דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט לימודי מבנים 90419 - אביב 2026 מועד א'

אדריכלות ועיצוב פנים · סמל 90419 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בלימודי מבנים, אביב 2026 מועד א', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה חמש שאלות:

שאלה 1 חובה – 40 נקודות

שאלה 2 חובה – 30 נקודות

משאלות 3-5 יש לענות על שתי שאלות בלבד, ערך כל שאלה - 15 נקודות.

סך הכול: 100 נקודות.

אם חסר בשאלה נתון, יש לציין זאת בתשובה ולהוסיף נתון מתאים שיאפשר להמשיך בפתרון השאלה. יש לנמק את הבחירה.

חומר עזר: 1. כל חומר עזר למעט מחשב מכל סוג.

2. מחשבון עם אחוזים (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

3. ת"י 466

שאלה 1 · תכנון תקרת בית: עמודים, קורות וסכמות

כל הפתרון של שאלה מספר 1 יעשה על גבי השאלון ולא במחברת.

בשאלון מצורפים שלושה דפים ריקים ועליהם יש לכתוב את הפתרון לסעיפים ד'-ז'.

בתרשים מספר 1א' מסורטטת תוכנית של קומת קרקע.

בתרשים מספר 1ב' מסורטטת תוכנית של תקרת קומת הקרקע.

הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים, למעט קירות הממ"ד. עובי תקרת הממ"ד כעובי התקרה ואין צורך לחשב אותה.

כל העמודים המתוכננים בבית, יהיו במידות 20/60 ס"מ. העמודים יכולים לבלוט מהמחיצות.

אפשר לתכנן קורות בולטות - רק בתחום של קירות בעובי 20 ס"מ.

בהיקף התקרה יש מעקה מבטון. מפלס פני המעקה הוא +4.40+4.40.

דרוש:

א.

החליטו על מיקום העמודים בהיקף הבית ובתוך שטח הדירה.

סמנו בתרשים מספר 1א את מיקום העמודים שבחרתם.

סרטטו את העמודים בקנ"מ 1:100. מספרו את כל העמודים.

(5 נקודות)
ב.

העתיקו לתרשים מספר 1ב את העמודים שסימנתם בתרשים מספר 1א, בקנ"מ 1:100, כולל את מספור העמודים. קבעו את כיוון המתיחה של התקרה ובחרו את סוג התקרה המתאים ביותר. נמקו את בחירתכם בכיוון המתיחה ובסוג התקרה.

(5 נקודות)
ג.

על גבי תרשים מספר 1ב, סרטטו את הקורות הפנימיות שבחרתם.

חלקו באופן ברור את התקרה לאזורים עם סכמות סטטיות מתאימות.

סרטטו, בתרשים מספר 1ב את כל הסכמות הסטטיות של התקרה, כולל מפתחים, ותנו שם לכל סכמה סטטית.

תנו שם לכל קורה פנימית שבחרתם.

תנו שם לכל קורה ראשית חיצונית.

(8 נקודות)
ד.

סרטטו במחברת את הסכמות הסטטיות של התקרה.

סרטטו במחברת את הסכמות הסטטיות של הקורות הפנימיות שבחרתם.

(8 נקודות)
ה.

סרטטו במחברת את הסכמות הסטטיות של הקורות ההיקפיות הראשיות בלבד. הסכמות יכללו את שם הקורה, שמות הסמכים והמפתחים.

(6 נקודות)
ו.

העריכו את הגובה המינימלי של התקרה ושרטטו את החתך שלה במחברת.

שימו לב! אין צורך לבצע חישוב מדויק לפי ת"י 466, אלא לחשב את גובה התקרה בהערכה בלבד.

(2 נקודות)
ז.

נתון שגובה התקרה הוא 35 ס"מ.

סרטטו את חתך 1-1 המסומן בתרשים מספר 1א ובתרשים מספר 1ב.

החתך יכלול, מידות ומפלסים, כולל מפלס המשקוף העליון של הדלת.

ניתן לסיים את החתך קצת מתחת למשקוף העליון של הדלת.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

20 עמודים 20/60 ס"מ: בפינות הגג ושתי המרפסות, לאורך הקיר המזרחי בין החלונות, ולאורך קווי הסמך x≈160x\approx160, x≈410x\approx410 ו-x≈1075x\approx1075; כולם בקירות או לאורך מחיצות ולא בפתחים. קירות הממ"ד הם סמכים, ובחלל הפתוח אין עמודים.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בתרשימים בס"מ.

שאלת תכנון פתוחה. הפתרון שלהלן הוא פתרון תקין אחד מתוך כמה. כל פתרון מתקבל אם הוא עומד בדרישות האלה: כל העמודים 20/60 ס"מ, בתוך קירות או צמודים למחיצות (מותר להם לבלוט מהמחיצות), ואף עמוד אינו נמצא בתוך חלון, דלת או מעבר; יש עמוד בכל פינה של התקרה ובכל קצה של קורה, כולל פינות המרפסות המקורות; קורות בולטות רק בתחום קירות של 20 ס"מ, ובשאר המקומות קורות סמויות (או קורות עליונות בתוך המעקה ההיקפי); כיוון מתיחה אחד שנותן מפתחים סבירים והמשכיות; כל שדה נשען על קורות או על קירות הממ"ד; ומפתחי העמודים והקורות סבירים (עד כ-4.5 עד 5 מ' בקורה סמויה).

מבוקש: להחליט על מיקום העמודים (20/60 ס"מ) בהיקף ובתוך הדירה, לסמן ולמספר אותם בתרשים 1א.

קריאת תרשים 1א.

•הבית במידות 1600/1525 ס"מ. בפינה הצפון-מערבית ממ"ד מקירות בטון (30 ו-20 ס"מ). שאר הקירות והמחיצות מבלוקים: קירות החוץ וכמה קירות פנים של 20 ס"מ (הקיר שמדרום למטבח, הקיר המערבי של הסלון 30 ס"מ, הקיר המזרחי של הסלון, הקיר הדרומי של פינת האוכל), והמחיצות שבין החדרים 10 ס"מ.

•קירות הבלוקים אינם נושאים, ולכן התקרה נשענת על שלד של עמודים וקורות. קירות הממ"ד הם קירות בטון נושאים, ולאורכם אין צורך בעמודים.

•המטבח, פינת האוכל והסלון הם חלל פתוח אחד (בערך 1410/810 ס"מ). אין בו קירות, ולכן לא ממקמים בו עמודים באמצע החלל - רק בהיקפו ובקצות מחיצות.

•לפי תרשים 1ב הגג מכסה גם את המרפסת המערבית (בין x=150x=150 ל-x=400x=400, דרומית למטבח) ואת מרפסת הכניסה בדרום-מזרח (220 ס"מ עומק). אלה שטחים פתוחים, ובפינה החופשית של כל אחת מהן צריך עמוד או זיז.

•תרשים 1ב רושם את המידות 360, 670, 500 לרוחב התקרה: הקו של הקיר המזרחי של הממ"ד (x≈410x\approx410) והקו של המחיצה שבין חדר השינה לחדר ההורים (x≈1075x\approx1075) עוברים כמעט לכל אורך הבית. אלה קווי הסמך הטבעיים (סעיף ב).

מערכת הצירים. xx - המרחק בס"מ מהפאה החיצונית המערבית של הממ"ד מזרחה; yy - המרחק מהפאה החיצונית הצפונית של אגף ההורים דרומה. מתרשים 1א: הממ"ד x=0..410x=0..410, y=135..580y=135..580; הקיר הצפוני של חדר הרחצה וחדר השינה y=135..155y=135..155; קיר המטבח המערבי x=150..170x=150..170; הקיר שמדרום למטבח y=1120..1140y=1120..1140; הקיר המערבי של הסלון x=400..430x=400..430; הקיר המזרחי של הסלון x=1070..1090x=1070..1090; הקיר הדרומי של פינת האוכל y=1285..1305y=1285..1305; הקיר המזרחי x=1580..1600x=1580..1600; הקיר הדרומי y=1505..1525y=1505..1525.

העקרונות למיקום העמודים.

1. עמוד בכל פינה של קו הגג, כולל הפינות החופשיות של שתי המרפסות המקורות.

2. עמוד בכל קצה של קורה ראשית ובמפגשי הקווים הנושאים (x≈160x\approx160, x≈410x\approx410, x≈1075x\approx1075, x≈1590x\approx1590) עם הקירות והמחיצות שניצבים להם.

3. העמוד בתוך קיר של 20 ס"מ כשהצלע של 60 ס"מ לאורך הקיר, ולכן הוא אינו בולט. ליד מחיצה של 10 ס"מ העמוד ממוקם לאורך המחיצה ובולט ממנה ב-5 עד 10 ס"מ (מותר לפי השאלה).

4. אף עמוד לא בתוך חלון או דלת: בודקים כל עמוד מול שרשראות המידות.

5. מרחק של עד כ-4.5 מ' בין עמודים לאורך קורה סמויה, ועד כ-5 מ' לאורך קורה בולטת.

רשימת העמודים. המיקום הוא מרכז העמוד.

עמודהמיקום בתרשים 1אxxyyכיוון הצלע של 60
1הפינה הדרום-מערבית של חדר השירותים (מתחת לממ"ד)30710מזרח-מערב, בקיר הדרומי של השירותים
2הפינה הצפון-מערבית של המטבח, מפגש קיר המטבח המערבי עם קיר השירותים160730צפון-דרום, בקיר המערבי של המטבח
3הפינה הדרום-מערבית של המטבח (הפינה הצפונית של המרפסת המערבית)1801130מזרח-מערב, בקיר שמדרום למטבח
4הפינה הדרום-מערבית של המרפסת המקורה המערבית1601495צפון-דרום, עמוד חופשי במרפסת
5הפינה הדרום-מערבית של הסלון4301515מזרח-מערב, בקיר הדרומי של הסלון
6הפינה הצפון-מערבית של הסלון, מפגש הקיר המערבי של הסלון עם הקיר שמדרום למטבח4151150צפון-דרום, בקיר המערבי של הסלון
7במחיצה שבצפון המטבח, מתחת לפינה הדרום-מזרחית של הממ"ד430710מזרח-מערב, לאורך המחיצה
8הפינה הצפון-מערבית של אגף חדר ההורים109010מזרח-מערב, בקיר הצפוני
9הפינה הצפון-מזרחית של הבית159030צפון-דרום, בקיר המזרחי
10מפגש הקיר המערבי של אגף ההורים עם הקיר הצפוני של חדר השינה1070125צפון-דרום, בקיר
11הקיר המזרחי, בקטע הקיר שבין שני חלונות חדר ההורים1590290צפון-דרום
12המחיצה שבין חדר השינה לחדר ההורים, בקצה הדרומי שלה1075515צפון-דרום, לאורך המחיצה
13המחיצה הדרומית של המסדרון, מול המחיצה שבין חדרי השינה1075705מזרח-מערב, לאורך המחיצה
14הקיר המזרחי, בקטע הקיר שבין חלון השירותים לחלון פינת האוכל1590705צפון-דרום
15הקיר המזרחי, בקטע הקיר המלא של פינת האוכל15901000צפון-דרום
16הקצה הצפוני של הקיר המזרחי של הסלון10801150צפון-דרום, בקיר
17מפגש הקיר המזרחי של הסלון עם הקיר הדרומי של פינת האוכל10801280צפון-דרום, בקיר
18הפינה הדרום-מזרחית של פינת האוכל15901274צפון-דרום, בקיר המזרחי
19הפינה הדרום-מזרחית של הסלון (הפינה הדרום-מערבית של מרפסת הכניסה)10801495צפון-דרום, בקיר
20הפינה הדרום-מזרחית של מרפסת הכניסה15901495צפון-דרום, עמוד חופשי במרפסת

בדיקה מול הפתחים.

•הקיר המזרחי: החלונות בין y=60..181y=60..181, 398..517398..517, 577..657577..657, 752..872752..872, 1124..12441124..1244. עמוד 9 ב-y=0..60y=0..60, עמוד 11 ב-260..320260..320, עמוד 14 ב-675..735675..735, עמוד 15 ב-970..1030970..1030 ועמוד 18 ב-1244..13041244..1304 - כולם בקטעי קיר מלאים.

•הקיר המערבי של המטבח: החלון בין y≈787y\approx787 ל-10821082. עמוד 2 ב-y=700..760y=700..760, ועמוד 3 בקיר הניצב (x=150..210x=150..210, y=1120..1140y=1120..1140).

•הקיר המערבי של הסלון: החלון בין y≈1250y\approx1250 ל-14661466. עמוד 6 ב-y=1120..1180y=1120..1180, ועמוד 5 בקיר הדרומי (x=400..460x=400..460).

•הקיר הדרומי של הסלון: החלון בין x=590x=590 ל-890890. עמודים 5 ו-19 מחוץ לו.

•הקיר הדרומי של פינת האוכל: הדלת הכפולה בין x=1113x=1113 ל-12731273. עמודים 17 (x=1070..1090x=1070..1090) ו-18 (x=1580..1600x=1580..1600) מחוץ לה.

•עמוד 1 בקיר הדרומי של השירותים (x=0..60x=0..60) ולא בקיר המערבי שלהם, כי שם חלון בין y≈615y\approx615 ל-685685.

•עמוד 7 ממוקם מזרחית לקו הדלת של השירותים (x=400..460x=400..460, y=700..720y=700..720), ובולט 10 ס"מ לתוך אזור משטח המטבח. עמוד 12 נגמר ב-y=545y=545, צפונית לדלת שבקצה המחיצה.

תשובה: 20 עמודים 20/60 ס"מ, לפי הטבלה: בפינות הגג ובפינות המרפסות, לאורך הקיר המזרחי בקטעים שבין החלונות, ולאורך שני קווי הסמך הפנימיים x≈410x\approx410 ו-x≈1075x\approx1075 (בקירות או במחיצות). קירות הממ"ד משמשים סמכים, ובאמצע החלל הפתוח אין עמודים.

סעיף ב

תשובה:

תקרת צלעות (הממ"ד - מקשית בעובי התקרה), מתיחה מזרח-מערב: קווי סמך רציפים ב-x≈160x\approx160, 410410, 10751075, 15901590 ומפתחים 250, 670 ו-500 ס"מ עם המשכיות; בצפון-דרום החלל הפתוח היה נותן מפתח של כ-810 ס"מ.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד; פתרונות אחרים שעומדים בדרישות שנמנו שם מתקבלים גם הם.

מבוקש: להעתיק את העמודים לתרשים 1ב, לקבוע כיוון מתיחה ולבחור את סוג התקרה.

העתקה. מסמנים את 20 העמודים באותם מקומות בתרשים 1ב ובאותם מספרים, בעזרת קווי ההיקף ושרשראות המידות (תרשים 1ב באותו קנ"מ 1:100).

סוג התקרה: תקרת צלעות.

1. המפתחים הגדולים בבית הם כ-6.7 מ' (בין קו הממ"ד לקו x≈1075x\approx1075) וכ-5.0 מ' (משם עד הקיר המזרחי). אין בהם קירות פנימיים שאפשר לסמוך עליהם.

2. תקרה מקשית במפתחים כאלה הייתה עבה וכבדה: כ-0.8⋅515/25≈170.8\cdot515/25\approx17 עד 515/25≈21515/25\approx21 ס"מ של בטון מלא, כלומר משקל עצמי של כ-5.0 kN/m25.0\,\text{kN/m}^2. בתקרת צלעות הבלוקים הקלים מחליפים את הבטון באזור המתוח, והתקרה קלה יותר באותו מפתח וקשיחה יותר.

3. מסגרת המעקה וגג שטוח מעל חללים פתוחים - תקרת צלעות היא הפתרון המקובל והחסכוני.

4. תקרת הממ"ד היא תקרת בטון מקשית בעובי התקרה (נתון, אין צורך לחשב).

כיוון המתיחה: מזרח-מערב, בכל התקרה.

1. בכיוון הזה יש קווי סמך רציפים מצפון לדרום: קיר הבטון המזרחי של הממ"ד וההמשך שלו בקו x≈410x\approx410 (מחיצת השירותים, המחיצה שבצפון המטבח והקיר המערבי של הסלון), הקו x≈1075x\approx1075 (הקיר המערבי של אגף ההורים, המחיצה שבין חדרי השינה, הקיר המזרחי של הסלון), הקיר המזרחי, והקיר המערבי של המטבח. המפתחים 250, 670 ו-500 ס"מ, כמו שרשום בתרשים 1ב.

2. בכיוון צפון-דרום אין סמך בחלל הפתוח: מהמחיצה הדרומית של המסדרון (y≈705y\approx705) ועד הקיר הדרומי (y≈1515y\approx1515) יש 810 ס"מ, ואין קיר בדרך. מפתח כזה גדול בהרבה.

3. במזרח-מערב הצלעות רצופות מעל קווי הסמך הפנימיים, וההמשכיות מקטינה את המפתח השקיל (סעיף ו).

4. כל הצלעות באותו כיוון - ביצוע פשוט, טפסנות אחידה.

הסימון בתרשים 1ב: רושמים "תקרת צלעות" ומסרטטים חץ דו-ראשי מזרח-מערב בכל אזור; על הממ"ד רושמים "תקרה מקשית".

תשובה: תקרת צלעות בכל הבית (בתקרת הממ"ד - מקשית בעובי זהה), כיוון המתיחה מזרח-מערב: בכיוון הזה יש קווי סמך רציפים (x≈160x\approx160, 410410, 10751075, 15901590) ומפתחים של 250, 670 ו-500 ס"מ עם המשכיות, ואילו בצפון-דרום החלל הפתוח היה נותן מפתח של כ-810 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

קורות פנימיות: ק-2 (x=410x=410) ו-ק-3 (x=1075x=1075) - סמויות, ותחתונות בקירות הסלון; ק-10 תחתונה מעל דלת פינת האוכל. היקפיות ראשיות: ק-1, ק-4, ק-5 (עליונות בתוך המעקה). סכמות: ס-1 - 515; ס-2 - 675, 515; ס-3 - 400, 665, 515; ס-4 - 250, 665, 515 ס"מ.

זה המשך של פתרון התכנון מסעיפים א-ב - פתרון תקין אחד.

מבוקש: לסרטט בתרשים 1ב את הקורות הפנימיות, לחלק את התקרה לאזורים עם סכמות, ולתת שמות לסכמות, לקורות הפנימיות ולקורות ההיקפיות הראשיות.

איך בוחרים את הקורות. הצלעות נמתחות מזרח-מערב, ולכן הקורות הנושאות אותן עוברות צפון-דרום. קורה ניצבת לצלעות נקראת ראשית. קורה שמקבילה לצלעות (לאורך הקירות הצפוניים והדרומיים) נושאת רק את עצמה, את המעקה ורצועה צרה של תקרה, והיא קורת קשר.

כללי הסוג של כל קורה.

1. קורה תחתונה (בולטת מתחת לתקרה) רק מעל קיר של 20 ס"מ או יותר.

2. בהיקף הגג יש מעקה בטון עד +4.40+4.40, כלומר 110 ס"מ מעל פני התקרה (+3.30+3.30). לכן כל הקורות ההיקפיות מתוכננות כקורות עליונות שהמעקה הוא חלק מהן: הן אינן בולטות מתחת לתקרה, ולכן אינן מפריעות לחלונות ולמרפסות הפתוחות.

3. מעל מחיצה של 10 ס"מ ובחלל הפתוח - קורה סמויה, כלומר רצועת בטון מלאה בעובי התקרה ובלי בלוקים, ברוחב גדול (60 עד 100 ס"מ), כי הגובה שלה מוגבל לעובי התקרה.

הקורות.

קורהמיקוםסמכיםסוג
ק-1 (היקפית ראשית)קו x=160x=160: הקיר המערבי של המטבח ושפת המרפסת המערביתעמודים 2, 3, 4עליונה, בתוך המעקה ההיקפי
ק-2 (פנימית)קו x=410x=410: מפינת הממ"ד דרומה, דרך המטבח, בקיר המערבי של הסלוןפינת הממ"ד, עמודים 7, 6, 5סמויה מהממ"ד עד עמוד 6; תחתונה בקיר הסלון (30 ס"מ)
ק-3 (פנימית)קו x=1075x=1075: לאורך כל הביתעמודים 8, 10, 12, 13, 16, 17, 19עליונה בין 8 ל-10 (היקף); סמויה בין 10 ל-16; תחתונה בקיר המזרחי של הסלון
ק-4 (היקפית ראשית)קו x=1590x=1590: הקיר המזרחי ושפת מרפסת הכניסהעמודים 9, 11, 14, 15, 18, 20עליונה, בתוך המעקה
ק-5 (היקפית ראשית)קו x=10x=10: הקיר המערבי של השירותיםפינת הממ"ד, עמוד 1עליונה
ק-6 (היקפית)קו y=145y=145: הקיר הצפוני של חדר הרחצה וחדר השינהפינת הממ"ד, עמוד 10עליונה
ק-7 (היקפית)קו y=10y=10: הקיר הצפוני של אגף ההוריםעמודים 8, 9עליונה
ק-8 (היקפית)קו y=1515y=1515: שפת המרפסות והקיר הדרומיעמודים 4, 5, 19, 20עליונה
ק-9 (היקפית)קו y=710y=710: הקיר הדרומי של השירותיםעמודים 1, 2עליונה
ק-10 (פנימית)קו y=1295y=1295: הקיר הדרומי של פינת האוכל, מעל הדלתעמודים 17, 18תחתונה, משמשת גם משקוף

החלוקה לאזורים. קווי הקורות הצפון-דרומיים (ק-1, ק-2, ק-3, ק-4, ק-5) וקירות הממ"ד מחלקים את התקרה לרצועות מזרח-מערב. המפתחים נמדדים בין צירי הסמכים (מעט יותר מהמידות הנקיות 670 ו-500 שבתרשים 1ב, לצד הבטחון).

סכמההרצועה (בכיוון צפון-דרום)הסמכים, ממערב למזרחהמפתחים (ס"מ)
ס-1y=0..135y=0..135, אגף ההורים מצפון לקו הקיר הצפוניק-3, ק-4515
ס-2y=155..560y=155..560, חדר הרחצה, חדר השינה וחדר ההוריםקיר הממ"ד, ק-3, ק-4675, 515 (ממערב - תקרת הממ"ד)
ס-3y=580..710y=580..710, השירותים והמסדרוןק-5, ק-2, ק-3, ק-4400, 665, 515
ס-4y=710..1515y=710..1515, המטבח, פינת האוכל, הסלון ושתי המרפסותק-1, ק-2, ק-3, ק-4250, 665, 515

תקרת הממ"ד (מקשית, נתונה) צמודה למערב של ס-2, והצלעות של ס-2 רציפות אליה מעל הקיר המזרחי של הממ"ד.

מה מסרטטים בתרשים 1ב: את קווי הקורות עם שמותיהן (תחתונה - קו מלא כפול, סמויה - קו מקווקו כפול, עליונה - קו מלא עם הסימון "עליונה"), את גבולות ארבע הרצועות, ובכל רצועה את שם הסכמה, חץ מזרח-מערב ואת המפתחים.

תשובה: קורות פנימיות: ק-2 (x=410x=410, סמויה ובקיר הסלון תחתונה), ק-3 (x=1075x=1075, סמויה ובקיר המזרחי של הסלון תחתונה), ק-10 (תחתונה מעל דלת פינת האוכל). קורות היקפיות ראשיות: ק-1, ק-4, ק-5 (עליונות, בתוך המעקה); קורות קשר היקפיות ק-6 עד ק-9. סכמות התקרה: ס-1 (515), ס-2 (675, 515), ס-3 (400, 665, 515), ס-4 (250, 665, 515).

סעיף ד

תשובה:

תקרה: ס-1 - 515; ס-2 - (ממ"ד) 675, 515; ס-3 - 400, 665, 515; ס-4 - 250, 665, 515 ס"מ. ק-2: 130, 440, 365 (פינת הממ"ד, 7, 6, 5); ק-3: 115, 390, 190, 445, 130, 215 (8, 10, 12, 13, 16, 17, 19); ק-10: 510 (17, 18).

זה המשך של פתרון התכנון - פתרון תקין אחד.

מבוקש: לסרטט במחברת את הסכמות הסטטיות של התקרה ושל הקורות הפנימיות.

סכמות התקרה (רצועה ברוחב 1 מ' בכיוון מזרח-מערב; סמך מסומן במשולש מעל הקורה או הקיר, ושם הסמך מתחתיו):

1. ס-1: שדה אחד על שני סמכים פשוטים: ק-3 - 515 - ק-4.

2. ס-2: ממערב תקרת הממ"ד (קירות הממ"ד), ואחריה: קיר הממ"ד המזרחי - 675 - ק-3 - 515 - ק-4. בקיר הממ"ד מסמנים המשכיות (רתום בתקרת הממ"ד).

3. ס-3: ק-5 - 400 - ק-2 - 665 - ק-3 - 515 - ק-4. קורה רציפה על ארבעה סמכים.

4. ס-4: ק-1 - 250 - ק-2 - 665 - ק-3 - 515 - ק-4. קורה רציפה על ארבעה סמכים.

סכמות הקורות הפנימיות (המפתחים בין מרכזי העמודים, בס"מ):

1. ק-2: פינת הממ"ד (סמך על קיר הבטון) - 130 - עמוד 7 - 440 - עמוד 6 - 365 - עמוד 5. קורה רציפה על ארבעה סמכים.

2. ק-3: עמוד 8 - 115 - עמוד 10 - 390 - עמוד 12 - 190 - עמוד 13 - 445 - עמוד 16 - 130 - עמוד 17 - 215 - עמוד 19. קורה רציפה על שבעה סמכים.

3. ק-10: עמוד 17 - 510 - עמוד 18. קורה פשוטה; היא מקבילה לצלעות, נושאת את משקלה ואת קיר הבלוקים שמעליה עד התקרה, ומשמשת משקוף לדלת.

העומס על הקורות הראשיות (לשם הבנה): ק-2 ו-ק-3 נושאות את הצלעות משני צדיהן. רוחב העומס של ק-3 הוא בערך (665+515)/2≈590(665+515)/2\approx590 ס"מ, ושל ק-2 בערך (250+665)/2≈460(250+665)/2\approx460 ס"מ. לכן המפתחים של החלקים הסמויים שלהן הוגבלו לכ-4.4 מ'.

תשובה: תקרה: ס-1 - שדה פשוט 515; ס-2 - (ממ"ד) 675, 515; ס-3 - 400, 665, 515; ס-4 - 250, 665, 515. קורות פנימיות: ק-2 - 130, 440, 365 (פינת הממ"ד, עמודים 7, 6, 5); ק-3 - 115, 390, 190, 445, 130, 215 (עמודים 8, 10, 12, 13, 16, 17, 19); ק-10 - 510 (עמודים 17, 18).

סעיף ה

תשובה:

ק-1: עמודים 2-3-4, מפתחים 400, 365; ק-4: עמודים 9-11-14-15-18-20, מפתחים 260, 415, 295, 274, 221; ק-5: פינת הממ"ד - עמוד 1, מפתח 130 ס"מ.

זה המשך של פתרון התכנון - פתרון תקין אחד.

מבוקש: סכמות של הקורות ההיקפיות הראשיות בלבד, עם שם הקורה, שמות הסמכים והמפתחים.

מהן הקורות ההיקפיות הראשיות. הצלעות נמתחות מזרח-מערב, ולכן הקורות ההיקפיות שנושאות אותן הן הקורות שבצדי המערב והמזרח של התקרה: ק-1, ק-4 ו-ק-5. הקורות ההיקפיות הצפוניות והדרומיות (ק-6 עד ק-9) מקבילות לצלעות - הן קורות קשר ואינן נדרשות כאן.

הסכמות (המפתחים בין מרכזי העמודים, בס"מ):

1. ק-1 (קו x=160x=160): עמוד 2 - 400 - עמוד 3 - 365 - עמוד 4. קורה רציפה על שלושה סמכים. בין 3 ל-4 היא עוברת מעל המרפסת הפתוחה, וזה אפשרי כי היא עליונה (בתוך המעקה).

2. ק-4 (קו x=1590x=1590): עמוד 9 - 260 - עמוד 11 - 415 - עמוד 14 - 295 - עמוד 15 - 274 - עמוד 18 - 221 - עמוד 20. קורה רציפה על שישה סמכים.

3. ק-5 (קו x=10x=10): פינת הממ"ד (קיר בטון) - 130 - עמוד 1. קורה פשוטה.

תשובה: ק-1: עמודים 2, 3, 4, מפתחים 400 ו-365. ק-4: עמודים 9, 11, 14, 15, 18, 20, מפתחים 260, 415, 295, 274, 221. ק-5: פינת הממ"ד ועמוד 1, מפתח 130 ס"מ.

סעיף ו

תשובה:

L0,max=515L_{0,max}=515 ס"מ (ס-1), h≈515/18≈29⇒30h\approx515/18\approx29\Rightarrow30 ס"מ: בלוק 25 ס"מ, טבלה 5 ס"מ, צלעות 12 ס"מ כל 52 ס"מ.

מבוקש: הערכה של הגובה המינימלי של תקרת הצלעות, וחתך שלה.

השיטה. לכל שדה מחשבים מפתח שקיל L0=α⋅LL_0=\alpha\cdot L, ואת גובה תקרת הצלעות מעריכים לפי המפתח השקיל הגדול ביותר: h≈L0/18h\approx L_0/18. (הכלל הזה מתאים לבקרת הכפף של ת"י 466 בתקרת צלעות: בה h=L0/(k11k12)h=L_0/(k_{11}k_{12}), ובתקרת מגורים k11≈0.73k_{11}\approx0.73 ו-k12≈25k_{12}\approx25, כלומר h≈L0/18h\approx L_0/18.)

המקדם α\alpha: שדה על שני סמכים פשוטים - 1.0; שדה קצה שנמשך מצד אחד - 0.8; שדה שנמשך משני צדיו - 0.6.

סכמההשדהα\alphaL0L_0 (ס"מ)
ס-1515, פשוט1.0515
ס-2675, נמשך לתקרת הממ"ד ומעל ק-30.6405
ס-2515, נמשך מצד אחד0.8412
ס-3400, נמשך מצד אחד0.8320
ס-3, ס-4665, נמשך משני הצדדים0.6399
ס-3, ס-4515, נמשך מצד אחד0.8412
ס-4250, נמשך מצד אחד0.8200

הקובע: ס-1, הרצועה הצפונית של אגף ההורים, L0=515L_0=515 ס"מ (שם אין המשכיות, כי ממערב לק-3 אין תקרה).

h≈51518=28.6 ⇒ h=30h\approx\frac{515}{18}=28.6\ \Rightarrow\ h=30 ס"מ.

החתך (בניצב לצלעות): טבלה עליונה 5 ס"מ; צלעות ברוחב 12 ס"מ ובגובה 25 ס"מ; בין הצלעות בלוקי מילוי ברוחב 40 ס"מ ובגובה 25 ס"מ; המרחק בין צירי הצלעות 40+12=5240+12=52 ס"מ; הגובה הכולל 25+5=3025+5=30 ס"מ. בתחתית כל צלע שני מוטות של זיון ראשי, ובטבלה רשת. (מידות הבלוק אינן נתונות בשאלה; בחרנו את המידות המקובלות.)

תשובה: L0,max=515L_{0,max}=515 ס"מ (ס-1), h≈515/18≈29h\approx515/18\approx29, כלומר תקרת צלעות בגובה כ-30 ס"מ: בלוק 25, טבלה 5, צלע 12 כל 52 ס"מ.

סעיף ז

תשובה:

תקרת צלעות 35 ס"מ (בלוק 30 + טבלה 5; פן עליון +3.30+3.30, פן תחתון +2.95+2.95) בפינת האוכל ובמרפסת; מעל הדלת קורה ק-10 20/110, תחתיתה המשקוף העליון ב-+2.20+2.20; בשפה הדרומית קורה עליונה ק-8 20/145 עד המעקה ב-+4.40+4.40.

מבוקש: חתך 1-1 עם מידות ומפלסים, כולל מפלס המשקוף העליון של הדלת, כשגובה התקרה 35 ס"מ.

איפה עובר החתך. לפי סימוני החתך בתרשימים 1א ו-1ב, הקו עובר בכיוון צפון-דרום בערך ב-x≈1180x\approx1180, והמבט מזרחה. הוא מתחיל בתוך פינת האוכל, חוצה את הקיר הדרומי של פינת האוכל בדיוק בדלת הכפולה (הדלת בין x=1113x=1113 ל-x=1273x=1273), עובר במרפסת הכניסה ומסתיים בשפה הדרומית שלה.

הנתונים לחתך.

•פני התקרה +3.30+3.30 (תרשים 1ב), גובה התקרה 35 ס"מ, ולכן תחתית התקרה 3.30−0.35=+2.953.30-0.35=+2.95.

•פני המעקה +4.40+4.40, כלומר 110 ס"מ מעל פני התקרה.

•הדלת: ברוחב 160 ובגובה 220, עם UK=±0.00UK=\pm0.00 (מתחת למידה 160 בשרשרת). לכן המשקוף העליון במפלס +2.20+2.20.

•הצלעות נמתחות מזרח-מערב, והחתך צפון-דרום - הוא חותך את הצלעות לרוחבן.

מה מסרטטים, מצפון לדרום.

1. תקרת פינת האוכל: תקרת צלעות בגובה 35: טבלה עליונה 5 ס"מ, ומתחתיה חתכי צלעות ברוחב 12 ס"מ כל 52 ס"מ ובלוקים 40/30 ביניהן. פן עליון +3.30+3.30, פן תחתון +2.95+2.95.

2. הקורה ק-10 מעל הקיר הדרומי של פינת האוכל (y=1285..1305y=1285..1305): קורה תחתונה ברוחב 20 ס"מ, מפני התקרה +3.30+3.30 עד +2.20+2.20, כלומר 20/110. התחתית שלה היא המשקוף העליון של הדלת, +2.20+2.20. בחתך היא מופיעה כמלבן מלא (חתוכה לרוחבה), ומעליה הצלעות נגמרות ברצועת בטון מלאה.

3. מתחת לקורה: פתח הדלת. מסיימים את החתך קצת מתחת למשקוף, למשל ב-+2.00+2.00, בקו שבירה.

4. תקרת מרפסת הכניסה: אותה תקרת צלעות, 35 ס"מ, באורך 200 ס"מ נטו (מ-y=1305y=1305 עד y=1505y=1505).

5. הקורה ההיקפית ק-8 בשפה הדרומית (y=1505..1525y=1505..1525): קורה עליונה ברוחב 20 ס"מ, מתחתית התקרה +2.95+2.95 עד פני המעקה +4.40+4.40, כלומר 20/145. מעליה אין עוד דבר - המעקה הוא החלק העליון של הקורה.

המידות והמפלסים שרושמים: גובה התקרה 35 (בלוק 30 + טבלה 5), צלע 12 ובלוק 40, רוחב הקורות 20, הקורה ק-10 110 ס"מ, הקורה ק-8 145 ס"מ, גובה המעקה מעל התקרה 110, אורך המרפסת 220 (כולל הקורה); המפלסים +4.40+4.40, +3.30+3.30, +2.95+2.95, +2.20+2.20 (משקוף), ו-±0.00\pm0.00 (רצפה) אם החתך מגיע אליה.

תשובה: חתך צפון-דרום דרך הדלת הכפולה: תקרת צלעות 35 ס"מ (פן עליון +3.30+3.30, תחתון +2.95+2.95) בפינת האוכל ובמרפסת; מעל הדלת קורה ק-10 20/110 שתחתיתה המשקוף העליון ב-+2.20+2.20; בשפת המרפסת קורה עליונה ק-8 20/145 עד פני המעקה +4.40+4.40.

שאלה 2 · תקרת מרפאה מקשית: מפתח שקיל, כפף ופתח

בתרשים מספר 2א מסורטטת תוכנית תקרת קומת קרקע של מרפאה.

התקרה מקשית, חד־כיוונית, עובייה אחיד והיא נשענת על קורות יורדות.

תרשים מספר 2ב – עבור סעיף ד' בלבד.

העומס הקבוע (בנוסף למשקלה העצמי של התקרה) על כל חלקי התקרה הוא 3.53.5 ק"נ למ"ר (0.350.35 טון למ"ר).

העומס השימושי על כל חלקי התקרה הוא 1.51.5 ק"נ למ"ר (0.150.15 טון למ"ר).

סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי.

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יפחית ניקוד.

חשבו:

א.

סרטטו במחברת הבחינה את הסכמות הסטטיות של התקרה. סמנו את שמות הסכמות ואת כוון המתיחה של כל סכמה על תרשים מספר 2א.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את L0L_0 המקסימלי של התקרה וציינו איזה שדה קובע אותו.

חשבו את עובי התקרה משיקולי הכפף לפי ת"י 466.

(10 נקודות)
ג.

קורה ק-B נשענת על העמודים: 2, 6, 10, כמתואר בתרשים מספר 2א.

(1)

(4 נק') סרטטו במחברת הבחינה את הסכמה של קורה ק-B. הסכמה תכלול את שמות הסמכים, המפתחים ואת עומס השירות הפועל על כל אחד מהשדות של הקורה.

הוסיפו את משקלה העצמי של הקורה.

(ניתן להזניח עומס הזורם במקביל לציר הקורה).

(שימו לב! אין צורך לחשב את גובה הקורה משיקולי כפף).

(2)

(4 נק') היכן לדעתכם יתקבל המומנט החיובי הגדול ביותר לאורך הקורה? נמקו תשובתכם ללא חישוב.

(8 נקודות)

סעיף זה מתייחס לתרשים 2ב:

ד.

טרם ביצוע התקרה היזם מבקש לפרוץ בתקרה פתח בין העמודים 6-2-3-7, כמתואר בתרשים, מבלי לבצע חיזוקים לתקרה.

(1)

(3 נק') האם תאשרו לו? נמקו תשובתכם.

(2)

(3 נק') סמנו את שמות הסכמות שנוצרו עקב פריצת הפתח ואת כוון המתיחה של כל סכמה על תרשים מספר 2ב.

הציגו את הסכמות הסטטיות במחברת הבחינה. הסכמות יכללו את שמות הסכמות, שמות הסמכים ומפתחים.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

ס-1 (בין A ל-B): מתיחה מזרח-מערב, שדה פשוט ק-A - 400 - ק-B לכל אורך האזור (אין קורה בין העמודים 5 ו-6, ולכן בצפון-דרום המפתח 820). ס-2 (בין B ל-C): מתיחה צפון-דרום, זיז 100 - ק-D - 400 - ק-E - 400 - ק-F.

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר).

מבוקש: הסכמות הסטטיות של התקרה, שמותיהן וכיוון המתיחה.

קריאת תרשים 2א.

•הקורות A, B, C עוברות צפון-דרום לכל עומק התקרה, עד השפה הצפונית. בין A ל-B יש 400 ס"מ נקי, ובין B ל-C יש 850 ס"מ נקי.

•הקורה הצפונית (ק-D) עוברת מעמוד 1 עד עמוד 4, והקורה הדרומית (ק-F) מעמוד 9 עד עמוד 12. מצפון לק-D יש זיז של 100 ס"מ.

•הקורה ק-E מתחילה רק בעמוד 6 ונמשכת עד עמוד 8. בין עמוד 5 לעמוד 6 אין קורה - לכן באזור המערבי רשומה המידה 820: המרחק הנקי בין ק-D לק-F.

בחירת כיוון המתיחה. תקרה חד-כיוונית נמתחת בין שתי קורות מקבילות, בכיוון הקצר.

1. האזור המערבי (בין A ל-B): השדה 400/820. בכיוון מזרח-מערב המפתח 400 ס"מ (בין הקורות A ו-B), ובכיוון צפון-דרום 820 ס"מ, כי אין קורה באמצע. לכן המתיחה מזרח-מערב. כיוון שהקורות A ו-B ממשיכות עד השפה הצפונית, גם הרצועה של 100 ס"מ שמצפון לק-D נמתחת ביניהן.

2. האזור המזרחי (בין B ל-C): השדה 850/400. הכיוון הקצר צפון-דרום, בין הקורות D, E, F. מצפון לק-D התקרה ממשיכה כזיז של 100 ס"מ, והוא מאוזן על ידי השדה שמאחוריו.

הסכמות:

•ס-1 (בין A ל-B, מתיחה מזרח-מערב): שדה פשוט ק-A - 400 - ק-B.

•ס-2 (בין B ל-C, מתיחה צפון-דרום): זיז 100 - ק-D - 400 - ק-E - 400 - ק-F. קורה רציפה על שלושה סמכים עם זיז בצפון.

הסימון בתרשים 2א: באזור המערבי חץ דו-ראשי מזרח-מערב והשם ס-1; באזור המזרחי חץ דו-ראשי צפון-דרום והשם ס-2.

תשובה: ס-1 (בין A ל-B): מתיחה מזרח-מערב, שדה פשוט ק-A - 400 - ק-B. ס-2 (בין B ל-C): מתיחה צפון-דרום, זיז 100 - ק-D - 400 - ק-E - 400 - ק-F.

סעיף ב

תשובה:

L0,max=1.0⋅400=400L_{0,max}=1.0\cdot400=400 ס"מ, בשדה ס-1 (בין A ל-B); Fser=9.0 kN/m2F_{ser}=9.0\,\text{kN/m}^2 (0.90 t/m20.90\,\text{t/m}^2), k12=25.3k_{12}=25.3, h=400/25.3=15.8h=400/25.3=15.8 ס"מ, ולכן h=16h=16 ס"מ.

מבוקש: L0L_0 המקסימלי, השדה הקובע, ועובי התקרה משיקולי כפף לפי ת"י 466.

שלב 1: המפתחים השקילים. L0=α⋅LL_0=\alpha\cdot L, עם המפתחים שבתרשים.

השדההתנאים בקצוותα\alphaL0L_0 (ס"מ)
ס-1: A-B, 400שני סמכים פשוטים1.0400
ס-2: זיז 100זיז2.2220
ס-2: D-E, 400זיז מצד אחד, המשכיות מהצד השני0.7280
ס-2: E-F, 400המשכיות מעל E, סמך פשוט ב-F0.8320

L0,max=400L_{0,max}=400 ס"מ, והשדה הקובע הוא ס-1, השדה שבין הקורות A ו-B: זה שדה פשוט, בלי המשכיות ובלי זיז שמקטינים את המפתח השקיל.

שלב 2: העומס. העובי אחיד בכל התקרה. מניחים h=16h=16 ס"מ.

משקל עצמי: g=0.16⋅25=4.0 kN/m2g=0.16\cdot25=4.0\,\text{kN/m}^2.

Fser=4.0+3.5+1.5=9.0 kN/m2F_{ser}=4.0+3.5+1.5=9.0\,\text{kN/m}^2 (0.90 t/m20.90\,\text{t/m}^2).

שלב 3: המקדמים לפי ת"י 466 (בטון ב-30, אגרגט גירי):

k12=24.4⋅1Fser[t/m2]3=24.4⋅10.903=25.3k_{12}=24.4\cdot\sqrt[3]{\frac{1}{F_{ser}[\text{t/m}^2]}}=24.4\cdot\sqrt[3]{\frac{1}{0.90}}=25.3

(בבחינה קוראים את k12k_{12} מהטבלה שבתקן; הנוסחה נותנת את אותו ערך.)

בתקרה מקשית החתך מלבני, ולכן k11=1k_{11}=1.

שלב 4: העובי הדרוש.

h=L0k11⋅k12=4001⋅25.3=15.8h=\frac{L_0}{k_{11}\cdot k_{12}}=\frac{400}{1\cdot25.3}=15.8 ס"מ ≤16\le16 ס"מ - ההנחה מתאימה.

(בבדיקה עם h=15h=15 ס"מ: Fser=8.75 kN/m2F_{ser}=8.75\,\text{kN/m}^2, k12=25.5k_{12}=25.5, והדרוש 15.7 ס"מ - יותר מ-15. לכן 16 הוא העובי השלם הקטן שמתאים.)

תשובה: L0,max=1.0⋅400=400L_{0,max}=1.0\cdot400=400 ס"מ, בשדה ס-1 שבין A ל-B. Fser=9.0 kN/m2F_{ser}=9.0\,\text{kN/m}^2, k12=25.3k_{12}=25.3, h=400/25.3=15.8h=400/25.3=15.8 ס"מ, ולכן עובי התקרה 16 ס"מ.

סעיף ג

(1)
תשובה:

זיז 100 - עמוד 2 - 400 - עמוד 6 - 400 - עמוד 10; על הזיז ועל שני השדות עומס שירות אחיד q=18.0+2.7=20.7 kN/mq=18.0+2.7=20.7\,\text{kN/m} (2.07 t/m2.07\,\text{t/m}): מחצית ממפתח ס-1 (0.5⋅9.0⋅4.00.5\cdot9.0\cdot4.0) ומשקל הקורה מתחת לתקרה (0.2⋅0.54⋅250.2\cdot0.54\cdot25).

מבוקש: הסכמה של ק-B עם הסמכים, המפתחים ועומס השירות בכל שדה, כולל משקלה העצמי.

הגאומטריה. ק-B עוברת צפון-דרום בקו העמודים 2, 6, 10. העמודים 2, 6 ו-10 נמצאים בקווי הקורות D, E ו-F, והקורה ממשיכה מעמוד 2 צפונה עד שפת התקרה, כלומר יש לה זיז של 100 ס"מ. המפתחים הנקיים: 400 ס"מ בין עמוד 2 לעמוד 6, ו-400 ס"מ בין עמוד 6 לעמוד 10.

הסכמה: זיז 100 - עמוד 2 - 400 - עמוד 6 - 400 - עמוד 10. קורה רציפה על שלושה סמכים עם זיז בצפון.

העומס.

1. מהתקרה ס-1 (ממערב לקורה): היא נמתחת מזרח-מערב, בין A ל-B, כשדה פשוט של 4.0 מ'. כל אחת מהקורות מקבלת מחצית מהשדה. כיוון שס-1 נמשכת לכל אורך ק-B, כולל הרצועה שמעל הזיז, העומס פועל על הזיז ועל שני השדות:

q1=0.5⋅Fser⋅L=0.5⋅9.0⋅4.0=18.0 kN/mq_1=0.5\cdot F_{ser}\cdot L=0.5\cdot9.0\cdot4.0=18.0\,\text{kN/m} (1.80 t/m1.80\,\text{t/m}).

2. מהתקרה ס-2 (ממזרח לקורה): היא נמתחת צפון-דרום, במקביל לציר ק-B, והעומס שלה זורם אל הקורות D, E, F. לפי ההוראה בשאלה מזניחים אותו.

3. משקל עצמי של החלק של הקורה שמתחת לתקרה (את המשקל של החלק שבתוך התקרה כבר ספרנו בעומס התקרה):

g=0.20⋅(0.70−0.16)⋅25=2.7 kN/mg=0.20\cdot(0.70-0.16)\cdot25=2.7\,\text{kN/m} (0.27 t/m0.27\,\text{t/m}).

עומס השירות הכולל: q=18.0+2.7=20.7 kN/mq=18.0+2.7=20.7\,\text{kN/m} (2.07 t/m2.07\,\text{t/m}), אחיד על הזיז ועל כל אחד משני השדות.

תשובה: ק-B: זיז 100 ס"מ, שדה 400 ס"מ (עמודים 2-6) ושדה 400 ס"מ (עמודים 6-10). בכל שדה ובזיז עומס שירות 20.7 kN/m20.7\,\text{kN/m} (2.07 t/m2.07\,\text{t/m}): 18.018.0 מהתקרה ס-1 ו-2.72.7 משקל עצמי.

(2)
תשובה:

בשדה 6-10, בערך 1.5 מ' (≈0.4L\approx0.4L) מעמוד 10: זה שדה קצה עם סמך פשוט בעמוד 10, ואילו בשדה 2-6 הזיז וההמשכיות יוצרים מומנטים שליליים בשני הקצוות.

מבוקש: היכן המומנט החיובי הגדול ביותר בק-B, בלי חישוב.

הנימוק. שני השדות שווים (400 ס"מ) ונושאים אותו עומס, ולכן ההבדל ביניהם נובע רק מהקצוות.

1. בשדה 2-6 יש מומנט שלילי בשני הקצוות: בעמוד 2 מהזיז, ובעמוד 6 מההמשכיות. שני המומנטים השליליים מורידים את קו המומנטים, והמומנט החיובי בשדה קטן.

2. בשדה 6-10 הקצה בעמוד 10 הוא סמך פשוט (מומנט אפס), ורק בעמוד 6 יש מומנט שלילי. לכן המומנט החיובי בשדה הזה גדול יותר.

3. בשדה קצה כזה המומנט החיובי המקסימלי נמצא היכן שכוח הגזירה מתאפס - קרוב יותר לסמך הפשוט, בערך 0.4L0.4L ממנו.

(בדיקה בשיטת שלושת המומנטים, למי שרוצה, עם q=20.7 kN/mq=20.7\,\text{kN/m}: M2=−10.35M_2=-10.35, M6=−38.81 kN⋅mM_6=-38.81\,\text{kN}\cdot\text{m}; המומנט החיובי בשדה 2-6 כ-18.018.0, ובשדה 6-10 כ-24.3 kN⋅m24.3\,\text{kN}\cdot\text{m}, במרחק כ-1.53 מ' מעמוד 10.)

תשובה: בשדה 6-10 (שדה הקצה הדרומי), בערך 0.4L≈1.50.4L\approx1.5 מ' מעמוד 10: בשדה הזה הקצה בעמוד 10 פשוט, ואילו בשדה 2-6 שני הקצוות נתונים למומנטים שליליים (הזיז וההמשכיות).

סעיף ד

(1)
תשובה:

לא: הזיז שמצפון לק-D, לאורך הפתח, מאבד את השדה שמאזן אותו - המומנט שלו הופך לפיתול בקורה D, והזיון העליון שלו נחתך. (השדה E-F שמדרום לפתח הופך לפשוט, L0=400L_0=400 ס"מ - כמו ס-1, ולכן העובי 16 ס"מ עדיין מספיק.)

מבוקש: האם לאשר פתח בין העמודים 2-3-7-6 בלי חיזוק.

היכן הפתח. בתרשים 2ב הפתח תופס את השטח שבין הקורה D לקורה E, מהקורה B מזרחה עד קו העמודים 3-7, ברוחב 415 ס"מ. בקו 3-7 אין קורה.

מה קורה לתקרה. הפתח נמצא באזור המזרחי, ס-2, שנמתח צפון-דרום. הוא מבטל את השדה D-E ברוחב 415 ס"מ. בודקים את מה שנשאר סביבו:

1. הזיז שמצפון לפתח (100 ס"מ מצפון ל-D, ברוחב הפתח) מאבד את השדה שמאחוריו. זיז מקבל את שיווי המשקל שלו מהשדה הרציף שמאזן אותו, והזיון העליון שלו מעוגן בשדה הזה. בלי השדה, המומנט של הזיז עובר כפיתול לקורה D, שלא תוכננה לכך, והזיון העליון נחתך. זו הסיבה העיקרית לא לאשר.

2. השדה E-F שמדרום לפתח מאבד את ההמשכיות מעל הקורה E והופך לשדה פשוט: L0=1.0⋅400=400L_0=1.0\cdot400=400 ס"מ במקום 320. זה בדיוק המפתח השקיל של ס-1, שלפיו נקבע העובי, ולכן העובי 16 ס"מ עדיין עומד בבקרת הכפף (h=400/25.3=15.8h=400/25.3=15.8 ס"מ). אבל הזיון שלו תוכנן לשדה רציף: מעל E היה מומנט שלילי, ועכשיו המומנט החיובי בשדה גדל.

3. השפה של התקרה לאורך קו 3-7 מקבילה לכיוון המתיחה, ולכן היא שפה חופשית שאינה משנה את הסכמה של האזור שממזרח לפתח. בכל זאת, שפות הפתח ליד D ו-E הן שפות חופשיות שלא תוכננו (הזיון נחתך).

תשובה: לא לאשר בלי חיזוק: הזיז שמצפון לפתח מאבד את השדה שמאזן אותו ומעביר פיתול לקורה D, והזיון שתוכנן לתקרה רציפה נחתך. (בבקרת הכפף עצמה אין בעיה: השדה E-F הופך לפשוט, L0=400L_0=400 ס"מ, כמו ס-1.)

(2)
תשובה:

ס-1 (A-B) ללא שינוי: ק-A - 400 - ק-B (מזרח-מערב). ס-2 (קו 3-7 עד C) ללא שינוי: זיז 100 - D - 400 - E - 400 - F. ס-3 (מדרום לפתח): שדה פשוט E - 400 - F. ס-4 (מצפון לפתח): זיז 100 רתום בקורה D בלי שדה מאזן. ס-2, ס-3, ס-4 צפון-דרום.

מבוקש: הסכמות שנוצרות בעקבות הפתח, עם כיווני המתיחה, ותיאורן במחברת.

האזורים אחרי פריצת הפתח:

1. ס-1 - האזור שבין A ל-B, ללא שינוי: מתיחה מזרח-מערב, שדה פשוט ק-A - 400 - ק-B.

2. ס-2 - האזור שבין קו 3-7 ל-C (ברוחב 435 ס"מ), ללא שינוי: מתיחה צפון-דרום, זיז 100 - ק-D - 400 - ק-E - 400 - ק-F. השפה שלו לאורך הפתח מקבילה לכיוון המתיחה, ולכן היא שפה חופשית שאינה משנה את הסכמה.

3. ס-3 - מדרום לפתח, בין B לקו 3-7 (ברוחב 415 ס"מ): מתיחה צפון-דרום, שדה פשוט ק-E - 400 - ק-F. L0=400L_0=400 ס"מ.

4. ס-4 - מצפון לפתח, אותו רוחב: זיז של 100 ס"מ מהקורה D, בלי שדה מאחוריו - זיז רתום בקורה D (הרתימה תלויה בפיתול של D).

בתרשים 2ב מסמנים את ארבעת השמות ובכל אזור חץ בכיוון המתיחה שלו. במחברת מסרטטים את ארבע הסכמות עם שמות הסמכים (ק-A, ק-B, ק-D, ק-E, ק-F) והמפתחים.

תשובה: ס-1 (A-B): ק-A - 400 - ק-B, מזרח-מערב, ללא שינוי. ס-2 (קו 3-7 עד C): זיז 100 - D - 400 - E - 400 - F, ללא שינוי. ס-3 מדרום לפתח: שדה פשוט E - 400 - F. ס-4 מצפון לפתח: זיז 100 רתום ב-D בלי שדה מאחוריו. ס-2, ס-3 ו-ס-4 נמתחות צפון-דרום.

שאלה 3 · יציע פלדה: עמודים, קורות ראשיות ומשניות

בתרשים מספר 3 מסורטטת תוכנית של יציע במבנה מגורים.

היציע נסמך על קירות הבטון המסורטטים בתרשים.

רצפת היציע עשויה מלוחות עץ הנשענים על קורות פלדה. המרחק המרבי בין קורות הפלדה לא יעלה על 60 ס"מ. אין צורך לתכנן את לוחות העץ.

העומס הכולל לתכנון היציע (כולל משקלו העצמי והעומס השימושי על היציע) הוא 9 kN/m29\,\text{kN/m}^2 (900 kg/m2900\,\text{kg/m}^2).

מהלך המדרגות אינו נשען על היציע ואין להתחשב בו בפתרון השאלה.

המאמץ המותר: 140 MPa140\,\text{MPa} (1400 kg/cm21400\,\text{kg/cm}^2).

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יפחית ניקוד.

חשבו:

א.

מקמו על תרשים מס' 3 את מספר העמודים המינימלי הנדרש לקבלת סכמה סטטית יציבה עם שתי קורות ראשיות בלבד.

הקורות הראשיות יכולות להישען על קירות הבטון ועל העמודים בלבד.

העמודים עשויים R.H.S.80/80/5. עמודים מיותרים יפחיתו נקודות.

(2 נקודות)
ב.

על תרשים מספר 3 סרטטו קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות.

נמקו מדוע בחרתם בכיווני הקורות הראשיות ובכיווני הקורות המשניות בכל חלק של היציע.

(5 נקודות)
ג.

סרטטו במחברת הבחינה סכמה סטטית של הקורה המשנית העמוסה ביותר, עם המפתח השקיל הגדול ביותר. נמקו את בחירתכם בקורה.

הסכמה תכלול את שם הקורה, שמות הסמכים, מפתח הקורה והעומס הפועל עליה.

(שימו לב! אתם נדרשים לשרטט סכמה סטטית של קורה משנית אחת בלבד, מבלי לבחור פרופיל עבורה)

(4 נקודות)
ד.

בהנחה שכל הקורות המשניות של הגלריה נושאות לכל אורכן את אותו העומס שחישבתם בסעיף ג', סרטטו במחברת הבחינה סכמה סטטית של קורה ראשית אחת בלבד לבחירתכם.

הסכמה תכלול את שם הקורה, שמות הסמכים, עומסים ומפתח הקורה.

(שימו לב! אתם נדרשים לשרטט סכמה סטטית של קורה ראשית אחת בלבד מבלי לבחור פרופיל עבורה)

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

שני עמודים R.H.S. 80/80/5: ע1 ב-(600,360)(600,360) - הפינה הפנימית בראש המדרגות, וע2 ב-(600,720)(600,720) - הפינה הדרום-מזרחית לצד המדרגות (ס"מ מהפן הפנימי של הקיר המערבי ושל הקיר הצפוני).

פתרון ביחידות החדשות (ק"נ, מטר); המידות בס"מ.

שאלת תכנון. כל פתרון מתקבל אם יש בו שתי קורות ראשיות בלבד, כל אחת נשענת רק על קירות הבטון ועל עמודים, כל קורה משנית נשענת על קיר או על קורה ראשית (או ממשיכה כזיז מעליה עם שדה שמאזן אותה), העמודים אינם חוסמים את המדרגות, ומספר העמודים מינימלי.

מבוקש: מספר העמודים המינימלי לסכמה יציבה עם שתי קורות ראשיות.

קריאת תרשים 3 (xx מזרחה מהפן הפנימי של הקיר המערבי, yy דרומה מהפן הפנימי של הקיר הצפוני):

•קירות בטון בצפון (לכל הרוחב) ובמערב (עד מעבר ל-y=720y=720).

•החלק הצפוני של היציע: x=0..720x=0..720, y=0..360y=0..360; השפה המזרחית x=720x=720 חופשית.

•החלק הדרומי: x=0..600x=0..600, y=360..720y=360..720; ממזרח לו המדרגות (x=600..720x=600..720), שעולות עד y=360y=360.

•בליטה דרומית: x=120..480x=120..480, y=720..840y=720..840.

החשיבה. הנקודות הרחוקות מהקירות הן השפה המזרחית (x=600x=600 עד 720) והשפה הדרומית (y=720y=720 עד 840). קורה משנית צריכה סמך בשני קצותיה, ולכן צריך שתי קורות ראשיות מזרח-מערב, אחת ב-y=360y=360 ואחת ב-y=720y=720, שכל אחת נשענת על הקיר המערבי ובקצה המזרחי על עמוד.

המיקום:

1. עמוד ע1 בנקודה (600,360)(600,360) - הפינה הפנימית של היציע, בראש המדרגות, מחוץ לרוחב המהלך.

2. עמוד ע2 בנקודה (600,720)(600,720) - הפינה הדרום-מזרחית של החלק הדרומי, לצד המדרגות.

שני העמודים R.H.S. 80/80/5, צמודים לשפה המערבית של המדרגות, ולכן אינם חוסמים אותן.

למה עמוד אחד לא מספיק. עם עמוד אחד, שתי הקורות הראשיות חייבות להיפגש בו (קורה ראשית אינה נשענת על קורה ראשית). למשל עמוד ב-(600,720)(600,720), קורה אחת לאורך x=600x=600 מהקיר הצפוני והשנייה לאורך y=720y=720 מהקיר המערבי. אז הקורות המשניות בחלק הצפוני-מזרחי (x=600..720x=600..720) צריכות להיות זיז מזרח-מערב מעבר לקורה שב-x=600x=600, ואילו הבליטה (y=720..840y=720..840) צריכה קורות משניות צפון-דרום שיוצאות כזיז מהקורה שב-y=720y=720, בלי שדה שמאזן אותן. שני כיווני הקורות המשניות מתנגשים, והזיזים בבליטה היו מעבירים פיתול לקורה ראשית. לכן אין סכמה תקינה עם פחות משני עמודים.

תשובה: שני עמודים: ע1 ב-(600,360)(600,360) וע2 ב-(600,720)(600,720), בשפה המערבית של המדרגות. עליהם ועל הקיר המערבי נשענות שתי הקורות הראשיות (סעיף ב).

סעיף ב

תשובה:

ק.ר.1 ב-y=360y=360: קיר מערבי - ע1 (6.0 מ') וזיז 1.2 מ'; ק.ר.2 ב-y=720y=720: קיר מערבי - ע2 (6.0 מ'). משניות צפון-דרום כל 60 ס"מ, מפתח 3.6 מ' (קיר צפוני - ק.ר.1, ק.ר.1 - ק.ר.2), ובבליטה זיז 1.2 מ' מעבר לק.ר.2 - כי זה הכיוון הקצר.

זה המשך של התכנון מסעיף א - פתרון תקין אחד.

הקורות הראשיות (מזרח-מערב).

1. ק.ר.1 לאורך y=360y=360: מהקיר המערבי (A) אל ע1 (B), מפתח 6.0 מ', וממשיכה כזיז של 1.2 מ' עד השפה x=720x=720.

2. ק.ר.2 לאורך y=720y=720: מהקיר המערבי (A) אל ע2 (B), מפתח 6.0 מ'.

הקורות המשניות (צפון-דרום), כל 60 ס"מ לכל היותר:

1. בחלק הצפוני (y=0..360y=0..360): מהקיר הצפוני אל ק.ר.1, מפתח 3.6 מ', ב-x=60,120,...,720x=60, 120, ..., 720 (12 קורות). הקורות ב-x=660x=660 ו-720720 נשענות על הזיז של ק.ר.1.

2. בחלק הדרומי (y=360..720y=360..720): מק.ר.1 אל ק.ר.2, מפתח 3.6 מ', ב-x=60,120,...,600x=60, 120, ..., 600 (10 קורות).

3. בבליטה: הקורות ב-x=120,180,...,480x=120, 180, ..., 480 (7 קורות) ממשיכות דרומה מעבר לק.ר.2 כזיז של 1.2 מ', עד y=840y=840. כל זיז מאוזן על ידי השדה של 3.6 מ' שמאחוריו.

4. ליד הקיר המערבי, לוחות העץ נשענים על זווית פלדה מעוגנת לקיר.

הנימוק לכיוונים.

•הקורות המשניות צפון-דרום, כי בכיוון הזה המפתח הקצר: 3.6 מ', לעומת 6.0 מ' במזרח-מערב. כך גם הבליטה הדרומית נישאת בזיזים קצרים של אותן קורות, בלי קורות נוספות.

•הקורות הראשיות מזרח-מערב, בניצב למשניות, ונשענות על הקיר המערבי ועל העמודים. ק.ר.1 מחלקת את היציע לשני שדות שווים של 3.6 מ', וק.ר.2 נמצאת בשפה הדרומית ונושאת גם את הבליטה.

•כל הקורות באותו מפלס עליון: המשניות מתחברות לדופן של הראשיות.

תשובה: ראשיות: ק.ר.1 ב-y=360y=360 (קיר מערבי - ע1, 6.0 מ', וזיז 1.2 מ') וק.ר.2 ב-y=720y=720 (קיר מערבי - ע2, 6.0 מ'). משניות צפון-דרום כל 60 ס"מ: בצפון מהקיר הצפוני אל ק.ר.1, בדרום מק.ר.1 אל ק.ר.2 (3.6 מ'), ובבליטה ממשיכות כזיז של 1.2 מ'. כך המשניות במפתח הקצר.

סעיף ג

תשובה:

ק.מ.1: קורה פשוטה, A - הקיר הצפוני, B - ק.ר.1, L=3.6 mL=3.6\,\text{m}, q=9⋅0.6=5.4 kN/mq=9\cdot0.6=5.4\,\text{kN/m} (540 kg/m540\,\text{kg/m}), L0=360L_0=360 ס"מ, R=9.72 kNR=9.72\,\text{kN}, Mmax=8.75 kN⋅mM_{max}=8.75\,\text{kN}\cdot\text{m}.

מבוקש: סכמה של הקורה המשנית העמוסה ביותר עם המפתח השקיל הגדול ביותר, ונימוק לבחירה.

העומס על קורה משנית. המרחק בין הקורות 0.6 מ', ולכן רוחב העומס 0.6 מ':

q=9⋅0.6=5.4 kN/mq=9\cdot0.6=5.4\,\text{kN/m} (540 kg/m540\,\text{kg/m}).

השוואה בין סוגי הקורות המשניות.

1. קורה רגילה, פשוטה, מפתח 3.6 מ': L0=1.0⋅360=360L_0=1.0\cdot360=360 ס"מ; Mmax=qL28=5.4⋅3.628=8.75 kN⋅mM_{max}=\frac{qL^2}{8}=\frac{5.4\cdot3.6^2}{8}=8.75\,\text{kN}\cdot\text{m}.

2. קורה בבליטה, 3.6 מ' וזיז 1.2 מ': בשדה L0=0.9⋅360=324L_0=0.9\cdot360=324 ס"מ, ובזיז L0=2.2⋅120=264L_0=2.2\cdot120=264 ס"מ. הזיז מקטין את המומנט בשדה: Mmax+=6.91 kN⋅mM_{max}^{+}=6.91\,\text{kN}\cdot\text{m}, ומעל הסמך M=−5.4⋅1.222=−3.89 kN⋅mM=-\frac{5.4\cdot1.2^2}{2}=-3.89\,\text{kN}\cdot\text{m}.

לכן הקורה הקובעת היא קורה משנית רגילה ברוחב עומס מלא של 0.6 מ': המפתח השקיל שלה הגדול ביותר (360 ס"מ) והמומנט שלה הגדול ביותר. בוחרים קורה בחלק הצפוני, למשל ב-x=300x=300.

הסכמה: ק.מ.1 - קורה פשוטה על שני סמכים: A - הקיר הצפוני, B - ק.ר.1. מפתח L=3.6 mL=3.6\,\text{m}. עומס מפורס אחיד q=5.4 kN/mq=5.4\,\text{kN/m} (540 kg/m540\,\text{kg/m}).

התגובות: RA=RB=5.4⋅3.62=9.72 kNR_A=R_B=\frac{5.4\cdot3.6}{2}=9.72\,\text{kN} (972 kg972\,\text{kg}).

תשובה: ק.מ.1 בחלק הצפוני: קורה פשוטה בין הקיר הצפוני (A) לק.ר.1 (B), L=3.6 mL=3.6\,\text{m}, q=5.4 kN/mq=5.4\,\text{kN/m} (540 kg/m540\,\text{kg/m}); L0=360L_0=360 ס"מ ו-Mmax=8.75 kN⋅mM_{max}=8.75\,\text{kN}\cdot\text{m} - הגדולים מבין הקורות המשניות.

סעיף ד

תשובה:

ק.ר.2: קורה פשוטה, A - קיר מערבי, B - ע2, L=6.0 mL=6.0\,\text{m}; כוחות כל 0.6 מ': 9.72 kN9.72\,\text{kN} (972 kg972\,\text{kg}) ב-x=0.6,5.4,6.0x=0.6, 5.4, 6.0 מ' ו-17.28 kN17.28\,\text{kN} (1728 kg1728\,\text{kg}) ב-x=1.2x=1.2 עד 4.84.8 מ'; RA=70.2R_A=70.2, RB=79.9 kNR_B=79.9\,\text{kN}.

מבוקש: סכמה של קורה ראשית אחת, כשכל הקורות המשניות נושאות q=5.4 kN/mq=5.4\,\text{kN/m} לכל אורכן.

בוחרים את ק.ר.2 (לאורך y=720y=720).

הסכמה: קורה פשוטה על שני סמכים: A - הקיר המערבי, B - העמוד ע2. מפתח L=6.0 mL=6.0\,\text{m}.

העומסים: התגובות של הקורות המשניות, כל 0.6 מ':

1. קורה משנית בלי זיז (ב-x=0.6x=0.6, 5.45.4 ו-6.06.0 מ'): פשוטה 3.6 מ', R=5.4⋅3.62=9.72 kNR=\frac{5.4\cdot3.6}{2}=9.72\,\text{kN} (972 kg972\,\text{kg}).

2. קורה משנית עם זיז (ב-x=1.2,1.8,...,4.8x=1.2, 1.8, ..., 4.8 מ', שבע קורות): שדה 3.6 מ' וזיז 1.2 מ'. התגובה על ק.ר.2 ממשוואת מומנטים סביב ק.ר.1:

R=q(L+a)22L=5.4⋅4.822⋅3.6=17.28 kNR=\frac{q(L+a)^2}{2L}=\frac{5.4\cdot4.8^2}{2\cdot3.6}=17.28\,\text{kN} (1728 kg1728\,\text{kg}).

3. הכוח ב-x=6.0x=6.0 מ' נמצא מעל העמוד ועובר ישר אליו.

התגובות בסמכי ק.ר.2 (להשלמה):

ΣP=3⋅9.72+7⋅17.28=150.12 kN\Sigma P=3\cdot9.72+7\cdot17.28=150.12\,\text{kN}

ΣMA=0: RB⋅6.0=9.72⋅(0.6+5.4+6.0)+17.28⋅(1.2+1.8+2.4+3.0+3.6+4.2+4.8) ⇒ RB=79.92 kN\Sigma M_A=0:\ R_B\cdot6.0=9.72\cdot(0.6+5.4+6.0)+17.28\cdot(1.2+1.8+2.4+3.0+3.6+4.2+4.8)\ \Rightarrow\ R_B=79.92\,\text{kN}

RA=150.12−79.92=70.20 kNR_A=150.12-79.92=70.20\,\text{kN}

המומנט המקסימלי באמצע המפתח: Mmax=125.06 kN⋅mM_{max}=125.06\,\text{kN}\cdot\text{m}.

תשובה: ק.ר.2: קורה פשוטה, A - הקיר המערבי, B - ע2, L=6.0 mL=6.0\,\text{m}. עליה כוחות מרוכזים כל 0.6 מ': 9.72 kN9.72\,\text{kN} ב-x=0.6x=0.6, 5.45.4, 6.06.0 מ', ו-17.28 kN17.28\,\text{kN} ב-x=1.2x=1.2 עד 4.84.8 מ' (הקורות עם הזיז); RA=70.2R_A=70.2, RB=79.9 kNR_B=79.9\,\text{kN}.

שאלה 4 · קורה עם זיז: מיקום עומסים, מומנטים וחומר

בתרשים מספר 4 מסורטטת קורת פלדה.

על הקורה פועלים שני סוגי עומסים: עומס מפורש מחולק שווה FF, ועומס מרוכז PP. העומסים FF ו-PP פועלים כלפי מטה.

במהלך השאלה תידרשו להחליט היכן למקם את העומס PP.

בכל אחד מהסעיפים - ללא נימוק לא יינתן ניקוד.

עבור סעיפים א', ב':

נתון שלאורך כל הקורה פועל עומס מפורש FF:

א.

היכן צריך להיות העומס PP כדי שיתקבל מומנט שלילי מקסימלי בקורה?

יש לסרטט את סכמת הקורה במחברת ולהציג את מיקום העומס באמצעות המרחק מסמך AA.

(2 נקודות)
ב.

היכן צריך להיות העומס PP כדי שיתקבל מומנט חיובי מקסימלי בקורה?

יש לסרטט את סכמת הקורה במחברת ולהציג את מיקום העומס באמצעות המרחק מסמך AA.

(3 נקודות)
ג.

בהינתן שהעומס PP פועל על הקורה בנקודה CC והעומס FF פועל על הזיז בלבד.

(בשדה ABAB אין בכלל עומס). (ראה תרשים מספר 4א)

כדי שיתקבל בקורה מומנט שלילי מינימלי, האם העומס FF צריך להיות מקסימלי, מינימלי או שגודלו אינו משפיע? ציין היכן יש מתיחה והיכן יש לחיצה לאורך הקורה.

(3 נקודות)
ד.

בהינתן שהעומס PP פועל על הקורה בנקודה CC, והעומס FF לא פועל על הקורה.

(בשדה ABAB אין בכלל עומס). (ראה תרשים מספר 4ב):

מה לדעתך צריך להיות גודלו של הכוח PP כדי שתתקבל ריאקציה שלילית מקסימלית בסמך AA?

האם העומס PP צריך להיות מקסימלי, מינימלי או שגודלו לא משפיע?

(3 נקודות)
ה.

מהנדס בוחן אם לתכנן את הקורה שבתרשים מספר 4 מפלדה או מעץ, כשמידות הקורה זהות.

יש לבדוק את השפעת החומר על תפקוד הקורה:

(1)

(2 נק') האם סוג החומר שממנו עשויה הקורה משפיע על גודל מומנט האינרצייה? אם כן, איזה חומר יגרום לכך שמומנט האינרצייה בקורה יהיה גדול יותר - פלדה או עץ?

(2)

(2 נק') האם יהיה הבדל במאמץ שיתקבל בקורה בהתאם לחומר ממנו היא עשויה?

אם כן, באיזה חומר של הקורה יתקבל מאמץ גדול יותר?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

בקצה הזיז C, במרחק L1+L2L_1+L_2 מ-A: MB=−(FL222+PL2)M_B=-\left(\frac{FL_2^2}{2}+PL_2\right) - זרוע מקסימלית של PP סביב B.

מבוקש: מיקום PP שנותן את המומנט השלילי המקסימלי, כשעל כל הקורה פועל FF.

מאיפה בא מומנט שלילי. בקורה על סמכים פשוטים עם זיז, המומנט השלילי מתקבל מעל הסמך B, מהעומסים שעל הזיז. כוח בשדה AB יוצר רק מומנט חיובי בשדה.

המומנט בסמך B (מחשבים מצד הזיז): אם PP פועל על הזיז במרחק cc מ-B,

MB=−(FL222+P⋅c)M_B=-\left(\frac{F L_2^2}{2}+P\cdot c\right)

הגודל גדל עם cc, ולכן הוא מקסימלי כש-c=L2c=L_2, כלומר כש-PP בקצה הזיז.

הסכמה במחברת: A (גלגלת) - L1L_1 - B (סמך קבוע) - L2L_2 - C; FF על כל האורך, PP בנקודה C.

תשובה: PP בקצה הזיז, בנקודה C, במרחק L1+L2L_1+L_2 מסמך A. אז MB=−(FL222+PL2)M_B=-\left(\frac{F L_2^2}{2}+P L_2\right), הערך השלילי הגדול ביותר.

סעיף ב

תשובה:

באמצע השדה AB בקירוב, a≈L1/2a\approx L_1/2 מ-A; בדיוק a=L12−FL222(FL1+2P)a=\frac{L_1}{2}-\frac{FL_2^2}{2(FL_1+2P)} - מעט לכיוון A בגלל המומנט השלילי של הזיז.

מבוקש: מיקום PP שנותן את המומנט החיובי המקסימלי, כש-FF פועל על כל הקורה.

הרעיון. מומנט חיובי מתקבל בשדה AB. כוח מרוכז בקורה פשוטה יוצר את המומנט הגדול ביותר כשהוא באמצע המפתח (PL/4PL/4). לכן PP צריך להיות בשדה AB, באמצע המפתח בקירוב.

דיוק קטן בגלל הזיז. העומס FF על הזיז יוצר ב-B מומנט שלילי −FL22/2-FL_2^2/2, שמטה את קו המומנטים בשדה כלפי מטה, יותר ליד B. לכן המיקום המדויק זז מעט לכיוון A. כשמציבים PP במרחק aa מ-A, המומנט מתחת ל-PP:

M(a)=a[FL12−FL222L1+P(L1−a)L1]−Fa22M(a)=a\left[\frac{FL_1}{2}-\frac{FL_2^2}{2L_1}+\frac{P(L_1-a)}{L_1}\right]-\frac{Fa^2}{2}

גוזרים ומשווים לאפס:

a=L12−FL222(FL1+2P)a=\frac{L_1}{2}-\frac{F L_2^2}{2(FL_1+2P)}

כש-L2L_2 קטן ביחס ל-L1L_1, התיקון קטן, ו-a≈L1/2a\approx L_1/2.

הסכמה במחברת: A - L1L_1 - B - L2L_2 - C; FF על כל האורך, PP באמצע AB.

תשובה: בשדה AB, בערך באמצע המפתח: a≈L1/2a\approx L_1/2 מ-A. בדיוק: a=L12−FL222(FL1+2P)a=\frac{L_1}{2}-\frac{FL_2^2}{2(FL_1+2P)}, כלומר מעט לכיוון A בגלל המומנט השלילי שהזיז יוצר ב-B.

סעיף ג

תשובה:

FF מינימלי: MB=−(PL2+FL222)M_B=-\left(PL_2+\frac{FL_2^2}{2}\right) גדל עם FF. המומנט שלילי לכל אורך הקורה - מתיחה בפן העליון ולחיצה בפן התחתון, מקסימום מעל B.

מבוקש: האם FF (על הזיז בלבד) צריך להיות מקסימלי, מינימלי או לא משפיע, כדי שהמומנט השלילי יהיה מינימלי; והיכן מתיחה ולחיצה.

המומנט. בשדה AB אין עומס, ולכן המומנט בו משתנה קווית מאפס ב-A עד MBM_B ב-B. ב-B:

MB=−(PL2+FL222)M_B=-\left(P L_2+\frac{F L_2^2}{2}\right)

שני האיברים מאותו סימן: FF רק מגדיל את המומנט השלילי. כדי שהמומנט השלילי יהיה מינימלי - FF צריך להיות מינימלי (בגבול - אפס).

מתיחה ולחיצה. המומנט שלילי לכל אורך הקורה: מאפס ב-A עד מקסימום ב-B, וחזרה לאפס ב-C. במומנט שלילי הקורה מתכופפת כשהקעירות כלפי מטה, ולכן:

•מתיחה בסיבים העליונים, לכל אורך הקורה (AB ו-BC);

•לחיצה בסיבים התחתונים, לכל אורך הקורה.

המאמצים הגדולים ביותר מעל הסמך B.

תשובה: FF מינימלי, כי MB=−(PL2+FL22/2)M_B=-(PL_2+FL_2^2/2) גדל בערכו המוחלט עם FF. בכל הקורה המומנט שלילי: מתיחה בפן העליון ולחיצה בפן התחתון, והמקסימום מעל B.

סעיף ד

תשובה:

PP מקסימלי: RA=−PL2L1R_A=-\frac{PL_2}{L_1} (כלפי מטה) גדלה ביחס ישר ל-PP.

מבוקש: איך גודל PP (בנקודה C, בלי FF) משפיע על הריאקציה השלילית ב-A.

חישוב התגובה - משוואת מומנטים סביב B:

ΣMB=0: RA⋅L1+P⋅L2=0 ⇒ RA=−PL2L1\Sigma M_B=0:\ R_A\cdot L_1+P\cdot L_2=0\ \Rightarrow\ R_A=-\frac{P L_2}{L_1}

הסימן השלילי: התגובה ב-A פועלת כלפי מטה - הזיז מרים את הקצה A, והסמך צריך להחזיק אותו למטה (לכן סמך הגלגלת חייב להיות מעוגן נגד הרמה). ובסמך B: RB=P(L1+L2)L1R_B=\frac{P(L_1+L_2)}{L_1} כלפי מעלה.

ההשפעה של PP. RAR_A פרופורציונית ל-PP. ככל ש-PP גדול יותר, הריאקציה השלילית ב-A גדולה יותר.

תשובה: PP מקסימלי: RA=−PL2L1R_A=-\frac{PL_2}{L_1} (כלפי מטה) גדלה ביחס ישר ל-PP.

סעיף ה

(1)
תשובה:

לא: II תלוי רק בגאומטריה של החתך (למשל bh3/12bh^3/12), ולכן הוא זהה בפלדה ובעץ; החומר משנה רק את EE, כלומר את הקשיחות EIEI ואת השקיעה.

מבוקש: האם החומר משפיע על מומנט האינרציה.

מומנט האינרציה הוא תכונה גאומטרית של החתך בלבד: I=∫y2 dAI=\int y^2\,dA, ולמשל במלבן I=bh312I=\frac{bh^3}{12}. הוא תלוי רק בצורה ובמידות של החתך, לא בחומר.

החומר נכנס דרך מודול האלסטיות EE (פלדה בערך 210,000 MPa210{,}000\,\text{MPa}, עץ בערך 10,000 MPa10{,}000\,\text{MPa}), והוא משנה את הקשיחות EIEI ואת השקיעה - אבל לא את II.

תשובה: לא. במידות זהות מומנט האינרציה זהה בפלדה ובעץ; החומר משפיע רק על הקשיחות EIEI ועל השקיעה.

(2)
תשובה:

לא, תחת אותם עומסים: σ=M/W\sigma=M/W, ו-MM (קורה מסוימת סטטית) ו-WW אינם תלויים בחומר. רק אם מוסיפים משקל עצמי - בקורת הפלדה הכבדה המאמץ גדול יותר.

מבוקש: האם המאמץ בקורה תלוי בחומר.

המאמץ בכפיפה: σ=MW\sigma=\frac{M}{W}, עם W=IymaxW=\frac{I}{y_{max}}.

1. הקורה מסוימת סטטית, ולכן המומנטים נקבעים ממשוואות שיווי משקל בלבד, בלי קשר לחומר.

2. WW הוא תכונה גאומטרית, זהה בשתי הקורות (סעיף 1).

לכן תחת אותם עומסים חיצוניים המאמץ זהה.

ההבדל היחיד - המשקל העצמי. אם מוסיפים את משקל הקורה, קורת פלדה (כ-78.5 kN/m378.5\,\text{kN/m}^3) כבדה פי 10 עד 15 מקורת עץ (כ-55 עד 6 kN/m36\,\text{kN/m}^3). אז המומנט בקורת הפלדה גדול יותר, והמאמץ בה גדול יותר. (ההבדל במאמץ המותר - פלדה חזקה בהרבה - הוא שאלה של עמידות, לא של המאמץ שמתקבל.)

תשובה: לא, תחת אותם עומסים: σ=M/W\sigma=M/W, והמומנט (קורה מסוימת סטטית) והתנגודת WW אינם תלויים בחומר. אם מביאים בחשבון משקל עצמי - המאמץ בקורת הפלדה גדול יותר, כי היא כבדה יותר.

שאלה 5 · מסבך: מתיחה ולחיצה, ריאקציות ויציבות

בתרשים מספר 5 מסורטט מסבך מישורי, המוחזק בניצב למישורו

(המידות והכוחות הפועלים על המסבך מסומנים באותיות).

בכל הסעיפים – ללא נימוק לא יינתן ניקוד.

ענו על השאלות הבאות:

א.

בהינתן הכוחות הפועלים על המסבך, נתחו את הכוחות במוטות וקבעו ללא חישוב אם המוטות הבאים הם במתיחה או בלחיצה: 7, 1, 2, 13, 5, 8.

(6 נקודות)
ב.

אם שני הסמכים של המסבך הם מסוג "סמך קבוע", האם לדעתך יחול שינוי בגודל הריאקציות? נמק תשובתך.

(2 נקודות)
ג.

הצג סכמה סטטית של קורה מבטון השקולה לקורת המסבך הנתונה בתרשים מספר 5.

הסכמה השקולה תכלול סמכים, מפתחים ועומסים אנכיים.

(2 נקודות)

סעיף זה מתייחס לתרשים 5א:

ד.

בהינתן שעל המסבך פועלים רק הכוחות האנכיים, מה השינוי שחל במצב המוטות בצמתים BB, HH ו-II?

(3 נקודות)

סעיף זה מתייחס לתרשים 5ב:

ה.

המתכנן החליט להוסיף את מוט 16 למסבך הנתון.

האם לדעתך המסבך יציב?

האם המסבך מסוים סטטית או בלתי מסוים סטטית?

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

מתיחה: 7, 2, 5. לחיצה: 13, 1, 8.

מבוקש: מתיחה או לחיצה במוטות 7, 1, 2, 13, 5, 8, בלי חישוב.

הגאומטריה (תרשים 5): הצמתים התחתונים C, A, D, B במרחקים aa זה מזה; E, F, G בגובה hh מעל A, D, B; H ו-I בגובה 2h2h מעל A ו-B. A סמך קבוע, B גלגלת. העומסים: PP כלפי מטה ב-C, H, F, I; PP שמאלה ב-H; PP ימינה ב-I וב-B. מסמנים α\alpha - הזווית של המוט האלכסוני עם האופק: tan⁡α=h/a\tan\alpha=h/a. כוח חיובי - מתיחה.

עוברים בין צמתים שבהם רק שני מוטות לא ידועים, ומשתמשים בשיווי משקל של כוחות בכל צומת.

צומת C (מוטות 7 ו-13, כוח PP כלפי מטה):

•מוט 13 אופקי, ולכן רק מוט 7 יכול לאזן את PP האנכי. הוא צריך למשוך את C כלפי מעלה, לכיוון E - מוט 7 במתיחה.

•המוט 7 מושך את C גם ימינה. כדי לאזן, מוט 13 צריך לדחוף את C שמאלה - מוט 13 בלחיצה.

צומת H (מוטות 1 ו-2, כוחות PP כלפי מטה ו-PP שמאלה):

•מוט 1 אנכי, ולכן רק מוט 2 יכול לאזן את PP האופקי. הוא צריך למשוך את H ימינה, לכיוון F - מוט 2 במתיחה.

•מוט 2 מושך את H גם כלפי מטה, ובנוסף פועל PP כלפי מטה. מוט 1 צריך לדחוף את H כלפי מעלה - מוט 1 בלחיצה.

צומת E (מוטות 1, 7, 5, 8; מוטות 1 ו-7 כבר ידועים):

•מוט 7 (במתיחה) מושך את E שמאלה ולמטה, לכיוון C; מוט 1 (בלחיצה) דוחף את E כלפי מטה.

•אופקית: רק מוט 5 יכול לאזן את המשיכה שמאלה. הוא מושך את E ימינה - מוט 5 במתיחה.

•אנכית: שני כוחות כלפי מטה, ורק מוט 8 יכול לאזן. הוא דוחף את E כלפי מעלה - מוט 8 בלחיצה.

(בגדלים: N7=Psin⁡αN_7=\frac{P}{\sin\alpha}, N13=−PahN_{13}=-P\frac{a}{h}, N2=Pcos⁡αN_2=\frac{P}{\cos\alpha}, N1=−P(1+ha)N_1=-P\left(1+\frac{h}{a}\right), N5=PahN_5=P\frac{a}{h}, N8=−P(2+ha)N_8=-P\left(2+\frac{h}{a}\right). הסימנים אינם תלויים ב-aa וב-hh.)

תשובה: מתיחה - מוטות 7, 2, 5. לחיצה - מוטות 13, 1, 8.

סעיף ב

תשובה:

כן, באופקי בלבד: Ay=3PA_y=3P ו-By=PB_y=P לא משתנות (הסמכים באותו גובה), אבל הכוח האופקי PP מתחלק בין A ל-B (המסבך לא מסוים חיצונית), כך ש-AxA_x קטן ונוצר BxB_x.

מבוקש: האם הריאקציות משתנות כששני הסמכים קבועים.

הריאקציות במצב הנתון.

ΣFx=0: Ax−P+P+P=0 ⇒ Ax=−P\Sigma F_x=0:\ A_x-P+P+P=0\ \Rightarrow\ A_x=-P (שמאלה).

ΣMA=0: By⋅2a=P⋅a+P⋅2a−P⋅a\Sigma M_A=0:\ B_y\cdot2a=P\cdot a+P\cdot2a-P\cdot a (הכוח ב-H שמעל A אינו יוצר מומנט). הכוחות האופקיים ב-H וב-I שווים ומנוגדים ובאותו גובה, והכוח ב-B עובר דרך קו הסמכים, ולכן אינם יוצרים מומנט סביב A. מכאן By=PB_y=P.

ΣFy=0: Ay=4P−P=3P\Sigma F_y=0:\ A_y=4P-P=3P.

כששני הסמכים קבועים יש ארבעה נעלמים (AxA_x, AyA_y, BxB_x, ByB_y) ושלוש משוואות - המסבך הופך ללא מסוים סטטית מבחינה חיצונית.

1. הריאקציות האנכיות לא משתנות: A ו-B באותו גובה, ולכן הכוח האופקי ב-B אינו יוצר מומנט סביב A. משוואת המומנטים נותנת את אותו By=PB_y=P, ו-Ay=3PA_y=3P.

2. הריאקציות האופקיות משתנות: הכוח האופקי הכולל PP מתחלק בין A ל-B (Ax+Bx=−PA_x+B_x=-P) לפי קשיחות המסבך. הריאקציה האופקית ב-A קטנה, ונוצרת ריאקציה אופקית ב-B. בהתאם משתנים גם הכוחות במוטות התחתונים (13, 14, 15).

תשובה: כן, חלקית: הריאקציות האנכיות נשארות Ay=3PA_y=3P, By=PB_y=P, אבל הכוח האופקי PP מתחלק בין שני הסמכים (המסבך הופך ללא מסוים חיצונית), ולכן הריאקציה האופקית ב-A קטנה ונוצרת ריאקציה אופקית ב-B.

סעיף ג

תשובה:

קורה על A (קבוע) ו-B (גלגלת), מפתח 2a2a, וזיז aa עד C; עומסים אנכיים PP ב-C, ב-A, באמצע המפתח (aa מ-A) וב-B; Ay=3PA_y=3P, By=PB_y=P.

מבוקש: סכמה של קורת בטון השקולה למסבך, עם סמכים, מפתחים ועומסים אנכיים.

העיקרון. קורה שקולה היא קורה עם אותם סמכים, באותם מקומות, שעליה פועלים אותם עומסים אנכיים, כל עומס במיקום האופקי שלו. המסבך כולו מתנהג כמו קורה כזאת.

הסכמה.

•סמכים: A (סמך קבוע) ו-B (גלגלת), מפתח AB=2aAB=2a.

•זיז: מ-A שמאלה עד C, באורך aa.

•עומסים אנכיים (כל אחד PP, כלפי מטה): ב-C (קצה הזיז); ב-A (מהצומת H שמעליו); במרחק aa מ-A, באמצע המפתח (מהצומת F שמעל D); וב-B (מהצומת I שמעליו).

•הכוחות האופקיים אינם נכנסים לסכמה של העומסים האנכיים.

התגובות יוצאות כמו במסבך: Ay=3PA_y=3P, By=PB_y=P.

תשובה: קורה A-B במפתח 2a2a (A סמך קבוע, B גלגלת) עם זיז aa עד C; עומסים PP ב-C, ב-A, באמצע המפתח (aa מ-A) וב-B; Ay=3PA_y=3P, By=PB_y=P.

סעיף ד

תשובה:

מוטות 2, 3, 15 הופכים למוטות אפס (קודם במתיחה); מוטות 1 ו-4 בלחיצה PP במקום P(1+h/a)P(1+h/a); מוט 12 ללא שינוי (לחיצה PP).

מבוקש: מה משתנה במוטות שבצמתים B, H ו-I כשפועלים רק הכוחות האנכיים (תרשים 5א).

צומת H (מוטות 1 ו-2):

•בתרשים 5: מוט 2 במתיחה, N2=P/cos⁡αN_2=P/\cos\alpha, כי רק הוא מאזן את PP האופקי; מוט 1 בלחיצה P(1+h/a)P(1+h/a).

•בתרשים 5א: אין כוח אופקי. מוט 2 הוא המוט היחיד עם רכיב אופקי, ולכן N2=0N_2=0 - מוט 2 הופך למוט אפס. מוט 1 נושא רק את PP: לחיצה PP, קטנה יותר.

צומת I (מוטות 3 ו-4) - אותו מצב בדיוק:

•בתרשים 5: מוט 3 במתיחה, N3=P/cos⁡αN_3=P/\cos\alpha; מוט 4 בלחיצה P(1+h/a)P(1+h/a).

•בתרשים 5א: מוט 3 הופך למוט אפס, ומוט 4 בלחיצה PP.

צומת B (מוטות 15 ו-12, גלגלת):

•בתרשים 5: הכוח PP ימינה מאוזן רק על ידי מוט 15 (האופקי) - מתיחה PP. מוט 12 בלחיצה By=PB_y=P.

•בתרשים 5א: אין כוח אופקי, הגלגלת נותנת רק תגובה אנכית, ולכן מוט 15 הופך למוט אפס. מוט 12 נשאר בלחיצה PP (התגובה By=PB_y=P לא השתנתה).

תשובה: מוטות 2, 3 ו-15 הופכים למוטות אפס (קודם - מתיחה). מוטות 1 ו-4 נשארים בלחיצה, אבל הכוח בהם קטן מ-P(1+h/a)P(1+h/a) ל-PP. מוט 12 לא משתנה (לחיצה PP).

סעיף ה

תשובה:

יציב, ובלתי מסוים סטטית מדרגה 1: m+r=16+3=19>2j=18m+r=16+3=19>2j=18; מוט 16 עודף על מסבך יציב ומסוים.

מבוקש: האם המסבך עם מוט 16 יציב, והאם הוא מסוים סטטית.

ספירה. מספר הצמתים j=9j=9 (A, B, C, D, E, F, G, H, I), מספר המוטות m=16m=16, מספר הריאקציות r=3r=3 (שתיים ב-A ואחת ב-B).

תנאי למסבך מסוים: m+r=2jm+r=2j. כאן 16+3=19>2⋅9=1816+3=19>2\cdot9=18.

יציבות. המסבך המקורי (15 מוטות) בנוי כולו ממשולשים: CAE, AEF, AFD, DFG, DGB, EFH, FGI. לכן הוא יציב ומסוים (15+3=1815+3=18). הוספת מוט בין שני צמתים קיימים אינה פוגעת ביציבות - היא רק מוסיפה מוט עודף.

תשובה: המסבך יציב, אבל בלתי מסוים סטטית (פנימית) מדרגה אחת: m+r=19>2j=18m+r=19>2j=18, ומוט 16 הוא מוט עודף.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.