דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מערכות בקרה, רכיבים ומתמרים 97112 - אביב 2024 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97112 · 19 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות בקרה, רכיבים ומתמרים, אביב 2024 מועד ב', כל 19 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: 19 שאלות בשאלון. השאלון מחולק לשני חלקים.

חלק א' – שאלות סגורות.

יש לענות על שמונה שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-12.

ערך כל שאלה חמש נקודות, סה"כ 40 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות.

יש לענות על ארבע שאלות בלבד, מתוך השאלות 13-19.

ערך כל שאלה 15 נקודות, סה"כ 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

דפי נוסחאות יצורפו לשאלון הבחינה.

נוסחאון מה"ט במערכות בקרה, רכיבים ומתמרים - להורדה ב-PDF, 58 עמודים.

שאלה 1 · השפעת הקטנת הגבר על המוצא והשגיאה

באיור לשאלה 1 מוצגת סכמת מלבנים של מערכת בקרה.

מקטינים את המגבר ל- A=4A=4, כתוצאה מכך:

א. אות המוצא C(s)C(s) יגדל ואות השגיאה E(s)E(s) יגדל.

ב. אות המוצא C(s)C(s) יקטן ואות השגיאה E(s)E(s) יגדל.

ג. אות המוצא C(s)C(s) יקטן ואות השגיאה E(s)E(s) יקטן.

ד. אות המוצא C(s)C(s) יגדל ואות השגיאה E(s)E(s) יגדל.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ב. אות המוצא C(s)C(s) יקטן ואות השגיאה E(s)E(s) יגדל

נתון: מגבר A=8A=8, תהליך G=S+4G=S+4, משוב שלילי H=0.5H=0.5. מקטינים את המגבר ל-A=4A=4.

מבוקש: כיצד משתנים אות המוצא C(s)C(s) ואות השגיאה E(s)E(s).

1. נרשום את התמסורת מהכניסה למוצא ומהכניסה לשגיאה בחוג סגור עם משוב שלילי:

C(s)R(s)=A⋅G1+A⋅G⋅H\frac{C(s)}{R(s)}=\frac{A\cdot G}{1+A\cdot G\cdot H}, E(s)R(s)=11+A⋅G⋅H\frac{E(s)}{R(s)}=\frac{1}{1+A\cdot G\cdot H}

2. נשווה את שני המצבים במצב המתמיד (כניסת מדרגה, S→0S\to0), שם G(0)=0+4=4G(0)=0+4=4.

עבור A=8A=8: הגבר החוג A⋅G⋅H=8⋅4⋅0.5=16A\cdot G\cdot H=8\cdot4\cdot0.5=16

CR=8⋅41+16=3217=1.882\frac{C}{R}=\frac{8\cdot4}{1+16}=\frac{32}{17}=1.882, ER=11+16=117=0.0588\frac{E}{R}=\frac{1}{1+16}=\frac{1}{17}=0.0588

3. עבור A=4A=4: הגבר החוג A⋅G⋅H=4⋅4⋅0.5=8A\cdot G\cdot H=4\cdot4\cdot0.5=8

CR=4⋅41+8=169=1.778\frac{C}{R}=\frac{4\cdot4}{1+8}=\frac{16}{9}=1.778, ER=11+8=19=0.111\frac{E}{R}=\frac{1}{1+8}=\frac{1}{9}=0.111

4. מסקנה: הקטנת ההגבר מקטינה את הגבר החוג. לכן המשוב "מתקן" פחות: אות המוצא קטן (1.882→1.7781.882\to1.778), ואות השגיאה גדל (כמעט פי 2: 0.0588→0.1110.0588\to0.111). באופן כללי, AG1+AGH\frac{A G}{1+A G H} עולה עם AA ו-11+AGH\frac{1}{1+A G H} יורדת עם AA, ולכן הקטנת AA פועלת תמיד בכיוון הזה.

תשובה: ב. אות המוצא C(s)C(s) יקטן ואות השגיאה E(s)E(s) יגדל.

שאלה 2 · משפט הערך הסופי

נתונה פונקציית תמסורת F(s)F(s) של מערכת בקרה.

F(s)=3⋅s3+4⋅s2+1.4⋅s+13s⋅(2⋅s3+s2+7⋅s+2)F(s)=\frac{3\cdot s^3+4\cdot s^2+1.4\cdot s+13}{s\cdot(2\cdot s^3+s^2+7\cdot s+2)}

ערכה הסופי במצב מתמיד של פונקציה זו הוא:

א. lim⁡t→∞f(t)=13\lim\limits_{t\to\infty}f(t)=13.

ב. lim⁡t→∞f(t)=7.2\lim\limits_{t\to\infty}f(t)=7.2.

ג. lim⁡t→∞f(t)=6.5\lim\limits_{t\to\infty}f(t)=6.5.

ד. lim⁡t→∞f(t)=2.0\lim\limits_{t\to\infty}f(t)=2.0.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ג. lim⁡t→∞f(t)=6.5\lim\limits_{t\to\infty}f(t)=6.5

נחשב את הערך הסופי לפי משפט הערך הסופי: lim⁡t→∞f(t)=lim⁡s→0s⋅F(s)\lim\limits_{t\to\infty}f(t)=\lim\limits_{s\to0}s\cdot F(s).

1. תנאי לשימוש במשפט: כל הקטבים של s⋅F(s)s\cdot F(s) בחצי המישור השמאלי. המכנה של s⋅F(s)s\cdot F(s) הוא 2s3+s2+7s+22s^3+s^2+7s+2. נבדוק אותו בטבלת ראוט:

s3s^3: 2, 72,\ 7

s2s^2: 1, 21,\ 2

s1s^1: 1⋅7−2⋅21=3\frac{1\cdot7-2\cdot2}{1}=3

s0s^0: 22

בעמודה הראשונה 2,1,3,22,1,3,2 - כולם חיוביים, אין חילופי סימן, ולכן כל הקטבים יציבים ומותר להשתמש במשפט.

2. נכפיל ב-ss - ה-ss במכנה מתבטל:

s⋅F(s)=3s3+4s2+1.4s+132s3+s2+7s+2s\cdot F(s)=\frac{3s^3+4s^2+1.4s+13}{2s^3+s^2+7s+2}

3. נציב s=0s=0:

lim⁡t→∞f(t)=0+0+0+130+0+0+2=132=6.5\lim\limits_{t\to\infty}f(t)=\frac{0+0+0+13}{0+0+0+2}=\frac{13}{2}=6.5

תשובה: ג. lim⁡t→∞f(t)=6.5\lim\limits_{t\to\infty}f(t)=6.5

שאלה 3 · חישוב משוב לקבלת תמסורת נדרשת

באיור לשאלה 3 מוצגת סכמת מלבנים של מערכת בקרה. כל הערכים המספריים המוצגים בסכמה הם במצב המתמיד של המערכת.

כדי שתמסורת המערכת תהיה cr=10\frac{c}{r}=10 ערכו של המשוב hh חייב להיות:

א. h=1.00h=1.00.

ב. h=0.50h=0.50.

ג. h=0.80h=0.80.

ד. h=0.08h=0.08.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ד. h=0.08h=0.08

נתון: g=50g=50, משוב שלילי hh, תמסורת נדרשת cr=10\frac{c}{r}=10.

מבוקש: hh.

1. התמסורת של חוג סגור עם משוב שלילי:

cr=g1+g⋅h\frac{c}{r}=\frac{g}{1+g\cdot h}

2. נציב ונבודד את hh:

10=501+50⋅h ⇒ 1+50⋅h=5010=5 ⇒ 50⋅h=410=\frac{50}{1+50\cdot h}\ \Rightarrow\ 1+50\cdot h=\frac{50}{10}=5\ \Rightarrow\ 50\cdot h=4

h=450=0.08h=\frac{4}{50}=0.08

3. בדיקה: 501+50⋅0.08=505=10\frac{50}{1+50\cdot0.08}=\frac{50}{5}=10 ✓

תשובה: ד. h=0.08h=0.08

שאלה 4 · אות שגיאה ממדידות בחוג סגור

באיור לשאלה 4 מוצגת סכמת מלבנים של מערכת בקרה. כל הערכים המספריים המוצגים בסכמה נמדדו באותו זמן וכאשר המערכת פועלת.

מהו אות השגיאה ee של המערכת?

א. 3.0 V3.0\,V.

ב. 4.2 V4.2\,V.

ג. 2.8 V2.8\,V.

ד. 3.6 V3.6\,V.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

א. e=3.0 Ve=3.0\,V

נתון: כניסה r=5 Vr=5\,V, מוצא c=4 Vc=4\,V, משוב שלילי h=0.5h=0.5, הגבר הענף הקדמי g=43g=\frac{4}{3}.

מבוקש: אות השגיאה ee.

1. אות המשוב הוא המוצא כפול hh:

b=h⋅c=0.5⋅4=2 Vb=h\cdot c=0.5\cdot4=2\,V

2. במחבר יש סימן ++ לכניסה ו-−- למשוב, ולכן:

e=r−b=5−2=3 Ve=r-b=5-2=3\,V

3. בדיקה מול הענף הקדמי: c=g⋅e=43⋅3=4 Vc=g\cdot e=\frac{4}{3}\cdot3=4\,V - מתאים למוצא הנתון ✓

תשובה: א. e=3.0 Ve=3.0\,V

שאלה 5 · זיהוי סוג בקר מתרשים מלבנים

באיור לשאלה 5 מוצג תרשים מלבנים של בקר מסוים. אות המבוא הוא השגיאה היחסית E(s)E(s), ואות המוצא הוא תגובת הבקר P(s)P(s).

על פי האיור לעיל, מהו סוג הבקר?

א. בקר PDPD.

ב. בקר PIPI.

ג. בקר PP.

ד. בקר PIDPID.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

א. בקר PDPD

נרשום את תגובת הבקר מתוך התרשים ונזהה אילו פעולות יש בה.

1. השגיאה מתפצלת לשני ענפים: ענף עם הגבר קבוע 1717, וענף 8.5⋅s8.5\cdot s. במחבר הענף הראשון נכנס ב-++ והשני ב-−-:

P(s)=17⋅E(s)−8.5⋅s⋅E(s)P(s)=17\cdot E(s)-8.5\cdot s\cdot E(s)

2. נזהה את האיברים:

•17⋅E(s)17\cdot E(s) - פעולה יחסית (P), KP=17K_P=17.

•8.5⋅s⋅E(s)8.5\cdot s\cdot E(s) - כפל ב-ss במישור לפלס הוא גזירה בזמן, 8.5⋅de(t)dt8.5\cdot\frac{de(t)}{dt} - פעולה גוזרת (D).

•אין איבר 1s\frac{1}{s}, כלומר אין פעולה אינטגרלית (I).

3. בצורה המקובלת: P(s)=17⋅(1−0.5⋅s)⋅E(s)P(s)=17\cdot(1-0.5\cdot s)\cdot E(s) - יחסי וגוזר (TD=0.5 secT_D=0.5\,sec, כאן עם סימן שלילי כפי שמסומן במחבר).

תשובה: א. בקר PDPD - יש איבר יחסי (1717) ואיבר גוזר (8.5⋅s8.5\cdot s), ואין איבר אינטגרלי.

שאלה 6 · אחוז שגיאה במדידת חיישן טמפרטורה

באיור לשאלה 6 מוצג אופיין המתאר מתח מוצא [Vout][V_{out}] של חיישן טמפרטורה Temperature Sensor, בתלות בטמפרטורת T[∘C]T[^\circ C] הסביבה.

מדדו את מתח המוצא של החיישן בטמפרטורת סביבה של T=50 ∘CT=50\,^\circ C וקיבלו Vout=0.38 voltV_{out}=0.38\,volt.

במדידת המתח חלה שגיאה. מהו אחוז השגיאה יחסית לאופיין?

א. E=4.5 %E=4.5\,\%

ב. E=5.0 %E=5.0\,\%

ג. E=4.0 %E=4.0\,\%

ד. E=5.5 %E=5.5\,\%

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ב. E=5.0 %E=5.0\,\%

נתון: האופיין עובר דרך (10 ∘C, 0.2 V)(10\,^\circ C,\ 0.2\,V) ו-(90 ∘C, 0.6 V)(90\,^\circ C,\ 0.6\,V); נמדד 0.38 V0.38\,V ב-50 ∘C50\,^\circ C.

מבוקש: אחוז השגיאה ביחס לערך שעל האופיין.

1. שיפוע האופיין (הרגישות):

S=ΔVΔT=0.6−0.290−10=0.480=0.005 V∘CS=\frac{\Delta V}{\Delta T}=\frac{0.6-0.2}{90-10}=\frac{0.4}{80}=0.005\,\frac{V}{^\circ C}

2. הערך הנכון לפי האופיין ב-50 ∘C50\,^\circ C:

V(50)=0.2+0.005⋅(50−10)=0.2+0.2=0.4 VV(50)=0.2+0.005\cdot(50-10)=0.2+0.2=0.4\,V

3. אחוז השגיאה ביחס לאופיין:

E=Vmeas−V(50)V(50)⋅100%=0.38−0.40.4⋅100%=−5%E=\frac{V_{meas}-V(50)}{V(50)}\cdot100\%=\frac{0.38-0.4}{0.4}\cdot100\%=-5\%

בערך מוחלט השגיאה היא 5.0%5.0\% (המדידה נמוכה מהאופיין).

תשובה: ב. E=5.0 %E=5.0\,\%

שאלה 7 · זיהוי אופיין שסתום ויסות

באיור לשאלה 7 מוצג אופיין שסתום ויסות ספיקת מים לפתיחה מסויימת.

האיור מתאר אופיין של:

א. שסתום ויסות לפתיחה לינארית

ב. שסתום ויסות לפתיחה שוות אחוזים

ג. שסתום ויסות לפתיחה מהירה

ד. תשובות א' עד ג' אינן נכונות

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ג. שסתום ויסות לפתיחה מהירה

נקרא את האופיין לפי הצירים: הציר האנכי הוא מהלך הפתיחה h[%]h[\%], והציר האופקי הוא הספיקה Q[%]Q[\%].

1. ההגדרות של שלושת סוגי האופיין (ספיקה כפונקציה של הפתיחה):

•לינארי: QQ גדל ביחס ישר ל-hh - קו ישר.

•שווה אחוזים: בפתיחה קטנה הספיקה גדלה לאט, ובפתיחה גדולה מהר.

•פתיחה מהירה: כבר בפתיחה קטנה הספיקה גדלה מהר מאוד, וקרוב לפתיחה מלאה כמעט אינה משתנה.

2. מה רואים באיור: העקומה שטוחה בהתחלה - שינוי קטן ב-hh מלווה בשינוי גדול ב-QQ. למשל, כבר בפתיחה h=50%h=50\% הספיקה היא כ-85%85\%-90%90\% מהמרבית. בקטע העליון העקומה כמעט אנכית - הגדלת הפתיחה מ-50%50\% ל-100%100\% מוסיפה מעט ספיקה.

3. אם נהפוך את הצירים (QQ כפונקציה של hh) נקבל עקומה שעולה בתלילות ליד הראשית ומתיישרת ליד 100%100\% - זו בדיוק צורת האופיין של שסתום לפתיחה מהירה. (אופיין שווה אחוזים היה נראה הפוך: ספיקה קטנה בפתיחות קטנות.)

תשובה: ג. שסתום ויסות לפתיחה מהירה.

שאלה 8 · תגובת בקר אינטגרלי לשגיאה משתנה

באיור לשאלה 8 נתון אופיין שגיאה עבור בקר אינטגרלי - Integral Controler.

נתון: P0=25 %P_0=25\,\%, kI=2 [sec−1]k_I=2\,[sec^{-1}].

מהו ערכה הרגעי של תגובת הבקר P(t) [%]P(t)\,[\%] בזמן t=1 sect=1\,sec?

א. P(1)=31 %P(1)=31\,\%

ב. P(1)=24 %P(1)=24\,\%

ג. P(1)=34 %P(1)=34\,\%

ד. P(1)=27 %P(1)=27\,\%

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ד. P(1)=27 %P(1)=27\,\%

נתון: P0=25%P_0=25\%, kI=2 sec−1k_I=2\,sec^{-1}, השגיאה עולה לינארית מ-00 ב-t=0t=0 ל-4%4\% ב-t=2 sect=2\,sec.

מבוקש: P(1)P(1).

1. תגובת בקר אינטגרלי:

P(t)=P0+kI⋅∫0te(t) dtP(t)=P_0+k_I\cdot\int_0^t e(t)\,dt

2. בקטע 0≤t≤20\le t\le2 השגיאה היא קו ישר בשיפוע 42=2 %sec\frac{4}{2}=2\,\frac{\%}{sec}, כלומר e(t)=2t [%]e(t)=2t\,[\%].

3. האינטגרל עד t=1 sect=1\,sec (שטח המשולש מתחת לגרף):

∫012t dt=[t2]01=1 %⋅sec\int_0^1 2t\,dt=\left[t^2\right]_0^1=1\,\%\cdot sec (או: 12⋅1⋅2=1\frac{1}{2}\cdot1\cdot2=1, כי e(1)=2%e(1)=2\%)

4. נציב:

P(1)=25+2⋅1=27%P(1)=25+2\cdot1=27\%

תשובה: ד. P(1)=27 %P(1)=27\,\%

שאלה 9 · שגיאת הסטרזיס מרבית של מתמר ספיקה

במהלך סדרת מדידות שנעשו על מתמר ספיקה לינארי נתקבלו התוצאות המוצגות בטבלה להלן.

המתמר כוון לרגישות של 50 mv/lpm50\,mv/lpm.

ספיקה אמיתית [ליטר/דקה]מתח היציאה [mv][mv] - מגמת עליהמתח היציאה [mv][mv] - מגמת ירידהמתח היציאה [mv][mv] - מגמת עליהמתח היציאה [mv][mv] - מגמת ירידה
0.02.53.03.02.5
2.0100.3101.3102.1101.3
4.0201.4202.2201.3202.2
6.0303.2304.1305.7303.6
8.0402.6405.0405.5404.3
10.0504.1507.2506.3505.7
12.0606.3607.3607.2607.1

שגיאת ההסטרזיס - Hysteresis המרבית, בערך מוחלט התקבלה:

א. במדידת 4.0 ליטר/לדקה בסדרת המדידות הראשונה (עליה וירידה).

ב. במדידת 6.0 ליטר/לדקה בסדרת המדידות השנייה (עליה וירידה).

ג. במדידת 10.0 ליטר/לדקה בסדרת המדידות הראשונה (עליה וירידה).

ד. במדידת 8.0 ליטר/לדקה בסדרת המדידות השנייה (עליה וירידה).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

ג. במדידת 10.0 ליטר/דקה בסדרה הראשונה (∣507.2−504.1∣=3.1 mv\lvert 507.2-504.1\rvert=3.1\,mv)

בטבלה, זוג העמודות "מגמת עליה"/"מגמת ירידה" הסמוך לעמודת הספיקה הוא סדרת המדידות הראשונה, והזוג השני הוא סדרת המדידות השנייה.

שגיאת הסטרזיס בנקודת מדידה היא ההפרש בין קריאת המוצא במגמת עליה לבין הקריאה במגמת ירידה, באותה ספיקה ובאותה סדרה. נחשב אותה לכל שורה ולכל סדרה ונמצא את המרבית.

1. ΔH=∣Vup−Vdown∣\Delta_H=\lvert V_{\text{up}}-V_{\text{down}}\rvert לכל ספיקה:

ספיקה [ליטר/דקה]סדרה ראשונה [mv][mv]סדרה שנייה [mv][mv]
0.0∣2.5−3.0∣=0.5\lvert 2.5-3.0\rvert=0.5∣3.0−2.5∣=0.5\lvert 3.0-2.5\rvert=0.5
2.0∣100.3−101.3∣=1.0\lvert 100.3-101.3\rvert=1.0∣102.1−101.3∣=0.8\lvert 102.1-101.3\rvert=0.8
4.0∣201.4−202.2∣=0.8\lvert 201.4-202.2\rvert=0.8∣201.3−202.2∣=0.9\lvert 201.3-202.2\rvert=0.9
6.0∣303.2−304.1∣=0.9\lvert 303.2-304.1\rvert=0.9∣305.7−303.6∣=2.1\lvert 305.7-303.6\rvert=2.1
8.0∣402.6−405.0∣=2.4\lvert 402.6-405.0\rvert=2.4∣405.5−404.3∣=1.2\lvert 405.5-404.3\rvert=1.2
10.0∣504.1−507.2∣=3.1\lvert 504.1-507.2\rvert=3.1∣506.3−505.7∣=0.6\lvert 506.3-505.7\rvert=0.6
12.0∣606.3−607.3∣=1.0\lvert 606.3-607.3\rvert=1.0∣607.2−607.1∣=0.1\lvert 607.2-607.1\rvert=0.1

2. נבדוק את ארבע האפשרויות:

•א (4.0, סדרה ראשונה): 0.8 mv0.8\,mv.

•ב (6.0, סדרה שנייה): 2.1 mv2.1\,mv.

•ג (10.0, סדרה ראשונה): 3.1 mv3.1\,mv.

•ד (8.0, סדרה שנייה): 1.2 mv1.2\,mv.

3. ההפרש הגדול ביותר בכל הטבלה הוא 3.1 mv3.1\,mv, ב-10.010.0 ליטר/דקה בסדרה הראשונה. בעזרת הרגישות אפשר לבטא אותו גם ביחידות ספיקה: 3.1 mv50 mv/lpm=0.062 lpm\frac{3.1\,mv}{50\,mv/lpm}=0.062\,lpm, ויחסית לתחום המוצא (כ-600 mv600\,mv) זה כ-0.52%0.52\%.

תשובה: ג. במדידת 10.0 ליטר/דקה בסדרת המדידות הראשונה (3.1 mv3.1\,mv).

שאלה 10 · משקל שמן במיכל גלילי

באיור לשאלה 10 מוצג מיכל שמן הפתוח לאטמוספירה. גובה השמן במיכל h=1.5 mh=1.5\,m.

הקוטר הפנימי של המיכל D=60 cmD=60\,cm. המשקל הסגולי של השמן ρ=0.75 [grcm3]\rho=0.75\,\left[\frac{gr}{cm^3}\right].

מה משקל השמן במיכל WoilW_{oil}?

א. Woil=1.006 TonW_{oil}=1.006\,Ton.

ב. Woil=0.318 TonW_{oil}=0.318\,Ton.

ג. Woil=0.549 TonW_{oil}=0.549\,Ton.

ד. Woil=0.407 TonW_{oil}=0.407\,Ton.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ב. Woil=0.318 TonW_{oil}=0.318\,Ton

נתון: h=1.5 mh=1.5\,m, D=60 cm=0.6 mD=60\,cm=0.6\,m, ρ=0.75 grcm3\rho=0.75\,\frac{gr}{cm^3}.

מבוקש: משקל השמן בטון (טון-משקל, כלומר המסה בטונות).

1. נמיר את הצפיפות ליחידות SI:

ρ=0.75 grcm3=750 kgm3\rho=0.75\,\frac{gr}{cm^3}=750\,\frac{kg}{m^3}

2. שטח החתך של המיכל:

A=π⋅D24=π⋅0.624=0.2827 m2A=\frac{\pi\cdot D^2}{4}=\frac{\pi\cdot0.6^2}{4}=0.2827\,m^2

3. נפח השמן:

V=A⋅h=0.2827⋅1.5=0.4241 m3V=A\cdot h=0.2827\cdot1.5=0.4241\,m^3

4. משקל השמן:

Woil=ρ⋅V=750⋅0.4241=318.1 kg=0.318 TonW_{oil}=\rho\cdot V=750\cdot0.4241=318.1\,kg=0.318\,Ton

תשובה: ב. Woil=0.318 TonW_{oil}=0.318\,Ton

שאלה 11 · זיהוי רכיב בתרשים תהליך ISA

באיור לשאלה 11 מוצג תרשים תהליך לבקרת מוצר מסוים, התרשים על פי האגודה הבין-לאומית לאוטומציה - ISA.

מהו הרכיב המסומן בחץ אדום?

א. מתמר לחות.

ב. חיישן טמפרטורה.

ג. משדר זרימה.

ד. תשובות א' עד ג' אינן נכונות

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

ג. משדר זרימה

נפענח את תג המכשיר לפי תקן ISA.

1. החץ האדום מצביע על עיגול (מכשיר בשטח) עם התג FTX 001, המותקן על צינור הזרימה של התהליך.

2. בתקן ISA האות הראשונה היא המשתנה הנמדד, והאותיות הבאות הן תפקיד המכשיר:

•F - Flow, זרימה (ספיקה).

•T - Transmitter, משדר.

- 001 - מספר הלולאה (אותה לולאה כמו הבקר FIC 001 ושסתום הבקרה FCV 001).

3. גם התרשים עצמו מאשר זאת: מהמכשיר יוצא האות Signal - "Flow rate" אל כניסת ערך התהליך (PV) של הבקר. כלומר זה המכשיר שמודד את הספיקה ומשדר אותה לבקר.

4. לחות הייתה מסומנת באות M, וטמפרטורה באות T כאות ראשונה - שתיהן אינן מופיעות כאן.

תשובה: ג. משדר זרימה (FT - Flow Transmitter).

שאלה 12 · מגבר לא מהפך במדידת מהירות

באיור לשאלה 12 מוצג מעגל חשמלי למדידת מהירות סיבוב מנוע. המעגל כולל מגבר שרת - Operation Amplifier.

נתון: R2=20 kΩR_2=20\,k\Omega, R1=10 kΩR_1=10\,k\Omega. במהירות מנוע מסוימת הטכוגנרטור מפיק Vtg=2.2 VV_{tg}=2.2\,V.

מהו מתח הוולטמטר VvolV_{vol} עבור המצב המתואר?

א. Vvol=6.6 VV_{vol}=6.6\,V.

ב. Vvol=4.5 VV_{vol}=4.5\,V.

ג. Vvol=5.6 VV_{vol}=5.6\,V.

ד. Vvol=4.8 VV_{vol}=4.8\,V.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

א. Vvol=6.6 VV_{vol}=6.6\,V

נתון: R1=10 kΩR_1=10\,k\Omega, R2=20 kΩR_2=20\,k\Omega, Vtg=2.2 VV_{tg}=2.2\,V, מתח הזנה 10 V10\,V.

מבוקש: מתח המוצא VvolV_{vol}.

1. זיהוי המעגל: הטכוגנרטור מחובר לכניסה הלא-מהפכת (++). R1R_1 מחובר מהכניסה המהפכת (−-) לאדמה, ו-R2R_2 מהמוצא לכניסה המהפכת. זה מגבר לא מהפך.

2. במגבר אידאלי V−=V+=VtgV_-=V_+=V_{tg}. נסמן את הזרם II זורם מהמוצא דרך R2R_2 ואז דרך R1R_1 לאדמה (לכניסת המגבר לא נכנס זרם):

I=VtgR1=2.210 k=0.22 mAI=\frac{V_{tg}}{R_1}=\frac{2.2}{10\,k}=0.22\,mA

Vvol=I⋅(R1+R2)=0.22 mA⋅30 kΩ=6.6 VV_{vol}=I\cdot(R_1+R_2)=0.22\,mA\cdot30\,k\Omega=6.6\,V

3. באותה צורה, בנוסחת ההגבר של מגבר לא מהפך:

Vvol=Vtg⋅(1+R2R1)=2.2⋅(1+2010)=2.2⋅3=6.6 VV_{vol}=V_{tg}\cdot\left(1+\frac{R_2}{R_1}\right)=2.2\cdot\left(1+\frac{20}{10}\right)=2.2\cdot3=6.6\,V

4. 6.6 V6.6\,V קטן ממתח ההזנה 10 V10\,V, ולכן המגבר אינו ברוויה.

תשובה: א. Vvol=6.6 VV_{vol}=6.6\,V

שאלה 13 · מעגל RC כפול כמערכת מסדר שני

באיור לשאלה 13 מוצג מעגל חשמלי. המעגל משמש כמערכת בקרה.

נתון: C1=C2=1 mFC_1=C_2=1\,mF, R1=R2=2 kΩR_1=R_2=2\,k\Omega.

א.

מהי פונקציית התמסורת G(s)G(s) של המעגל החשמלי במישור לפלס? G(s)=Vout(s)Vin(s)G(s)=\frac{V_{out}(s)}{V_{in}(s)}.

(3 נקודות)
ב.

מהו סדר המערכת? נמקו את תשובתכם. לא יינתן ניקוד ללא נימוק.

(2 נקודות)
ג.

מהי התדירות הטבעית ωn\omega_n של המערכת? ומהו מקדם הריסון ξ\xi של המערכת?

(6 נקודות)
ד.

במבוא מערכת הבקרה הכניסו את האות Vin(s)=42⋅s+3V_{in}(s)=\frac{4}{2\cdot s+3}. מהו אות המוצא Vout(s)V_{out}(s)?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

G(s)=14s2+6s+1G(s)=\frac{1}{4s^2+6s+1}

נתון: R1=R2=2 kΩR_1=R_2=2\,k\Omega, C1=C2=1 mFC_1=C_2=1\,mF.

מבוקש: G(s)=Vout(s)Vin(s)G(s)=\frac{V_{out}(s)}{V_{in}(s)}.

נעבוד במישור לפלס: עכבת קבל היא 1sC\frac{1}{sC}. נסמן V1V_1 - המתח על C1C_1 (הצומת בין R1R_1 ל-R2R_2). נסמן את הזרם I1I_1 דרך R1R_1 משמאל לימין, ואת הזרם I2I_2 דרך R2R_2 משמאל לימין. המוצא אינו מועמס, ולכן כל I2I_2 זורם לתוך C2C_2.

1. הזרם דרך R2R_2 הוא זרם הקבל C2C_2:

I2=s C2 VoutI_2=s\,C_2\,V_{out}

2. חוק אוהם על R2R_2 נותן את V1V_1:

V1=Vout+R2 I2=Vout (1+s R2C2)V_1=V_{out}+R_2\,I_2=V_{out}\,(1+s\,R_2C_2)

3. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת V1V_1: הזרם I1I_1 מתפצל לקבל C1C_1 ול-R2R_2:

I1=s C1 V1+I2I_1=s\,C_1\,V_1+I_2

4. חוק המתחים של קירכהוף בכניסה:

Vin=V1+R1 I1=V1 (1+s R1C1)+s R1C2 VoutV_{in}=V_1+R_1\,I_1=V_1\,(1+s\,R_1C_1)+s\,R_1C_2\,V_{out}

5. נציב את V1V_1 מצעד 2:

Vin=Vout[(1+sR1C1)(1+sR2C2)+sR1C2]=Vout[R1R2C1C2 s2+(R1C1+R2C2+R1C2) s+1]V_{in}=V_{out}\left[(1+sR_1C_1)(1+sR_2C_2)+sR_1C_2\right]=V_{out}\left[R_1R_2C_1C_2\,s^2+(R_1C_1+R_2C_2+R_1C_2)\,s+1\right]

6. נחשב את קבועי הזמן: R C=2⋅103⋅1⋅10−3=2 secR\,C=2\cdot10^3\cdot1\cdot10^{-3}=2\,sec, ולכן

R1R2C1C2=2⋅2=4 sec2R_1R_2C_1C_2=2\cdot2=4\,sec^2, R1C1+R2C2+R1C2=2+2+2=6 secR_1C_1+R_2C_2+R_1C_2=2+2+2=6\,sec

7. פונקציית התמסורת:

G(s)=Vout(s)Vin(s)=14s2+6s+1G(s)=\frac{V_{out}(s)}{V_{in}(s)}=\frac{1}{4s^2+6s+1}

תשובה: G(s)=14s2+6s+1G(s)=\frac{1}{4s^2+6s+1}

סעיף ב

תשובה:

מערכת מסדר שני

סדר המערכת הוא החזקה הגבוהה ביותר של ss במכנה של פונקציית התמסורת (מספר הקטבים).

1. המכנה הוא 4s2+6s+14s^2+6s+1 - פולינום ממעלה 2, ולכן יש למערכת שני קטבים.

2. מבחינה פיזיקלית: במעגל שני רכיבים אוגרי אנרגיה בלתי תלויים - הקבלים C1C_1 ו-C2C_2 - ולכן המעגל מתואר על ידי משוואה דיפרנציאלית מסדר שני.

תשובה: מערכת מסדר שני, כי המכנה של G(s)G(s) ממעלה 2 (שני קבלים בלתי תלויים).

סעיף ג

תשובה:

ωn=0.5 radsec\omega_n=0.5\,\frac{rad}{sec}, ξ=1.5\xi=1.5 (ריסון יתר)

נשווה את המכנה לצורה התקנית של מערכת מסדר שני: G(s)=K ωn2s2+2ξωns+ωn2G(s)=\frac{K\,\omega_n^2}{s^2+2\xi\omega_n s+\omega_n^2}.

1. נחלק מונה ומכנה ב-4 כדי שהמקדם של s2s^2 יהיה 1:

G(s)=0.25s2+1.5 s+0.25G(s)=\frac{0.25}{s^2+1.5\,s+0.25}

2. השוואת האיבר החופשי:

ωn2=0.25 ⇒ ωn=0.25=0.5 radsec\omega_n^2=0.25\ \Rightarrow\ \omega_n=\sqrt{0.25}=0.5\,\frac{rad}{sec}

3. השוואת המקדם של ss:

2ξωn=1.5 ⇒ ξ=1.52⋅0.5=1.52\xi\omega_n=1.5\ \Rightarrow\ \xi=\frac{1.5}{2\cdot0.5}=1.5

4. ξ>1\xi>1 - המערכת בריסון יתר. אכן, שורשי 4s2+6s+1=04s^2+6s+1=0 ממשיים ושונים:

s1,2=−6±36−168=−3±54s_{1,2}=\frac{-6\pm\sqrt{36-16}}{8}=\frac{-3\pm\sqrt5}{4}, כלומר s1=−0.191s_1=-0.191, s2=−1.309s_2=-1.309

תשובה: ωn=0.5 radsec\omega_n=0.5\,\frac{rad}{sec}, ξ=1.5\xi=1.5 (ריסון יתר).

סעיף ד

תשובה:

Vout(s)=4(2s+3)(4s2+6s+1)=48s3+24s2+20s+3V_{out}(s)=\frac{4}{(2s+3)(4s^2+6s+1)}=\frac{4}{8s^3+24s^2+20s+3}

אות המוצא במישור לפלס הוא מכפלת אות הכניסה בפונקציית התמסורת.

1. Vout(s)=G(s)⋅Vin(s)=14s2+6s+1⋅42s+3V_{out}(s)=G(s)\cdot V_{in}(s)=\frac{1}{4s^2+6s+1}\cdot\frac{4}{2s+3}

2. נפתח את המכנה:

(2s+3)(4s2+6s+1)=8s3+12s2+2s+12s2+18s+3=8s3+24s2+20s+3(2s+3)(4s^2+6s+1)=8s^3+12s^2+2s+12s^2+18s+3=8s^3+24s^2+20s+3

3. לכן:

Vout(s)=48s3+24s2+20s+3V_{out}(s)=\frac{4}{8s^3+24s^2+20s+3}

4. (להשלמה - האות בזמן.) הקטבים: s=−1.5s=-1.5, s=−0.191s=-0.191, s=−1.309s=-1.309. בפירוק לשברים חלקיים:

Vout(s)=2s+1.5+0.342s+0.191−2.342s+1.309V_{out}(s)=\frac{2}{s+1.5}+\frac{0.342}{s+0.191}-\frac{2.342}{s+1.309}

vout(t)=2e−1.5t+0.342e−0.191t−2.342e−1.309t [V]v_{out}(t)=2e^{-1.5t}+0.342e^{-0.191t}-2.342e^{-1.309t}\,[V]

בדיקה: vout(0)=2+0.342−2.342=0v_{out}(0)=2+0.342-2.342=0 - כמצופה, כי הקבלים פרוקים בהתחלה.

תשובה: Vout(s)=4(2s+3)(4s2+6s+1)=48s3+24s2+20s+3V_{out}(s)=\frac{4}{(2s+3)(4s^2+6s+1)}=\frac{4}{8s^3+24s^2+20s+3}

שאלה 14 · קבועי שגיאה ושגיאה מתמידה במערכת מסוג 2

באיור לשאלה 14 מוצגת סכמת מלבנים של מערכת בקרה.

א.

מהם קבועי השגיאה kpk_p, kvk_v, kak_a של המערכת?

מהן שגיאת המצב esspe_{ssp}, שגיאת המהירות essve_{ssv} ושגיאות התאוצה essae_{ssa}?

(9 נקודות)
ב.

במבוא מערכת הבקרה הכניסו את האות: R(s)=32⋅s+43⋅s2R(s)=\frac{3}{2\cdot s}+\frac{4}{3\cdot s^2}. מהי השגיאה esse_{ss} במצב המתמיד עבור האות שניתן?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

kp=∞k_p=\infty, kv=∞k_v=\infty, ka=23=0.667k_a=\frac{2}{3}=0.667; essp=0e_{ssp}=0, essv=0e_{ssv}=0, essa=1.5e_{ssa}=1.5

נתון: G(s)=3s+24s3+3s2G(s)=\frac{3s+2}{4s^3+3s^2}, משוב יחידה שלילי.

מבוקש: קבועי השגיאה והשגיאות המתמידות לכניסות יחידה (מדרגה, מדרון, פרבולה).

1. נפרק את המכנה כדי לזהות את סוג המערכת:

G(s)=3s+2s2 (4s+3)G(s)=\frac{3s+2}{s^2\,(4s+3)}

יש גורם s2s^2 במכנה - שני אינטגרטורים, ולכן זו מערכת מסוג 2.

2. לפני שמחשבים שגיאה מתמידה, נוודא שהמערכת הסגורה יציבה. המשוואה האופיינית 1+G(s)=01+G(s)=0:

4s3+3s2+3s+2=04s^3+3s^2+3s+2=0

טבלת ראוט:

s3s^3: 4, 34,\ 3

s2s^2: 3, 23,\ 2

s1s^1: 3⋅3−4⋅23=13\frac{3\cdot3-4\cdot2}{3}=\frac{1}{3}

s0s^0: 22

העמודה הראשונה 4,3,13,24,3,\frac13,2 חיובית כולה - המערכת יציבה, ומותר להשתמש בקבועי השגיאה.

3. קבוע שגיאת המצב:

kp=lim⁡s→0G(s)=20=∞k_p=\lim\limits_{s\to0}G(s)=\frac{2}{0}=\infty

4. קבוע שגיאת המהירות:

kv=lim⁡s→0s⋅G(s)=lim⁡s→03s+2s (4s+3)=∞k_v=\lim\limits_{s\to0}s\cdot G(s)=\lim\limits_{s\to0}\frac{3s+2}{s\,(4s+3)}=\infty

5. קבוע שגיאת התאוצה:

ka=lim⁡s→0s2⋅G(s)=lim⁡s→03s+24s+3=23=0.667k_a=\lim\limits_{s\to0}s^2\cdot G(s)=\lim\limits_{s\to0}\frac{3s+2}{4s+3}=\frac{2}{3}=0.667

6. השגיאות המתמידות לכניסות יחידה:

essp=11+kp=11+∞=0e_{ssp}=\frac{1}{1+k_p}=\frac{1}{1+\infty}=0 (מדרגה 1s\frac{1}{s})

essv=1kv=1∞=0e_{ssv}=\frac{1}{k_v}=\frac{1}{\infty}=0 (מדרון 1s2\frac{1}{s^2})

essa=1ka=12/3=1.5e_{ssa}=\frac{1}{k_a}=\frac{1}{2/3}=1.5 (פרבולה 1s3\frac{1}{s^3})

תשובה: kp=∞k_p=\infty, kv=∞k_v=\infty, ka=23=0.667k_a=\frac{2}{3}=0.667; essp=0e_{ssp}=0, essv=0e_{ssv}=0, essa=1.5e_{ssa}=1.5.

סעיף ב

תשובה:

ess=0e_{ss}=0

הכניסה היא סכום של מדרגה ומדרון. המערכת לינארית, ולכן השגיאה המתמידה היא סכום השגיאות של כל רכיב.

1. נזהה את הרכיבים:

32s=1.5⋅1s\frac{3}{2s}=1.5\cdot\frac{1}{s} - מדרגה בגובה 1.51.5

43s2=1.333⋅1s2\frac{4}{3s^2}=1.333\cdot\frac{1}{s^2} - מדרון בשיפוע 1.3331.333

2. שגיאה מהמדרגה: e1=1.5⋅11+kp=1.5⋅0=0e_1=1.5\cdot\frac{1}{1+k_p}=1.5\cdot0=0

3. שגיאה מהמדרון: e2=1.333⋅1kv=1.333⋅0=0e_2=1.333\cdot\frac{1}{k_v}=1.333\cdot0=0

4. בדיקה ישירה במשפט הערך הסופי:

E(s)=R(s)1+G(s)=s2(4s+3)4s3+3s2+3s+2⋅9s+86s2=(4s+3)(9s+8)6 (4s3+3s2+3s+2)E(s)=\frac{R(s)}{1+G(s)}=\frac{s^2(4s+3)}{4s^3+3s^2+3s+2}\cdot\frac{9s+8}{6s^2}=\frac{(4s+3)(9s+8)}{6\,(4s^3+3s^2+3s+2)}

ess=lim⁡s→0s⋅E(s)=0⋅3⋅86⋅2=0e_{ss}=\lim\limits_{s\to0}s\cdot E(s)=0\cdot\frac{3\cdot8}{6\cdot2}=0

מערכת מסוג 2 עוקבת אחרי מדרגה ומדרון בלי שגיאה מתמידה.

תשובה: ess=0e_{ss}=0

שאלה 15 · תמסורת ויציבות של מערכת עם משוב כפול

באיור לשאלה 15 מוצג תרשים מלבנים של מערכת בקרה בעלת משוב כפול.

א.

מהי פונקציית התמסורת של מערכת הבקרה Gf(s)=C(s)R(s)G_f(s)=\frac{C(s)}{R(s)}?

(5 נקודות)
ב.

מהי המשוואה האופיינית של מערכת הבקרה הנתונה?

(3 נקודות)
ג.

על פי הקריטריון של ראוט-הורביץ, מהו תחום הערכים של KK, שעבורו מערכת הבקרה תהיה יציבה?

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

Gf(s)=2Ks3s3+3s2+2Ks+KG_f(s)=\frac{2Ks}{3s^3+3s^2+2Ks+K}

נצמצם את התרשים מבפנים החוצה: קודם החוג הפנימי, אחר כך הטור עם ההגבר 2, ולבסוף החוג החיצוני.

1. החוג הפנימי: ענף קדמי G1=K3s(s+1)G_1=\frac{K}{3s(s+1)} ומשוב שלילי H1=1sH_1=\frac{1}{s}:

Gin=G11+G1H1=K3s(s+1)1+K3s2(s+1)G_{in}=\frac{G_1}{1+G_1H_1}=\frac{\frac{K}{3s(s+1)}}{1+\frac{K}{3s^2(s+1)}}

נכפיל מונה ומכנה ב-3s2(s+1)3s^2(s+1):

Gin=K s3s2(s+1)+K=K s3s3+3s2+KG_{in}=\frac{K\,s}{3s^2(s+1)+K}=\frac{K\,s}{3s^3+3s^2+K}

2. בטור עם ההגבר 2:

Gfw=2⋅Gin=2Ks3s3+3s2+KG_{fw}=2\cdot G_{in}=\frac{2Ks}{3s^3+3s^2+K}

3. החוג החיצוני עם משוב יחידה שלילי:

Gf=Gfw1+Gfw=2Ks3s3+3s2+K+2KsG_f=\frac{G_{fw}}{1+G_{fw}}=\frac{2Ks}{3s^3+3s^2+K+2Ks}

תשובה: Gf(s)=C(s)R(s)=2Ks3s3+3s2+2Ks+KG_f(s)=\frac{C(s)}{R(s)}=\frac{2Ks}{3s^3+3s^2+2Ks+K}

סעיף ב

תשובה:

3s3+3s2+2Ks+K=03s^3+3s^2+2Ks+K=0

המשוואה האופיינית מתקבלת מהשוואת המכנה של פונקציית התמסורת בחוג סגור לאפס.

לפי סעיף א המכנה הוא 3s3+3s2+2Ks+K3s^3+3s^2+2Ks+K, ולכן:

3s3+3s2+2Ks+K=03s^3+3s^2+2Ks+K=0

תשובה: 3s3+3s2+2Ks+K=03s^3+3s^2+2Ks+K=0

סעיף ג

תשובה:

K>0K>0

נבנה טבלת ראוט למשוואה 3s3+3s2+2Ks+K=03s^3+3s^2+2Ks+K=0 ונדרוש שכל איברי העמודה הראשונה יהיו חיוביים.

1. טבלת ראוט:

שורהעמודה 1עמודה 2
s3s^3332K2K
s2s^233KK
s1s^13⋅2K−3⋅K3=K\frac{3\cdot2K-3\cdot K}{3}=K00
s0s^0KK

2. תנאי היציבות: אין חילופי סימן בעמודה הראשונה 3, 3, K, K3,\ 3,\ K,\ K. שני האיברים הראשונים חיוביים, ולכן נדרש:

K>0K>0

3. בדיקה: ב-K=0K=0 יש שורה של אפסים (קוטב בראשית, גבול יציבות), ולכל K<0K<0 יש חילוף סימן - קוטב בחצי המישור הימני. לכל K>0K>0 כל הקטבים בחצי המישור השמאלי.

תשובה: המערכת יציבה עבור K>0K>0.

שאלה 16 · מדידת מרחק בחיישן קרבה אינפרה-אדום

באיור א' לשאלה 16 מוצג מעגל למדידת מרחק באמצעות חיישן קִרבה אינפרה-אדום Infrared proximity sensor.

המעגל כולל את חיישן הקִרבה, שלושה נגדים ומגבר שרת. בפתרונכם התייחסו למגבר השרת כאידאלי.

באיור ב' לשאלה 16 מתואר האופיין של החיישן.

נתון: R1=50 kΩR_1=50\,k\Omega, R2=50 kΩR_2=50\,k\Omega, R3=40 ΩR_3=40\,\Omega.

א.

הסבירו מהו חיישן קִירבה אינפרה-אדום? כיצד הוא פועל?

(3 נקודות)
ב.

מתוך איור ב' לעיל, מהי הנוסחה המקשרת את זרם החיישן בתלות במרחק? IIR[ma]=f(d)[cm]I_{IR}[ma]=f(d)[cm].

(4 נקודות)
ג.

מהו המתח VaV_a כאשר המרחק הנמדד הוא 63 cm63\,cm?

(4 נקודות)
ד.

מהו המרחק d[cm]d[cm] בעבור מוצא Vout=8.5 [V]V_{out}=8.5\,[V]?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

חיישן שמשדר אור אינפרה-אדום וקולט את ההחזרה מהעצם; עוצמת ההחזרה (או זווית ההחזרה) תלויה במרחק, והחיישן ממיר אותה לזרם או למתח

חיישן קִרבה אינפרה-אדום הוא חיישן ללא מגע שמגלה נוכחות של עצם ומודד את מרחקו בעזרת אור אינפרה-אדום (אור בלתי נראה, באורך גל ארוך מהאור האדום).

אופן הפעולה:

1. משדר - נורית LED אינפרה-אדומה - שולח אלומת אור IR קדימה (בדרך כלל מאופננת בתדר מסוים, כדי להבדיל אותה מאור הסביבה).

2. כשיש עצם מול החיישן, חלק מהאור מוחזר ממנו.

3. מקלט - פוטודיודה או פוטוטרנזיסטור (או גלאי מיקום PSD) - קולט את האור המוחזר וממיר אותו לאות חשמלי.

4. עוצמת האור המוחזר (או זווית ההחזרה, בשיטת המשולש) תלויה במרחק: ככל שהעצם רחוק יותר, מגיע פחות אור ואות המקלט קטן. לכן האות החשמלי - כאן הזרם IIRI_{IR} - הוא מדד למרחק. באופיין שבשאלה הזרם יורד ככל שהמרחק גדל.

5. מעגל עיבוד (כאן הנגד R3R_3 והמגבר) הופך את הזרם למתח שאפשר למדוד ולהציג.

תשובה: חיישן ללא מגע שמשדר אור אינפרה-אדום ממשדר LED וקולט במקלט (פוטודיודה/פוטוטרנזיסטור) את האור שמוחזר מהעצם; עוצמת ההחזרה תלויה במרחק, והחיישן ממיר אותה לזרם (או מתח) שמייצג את המרחק.

סעיף ב

תשובה:

IIR=150−23⋅d [ma]I_{IR}=150-\frac{2}{3}\cdot d\ [ma] (dd ב-cmcm)

האופיין הוא קו ישר, ולכן נמצא את משוואת הישר IIR=m⋅d+bI_{IR}=m\cdot d+b משתי נקודות עליו.

1. נקרא שתי נקודות מהגרף: (d1,I1)=(15 cm, 140 ma)(d_1,I_1)=(15\,cm,\ 140\,ma) ו-(d2,I2)=(120 cm, 70 ma)(d_2,I_2)=(120\,cm,\ 70\,ma).

2. השיפוע:

m=I2−I1d2−d1=70−140120−15=−70105=−23 macm=−0.667 macmm=\frac{I_2-I_1}{d_2-d_1}=\frac{70-140}{120-15}=\frac{-70}{105}=-\frac{2}{3}\,\frac{ma}{cm}=-0.667\,\frac{ma}{cm}

3. נקודת החיתוך:

b=I1−m⋅d1=140+23⋅15=140+10=150 mab=I_1-m\cdot d_1=140+\frac{2}{3}\cdot15=140+10=150\,ma

4. בדיקה בנקודה נוספת מהגרף: d=60 cmd=60\,cm נותן 150−23⋅60=150−40=110 ma150-\frac{2}{3}\cdot60=150-40=110\,ma - מתאים לגרף ✓

תשובה: IIR[ma]=150−23⋅d[cm]I_{IR}[ma]=150-\frac{2}{3}\cdot d[cm] (כלומר IIR=150−0.667⋅dI_{IR}=150-0.667\cdot d).

סעיף ג

תשובה:

Va=4.32 VV_a=4.32\,V

נתון: d=63 cmd=63\,cm, R3=40 ΩR_3=40\,\Omega.

מבוקש: VaV_a - המתח על R3R_3.

1. זרם החיישן IIRI_{IR} זורם מלמעלה (מ-VV) דרך החיישן ואז דרך R3R_3 לאדמה. הצומת VaV_a מחובר רק לכניסה הלא-מהפכת של מגבר אידאלי, שאינה צורכת זרם, ולכן כל IIRI_{IR} עובר ב-R3R_3.

2. זרם החיישן במרחק 63 cm63\,cm, לפי הנוסחה מסעיף ב:

IIR=150−23⋅63=150−42=108 maI_{IR}=150-\frac{2}{3}\cdot63=150-42=108\,ma

3. חוק אוהם על R3R_3:

Va=IIR⋅R3=108⋅10−3⋅40=4.32 VV_a=I_{IR}\cdot R_3=108\cdot10^{-3}\cdot40=4.32\,V

תשובה: Va=4.32 VV_a=4.32\,V

סעיף ד

תשובה:

d=65.625 cm≈65.6 cmd=65.625\,cm\approx65.6\,cm

נתון: Vout=8.5 VV_{out}=8.5\,V, R1=R2=50 kΩR_1=R_2=50\,k\Omega, R3=40 ΩR_3=40\,\Omega.

מבוקש: המרחק dd.

הדרך: מהמוצא נחזור ל-VaV_a (דרך הגבר המגבר), מ-VaV_a לזרם (חוק אוהם), ומהזרם למרחק (האופיין).

1. המגבר הוא מגבר לא מהפך: VaV_a בכניסה ++, ו-R2R_2 (מהמוצא לכניסה −-) עם R1R_1 (מהכניסה −- לאדמה) יוצרים את המשוב. ההגבר:

Av=1+R2R1=1+50 k50 k=2A_v=1+\frac{R_2}{R_1}=1+\frac{50\,k}{50\,k}=2

2. המתח בכניסה:

Va=VoutAv=8.52=4.25 VV_a=\frac{V_{out}}{A_v}=\frac{8.5}{2}=4.25\,V

3. זרם החיישן:

IIR=VaR3=4.2540=0.10625 A=106.25 maI_{IR}=\frac{V_a}{R_3}=\frac{4.25}{40}=0.10625\,A=106.25\,ma

4. מהאופיין IIR=150−23dI_{IR}=150-\frac{2}{3}d נבודד את dd:

d=32⋅(150−IIR)=1.5⋅(150−106.25)=1.5⋅43.75=65.625 cmd=\frac{3}{2}\cdot(150-I_{IR})=1.5\cdot(150-106.25)=1.5\cdot43.75=65.625\,cm

5. בדיקה: מתח המוצא 8.5 V8.5\,V קטן ממתח ההזנה 16 V16\,V, ולכן המגבר אינו ברוויה.

תשובה: d=65.625 cm≈65.6 cmd=65.625\,cm\approx65.6\,cm

שאלה 17 · מדידת טמפרטורה בחיישן RTD ומגבר

באיור לשאלה 17 מוצג מעגל למדידת טמפרטורה באמצעות: מגבר שרת - Operation Amplifier, מקור זרם IsI_s, חיישן RTD - Resistance Temperature Detector ושני נגדים R2R_2, R1R_1. חיישן ה- RTD מתנהג בצורה לינארית ומגבר השרת אידאלי.

נתון: Is=30 mAI_s=30\,mA, R1=10 KΩR_1=10\,K\Omega ו- R2=5 KΩR_2=5\,K\Omega.

א.

מהו הגבר המתח של מגבר השרת Av=VoutVRTDA_v=\frac{V_{out}}{V_{RTD}}?

(3 נקודות)
ב.

להלן נתונים שנמדדו במעגל הנתון:

בטמפרטורה של T=74 ∘CT=74\,^\circ C, VRTDV_{RTD} נמדד כ- 3.9 V3.9\,V.

בטמפרטורה של T=34 ∘CT=34\,^\circ C, VRTDV_{RTD} נמדד כ- 6.3 V6.3\,V.

מהי הנוסחה המקשרת בין התנגדות חיישן ה- RTD לבין הטמפרטורה RRTD=f(T)R_{RTD}=f(T)?

(4 נקודות)
ג.

על סמך הנוסחה שמצאתם בסעיף ב' לעיל, מהו מתח המוצא VoutV_{out} כאשר הטמפרטורה הנמדדת היא T=49 ∘CT=49\,^\circ C?

(4 נקודות)
ד.

לפתור את סעיף ג' הקודם, כאשר משנים את מקור הזרם ל- Is=70 mAI_s=70\,mA.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

Av=1.5A_v=1.5

נתון: R1=10 KΩR_1=10\,K\Omega, R2=5 KΩR_2=5\,K\Omega.

1. זיהוי המעגל: VRTDV_{RTD} מחובר לכניסה הלא-מהפכת (++); R1R_1 מחובר מהכניסה המהפכת (−-) לאדמה ו-R2R_2 מהמוצא לכניסה המהפכת - מגבר לא מהפך.

2. במגבר אידאלי V−=V+=VRTDV_-=V_+=V_{RTD}. נסמן את הזרם II זורם מהמוצא דרך R2R_2 ואז דרך R1R_1 לאדמה:

I=VRTDR1I=\frac{V_{RTD}}{R_1}, Vout=I⋅(R1+R2)=VRTD⋅R1+R2R1V_{out}=I\cdot(R_1+R_2)=V_{RTD}\cdot\frac{R_1+R_2}{R_1}

3. ההגבר:

Av=VoutVRTD=1+R2R1=1+510=1.5A_v=\frac{V_{out}}{V_{RTD}}=1+\frac{R_2}{R_1}=1+\frac{5}{10}=1.5

תשובה: Av=1.5A_v=1.5

סעיף ב

תשובה:

RRTD=278−2⋅T [Ω]R_{RTD}=278-2\cdot T\ [\Omega] (TT ב-∘C^\circ C)

נתון: Is=30 mAI_s=30\,mA; שתי מדידות של VRTDV_{RTD}.

מבוקש: נוסחה לינארית RRTD=a+b⋅TR_{RTD}=a+b\cdot T.

1. כל זרם המקור IsI_s עובר דרך ה-RTD (הכניסה ++ של המגבר אינה צורכת זרם). לכן לפי חוק אוהם RRTD=VRTDIsR_{RTD}=\frac{V_{RTD}}{I_s}:

ב-74 ∘C74\,^\circ C: RRTD=3.930⋅10−3=130 ΩR_{RTD}=\frac{3.9}{30\cdot10^{-3}}=130\,\Omega

ב-34 ∘C34\,^\circ C: RRTD=6.330⋅10−3=210 ΩR_{RTD}=\frac{6.3}{30\cdot10^{-3}}=210\,\Omega

2. השיפוע:

b=ΔRΔT=130−21074−34=−8040=−2 Ω∘Cb=\frac{\Delta R}{\Delta T}=\frac{130-210}{74-34}=\frac{-80}{40}=-2\,\frac{\Omega}{^\circ C}

3. נקודת החיתוך (ההתנגדות ב-0 ∘C0\,^\circ C):

a=210−(−2)⋅34=210+68=278 Ωa=210-(-2)\cdot34=210+68=278\,\Omega

4. הנוסחה:

RRTD=278−2⋅T [Ω]R_{RTD}=278-2\cdot T\ [\Omega]

ובצורה RRTD=R0(1+αT)R_{RTD}=R_0(1+\alpha T): R0=278 ΩR_0=278\,\Omega, α=−2278=−0.00719 1∘C\alpha=\frac{-2}{278}=-0.00719\,\frac{1}{^\circ C}.

5. בדיקה: 278−2⋅74=130 Ω278-2\cdot74=130\,\Omega ✓, 278−2⋅34=210 Ω278-2\cdot34=210\,\Omega ✓.

הערה: לפי הנתונים ההתנגדות יורדת עם עליית הטמפרטורה (מקדם שלילי). ב-RTD מתכתי אמיתי המקדם חיובי, אבל אנו פותרים לפי הנתונים כפי שנמסרו.

תשובה: RRTD=278−2⋅T [Ω]R_{RTD}=278-2\cdot T\ [\Omega]

סעיף ג

תשובה:

Vout=8.1 VV_{out}=8.1\,V

נתון: T=49 ∘CT=49\,^\circ C, Is=30 mAI_s=30\,mA, Av=1.5A_v=1.5.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. התנגדות החיישן מהנוסחה של סעיף ב:

RRTD=278−2⋅49=180 ΩR_{RTD}=278-2\cdot49=180\,\Omega

2. המתח על החיישן (חוק אוהם):

VRTD=Is⋅RRTD=30⋅10−3⋅180=5.4 VV_{RTD}=I_s\cdot R_{RTD}=30\cdot10^{-3}\cdot180=5.4\,V

3. מתח המוצא לפי ההגבר מסעיף א:

Vout=Av⋅VRTD=1.5⋅5.4=8.1 VV_{out}=A_v\cdot V_{RTD}=1.5\cdot5.4=8.1\,V

4. 8.1 V<16 V8.1\,V<16\,V - המגבר בתחום הלינארי.

תשובה: Vout=8.1 VV_{out}=8.1\,V

סעיף ד

תשובה:

לפי ההגבר Vout=18.9 VV_{out}=18.9\,V, אך זה מעל מתח ההזנה 16 V16\,V - המגבר ברוויה ו-Vout≈16 VV_{out}\approx16\,V

נתון: T=49 ∘CT=49\,^\circ C (ולכן RRTD=180 ΩR_{RTD}=180\,\Omega כמו בסעיף ג), Is=70 mAI_s=70\,mA.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. המתח על החיישן:

VRTD=Is⋅RRTD=70⋅10−3⋅180=12.6 VV_{RTD}=I_s\cdot R_{RTD}=70\cdot10^{-3}\cdot180=12.6\,V

2. מתח המוצא לפי ההגבר:

Vout=Av⋅VRTD=1.5⋅12.6=18.9 VV_{out}=A_v\cdot V_{RTD}=1.5\cdot12.6=18.9\,V

3. בדיקת רוויה: המגבר מוזן ב-16 V16\,V, ומתח המוצא שלו אינו יכול לעלות על מתח ההזנה. 18.9 V>16 V18.9\,V>16\,V, ולכן המגבר נכנס לרוויה ומתח המוצא נעצר בערך במתח ההזנה, Vout≈16 VV_{out}\approx16\,V (במגבר מעשי - מעט פחות). במצב זה המעגל כבר אינו מודד טמפרטורה בצורה נכונה; כדי לעבוד עם Is=70 mAI_s=70\,mA צריך להקטין את ההגבר.

תשובה: לפי ההגבר Vout=1.5⋅12.6=18.9 VV_{out}=1.5\cdot12.6=18.9\,V, אבל זה גבוה ממתח ההזנה ולכן המגבר ברוויה: Vout≈16 VV_{out}\approx16\,V.

שאלה 18 · תגובת בקר PID לשגיאה ומעבר ללפלס

א.

באיור לשאלה 18 מוצג גרף שגיאה במבוא לבקר מסוג PIDPID.

נתון:

1. מקדמי הבקר הם: KP=1.5K_P=1.5, KI=2 [sec−1]K_I=2\,[sec^{-1}], KD=3 [sec]K_D=3\,[sec].

2. תפוקת הבקר כאשר השגיאה שווה לאפס: P0=20%P_0=20\%.

3. תגובת הבקר: p(t)=P0+KP⋅e(t)+KP⋅KI⋅∫0te(t)dt+KP⋅KD⋅de(t)dtp(t)=P_0+K_P\cdot e(t)+K_P\cdot K_I\cdot\int_0^t e(t)dt+K_P\cdot K_D\cdot\frac{de(t)}{dt}

מה ערכה של תגובת הבקר p(t)[%]p(t)[\%] לאות השגיאה המוצג בזמן t=1 sect=1\,sec?

(10 נקודות)
ב.

מהי התמרת לפלס של תגובת הבקר.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

p(1)=27.5%p(1)=27.5\%

נתון: KP=1.5K_P=1.5, KI=2 sec−1K_I=2\,sec^{-1}, KD=3 secK_D=3\,sec, P0=20%P_0=20\%; השגיאה עולה לינארית מ-00 ל-2%2\% בין t=0t=0 ל-t=2 sect=2\,sec ואחר כך קבועה.

מבוקש: p(1)p(1).

1. בקטע 0≤t≤20\le t\le2 השיפוע הוא 22=1 %sec\frac{2}{2}=1\,\frac{\%}{sec}, ולכן e(t)=t [%]e(t)=t\,[\%].

2. נחשב את שלושת הגדלים ב-t=1 sect=1\,sec:

•ערך השגיאה: e(1)=1%e(1)=1\%

•האינטגרל (שטח המשולש): ∫01t dt=122=0.5 %⋅sec\int_0^1 t\,dt=\frac{1^2}{2}=0.5\,\%\cdot sec

•הנגזרת (שיפוע הקו): dedt=1 %sec\frac{de}{dt}=1\,\frac{\%}{sec}

3. נציב בנוסחת הבקר, איבר אחר איבר:

•יחסי: KP⋅e(1)=1.5⋅1=1.5%K_P\cdot e(1)=1.5\cdot1=1.5\%

•אינטגרלי: KP⋅KI⋅∫01e dt=1.5⋅2⋅0.5=1.5%K_P\cdot K_I\cdot\int_0^1e\,dt=1.5\cdot2\cdot0.5=1.5\%

•גוזר: KP⋅KD⋅dedt=1.5⋅3⋅1=4.5%K_P\cdot K_D\cdot\frac{de}{dt}=1.5\cdot3\cdot1=4.5\%

4. נסכם:

p(1)=20+1.5+1.5+4.5=27.5%p(1)=20+1.5+1.5+4.5=27.5\%

תשובה: p(1)=27.5%p(1)=27.5\%

סעיף ב

תשובה:

P(s)=20s+(1.5+3s+4.5s)E(s)P(s)=\frac{20}{s}+\left(1.5+\frac{3}{s}+4.5s\right)E(s), ועם E(s)=1−e−2ss2E(s)=\frac{1-e^{-2s}}{s^2}: P(s)=20s+(4.5s2+1.5s+3)(1−e−2s)s3P(s)=\frac{20}{s}+\frac{(4.5s^2+1.5s+3)(1-e^{-2s})}{s^3}

נעביר את משוואת הבקר למישור לפלס איבר אחר איבר, ואחר כך נציב את התמרת אות השגיאה מהגרף.

1. כללי ההתמרה (תנאי התחלה אפס, e(0)=0e(0)=0):

•קבוע P0P_0 →\to P0s\frac{P_0}{s}

•e(t)e(t) →\to E(s)E(s)

•∫0te dt\int_0^t e\,dt →\to E(s)s\frac{E(s)}{s}

•dedt\frac{de}{dt} →\to s E(s)s\,E(s)

2. לכן:

P(s)=P0s+KP(1+KIs+KD s)E(s)P(s)=\frac{P_0}{s}+K_P\left(1+\frac{K_I}{s}+K_D\,s\right)E(s)

3. נציב את המקדמים: KP=1.5K_P=1.5, KPKI=1.5⋅2=3K_P K_I=1.5\cdot2=3, KPKD=1.5⋅3=4.5K_P K_D=1.5\cdot3=4.5:

P(s)=20s+(1.5+3s+4.5 s)E(s)P(s)=\frac{20}{s}+\left(1.5+\frac{3}{s}+4.5\,s\right)E(s)

כלומר פונקציית התמסורת של הבקר היא P(s)−P0/sE(s)=1.5+3s+4.5s=4.5s2+1.5s+3s\frac{P(s)-P_0/s}{E(s)}=1.5+\frac{3}{s}+4.5s=\frac{4.5s^2+1.5s+3}{s}.

4. התמרת אות השגיאה מהגרף: מדרון בשיפוע 1 שמתחיל ב-t=0t=0, פחות מדרון זהה שמתחיל ב-t=2t=2 (שמבטל את העלייה):

e(t)=t⋅u(t)−(t−2)⋅u(t−2) ⇒ E(s)=1s2−e−2ss2=1−e−2ss2e(t)=t\cdot u(t)-(t-2)\cdot u(t-2)\ \Rightarrow\ E(s)=\frac{1}{s^2}-\frac{e^{-2s}}{s^2}=\frac{1-e^{-2s}}{s^2}

5. נציב:

P(s)=20s+4.5s2+1.5s+3s⋅1−e−2ss2=20s+(4.5s2+1.5s+3)(1−e−2s)s3P(s)=\frac{20}{s}+\frac{4.5s^2+1.5s+3}{s}\cdot\frac{1-e^{-2s}}{s^2}=\frac{20}{s}+\frac{(4.5s^2+1.5s+3)(1-e^{-2s})}{s^3}

תשובה: P(s)=20s+(1.5+3s+4.5s)E(s)P(s)=\frac{20}{s}+\left(1.5+\frac{3}{s}+4.5s\right)E(s), ועבור השגיאה המוצגת P(s)=20s+(4.5s2+1.5s+3)(1−e−2s)s3P(s)=\frac{20}{s}+\frac{(4.5s^2+1.5s+3)(1-e^{-2s})}{s^3}.

שאלה 19 · מדידת לחץ אוויר במד עיוות ומגבר

במפעל לצמיגי אופניים משתמשים במדחס אוויר לינארי המבוסס על מד עיוות. באיור לשאלה 19 מוצג מעגל למדידת לחצי אוויר בצמיגי האופניים. המעגל כולל מקור מתח ישר VV, מד עיוות, מגבר שרת ושלושה נגדים.

בפתרונכם התייחסו למגבר השרת כאידאלי.

נתון: לחץ אוויר מרבי בצמיג Pmax=70 PsiP_{max}=70\,Psi גורם לכך שהתנגדות מד העיוות RSG=480 ΩR_{SG}=480\,\Omega.

לחץ אוויר מזערי בצמיג Pmin=40 PsiP_{min}=40\,Psi גורם לכך שהתנגדות מד העיוות RSG=240 ΩR_{SG}=240\,\Omega.

R1=320 ΩR_1=320\,\Omega, R2=80 ΩR_2=80\,\Omega, R3=300 ΩR_3=300\,\Omega.

א.

מהי הנוסחה המקשרת בין התנגדות מד העיוות RSGR_{SG} לבין לחץ האוויר PP? RSG=f(P)R_{SG}=f(P).

(4 נקודות)
ב.

מהו המתח VbV_b עבור לחץ צמיג מרבי (בכניסה החיובית של מגבר השרת)?

(4 נקודות)
ג.

מהו המתח VoutV_{out} עבור לחץ אוויר מזערי בצמיג?

(4 נקודות)
ד.

מהו המתח VoutV_{out} עבור לחץ אוויר בצמיג של P=52 PsiP=52\,Psi?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

RSG=8⋅P−80 [Ω]R_{SG}=8\cdot P-80\ [\Omega] (PP ב-PsiPsi)

מד העיוות לינארי, ולכן RSG=a⋅P+bR_{SG}=a\cdot P+b. נמצא את הישר משתי הנקודות הנתונות.

1. הנקודות: (40 Psi, 240 Ω)(40\,Psi,\ 240\,\Omega) ו-(70 Psi, 480 Ω)(70\,Psi,\ 480\,\Omega).

2. השיפוע (רגישות מד העיוות):

a=480−24070−40=24030=8 ΩPsia=\frac{480-240}{70-40}=\frac{240}{30}=8\,\frac{\Omega}{Psi}

3. נקודת החיתוך:

b=240−8⋅40=240−320=−80 Ωb=240-8\cdot40=240-320=-80\,\Omega

4. הנוסחה:

RSG=8⋅P−80 [Ω]R_{SG}=8\cdot P-80\ [\Omega]

(ובאופן שקול: RSG=240+8⋅(P−40)R_{SG}=240+8\cdot(P-40).)

5. בדיקה: 8⋅70−80=480 Ω8\cdot70-80=480\,\Omega ✓

תשובה: RSG=8⋅P−80 [Ω]R_{SG}=8\cdot P-80\ [\Omega]

סעיף ב

תשובה:

Vb=5.385 VV_b=5.385\,V

נתון: V=14 VV=14\,V, RSG=480 ΩR_{SG}=480\,\Omega (בלחץ מרבי), R3=300 ΩR_3=300\,\Omega.

מבוקש: VbV_b.

1. נסמן את הזרם II זורם מההדק החיובי של המקור, דרך RSGR_{SG}, אל הצומת VbV_b ודרך R3R_3 לאדמה. הכניסה ++ של המגבר אינה צורכת זרם, ולכן RSGR_{SG} ו-R3R_3 בטור - מחלק מתח.

2. הזרם:

I=VRSG+R3=14480+300=14780=17.95 mAI=\frac{V}{R_{SG}+R_3}=\frac{14}{480+300}=\frac{14}{780}=17.95\,mA

3. VbV_b הוא המתח על R3R_3:

Vb=I⋅R3=V⋅R3RSG+R3=14⋅300780=5.385 VV_b=I\cdot R_3=V\cdot\frac{R_3}{R_{SG}+R_3}=14\cdot\frac{300}{780}=5.385\,V

תשובה: Vb=5.385 VV_b=5.385\,V

סעיף ג

תשובה:

Vout=9.722 VV_{out}=9.722\,V

נתון: לחץ מזערי, RSG=240 ΩR_{SG}=240\,\Omega; R1=320 ΩR_1=320\,\Omega, R2=80 ΩR_2=80\,\Omega.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. VbV_b ממחלק המתח (כמו בסעיף ב):

Vb=14⋅300240+300=14⋅300540=7.778 VV_b=14\cdot\frac{300}{240+300}=14\cdot\frac{300}{540}=7.778\,V

2. הגבר המגבר: VbV_b נכנס לכניסה ++, ו-R2R_2 (מהמוצא לכניסה −-, הצומת VaV_a) עם R1R_1 (מ-VaV_a לאדמה) יוצרים משוב - מגבר לא מהפך. במגבר אידאלי Va=VbV_a=V_b, והזרם דרך R2R_2 ו-R1R_1 זהה:

Av=1+R2R1=1+80320=1.25A_v=1+\frac{R_2}{R_1}=1+\frac{80}{320}=1.25

3. מתח המוצא:

Vout=Av⋅Vb=1.25⋅7.778=9.722 VV_{out}=A_v\cdot V_b=1.25\cdot7.778=9.722\,V

4. 9.722 V<16 V9.722\,V<16\,V - אין רוויה.

תשובה: Vout=9.722 VV_{out}=9.722\,V

סעיף ד

תשובה:

Vout=8.255 VV_{out}=8.255\,V

נתון: P=52 PsiP=52\,Psi.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. התנגדות מד העיוות לפי הנוסחה מסעיף א:

RSG=8⋅52−80=336 ΩR_{SG}=8\cdot52-80=336\,\Omega

2. מחלק המתח:

Vb=14⋅300336+300=14⋅300636=6.604 VV_b=14\cdot\frac{300}{336+300}=14\cdot\frac{300}{636}=6.604\,V

3. מתח המוצא (הגבר 1.251.25 מסעיף ג):

Vout=1.25⋅6.604=8.255 VV_{out}=1.25\cdot6.604=8.255\,V

4. בדיקת סבירות: 52 Psi52\,Psi נמצא בין 4040 ל-70 Psi70\,Psi, ואכן 8.255 V8.255\,V נמצא בין Vout(70 Psi)=1.25⋅5.385=6.731 VV_{out}(70\,Psi)=1.25\cdot5.385=6.731\,V לבין Vout(40 Psi)=9.722 VV_{out}(40\,Psi)=9.722\,V.

תשובה: Vout=8.255 VV_{out}=8.255\,V

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.