דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מערכות בקרה, רכיבים ומתמרים 97112 - קיץ 2024 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97112 · 19 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות בקרה, רכיבים ומתמרים, קיץ 2024 מועד ב', כל 19 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: 19 שאלות בשאלון. השאלון מחולק לשני חלקים.

חלק א' – שאלות סגורות.

יש לענות על שמונה שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-12.

ערך כל שאלה חמש נקודות, סה"כ 40 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות.

יש לענות על ארבע שאלות בלבד, מתוך השאלות 13-19.

ערך כל שאלה 15 נקודות, סה"כ 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

דפי נוסחאות יצורפו לשאלון הבחינה.

נוסחאון מה"ט במערכות בקרה, רכיבים ומתמרים - להורדה ב-PDF, 58 עמודים.

שאלה 1 · סוג הריסון של שני בלוקים בטור

באיור לשאלה 1 מוצגת סכמת מלבנים של מערכת בקרה. למערכת זו מסרו בכניסה אות מדרגת יחידה.

תגובת המערכת לאות שניתן יהיה עם ריסון:

א. ריסון על קריטי.

ב. ריסון קריטי.

ג. ריסון תת קריטי.

ד. ללא ריסון.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ב. ריסון קריטי.

נתון: שני בלוקים בטור, G1(s)=3s+4G_1(s)=\frac{3}{s+4} ו-G2(s)=5s+4G_2(s)=\frac{5}{s+4}, בלי משוב.

מבוקש: סוג הריסון של התגובה למדרגה.

1. בלוקים בטור מוכפלים:

G(s)=G1(s)⋅G2(s)=3s+4⋅5s+4=15(s+4)2=15s2+8s+16G(s)=G_1(s)\cdot G_2(s)=\frac{3}{s+4}\cdot\frac{5}{s+4}=\frac{15}{(s+4)^2}=\frac{15}{s^2+8s+16}

2. משווים את המכנה לצורה התקנית s2+2ζωns+ωn2s^2+2\zeta\omega_n s+\omega_n^2:

ωn2=16 ⇒ ωn=4 rad/s\omega_n^2=16\ \Rightarrow\ \omega_n=4\,\text{rad/s}

2ζωn=8 ⇒ ζ=82⋅4=12\zeta\omega_n=8\ \Rightarrow\ \zeta=\frac{8}{2\cdot4}=1

3. מקדם ריסון ζ=1\zeta=1 פירושו ריסון קריטי. אותה מסקנה מתקבלת מהקטבים: קוטב כפול ממשי s=−4s=-4, כלומר התגובה מגיעה לערכה הסופי בלי תנודות ובלי חריגה, במהירות המרבית האפשרית ללא תנודות.

תשובה: ב. ריסון קריטי.

שאלה 2 · התמרת לפלס של דעיכה מעריכית כפול קוסינוס

נתונה הפונקציה f(t)f(t):

f(t)=5⋅e−7⋅t⋅cos⁡4⋅tf(t)=5\cdot e^{-7\cdot t}\cdot\cos 4\cdot t

התמרת לפלס של הפונקציה f(t)f(t) היא:

א. L[f(t)]=5⋅S+4(S+4)2+49\mathcal{L}[f(t)]=5\cdot\frac{S+4}{(S+4)^2+49}.

ב. L[f(t)]=4⋅S+7(S+7)2+16\mathcal{L}[f(t)]=4\cdot\frac{S+7}{(S+7)^2+16}.

ג. L[f(t)]=7⋅S+5(S+7)2+25\mathcal{L}[f(t)]=7\cdot\frac{S+5}{(S+7)^2+25}.

ד. L[f(t)]=5⋅S+7(S+7)2+16\mathcal{L}[f(t)]=5\cdot\frac{S+7}{(S+7)^2+16}.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ד. L[f(t)]=5⋅S+7(S+7)2+16\mathcal{L}[f(t)]=5\cdot\frac{S+7}{(S+7)^2+16}

משתמשים בזוג ההתמרות מהנוסחאון ובלינאריות של ההתמרה.

1. מהנוסחאון: L{e−atcos⁡ωt}=s+a(s+a)2+ω2\mathcal{L}\{e^{-at}\cos\omega t\}=\frac{s+a}{(s+a)^2+\omega^2}.

2. בפונקציה הנתונה: a=7a=7, ω=4 rad/s\omega=4\,\text{rad/s}, ומקדם קבוע 55 שיוצא מחוץ להתמרה (לינאריות).

3. מציבים:

L[f(t)]=5⋅s+7(s+7)2+42=5⋅s+7(s+7)2+16\mathcal{L}[f(t)]=5\cdot\frac{s+7}{(s+7)^2+4^2}=5\cdot\frac{s+7}{(s+7)^2+16}

4. בדיקה מול האפשרויות: באפשרות א הוחלפו aa ו-ω\omega (s+4s+4 ו-4949), באפשרות ב המקדם הוא 44 במקום 55, ובאפשרות ג המונה והמקדם שגויים. רק ד מתאימה.

תשובה: ד. L[f(t)]=5⋅S+7(S+7)2+16\mathcal{L}[f(t)]=5\cdot\frac{S+7}{(S+7)^2+16}

שאלה 3 · אות מוצא של חוג פתוח עם ענפים מקבילים

באיור לשאלה 3 מוצגת סכמת מלבנים של מערכת בקרה בחוג פתוח. נתון: R(s)=2⋅SR(s)=2\cdot S

אות המוצא של מערכת בקרה זו הוא:

א. C(s)=S+1S2−2⋅S−3C(s)=\frac{S+1}{S^2-2\cdot S-3}

ב. C(s)=2⋅S−1S2+3⋅S−4C(s)=\frac{2\cdot S-1}{S^2+3\cdot S-4}

ג. C(s)=S−1S2+3⋅S−2C(s)=\frac{S-1}{S^2+3\cdot S-2}

ד. C(s)=2⋅S−1S2+2⋅S−3C(s)=\frac{2\cdot S-1}{S^2+2\cdot S-3}

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ד. C(s)=2⋅S−1S2+2⋅S−3C(s)=\frac{2\cdot S-1}{S^2+2\cdot S-3}

נתון: בלוק 0.5s+3\frac{0.5}{s+3} בטור עם שני ענפים מקבילים 1s−1\frac{1}{s-1} ו-1s\frac{1}{s} שמסוכמים בסימן חיובי; המבוא R(s)=2sR(s)=2s.

מבוקש: C(s)C(s).

1. ענפים מקבילים שמסוכמים במחבר בסימני ++ מתחברים בחיבור:

Gp(s)=1s−1+1s=s+(s−1)s(s−1)=2s−1s(s−1)G_p(s)=\frac{1}{s-1}+\frac{1}{s}=\frac{s+(s-1)}{s(s-1)}=\frac{2s-1}{s(s-1)}

2. הבלוק הראשון בטור עם הצירוף המקבילי, ולכן פונקציית התמסורת הכוללת:

G(s)=0.5s+3⋅2s−1s(s−1)G(s)=\frac{0.5}{s+3}\cdot\frac{2s-1}{s(s-1)}

3. אות המוצא הוא פונקציית התמסורת כפול המבוא:

C(s)=G(s)⋅R(s)=0.5s+3⋅2s−1s(s−1)⋅2s=2s−1(s+3)(s−1)C(s)=G(s)\cdot R(s)=\frac{0.5}{s+3}\cdot\frac{2s-1}{s(s-1)}\cdot2s=\frac{2s-1}{(s+3)(s-1)}

4. פותחים את המכנה: (s+3)(s−1)=s2+2s−3(s+3)(s-1)=s^2+2s-3, ולכן:

C(s)=2s−1s2+2s−3C(s)=\frac{2s-1}{s^2+2s-3}

תשובה: ד. C(s)=2⋅S−1S2+2⋅S−3C(s)=\frac{2\cdot S-1}{S^2+2\cdot S-3}

שאלה 4 · חישוב הגבר המשוב מערכים מדודים

באיור לשאלה 4 מוצגת סכמת מלבנים של מערכת בקרה. כל הערכים המספריים המוצגים בסכמה נמדדו באותו זמן וכאשר המערכת פועלת.

נתון: אות השגיאה e=5 Ve=5\,V.

פונקציית התמסורת של המשוב hh היא:

א. h=0.25h=0.25.

ב. h=0.31h=0.31.

ג. h=0.20h=0.20.

ד. h=0.28h=0.28.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ג. h=0.20h=0.20

נתון: r=5.6 Vr=5.6\,\text{V}, e=5 Ve=5\,\text{V}, c=3 Vc=3\,\text{V}, g=0.6g=0.6.

מבוקש: הגבר המשוב hh.

1. במחבר נכנס המבוא rr בסימן ++ ואות המשוב h⋅ch\cdot c בסימן −-, ולכן:

e=r−h⋅ce=r-h\cdot c

2. מבודדים את hh:

h=r−ec=5.6−53=0.63=0.20h=\frac{r-e}{c}=\frac{5.6-5}{3}=\frac{0.6}{3}=0.20

3. בדיקת עקביות הנתונים דרך הענף הקדמי: c=g⋅e=0.6⋅5=3 Vc=g\cdot e=0.6\cdot5=3\,\text{V}, בדיוק כמו הערך המדוד.

תשובה: ג. h=0.20h=0.20

שאלה 5 · תפוקת בקר נגזרתי לשגיאה עולה

באיור לשאלה 5 מוצג גרף שגיאה במבוא לבקר מסוג DD.

נתון: 1. הגבר הבקר KD=4.2 secK_D=4.2\,sec.

2. תפוקת הבקר בזמן t=0t=0 היא: P0=7.5%P_0=7.5\%.

תפוקת הבקר לאות השגיאה בזמן t=1 sect=1\,sec היא:

א. p(t=1)=20.1 %p(t=1)=20.1\,\%.

ב. p(t=1)=17.8 %p(t=1)=17.8\,\%.

ג. p(t=1)=23.2 %p(t=1)=23.2\,\%.

ד. p(t=1)=16.9 %p(t=1)=16.9\,\%.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

א. p(t=1)=20.1 %p(t=1)=20.1\,\%

נתון: השגיאה עולה באופן קווי מ-00 ל-6%6\% בין t=0t=0 ל-t=2 st=2\,\text{s}; KD=4.2 sK_D=4.2\,\text{s}; P0=7.5%P_0=7.5\%.

מבוקש: תפוקת הבקר ב-t=1 st=1\,\text{s}.

1. בבקר נגזרתי התפוקה תלויה בקצב השינוי של השגיאה:

p(t)=KD⋅dedt+P0p(t)=K_D\cdot\frac{de}{dt}+P_0

2. קצב השינוי של השגיאה הוא שיפוע הקו בגרף, וקבוע לכל 0<t<2 s0<t<2\,\text{s}:

dedt=6−02−0=3 %/s\frac{de}{dt}=\frac{6-0}{2-0}=3\,\%/\text{s}

3. מציבים (ב-t=1 st=1\,\text{s} אנחנו באמצע הקטע, השיפוע 3 %/s3\,\%/\text{s}):

p(1)=4.2⋅3+7.5=12.6+7.5=20.1 %p(1)=4.2\cdot3+7.5=12.6+7.5=20.1\,\%

תשובה: א. p(t=1)=20.1 %p(t=1)=20.1\,\%

שאלה 6 · תגובת יתר של מערכת מסדר שני

באיור לשאלה 6 מוצגת תגובת מערכת בקרה מסדר שני לאות מדרגת יחידה.

נתון: מקדם הריסון של מערכת הבקרה הוא ξ=0.6\xi=0.6.

תגובת היתר של מערכת בקרה זו היא:

א. A=0.1018A=0.1018

ב. A=0.0948A=0.0948

ג. A=0.0726A=0.0726

ד. A=0.1223A=0.1223

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ב. A=0.0948A=0.0948

נתון: מערכת מסדר שני, כניסת מדרגת יחידה, ξ=0.6\xi=0.6.

מבוקש: תגובת היתר AA (הגובה של השיא מעל הערך הסופי).

1. לכניסת מדרגת יחידה הערך הסופי הוא 11, ותגובת היתר תלויה רק במקדם הריסון:

A=e−πξ1−ξ2A=e^{-\frac{\pi\xi}{\sqrt{1-\xi^2}}}

2. מחשבים את המעריך:

1−ξ2=1−0.62=0.64=0.8\sqrt{1-\xi^2}=\sqrt{1-0.6^2}=\sqrt{0.64}=0.8

πξ1−ξ2=π⋅0.60.8=2.356\frac{\pi\xi}{\sqrt{1-\xi^2}}=\frac{\pi\cdot0.6}{0.8}=2.356

3. מציבים:

A=e−2.356=0.0948A=e^{-2.356}=0.0948

כלומר השיא גבוה בכ-9.48%9.48\% מהערך הסופי, ו-MP=1+A=1.0948M_P=1+A=1.0948.

תשובה: ב. A=0.0948A=0.0948

שאלה 7 · חישוב מקדם הזרימה של שסתום

נתון שסתום בקרה המבקר מערכת השקייה בשדה. הלחץ הסטטי של המים לפני ההצרה הוא: P1=3.5 PSIP_1=3.5\,\text{PSI}.

הלחץ הסטטי של המים במהלך ההצרה קטן ב- 30% מהלחץ של P1P_1. ספיקת המים היא: Q=4.5 GPMQ=4.5\,\text{GPM}.

נתון: משקל סגולי של המים: g=1[grcm3]g=1\left[\frac{gr}{cm^3}\right].

ערך ה-CvC_v של השסתום הנתון הוא:

א. Cv=6.12C_v=6.12.

ב. Cv=3.27C_v=3.27.

ג. Cv=4.39C_v=4.39.

ד. Cv=7.58C_v=7.58.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ג. Cv=4.39C_v=4.39

נתון: P1=3.5 PSIP_1=3.5\,\text{PSI}, ירידת לחץ של 30%30\% מ-P1P_1 על פני השסתום, Q=4.5 GPMQ=4.5\,\text{GPM}, משקל סגולי יחסי g=1g=1.

מבוקש: מקדם הזרימה CvC_v.

1. נוסחת השסתום לנוזלים:

Q=Cv⋅ΔPg ⇒ Cv=Q⋅gΔPQ=C_v\cdot\sqrt{\frac{\Delta P}{g}}\ \Rightarrow\ C_v=Q\cdot\sqrt{\frac{g}{\Delta P}}

2. ירידת הלחץ על השסתום היא 30%30\% מ-P1P_1:

ΔP=0.3⋅P1=0.3⋅3.5=1.05 PSI\Delta P=0.3\cdot P_1=0.3\cdot3.5=1.05\,\text{PSI}

3. מציבים:

Cv=4.5⋅11.05=4.5⋅0.9759=4.39C_v=4.5\cdot\sqrt{\frac{1}{1.05}}=4.5\cdot0.9759=4.39

תשובה: ג. Cv=4.39C_v=4.39

שאלה 8 · תגובת בקר יחסי לשגיאה משתנה

באיור לשאלה 8 נתון אופיין שגיאה עבור בקר יחסי - Proportional Controler.

נתון: P0=12.8 %P_0=12.8\,\% , kP=4k_P=4.

ערכה הרגעי של תגובת הבקר P(t) [%]P(t)\,[\%] בזמן t=6 sect=6\,sec הוא:

א. P(6)=29.5 %P(6)=29.5\,\%

ב. P(6)=32.8 %P(6)=32.8\,\%

ג. P(6)=34.3 %P(6)=34.3\,\%

ד. P(6)=31.9 %P(6)=31.9\,\%

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ב. P(6)=32.8 %P(6)=32.8\,\%

נתון: אופיין השגיאה, P0=12.8%P_0=12.8\%, kP=4k_P=4.

מבוקש: P(6)P(6).

1. בבקר יחסי התפוקה פרופורציונית לשגיאה הרגעית:

P(t)=kP⋅e(t)+P0P(t)=k_P\cdot e(t)+P_0

2. קוראים את השגיאה ב-t=6 st=6\,\text{s}: בין t=3 st=3\,\text{s} ל-t=9 st=9\,\text{s} השגיאה יורדת באופן קווי מ-6%6\% ל-4%4\%. השיפוע:

4−69−3=−13 %/s\frac{4-6}{9-3}=-\frac{1}{3}\,\%/\text{s}

ולכן:

e(6)=6−13⋅(6−3)=6−1=5 %e(6)=6-\frac{1}{3}\cdot(6-3)=6-1=5\,\%

3. מציבים:

P(6)=4⋅5+12.8=20+12.8=32.8 %P(6)=4\cdot5+12.8=20+12.8=32.8\,\%

תשובה: ב. P(6)=32.8 %P(6)=32.8\,\%

שאלה 9 · מערכת מסדר שני עם ריסון שלילי

כאשר ישנה מערכת בקרה מסדר שני עם מקדם ריסון שלילי, לדוגמה −3<ξ<0-3<\xi<0 מקבלים:

א. מערכת לא יציבה עם תנודות ההולכות וגדלות עם הזמן.

ב. ריסון קריטי עם תנודות הרמוניות נמשכות.

ג. ריסון תת קריטי עם תנודות מתרסנות עם הזמן.

ד. תגובת מערכת במהירות גדולה ביותר ללא תנודות.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

א. מערכת לא יציבה עם תנודות ההולכות וגדלות עם הזמן.

בודקים היכן נמצאים הקטבים כשמקדם הריסון שלילי.

1. המכנה של מערכת מסדר שני: s2+2ξωns+ωn2s^2+2\xi\omega_n s+\omega_n^2, והקטבים:

s1,2=−ξωn±ωnξ2−1s_{1,2}=-\xi\omega_n\pm\omega_n\sqrt{\xi^2-1}

2. כאשר ξ<0\xi<0, החלק הממשי −ξωn-\xi\omega_n חיובי: הקטבים בחצי המישור הימני, והמערכת לא יציבה - התגובה גדלה עם הזמן במקום לדעוך.

3. עבור −1<ξ<0-1<\xi<0 הקטבים מרוכבים, והתגובה היא תנודות שהמשרעת שלהן גדלה כמו e∣ξ∣ωnte^{|\xi|\omega_n t}. (עבור ξ≤−1\xi\le-1 הקטבים ממשיים חיוביים והגדילה היא בלי תנודות, אבל גם אז המערכת לא יציבה.)

4. שאר האפשרויות מתארות מצבים יציבים או גבוליים: ריסון קריטי הוא ξ=1\xi=1, תנודות נמשכות הן ξ=0\xi=0, תנודות מתרסנות הן 0<ξ<10<\xi<1 - אף אחד מהם אינו בתחום השלילי.

תשובה: א. מערכת לא יציבה עם תנודות ההולכות וגדלות עם הזמן.

שאלה 10 · מתח מוצא במעגל מד מעוות

באיור לשאלה 10 מוצג מעגל אלקטרוני הכולל מד מעוות - Strain Gauge - S.G.

מטרת המעגל היא מדידת משקל.

מד המעוות הלינארי פועל לפי הנוסחה: RSG=2.1 F+55 ; [kΩ,Pa]R_{SG}=2.1\,F+55\ ;\ [k\Omega,P_a].

נתון: R1=23 kΩ, R2=23 kΩ, R3=354 ΩR_1=23\,k\Omega,\ R_2=23\,k\Omega,\ R_3=354\,\Omega.

במשקל של 30 Pascal מתח המוצא יהיה:

א. Vout=3.0 VV_{out}=3.0\,V.

ב. Vout=4.6 VV_{out}=4.6\,V.

ג. Vout=6.0 VV_{out}=6.0\,V.

ד. Vout=5.2 VV_{out}=5.2\,V.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ג. Vout=6.0 VV_{out}=6.0\,V

נתון: RSG=2.1F+55R_{SG}=2.1F+55, F=30 PaF=30\,\text{Pa}, R1=R2=23 kΩR_1=R_2=23\,k\Omega, R3=354 ΩR_3=354\,\Omega, מתח הזנה 12 V12\,\text{V}.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. מזהים את המעגל: R3R_3 ומד המעוות יוצרים מחלק מתח מ-+12 V+12\,\text{V} לאדמה, והצומת ביניהם מחובר לכניסה החיובית של מגבר השרת. R2R_2 מחובר בין המוצא לכניסה השלילית ו-R1R_1 מהכניסה השלילית לאדמה, כלומר מגבר לא מהפך.

2. התנגדות מד המעוות:

RSG=2.1⋅30+55=63+55=118R_{SG}=2.1\cdot30+55=63+55=118

הערה: כדי שהיחידות יתאימו ל-R3=354 ΩR_3=354\,\Omega, יש לקרוא את התוצאה באוהם, RSG=118 ΩR_{SG}=118\,\Omega (רק כך מתקבל מתח מוצא בתחום ההזנה של המגבר). מה שקובע הוא היחס בין ההתנגדויות.

3. המתח בכניסה החיובית (מחלק מתח):

V+=12⋅RSGR3+RSG=12⋅118354+118=12⋅118472=3.0 VV^+=12\cdot\frac{R_{SG}}{R_3+R_{SG}}=12\cdot\frac{118}{354+118}=12\cdot\frac{118}{472}=3.0\,\text{V}

4. הגבר המגבר הלא מהפך:

A=1+R2R1=1+2323=2A=1+\frac{R_2}{R_1}=1+\frac{23}{23}=2

5. מתח המוצא:

Vout=A⋅V+=2⋅3.0=6.0 VV_{out}=A\cdot V^+=2\cdot3.0=6.0\,\text{V}

תשובה: ג. Vout=6.0 VV_{out}=6.0\,V

שאלה 11 · מונה עולה בבקר מתוכנת

באיור לשאלה 11 מוצגת סכמה של מונה המחובר לבקר מתוכנת לספירת מכוניות.

במצב המונה המוצג נותרו לספירה:

א. 60 מכוניות.

ב. 0 מכוניות.

ג. 31 מכוניות.

ד. 29 מכוניות.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

ד. 29 מכוניות.

קוראים את נתוני המונה מהסכמה.

1. המונה הוא CTU (מונה עולה): כל פולס בכניסה CU (המגע CARS) מגדיל את הערך הנוכחי CV באחד. כאשר CV מגיע לערך הקבוע מראש PV, היציאה Q (end of count) עוברת למצב פעיל.

2. מהסכמה: הערך הקבוע מראש PV=60PV=60, והערך הנוכחי CV=31CV=31.

3. מספר המכוניות שנותרו לספירה עד סוף הספירה:

PV−CV=60−31=29PV-CV=60-31=29

תשובה: ד. 29 מכוניות.

שאלה 12 · תדירות התנודה המרוסנת של מערכת מסדר שני

נתונה פונקציית התמסורת G(s)=5⋅S+7S2+5⋅S+8G(s)=\frac{5\cdot S+7}{S^2+5\cdot S+8} של מערכת בקרה מסוימת.

התדירות הזוויתית של התנודה המרוסנת ωd\omega_d של פונקציית התמסורת היא:

א. ωd=1.213 [RadSec]\omega_d=1.213\ \left[\frac{Rad}{Sec}\right].

ב. ωd=0.762 [RadSec]\omega_d=0.762\ \left[\frac{Rad}{Sec}\right].

ג. ωd=0.413 [RadSec]\omega_d=0.413\ \left[\frac{Rad}{Sec}\right].

ד. ωd=1.033 [RadSec]\omega_d=1.033\ \left[\frac{Rad}{Sec}\right].

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ωd=1.75≈1.323 rad/s\omega_d=\sqrt{1.75}\approx1.323\,\text{rad/s}; ערך זה אינו מופיע בין התשובות (הקרובה ביותר היא א, 1.2131.213).

נתון: G(s)=5s+7s2+5s+8G(s)=\frac{5s+7}{s^2+5s+8}.

מבוקש: ωd\omega_d.

1. התדירות המרוסנת נקבעת על ידי הקטבים, כלומר על ידי המכנה בלבד (האפס של המונה אינו משפיע עליה). משווים את המכנה לצורה התקנית s2+2ζωns+ωn2s^2+2\zeta\omega_n s+\omega_n^2:

ωn2=8 ⇒ ωn=8=2.828 rad/s\omega_n^2=8\ \Rightarrow\ \omega_n=\sqrt{8}=2.828\,\text{rad/s}

2ζωn=5 ⇒ ζ=52⋅2.828=0.8842\zeta\omega_n=5\ \Rightarrow\ \zeta=\frac{5}{2\cdot2.828}=0.884

2. ζ<1\zeta<1, ולכן יש תנודה מרוסנת:

ωd=ωn1−ζ2=2.828⋅1−0.8842=2.828⋅0.21875=2.828⋅0.4677=1.323 rad/s\omega_d=\omega_n\sqrt{1-\zeta^2}=2.828\cdot\sqrt{1-0.884^2}=2.828\cdot\sqrt{0.21875}=2.828\cdot0.4677=1.323\,\text{rad/s}

3. בדיקה דרך הקטבים: s1,2=−5±25−322=−2.5±j72=−2.5±j1.323s_{1,2}=\frac{-5\pm\sqrt{25-32}}{2}=-2.5\pm j\frac{\sqrt7}{2}=-2.5\pm j1.323. החלק המדומה הוא ωd=1.323 rad/s\omega_d=1.323\,\text{rad/s}, כמו בצעד 2.

4. הערך המחושב אינו מופיע בין התשובות. הקרובה ביותר היא א (1.213 rad/s1.213\,\text{rad/s}), אך היא אינה שווה לתוצאה.

תשובה: ωd=1.323 rad/s\omega_d=1.323\,\text{rad/s}. אף אחת מהתשובות אינה מתאימה בדיוק; הקרובה ביותר היא א.

שאלה 13 · מערכת עם משוב: תמסורת סגורה ותדירות מרוסנת

באיור לשאלה 13 מוצג תרשים מלבנים של מערכת בקרה מסוימת.

א.

רשמו את פונקציית התמסורת Gf(s)=C(s)R(s)G_f(s)=\frac{C(s)}{R(s)}.

(5 נקודות)
ב.

מהי התדירות הזוויתית של התנודה המרוסנת ωd\omega_d של פונקציית התמסורת Gf(s)G_f(s)?

(5 נקודות)
ג.

רשמו את פונקציית התמסורת G(s)⋅H(s)G(s)\cdot H(s).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

Gf(s)=6s2+12s+38G_f(s)=\frac{6}{s^2+12s+38}

נתון: בענף הקדמי שלושה בלוקים בטור: 12.5\frac{1}{2.5}, 5s+7\frac{5}{s+7}, 3s+5\frac{3}{s+5}; משוב שלילי H(s)=0.5H(s)=0.5.

מבוקש: פונקציית התמסורת בחוג סגור.

1. בלוקים בטור מוכפלים:

G(s)=12.5⋅5s+7⋅3s+5=15/2.5(s+7)(s+5)=6s2+12s+35G(s)=\frac{1}{2.5}\cdot\frac{5}{s+7}\cdot\frac{3}{s+5}=\frac{15/2.5}{(s+7)(s+5)}=\frac{6}{s^2+12s+35}

2. נוסחת חוג סגור עם משוב שלילי:

Gf(s)=G(s)1+G(s)⋅H(s)G_f(s)=\frac{G(s)}{1+G(s)\cdot H(s)}

3. מציבים ומכפילים מונה ומכנה ב-(s2+12s+35)(s^2+12s+35):

Gf(s)=6s2+12s+35+6⋅0.5=6s2+12s+38G_f(s)=\frac{6}{s^2+12s+35+6\cdot0.5}=\frac{6}{s^2+12s+38}

תשובה: Gf(s)=6s2+12s+38G_f(s)=\frac{6}{s^2+12s+38}

סעיף ב

תשובה:

ωd=2≈1.414 rad/s\omega_d=\sqrt2\approx1.414\,\text{rad/s}

משווים את המכנה של Gf(s)G_f(s) מסעיף א לצורה התקנית s2+2ζωns+ωn2s^2+2\zeta\omega_n s+\omega_n^2.

1. התדירות הטבעית:

ωn2=38 ⇒ ωn=38=6.164 rad/s\omega_n^2=38\ \Rightarrow\ \omega_n=\sqrt{38}=6.164\,\text{rad/s}

2. מקדם הריסון:

2ζωn=12 ⇒ ζ=122⋅6.164=0.9732\zeta\omega_n=12\ \Rightarrow\ \zeta=\frac{12}{2\cdot6.164}=0.973

ζ<1\zeta<1, ולכן המערכת בתת-ריסון ויש תנודה מרוסנת.

3. התדירות המרוסנת:

ωd=ωn1−ζ2=6.164⋅1−0.9732=38−36=2=1.414 rad/s\omega_d=\omega_n\sqrt{1-\zeta^2}=6.164\cdot\sqrt{1-0.973^2}=\sqrt{38-36}=\sqrt2=1.414\,\text{rad/s}

4. בדיקה דרך הקטבים: s1,2=−12±144−1522=−6±j1.414s_{1,2}=\frac{-12\pm\sqrt{144-152}}{2}=-6\pm j1.414, והחלק המדומה הוא ωd\omega_d.

תשובה: ωd=2≈1.414 rad/s\omega_d=\sqrt2\approx1.414\,\text{rad/s}

סעיף ג

תשובה:

G(s)⋅H(s)=3s2+12s+35G(s)\cdot H(s)=\frac{3}{s^2+12s+35}

פונקציית החוג הפתוח היא מכפלת כל הבלוקים לאורך החוג.

1. מסעיף א: G(s)=6(s+7)(s+5)=6s2+12s+35G(s)=\frac{6}{(s+7)(s+5)}=\frac{6}{s^2+12s+35}, ו-H(s)=0.5H(s)=0.5.

2. מכפילים:

G(s)⋅H(s)=6⋅0.5s2+12s+35=3s2+12s+35=3(s+7)(s+5)G(s)\cdot H(s)=\frac{6\cdot0.5}{s^2+12s+35}=\frac{3}{s^2+12s+35}=\frac{3}{(s+7)(s+5)}

תשובה: G(s)⋅H(s)=3s2+12s+35G(s)\cdot H(s)=\frac{3}{s^2+12s+35}

שאלה 14 · סוג מערכת, קבועי שגיאה ושגיאות מתמידות

באיור לשאלה 14 מוצגת סכמת מלבנים של מערכת בקרה.

א.

מהו סוג המערכת? נמקו את תשובתכם. תשובה ללא נימוק לא תזכה בניקוד.

(2 נקודות)
ב.

מהם קבועי השגיאה kp,kv,kak_p, k_v, k_a של המערכת?

(7 נקודות)
ג.

במצב המתמיד, מהן: שגיאת המצב esspe_{ssp}, שגיאת המהירות essve_{ssv} ושגיאות התאוצה essae_{ssa}?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

מערכת מסוג 2.

סוג המערכת הוא מספר הקטבים בראשית (s=0s=0) של פונקציית החוג הפתוח G(s)⋅H(s)G(s)\cdot H(s).

1. H=1H=1, ולכן:

G(s)⋅H(s)=6s+75s3+3s2=6s+7s2(5s+3)G(s)\cdot H(s)=\frac{6s+7}{5s^3+3s^2}=\frac{6s+7}{s^2(5s+3)}

2. במכנה יש גורם s2s^2, כלומר קוטב כפול בראשית (שני אינטגרטורים). הגורם 5s+35s+3 אינו מתאפס ב-s=0s=0, והמונה שווה שם 7≠07\neq0, כך שאין צמצום.

תשובה: מערכת מסוג 2, כי בפונקציית החוג הפתוח יש שני קטבים בראשית (s2s^2 במכנה).

סעיף ב

תשובה:

kp=∞k_p=\infty, kv=∞k_v=\infty, ka=73≈2.333 s−2k_a=\frac{7}{3}\approx2.333\,\text{s}^{-2}

מחשבים כל קבוע לפי הגדרתו כגבול כאשר s→0s\to0, עם G(s)H(s)=6s+7s2(5s+3)G(s)H(s)=\frac{6s+7}{s^2(5s+3)}.

1. קבוע שגיאת המקום:

kp=lim⁡s→0G(s)H(s)=lim⁡s→06s+7s2(5s+3)=70→∞k_p=\lim_{s\to0}G(s)H(s)=\lim_{s\to0}\frac{6s+7}{s^2(5s+3)}=\frac{7}{0}\to\infty

2. קבוע שגיאת המהירות:

kv=lim⁡s→0s⋅G(s)H(s)=lim⁡s→06s+7s(5s+3)=70→∞k_v=\lim_{s\to0}s\cdot G(s)H(s)=\lim_{s\to0}\frac{6s+7}{s(5s+3)}=\frac{7}{0}\to\infty

3. קבוע שגיאת התאוצה:

ka=lim⁡s→0s2⋅G(s)H(s)=lim⁡s→06s+75s+3=73=2.333 s−2k_a=\lim_{s\to0}s^2\cdot G(s)H(s)=\lim_{s\to0}\frac{6s+7}{5s+3}=\frac{7}{3}=2.333\,\text{s}^{-2}

4. זו התמונה האופיינית למערכת מסוג 2: kpk_p ו-kvk_v אינסופיים, ו-kak_a סופי.

תשובה: kp=∞k_p=\infty, kv=∞k_v=\infty, ka=73≈2.333 s−2k_a=\frac{7}{3}\approx2.333\,\text{s}^{-2}

סעיף ג

תשובה:

essp=0e_{ssp}=0, essv=0e_{ssv}=0, essa=37≈0.429e_{ssa}=\frac{3}{7}\approx0.429 (לכניסות יחידה). הערה: לפי ראוט החוג הסגור אינו יציב.

נתון: הקבועים מסעיף ב. מבוקש: השגיאות במצב מתמיד לכניסות יחידה: מדרגה, שיפוע (ראמפה) ופרבולה.

1. שגיאת המקום (כניסת מדרגת יחידה):

essp=11+kp=11+∞=0e_{ssp}=\frac{1}{1+k_p}=\frac{1}{1+\infty}=0

2. שגיאת המהירות (כניסת שיפוע יחידה):

essv=1kv=1∞=0e_{ssv}=\frac{1}{k_v}=\frac{1}{\infty}=0

3. שגיאת התאוצה (כניסת פרבולה יחידה, r(t)=t22r(t)=\frac{t^2}{2}):

essa=1ka=17/3=37=0.429e_{ssa}=\frac{1}{k_a}=\frac{1}{7/3}=\frac{3}{7}=0.429

4. הערה חשובה: הנוסחאות האלה תקפות רק אם החוג הסגור יציב. המשוואה האופיינית היא 1+G(s)H(s)=01+G(s)H(s)=0, כלומר:

5s3+3s2+6s+7=05s^3+3s^2+6s+7=0

טבלת ראוט: שורה s3s^3: 5, 65,\ 6; שורה s2s^2: 3, 73,\ 7; שורה s1s^1: 3⋅6−5⋅73=−5.667\frac{3\cdot6-5\cdot7}{3}=-5.667; שורה s0s^0: 77.

בעמודה הראשונה יש שתי החלפות סימן (3→−5.667→73\to-5.667\to7), ולכן יש שני קטבים בחצי המישור הימני והמערכת הסגורה אינה יציבה. במערכת כזו השגיאה בפועל אינה מתייצבת, והערכים שלמעלה הם הערכים הפורמליים לפי סוג המערכת וקבועי השגיאה, כפי שהשאלה מבקשת.

תשובה: essp=0e_{ssp}=0, essv=0e_{ssv}=0, essa=37≈0.429e_{ssa}=\frac{3}{7}\approx0.429 (לכניסות יחידה; בפועל החוג הסגור אינו יציב, ולכן אלה ערכים פורמליים).

שאלה 15 · תחום יציבות לפי ראוט-הורביץ

באיור לשאלה 15 מוצג תרשים מלבנים של מערכת בקרה.

א.

מהי פונקציית התמסורת של מערכת הבקרה Gf(s)=C(s)R(s)G_f(s)=\frac{C(s)}{R(s)}?

(5 נקודות)
ב.

מהי המשוואה האופיינית של מערכת הבקרה הנתונה?

(3 נקודות)
ג.

על פי הקריטריון של ראוט-הורביץ, מהו תחום הערכים של KK, שעבורו מערכת הבקרה יציבה?

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

Gf(s)=Ks3+2s2+3s+KG_f(s)=\frac{K}{s^3+2s^2+3s+K}

נתון: G(s)=Ks3+2s2+3sG(s)=\frac{K}{s^3+2s^2+3s} במשוב שלילי אחדותי (H=1H=1).

מבוקש: Gf(s)G_f(s).

1. נוסחת חוג סגור:

Gf(s)=G(s)1+G(s)⋅H(s)G_f(s)=\frac{G(s)}{1+G(s)\cdot H(s)}

2. מציבים ומכפילים מונה ומכנה ב-s3+2s2+3ss^3+2s^2+3s:

Gf(s)=Ks3+2s2+3s1+Ks3+2s2+3s=Ks3+2s2+3s+KG_f(s)=\frac{\frac{K}{s^3+2s^2+3s}}{1+\frac{K}{s^3+2s^2+3s}}=\frac{K}{s^3+2s^2+3s+K}

תשובה: Gf(s)=Ks3+2s2+3s+KG_f(s)=\frac{K}{s^3+2s^2+3s+K}

סעיף ב

תשובה:

s3+2s2+3s+K=0s^3+2s^2+3s+K=0

המשוואה האופיינית מתקבלת מהשוואת מכנה פונקציית החוג הסגור לאפס, כלומר 1+G(s)H(s)=01+G(s)H(s)=0.

1. מסעיף א, המכנה של Gf(s)G_f(s) הוא s3+2s2+3s+Ks^3+2s^2+3s+K.

2. לכן:

s3+2s2+3s+K=0s^3+2s^2+3s+K=0

תשובה: s3+2s2+3s+K=0s^3+2s^2+3s+K=0

סעיף ג

תשובה:

0<K<60<K<6

בונים טבלת ראוט למשוואה s3+2s2+3s+K=0s^3+2s^2+3s+K=0 ודורשים שכל איברי העמודה הראשונה יהיו חיוביים (בלי החלפות סימן).

1. שתי השורות הראשונות מהמקדמים:

שורה s3s^3: 1, 31,\ 3

שורה s2s^2: 2, K2,\ K

2. השורה s1s^1:

b1=2⋅3−1⋅K2=6−K2b_1=\frac{2\cdot3-1\cdot K}{2}=\frac{6-K}{2}

3. השורה s0s^0: KK.

4. תנאי יציבות - כל העמודה הראשונה חיובית:

6−K2>0 ⇒ K<6\frac{6-K}{2}>0\ \Rightarrow\ K<6

K>0K>0

5. בדיקה בגבול K=6K=6: שורת s1s^1 מתאפסת, והמשוואה העזר 2s2+6=02s^2+6=0 נותנת s=±j3=±j1.732s=\pm j\sqrt3=\pm j1.732, כלומר תנודות קבועות בתדירות 1.732 rad/s1.732\,\text{rad/s} - יציבות גבולית. לכן K=6K=6 אינו בתחום.

תשובה: המערכת יציבה עבור 0<K<60<K<6.

שאלה 16 · פונקציית תמסורת של מעגל RLC

באיור לשאלה 16 מוצג מעגל RLCRLC המוזן ממתח מקור V(s)V(s).

א.

מהי פונקציית התמסורת של המעגל G(s)=I(S)V(s)G(s)=\frac{I(S)}{V(s)}?

(5 נקודות)
ב.

מהי פונקציית התמסורת כאשר: R=200 Ω, C=3 F, L=1.5 HR=200\,\Omega,\ C=3\,F,\ L=1.5\,H?

(5 נקודות)
ג.

מחליפים את הנגד RR לנגד R1=150 ΩR_1=150\,\Omega האם במצב זה הגבר המעגל יגדל או יקטן?

התייחסו בתשובתכם לאות כניסה סינוסי.

נמקו את תשובתכם. תשובה ללא נימוק לא תתקבל.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

G(s)=LCs2+1RLCs2+Ls+RG(s)=\frac{LCs^2+1}{RLCs^2+Ls+R}

נתון: נגד RR בטור עם צירוף מקבילי של קבל CC וסליל LL; הזרם I(s)I(s) זורם מהמקור דרך RR (משמאל לימין).

מבוקש: G(s)=I(s)V(s)G(s)=\frac{I(s)}{V(s)}, כלומר האדמיטנס שהמקור רואה.

1. העכבות במישור ss: ZR=RZ_R=R, ZL=sLZ_L=sL, ZC=1sCZ_C=\frac{1}{sC}.

2. העכבה של LL ו-CC במקביל:

ZLC=sL⋅1sCsL+1sC=LCs2LC+1sC=sLs2LC+1Z_{LC}=\frac{sL\cdot\frac{1}{sC}}{sL+\frac{1}{sC}}=\frac{\frac{L}{C}}{\frac{s^2LC+1}{sC}}=\frac{sL}{s^2LC+1}

3. כל הזרם I(s)I(s) עובר דרך RR ואז מתפצל בין LL ל-CC, לכן העכבה הכוללת היא RR בטור עם ZLCZ_{LC}:

Z(s)=R+sLs2LC+1=R(s2LC+1)+sLs2LC+1Z(s)=R+\frac{sL}{s^2LC+1}=\frac{R(s^2LC+1)+sL}{s^2LC+1}

4. לפי חוק אוהם I(s)=V(s)Z(s)I(s)=\frac{V(s)}{Z(s)}, ולכן:

G(s)=I(s)V(s)=1Z(s)=LCs2+1RLCs2+Ls+RG(s)=\frac{I(s)}{V(s)}=\frac{1}{Z(s)}=\frac{LCs^2+1}{RLCs^2+Ls+R}

תשובה: G(s)=I(s)V(s)=LCs2+1RLCs2+Ls+RG(s)=\frac{I(s)}{V(s)}=\frac{LCs^2+1}{RLCs^2+Ls+R}

סעיף ב

תשובה:

G(s)=4.5s2+1900s2+1.5s+200G(s)=\frac{4.5s^2+1}{900s^2+1.5s+200}

מציבים את הערכים בתוצאה של סעיף א.

1. המקדמים:

LC=1.5⋅3=4.5 s2LC=1.5\cdot3=4.5\,\text{s}^2

RLC=200⋅1.5⋅3=900RLC=200\cdot1.5\cdot3=900

L=1.5L=1.5, R=200R=200

2. מציבים:

G(s)=4.5s2+1900s2+1.5s+200 [AV]G(s)=\frac{4.5s^2+1}{900s^2+1.5s+200}\ \left[\frac{\text{A}}{\text{V}}\right]

תשובה: G(s)=4.5s2+1900s2+1.5s+200G(s)=\frac{4.5s^2+1}{900s^2+1.5s+200}

סעיף ג

תשובה:

ההגבר ∣IV∣\left|\frac{I}{V}\right| יגדל (למשל בתדירויות נמוכות מ-0.0050.005 ל-0.00667 A/V0.00667\,\text{A/V}), פרט לתדירות התהודה ω0=0.471 rad/s\omega_0=0.471\,\text{rad/s} שבה הוא אפס בשני המקרים.

לאות סינוסי מציבים s=jωs=j\omega ובודקים את גודל ההגבר ∣G(jω)∣=∣IV∣|G(j\omega)|=\left|\frac{I}{V}\right|.

1. העכבה של הצירוף המקבילי LCLC באות סינוסי:

ZLC(jω)=jωL1−ω2LC=jXZ_{LC}(j\omega)=\frac{j\omega L}{1-\omega^2LC}=jX

זו עכבה מדומה טהורה (ריאקטנס XX), שאינה תלויה ב-RR.

2. לכן:

∣G(jω)∣=1∣R+jX∣=1R2+X2|G(j\omega)|=\frac{1}{|R+jX|}=\frac{1}{\sqrt{R^2+X^2}}

3. כשמקטינים את RR מ-200 Ω200\,\Omega ל-150 Ω150\,\Omega, המכנה R2+X2\sqrt{R^2+X^2} קטן (כי XX לא השתנה), ולכן ∣G(jω)∣|G(j\omega)| גדל - זרם גדול יותר לאותו מתח.

4. דוגמה מספרית בתדירות נמוכה (ω→0\omega\to0, הסליל הוא קצר ו-X=0X=0):

∣G∣=1R=1200=0.005 A/V|G|=\frac{1}{R}=\frac{1}{200}=0.005\,\text{A/V} לפני ההחלפה, ו-1150=0.00667 A/V\frac{1}{150}=0.00667\,\text{A/V} אחריה.

5. מקרה יוצא דופן: בתדירות התהודה של LL ו-CC:

ω0=1LC=14.5=0.471 rad/s\omega_0=\frac{1}{\sqrt{LC}}=\frac{1}{\sqrt{4.5}}=0.471\,\text{rad/s}

הצירוף המקבילי הוא נתק (X→∞X\to\infty), והזרם אפס בשני המקרים - ההגבר אינו משתנה שם.

תשובה: ההגבר יגדל: ∣G(jω)∣=1R2+X2|G(j\omega)|=\frac{1}{\sqrt{R^2+X^2}}, ו-XX של הצירוף LCLC אינו תלוי ב-RR, ולכן הקטנת RR מגדילה את הזרם לכל תדירות (למשל מ-0.0050.005 ל-0.00667 A/V0.00667\,\text{A/V}), פרט לתדירות התהודה ω0=0.471 rad/s\omega_0=0.471\,\text{rad/s} שבה הזרם אפס בשני המקרים.

שאלה 17 · מדידת טמפרטורה בתרמיסטור NTC ומגבר

באיור לשאלה 17 מוצג מעגל אלקטרוני למדידת טמפרטורה. המעגל כולל מגבר שרת, שלושה נגדים ותרמיסטור מסוג NTC. אופיין התרמיסטור RNTC=f(T)R_{NTC}=f(T) הוא לינארי.

נתוני המעגל: R1=8 kΩ, R2=4 kΩ, R3=100 kΩR_1=8\,k\Omega,\ R_2=4\,k\Omega,\ R_3=100\,k\Omega. בפתרונכם התייחסו למגבר השרת כאידאלי.

א.

הסבירו מהו תרמיסטור מסוג NTC? רשמו באנגלית את המשמעויות של האותיות NTC.

(3 נקודות)
ב.

להלן התנגדויות התרמיסטור עבור טמפרטורות שונות:

1. בטמפרטורה של T=316 ∘KT=316\,^\circ K, RNTCR_{NTC} נמדד כ- 87 kΩ87\,k\Omega.

2. בטמפרטורה של T=154.4 ∘FT=154.4\,^\circ F, RNTCR_{NTC} נמדד כ- 37 kΩ37\,k\Omega.

מהי הנוסחה המקשרת בין התנגדות התרמיסטור לבין הטמפרטורה, Rptc[kΩ]=f(T[∘C])R_{ptc}[k\Omega]=f(T[^\circ C])?

(5 נקודות)
ג.

בהתאם לנוסחה מסעיף ב', מהו מתח המוצא VoutV_{out}, עבור T=35 ∘CT=35\,^\circ C?

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

NTC = Negative Temperature Coefficient: נגד שהתנגדותו יורדת כשהטמפרטורה עולה.

1. תרמיסטור הוא נגד רגיש לטמפרטורה, העשוי בדרך כלל מחומר מוליך למחצה (תחמוצות מתכת). התנגדותו משתנה בצורה משמעותית עם הטמפרטורה, ולכן הוא משמש כחיישן טמפרטורה.

2. NTC הם ראשי התיבות של Negative Temperature Coefficient - מקדם טמפרטורה שלילי.

3. המשמעות: כשהטמפרטורה עולה, התנגדות התרמיסטור יורדת (ולהפך). הסיבה היא שבחומר מוליך למחצה עלייה בטמפרטורה משחררת יותר נושאי מטען, והחומר מוליך טוב יותר.

4. הנתונים בסעיף ב מתאימים לכך: בטמפרטורה הגבוהה (68 ∘C68\,^\circ C) ההתנגדות נמוכה (37 kΩ37\,k\Omega) מאשר בטמפרטורה הנמוכה (43 ∘C43\,^\circ C, 87 kΩ87\,k\Omega).

תשובה: NTC = Negative Temperature Coefficient. זהו נגד ממוליך למחצה שהתנגדותו קטנה כאשר הטמפרטורה עולה.

סעיף ב

תשובה:

RNTC[kΩ]=−2⋅T[∘C]+173R_{NTC}[k\Omega]=-2\cdot T[^\circ C]+173

נתון: שתי נקודות על האופיין הלינארי, בקלווין ובפרנהייט.

מבוקש: נוסחת הקו R=m⋅T+bR=m\cdot T+b כאשר TT במעלות צלזיוס.

1. ממירים את שתי הטמפרטורות למעלות צלזיוס:

T1=316−273=43 ∘CT_1=316-273=43\,^\circ C

T2=59⋅(154.4−32)=59⋅122.4=68 ∘CT_2=\frac{5}{9}\cdot(154.4-32)=\frac{5}{9}\cdot122.4=68\,^\circ C

2. השיפוע:

m=R2−R1T2−T1=37−8768−43=−5025=−2 kΩ∘Cm=\frac{R_2-R_1}{T_2-T_1}=\frac{37-87}{68-43}=\frac{-50}{25}=-2\,\frac{k\Omega}{^\circ C}

השיפוע שלילי, כמצופה מתרמיסטור NTC.

3. נקודת החיתוך, מהנקודה הראשונה:

b=R1−m⋅T1=87−(−2)⋅43=87+86=173 kΩb=R_1-m\cdot T_1=87-(-2)\cdot43=87+86=173\,k\Omega

4. בדיקה בנקודה השנייה: −2⋅68+173=37 kΩ-2\cdot68+173=37\,k\Omega ✓.

הערה: בהמרה המדויקת T1=316−273.15=42.85 ∘CT_1=316-273.15=42.85\,^\circ C מתקבל R=−1.988 T+172.2R=-1.988\,T+172.2, כמעט זהה.

תשובה: RNTC[kΩ]=−2⋅T[∘C]+173R_{NTC}[k\Omega]=-2\cdot T[^\circ C]+173

סעיף ג

תשובה:

Vout≈12.18 VV_{out}\approx12.18\,\text{V}

נתון: הנוסחה מסעיף ב, T=35 ∘CT=35\,^\circ C, הזנה 16 V16\,\text{V}, R1=8 kΩR_1=8\,k\Omega, R2=4 kΩR_2=4\,k\Omega, R3=100 kΩR_3=100\,k\Omega.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. מזהים את המעגל: R3R_3 ו-RNTCR_{NTC} יוצרים מחלק מתח מ-16 V16\,\text{V} לאדמה, והצומת ביניהם מחובר לכניסה החיובית. R2R_2 מחובר בין המוצא לכניסה השלילית ו-R1R_1 מהכניסה השלילית לאדמה - מגבר לא מהפך.

2. התנגדות התרמיסטור ב-35 ∘C35\,^\circ C:

RNTC=−2⋅35+173=103 kΩR_{NTC}=-2\cdot35+173=103\,k\Omega

3. המתח בכניסה החיובית (מחלק מתח):

V+=16⋅RNTCR3+RNTC=16⋅103100+103=16⋅0.5074=8.118 VV^+=16\cdot\frac{R_{NTC}}{R_3+R_{NTC}}=16\cdot\frac{103}{100+103}=16\cdot0.5074=8.118\,\text{V}

4. הגבר המגבר הלא מהפך:

A=1+R2R1=1+48=1.5A=1+\frac{R_2}{R_1}=1+\frac{4}{8}=1.5

5. מתח המוצא:

Vout=A⋅V+=1.5⋅8.118=12.18 VV_{out}=A\cdot V^+=1.5\cdot8.118=12.18\,\text{V}

המתח קטן ממתח ההזנה של המגבר (15 V15\,\text{V}), ולכן המגבר אינו ברוויה.

(עם הנוסחה המדויקת R=−1.988 T+172.2R=-1.988\,T+172.2 מתקבל RNTC=102.6 kΩR_{NTC}=102.6\,k\Omega ו-Vout=12.15 VV_{out}=12.15\,\text{V}.)

תשובה: Vout≈12.18 VV_{out}\approx12.18\,\text{V}

שאלה 18 · תגובת בקר PI ובקר P לשגיאה

באיור לשאלה 18 מוצג גרף שגיאה במבוא לבקר מסוג PIPI.

נתון: 1. מקדמי הבקר הם: KP=1.2, KI=1.5 [sec−1]K_P=1.2,\ K_I=1.5\,[sec^{-1}].

2. תפוקת הבקר כאשר השגיאה שווה לאפס: P0=17%P_0=17\%.

א.

מה ערכה של תגובת הבקר p(t)[%]p(t)[\%] לאות השגיאה המוצג באיור בזמן t=5 sect=5\,sec?

(9 נקודות)
ב.

פתרו מחדש את סעיף ב' עבור בקר מסוג PP.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

p(5)=45.5 %p(5)=45.5\,\%

נתון: השגיאה עולה באופן קווי מ-00 ל-10%10\% בין t=0t=0 ל-t=10 st=10\,\text{s}; KP=1.2K_P=1.2, KI=1.5 s−1K_I=1.5\,\text{s}^{-1}, P0=17%P_0=17\%.

מבוקש: p(5)p(5).

1. משוואת בקר PI:

p(t)=KP⋅e(t)+KP⋅KI⋅∫0te(τ) dτ+P0p(t)=K_P\cdot e(t)+K_P\cdot K_I\cdot\int_0^t e(\tau)\,d\tau+P_0

2. השגיאה בקטע 0≤t≤10 s0\le t\le10\,\text{s}: השיפוע 1010=1 %/s\frac{10}{10}=1\,\%/\text{s}, ולכן e(t)=t [%]e(t)=t\,[\%], וב-t=5 st=5\,\text{s}:

e(5)=5 %e(5)=5\,\%

3. האינטגרל של השגיאה עד t=5 st=5\,\text{s} הוא שטח המשולש מתחת לגרף:

∫05e dτ=∫05τ dτ=522=12⋅5⋅5=12.5 %⋅s\int_0^5 e\,d\tau=\int_0^5\tau\,d\tau=\frac{5^2}{2}=\frac{1}{2}\cdot5\cdot5=12.5\,\%\cdot\text{s}

4. מציבים:

p(5)=1.2⋅5+1.2⋅1.5⋅12.5+17=6+22.5+17=45.5 %p(5)=1.2\cdot5+1.2\cdot1.5\cdot12.5+17=6+22.5+17=45.5\,\%

תשובה: p(5)=45.5 %p(5)=45.5\,\%

סעיף ב

תשובה:

p(5)=23 %p(5)=23\,\%

הסעיף מבקש לחזור על החישוב של סעיף א (בשאלון כתוב "סעיף ב'") עבור בקר יחסי בלבד, עם אותם KPK_P ו-P0P_0.

1. משוואת בקר P - רק האיבר היחסי, בלי אינטגרל:

p(t)=KP⋅e(t)+P0p(t)=K_P\cdot e(t)+P_0

2. מסעיף א: e(5)=5 %e(5)=5\,\%.

3. מציבים:

p(5)=1.2⋅5+17=6+17=23 %p(5)=1.2\cdot5+17=6+17=23\,\%

4. ההשוואה לסעיף א מראה את תרומת האיבר האינטגרלי: 45.5−23=22.5 %45.5-23=22.5\,\% שנצברו מהשגיאה לאורך 5 s5\,\text{s}.

תשובה: p(5)=23 %p(5)=23\,\%

שאלה 19 · מדידת לחץ אוויר בצמיגים במד מעוות

במפעל לצמיגי מכוניות משתמשים בחיישן לחץ עיבורי לינארי הבנוי ממד מעוות. באיור לשאלה 19 מתואר מעגל חשמלי למדידת לחצי אוויר בצמיגים. המעגל כולל מקור מתח ישר UU, חיישן לחץ עיבורי, מגבר שרת ושלושה נגדים. בפתרונכם התייחסו למגבר השרת כאידאלי.

נתון: לחץ אוויר מרבי בצמיגים Pmax=60 PSIP_{max}=60\,PSI גורם לכך שהתנגדות מד המעוות תהיה RSG=70 kΩR_{SG}=70\,k\Omega.

לחץ אוויר מזערי בצמיגים Pmin=20 PSIP_{min}=20\,PSI גורם לכך שהתנגדות מד המעוות תהיה RSG=35 kΩR_{SG}=35\,k\Omega.

U=18 VU=18\,V, R3=30 kΩR_3=30\,k\Omega, R2=10 kΩR_2=10\,k\Omega, R1=50 kΩR_1=50\,k\Omega.

א.

בעבור לחץ צמיג מרבי, מהו המתח VbV_b? (בכניסה החיובית של מגבר השרת)

(2 נקודות)
ב.

בעבור לחץ צמיג מזערי, מהו המתח VoutV_{out}?

(2 נקודות)
ג.

בעבור לחץ צמיג של P=40 PSIP=40\,PSI, מהו המתח VoutV_{out}?

(7 נקודות)
ד.

הנגד R1R_1 במעגל החשמלי נשרף והחליפו אותו בטעות בנגד שערכו 10 kΩ10\,k\Omega.

בעבור לחץ צמיג מזערי, מהו המתח VoutV_{out} במצב זה?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

Vb=5.4 VV_b=5.4\,\text{V}

נתון: U=18 VU=18\,\text{V}, RSG=70 kΩR_{SG}=70\,k\Omega (לחץ מרבי), R3=30 kΩR_3=30\,k\Omega.

מבוקש: VbV_b.

1. מד המעוות RSGR_{SG} מחובר בין ההדק החיובי של UU לצומת VbV_b, ו-R3R_3 מהצומת לאדמה. הכניסה החיובית של מגבר שרת אידאלי אינה צורכת זרם, ולכן זהו מחלק מתח פשוט, והמתח על R3R_3:

Vb=U⋅R3R3+RSGV_b=U\cdot\frac{R_3}{R_3+R_{SG}}

2. מציבים:

Vb=18⋅3030+70=18⋅0.3=5.4 VV_b=18\cdot\frac{30}{30+70}=18\cdot0.3=5.4\,\text{V}

תשובה: Vb=5.4 VV_b=5.4\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Vout≈9.97 VV_{out}\approx9.97\,\text{V}

נתון: RSG=35 kΩR_{SG}=35\,k\Omega (לחץ מזערי), R1=50 kΩR_1=50\,k\Omega, R2=10 kΩR_2=10\,k\Omega.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. המתח בכניסה החיובית (מחלק מתח כמו בסעיף א):

Vb=18⋅3030+35=18⋅0.4615=8.308 VV_b=18\cdot\frac{30}{30+35}=18\cdot0.4615=8.308\,\text{V}

2. מגבר השרת מחובר כמגבר לא מהפך: R2R_2 בין המוצא לכניסה השלילית (VaV_a) ו-R1R_1 מ-VaV_a לאדמה. במגבר אידאלי Va=VbV_a=V_b, וההגבר:

A=1+R2R1=1+1050=1.2A=1+\frac{R_2}{R_1}=1+\frac{10}{50}=1.2

3. מתח המוצא:

Vout=A⋅Vb=1.2⋅8.308=9.969 VV_{out}=A\cdot V_b=1.2\cdot8.308=9.969\,\text{V}

המתח בתוך תחום ההזנה (±15 V\pm15\,\text{V}).

תשובה: Vout≈9.97 VV_{out}\approx9.97\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

Vout≈7.85 VV_{out}\approx7.85\,\text{V}

כדי לדעת את RSGR_{SG} ב-40 PSI40\,\text{PSI} בונים את האופיין הלינארי של מד המעוות משתי הנקודות הנתונות, ואז חוזרים על חישוב המעגל.

1. שיפוע האופיין:

m=70−3560−20=3540=0.875 kΩPSIm=\frac{70-35}{60-20}=\frac{35}{40}=0.875\,\frac{k\Omega}{\text{PSI}}

2. נקודת החיתוך (מהנקודה P=20 PSIP=20\,\text{PSI}, R=35 kΩR=35\,k\Omega):

b=35−0.875⋅20=35−17.5=17.5 kΩb=35-0.875\cdot20=35-17.5=17.5\,k\Omega

ולכן: RSG=0.875⋅P+17.5 [kΩ]R_{SG}=0.875\cdot P+17.5\ [k\Omega]

3. ב-P=40 PSIP=40\,\text{PSI}:

RSG=0.875⋅40+17.5=35+17.5=52.5 kΩR_{SG}=0.875\cdot40+17.5=35+17.5=52.5\,k\Omega

(זה גם הממוצע של 3535 ו-7070, כי 4040 באמצע התחום.)

4. המתח בכניסה החיובית:

Vb=18⋅3030+52.5=18⋅0.3636=6.545 VV_b=18\cdot\frac{30}{30+52.5}=18\cdot0.3636=6.545\,\text{V}

5. מתח המוצא (הגבר 1.21.2 מסעיף ב):

Vout=1.2⋅6.545=7.855 VV_{out}=1.2\cdot6.545=7.855\,\text{V}

תשובה: Vout≈7.85 VV_{out}\approx7.85\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

לפי החישוב 2⋅8.308=16.6 V2\cdot8.308=16.6\,\text{V}, אך זה מעל מתח ההזנה, ולכן המגבר ברוויה ו-Vout≈15 VV_{out}\approx15\,\text{V}.

נתון: R1=10 kΩR_1=10\,k\Omega (במקום 50 kΩ50\,k\Omega), R2=10 kΩR_2=10\,k\Omega, לחץ מזערי (Vb=8.308 VV_b=8.308\,\text{V} מסעיף ב), הזנת המגבר ±15 V\pm15\,\text{V}.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. ההגבר החדש של המגבר הלא מהפך:

A=1+R2R1=1+1010=2A=1+\frac{R_2}{R_1}=1+\frac{10}{10}=2

2. מתח המוצא לפי ההגבר:

Vout=A⋅Vb=2⋅8.308=16.62 VV_{out}=A\cdot V_b=2\cdot8.308=16.62\,\text{V}

3. מגבר שרת אינו יכול לספק מתח מוצא גבוה ממתח ההזנה שלו (+15 V+15\,\text{V}). התוצאה 16.62 V>15 V16.62\,\text{V}>15\,\text{V}, ולכן המגבר נכנס לרוויה והמוצא נקבע על מתח הרוויה - במגבר אידאלי +15 V+15\,\text{V} (במגבר אמיתי מעט פחות).

4. המשמעות המעשית: בגלל ההחלפה בטעות המעגל אינו מודד נכון - המוצא "נתקע" ברוויה ואינו מבטא את הלחץ.

תשובה: החישוב נותן 16.62 V16.62\,\text{V}, אך זה מעל מתח ההזנה; המגבר ברוויה ו-Vout≈+15 VV_{out}\approx+15\,\text{V}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.