הנימוק: אסור להוריד קורות לחלל הבית, והמפתחים גדולים (עד כ-7.5 מ'), ולכן דרושה תקרה עבה וקלה - תקרת צלעות.
זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד.
מבוקש: להעתיק את העמודים לתרשים 1ב, לקבוע כיוון מתיחה ולבחור סוג תקרה.
שלב 1: העתקה. מסמנים בתרשים 1ב את 17 העמודים באותם מקומות ובאותם מספרים, בעזרת קווי הקירות המקווקווים ושרשראות המידות. עמודים שמסומנים בתרשים 1א ואינם תואמים לתרשים 1ב מורידים ניקוד, ולכן מעתיקים בדיוק.
שלב 2: האילוץ. קורות בולטות מותרות רק בקירות החוץ ובהיקף התקרה. בתוך הבית כל קורה חייבת להיות סמויה, כלומר בתוך עובי התקרה.
שלב 3: המפתחים. בחלל הסלון והמטבח המרחק בצפון-דרום בין קו קיר הבטון והמחיצה לקיר הדרומי הוא 748 ס"מ, ובמזרח-מערב החלל ארוך יותר (כ-1275 ס"מ). אין שם קיר או עמוד שאפשר להעביר עליו קורה בולטת.
שלב 4: סוג התקרה. הקורות הסמויות נמצאות בתוך עובי התקרה, ובמפתחים של כ-4 מ' הן צריכות גובה של כ-30 ס"מ (סעיף ה). תקרה מקשית בעובי 30 ס"מ שוקלת . בתקרת צלעות באותו עובי בלוקי המילוי הקלים מחליפים את הבטון באזור המתוח, והמשקל העצמי כ-, כמחצית. כך מקבלים תקרה עבה (מתאימה למפתח של 7.5 מ' ולקורות הסמויות) וקלה. לכן: תקרת צלעות על קורות סמויות.
1. זה הכיוון הקצר של החלל הגדול (748 מול כ-1275 ס"מ).
2. בכיוון הזה יש קווי סמך רציפים במזרח-מערב: הקיר הצפוני, הקורות הסמויות ק-B, ק-C ו-ק-I, קו קיר הבטון והקורה הסמויה ק-D, והקיר הדרומי.
3. הגגון הדרומי (200 ס"מ) הוא זיז בהמשך הצלעות, והתקרה שמאחוריו מאזנת אותו.
4. הצלעות שליד הממ"ד ממשיכות אל תקרת הממ"ד, שעובייה כעובי התקרה, ולכן הן רתומות שם.
שלב 6: הסימון. בכל אזור מסרטטים חץ דו-ראשי צפון-דרום עם שם הסכמה (R1 עד R4), כמו באיור הפתרון של סעיף ג.
תשובה: תקרת צלעות בעובי אחיד על קורות סמויות בתוך הבית וקורות בולטות בהיקף, מתיחה צפון-דרום. הנימוק: אי אפשר להוריד קורות לחלל הבית והמפתחים גדולים, ולכן נדרשת תקרה עבה וקלה.
סעיף ג
קורות סמויות פנימיות: ק-B (מקיר הממ"ד לעמוד 5), ק-D (מקצה קיר הבטון דרך עמוד 16 לעמוד 8), ק-I (עמודים 6, 17, 7) ו-ק-F (עמודים 13, 14, מעל מפרץ המטבח); בקירות החוץ קורות בולטות. ארבעה אזורים: R1 (מתחת לממ"ד), R2 (חדר השינה והמשכו דרומה), R3 (מתחת לקטע הפתוח), R4 (אגף ההורים), כולם במתיחה צפון-דרום.
זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד.
מבוקש: לסרטט את צירי הקורות הפנימיות על תרשים 1ב, ולחלק את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות בעלות שם.
שלב 1: איפה צריך קורה. בכל קו שבו נגמרות או נשענות הצלעות (צלעות צפון-דרום נשענות על קווים במזרח-מערב), ובכל קו היקף בין עמודים.
שלב 3: קורות ההיקף (בולטות) בקירות החוץ: ק-A בקיר הצפוני של חדר השינה, ק-C בשפה הדרומית של הקטע הפתוח (עמודים 5, 6), ק-H בקיר הדרומי של אגף ההורים (עמודים 10, 11), ק-G ו-ק-E בקיר הדרומי (עמודים 12, 13 ו-14, 15), וקורות בקיר הצפוני ובקיר המזרחי של אגף ההורים ובקיר המערבי. הקורות האלה מותרות כבולטות, כי הן בקירות החוץ.
שלב 4: האזורים והסכמות. החיצים צפון-דרום, ובכל אזור שם:
תשובה: קורות סמויות ק-B, ק-D, ק-I ו-ק-F, וקורות בולטות בקירות החוץ. ארבע סכמות R1 עד R4, כולן במתיחה צפון-דרום.

סעיף ד
תקרה: R1 - זיז 225, שדות 748 ו-247, רתומה בממ"ד; R2 - זיז 225, שדות 748, 247, 570; R3 - זיז 225, שדות 748, 247; R4 - שדות 570 ו-480. קורות סמויות: ק-B - 400 (רתומה בממ"ד, פרקית בעמוד 5); ק-D - 270 ו-420; ק-I - 260 ו-340; ק-F - 330.
זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד.
מבוקש: סכמות סטטיות של רצועות התקרה ושל הקורות הסמויות, עם שמות הסמכים והמפתחים (ס"מ, בין צירים).
חלק 1: סכמות התקרה. בכל סכמה צלע אחת, עם עומס מפורס אחיד לכל אורכה.
הסברים:
1. ב-R1 הצלעות ממשיכות אל תקרת הממ"ד, שעובייה כעובי התקרה, ולכן הקצה הצפוני רתום.
2. כל קורה או קיר שהצלעות עוברות מעליהם הם סמך פרקי (משולש).
3. הזיז של 225 ס"מ הוא הגגון: 200 ס"מ מפן הקיר ועוד חצי עמוד עד ציר הקורה.
חלק 2: סכמות הקורות הסמויות. כולן על סמכים פרקיים, חוץ מהקצה של ק-B שבקיר הממ"ד, שבו הקורה רתומה בקיר הבטון.
באיורים שאחרי הפתרון מוצגות הסכמות R1, R2, R3 והקורות ק-B, ק-D, ק-F. את R4 (הקורה הצפונית של אגף ההורים - 570 - ק-I - 480 - ק-H) ואת ק-I (עמוד 6 - 260 - עמוד 17 - 340 - עמוד 7) מסרטטים באותו אופן: קורה על סמכים פרקיים עם המפתחים שבטבלאות, לפי המידות של תוכנית התקרה בסעיף ג.
תשובה: R1: זיז 225, 748, 247 רתומה; R2: זיז 225, 748, 247, 570; R3: זיז 225, 748, 247; R4: 570, 480. קורות: ק-B 400 (רתומה-פרקית), ק-D 270+420, ק-I 260+340, ק-F 330.


סעיף ה
ס"מ, נקבע על ידי השדה של 748 ס"מ בסכמות R1-R3. עובי מוערך ס"מ, וגם הקורה הסמויה ק-D דורשת ס"מ, ולכן נבחר 30 ס"מ (בלוק 25 + טבלה 5). בדיקה לפי ת"י 466: , , , ס"מ ס"מ - מתאים.
מבוקש: קובע, עובי מינימלי לפי שיקולי כפף, חתך ותיאור של תקרת צלעות.
שלב 1: מפתחים שקילים. , עם המקדמים המקובלים: שדה פשוט 1.0; קצה אחד נמשך או רתום 0.8; שני הקצוות 0.6; קצה שממשיך בזיז מופחת ב-0.1; זיז 2.2.
הקובע: השדה של 748 ס"מ (סכמה R1, וכמוה R2 ו-R3): ס"מ.
•לפי התקרה: ס"מ.
•לפי הקורה הסמויה הקובעת, ק-D (סעיף ו): ס"מ. הקורה הסמויה נמצאת בתוך עובי התקרה, ולכן גם היא קובעת את העובי.
•נבחר ס"מ: בלוק בגובה 25 ס"מ וטבלה עליונה (בטון יצוק) של 5 ס"מ.
שלב 3: משקל עצמי. צלעות 17 ס"מ, בלוקים 50 ס"מ, כלומר צלע כל ס"מ.
•עובי בטון שקול (נפח הבטון למ"ר תקרה): טבלה 0.05 מ' וצלעות מ', כלומר מ'. מעגלים כלפי מעלה ל- מ', כדי לכלול את צלעות הרוחב והרצועות המלאות ליד הקורות.
•עובי בלוקים שקול: מ'.
• (0.38 ט'/מ"ר).
, , ולכן (1.03 ט'/מ"ר).
שלב 5: המקדמים של ת"י 466 (ב-30, אגרגט גירי).
• (עם ב-; זה אותו ביטוי כמו עם בטון למ"ר).
• מטבלת התקן לחתך T: , , ומהטבלה .
העובי של 30 ס"מ מתאים.
שלב 7: החתך (במפלס +3.70). טבלה עליונה 5 ס"מ לכל הרוחב; מתחתיה צלעות ברוחב 17 ס"מ ובגובה 25 ס"מ; בין הצלעות בלוקי מילוי ברוחב 50 ס"מ ובגובה 25 ס"מ; המרחק בין צירי הצלעות 67 ס"מ (; באיור החתך רשום 66, בעיגול), והגובה הכולל 30 ס"מ.
שלב 8: תיאור תקרת צלעות. תקרת צלעות בנויה מקורות קטנות זהות בחתך T, הנקראות צלעות, שנמתחות בכיוון אחד במרחקים קבועים, וטבלת בטון דקה מעליהן שיוצקים יחד איתן. בין הצלעות בלוקי מילוי קלים, שמשמשים טפסה אבודה ואינם נושאים. הזיון הראשי נמצא בתחתית הצלעות, והטבלה מקבלת רשת. עומס התקרה מתחלק שווה בין הצלעות, וכל צלע מעבירה אותו לקורות שבקצותיה. היתרון: משקל קטן ביחס לעובי, ולכן מתאימה למפתחים גדולים.
תשובה: ס"מ, מהשדה של 748 ס"מ בסכמה R1 (וכמוה R2, R3). עובי התקרה 30 ס"מ (בלוק 25 וטבלה 5); לפי ת"י 466 נדרש ס"מ ס"מ.

סעיף ו
הקורה הסמויה ק-D, ס"מ. העומס מהתקרה: (5.12 ט'/מ'), מפורס לכל אורכה. הסכמה: קצה קיר הבטון - 270 - עמוד 16 - 420 - עמוד 8.
מבוקש: העומס מהתקרה לקורה (הסמויה) עם המפתח השקיל הגדול ביותר, וסכמה שלה.
קריאת הסעיף: הכוונה לקורות הסמויות שתוכננו בסעיף ג. הן נמצאות בתוך עובי התקרה, ולכן הן הקורות שהתכנון שלהן קשור לתקרה; את הקורות הבולטות שבהיקף אפשר להעמיק כרצוננו.
ב-ק-D השדה הסמוך קצר (270 ס"מ) ומרסן מעט את השדה של 420, ולכן לוקחים, בצד הבטוח, . גם עם 0.8 () ק-D היא הקורה עם המפתח השקיל הגדול ביותר.
שלב 2: מאיפה מגיע העומס. ק-D היא סמך ביניים של רצועת הצלעות R3: מצפון לה שדה של 247 ס"מ (עד ק-C) ומדרום לה שדה של 748 ס"מ (עד הקיר הדרומי). לפי שיטת השטחים, כל קורה מקבלת חצי מכל שדה סמוך.
שלב 3: עומס השירות של התקרה מסעיף ה: .
העומס מפורס אחיד לכל אורך הקורה, כי R3 נמצאת משני צדיה לכל אורכה.
שלב 5: הסכמה של ק-D. קורה נמשכת בשני שדות: סמך פרקי בקצה קיר הבטון, שדה 270 ס"מ, עמוד 16, שדה 420 ס"מ, עמוד 8. מעליה עומס מפורס אחיד (מהתקרה R3), בלי משקל עצמי.
תשובה: הקורה הסמויה ק-D ( ס"מ); עומס מהתקרה (5.12 ט'/מ') לכל אורכה; סכמה: קיר הבטון - 270 - עמוד 16 - 420 - עמוד 8.

סעיף ז
ק-1: קורה עם זיז - סמך בקיר הממ"ד, שדה 280, עמוד A, זיז 120; עומס מפורס [kN/m] - משקל עצמי של הקורה, וכוח מרוכז [kN] בקצה הזיז - הריאקציה של ק-2. ק-2: קורה פשוטה - עמוד B, שדה 555, ק-1; עומסים מפורסים [kN/m] - משקל עצמי ו- [kN/m] - עומס מהתקרה.
מבוקש: סכמות סטטיות של ק-1 ו-ק-2 לפי תרשים 1ג, עם סמכים, מפתחים, צורת העומסים, שמם, מקורם ויחידותיהם, בלי ערכים.
•ק-1 עוברת בקיר הצפוני של חדר השינה, מקיר הממ"ד מזרחה. עמוד A נמצא 255 ס"מ מפן הממ"ד, והקורה ממשיכה אחריו עוד 95 ס"מ עד הפינה, שם נמצאת ק-2.
•ק-2 עוברת בקיר המזרחי של חדר השינה, מעמוד B (בדרום) צפונה עד ק-1.
•קריאה שבחרנו: התקרה של חדר השינה נמתחת מזרח-מערב, הכיוון הקצר שלו (380 מול 570 ס"מ), מקיר הממ"ד אל ק-2. כך ק-2 נושאת את התקרה, ו-ק-1 מקבילה לכיוון המתיחה.
•הסמכים: עמוד B (פרקי) והקורה ק-1 (פרקי), כי ק-2 נשענת על הזיז של ק-1.
•המפתח: מציר העמוד B עד ציר ק-1: ס"מ.
•העומסים, שניהם מפורסים אחיד לכל האורך:
• - המשקל העצמי של הקורה, ביחידות ק"נ/מ'.
• - העומס מהתקרה של חדר השינה, ביחידות ק"נ/מ'.
•הסמכים: קיר הממ"ד (פרקי) ועמוד A (פרקי).
•המפתחים: שדה מפן קיר הממ"ד עד ציר העמוד ס"מ, וזיז מציר העמוד עד ציר ק-2 ס"מ.
•העומסים:
• - המשקל העצמי של הקורה, מפורס אחיד לכל האורך (כולל הזיז), ביחידות ק"נ/מ'.
• - כוח מרוכז בקצה הזיז, הריאקציה של ק-2 בקצה הצפוני שלה, ביחידות ק"נ.
ק-1 אינה מקבלת עומס מהתקרה, כי התקרה נמתחת במקביל לה.
תשובה: ק-1: ממ"ד - 280 - עמוד A - זיז 120; עומס מפורס (משקל עצמי, ק"נ/מ') וכוח בקצה הזיז (הריאקציה מ-ק-2, ק"נ). ק-2: עמוד B - 555 - ק-1; עומסים מפורסים (משקל עצמי, ק"נ/מ') ו- (מהתקרה, ק"נ/מ').

שאלה 2 · תקרה מקשית: מפתח שקיל, עובי וקורה נמשכת
בתרשים מספר 2א מסורטטת תוכנית של תקרה בבניין משרדים.
התקרה מקשית, חד־כיוונית, בעובי אחיד ונשענת על קורות יורדות.
תרשים מספר 2ב – עבור סעיף ה' בלבד.
העומס הקבוע (בנוסף למשקלה העצמי של התקרה) על כל חלקי התקרה הוא 2.5 ק"נ למ"ר (0.25 טון למ"ר).
העומס השימושי על כל חלקי התקרה הוא 2.0 ק"נ למ"ר (0.20 טון למ"ר).
סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי.
חשבו:

סרטטו את הסכמות הסטטיות של התקרה.
קבעו את L0 מקסימום של התקרה וציינו איזה שדה קובע אותו (הציגו את החישוב).
חשבו את עובי התקרה משיקולי הכפף לפי ת"י 466.
חשבו את עומס השירות המועבר מהתקרה לקורה ק-B (קורה 4-5-6-7),
הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה.
סרטטו את הסכמה של קורה ק-B . הסכמה תכלול את: שמות הסמכים, מפתחים ואת עומס השירות הפועל על כל אחד מהשדות של הקורה. ציינו מהיכן מגיע כל עומס.
בהנחה שסמך 7 הוא ריתום. בדקו: האם גובה הקורה ק-B עומד בדרישות הכפף לפי ת"י 466?
האם לדעתך יש הבדל במורכבות החישוב של גובה קורה ק-B אם סמך 7 הוא ריתום או פרקי?
האם עקב כך חישוב גובה הקורה פשוט יותר, מורכב יותר או שאין הבדל? נמק את תשובתך.

היזם מעוניין להניח על התקרה מתקן טכני במידות 4.60x5.00 מ'
בין העמודים 6-7-10-11 כמתואר בתרשים. המתקן שוקל 5 טון.
מה תוספת העומס המפורש על התקרה באזור זה ? באילו יחידות הוא נמדד?
כיצד משפיעה תוספת העומס על המומנט השלילי של הזיז בתקרה? אין צורך בחישוב.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
S1 (בין עמודים 1-4-8): ק-C - 480 - ק-B - 450 - ק-A. S2 (האמצע): ק-D - 480 - ק-C - 480 - ק-B - 450 - ק-A. S3 (המזרח): זיז 180 - ק-C - 480 - ק-B.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר, מגפ"ס); המידות בתרשימים בס"מ.
מבוקש: הסכמות הסטטיות של רצועות התקרה.
•הקורות היורדות ק-A, ק-B, ק-C, ק-D עוברות במזרח-מערב. התקרה חד-כיוונית ונשענת עליהן, ולכן היא נמתחת בצפון-דרום.
•המרחקים בין צירי הקורות: בין ק-A ל-ק-B ס"מ, בין ק-B ל-ק-C ובין ק-C ל-ק-D ס"מ.
•לפי העמודים התקרה מתחלקת לשלוש רצועות במזרח-מערב:
1. מערבית (עמודים 1, 4, 8): מ-ק-A עד ק-C.
2. אמצעית (עמודים 2, 3, 5, 6, 9, 10, 12, 13): מ-ק-A עד ק-D.
3. מזרחית (עמודים 7, 11): מ-ק-B עד ק-C, ומדרום ל-ק-C זיז של ס"מ. מצפון ל-ק-B אין שם תקרה.
הסכמות (רצועה ברוחב 1 מ', עומס מפורס אחיד, סמכים פרקיים על הקורות):
תשובה: S1 - שני שדות 480 ו-450; S2 - שלושה שדות 480, 480, 450; S3 - זיז 180 ושדה 480.

סעיף ב
ס"מ, בשדה 480 של S3 (שדה עם זיז בקצה אחד). עובי מוערך ס"מ; , , ס"מ ס"מ. עובי התקרה 18 ס"מ.
מבוקש: המפתח השקיל הגדול ביותר, השדה שקובע אותו, ועובי התקרה לפי שיקולי כפף.
שלב 1: מפתחים שקילים (; שדה פשוט 1.0, קצה אחד נמשך 0.8, שני קצוות נמשכים 0.6, קצה עם זיז 0.9, זיז 2.2):
הקובע: השדה של 480 ס"מ בסכמה S3, בין ק-C ל-ק-B: ס"מ. הזיז מרסן את השדה פחות משדה נמשך, ולכן המקדם 0.9.
שלב 2: הנחת עובי לתקרה מקשית: ס"מ.
•משקל עצמי: .
•, .
• (0.9 ט'/מ"ר).
שלב 4: המקדמים (ב-30, אגרגט גירי): ; בתקרה מקשית (חתך מלבני) .
תשובה: ס"מ בשדה 480 של S3 (עם הזיז). עובי התקרה 18 ס"מ ( ס"מ).
סעיף ג
ק-B קורה נמשכת על עמודים 4, 5, 6, 7 במפתחים 400, 425, 520 ס"מ. עומסי שירות כולל משקל עצמי : שדה 4-5 - (מ-S1); שדה 5-6 - (מ-S2); שדה 6-7 - (מ-S3).
מבוקש: עומס השירות על כל שדה של ק-B, כולל משקל עצמי, וסכמה של הקורה.
שלב 1: המפתחים של ק-B. העמודים ברוחב 40 ס"מ, והמפתח נמדד בין צירי העמודים:
- 4-5: ס"מ.
- 5-6: ס"מ.
- 6-7: ס"מ.
שלב 2: חלוקת עומס התקרה לקורה. לרצועה נמשכת מקובל: סמך קצה מקבל מהשדה, סמך הביניים הראשון מכל שדה קצה, וסמך ביניים בין שדות פנימיים . עומס השירות של התקרה (סעיף ב).
שלב 3: משקל עצמי של הקורה 20/50: .
•שדה 4-5 - מהסכמה S1. ק-B היא הסמך האמצעי של שני שדות קצה (450 ו-480):
.
•שדה 5-6 - מהסכמה S2. מצפון שדה קצה של 450 (מקדם 0.6), ומדרום שדה פנימי של 480 שבין ק-B ל-ק-C (מקדם 0.5):
.
•שדה 6-7 - מהסכמה S3. ק-B היא סמך הקצה של השדה 480, ומצפון לה אין תקרה:
.
שלב 5: הסכמה. קורה נמשכת על ארבעה סמכים פרקיים: עמוד 4, שדה 400, עמוד 5, שדה 425, עמוד 6, שדה 520, עמוד 7. על כל שדה עומס מפורס אחיד: , , , ורושמים ליד כל אחד את הסכמה שממנה הגיע.
תשובה: ק-B: 4 - 400 - 5 - 425 - 6 - 520 - 7. עומסי שירות כולל משקל עצמי: (5.27 ט'/מ', מ-S1), (4.84 ט'/מ', מ-S2), (1.98 ט'/מ', מ-S3).
סעיף ד
עם ריתום ב-7: ס"מ בשדה 4-5 (6-7: ). , , ס"מ ס"מ - הקורה עומדת בדרישה. עם ריתום החישוב פשוט יותר: המפתח השקיל הגדול והעומס הגדול נמצאים באותו שדה (4-5), ובודקים שדה אחד. עם סמך פרקי ס"מ בשדה 6-7, אבל העומס הגדול בשדה 4-5, ולכן צריך לבדוק שני שדות.
מבוקש: בדיקת גובה ק-B (50 ס"מ) לפי ת"י 466 כשסמך 7 רתום, והשוואה למקרה של סמך פרקי.
- 4-5: קצה פשוט ב-4 ונמשך ב-5: ס"מ.
- 5-6: נמשך משני הצדדים: ס"מ.
- 6-7: נמשך ב-6 ורתום ב-7: ס"מ.
הגדול: ס"מ בשדה 4-5, שבו גם העומס הגדול (). לכן השדה 4-5 קובע, ומספיק לבדוק אותו.
שלב 2: עומס השירות ליחידת שטח של הקורה. בקורה מחלקים את העומס לאורך ברוחב הקורה:
.
שלב 3: המקדמים. ; לחתך מלבני .
הקורה עומדת בדרישות הכפף.
•סמך 7 פרקי: בשדה 6-7 המקדם 0.8, ס"מ, וזה המפתח השקיל הגדול. אבל העומס בשדה הזה קטן (), והעומס הגדול נמצא בשדה 4-5 (). אי אפשר לדעת מראש איזה שדה קובע, ולכן צריך לחשב שני שדות: 6-7 נותן ו- ס"מ, ו-4-5 נותן 39.0 ס"מ.
•סמך 7 רתום: המפתח השקיל של 6-7 יורד ל-312, והמפתח השקיל הגדול והעומס הגדול נמצאים שניהם בשדה 4-5. מספיק לבדוק שדה אחד.
תשובה: כן - ס"מ ס"מ. יש הבדל: עם ריתום החישוב פשוט יותר, כי הקובע הוא שדה אחד (4-5) שבו גם המפתח השקיל וגם העומס הגדולים; עם סמך פרקי המפתח השקיל הגדול בשדה 6-7 והעומס הגדול בשדה 4-5, וצריך לבדוק שני שדות.
סעיף ה
(0.22 ט'/מ"ר); עומס מפורס ליחידת שטח, נמדד ב-ק"נ/מ"ר.
מבוקש: העומס המפורס שהמתקן מוסיף לתקרה, ויחידותיו.
המתקן שוקל 5 טון, כלומר , והוא מונח על שטח של . בהנחה שהמשקל מתחלק שווה על שטח המגע:
זה עומס ליחידת שטח, ולכן הוא נמדד ב-ק"נ/מ"ר (טון/מ"ר ביחידות הישנות). מכיוון שהמתקן קבוע, זו תוספת לעומס הקבוע בשדה שבין העמודים 6, 7, 10, 11.
תשובה: (0.22 ט'/מ"ר).
לא משפיעה. המומנט השלילי בשורש הזיז (מעל ק-C) תלוי רק בעומס שעל הזיז עצמו, והמתקן מונח בשדה שבין ק-B ל-ק-C ולא על הזיז.
מבוקש: השפעת המתקן על המומנט השלילי של הזיז.
1. הזיז של S3 יוצא מ-ק-C דרומה (180 ס"מ). המומנט השלילי בשורש שלו נקבע משיווי משקל של הזיז לבדו: , כאשר הוא העומס שעל הזיז ו- אורך הזיז.
2. המתקן מונח בין העמודים 6, 7, 10, 11, כלומר בשדה שבין ק-B ל-ק-C, מצפון לק-C. העומס על הזיז עצמו לא השתנה.
3. לכן המומנט השלילי של הזיז לא משתנה. התוספת מגדילה את המומנט החיובי בשדה ואת התגובות של ק-B ו-ק-C. רק עומס שמונח על הזיז היה משנה את המומנט השלילי שלו.
תשובה: אין השפעה - המומנט השלילי של הזיז תלוי רק בעומס שעל הזיז, והמתקן נמצא בשדה הסמוך.
שאלה 3 · יציע פלדה: מיקום עמוד, קורות ובדיקת קריסה
בתרשים מספר 3 מסורטטת תוכנית של יציע במבנה המשמש כמחסן.
היציע נסמך על קירות הבטון המסורטטים בתרשים .
אתם מתבקשים להוסיף עמוד ריבועי אחד נוסף מסוג: R.H.S.100/100 (t=5mm),
שייקרא עמוד מס' 1 אשר את מיקומו עליכם לקבוע כחלק מהפתרון הסטטי של היציע.
נתוני העמוד: ;
העמוד מחובר פרקית לרצפת המחסן ולגלריה וגובהו 3.0 מ'.
רצפת היציע עשויה מלוחות עץ הנשענים על קורות פלדה. המרחק המרבי בין קורות הפלדה לא יעלה על 70 ס"מ. אין צורך לתכנן את לוחות העץ.
העומס הכולל לתכנון היציע (כולל משקלו העצמי והעומס השימושי על היציע) הוא:
860 ק"ג למ"ר (8.6 ק"נ למ"ר).
מהלך המדרגות אינו נשען על היציע ואין להתחשב בו בפתרון השאלה.
המאמץ המותר: 140 MPa (1400 kg/cm2).
חשבו:

מקמו על תרשים מס' 3 עמוד אחד נוסף כך שיתרום לסכמה סטטית יציבה. נמקו את בחירת מיקום העמוד.
על תרשים מס' 3 סרטטו קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות.
נמקו מדוע בחרתם בכיווני הקורות הראשיות ובכיווני הקורות המשניות
בכל חלק של היציע.
סרטטו במחברת הבחינה סכמה סטטית של הקורה המשנית העמוסה ביותר.
הסכמה תכלול את שם הקורה, שמות הסמכים, מפתח הקורה והעומס הפועל עליה.

בתרשים 3א נתונה קורה הנשענת על סמכים A ו-B. (קורה AB אינה קשורה לגלריה)
חשבו את העומס הפועל על סמך A ובדקו אם עמוד מס' 1 שהוספתם לגלריה עומד במאמץ המותר.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
עמוד 1 בפינה הפנימית של הזרוע המזרחית של היציע: 560 ס"מ מקיר הבטון המערבי ו-420 ס"מ מהקיר הצפוני. עליו נשענת קורה ראשית אחת במזרח-מערב, מהקיר המערבי (שדה 560) עם זיז של 140 ס"מ עד השפה המזרחית; הזיז מקטין את המפתח של הקורה הראשית.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר, מגפ"ס); המידות בתרשימים בס"מ.
שאלת תכנון פתוחה. זה פתרון תקין אחד. כל פתרון מתקבל אם: יש עמוד אחד בלבד, והוא אינו בתוך מהלך המדרגות; כל קורה נשענת על הקירות, על העמוד או על קורה אחרת; כל חלקי היציע (כולל שתי הזרועות הדרומיות) נשענים על קורות; וכל זיז ממשיך שדה שמאחוריו.
מבוקש: מיקום עמוד 1 ונימוק.
קריאת תרשים 3. היציע ברוחב 700 ס"מ (מזרח-מערב) ובעומק 420 ס"מ מהקיר הצפוני, ובדרום שתי זרועות של ס"מ, אחת במערב ואחת במזרח, ובין הזרועות פתח של 420 ס"מ. קירות הבטון בצפון ובמערב. השפה המזרחית והשפה הדרומית חופשיות.
1. הצד המערבי נשען על קיר הבטון, והצד הצפוני על הקיר הצפוני. החלק שאין לו סמך הוא המזרח והדרום, ובעיקר הזרוע המזרחית.
2. קורה ראשית אחת בקו (קו הזרועות) יכולה לשאת את כל הקורות המשניות. היא צריכה סמך במזרח: עמוד.
3. אם העמוד בפינה הפנימית של הזרוע המזרחית (), הקורה הראשית היא שדה של 560 ס"מ מהקיר המערבי ועוד זיז של 140 ס"מ עד השפה המזרחית. הזיז מקטין את המומנט בשדה (לעומת שדה של 700 ס"מ), ועדיין העמוד אינו בפינה החיצונית ואינו מפריע בקצה היציע.
4. העמוד רחוק מהמדרגות (בפינה הצפון-מזרחית), ולכן אינו נוגע במהלך שלהן.
תשובה: עמוד 1 בפינה הפנימית של הזרוע המזרחית ( ס"מ מהקיר המערבי, ס"מ מהקיר הצפוני). עליו נשענת קורה ראשית יחידה עם זיז של 140 ס"מ, שמקטין את המפתח שלה.

סעיף ב
קורה ראשית אחת (ק.ראשית 1) במזרח-מערב בקו : מקיר הבטון המערבי, שדה 560 עד עמוד 1 וזיז 140. קורות משניות בצפון-דרום כל 70 ס"מ (10 קורות, ק.מ. 1 עד 4): מהקיר הצפוני אל הקורה הראשית (420 ס"מ), ובשתי הזרועות ממשיכות כזיז של 140 ס"מ. לוחות העץ נמתחים מזרח-מערב בין המשניות. הנימוק: קורה ראשית אחת בכיוון הארוך, והרבה משניות קצרות בכיוון הקצר; מיקום עמוד 1 מכתיב את הכיוון.
זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א.
מבוקש: לסרטט קורות ראשיות ומשניות ולנמק את הכיוונים.
•עוברת בקו מקיר הבטון המערבי, דרך עמוד 1 (), עד השפה המזרחית (): שדה 560 ס"מ וזיז 140 ס"מ.
•למה בכיוון הזה: זו הקורה היחידה שצריך, והיא אוספת את כל המשניות. כיוונה נקבע על ידי הקיר המערבי ועמוד 1 - שני הסמכים היחידים בקו הזה. היא בכיוון הארוך של היציע (700 ס"מ).
•עשר קורות, בצירים . מהקיר הצפוני אל הקורה הראשית, מפתח 420 ס"מ.
•בשתי הזרועות (המערבית והמזרחית ) המשניות ממשיכות מעבר לקורה הראשית כזיז של 140 ס"מ ונושאות את הזרועות.
•למה בכיוון הזה: יש הרבה משניות, ולכן כדאי שיהיו קצרות - בכיוון הקצר (420 ס"מ). המרחק ביניהן 70 ס"מ, המרחק המרבי שמותר ללוחות העץ, ולוחות העץ נמתחים מזרח-מערב ביניהן. בקצה המערבי הלוחות נשענים על קיר הבטון.
השמות לפי העומס (כמו באיור הפתרון): ק.מ. 4 - המשניות בין הזרועות (420 ס"מ בלבד); ק.מ. 3 - המשניות שבשפה הפנימית של כל זרוע; ק.מ. 2 - המשניות שבאמצע כל זרוע; ק.מ. 1 - הקורה שבשפה המזרחית.
בכל חלק של היציע: בחלק הראשי (בין הקיר הצפוני לקו ) המשניות נשענות על הקיר ועל הקורה הראשית. בזרועות המשניות הן זיזים מעבר לקורה הראשית, ובזרוע המזרחית הקורה הראשית עצמה היא זיז מעבר לעמוד 1.
תשובה: קורה ראשית אחת מזרח-מערב בקו (שדה 560 וזיז 140, על הקיר ועמוד 1); עשר משניות צפון-דרום כל 70 ס"מ, 420 ס"מ מהקיר הצפוני לקורה הראשית, ובזרועות עם זיז 140 ס"מ.
סעיף ג
ק.מ. 2: זיז 140 - ק.ראשית 1 - שדה 420 - קיר הבטון; עומס מפורס (0.66 ט'/מ') לכל אורכה (560 ס"מ).
מבוקש: הסכמה של הקורה המשנית שנושאת את העומס הכולל הגדול ביותר.
שלב 1: איזו קורה. משווים את העומס הכולל של המשניות:
•ק.מ. 2 (באמצע זרוע): רוחב השפעה מלא, 70 ס"מ, לכל האורך ס"מ.
•ק.מ. 3 (בשפה הפנימית של זרוע): 70 ס"מ לאורך 420, אבל בזיז רק 35 ס"מ, כי בצד אחד של הזיז אין רצפה.
•ק.מ. 4: 70 ס"מ לאורך 420 ס"מ בלבד.
•ק.מ. 1 (בשפה המזרחית): רוחב השפעה 35 ס"מ בלבד.
העמוסה ביותר: ק.מ. 2.
שלב 2: העומס ליחידת אורך. לוחות העץ עוברים רציפים מעל המשניות, ולכן משנית פנימית מקבלת יותר מחצי מכל צד; לוקחים מקדם רציפות 1.1:
כאשר העומס הכולל ו- מ' המרחק בין המשניות.
שלב 3: הסכמה. קורה עם זיז: קצה חופשי בדרום, זיז 140 ס"מ, סמך פרקי על ק.ראשית 1, שדה 420 ס"מ, סמך פרקי על קיר הבטון הצפוני. העומס מפורס אחיד לכל 560 הס"מ.
תשובה: ק.מ. 2 - זיז 140, ק.ראשית 1, שדה 420, קיר בטון; (0.66 ט'/מ').

סעיף ד
(13.9 טון). , , - העמוד עומד במאמץ המותר.
מבוקש: התגובה בסמך A של הקורה בתרשים 3א, ובדיקת עמוד 1 לקריסה עם הכוח הזה.
שלב 1: התגובה בסמך A. הקורה והעומסים סימטריים סביב אמצע השדה AB (זיזים שווים של 140 ס"מ, אותם כוחות משני הצדדים), ולכן .
זה הכוח הלוחץ בעמוד 1.
שלב 2: תמירות. העמוד פרקי בשני קצותיו, ולכן אורך הקריסה שווה לגובהו, ס"מ:
שלב 3: מקדם הקריסה. מטבלת מקדמי הקריסה לפלדה, עבור : .
תשובה: ; (1000 ק"ג/סמ"ר) קטן מ-140 MPa, ולכן עמוד 1 עומד במאמץ המותר.
שאלה 4 · קורה עם זיזים על סמך ועמוד: גזירה ומומנטים
בתרשים מספר 4 מסורטטת קורת פלדה העמוסה בעומס אחד מחולק,
ובכוחות מרוכזים בנקודות E, C ו-F (המידות הן במטרים).
הקורה נשענת על סמך A ועל עמוד פלדה BG .
העמוד עשוי מפרופיל פלדה R.S.H. 100/100(t=6.3mm).
בפתרון השאלה יש להזניח את משקלה העצמי של הקורה.
המאמץ המותר בפלדה – 160MPa (1600 kg/cm2).
חשבו:

חשבו את התגובות בסמך A ובעמוד BG וקבעו אם העמוד במתיחה או בלחיצה.
חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.
חשבו וסרטטו את מהלך מומנטי הכפיפה לאורך הקורה.


בהינתן שחתך הקורה עשוי מחתך מורכב:
בין שני התרשימים: האם יש הבדל בערך של קאורדינטה yc ?
אם כן, ציין את ההבדל ונמק תשובתך.
(קאורדינטה yc - המרחק בכוון y של נקודת מרכז הכובד של החתך המורכב מציר x).
בין שני התרשימים: האם יש הבדל בערך של מומנט האינרציה, Iy, של החתך המורכב ?
אם כן, ציין את ההבדל ונמק תשובתך.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
, (6 טון) כלפי מעלה; העמוד BG בלחיצה של 60 ק"נ.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר, מגפ"ס); המידות בתרשים במטרים.
נתון: הקורה C-A-E-B-F; נמדד מ-A ימינה. בנקודה C ( מ') כוח של כלפי מעלה; עומס מפורס מ-A לאורך 2 מ'; ב-E ( מ') כלפי מטה; ב-F ( מ') כלפי מטה. A סמך פרקי, B ( מ') ראש העמוד BG. אין כוחות אופקיים, ולכן התגובות אנכיות.
מבוקש: , ומצב העמוד.
שלב 1: שיווי מומנטים סביב A (מומנט עם כיוון השעון חיובי):
הכוח ב-C כלפי מעלה משמאל ל-A מסובב עם כיוון השעון, כמו העומסים כלפי מטה שמימין.
בדיקה - מומנטים סביב B: ✓, כלומר .
שלב 3: מצב העמוד. העמוד דוחף את הקורה כלפי מעלה ב-60 ק"נ, ולכן הקורה לוחצת אותו כלפי מטה באותו כוח: העמוד בלחיצה.
תשובה: , כלפי מעלה; העמוד BG בלחיצה של .
סעיף ב
C-A: ק"נ; A עד 2 מ' מימין ל-A: יורד ליניארית מ-40 ל-0; משם עד E: ; E-B: ק"נ; B-F: ק"נ.
מבוקש: דיאגרמת כוחות הגזירה. הולכים משמאל לימין; כוח כלפי מעלה מקפיץ את הגזירה למעלה.
1. ב-C: קפיצה של ; בין C ל-A אין עומס: .
2. ב-A: , אין קפיצה.
3. מ-A עד 2 מ' מימין לו: העומס המפורס מוריד את הגזירה בשיפוע : מ- ל-.
4. מ- עד E (): אין עומס, .
5. ב-E: קפיצה של , ועד B: .
6. ב-B: קפיצה של (התגובה של העמוד): עד F.
7. ב-F: קפיצה של , והגזירה חוזרת לאפס - בדיקה ✓.
(באיור הפתרון הכוח ב-E רשום "40kN/m (4t/m)"; לפי השאלון זה כוח מרוכז של 40 ק"נ, וכך הוא מטופל בחישוב. הדיאגרמות באיור בטונות: 4 טון = 40 ק"נ, 12 טון·מ' = 120 ק"נ·מ'.)
תשובה: ק"נ בין C ל-A; ירידה ליניארית ל-0 לאורך העומס המפורס; 0 עד E; ק"נ בין E ל-B; ק"נ בין B ל-F.

סעיף ג
, ק"נ·מ', ק"נ·מ' בקצה העומס המפורס וקבוע עד E, ק"נ·מ', . המומנט החיובי המרבי 120 ק"נ·מ', השלילי המרבי 40 ק"נ·מ' מעל העמוד.
מבוקש: דיאגרמת המומנטים. המומנט בנקודה = המומנט בנקודה הקודמת + שטח דיאגרמת הגזירה ביניהן.
1. C: קצה חופשי, .
2. A: (קו ישר).
3. 2 מ' מימין ל-A: שטח המשולש של הגזירה : . בקטע הזה המומנט פרבולי, והשיפוע שלו מתאפס בסוף הקטע (שם ).
4. עד E: , ולכן קבוע. זה המומנט החיובי המרבי.
5. B: (קו ישר; המומנט מתאפס 3 מ' מימין ל-E).
6. F: - בדיקה ✓.
תשובה: ב-C, ב-A, מקצה העומס המפורס ועד E, מעל העמוד ב-B, ו-0 ב-F.
סעיף ד
כן. בתרשים 4א גדול יותר: שם UPB200 צמוד לחלק העליון של UPB360, ומרכז הכובד שלו רחוק מציר x, ולכן המומנט הסטטי שלו ביחס לציר x גדול יותר.
מבוקש: האם שונה בין תרשים 4א לתרשים 4ב.
1. , כאשר המרחק של מרכז הכובד של כל פרופיל מציר x.
2. בשני התרשימים אותם שני פרופילים, ולכן השטח הכולל (המכנה) זהה, וגם של UPB360 זהה: ציר x בתחתית שלו בשניהם.
3. ההבדל ב-UPB200: בתרשים 4א הוא צמוד לחלק העליון של UPB360, ומרכז הכובד שלו גבוה מעל ציר x; בתרשים 4ב הוא צמוד לתחתית, ומרכז הכובד שלו קרוב לציר x. לכן , והמונה כולו, גדולים יותר בתרשים 4א.
תשובה: יש הבדל - בתרשים 4א גדול מ- בתרשים 4ב, כי ב-4א הפרופיל UPB200 רחוק יותר מציר x והמומנט הסטטי שלו גדול יותר.
כן. בתרשים 4ג גדול יותר: שם UPB200 מוזז הצידה ביחס ל-IPN260, מרכזי הכובד של שני הפרופילים אינם על אותו ציר אנכי, ונוספים איברי שטיינר. בתרשים 4ד החתך סימטרי, מרכזי הכובד על ציר y אחד, ו- הוא רק סכום מומנטי האינרציה העצמיים.
מבוקש: האם של החתך המורכב שונה בין תרשים 4ג לתרשים 4ד.
1. לפי משפט שטיינר: , כאשר המרחק האופקי בין מרכז הכובד של הפרופיל לציר y של החתך המורכב.
2. תרשים 4ד: UPB200 ממורכז מעל IPN260, החתך סימטרי סביב ציר y, ומרכזי הכובד של שני הפרופילים על הציר הזה: , ו-.
3. תרשים 4ג: UPB200 מוזז הצידה ביחס לציר של IPN260. מרכז הכובד של החתך המורכב נמצא בין שני הצירים, ולכל פרופיל יש . נוסף האיבר .
4. מומנטי האינרציה העצמיים זהים בשני התרשימים, ולכן ההבדל היחיד הוא איברי שטיינר.
תשובה: יש הבדל - בתרשים 4ג גדול יותר בגלל תוספת שטיינר; בתרשים 4ד החתך סימטרי ואין תוספת כזו.
שאלה 5 · מסבך מישורי: תגובות, כוחות במוטות ומוטות אפס
בתרשים מספר 5 מסורטט מסבך מישורי, המוחזק בניצב למישורו (המידות הן במטרים).
מוטות המסבך עשויים מצינור "6 ; (t=5mm) ; "6
המאמץ המותר בפלדה הוא 160MPa (1600 kg/cm2).
חשבו:

חשבו את התגובות בסמכים.
חשבו את הכוחות במוטות 3,2,1.
עליכם לרשום את התשובות בטבלה ולציין אם המוט מתוח או לחוץ.
האם יש במסבך מוטות אפס? אם כן, אילו המוטות הם אלה? האם ניתן לבטל אותם? נמק תשובתך.
היזם פונה אליך, המתכנן, ומבקש שתתכנן את המסבך, ללא מוט 4 . האם תסכים? נמק תשובתך.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
, (6.33 טון) כלפי מעלה, (2.67 טון) כלפי מעלה.
פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר, מגפ"ס); המידות בתרשים במטרים.
נתון: הצמתים (במטרים, מ-C): C(0,0), A(3,0), D(6,0), E(9,0); F(3,2.5), G(6,2.5), H(9,2.5), B(12,2.5); I(9,5), J(12,5). A סמך פרקי (תגובה אופקית ואנכית), B סמך גלילה (תגובה אנכית). עומסים של : כלפי מטה ב-C, F ו-I; אופקי ימינה ב-J; אופקי שמאלה ב-E.
מבוקש: , , .
שלב 1: כוחות אופקיים. .
שלב 2: מומנטים סביב A (עם כיוון השעון חיובי):
•C, 3 מ' משמאל ל-A, כלפי מטה: .
•F מעל A: זרוע 0.
•I, 6 מ' מימין, כלפי מטה: .
•J, כוח ימינה בגובה 5 מ': .
•E, כוח אופקי בגובה A: זרוע 0.
•, 9 מ' מימין, כלפי מעלה: .
שלב 3: כוחות אנכיים. .
תשובה: , ↑, ↑ (6.33 ו-2.67 טון).
סעיף ב
(לחוץ), (מתוח), (לחוץ). בטונות: 3.6 ל', 4.68 מ', 0.2 ל'.
מבוקש: הכוחות במוטות 1 (C-A), 2 (C-F) ו-3 (I-J). שיטת הצמתים; מניחים שכל מוט מתוח (מושך מהצומת), וסימן מינוס פירושו לחיצה.
זווית האלכסונים: , , , .
צומת C (מוטות 1 ו-2, עומס כלפי מטה):
•: - מתוח.
•: - לחוץ.
צומת B (מוטות B-H אופקי ו-B-J אנכי, תגובה כלפי מעלה):
•: .
•: - לחוץ. המוט הלחוץ דוחף את J כלפי מעלה ב-26.7 ק"נ.
צומת J (מוטות 3 אל I משמאל, האלכסון J-H כלפי מטה-שמאלה, ו-J-B; עומס ימינה):
•: - מתוח.
•: - לחוץ.
תשובה: לחוץ, מתוח, לחוץ.
סעיף ג
כן: H-B ו-H-E. אי אפשר לבטל אותם - הם שומרים על יציבות המסבך (בלעדיהם הצמתים B ו-E אינם מקובעים).
מבוקש: מוטות אפס, ואם אפשר לוותר עליהם.
1. צומת B: נפגשים בו המוט האופקי H-B והמוט האנכי J-B, והתגובה אנכית. אין כוח אופקי שיאזן את H-B, ולכן .
2. צומת E: נפגשים בו המוט האופקי D-E והמוט האנכי H-E, והעומס אופקי. אין כוח אנכי שיאזן את H-E, ולכן .
3. האם לבטל: לא. מוט אפס אינו נושא כוח רק בעומס הנתון. בלי H-B הצומת B מחובר רק במוט אנכי ובסמך גלילה, ואין לו קיבוע אופקי - מנגנון. בלי H-E הצומת E נשען רק על מוט אופקי, ואין לו קיבוע אנכי. בנוסף, המוטות האלה מקצרים את אורך הקריסה של המוטות הלחוצים, ועומס אחר יפעיל בהם כוח.
תשובה: מוטות האפס הם H-B ו-H-E. אסור לבטל אותם, כי הם שומרים על יציבות המסבך.
סעיף ד
לא. במסבך 10 צמתים ו-17 מוטות, בדיוק ; בלי מוט 4 נשארים 16 מוטות, פחות מהנדרש, והמסבך הופך למנגנון ואינו יציב.
מבוקש: האם אפשר לוותר על מוט 4 (G-I).
1. תנאי לקשיחות מסבך מישורי על שלושה רכיבי תגובה: , כאשר מספר המוטות ו- מספר הצמתים.
2. ספירה: (C, A, D, E, F, G, H, B, I, J). המוטות: C-A, A-D, D-E, F-G, G-H, H-B, I-J, F-A, G-D, H-E, H-I, J-B, C-F, A-G, G-I, D-H, H-J, כלומר . המסבך מסוים וקשיח, בלי מוט מיותר.
3. בלי מוט 4: , ולכן המסבך לא יציב. רואים זאת גם בצורה: המשולשים H-I-J ו-H-J-B יוצרים גוף קשיח שמחובר לחלק התחתון של המסבך רק בצומת H, ולקרקע רק בסמך הגלילה B; החלק התחתון מחובר לקרקע רק בסמך A. החלק התחתון יכול להסתובב סביב A, והחלק העליון נגרר אחריו (מסתובב סביב H ומחליק על הגלילה ב-B) - מנגנון.
תשובה: לא אסכים. בלי מוט 4 מספר המוטות קטן מ-, והמסבך אינו יציב.