דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מערכות בקרה, רכיבים ומתמרים 97112 - אביב 2026 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97112 · 17 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות בקרה, רכיבים ומתמרים, אביב 2026 מועד ב', כל 17 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: 17 שאלות בשאלון. השאלון מחולק לשני חלקים.

חלק א' – שאלות סגורות.

יש לענות על שמונה שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-11.

ערך כל שאלה חמש נקודות, סה"כ 40 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות.

יש לענות על ארבע שאלות בלבד, מתוך השאלות 12-17.

ערך כל שאלה 15 נקודות, סה"כ 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

דפי נוסחאות יצורפו לשאלון הבחינה.

נוסחאון מה"ט במערכות בקרה, רכיבים ומתמרים - להורדה ב-PDF, 58 עמודים.

שאלה 1 · תפקיד המשוב השלילי במערכות בקרה

איזו מהאמירות הבאות מתארת בצורה הטובה ביותר את תפקידו של משוב שלילי במערכות בקרה?

א. הוא מגביר את השגיאות בתהליך המבוקר.

ב. הוא מסייע בשמירה על יציבות המערכת על ידי הפחתת השפעות של שינויים חיצוניים.

ג. הוא מבצע התאמה רק כאשר יש עיכוב משמעותי בתגובה של המערכת.

ד. הוא משפר את הביצועים על ידי הגדלת התגובה של המערכת לשינויים.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ב. מסייע ביציבות ומפחית השפעת שינויים חיצוניים

נבדוק מה עושה משוב שלילי ונפסול את האפשרויות שאינן מתאימות.

1. במשוב שלילי מודדים את המוצא, מחסירים אותו מהערך הרצוי ומקבלים שגיאה e=r−ce=r-c. הבקר פועל כל הזמן כדי להקטין את השגיאה הזו.

2. כאשר הפרעה חיצונית (שינוי עומס, שינוי טמפרטורת סביבה, שינוי בפרמטרים של התהליך) מזיזה את המוצא, השגיאה גדלה והבקר מתקן בכיוון ההפוך. לכן משוב שלילי מקטין את רגישות המערכת להפרעות ולשינויים בפרמטרים ושומר על יציבותה - זו אפשרות ב.

3. אפשרות א הפוכה: המשוב השלילי מקטין שגיאות, לא מגביר אותן.

4. אפשרות ג שגויה: המשוב פועל באופן רציף, בכל רגע שיש שגיאה, ולא רק כשיש עיכוב.

5. אפשרות ד מתארת יותר משוב חיובי, שמגדיל את התגובה לשינויים (ועלול לגרום לחוסר יציבות). משוב שלילי דווקא מקטין את ההגבר הכולל: Gf=G1+GH<GG_f=\frac{G}{1+GH}<G.

תשובה: ב. משוב שלילי מסייע בשמירה על יציבות המערכת על ידי הפחתת השפעות של שינויים חיצוניים.

שאלה 2 · משפט הערך הסופי לכניסת מדרגה

נתונה פונקציית התמסורת של מערכת בקרה מסוימת G(s)=10s2+3⋅s+10G(s)=\frac{10}{s^2+3\cdot s+10}. למערכת זו נתנו קלט u(t)=5u(t)=5.

הפלט של מערכת הבקרה y(t)y(t) על פי משפט הערך הסופי הוא:

א. 0.50.5

ב. 11

ג. 22

ד. 55

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ד. y(∞)=5y(\infty)=5

נתון: G(s)=10s2+3s+10G(s)=\frac{10}{s^2+3s+10}, כניסה קבועה (מדרגה) u(t)=5u(t)=5.

מבוקש: ערך המוצא במצב המתמיד.

1. התמרת לפלס של מדרגה בגובה 5: U(s)=5sU(s)=\frac{5}{s}.

2. המוצא: Y(s)=G(s)⋅U(s)=10s2+3s+10⋅5sY(s)=G(s)\cdot U(s)=\frac{10}{s^2+3s+10}\cdot\frac{5}{s}.

3. משפט הערך הסופי (שורשי המכנה s2+3s+10s^2+3s+10 בחצי המישור השמאלי, כי כל המקדמים חיוביים, ולכן מותר להשתמש בו):

y(∞)=lim⁡s→0s⋅Y(s)=lim⁡s→0s⋅10s2+3s+10⋅5s=1010⋅5=5y(\infty)=\lim_{s\to0}s\cdot Y(s)=\lim_{s\to0}s\cdot\frac{10}{s^2+3s+10}\cdot\frac{5}{s}=\frac{10}{10}\cdot5=5

ההגבר במצב המתמיד הוא G(0)=1G(0)=1, ולכן המוצא שווה לכניסה.

תשובה: ד. y(∞)=5y(\infty)=5

שאלה 3 · שינוי הגבר בחוג סגור עם משוב

באיור לשאלה 3 מוצגת סכמת מלבנים של מערכת בקרה בחוג סגור. על מנת להגדיל את הגבר המערכת Gf(s)=C(s)R(s)G_f(s)=\frac{C(s)}{R(s)} הגדילו את G1G_1 פי שניים והקטינו את H1H_1 פי שניים.

יחסית להגבר המערכת המקורי, הגבר המערכת החדש גדל פי:

א. n=2.0n=2.0

ב. n=4.0n=4.0

ג. n=1.8n=1.8

ד. ללא שינוי, כי הגדילו את G1G_1 פי שניים והקטינו את H1H_1 פי שניים.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

א. n=2.0n=2.0

נתון: G1=20G_1=20, H1=4H_1=4, משוב שלילי. אחרי השינוי: G1′=40G_1'=40, H1′=2H_1'=2.

מבוקש: פי כמה גדל הגבר החוג הסגור.

1. הגבר חוג סגור עם משוב שלילי:

Gf=G11+G1⋅H1G_f=\frac{G_1}{1+G_1\cdot H_1}

2. ההגבר המקורי:

Gf=201+20⋅4=2081=0.247G_f=\frac{20}{1+20\cdot4}=\frac{20}{81}=0.247

3. ההגבר החדש:

Gf′=401+40⋅2=4081=0.494G_f'=\frac{40}{1+40\cdot2}=\frac{40}{81}=0.494

המכפלה G1⋅H1=80G_1\cdot H_1=80 לא השתנתה, ולכן המכנה נשאר 81, והמונה הוכפל.

4. היחס:

n=Gf′Gf=40/8120/81=2.0n=\frac{G_f'}{G_f}=\frac{40/81}{20/81}=2.0

תשובה: א. n=2.0n=2.0

שאלה 4 · זמן תגובה של בקרה דו-מצבית עם פיגורים

במערכת בעלת שני פיגורים לבקרה דו-מצבית, נתון שהפיגור הראשון T1T_1 הוא 2 שניות והפיגור השני T2T_2 הוא 3 שניות. במערכת זו נתנו פקודה לשינוי המצב שיהיה קבוע.

זמן התגובה הכולל של המערכת Settling Time במצב המתמיד הוא:

א. ST=2.5 secST=2.5\,sec

ב. ST=2.0 secST=2.0\,sec

ג. ST=5.0 secST=5.0\,sec

ד. ST=3.0 secST=3.0\,sec

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ג. ST=5.0 secST=5.0\,sec

נתון: שני פיגורים בטור, T1=2 secT_1=2\,\text{sec} ו-T2=3 secT_2=3\,\text{sec}.

מבוקש: זמן התגובה הכולל.

1. פקודה של בקר דו-מצבי עוברת דרך שני רכיבי הפיגור זה אחר זה: הפיגור הראשון מעכב את השפעת הפקודה ב-T1T_1, ורק אחריו מתחיל הפיגור השני, שמוסיף עיכוב של T2T_2.

2. פיגורים בטור מצטברים, ולכן זמן התגובה הכולל הוא סכומם:

ST=T1+T2=2+3=5.0 secST=T_1+T_2=2+3=5.0\,\text{sec}

3. אפשרויות א (ממוצע), ב ו-ד (כל פיגור לבדו) מתעלמות מאחד הפיגורים.

תשובה: ג. ST=5.0 secST=5.0\,sec

שאלה 5 · אות מוצא התחלתי של בקר יחסי

במערכת בקרה מותקן בקר יחסי Proportional Controler בזמן t=2 sect=2\,sec אות מוצא הבקר m(t)=27 %m(t)=27\,\%.

נתון: ההגבר היחסי של הבקר kp=4k_p=4.

שגיאת הבקר קבועה e(t)=5%e(t)=5\%.

אות יציאת הבקר m0m_0 בזמן t=0t=0 הוא:

א. m0=7 %m_0=7\,\%

ב. m0=4 %m_0=4\,\%

ג. m0=5 %m_0=5\,\%

ד. m0=2 %m_0=2\,\%

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

א. m0=7 %m_0=7\,\%

נתון: m(t)=27%m(t)=27\%, kp=4k_p=4, e=5%e=5\% קבועה.

מבוקש: m0m_0 - מוצא הבקר כשאין תרומה יחסית (אות הבסיס של הבקר).

1. משוואת הבקר היחסי:

m(t)=kp⋅e(t)+m0m(t)=k_p\cdot e(t)+m_0

2. מבודדים את m0m_0 ומציבים:

m0=m(t)−kp⋅e(t)=27−4⋅5=27−20=7 %m_0=m(t)-k_p\cdot e(t)=27-4\cdot5=27-20=7\,\%

בבקר יחסי המוצא אינו תלוי בזמן אלא רק בשגיאה; לכן הנתון t=2 sect=2\,\text{sec} אינו משפיע.

תשובה: א. m0=7 %m_0=7\,\%

שאלה 6 · שגיאת מדידה עם חיישן במשוב

במערכת בקרה בחוג סגור, הערך הרצוי (Desired value) הוא 100 V100\,V. חיישן מדידה נמצא במסלול המשוב ובעל הגבר של H=0.95H=0.95. מערכת הבקרה הגיעה למצב מתמיד שבו המתח במוצא הוא 100 V100\,V.

שגיאת המדידה (ההפרש בין הערך הרצוי לערך הנמדד) היא:

א. e=105 Ve=105\,V

ב. e=0 Ve=0\,V

ג. e=5 Ve=5\,V

ד. e=95 Ve=95\,V

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ג. e=5 Ve=5\,V

נתון: R=100 VR=100\,\text{V}, C=100 VC=100\,\text{V}, H=0.95H=0.95.

מבוקש: e=R−Be=R-B, כאשר BB הוא הערך הנמדד שהחיישן מחזיר.

1. הערך הנמדד הוא מוצא החיישן:

B=H⋅C=0.95⋅100=95 VB=H\cdot C=0.95\cdot100=95\,\text{V}

2. השגיאה:

e=R−B=100−95=5 Ve=R-B=100-95=5\,\text{V}

תשובה: ג. e=5 Ve=5\,V

שאלה 7 · ספיקה דרך שסתום בקרה לפי Cv

שסתום בקרה בעל מקדם זרימה של Cv=15C_v=15 מותקן בקו מים. הפרש הלחצים על פני השסתום ΔP=9 psi\Delta P=9\,psi.

נתון: המים בטמפרטורת החדר ומשקלם הסגולי G=1G=1.

ספיקת המים דרך שסתום הבקרה היא:

א. Q=135 GPMQ=135\,GPM

ב. Q=15 GPMQ=15\,GPM

ג. Q=45 GPMQ=45\,GPM

ד. Q=5 GPMQ=5\,GPM

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ג. Q=45 GPMQ=45\,GPM

נתון: Cv=15C_v=15, ΔP=9 psi\Delta P=9\,\text{psi}, G=1G=1.

מבוקש: הספיקה QQ.

1. הגדרת מקדם הזרימה לנוזלים:

Cv=Q⋅GΔP ⇒ Q=Cv⋅ΔPGC_v=Q\cdot\sqrt{\frac{G}{\Delta P}}\ \Rightarrow\ Q=C_v\cdot\sqrt{\frac{\Delta P}{G}}

2. הצבה:

Q=15⋅91=15⋅3=45 GPMQ=15\cdot\sqrt{\frac{9}{1}}=15\cdot3=45\,\text{GPM}

תשובה: ג. Q=45 GPMQ=45\,GPM

שאלה 8 · ממיר D/A של 12 ביט בבקר מתוכנת

באיור לשאלה 8 מוצג בקר מתוכנת PLCPLC למדידת מהירות מנוע. לבקר המתוכנת יש כרטיס מוצא מסוג D/AD/A.

הרזולוציה של יציאת הבקר היא 12 ביט. המתח התקבילי של כרטיס המוצא הוא בתחום 0÷10 V0\div10\,V, בהתאמה לאות המבוא הספרתי. הבקר המתוכנת חישב שעל המנוע לעבוד ב- 60% ממהירותו המרבית.

ב- 60% ממהירותו המרבית של המנוע, המספר העשרוני nn של האות הספרתי במבוא כרטיס המוצא ומתח המוצא VoutV_{out} של הכרטיס הם:

א. n=2048n=2048, Vout=5 VV_{out}=5\,V

ב. n=2457n=2457, Vout=6 VV_{out}=6\,V

ג. n=1600n=1600, Vout=6 VV_{out}=6\,V

ד. n=2457n=2457, Vout=10VV_{out}=10V

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ב. n=2457n=2457, Vout=6 VV_{out}=6\,V

נתון: ממיר של 12 ביט, תחום מוצא 0÷10 V0\div10\,\text{V}, נדרש 60% מהתחום.

מבוקש: המספר העשרוני nn ומתח המוצא.

1. המספר המרבי במבוא של 12 ביט:

nmax=212−1=4096−1=4095n_{max}=2^{12}-1=4096-1=4095 (מתאים ל-10 V10\,\text{V}).

2. 60% מהתחום:

n=0.6⋅4095=2457n=0.6\cdot4095=2457

3. מתח המוצא:

Vout=nnmax⋅Vmax=24574095⋅10=6 VV_{out}=\frac{n}{n_{max}}\cdot V_{max}=\frac{2457}{4095}\cdot10=6\,\text{V}

(גם ישירות: 0.6⋅10=6 V0.6\cdot10=6\,\text{V}.) אפשרות ד שגויה כי 10 V10\,\text{V} הוא מתח הסקאלה המלאה.

תשובה: ב. n=2457n=2457, Vout=6 VV_{out}=6\,V

שאלה 9 · שגיאת כיול יחסית במתמר כוח

מסת משקולת של m=150 Kgm=150\,Kg נמדדת במתמר כוח (Load Cell) המותקן במערכת שקילה תעשייתית.

מדידת המשקל בפועל במתמר היא m=154 Kgm=154\,Kg.

שגיאת הכיול היחסית של מערכת השקילה ביחס לערך המדויק (True Value) היא:

א. 1.33%

ב. 2%

ג. 4%

ד. 2.66%

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

ד. 2.66%

נתון: ערך אמיתי 150 Kg150\,\text{Kg}, ערך נמדד 154 Kg154\,\text{Kg}.

מבוקש: השגיאה היחסית ביחס לערך האמיתי.

1. השגיאה המוחלטת:

Δm=154−150=4 Kg\Delta m=154-150=4\,\text{Kg}

2. השגיאה היחסית:

ε=mmeasured−mtruemtrue⋅100%=4150⋅100%=2.67%\varepsilon=\frac{m_{measured}-m_{true}}{m_{true}}\cdot100\%=\frac{4}{150}\cdot100\%=2.67\%

הערך 2.66% באפשרות ד הוא אותה תוצאה (קיצוץ במקום עיגול).

תשובה: ד. 2.66%

שאלה 10 · כוח על בוכנה ממדידת לחץ

מד לחץ (Manometer) בעל תחום מדידה (Scale) של 0÷200 bar0\div200\,bar, מודד לחץ אחיד הפועל על בוכנה ששטח החתך שלה A=1.59 cm2A=1.59\,cm^2. לחץ הבוכנה שנמדד הוא 154 bar154\,bar.

הכוח FF אשר הפעיל את הבוכנה הוא:

א. F=2508.5 NF=2508.5\,N

ב. F=2448.6 NF=2448.6\,N

ג. F=2452.5 NF=2452.5\,N

ד. F=2511.4 NF=2511.4\,N

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ב. F=2448.6 NF=2448.6\,N

נתון: P=154 barP=154\,\text{bar}, A=1.59 cm2A=1.59\,\text{cm}^2.

מבוקש: הכוח FF.

1. ממירים ליחידות SI:

P=154 bar=154⋅105 Pa=1.54⋅107 PaP=154\,\text{bar}=154\cdot10^5\,\text{Pa}=1.54\cdot10^7\,\text{Pa}

A=1.59 cm2=1.59⋅10−4 m2A=1.59\,\text{cm}^2=1.59\cdot10^{-4}\,\text{m}^2

2. לחץ הוא כוח ליחידת שטח, ולכן:

F=P⋅A=1.54⋅107⋅1.59⋅10−4=2448.6 NF=P\cdot A=1.54\cdot10^7\cdot1.59\cdot10^{-4}=2448.6\,\text{N}

תחום המדידה של המכשיר (0÷200 bar0\div200\,\text{bar}) רק מאשר שהלחץ הנמדד בתוך התחום; הוא לא נכנס לחישוב.

תשובה: ב. F=2448.6 NF=2448.6\,N

שאלה 11 · משמעות סימון TIC לפי תקן ISA

באיור לשאלה 11 מוצג סימון מתוך שרטוט של מערכת בקרה המבוסס על תקן ISA. באיור מופיע עיגול ובתוכו האותיות TIC.

משמעות הסימון המופיע באיור היא:

א. מתמר זרם לטמפרטורה (Temperature-to-Current) המותקן בתוך ארון חשמל אחורי.

ב. בקר אינדיקטור לטמפרטורה (Temperature Indicator Controller) המותקן בלוח הבקרה הראשי.

ג. משדר טמפרטורה (Temperature Transmitter) המותקן פיזית בשטח (באתר).

ד. ברז בקרה לטמפרטורה (Temperature Control Valve) המופעל פנאומטית.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

ב. בקר מציין טמפרטורה בלוח הבקרה הראשי

מפענחים את הסימון לפי תקן ISA: האותיות קובעות את סוג המכשיר, וצורת העיגול קובעת את מיקומו.

1. האות הראשונה T - המשתנה הנמדד: טמפרטורה (Temperature).

2. האותיות הבאות - הפונקציות: I = מציין (Indicator), C = בקר (Controller). כלומר TIC הוא בקר טמפרטורה עם תצוגה.

3. עיגול עם קו אופקי מלא באמצעו - מכשיר המותקן בחדר הבקרה הראשי, בלוח הקדמי, ונגיש למפעיל (Primary location, operator accessible), כפי שגם כתוב בתוך הסימון. עיגול בלי קו מציין מכשיר בשטח, וקו מקווקו מציין מיקום מאחורי הלוח.

4. לכן: א שגויה (מתמר זרם מסומן TY, וארון אחורי מסומן בקו מקווקו); ג שגויה (משדר מסומן TT, ומכשיר שדה - עיגול בלי קו); ד שגויה (ברז בקרה מסומן TV).

תשובה: ב. בקר אינדיקטור לטמפרטורה (Temperature Indicator Controller) המותקן בלוח הבקרה הראשי.

שאלה 12 · חוג סגור מסדר ראשון וקבוע זמן

נתונה מערכת בקרה בחוג סגור לבקרת מהירות של מנוע DC. הפונקציה המתארת את המנוע (התהליך) היא: G(s)=102⋅s+1G(s)=\frac{10}{2\cdot s+1}. המערכת פועלת עם משוב יחידה שלילי H=1H=1 ובקר בעל הגבר K=4K=4.

א.

מהי פונקציית התמסורת של המערכת בחוג סגור Gf(s)=C(s)R(s)G_f(s)=\frac{C(s)}{R(s)}?

(4 נקודות)
ב.

מהו קבוע הזמן τ1\tau_1 של החוג הסגור?

(4 נקודות)
ג.

אם נגדיל את הגבר הבקר ל- K=9K=9, כיצד ישתנה קבוע הזמן של המערכת? סמנו את קבוע הזמן החדש ב- τ2\tau_2. הסבירו את הקשר בין הגבר המערכת לבין מהירות התגובה שלה.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

Gf(s)=402s+41=0.9760.0488s+1G_f(s)=\frac{40}{2s+41}=\frac{0.976}{0.0488s+1}

נתון: בקר K=4K=4 בטור עם התהליך G(s)=102s+1G(s)=\frac{10}{2s+1}, משוב יחידה שלילי H=1H=1.

מבוקש: Gf(s)=C(s)R(s)G_f(s)=\frac{C(s)}{R(s)}.

1. הענף הישיר הוא הבקר והתהליך בטור:

K⋅G(s)=4⋅102s+1=402s+1K\cdot G(s)=4\cdot\frac{10}{2s+1}=\frac{40}{2s+1}

2. נוסחת החוג הסגור עם משוב שלילי:

Gf(s)=K⋅G(s)1+K⋅G(s)⋅HG_f(s)=\frac{K\cdot G(s)}{1+K\cdot G(s)\cdot H}

3. הצבה (כופלים מונה ומכנה ב-2s+12s+1):

Gf(s)=402s+11+402s+1=402s+1+40=402s+41G_f(s)=\frac{\frac{40}{2s+1}}{1+\frac{40}{2s+1}}=\frac{40}{2s+1+40}=\frac{40}{2s+41}

4. נעביר לצורה התקנית של מערכת מסדר ראשון Kfτs+1\frac{K_f}{\tau s+1} (מחלקים מונה ומכנה ב-41), כדי שבסעיף הבא נקרא ממנה את קבוע הזמן:

Gf(s)=40/41241s+1=0.9760.0488s+1G_f(s)=\frac{40/41}{\frac{2}{41}s+1}=\frac{0.976}{0.0488s+1}

תשובה: Gf(s)=402s+41=0.9760.0488 s+1G_f(s)=\frac{40}{2s+41}=\frac{0.976}{0.0488\,s+1}

סעיף ב

תשובה:

τ1=241=0.0488 sec=48.8 msec\tau_1=\frac{2}{41}=0.0488\,\text{sec}=48.8\,\text{msec}

בצורה התקנית Kfτs+1\frac{K_f}{\tau s+1} קבוע הזמן הוא המקדם של ss במכנה.

1. מסעיף א: Gf(s)=40/41241s+1G_f(s)=\frac{40/41}{\frac{2}{41}s+1}.

2. לכן:

τ1=241=0.0488 sec=48.8 msec\tau_1=\frac{2}{41}=0.0488\,\text{sec}=48.8\,\text{msec}

לשם השוואה, קבוע הזמן של המנוע לבדו (חוג פתוח) הוא 2 sec2\,\text{sec}; החוג הסגור מקטין אותו פי 1+K⋅10=411+K\cdot10=41.

תשובה: τ1=0.0488 sec=48.8 msec\tau_1=0.0488\,\text{sec}=48.8\,\text{msec}

סעיף ג

תשובה:

τ2=291=0.022 sec=22 msec\tau_2=\frac{2}{91}=0.022\,\text{sec}=22\,\text{msec} - קטן פי 2.22; הגבר גבוה יותר = תגובה מהירה יותר

נתון: אותו מנוע ואותו משוב, הגבר בקר K=9K=9.

מבוקש: τ2\tau_2, והקשר בין ההגבר למהירות התגובה.

1. באופן כללי, עבור בקר KK:

Gf(s)=10K2s+11+10K2s+1=10K2s+1+10K=10K1+10K21+10Ks+1G_f(s)=\frac{\frac{10K}{2s+1}}{1+\frac{10K}{2s+1}}=\frac{10K}{2s+1+10K}=\frac{\frac{10K}{1+10K}}{\frac{2}{1+10K}s+1}

ולכן קבוע הזמן של החוג הסגור הוא τ=21+10K\tau=\frac{2}{1+10K}.

2. הצבה עם K=9K=9:

Gf(s)=902s+91=0.9890.022s+1G_f(s)=\frac{90}{2s+91}=\frac{0.989}{0.022s+1}

τ2=21+10⋅9=291=0.022 sec=22 msec\tau_2=\frac{2}{1+10\cdot9}=\frac{2}{91}=0.022\,\text{sec}=22\,\text{msec}

3. השוואה לסעיף ב:

τ1τ2=2/412/91=9141=2.22\frac{\tau_1}{\tau_2}=\frac{2/41}{2/91}=\frac{91}{41}=2.22

כלומר קבוע הזמן קטן פי 2.22 (מ-48.8 msec48.8\,\text{msec} ל-22 msec22\,\text{msec}).

4. הקשר בין ההגבר למהירות התגובה: קבוע הזמן τ=21+10K\tau=\frac{2}{1+10K} קטן ככל ש-KK גדל. זמן ההתייצבות של מערכת מסדר ראשון הוא בערך 4τ4\tau, ולכן הגדלת ההגבר מזרזת את התגובה: המהירות מגיעה לערך הרצוי מהר יותר (4τ1=0.195 sec4\tau_1=0.195\,\text{sec} לעומת 4τ2=0.088 sec4\tau_2=0.088\,\text{sec}). בנוסף ההגבר במצב המתמיד מתקרב ל-1 (0.976→0.9890.976\to0.989), כלומר השגיאה במצב המתמיד קטנה. המחיר: מוצא בקר גבוה יותר (רוויה של המגבר/המנוע) והגברת רעשי מדידה.

תשובה: τ2=291=0.022 sec=22 msec\tau_2=\frac{2}{91}=0.022\,\text{sec}=22\,\text{msec}; קבוע הזמן קטן פי 2.22 - הגדלת ההגבר מקטינה את קבוע הזמן ולכן התגובה מהירה יותר.

שאלה 13 · קבועי שגיאה ושגיאה במצב מתמיד

באיור לשאלה 13 מוצג תרשים מלבנים של מערכת בקרה מסוימת.

א.

מהי פונקציית התמסורת: G(s)⋅H(s)G(s)\cdot H(s) בחוג הפתוח?

(3 נקודות)
ב.

מהם קבועי השגיאה של המערכת: Kp,Kv,KaK_p, K_v, K_a?

(7 נקודות)
ג.

מהי שגיאת המערכת esse_{ss} במצב מתמיד, עבור כניסת מדרגת יחידה r(t)=3⋅u(t)r(t)=3\cdot u(t)?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

G(s)H(s)=6s2+11s+3s4+9s3+30s2+46s+24G(s)H(s)=\frac{6s^2+11s+3}{s^4+9s^3+30s^2+46s+24}

נתון: שני מלבנים בטור בענף הישיר, ומשוב יחידה שלילי (H(s)=1H(s)=1).

מבוקש: פונקציית התמסורת בחוג הפתוח.

1. מלבנים בטור - כופלים:

G(s)=3s+1s2+4s+6⋅2s+3s2+5s+4G(s)=\frac{3s+1}{s^2+4s+6}\cdot\frac{2s+3}{s^2+5s+4}

2. המונה:

(3s+1)(2s+3)=6s2+9s+2s+3=6s2+11s+3(3s+1)(2s+3)=6s^2+9s+2s+3=6s^2+11s+3

3. המכנה:

(s2+4s+6)(s2+5s+4)=s4+5s3+4s2+4s3+20s2+16s+6s2+30s+24=s4+9s3+30s2+46s+24(s^2+4s+6)(s^2+5s+4)=s^4+5s^3+4s^2+4s^3+20s^2+16s+6s^2+30s+24=s^4+9s^3+30s^2+46s+24

4. עם H(s)=1H(s)=1:

G(s)⋅H(s)=6s2+11s+3s4+9s3+30s2+46s+24G(s)\cdot H(s)=\frac{6s^2+11s+3}{s^4+9s^3+30s^2+46s+24}

אין קוטב ב-s=0s=0, כלומר המערכת מסוג 0 - זה יקבע את קבועי השגיאה בסעיף ב.

תשובה: G(s)H(s)=(3s+1)(2s+3)(s2+4s+6)(s2+5s+4)=6s2+11s+3s4+9s3+30s2+46s+24G(s)H(s)=\frac{(3s+1)(2s+3)}{(s^2+4s+6)(s^2+5s+4)}=\frac{6s^2+11s+3}{s^4+9s^3+30s^2+46s+24}

סעיף ב

תשובה:

Kp=0.125K_p=0.125, Kv=0K_v=0, Ka=0K_a=0

מחשבים את שלושת קבועי השגיאה לפי ההגדרות, מתוך פונקציית החוג הפתוח של סעיף א.

1. קבוע שגיאת המיקום:

Kp=lim⁡s→0G(s)H(s)=6⋅0+11⋅0+30+0+0+0+24=324=0.125K_p=\lim_{s\to0}G(s)H(s)=\frac{6\cdot0+11\cdot0+3}{0+0+0+0+24}=\frac{3}{24}=0.125

2. קבוע שגיאת המהירות:

Kv=lim⁡s→0s⋅G(s)H(s)=0⋅324=0K_v=\lim_{s\to0}s\cdot G(s)H(s)=0\cdot\frac{3}{24}=0

3. קבוע שגיאת התאוצה:

Ka=lim⁡s→0s2⋅G(s)H(s)=0⋅324=0K_a=\lim_{s\to0}s^2\cdot G(s)H(s)=0\cdot\frac{3}{24}=0

התוצאה מתאימה למערכת מסוג 0 (אין אינטגרטור בחוג): KpK_p סופי, Kv=Ka=0K_v=K_a=0.

תשובה: Kp=0.125K_p=0.125, Kv=0K_v=0, Ka=0K_a=0

סעיף ג

תשובה:

ess=83=2.667e_{ss}=\frac{8}{3}=2.667

נתון: כניסת מדרגה בגובה A=3A=3, Kp=0.125K_p=0.125 מסעיף ב.

מבוקש: השגיאה במצב המתמיד.

1. קודם מוודאים שהחוג הסגור יציב (אחרת אין מצב מתמיד). המשוואה האופיינית היא 1+G(s)H(s)=01+G(s)H(s)=0:

s4+9s3+30s2+46s+24+6s2+11s+3=s4+9s3+36s2+57s+27=0s^4+9s^3+30s^2+46s+24+6s^2+11s+3=s^4+9s^3+36s^2+57s+27=0

טבלת ראוט: b1=9⋅36−1⋅579=29.67b_1=\frac{9\cdot36-1\cdot57}{9}=29.67, b2=27b_2=27, c1=29.67⋅57−9⋅2729.67=48.81c_1=\frac{29.67\cdot57-9\cdot27}{29.67}=48.81, ואחריו 2727. כל האיברים בעמודה הראשונה (1,9,29.67,48.81,271,9,29.67,48.81,27) חיוביים, ולכן המערכת יציבה.

2. השגיאה במצב מתמיד לכניסת מדרגה בגובה AA:

ess=A1+Kpe_{ss}=\frac{A}{1+K_p}

3. הצבה:

ess=31+0.125=31.125=2.667e_{ss}=\frac{3}{1+0.125}=\frac{3}{1.125}=2.667

כלומר המוצא מתייצב על 3−2.667=0.3333-2.667=0.333 בלבד - שגיאה גדולה, כי ההגבר בחוג (במצב מתמיד) קטן מאוד.

תשובה: ess=83=2.667e_{ss}=\frac{8}{3}=2.667

שאלה 14 · יציבות לפי ראוט-הורוביץ ותחום ההגבר

נתונה מערכת בקרה אשר המשוואה האופינית שלה היא:

P(s)=s4+3⋅s3+2⋅s2+4⋅s+KP(s)=s^4+3\cdot s^3+2\cdot s^2+4\cdot s+K.

נתון ש- KK הוא פרמטר חיובי וממשי.

א.

רשמו טבלת ראוט-הורוביץ עבור המשוואה האופינית של מערכת הבקרה.

(9 נקודות)
ב.

חָשְׁבּוּ את תחום הערכים של KK שעבורו המערכת תהיה יציבה לפי קריטריון ראוט-הורוביץ.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

עמודה ראשונה: 1, 3, 23, 4−4.5K, K1,\ 3,\ \frac{2}{3},\ 4-4.5K,\ K

בונים את הטבלה: שתי השורות הראשונות מהמקדמים, וכל שורה נוספת מחושבת משתי השורות שמעליה.

1. שורת s4s^4 - המקדמים במקומות הזוגיים: 1, 2, K1,\ 2,\ K.

2. שורת s3s^3 - המקדמים במקומות האי-זוגיים: 3, 4, 03,\ 4,\ 0.

3. שורת s2s^2:

b1=3⋅2−1⋅43=23b_1=\frac{3\cdot2-1\cdot4}{3}=\frac{2}{3}, b2=3⋅K−1⋅03=Kb_2=\frac{3\cdot K-1\cdot0}{3}=K

4. שורת s1s^1:

c1=b1⋅4−3⋅b2b1=23⋅4−3K23=4−92K=4−4.5Kc_1=\frac{b_1\cdot4-3\cdot b_2}{b_1}=\frac{\frac{2}{3}\cdot4-3K}{\frac{2}{3}}=4-\frac{9}{2}K=4-4.5K

5. שורת s0s^0:

d1=c1⋅K−b1⋅0c1=Kd_1=\frac{c_1\cdot K-b_1\cdot0}{c_1}=K

שורהעמודה 1עמודה 2עמודה 3
s4s^41122KK
s3s^3334400
s2s^223\frac{2}{3}KK
s1s^14−4.5K4-4.5K00
s0s^0KK

תשובה: טבלת ראוט כמתואר; העמודה הראשונה: 1, 3, 23, 4−4.5K, K1,\ 3,\ \frac{2}{3},\ 4-4.5K,\ K.

סעיף ב

תשובה:

0<K<89=0.8890<K<\frac{8}{9}=0.889

לפי קריטריון ראוט-הורוביץ המערכת יציבה אם ורק אם כל האיברים בעמודה הראשונה חיוביים (אין חילופי סימן).

1. האיברים 1, 3, 231,\ 3,\ \frac{2}{3} חיוביים תמיד.

2. שורת s1s^1:

4−4.5K>0 ⇒ K<44.5=89=0.8894-4.5K>0\ \Rightarrow\ K<\frac{4}{4.5}=\frac{8}{9}=0.889

3. שורת s0s^0:

K>0K>0

4. משלבים את שני התנאים:

0<K<89≈0.8890<K<\frac{8}{9}\approx0.889

בגבול K=89K=\frac{8}{9} השורה s1s^1 מתאפסת, ולמערכת יש זוג שורשים מדומים טהורים - היא על סף יציבות (תנודות קבועות). מעל ערך זה יש שני חילופי סימן בעמודה הראשונה, כלומר שני שורשים בחצי המישור הימני.

תשובה: 0<K<89≈0.8890<K<\frac{8}{9}\approx0.889

שאלה 15 · מתמר לחץ לזרם ליניארי 3-15 psi

במערכת בקרה תעשייתית נעשה שימוש במתמר פניאומטי-חשמלי הממיר אות לחץ בטווח של 3÷15 psi3\div15\,psi לאות זרם תְקני בטווח של 4÷20 mA4\div20\,mA. המתמר נחשב למתמר ליניארי.

א.

מהי הנוסחה המקשרת את זרם היציאה IoutI_{out} לבין הלחץ PP בכניסה Iout=f(P)I_{out}=f(P)?

רשמו את המשוואה בצורה: Iout=m⋅P+bI_{out}=m\cdot P+b.

(4 נקודות)
ב.

במהלך עבודת המערכת, מד הלחץ בכניסה למתמר הראה ערך של 9.6 psi9.6\,psi. מהו זרם המוצא אשר התקבל ביחידות של מיליאמפר (mAmA). הציגו את דרך החישוב.

(5 נקודות)
ג.

בקר ה- PLC במערכת מזהה זרם של 10 mA10\,mA המגיע מהמתמר. טכנאי טוען שהלחץ בקו הוא בדיוק 45% מטווח המדידה (Span) של הלחץ.

(1)

חָשְׁבּוּ מהו הלחץ הפיזי המתאים לזרם של 10 mA10\,mA.

(2)

האם טענת הטכנאי נכונה? נמקו באמצעות חישוב אחוז הלחץ מתוך הטווח.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

Iout=43⋅PI_{out}=\frac{4}{3}\cdot P (m=1.333 mApsim=1.333\,\frac{mA}{psi}, b=0b=0)

נתון: P=3 psi→I=4 mAP=3\,\text{psi}\to I=4\,\text{mA}, P=15 psi→I=20 mAP=15\,\text{psi}\to I=20\,\text{mA}, קשר ליניארי.

מבוקש: השיפוע mm והחיתוך bb.

1. השיפוע הוא יחס בין טווח המוצא לטווח הכניסה:

m=Imax−IminPmax−Pmin=20−415−3=1612=1.333 mApsim=\frac{I_{max}-I_{min}}{P_{max}-P_{min}}=\frac{20-4}{15-3}=\frac{16}{12}=1.333\,\frac{\text{mA}}{\text{psi}}

2. מציבים את הנקודה (3 psi, 4 mA)(3\,\text{psi},\ 4\,\text{mA}) כדי למצוא את bb:

4=43⋅3+b ⇒ b=4−4=0 mA4=\frac{4}{3}\cdot3+b\ \Rightarrow\ b=4-4=0\,\text{mA}

3. בדיקה בנקודה השנייה: 43⋅15+0=20 mA\frac{4}{3}\cdot15+0=20\,\text{mA} ✓.

תשובה: Iout=1.333⋅P+0I_{out}=1.333\cdot P+0, כלומר Iout=43PI_{out}=\frac{4}{3}P (II ב-mA, PP ב-psi)

סעיף ב

תשובה:

Iout=12.8 mAI_{out}=12.8\,\text{mA}

מציבים את הלחץ הנמדד במשוואה של סעיף א:

1. Iout=43⋅P=43⋅9.6=12.8 mAI_{out}=\frac{4}{3}\cdot P=\frac{4}{3}\cdot9.6=12.8\,\text{mA}

2. בדיקה דרך אחוזי הטווח: 9.6−312=55%\frac{9.6-3}{12}=55\% מהטווח, ו-4+0.55⋅16=12.8 mA4+0.55\cdot16=12.8\,\text{mA} ✓.

תשובה: Iout=12.8 mAI_{out}=12.8\,\text{mA}

סעיף ג

(1)
תשובה:

P=7.5 psiP=7.5\,\text{psi}

הופכים את המשוואה של סעיף א ומבודדים את PP:

1. Iout=43P ⇒ P=34⋅IoutI_{out}=\frac{4}{3}P\ \Rightarrow\ P=\frac{3}{4}\cdot I_{out}

2. הצבה:

P=34⋅10=7.5 psiP=\frac{3}{4}\cdot10=7.5\,\text{psi}

תשובה: P=7.5 psiP=7.5\,\text{psi}

(2)
תשובה:

לא. הלחץ הוא 37.5% מהטווח (45% מתאים ל-8.4 psi8.4\,\text{psi} ו-11.2 mA11.2\,\text{mA})

מחשבים איזה חלק מהטווח מייצג הלחץ שמצאנו, ומשווים ל-45%.

1. טווח המדידה (Span):

Span=15−3=12 psiSpan=15-3=12\,\text{psi}

2. אחוז הלחץ מהטווח (מודדים מתחילת הטווח, 3 psi3\,\text{psi}, ולא מאפס):

P−PminSpan⋅100%=7.5−312⋅100%=37.5%\frac{P-P_{min}}{Span}\cdot100\%=\frac{7.5-3}{12}\cdot100\%=37.5\%

3. לשם השוואה, 45% מהטווח הם:

P=3+0.45⋅12=8.4 psiP=3+0.45\cdot12=8.4\,\text{psi}, שמתאים לזרם I=43⋅8.4=11.2 mAI=\frac{4}{3}\cdot8.4=11.2\,\text{mA} - ולא 10 mA10\,\text{mA}.

4. גם בצד הזרם: 10−416⋅100%=37.5%\frac{10-4}{16}\cdot100\%=37.5\%.

הטכנאי כנראה התעלם מההיסט (Offset) של הטווח (3 psi / 4 mA).

תשובה: טענת הטכנאי אינה נכונה - הלחץ הוא 37.5% מטווח המדידה, לא 45%.

שאלה 16 · חיישן Pt-100 וגשר וינסטון מאוזן

במפעל תעשייתי משתמשים בחיישן טמפרטורה מסוג Pt−100Pt-100 המבוסס על שינוי ההתנגדות של פלטינה עם שינוי בטמפרטורה.

נתון:

1. התנגדות החיישן ב- 0 ∘C0\,^\circ C היא 100 Ω100\,\Omega.

2. קצב שינוי התנגדות החיישן α=0.00385 [1/∘C]\alpha=0.00385\ [1/^\circ C].

א.

מהי התנגדות החיישן RR בטמפרטורה 25 ∘C25\,^\circ C?

(5 נקודות)
ב.

באיור לסעיף ב' מוצג חיישן Pt−100Pt-100 המחובר לגשר וינסטון מאוזן, Vvoltmeter=0 VV_{voltmeter}=0\,V.

החיישן המוצג באיור משמש למדידת טמפרטורה במפעל. מהי הטמפרטורה הנמדדת?

נתון: R1=100 ΩR_1=100\,\Omega, R2=200 ΩR_2=200\,\Omega, R3=75 ΩR_3=75\,\Omega

(6 נקודות)
ג.

הסבירו בקצרה את היתרונות של חיישני Pt−100Pt-100 בהשוואה לחיישני טמפרטורה אחרים, כמו חיישני תרמיסטור ועוד.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

R=109.625 ΩR=109.625\,\Omega

נתון: R0=100 ΩR_0=100\,\Omega, α=0.00385 1∘C\alpha=0.00385\,\frac{1}{^\circ\text{C}}, T=25 ∘CT=25\,^\circ\text{C}.

מבוקש: RR ב-25 ∘C25\,^\circ\text{C}.

1. התנגדות מתכת משתנה ליניארית עם הטמפרטורה:

RT=R0⋅(1+α⋅T)R_T=R_0\cdot(1+\alpha\cdot T)

2. הצבה:

R25=100⋅(1+0.00385⋅25)=100⋅1.09625=109.625 ΩR_{25}=100\cdot(1+0.00385\cdot25)=100\cdot1.09625=109.625\,\Omega

תשובה: R=109.625 ΩR=109.625\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

RPt=150 ΩR_{Pt}=150\,\Omega, T=129.87 ∘CT=129.87\,^\circ\text{C}

נתון: גשר מאוזן (Vvoltmeter=0V_{voltmeter}=0), R1=100 ΩR_1=100\,\Omega, R2=200 ΩR_2=200\,\Omega, R3=75 ΩR_3=75\,\Omega.

מבוקש: הטמפרטורה של החיישן.

1. מבנה הגשר: המקור מחובר בין הצומת העליון לאדמה (הצומת התחתון). בענף השמאלי R1R_1 (למעלה) ו-R2R_2 (למטה) יוצרים מחלק מתח; בענף הימני R3R_3 (למעלה) והחיישן RPtR_{Pt} (למטה). המד מחובר בין שתי נקודות האמצע.

2. מתחי נקודות האמצע ביחס לאדמה (מחלקי מתח):

VL=Vin⋅R2R1+R2V_{L}=V_{in}\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}, VR=Vin⋅RPtR3+RPtV_{R}=V_{in}\cdot\frac{R_{Pt}}{R_3+R_{Pt}}

3. הגשר מאוזן (VL=VRV_L=V_R), ולכן היחסים בשני הענפים שווים:

R1R2=R3RPt ⇒ RPt=R2⋅R3R1\frac{R_1}{R_2}=\frac{R_3}{R_{Pt}}\ \Rightarrow\ R_{Pt}=\frac{R_2\cdot R_3}{R_1}

4. הצבה:

RPt=200⋅75100=150 ΩR_{Pt}=\frac{200\cdot75}{100}=150\,\Omega

5. מהקשר של סעיף א מבודדים את הטמפרטורה:

T=RTR0−1α=150100−10.00385=0.50.00385=129.87 ∘CT=\frac{\frac{R_T}{R_0}-1}{\alpha}=\frac{\frac{150}{100}-1}{0.00385}=\frac{0.5}{0.00385}=129.87\,^\circ\text{C}

תשובה: RPt=150 ΩR_{Pt}=150\,\Omega, הטמפרטורה הנמדדת T=129.87 ∘CT=129.87\,^\circ\text{C}

סעיף ג

תשובה:

ליניאריות, דיוק ויציבות לאורך זמן, תחום טמפרטורות רחב, חילופיות לפי תקן

נמנה את היתרונות העיקריים ונשווה לתרמיסטור ולצמד תרמי:

1. ליניאריות: ההתנגדות משתנה כמעט ליניארית עם הטמפרטורה (R=R0(1+αT)R=R_0(1+\alpha T)), ולכן החישוב והכיול פשוטים. תרמיסטור לעומתו לא ליניארי מאוד (מעריכי).

2. דיוק ויציבות לאורך זמן: פלטינה היא מתכת אצילה ויציבה כימית; הסחיפה של החיישן קטנה והוא חוזר על אותה קריאה לאורך שנים. לכן משתמשים בו גם ככלי ייחוס לכיול.

3. תחום מדידה רחב: בערך מ-−200 ∘C-200\,^\circ\text{C} עד כ-600 ∘C600\,^\circ\text{C} (ויותר), לעומת תרמיסטור שמוגבל בדרך כלל לתחום צר (עד כ-150 ∘C150\,^\circ\text{C}).

4. חילופיות ותקינה: החיישנים מיוצרים לפי תקן (100 Ω100\,\Omega ב-0 ∘C0\,^\circ\text{C}, α=0.00385\alpha=0.00385), כך שאפשר להחליף חיישן בלי לכייל מחדש את המערכת.

5. לעומת צמד תרמי: אין צורך בפיצוי צומת קר, והאות (שינוי התנגדות) גדול ויציב יותר.

(חסרונות לשם השלמה: רגישות נמוכה יותר מתרמיסטור, תגובה איטית יותר, ומחיר גבוה יותר.)

תשובה: Pt-100 ליניארי, מדויק ויציב לאורך זמן, בעל תחום טמפרטורות רחב וחליף לפי תקן - בניגוד לתרמיסטור הלא-ליניארי והצר בתחומו.

שאלה 17 · תגובת בקר אינטגרלי לאות שגיאה טרפזי

באיור לשאלה 17 מוצג אות שגיאה במבוא בקר מסוג I בעל הנתונים הבאים:

•תפוקת הבקר כשהשגיאה שווה לאפס - P0=10%P_0=10\%.

•קבוע הבקר - KI=2 [sec−1]K_I=2\,[sec^{-1}].

א.

מהי תגובת הבקר לאות המתואר באיור בזמנים: t=0,2,6,10 sect=0,2,6,10\,sec?

(9 נקודות)
ב.

סרטטו את תגובת הבקר לאות המתואר באיור, לזמנים שבאיור. ציינו ערכים אופייניים בשרטוט.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

P(0)=10%P(0)=10\%, P(2)=18%P(2)=18\%, P(6)=50%P(6)=50\%, P(10)=66%P(10)=66\%

נתון: P0=10%P_0=10\%, KI=2 sec−1K_I=2\,\text{sec}^{-1}, אות השגיאה מהאיור: עולה ליניארית מ-0 ל-4% ב-0÷2 sec0\div2\,\text{sec}, קבוע 4% ב-2÷6 sec2\div6\,\text{sec}, יורד ליניארית ל-0 ב-6÷10 sec6\div10\,\text{sec}.

מבוקש: מוצא הבקר בזמנים 0,2,6,10 sec0,2,6,10\,\text{sec}.

1. משוואת בקר אינטגרלי:

P(t)=KI⋅∫0te(t) dt+P0P(t)=K_I\cdot\int_0^t e(t)\,dt+P_0

האינטגרל הוא השטח מתחת לגרף השגיאה, ולכן נחשב את השטח בכל קטע.

2. ב-t=0t=0: עדיין אין שטח מצטבר:

P(0)=P0=10%P(0)=P_0=10\%

3. ב-0÷2 sec0\div2\,\text{sec}: משולש בבסיס 2 ובגובה 4:

A1=2⋅42=4 %⋅secA_1=\frac{2\cdot4}{2}=4\,\%\cdot\text{sec}

P(2)=2⋅4+10=18%P(2)=2\cdot4+10=18\%

4. ב-2÷6 sec2\div6\,\text{sec}: מלבן ברוחב 4 ובגובה 4:

A2=4⋅4=16 %⋅secA_2=4\cdot4=16\,\%\cdot\text{sec}

P(6)=2⋅(4+16)+10=2⋅20+10=50%P(6)=2\cdot(4+16)+10=2\cdot20+10=50\%

5. ב-6÷10 sec6\div10\,\text{sec}: משולש בבסיס 4 ובגובה 4:

A3=4⋅42=8 %⋅secA_3=\frac{4\cdot4}{2}=8\,\%\cdot\text{sec}

P(10)=2⋅(4+16+8)+10=2⋅28+10=66%P(10)=2\cdot(4+16+8)+10=2\cdot28+10=66\%

תשובה: P(0)=10%P(0)=10\%, P(2)=18%P(2)=18\%, P(6)=50%P(6)=50\%, P(10)=66%P(10)=66\%

סעיף ב

תשובה:

פרבולה 10%→18% (0-2 s), קו ישר 18%→50% (2-6 s), פרבולה 50%→66% (6-10 s), קבוע 66% אחרי 10 s

קצב השינוי של מוצא בקר I שווה ל-KI⋅e(t)K_I\cdot e(t), ולכן צורת כל קטע נקבעת לפי צורת השגיאה באותו קטע:

1. 0÷2 sec0\div2\,\text{sec}: השגיאה עולה ליניארית, e=2te=2t, ולכן המוצא הוא פרבולה קעורה כלפי מעלה (השיפוע הולך וגדל):

P(t)=10+2∫0t2τ dτ=10+2t2P(t)=10+2\int_0^t2\tau\,d\tau=10+2t^2, מ-10%10\% ל-18%18\%.

2. 2÷6 sec2\div6\,\text{sec}: השגיאה קבועה 4%4\%, ולכן המוצא הוא קו ישר בשיפוע KI⋅4=8 %secK_I\cdot4=8\,\frac{\%}{\text{sec}}:

P(t)=18+8(t−2)P(t)=18+8(t-2), מ-18%18\% ל-50%50\%.

3. 6÷10 sec6\div10\,\text{sec}: השגיאה יורדת ליניארית ל-0, ולכן המוצא ממשיך לעלות אבל בשיפוע שהולך וקטן - פרבולה קעורה כלפי מטה:

P(t)=50+8(t−6)−(t−6)2P(t)=50+8(t-6)-(t-6)^2, מ-50%50\% ל-66%66\%, ובסוף הקטע השיפוע מתאפס.

4. אחרי 10 sec10\,\text{sec}: השגיאה אפס, ובקר I "זוכר" את הערך שהצטבר - המוצא נשאר קבוע על 66%66\%.

ערכים אופייניים בשרטוט: (0, 10%)(0,\,10\%), (2, 18%)(2,\,18\%), (6, 50%)(6,\,50\%), (10, 66%)(10,\,66\%), ושיפוע 8 %sec8\,\frac{\%}{\text{sec}} בקטע הישר.

t [sec]P [%]01234567891011121301020304050607010%18%50%66%

תשובה: עקומה עולה: פרבולה 10%→18%, קו ישר 18%→50%, פרבולה מתעגלת 50%→66%, ואחרי t=10 sect=10\,\text{sec} קבוע על 66%.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.