מבחן מה"ט מערכות בקרה, רכיבים ומתמרים 97112 - קיץ 2025 מועד א'
הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97112 · 17 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות בקרה, רכיבים ומתמרים, קיץ 2025 מועד א', כל 17 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: 17 שאלות בשאלון. השאלון מחולק לשני חלקים.
חלק א' – שאלות סגורות.
יש לענות על שמונה שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-11.
ערך כל שאלה חמש נקודות, סה"כ 40 נקודות.
חלק ב' – שאלות פתוחות.
יש לענות על ארבע שאלות בלבד, מתוך השאלות 12-17.
ערך כל שאלה 15 נקודות, סה"כ 60 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
דפי נוסחאות יצורפו לשאלון הבחינה.
נוסחאון מה"ט במערכות בקרה, רכיבים ומתמרים - להורדה ב-PDF, 58 עמודים.
שאלה 1 · יתרון בקרת מפלס עם משוב
מהו היתרון המרכזי של מערכת בקרת מפלס עם משוב?
א. מאפשרת שמירה על מפלס קבוע למרות שינויים חיצוניים.
ב. מפחיתה את הצורך בהתערבות ידנית של המפעיל.
ג. מגבירה את קצב מילוי המיכל ללא חשש מהצפה.
ד. מבטלת לחלוטין את האפשרות לירידת המפלס.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
פתרון
א. מאפשרת שמירה על מפלס קבוע למרות שינויים חיצוניים.
נבדוק מה המשוב עושה במערכת בקרת מפלס, ונבחן כל אחת מהתשובות.
1. במערכת עם משוב מודדים כל הזמן את המפלס המצוי, משווים אותו למפלס הרצוי, והבקר מתקן את פעולת השסתום לפי השגיאה. כך המערכת מגיבה להפרעות - שינוי בצריכה (ספיקת היציאה), שינוי בלחץ ההזנה וכדומה - ומחזירה את המפלס לערך הרצוי. זה בדיוק היתרון המרכזי של חוג סגור.
2. תשובה ב נכונה חלקית - אוטומציה אכן חוסכת התערבות ידנית, אבל זה נכון גם לבקרה בחוג פתוח (למשל לפי שעון); זה אינו היתרון שהמשוב עצמו מוסיף.
3. תשובה ג שגויה - המשוב אינו נועד להגביר את קצב המילוי.
4. תשובה ד שגויה - המשוב מתקן ירידה במפלס אחרי שהיא נמדדת, ולכן אינו יכול לבטל לחלוטין את האפשרות שהמפלס ירד.
תשובה: א. מאפשרת שמירה על מפלס קבוע למרות שינויים חיצוניים.
שאלה 2 · תגובת מדרגה במישור לפלס
נתונה פונקציית התמסורת: . מהי התמרת לפלס של תגובת המערכת לכניסת מדרגת יחידה .
א. .
ב. .
ג. .
ד. .
◂ פתרון מלא לשאלה 2
פתרון
ג.
נתון: , כניסת מדרגת יחידה .
מבוקש: - התמרת לפלס של המוצא.
1. במישור לפלס המוצא הוא מכפלת הכניסה בפונקציית התמסורת:
2. התמרת לפלס של מדרגת יחידה:
3. נציב:
4. בדיקת תשובה ד: פירוק לשברים חלקיים של נותן , ולכן הביטוי בתשובה ד אינו שווה ל-. תשובה א היא עצמה (תגובה להלם), ותשובה ב אינה קשורה לכניסת מדרגה.
תשובה: ג.
שאלה 3 · מוצא חוג סגור לכניסת מדרגה
באיור לשאלה 3 מוצג תרשים מלבנים של מערכת בקרה. למערכת בקרה זו הכניסו אות מדרגת יחידה במבוא.
אות המוצא של מערכת הבקרה הוא:

א.
ב.
ג.
ד.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
פתרון
ד.
נתון: , משוב שלילי , כניסת מדרגת יחידה .
מבוקש: .
1. נחשב את פונקציית התמסורת של החוג הסגור (משוב שלילי):
2. נכפיל מונה ומכנה ב-:
3. נכפיל בכניסה:
4. תשובה ב היא פונקציית התמסורת של החוג הסגור, לפני הכפלה בכניסה.
תשובה: ד.
שאלה 4 · חישוב ערך המשוב מערכים מדודים
באיור לשאלה 4 מוצגת סכמת מלבנים של מערכת בקרה. כל הערכים המספריים המוצגים בסכמה נמדדו באותו זמן וכאשר המערכת פועלת.
על פי הערכים המספריים המוצגים בסכמה, ערך המשוב הוא:

א. 0.80
ב. 0.25
ג. 0.55
ד. 1.06
◂ פתרון מלא לשאלה 4
פתרון
ג.
נתון: , , , משוב שלילי.
מבוקש: .
1. יחס המוצא לכניסה בחוג סגור עם משוב שלילי:
2. נבודד את : , ולכן
3. נציב:
4. בדיקה: , ואכן .
תשובה: ג.
שאלה 5 · ערך רגעי של מוצא בקר יחסי
באיור לשאלה 5 נתון אופיין שגיאה עבור בקר יחסי - Proportional Controller.
נתון: , .
ערכה הרגעי של תגובת הבקר בזמן הוא:

א.
ב.
ג.
ד.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
פתרון
ד.
נתון: , , אופיין השגיאה באיור.
מבוקש: .
1. משוואת בקר יחסי:
לכן צריך לקרוא מהאיור את השגיאה ברגע .
2. בין ל- השגיאה יורדת בקו ישר מ- ל-. השיפוע:
3. משוואת הקטע (דרך הנקודה ):
4. בזמן :
5. נציב במשוואת הבקר:
תשובה: ד.
שאלה 6 · תפקיד תהליך המדידה ומבנהו
באיור לשאלה 6 מוצגת מערכת בקרה כללית בחוג סגור.
מהו תפקידו המרכזי של תהליך המדידה במערכת בקרה, ומה מהבאים מייצג את מבנה מערכת המדידה התקני?

א. תהליך המדידה ממוקם בסוף המערכת ותפקידו להפעיל את המתמר. המבנה כולל: מתמר, בורר, ממסר.
ב. תהליך המדידה ממוקם בתחילת מערכת הבקרה, תפקידו לספק נתונים מדויקים להשוואה עם ערך הייחוס. המבנה כולל: חיישן, מתמר, בקר.
ג. תהליך המדידה מבצע פקודות של הבקר, וממוקם לאחר יחידת העיבוד. המבנה כולל: בקר, חיישן, מדפסת.
ד. תהליך המדידה ממוקם לאחר המפעיל (Actuator), ומבנהו כולל: משדר, ממסר, בורר.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
פתרון
ב. תהליך המדידה ממוקם בתחילת מערכת הבקרה, ומספק נתונים מדויקים להשוואה עם ערך הייחוס.
1. באיור לשאלה 6 תהליך המדידה נמצא בתחילת השרשרת: הוא מזין את הכניסה של המשווה, שם משווים אותה לאות המשוב ומקבלים את השגיאה .
2. כלומר תפקידו לספק מידע מדויק על הגודל הנמדד, כדי שהבקר יוכל להשוות אותו לערך הייחוס ולקבוע אם יש סטייה.
3. מבנה מקובל של שרשרת מדידה ובקרה: חיישן (מודד את הגודל הפיזי) ← מתמר (ממיר את המדידה לאות חשמלי תקני) ← בקר (מבצע השוואה ובקרה לפי המדידה).
4. בתשובות א, ג, ד תפקיד המדידה מתואר כהפעלה או כביצוע פקודות, וזה תפקיד המפעיל והבקר ולא המדידה; גם הרכיבים שנמנים בהן (בורר, ממסר, מדפסת) אינם מבנה של מערכת מדידה.
תשובה: ב.
שאלה 7 · תפקיד שסתום בקרה וסיווגו
באיור לשאלה 7 מוצג שסתום בקרה.
מה מהבאים מתאר בצורה הנכונה את תפקידי שסתום הבקרה ואת אחת מצורות הסיווג המקובלות שלו?

א. שסתום הבקרה מפקח על תקינות הצנרת, ומסווג לפי צבע גוף השסתום.
ב. שסתום הבקרה שולט על זרימת החומר בתהליך, וניתן לסווגו לפי מבנה הגוף, סוג המפעיל או ייעודו.
ג. שסתום הבקרה אחראי להפעיל את המתמר, ומסווג לפי סוג החיישן.
ד. שסתום הבקרה מודד את לחץ הזרימה, ומסווג לפי סוג החומר שעובר בו.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
פתרון
ב. שסתום הבקרה שולט על זרימת החומר בתהליך, ומסווג לפי מבנה הגוף, סוג המפעיל או ייעודו.
1. שסתום בקרה הוא האלמנט הסופי בחוג הבקרה: הוא מקבל את פקודת הבקר ומשנה את פתיחתו, וכך שולט בזרימת הנוזל, הגז או הקיטור בתהליך.
2. סיווגים מקובלים של שסתומים:
•לפי מבנה הגוף (גלוב, פרפר, כדורי);
•לפי סוג המפעיל והאנרגיה שלו (חשמלי, פנאומטי, הידראולי);
•לפי הייעוד (ויסות זרימה, סגירה מלאה, בטיחות).
3. השסתום אינו מודד (תשובה ד), אינו מפעיל מתמר (תשובה ג), וצבע הגוף אינו סיווג הנדסי (תשובה א).
תשובה: ב.
שאלה 8 · פרמטר מרכזי בבקר תעשייתי
באיור לשאלה 8 מוצג בקר תעשייתי.
איזה מהפרמטרים הבאים נחשב לפרמטר מרכזי בבקר תעשייתי, ומה תפקידו?

א. צבע הלחצנים - מאפשר זיהוי של סוג הבקר.
ב. זמן תגובה - קובע את קצב פעולת המפעיל הידני בלבד.
ג. מתח הזנה - קובע את התאמת הבקר למערכת החשמל ומאפשר את פעולתו התקינה.
ד. מספר החיישנים - קובע את רמת האמינות של מערכת המדידה בלבד.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
פתרון
ג. מתח הזנה - קובע את התאמת הבקר למערכת החשמל ומאפשר את פעולתו התקינה.
1. מתח ההזנה הוא אחד הנתונים הראשונים שבודקים בבחירת בקר תעשייתי: הוא חייב להתאים למתח הזמין בלוח (למשל או ). מתח לא מתאים ימנע פעולה תקינה ואף יגרום נזק.
2. נבדוק את שאר התשובות:
•א: צבע הלחצנים אינו פרמטר הנדסי.
•ב: זמן תגובה הוא אכן פרמטר חשוב, אבל הוא מתאר כמה מהר הבקר מגיב לשינוי בכניסה, ולא "קצב פעולת המפעיל הידני בלבד".
•ד: מספר החיישנים אינו פרמטר של הבקר, והמילה "בלבד" הופכת את הטענה לשגויה.
3. פרמטרים חשובים נוספים: מספר כניסות ויציאות, טמפרטורת עבודה, סוגי אותות (למשל -).
תשובה: ג.
שאלה 9 · היסטרזיס במערכת בקרה
באיור לשאלה 9 מוצגת מערכת בקרה.
מהו היסטרזיס (Hysteresis) במערכת בקרה, ומה השפעתו האפשרית על תפקוד המערכת?
א. פער בין ערך הסף להפעלה לערך הסף לכיבוי, שנועד למנוע הפעלות וכיבויים תכופים מדי.
ב. תופעה שבה המערכת מגיבה באותה צורה לכניסה שונה, ללא קשר לערך קודם.
ג. עיכוב קבוע בתגובה של הבקר, שגורם להפסקת פעולתו.
ד. הפרעה חיצונית שמובילה לשיבוש קבוע בתקשורת בין החיישן למפעיל.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
פתרון
א. פער בין ערך הסף להפעלה לערך הסף לכיבוי, שנועד למנוע הפעלות וכיבויים תכופים מדי.
1. היסטרזיס פירושו שתגובת המערכת תלויה גם בכיוון השינוי (בערך הקודם): נקודת ההפעלה שונה מנקודת הכיבוי, ויש ביניהן "אזור מת".
2. דוגמה: תרמוסטט שמדליק חימום כשהטמפרטורה יורדת מתחת ל- ומכבה אותו רק מעל - פער של הוא ההיסטרזיס.
3. ההשפעה: בלי פער כזה, רעש קטן סביב נקודת הסף היה גורם להדלקות וכיבויים מהירים ותכופים, שמבלים את המפעיל (ממסר, מדחס) ופוגעים ביציבות. ההיסטרזיס מונע זאת.
4. תשובה ב הפוכה להגדרה (היסטרזיס דווקא תלוי בערך הקודם); ג ו-ד מתארות השהיה והפרעה, לא היסטרזיס.
תשובה: א.
שאלה 10 · ההבדל בין כוח למשקל
באיור לשאלה 10 מוצגות שתי מסות והכוחות עליהן.
מה הנכון לגבי כוח ומשקל?

א. כוח הוא מדידה של נפח הגוף, ומשקל הוא מדידה של צפיפות.
ב. כוח נמדד בקילוגרמים, ומשקל נמדד בגרמים.
ג. אין הבדל - כוח ומשקל הם תמיד אותו דבר ומשתמשים באותן יחידות בכל מצב.
ד. כוח הוא תוצאה של מסה כפול תאוצה, ומשקל הוא מקרה פרטי של כוח שבו התאוצה היא תאוצת הכובד.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
פתרון
ד. כוח הוא מסה כפול תאוצה, ומשקל הוא מקרה פרטי של כוח שבו התאוצה היא תאוצת הכובד.
1. לפי החוק השני של ניוטון כוח הוא , ונמדד בניוטון ().
2. משקל הוא הכוח שבו כדור הארץ מושך גוף: , כאשר . באיור לשאלה 10 אלה הכוחות ו- שפועלים כלפי מטה על המסות, מול כוח המתיחות בחוט.
3. לכן משקל הוא מקרה פרטי של כוח, ונמדד גם הוא בניוטון. משקלו של גוף משתנה לפי מקומו (על הירח הוא קטן יותר), אבל המסה נשארת קבועה.
4. קילוגרם וגרם הם יחידות מסה, לא יחידות כוח (תשובה ב), ונפח וצפיפות אינם כוח (תשובה א).
תשובה: ד.
שאלה 11 · מטרת סימוני ISA בתרשימי בקרה
באיור לשאלה 11 מוצג הסמל ISA, האגודה הבינלאומית לאוטומציה.
מה מטרתם של הסימונים הגרפיים שנקבעו על ידי אגודת ISA בתרשימי מערכות בקרה?

א. לאפשר ייצור מהיר יותר של ציוד מדידה במפעלים
ב. להבטיח שכל מערכת בקרה תיבנה לפי תכנון אמריקאי בלבד
ג. לאפשר תקשורת אחידה וברורה בין אנשי מקצוע לגבי מיקום ותפקוד רכיבים במערכת
ד. להחליף את הצורך בתיעוד טכני כתוב או הוראות יצרן
◂ פתרון מלא לשאלה 11
פתרון
ג. לאפשר תקשורת אחידה וברורה בין אנשי מקצוע לגבי מיקום ותפקוד רכיבים במערכת
1. תקני ISA (ובפרט ISA-5.1) מגדירים שפה גרפית אחידה לתרשימי מכשור ובקרה: עיגולים עם אותיות (למשל PT - משדר לחץ, TIC - בקר מציין טמפרטורה, FV - שסתום זרימה), סוגי קווים לאותות, ומיקום המכשיר (בשטח או בחדר הבקרה).
2. המטרה: שכל מהנדס, טכנאי או מתכנן יקרא את התרשים באותו אופן ויבין היכן כל רכיב נמצא ומה תפקידו, בלי תלות בשפה, במדינה או ביצרן.
3. התקן אינו עוסק בקצב ייצור (א), אינו מחייב תכנון אמריקאי (ב), ואינו מחליף תיעוד והוראות יצרן (ד).
תשובה: ג.
שאלה 12 · משוואה דיפרנציאלית מסדר שני: תמסורת וריסון
באיור לשאלה 12 מוצגת מערכת בקרה פיזיקלית ליניארית המתוארת על ידי המשוואה הדיפרנציאלית הבאה:
נתון:
1. - התגובה של מערכת הבקרה.
2. - אות המבוא למערכת (יחידת מדרגה).
3. נקודת ההתחלה היא תנאי אפס.

חשבו את פונקציית התמסורת של מערכת הבקרה, .
מהי התדירות הטבעית הבלתי מרוסנת של המערכת? מהו מקדם הריסון של המערכת?
חשבו את תדירות התנודה המרוסנת של המערכת.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
נתון: , תנאי התחלה אפס.
מבוקש: .
1. נעביר את המשוואה למישור לפלס. בתנאי התחלה אפס כל גזירה בזמן הופכת להכפלה ב-:
,
2. נציב:
3. נוציא את כגורם משותף:
4. נחלק ונקבל את פונקציית התמסורת:
תשובה:
סעיף ב
,
נתון: מסעיף א.
מבוקש: ו-.
1. הצורה התקנית של מערכת מסדר שני:
נשווה מקדמים במכנה.
2. האיבר החופשי:
3. המקדם של :
4. מאחר ש-, המערכת בתת-ריסון: תגובת המדרגה שלה תנודתית ודועכת.
תשובה: ,
סעיף ג
נחשב את תדירות התנודה המרוסנת לפי ו- מסעיף ב.
1. הנוסחה:
2. נציב:
תשובה:
שאלה 13 · סוג מערכת, קבועי שגיאה ושגיאה מתמידה
באיור לשאלה 13 מוצג תרשים מלבנים של מערכת בקרה מסוימת.

מהי פונקציית התמסורת בחוג הפתוח?
מהו סוג המערכת? נמקו את תשובתכם.
מהם קבועי השגיאה של המערכת: ?
מהי שגיאת המערכת במצב מתמיד, עבור כניסת מדרגת יחידה - ?
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
נתון: שלושה בלוקים בטור, , , , ומשוב שלילי ישיר (יחידה).
מבוקש: .
1. בלוקים בטור מוכפלים:
2. המשוב הוא ישיר, ולכן .
3. נפתח את המכנה:
4. לכן:
תשובה:
סעיף ב
מערכת מסוג 1
1. סוג המערכת הוא מספר הקטבים בראשית () של פונקציית התמסורת בחוג הפתוח, כלומר מספר האינטגרטורים הטהורים בחוג.
2. במכנה של יש גורם אחד בלבד (מהבלוק ), ושאר הגורמים ו- אינם מתאפסים ב-.
3. לכן יש קוטב אחד בראשית - אינטגרציה אחת.
תשובה: המערכת מסוג 1, כי יש לה קוטב אחד בראשית (אינטגרטור אחד) בחוג הפתוח.
סעיף ג
, ,
נחשב את שלושת קבועי השגיאה לפי הגדרתם, מתוך .
1. קבוע שגיאת המקום:
2. קבוע שגיאת המהירות - הגורם מצמצם את הקוטב בראשית:
3. קבוע שגיאת התאוצה:
4. זו התוצאה הצפויה למערכת מסוג 1: אינסופי, סופי, .
תשובה: , ,
סעיף ד
נתון: כניסת מדרגת יחידה, מסעיף ג.
מבוקש: .
1. שגיאה במצב מתמיד לכניסת מדרגת יחידה:
2. נציב:
3. המשמעות: האינטגרטור שבחוג מבטל את שגיאת המצב המתמיד למדרגה (בתנאי שהמערכת הסגורה יציבה; המשוואה האופיינית - כל מקדמיה חיוביים, וכל שורשיה בחצי המישור השמאלי).
תשובה:
שאלה 14 · תחום יציבות לפי קריטריון ראות-הורביץ
באיור לשאלה 14 מוצגת סכמת בלוקים של מערכת בקרה מסוימת. הפרמטר הוא הגבר המערכת בחוג פתוח.

חשבו את פונקציית התמסורת בחוג-פתוח של מערכת הבקרה.
חשבו את תחום הערכים של שעבורם המערכת יציבה.
מה יקרה ליציבות המערכת אם נבחר ? נמקו את תשובתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
; בחוג סגור:
נתון: , , משוב שלילי.
מבוקש: פונקציית התמסורת בחוג פתוח (ונכין גם את החוג הסגור, שנדרש לסעיף ב).
1. פונקציית התמסורת בחוג פתוח היא מכפלת כל הבלוקים לאורך החוג:
2. נפתח את המכנה:
ולכן
3. פונקציית התמסורת בחוג הסגור:
4. המכנה של החוג הסגור הוא הפולינום האופייני שנבדוק בסעיף ב:
תשובה: ; בחוג סגור .
סעיף ב
נתון: הפולינום האופייני מסעיף א.
מבוקש: תחום שבו המערכת יציבה.
1. נשתמש בקריטריון ראות-הורביץ: המערכת יציבה אם ורק אם אין החלפות סימן בעמודה הראשונה של טבלת ראות, כלומר כל איבריה חיוביים.
2. שתי השורות הראשונות נבנות מהמקדמים לסירוגין; השורה :
והשורה היא .
3. תנאים לכך שכל העמודה הראשונה חיובית:
4. החיתוך של שני התנאים הוא .
תשובה: המערכת יציבה עבור .
סעיף ג
המערכת יציבה, כי נמצא בתחום
1. לפי סעיף ב המערכת יציבה לכל , ו- נמצא בתחום זה.
2. בדיקה בטבלת ראות: עבור העמודה הראשונה היא - כל האיברים חיוביים, אין החלפת סימן.
3. הפולינום האופייני הוא , ושורשיו ו- - כולם בחצי המישור השמאלי. החלק המדומה מראה שהתגובה תהיה תנודתית יותר, אבל דועכת.
תשובה: המערכת תישאר יציבה, כי נמצא בתחום היציבות .
שאלה 15 · המרת לולאת זרם תקנית למתח
באיור לשאלה 15 מוצגת סכמת עקרונית של המרת זרם למתח במערכת בקרה מסוימת.

מהו ערך הנגד שיש לחבר למערכת הבקרה על מנת להפוך זרם למתח בגבולות הרשומים באיור? הציגו חישובים בתשובתכם.
מחברים למערכת הבקרה את הנגד שחישבתם בסעיף א' לעיל. מה יהיה מתח המוצא כאשר הזרם הנמדד הוא ? הסבירו משמעות תוצאה זו למערכת הבקרה. יש להשוות מערכת שבה הזרם הוא בטווח לעומת מערכת שבה זרם בטווח .
מדוע נפוץ להשתמש בטווח לעומת הטווח ?
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
נתון: תחום זרם , תחום מתח .
מבוקש: נגד שהזרם יוצר עליו מפל מתח בתחום הנדרש.
1. הזרם עובר דרך הנגד, והמתח על הנגד לפי חוק אוהם:
2. עבור הזרם המזערי נדרש :
3. עבור הזרם המרבי נדרש :
4. שני הקצוות נותנים אותו נגד; באופן שקול, לפי השינויים:
תשובה:
סעיף ב
; בטווח - זו תקלה ודאית, בטווח - אי אפשר להבחין בין תקלה לערך אפס
נתון: מסעיף א, .
מבוקש: ומשמעותו.
1. לפי חוק אוהם:
2. מערכת בטווח -: הזרם התקין הנמוך ביותר הוא , כלומר המתח התקין הנמוך ביותר הוא . מתח נמצא מחוץ לתחום התקין, ולכן ברור שיש תקלה (קו קטוע, משדר ללא הזנה וכדומה).
3. מערכת בטווח -: זרם הוא ערך תקין שמייצג את תחילת תחום המדידה. לכן כשמתקבל לא יודעים אם זו תקלה או מדידה תקינה של הערך המזערי.
תשובה: . בטווח - פירוש הדבר תקלה ודאית; בטווח - אי אפשר לדעת אם זו תקלה או ערך מדוד של אפס.
סעיף ג
כי אפס חי של מאפשר לזהות מיד ניתוק או תקלה ( אינו ערך תקין)
1. בטווח - הערך המזערי של המדידה מיוצג ב- ולא באפס ("אפס חי", Live Zero).
2. לכן זרם שיורד ל- (או קרוב לו) אינו חלק מתחום המדידה, והבקר מזהה מיד תקלה: כבל קטוע, מגע רופף או מכשיר שאינו פועל. זה שיקול בטיחותי ותפעולי חשוב - אפשר להעביר את המערכת למצב בטוח ולהתריע.
3. יתרון נוסף: הזרם המזערי של מספיק כדי להזין משדר דו-גידי דרך אותה לולאה, בלי קו הזנה נפרד.
תשובה: כי ב-- אפשר להבחין מיד בין ערך מזערי () לבין תקלה בקו או במכשיר () - שיקול בטיחותי ותפעולי.
שאלה 16 · סוגי לחץ: מוחלט, יחסי והפרשי
הסבר בקצרה ובמילים שלך את ההבדל בין שלושת המושגים הבאים:
•לחץ מוחלט (Absolute Pressure)
•לחץ יחסי (Gauge Pressure)
•לחץ הפרשי (Differential Pressure)

באיור ב' לשאלה 16 מוצג מכל סגור שמותקן בו מד לחץ המראה קריאה של (קילו-פסקל). לחץ הסביבה (הלחץ האטמוספרי) באותו מקום הוא . מהו הלחץ המוחלט בתוך המכל? את התשובה יש לכתוב ביחידות .
לצורך מדידת זרימה בצינור, מודדים את הלחץ משני צידי אלמנט חוסם (כמו אורפיס). המדידות מראות כי הלחץ לפני האלמנט החוסם הוא והלחץ אחריו הוא .
מהו הלחץ ההפרשי על פני האלמנט החוסם? את התשובה יש לכתוב ביחידות .
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
מוחלט - ביחס לריק מוחלט; יחסי - ביחס ללחץ האטמוספרי; הפרשי - ההפרש בין לחצים בשתי נקודות
ההבדל בין שלושת המושגים הוא נקודת הייחוס שביחס אליה מודדים את הלחץ.
1. לחץ מוחלט (Absolute Pressure) - נמדד ביחס לריק מוחלט (ואקום), שבו הלחץ הוא אפס. לכן הוא תמיד חיובי וכולל בתוכו את לחץ הסביבה:
2. לחץ יחסי (Gauge Pressure) - נמדד ביחס ללחץ האטמוספרי באותו מקום. רוב מדי הלחץ (למשל מד לחץ אוויר בצמיג) מודדים לחץ יחסי: כשהמד מראה אפס, הלחץ שווה ללחץ האטמוספרי. לחץ יחסי יכול להיות חיובי (מעל האטמוספרי) או שלילי (תת-לחץ, "ואקום").
3. לחץ הפרשי (Differential Pressure) - ההפרש בין הלחצים בשתי נקודות במערכת, למשל משני צדי מסנן או משני צדי אלמנט חוסם במדידת זרימה:
הוא אינו מתייחס לריק ולא ללחץ האטמוספרי, אלא רק לשני הלחצים הנמדדים.
תשובה: מוחלט - ביחס לריק מוחלט; יחסי - ביחס ללחץ האטמוספרי; הפרשי - ההפרש בין לחצים בשתי נקודות.
סעיף ב
נתון: קריאת מד הלחץ (לחץ יחסי) , לחץ אטמוספרי .
מבוקש: ב-.
1. מד הלחץ מודד ביחס לסביבה, ולכן הלחץ המוחלט הוא סכום הקריאה והלחץ האטמוספרי. קודם נעביר את הלחץ האטמוספרי ל-.
2. המרת יחידות: , ולכן
3. הלחץ המוחלט:
תשובה:
סעיף ג
נתון: , .
מבוקש: ב-.
1. כדי לחסר צריך את שני הלחצים באותן יחידות. נעביר את ל-.
2. המרת יחידות: ו-, ולכן
3. נמיר את :
4. הלחץ ההפרשי:
תשובה:
שאלה 17 · בקרת מפלס מים עם בקר יחסי
באיור לשאלה 17 מוצגת מערכת בקרה המבקרת מפלס מים. תפקידו של שסתום הבקרה הוא לווסת את ספיקת המים הנכנסים למכל. כאשר המתח במוצא הבקר שווה לאפס שסתום הבקרה החשמלי סגור.
נתון:
1. פונקציית הבקרה היא: .
2. המתח המרבי עבור במוצא הבקר הוא .
3. הוא קבוע הבקר. המפלס המצוי.
4. היא השגיאה. המפלס הרצוי.

מהו המשתנה המבקֵר ומהו המשתנה המבוקר במערכת זו?
מהו מתח המוצא של הבקר כאשר ?
במצב הנתון בסעיף ב' לעיל סוגרים חלקית את ברז היציאה, , כאשר .
האם לאחר השינוי, השגיאה במערכת תגדל תקטן או תישאר ללא שינוי? האם השגיאה היא חיובית או שלילית? נמקו תשובתכם.
האם עקב השינוי המתח במוצא הבקר יגדל או יקטן או יישאר ללא שינוי? נמקו תשובתכם.
האם זמן רב לאחר השינוי, מפלס הנוזל יחזור להיות או גדול מכך או קטן מכך? נמקו תשובתכם.
מתקינים את שסתום הבקרה החשמלי במקום ברז היציאה שנמצא במוצא המכל. ספיקת המים הנכנסים ישירות למכל היא קבועה. בשאר רכיבי המערכת לא חל שינוי. האם המשוב שיתקבל מהמערכת במצב החדש הוא משוב חיובי? או שלילי? נמקו תשובתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 17
סעיף א
המשתנה המבקר: ספיקת המים הנכנסים דרך השסתום (); המשתנה המבוקר: גובה מפלס המים ()
1. המשתנה המבוקר הוא הגודל שאותו רוצים להחזיק בערך הרצוי, והוא הגודל שנמדד ומוחזר לבקר. כאן מד המפלס מודד את גובה המים במכל, , והבקר משווה אותו ל-.
2. המשתנה המבקר (המשתנה המתופעל) הוא הגודל שהבקר משנה כדי להשפיע על המשתנה המבוקר. כאן הבקר משנה את פתיחת שסתום הבקרה, ובכך את ספיקת המים הנכנסים .
תשובה: המשתנה המבקר - ספיקת המים הנכנסים דרך שסתום הבקרה (); המשתנה המבוקר - גובה מפלס המים במכל ().
סעיף ב
נתון: , , .
מבוקש: .
1. השגיאה היא ההפרש בין המפלס הרצוי למצוי:
2. נציב בפונקציית הבקרה:
3. כלומר כשאין שגיאה הבקר נותן את ערך הבסיס , והשסתום פתוח למחצה.
תשובה:
סעיף ג
השגיאה קטנה - הופכת לשלילית (גודלה המוחלט גדל)
1. סגירה חלקית של ברז היציאה מקטינה את ספיקת היציאה, בעוד שספיקת הכניסה עדיין זהה. יותר מים נכנסים ממה שיוצאים, ולכן המפלס עולה מעל .
2. השגיאה מוגדרת . כאשר :
3. לכן השגיאה קטנה - מאפס לערך שלילי, וגודלה המוחלט גדל.
תשובה: השגיאה קטנה והופכת לשלילית, כי המפלס עולה מעל המפלס הרצוי.
יקטן
1. לפי פונקציית הבקרה .
2. מתת-סעיף 1, (ו-), ולכן ו-.
3. המשמעות: כשהמפלס גבוה מהרצוי, הבקר מקטין את המתח, שסתום הכניסה נסגר חלקית וספיקת הכניסה קטנה - כך מנסים להחזיר את המפלס לערך הרצוי.
תשובה: יקטן, כי השגיאה שלילית.
יישאר גדול מ- (שגיאת מצב מתמיד של בקר יחסי)
1. במצב מתמיד חדש ספיקת הכניסה שווה לספיקת היציאה. מאחר שברז היציאה סגור חלקית, ספיקת היציאה קטנה, ולכן גם ספיקת הכניסה צריכה להיות קטנה יותר מאשר במצב המקורי.
2. כדי ש- תהיה קטנה יותר, חייב להיות קטן מ-.
3. בבקר יחסי , ולכן מתקיים רק כאשר , כלומר
4. לכן המפלס מתייצב מעל . זוהי שגיאת המצב המתמיד (Offset) האופיינית לבקר יחסי - אין בו רכיב אינטגרלי שיאפס אותה.
תשובה: יתייצב בערך גדול מ-, כי בקר יחסי זקוק לשגיאה שלילית קבועה כדי להחזיק את מתחת ל-.
סעיף ד
משוב חיובי (הבקר לא שונה, ולכן הוא מגביר סטייה במקום לתקן אותה)
נבדוק מה קורה בחוג כשהמפלס סוטה מהרצוי, כאשר הבקר ופונקציית הבקרה נשארים כפי שהם.
1. כמו קודם, ו-; ככל ש- גדול יותר השסתום פתוח יותר. אבל עכשיו השסתום שולט בספיקת היציאה.
2. נניח שהמפלס עולה מעט מעל הרצוי: , ולכן ו- קטן.
3. קטן ← שסתום היציאה נסגר חלקית ← ספיקת היציאה קטנה, בעוד ספיקת הכניסה קבועה ← המפלס עולה עוד יותר.
4. באותו אופן, אם המפלס יורד מתחת לרצוי: ← גדל ← שסתום היציאה נפתח ← המפלס יורד עוד.
5. החוג מגביר את הסטייה במקום להקטין אותה - זהו משוב חיובי, והמפלס יברח עד שהמכל יתמלא או יתרוקן. כדי לקבל משוב שלילי במבנה החדש צריך להפוך את כיוון פעולת הבקר (למשל ), כך שמפלס גבוה יפתח את שסתום היציאה.
תשובה: המשוב חיובי: עם הבקר הקיים, עליית מפלס סוגרת את שסתום היציאה ומעלה את המפלס עוד יותר (סטייה מוגברת ולא מתוקנת).