מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - אביב 2025 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97161 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, אביב 2025 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה שמונה שאלות.
יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.
שאלה 1 · מנוע DC המוזן מגשר מבוקר למחצה
נתוני מנוע DC (עירור זר) המוזן ממעגל הבא:
נתוני המנוע במצב עבודה נקוב:
•זרם המנוע:
•מהירות: 1500 סל"ד
•מתח הזנה:
•התנגדות העוגן:
•זווית הצתה של הטריסטורים:

הסבר את עקרון הפעולה של המעגל.
חשב את מתח המנוע.
בנקודת עבודה מסוימת, ידוע שכא"מ של המנוע הוא . חשב את מהירות המנוע בנקודת עבודה זו.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
גשר חד-פאזי מבוקר למחצה (שני טריסטורים ושתי דיודות): הטריסטורים מוצתים בזווית בכל חצי מחזור, הדיודות מוליכות את זרם החזרה ומשמשות גם כנתיב גלגול חופשי, ולכן מתח המנוע חיובי תמיד וערכו הממוצע נשלט על ידי זווית ההצתה.
המעגל הוא מיישר גשר חד-פאזי מבוקר למחצה (semi-converter): ענף אחד של הגשר בנוי משתי דיודות (, ) והענף השני משני טריסטורים (, ). יחידת "בקרת זווית הצתה" שולחת פולסי הצתה לשערי הטריסטורים בזווית ביחס לתחילת כל חצי מחזור של מתח הרשת .
לפי כיווני הרכיבים באיור, הקתודות של ושל מחוברות לצומת התחתון של הגשר, ולכן הוא ההדק החיובי של המנוע; האנודות של ושל מחוברות לצומת העליון, שהוא ההדק השלילי. נסמן ב- את מתח הרשת כשההדק הימני (צד הטריסטורים) חיובי ביחס לשמאלי (צד הדיודות).
1. חצי מחזור חיובי (): עד הזווית אף טריסטור לא מוליך. בזווית מוצת , והזרם עובר מההדק הימני דרך אל המנוע, וחוזר דרך אל ההדק השמאלי. בתחום מתח המנוע הוא .
2. גלגול חופשי (): כשמתח הרשת מחליף סימן, הדיודה מקבלת מתח קדמי ומתחילה להוליך וזרם המנוע (שנשמר בזכות השראות העוגן) עובר בלולאה - בלי לעבור דרך הרשת. מקבל מתח אחורי ונכבה. מתח המנוע בתחום זה הוא (ולא שלילי), כי הדיודות "מקצרות" את המנוע.
3. חצי מחזור שלילי (): בזווית מוצת ; הזרם עובר מההדק השמאלי דרך אל המנוע וחוזר דרך אל ההדק הימני. שוב , באותה קוטביות על המנוע.
4. בתחום שוב מתקיים גלגול חופשי דרך -, וחוזר חלילה.
לכן מתח המנוע הוא "חלקים" של חצאי סינוס (מ- עד בכל חצי מחזור) ואפסים ביניהם. הוא תמיד חיובי (המנוע פועל ברביע אחד), וערכו הממוצע (בזרם רציף):
הגדלת מקטינה את המתח הממוצע ולכן את מהירות המנוע, והקטנת מגדילה אותם. כך יחידת הבקרה שולטת במהירות המנוע.
תשובה: גשר מבוקר למחצה: הטריסטורים מוצתים בזווית , הדיודות משלימות את המעגל ומשמשות לגלגול חופשי, מתח המנוע חיובי תמיד ו- משתנה עם זווית ההצתה.
סעיף ב
נתון: (ערך יעיל), .
מבוקש: המתח הממוצע על המנוע.
1. ערך השיא של מתח הרשת:
2. המתח הממוצע במוצא גשר מבוקר למחצה (סעיף א):
תשובה:
סעיף ג
נתון: במצב נקוב , , , ומסעיף ב . בנקודת העבודה החדשה .
מבוקש: המהירות בנקודה החדשה.
רעיון: במנוע בעירור זר השטף קבוע, ולכן הכא"מ יחסי למהירות: . נמצא את הכא"מ הנקוב, ומהיחס בין הכא"מים נקבל את המהירות.
1. הכא"מ במצב הנקוב, מחוק המתחים במעגל העוגן ():
2. קבוע המכונה:
3. המהירות בנקודת העבודה החדשה (אותו שטף):
הערה: המתח הממוצע המרבי שהגשר יכול לספק (ב-) הוא , כך שכא"מ של אינו מתקבל בעבודה רגילה כמנוע מגשר זה; החישוב נעשה לפי הנתון בשאלה, בהנחה שהשטף נשאר נקוב.
תשובה:
שאלה 2 · גנרטור DC בעירור זר: מתח ונצילות
נתון גנרטור DC עם עירור זר:
•כא"מ נקוב:
•מהירות נקובה: 1500 סל"ד
•הפסדים מכניים וברזל נקובים:
•מתח העירור:
•,
הגנרטור עובד במצב עבודה נקוב ומזין עומס של .
חשב את מתח היציאה של הגנרטור.
חשב את נצילות הגנרטור.
חשב את מתח המוצא של הגנרטור במצב ריקם.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(בזרם )
נתון: , , . העירור זר, כלומר מעגל השדה מוזן ממקור נפרד ואינו לוקח זרם מהעוגן.
מבוקש: מתח ההדקים .
נסמן את זרם העוגן יוצא מההדק החיובי של הגנרטור אל העומס. במעגל העוגן יש טור: כא"מ , התנגדות ועומס .
1. זרם העוגן מחוק אוהם למעגל כולו:
2. מתח היציאה הוא המתח על העומס:
(בדיקה: .)
תשובה:
סעיף ב
(כולל הפסדי העירור )
נתון: , (סעיף א), , הפסדים מכניים וברזל , מתח העירור , .
מבוקש: הנצילות .
1. הספק המוצא (ההספק שמקבל העומס):
2. הפסדי הנחושת בעוגן:
3. הפסדי העירור (ההספק שצורך סליל השדה מהמקור הנפרד):
,
4. סך ההפסדים:
5. הספק הכניסה (מכני מהמניע + חשמלי לעירור) והנצילות:
הערה: אם לא מחשיבים את הספק העירור (שמגיע ממקור נפרד) כהפסד של המכונה, מתקבל .
תשובה:
סעיף ג
במצב ריקם אין עומס, ולכן ואין מפל מתח על . העירור זר, כך שזרם השדה והשטף אינם תלויים בעומס, והמהירות נקובה, ולכן הכא"מ נשאר :
תשובה:
שאלה 3 · שנאי חד-פאזי: מתח מוצא והפסדי נחושת
נתון שנאי חד-פאזי בעל הספק נקוב של ומתחים נקובים של .
באופן הבא מתואר מעגל התמורה המדויק של השאלה:
נתוני מעגל התמורה הם: , , , , ,

בצד המשני של השנאי מחובר עומס הצורך זרם של בגורם הספק (מפגר). עבור עומס זה, חשב את מתח המוצא של השנאי.
חשב את הפסדי הנחושת בשנאי.
תאר שיטות לקירור שנאים.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
, כלומר מתח המוצא בצד המשני
נתון: (פאזור ייחוס), , , (ביחס ל-). זרם העומס בגורם הספק מפגר.
מבוקש: מתח המוצא .
רעיון: מעבירים את זרם העומס לצד הראשוני, כותבים את חוק המתחים לאורך המעגל מ- אל , ופותרים את גודל . בסוף מחזירים לצד המשני.
כיוונים: נכנס מ- דרך , יורד לענף המגנוט, יוצא דרך אל העומס, ולכן .
1. יחס ההשנאה והזרם המועבר לראשוני:
,
זווית העומס: ; הזרם מפגר אחרי ב-.
2. חוק המתחים לאורך המעגל:
ולכן .
3. אגף שמאל (ביחס ל-):
, וגודלו .
4. אגף ימין: נמדוד זוויות ביחס ל- (הוא מפגר מעט אחרי , אבל הגודל של שני האגפים שווה בכל ייחוס):
5. השוואת הגדלים:
( מפגר אחרי בכ-.)
6. מתח המוצא בצד המשני:
תשובה: (מועבר לראשוני), כלומר מתח המוצא של השנאי .
סעיף ב
נתון מסעיף א: , ובייחוס הזווית שלו היא ; .
מבוקש: הפסדי הנחושת בשני הליפופים, .
1. הזרם הראשוני (חוק הזרמים בצומת של ענף המגנוט):
2. הפסדים בליפוף הראשוני:
3. הפסדים בליפוף המשני (בערכים המועברים):
(זהה ל- בצד המשני, כי .)
4. סך הכול:
תשובה:
סעיף ג
קירור טבעי או מאולץ באוויר (AN/AF) בשנאים יבשים; בשנאי שמן: ONAN, ONAF, OFAF/ODAF, ו-OFWF (שמן-מים).
ההפסדים בשנאי (ברזל ונחושת) הופכים לחום, והחום חייב להיות מסולק כדי שהבידוד לא יתחמם מעבר לגבול המותר. השיטות נבחרות לפי הספק השנאי, ומסומנות בארבע אותיות: אמצעי הקירור הפנימי ואופן זרימתו, ואמצעי הקירור החיצוני ואופן זרימתו (N טבעי, F מאולץ, D מאולץ ומכוון).
1. שנאים יבשים (קטנים, ובמבנים):
•AN: אוויר בזרימה טבעית (הסעה) סביב הליפופים והליבה.
•AF: אוויר בזרימה מאולצת באמצעות מאווררים.
2. שנאים טבולים בשמן:
•ONAN: השמן זורם בהסעה טבעית בתוך המיכל ובמצלעים, והאוויר מבחוץ זורם באופן טבעי. השיטה הנפוצה בשנאי חלוקה.
•ONAF: שמן בזרימה טבעית, ומאווררים מאלצים זרימת אוויר על המצלעים. מאפשר הגדלת ההספק של אותו שנאי.
•OFAF / ODAF: משאבות מסחררות את השמן (מאולץ או מכוון אל הליפופים) דרך מחליפי חום עם מאווררים. בשנאי הספק גדולים.
•OFWF / ODWF: השמן נשאב דרך מחליף חום שבו מים מקררים אותו. כשאין די מקום לאוויר או בהספקים גבוהים מאוד.
תשובה: קירור באוויר טבעי או מאולץ (שנאים יבשים, AN/AF), וקירור בשמן בזרימה טבעית או מאולצת עם אוויר או מים כמקרר חיצוני (ONAN, ONAF, OFAF/ODAF, OFWF).
שאלה 4 · גשר H עם קונטקטורים להיפוך מנוע DC
נתון המעגל הבא:
המפסקים במעגל הם קונטקטורים אלקטרו-מכניים.

הסבר את עקרון הפעולה של המעגל.
סרטט את טבלת המצבים של המעגל. בטבלה יש לציין את המצבים האפשריים של המפסקים ואת השפעת כל מצב על המנוע.
בהינתן שמתח ההזנה למנוע DC הוא , , וזרם המנוע - חשב את הכא"מ של המנוע במצב עבודה זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
גשר H: סגירת מעבירה זרם במנוע בכיוון אחד, וסגירת בכיוון ההפוך, כך שמחליפים את קוטביות המתח על העוגן ואת כיוון הסיבוב. אסור לסגור שני מפסקים באותו צד (קצר על ההזנה).
המעגל הוא גשר H: המנוע מחובר בין שני "צדי" הגשר. בצד השמאלי (עליון, אל ) ו- (תחתון, אל האדמה), ובצד הימני (עליון) ו- (תחתון). ההדק המסומן של המנוע הוא השמאלי.
1. סיבוב בכיוון אחד: סוגרים את ואת . הזרם עובר מ- דרך אל ההדק של המנוע, דרך העוגן משמאל לימין, ודרך אל האדמה. המתח על המנוע , והמנוע מסתובב, נניח, קדימה.
2. סיבוב בכיוון ההפוך: סוגרים את ואת . הזרם עובר מ- דרך אל ההדק הימני, דרך העוגן מימין לשמאל, ודרך אל האדמה. המתח על המנוע , ובמנוע עם שטף קבוע (מגנט קבוע או עירור זר) היפוך זרם העוגן הופך את כיוון המומנט ולכן את כיוון הסיבוב.
3. בלימה: סגירת שני המפסקים התחתונים () או שני העליונים () מקצרת את הדקי המנוע; הכא"מ של המנוע המסתובב מזרים זרם דרך הקצר, ונוצר מומנט בלימה (בלימה דינמית).
4. כל המפסקים פתוחים: המנוע מנותק ונעצר בהדרגה (גלגול חופשי).
5. מצב אסור: סגירה בו-זמנית של שני מפסקים באותו צד ( ו-, או ו-) יוצרת קצר ישיר בין לאדמה. לכן בקונטקטורים משתמשים בנעילה הדדית (חשמלית ומכנית) ובהשהיה במעבר בין כיוונים, כדי שקונטקטור לא ייסגר לפני שהקונטקטור של הכיוון הנגדי נפתח לגמרי.
תשובה: גשר H: כיוון אחד, כיוון הפוך (היפוך קוטביות על העוגן), או בלימה, ואסור לסגור שני מפסקים באותו צד.
סעיף ב
סגורים: סיבוב קדימה; : סיבוב לאחור; או : בלימה דינמית; הכול פתוח: עצירה חופשית; או : קצר על ההזנה (אסור).
נעבור על הצירופים בעלי משמעות של מצבי המפסקים (1 = סגור, 0 = פתוח). צירוף שבו סגורים שלושה או ארבעה מפסקים כולל בהכרח שני מפסקים באותו צד, ולכן הוא שקול לקצר על ההזנה.
הסבר קצר:
1. במצבים 2 ו-3 המתח על העוגן מתהפך, ולכן כיוון הזרם, המומנט והסיבוב מתהפכים.
2. במצבים 4 ו-5 שני הדקי המנוע מחוברים לאותה נקודה; המנוע המסתובב פועל כגנרטור על קצר, והזרם שהכא"מ שלו מזרים יוצר מומנט נגדי שבולם אותו.
3. מצבים 6 ו-7 (וכל מצב עם שני מפסקים סגורים באותו צד) אסורים, ונמנעים בעזרת נעילה הדדית בין הקונטקטורים.
תשובה: הטבלה למעלה: קדימה, אחורה, או בלימה, הכול פתוח עצירה חופשית, או קצר אסור.
סעיף ג
נתון: , , .
מבוקש: הכא"מ .
במנוע, הזרם נכנס להדק החיובי, והמתח המסופק מתחלק בין הכא"מ הנגדי ובין המפל על התנגדות העוגן:
תשובה:
שאלה 5 · גנרטור סינכרוני: זרם עוגן וכא"מ
נתון גנרטור סינכרוני מחובר בכוכב עם הנתונים הנקובים הבאים:
מתח קו , הספק , , , מפגר.
עבור מצב עבודה נקוב:
חשב את זרם העוגן.
חשב את כא"מ הפאזי של הגנרטור.
מה קורה כאשר גנרטור סינכרוני מאבד את הסנכרון עם הרשת?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: , , חיבור כוכב.
מבוקש: זרם העוגן (בחיבור כוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה).
תשובה:
סעיף ב
(פאזי; מתח קו )
נתון: , (סעיף א), , , מפגר.
מבוקש: הכא"מ הפאזי .
בגנרטור, הזרם יוצא מהכא"מ אל הרשת, ולכן לפי חוק המתחים בפאזה: .
1. מתח הפאזה (ייחוס):
,
2. פאזור הזרם (מפגר):
3. עכבת הסינכרון ומפל המתח עליה:
4. הכא"מ:
(המתח השלוב המתאים: .)
תשובה: (זווית העומס )
סעיף ג
הרוטור "מחליק קטבים" (זווית העומס עוברת את ומסתובבת), נוצרים זרמים גבוהים ומתנודדים, תנודות מומנט והספק, חימום ומאמצים מכניים, הפרעות ברשת; ההגנה (out-of-step / loss of field) מנתקת את הגנרטור.
גנרטור סינכרוני המחובר לרשת מסתובב בדיוק במהירות הסינכרונית, והמומנט החשמלי שלו תלוי בזווית העומס בין ל-: . ההספק המרבי מתקבל ב- (גבול היציבות הסטטית).
איבוד סנכרון קורה כשהמומנט המכני של המניע גדול מהמומנט החשמלי המרבי שהגנרטור יכול לפתח: למשל עומס יתר פתאומי, תקלת קצר ברשת שנמשכת זמן רב, ירידה או איבוד של זרם העירור ( קטן), או סנכרון לא נכון.
מה קורה:
1. זווית העומס עוברת את ואין יותר שיווי משקל; הרוטור מאיץ ביחס לשדה של הרשת ו"מחליק קטבים" (pole slipping): ממשיכה לגדול ל-, וכן הלאה.
2. כשהזווית בין ל- מתקרבת ל-, המתח על עכבת הסינכרון כמעט כפול, וזורמים זרמים גדולים מאוד (יותר מזרם קצר) שמשתנים במחזוריות.
3. ההספק והמומנט מחליפים סימן בכל החלקת קוטב: הגנרטור מספק ולוקח הספק לסירוגין. נוצרות תנודות מומנט חזקות שגורמות למאמצים מכניים בציר, בסלילים ובבסיס, ולרעידות.
4. חימום יתר של ליפופי הסטטור ושל הרוטור (זרמים מושרים בליפופי השיכוך ובגוף הרוטור), סכנת נזק לבידוד.
5. ברשת: תנודות מתח והספק שעלולות להוציא מסנכרון גם גנרטורים אחרים ולגרום להפסקות.
6. במקרה של איבוד עירור, הגנרטור ממשיך כגנרטור השראה במהירות מעל הסינכרונית וצורך הספק היגבי גדול מהרשת.
לכן מגיני "יציאה מסנכרון" (out-of-step) ו"איבוד עירור" (loss of field) מנתקים את הגנרטור מהרשת, ולאחר מכן יש לסנכרן אותו מחדש.
תשובה: הרוטור יוצא מהמהירות הסינכרונית ומחליק קטבים; זורמים זרמים גדולים ומתנודדים, נוצרות תנודות מומנט והספק, חימום ומאמצים מכניים והפרעות ברשת, וההגנות מנתקות את הגנרטור.
שאלה 6 · מנוע השראה בבקרת V/f קבוע
נתון מנוע השראה מחובר בכוכב, המוזן מווסת מהירות השומר על יחס קבוע.
נתוני המנוע הנקובים:
מתח הזנה , תדר , מספר זוגות קטבים 2, , , .
עכבת ענף המיגנוט (ענף המקבילי) מאוד גבוה וניתן להניח שהיא אינסופית.

חשב את מהירות הסינכרונית של המנוע במצב עבודה נקוב.
חשב את תדר הזרם ברוטור במצב עבודה נקוב.
חשב את מהירות המנוע כאשר הווסת מספק מתח בתדר של וגורם החליקה של .
חשב את הפסדי נחושת ברוטור כאשר הווסת מספק מתח בתדר של וגורם החליקה של .
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון: , זוגות קטבים.
מבוקש: מהירות השדה המסתובב.
תשובה:
סעיף ב
(בהנחה שהחליקה הנקובה )
תדר הזרמים ברוטור תלוי במהירות היחסית בין השדה המסתובב לרוטור:
גורם החליקה הנקוב אינו נתון במפורש בנתוני המנוע. הערך היחיד של חליקה בשאלה הוא , ונניח שזו החליקה במצב הנקוב (בבקרת קבוע עם עומס נקוב היא נשמרת בסדר גודל זה).
(המהירות המתאימה: .)
תשובה: (בהנחת חליקה נקובה )
סעיף ג
נתון: , , .
מבוקש: מהירות הרוטור.
1. המהירות הסינכרונית בתדר החדש:
2. מהירות הרוטור:
תשובה:
סעיף ד
נתון: , , , , (ב-), חיבור כוכב, ענף המגנוט אינסופי.
מבוקש: הפסדי הנחושת ברוטור .
רעיון: כשענף המגנוט אינסופי, ו-, והמעגל לכל פאזה הוא טור של , , ו-. בתדר החדש יש לעדכן את המתח (לפי קבוע) ואת הריאקטנסים (יחסיים לתדר).
1. המתח בתדר :
,
2. הריאקטנסים בתדר :
3. ההתנגדות השקולה של הרוטור:
4. עכבת הפאזה:
5. זרם הרוטור (מועבר לסטטור):
6. הפסדי הנחושת ברוטור (שלוש פאזות):
(בדיקה: הספק המעבר , ו-.)
תשובה:
שאלה 7 · בלימה רגנרטיבית של מנוע DC במפסק
באיור מתואר מנוע DC (בתוך מלבן מקווקו) עם מערכת אלקטרונית שמאפשרת בלימה רגנרטיבית.
נתוני המערכת:
( זה Duty cycle של מיתוג), תדר המיתוג הוא .

הסבר את עקרון הפעולה של המעגל וציינו באמצעות אילו פרמטרים ניתן לווסת את קצב הבלימה.
חשב את המתח הממוצע ואת הזרם הממוצע של המנוע.
סרטט את צורות המתח ואת הזרם בתלות בזמן.
(על גבי הסרטוט, יש לציין את הערכים של ציר הזמן, של מתח המנוע ושל זרם ממוצע).
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
ממיר מעלה מתח (boost): כש- מוליך העוגן מקוצר והזרם גדל ואוגר אנרגיה ב-; כש- קוצץ הזרם זורם דרך אל המקור ומחזיר אליו אנרגיה. , ולכן את קצב הבלימה מווסתים בעיקר ב- (וגם תלוי ב-, כלומר במהירות, ב- וב-).
בבלימה רגנרטיבית המנוע פועל כגנרטור: הכא"מ (שנוצר מהסיבוב) מזרים זרם החוצה מההדק החיובי שלו, כמסומן באיור, והאנרגיה הקינטית של המערכת מוחזרת למקור . מכיוון ש-, אי אפשר להחזיר זרם ישירות; המעגל הוא ממיר מעלה מתח (boost), שבו (השראות העוגן) משמש כסליל, כמפסק ו- כדיודה.
1. מוליך (): הטרנזיסטור מקצר את הדקי המנוע, . הזרם נקבע על ידי בלבד: , ולכן הזרם גדל ואנרגיה נאגרת בהשראות. הדיודה חסומה (מתח על הקתודה שלה), והקבל מזין את צד המקור.
2. קוצץ (): הזרם בהשראות אינו יכול להיפסק, ולכן הוא עובר דרך הדיודה אל המקור ואל הקבל, ו-. כעת והזרם קטן. ההספק מוחזר למקור.
3. המתח הממוצע על המנוע: , והזרם הממוצע:
זרם הבלימה יוצר מומנט בלימה , ולכן ככל ש- גדול יותר הבלימה חזקה יותר.
פרמטרים שבעזרתם מווסתים את קצב הבלימה:
•מחזור העבודה : הגדלת מקטינה את , מגדילה את זרם הבלימה ואת המומנט הבולם; הקטנת מחלישה את הבלימה (הזרם מתאפס כש-).
•הכא"מ (תלוי במהירות ובשטף, כלומר בזרם העירור): ככל שהמהירות יורדת, קטן, ולכן כדי לשמור על בלימה יש להגדיל את בהדרגה.
•מתח המקור והתנגדות העוגן משפיעים גם הם על הזרם; תדר המיתוג משפיע על אדוות הזרם.
תשובה: ממיר boost: מקצר את העוגן ואוגר אנרגיה ב-, וכשהוא קוצץ האנרגיה מוחזרת דרך למקור. , וקצב הבלימה מווסת בעיקר באמצעות (ותלוי גם ב-, , ).
סעיף ב
,
נתון: , , , .
מבוקש: ו-.
1. המתח על המנוע הוא כשהטרנזיסטור מוליך ו- כשהוא קוצץ, לכן:
2. במצב מתמיד המתח הממוצע על הוא אפס. נסמן בכיוון החץ שבאיור (יוצא מההדק החיובי של ), ולפי חוק המתחים בממוצע:
(ההספק המוחזר למקור: , מתוך שהמנוע מפיק; ההפרש הוא הפסדי נחושת.)
תשובה: ,
סעיף ג
: גל מלבני, ב- עד ו- ב- עד (מחזור , ממוצע ). : משולשי, עולה כש- מוליך ויורד כשהוא קוצץ, סביב ממוצע .
נתונים לסרטוט: , , ; , (סעיף ב).
1. צורת המתח : בתחום הטרנזיסטור מוליך ו-; בתחום הזרם עובר בדיודה ו-. התבנית חוזרת בכל , והממוצע .
2. צורת הזרם : כשהטרנזיסטור מוליך, , והזרם עולה. כשהטרנזיסטור קוצץ, , והזרם יורד באותו שיפוע. לכן הוא גל משולשי סביב הממוצע : מקסימום ברגע הקיצוץ () ומינימום ברגע ההולכה הבאה ().
גודל האדווה הוא ; אינו נתון, ולכן האדווה בסרטוט סמלית (בהנחה שהזרם רציף).
תשובה: מלבני בין (ב- עד ) ל- (ב- עד ), ממוצע ; משולשי, עולה בזמן ההולכה ויורד בזמן הקיצוץ, ממוצע .
שאלה 8 · שנאים תלת-פאזיים במקביל: חלוקת עומס
שלושה שנאים תלת-פאזיים מחוברים במקביל והם בעלי אותה קבוצת חיבורים.
נתוני השנאים הם:
•שנאי 1:
•שנאי 2: ,
•שנאי 3: ,
חשב את אחוז ה- של שנאי 1 כאשר ידוע ששנאי 2 מעומס ב-.
באיזה הספק מועמסים שנאים 2,3?
האם מצב חלוקת ההספקים של שלושת השנאים תקין? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
בהנחה שהעומס הכולל :
נתון: , , , , , .
מבוקש: .
חסר נתון: השאלה אינה מציינת את העומס הכולל, ובלעדיו אי אפשר לקבוע את (מ- לבדו אפשר למצוא רק את ). נבחר שהשנאים מזינים עומס השווה לסכום ההספקים הנקובים:
עיקרון: בשנאים במקביל (אותה קבוצת חיבורים ואותו יחס השנאה), מפל המתח על כולם שווה, ולכן העומס היחסי של כל שנאי הפוך ל- שלו:
, כלומר
1. הקבוע, מתוך הנתון על שנאי 2:
2. העומס על שנאי 3:
3. העומס על שנאי 1 (השלמה לעומס הכולל):
4. מתח הקצר של שנאי 1:
בדיקה: , , , סכום ; , כנדרש.
הערה: ההנחה משפיעה על התוצאה. אם מניחים במקום זאת ששנאי 1 מועמס בדיוק בהספק הנקוב שלו (), מתקבל ועומס כולל .
תשובה: (בהנחה שהעומס הכולל )
סעיף ב
, (ושנאי 1: )
העומסים נקבעים לפי היחס (סעיף א), בלי תלות ב-:
1. שנאי 2 (נתון): , כלומר מההספק הנקוב.
2. שנאי 3:
כלומר מההספק הנקוב.
3. לשלמות (לפי ההנחה בסעיף א): שנאי 1 מועמס ב-, כלומר מההספק הנקוב שלו.
תשובה: ,
סעיף ג
לא תקין: שנאי 1 מועמס פי 3.37 מההספק הנקוב בעוד שנאים 2 ו-3 מנוצלים רק ב-88% וב-58.7%; מתחי הקצר שונים מאוד (וגם יחס ההספקים 5 גדול מ-3).
חלוקה תקינה היא חלוקה שבה כל שנאי מועמס באחוז זהה (או קרוב) מההספק הנקוב שלו, כך שאף שנאי אינו בעומס יתר כל עוד העומס הכולל אינו עולה על סכום ההספקים. לשם כך מתחי הקצר צריכים להיות כמעט שווים.
1. העומסים היחסיים:
•שנאי 1: (עומס יתר של כ-237%).
•שנאי 2: .
•שנאי 3: .
2. מתח הקצר המשוקלל: . הסטיות של מתחי הקצר ממנו: שנאי 1 כ-, שנאי 2 כ-, שנאי 3 כ-, הרבה מעבר לתחום המקובל של .
3. בנוסף, היחס בין ההספק הנקוב הגדול לקטן הוא , יותר מהגבול המקובל של 3.
לכן החלוקה אינה תקינה: השנאי הקטן (בעל הנמוך ביותר) מקבל עומס הרבה מעל ההספק הנקוב שלו ויתחמם ויינזק (או שההגנה תנתק אותו), בעוד שהשנאים האחרים אינם מנוצלים. כדי ששנאי 1 לא יהיה בעומס יתר, העומס הכולל מוגבל לערך שבו הוא מגיע בדיוק ל-100%: בלבד, פחות משליש מסכום ההספקים הנקובים.
תשובה: לא תקין: שנאי 1 בעומס יתר של פי 3.37 בעוד שנאים 2 ו-3 מועמסים ב-88% וב-58.7%, כי מתחי הקצר שונים מאוד (ויחס ההספקים גדול מ-3).