דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - אביב 2025 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97161 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, אביב 2025 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שמונה שאלות.

יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · מנוע DC המוזן מגשר מבוקר למחצה

נתוני מנוע DC (עירור זר) המוזן ממעגל הבא:

נתוני המנוע במצב עבודה נקוב:

•זרם המנוע: 20 A20\,\text{A}

•מהירות: 1500 סל"ד

•מתח הזנה: Vs=220 VV_s=220\,\text{V}

•התנגדות העוגן: Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega

•זווית הצתה של הטריסטורים: 45∘45^\circ

א.

הסבר את עקרון הפעולה של המעגל.

(6 נקודות)
ב.

חשב את מתח המנוע.

(5 נקודות)
ג.

בנקודת עבודה מסוימת, ידוע שכא"מ של המנוע הוא 200 V200\,\text{V}. חשב את מהירות המנוע בנקודת עבודה זו.

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

גשר חד-פאזי מבוקר למחצה (שני טריסטורים ושתי דיודות): הטריסטורים מוצתים בזווית α\alpha בכל חצי מחזור, הדיודות מוליכות את זרם החזרה ומשמשות גם כנתיב גלגול חופשי, ולכן מתח המנוע חיובי תמיד וערכו הממוצע Vmπ(1+cos⁡α)\frac{V_m}{\pi}(1+\cos\alpha) נשלט על ידי זווית ההצתה.

המעגל הוא מיישר גשר חד-פאזי מבוקר למחצה (semi-converter): ענף אחד של הגשר בנוי משתי דיודות (D1D_1, D2D_2) והענף השני משני טריסטורים (SCR1SCR_1, SCR2SCR_2). יחידת "בקרת זווית הצתה" שולחת פולסי הצתה לשערי הטריסטורים בזווית α\alpha ביחס לתחילת כל חצי מחזור של מתח הרשת vs=Vmsin⁡ωtv_s=V_m\sin\omega t.

לפי כיווני הרכיבים באיור, הקתודות של D2D_2 ושל SCR2SCR_2 מחוברות לצומת התחתון של הגשר, ולכן הוא ההדק החיובי של המנוע; האנודות של D1D_1 ושל SCR1SCR_1 מחוברות לצומת העליון, שהוא ההדק השלילי. נסמן ב-vsv_s את מתח הרשת כשההדק הימני (צד הטריסטורים) חיובי ביחס לשמאלי (צד הדיודות).

1. חצי מחזור חיובי (vs>0v_s>0): עד הזווית α\alpha אף טריסטור לא מוליך. בזווית ωt=α\omega t=\alpha מוצת SCR2SCR_2, והזרם עובר מההדק הימני דרך SCR2SCR_2 אל המנוע, וחוזר דרך D1D_1 אל ההדק השמאלי. בתחום α<ωt<π\alpha<\omega t<\pi מתח המנוע הוא vM=vsv_M=v_s.

2. גלגול חופשי (π<ωt<π+α\pi<\omega t<\pi+\alpha): כשמתח הרשת מחליף סימן, הדיודה D2D_2 מקבלת מתח קדמי ומתחילה להוליך וזרם המנוע (שנשמר בזכות השראות העוגן) עובר בלולאה D1D_1-D2D_2 בלי לעבור דרך הרשת. SCR2SCR_2 מקבל מתח אחורי ונכבה. מתח המנוע בתחום זה הוא vM=0v_M=0 (ולא שלילי), כי הדיודות "מקצרות" את המנוע.

3. חצי מחזור שלילי (vs<0v_s<0): בזווית ωt=π+α\omega t=\pi+\alpha מוצת SCR1SCR_1; הזרם עובר מההדק השמאלי דרך D2D_2 אל המנוע וחוזר דרך SCR1SCR_1 אל ההדק הימני. שוב vM=∣vs∣v_M=|v_s|, באותה קוטביות על המנוע.

4. בתחום 2π<ωt<2π+α2\pi<\omega t<2\pi+\alpha שוב מתקיים גלגול חופשי דרך D1D_1-D2D_2, וחוזר חלילה.

לכן מתח המנוע הוא "חלקים" של חצאי סינוס (מ-α\alpha עד π\pi בכל חצי מחזור) ואפסים ביניהם. הוא תמיד חיובי (המנוע פועל ברביע אחד), וערכו הממוצע (בזרם רציף):

VM=Vmπ(1+cos⁡α)V_M=\frac{V_m}{\pi}\left(1+\cos\alpha\right)

הגדלת α\alpha מקטינה את המתח הממוצע ולכן את מהירות המנוע, והקטנת α\alpha מגדילה אותם. כך יחידת הבקרה שולטת במהירות המנוע.

תשובה: גשר מבוקר למחצה: הטריסטורים מוצתים בזווית α\alpha, הדיודות משלימות את המעגל ומשמשות לגלגול חופשי, מתח המנוע חיובי תמיד ו-VM=Vmπ(1+cos⁡α)V_M=\frac{V_m}{\pi}(1+\cos\alpha) משתנה עם זווית ההצתה.

סעיף ב

תשובה:

VM≈169.1 VV_M\approx169.1\,\text{V}

נתון: Vs=220 VV_s=220\,\text{V} (ערך יעיל), α=45∘\alpha=45^\circ.

מבוקש: המתח הממוצע על המנוע.

1. ערך השיא של מתח הרשת:

Vm=2⋅Vs=2⋅220=311.13 VV_m=\sqrt{2}\cdot V_s=\sqrt{2}\cdot220=311.13\,\text{V}

2. המתח הממוצע במוצא גשר מבוקר למחצה (סעיף א):

VM=Vmπ(1+cos⁡α)=311.13π(1+cos⁡45∘)=99.03⋅1.7071=169.06 VV_M=\frac{V_m}{\pi}\left(1+\cos\alpha\right)=\frac{311.13}{\pi}\left(1+\cos45^\circ\right)=99.03\cdot1.7071=169.06\,\text{V}

תשובה: VM≈169.1 VV_M\approx169.1\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

n≈1886 rpmn\approx1886\,\text{rpm}

נתון: במצב נקוב Ia=20 AI_a=20\,\text{A}, nn=1500 rpmn_n=1500\,\text{rpm}, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega, ומסעיף ב VM=169.06 VV_M=169.06\,\text{V}. בנקודת העבודה החדשה E=200 VE=200\,\text{V}.

מבוקש: המהירות בנקודה החדשה.

רעיון: במנוע בעירור זר השטף קבוע, ולכן הכא"מ יחסי למהירות: E=k⋅nE=k\cdot n. נמצא את הכא"מ הנקוב, ומהיחס בין הכא"מים נקבל את המהירות.

1. הכא"מ במצב הנקוב, מחוק המתחים במעגל העוגן (VM=E+IaRaV_M=E+I_aR_a):

En=VM−Ia⋅Ra=169.06−20⋅0.5=159.06 VE_n=V_M-I_a\cdot R_a=169.06-20\cdot0.5=159.06\,\text{V}

2. קבוע המכונה:

k=Ennn=159.061500=0.10604 Vrpmk=\frac{E_n}{n_n}=\frac{159.06}{1500}=0.10604\,\frac{\text{V}}{\text{rpm}}

3. המהירות בנקודת העבודה החדשה (אותו שטף):

n=Ek=nn⋅EEn=1500⋅200159.06=1886 rpmn=\frac{E}{k}=n_n\cdot\frac{E}{E_n}=1500\cdot\frac{200}{159.06}=1886\,\text{rpm}

הערה: המתח הממוצע המרבי שהגשר יכול לספק (ב-α=0\alpha=0) הוא 2Vmπ=198.07 V\frac{2V_m}{\pi}=198.07\,\text{V}, כך שכא"מ של 200 V200\,\text{V} אינו מתקבל בעבודה רגילה כמנוע מגשר זה; החישוב נעשה לפי הנתון בשאלה, בהנחה שהשטף נשאר נקוב.

תשובה: n≈1886 rpmn\approx1886\,\text{rpm}

שאלה 2 · גנרטור DC בעירור זר: מתח ונצילות

נתון גנרטור DC עם עירור זר:

•כא"מ נקוב: 230 V230\,\text{V}

•מהירות נקובה: 1500 סל"ד

•הפסדים מכניים וברזל נקובים: 200 W200\,\text{W}

•מתח העירור: 230 V230\,\text{V}

•Ra=0.2 ΩR_a=0.2\,\Omega, Rf=100 ΩR_f=100\,\Omega

הגנרטור עובד במצב עבודה נקוב ומזין עומס של 5 Ω5\,\Omega.

א.

חשב את מתח היציאה של הגנרטור.

(6 נקודות)
ב.

חשב את נצילות הגנרטור.

(10 נקודות)
ג.

חשב את מתח המוצא של הגנרטור במצב ריקם.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

V≈221.2 VV\approx221.2\,\text{V} (בזרם Ia≈44.23 AI_a\approx44.23\,\text{A})

נתון: E=230 VE=230\,\text{V}, Ra=0.2 ΩR_a=0.2\,\Omega, RL=5 ΩR_L=5\,\Omega. העירור זר, כלומר מעגל השדה מוזן ממקור נפרד ואינו לוקח זרם מהעוגן.

מבוקש: מתח ההדקים VV.

נסמן את זרם העוגן IaI_a יוצא מההדק החיובי של הגנרטור אל העומס. במעגל העוגן יש טור: כא"מ EE, התנגדות RaR_a ועומס RLR_L.

1. זרם העוגן מחוק אוהם למעגל כולו:

Ia=ERa+RL=2300.2+5=44.23 AI_a=\frac{E}{R_a+R_L}=\frac{230}{0.2+5}=44.23\,\text{A}

2. מתח היציאה הוא המתח על העומס:

V=Ia⋅RL=44.23⋅5=221.15 VV=I_a\cdot R_L=44.23\cdot5=221.15\,\text{V}

(בדיקה: V=E−IaRa=230−44.23⋅0.2=221.15 VV=E-I_aR_a=230-44.23\cdot0.2=221.15\,\text{V}.)

תשובה: V≈221.2 VV\approx221.2\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

beta≈89.7%\\beta\approx89.7\% (כולל הפסדי העירור 529 W529\,\text{W})

נתון: Ia=44.23 AI_a=44.23\,\text{A}, V=221.15 VV=221.15\,\text{V} (סעיף א), Ra=0.2 ΩR_a=0.2\,\Omega, הפסדים מכניים וברזל 200 W200\,\text{W}, מתח העירור Vf=230 VV_f=230\,\text{V}, Rf=100 ΩR_f=100\,\Omega.

מבוקש: הנצילות beta=PoutPout+∑Ploss\\beta=\frac{P_{out}}{P_{out}+\sum P_{loss}}.

1. הספק המוצא (ההספק שמקבל העומס):

Pout=V⋅Ia=221.15⋅44.23=9781.8 WP_{out}=V\cdot I_a=221.15\cdot44.23=9781.8\,\text{W}

2. הפסדי הנחושת בעוגן:

Pcu,a=Ia2⋅Ra=44.232⋅0.2=391.3 WP_{cu,a}=I_a^2\cdot R_a=44.23^2\cdot0.2=391.3\,\text{W}

3. הפסדי העירור (ההספק שצורך סליל השדה מהמקור הנפרד):

If=VfRf=230100=2.3 AI_f=\frac{V_f}{R_f}=\frac{230}{100}=2.3\,\text{A}, Pf=Vf⋅If=230⋅2.3=529 WP_f=V_f\cdot I_f=230\cdot2.3=529\,\text{W}

4. סך ההפסדים:

∑Ploss=Pcu,a+Pf+Pm+fe=391.3+529+200=1120.3 W\sum P_{loss}=P_{cu,a}+P_f+P_{m+fe}=391.3+529+200=1120.3\,\text{W}

5. הספק הכניסה (מכני מהמניע + חשמלי לעירור) והנצילות:

Pin=Pout+∑Ploss=9781.8+1120.3=10902.1 WP_{in}=P_{out}+\sum P_{loss}=9781.8+1120.3=10902.1\,\text{W}

beta=PoutPin=9781.810902.1=0.8972=89.7%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{9781.8}{10902.1}=0.8972=89.7\%

הערה: אם לא מחשיבים את הספק העירור (שמגיע ממקור נפרד) כהפסד של המכונה, מתקבל beta=9781.89781.8+391.3+200=94.3%\\beta=\frac{9781.8}{9781.8+391.3+200}=94.3\%.

תשובה: beta≈89.7%\\beta\approx89.7\%

סעיף ג

תשובה:

V0=230 VV_0=230\,\text{V}

במצב ריקם אין עומס, ולכן Ia=0I_a=0 ואין מפל מתח על RaR_a. העירור זר, כך שזרם השדה והשטף אינם תלויים בעומס, והמהירות נקובה, ולכן הכא"מ נשאר 230 V230\,\text{V}:

V0=E−Ia⋅Ra=230−0⋅0.2=230 VV_0=E-I_a\cdot R_a=230-0\cdot0.2=230\,\text{V}

תשובה: V0=230 VV_0=230\,\text{V}

שאלה 3 · שנאי חד-פאזי: מתח מוצא והפסדי נחושת

נתון שנאי חד-פאזי בעל הספק נקוב של 1 kVA1\,\text{kVA} ומתחים נקובים של 220 V/110 V220\,\text{V}/110\,\text{V}.

באופן הבא מתואר מעגל התמורה המדויק של השאלה:

נתוני מעגל התמורה הם: U1=220 VU_1=220\,\text{V}, R1=0.2 ΩR_1=0.2\,\Omega, X1=0.4 ΩX_1=0.4\,\Omega, R2′=0.1 ΩR_2'=0.1\,\Omega, X2′=0.3 ΩX_2'=0.3\,\Omega, I0=0.5∠−50∘ AI_0=0.5\angle-50^\circ\,\text{A}

א.

בצד המשני של השנאי מחובר עומס הצורך זרם של 10 A10\,\text{A} בגורם הספק 0.80.8 (מפגר). עבור עומס זה, חשב את מתח המוצא של השנאי.

(10 נקודות)
ב.

חשב את הפסדי הנחושת בשנאי.

(5 נקודות)
ג.

תאר שיטות לקירור שנאים.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

V2′≈216.5 VV_2'\approx216.5\,\text{V}, כלומר מתח המוצא בצד המשני V2≈108.2 VV_2\approx108.2\,\text{V}

נתון: U1=220∠0∘ VU_1=220\angle0^\circ\,\text{V} (פאזור ייחוס), Z1=R1+jX1=0.2+j0.4 ΩZ_1=R_1+jX_1=0.2+j0.4\,\Omega, Z2′=R2′+jX2′=0.1+j0.3 ΩZ_2'=R_2'+jX_2'=0.1+j0.3\,\Omega, I0=0.5∠−50∘ AI_0=0.5\angle-50^\circ\,\text{A} (ביחס ל-U1U_1). זרם העומס I2=10 AI_2=10\,\text{A} בגורם הספק 0.80.8 מפגר.

מבוקש: מתח המוצא V2V_2.

רעיון: מעבירים את זרם העומס לצד הראשוני, כותבים את חוק המתחים לאורך המעגל מ-U1U_1 אל V2′V_2', ופותרים את גודל V2′V_2'. בסוף מחזירים לצד המשני.

כיוונים: I1I_1 נכנס מ-U1U_1 דרך Z1Z_1, I0I_0 יורד לענף המגנוט, I2′I_2' יוצא דרך Z2′Z_2' אל העומס, ולכן I1=I2′+I0I_1=I_2'+I_0.

1. יחס ההשנאה והזרם המועבר לראשוני:

a=220110=2a=\frac{220}{110}=2, I2′=I2a=102=5 AI_2'=\frac{I_2}{a}=\frac{10}{2}=5\,\text{A}

זווית העומס: φ=cos⁡−10.8=36.87∘\varphi=\cos^{-1}0.8=36.87^\circ; הזרם מפגר אחרי V2′V_2' ב-36.87∘36.87^\circ.

2. חוק המתחים לאורך המעגל:

U1=V2′+I2′Z2′+I1Z1=V2′+I2′(Z1+Z2′)+I0Z1U_1=V_2'+I_2'Z_2'+I_1Z_1=V_2'+I_2'(Z_1+Z_2')+I_0Z_1

ולכן U1−I0Z1=V2′+I2′(Z1+Z2′)U_1-I_0Z_1=V_2'+I_2'(Z_1+Z_2').

3. אגף שמאל (ביחס ל-U1U_1):

I0Z1=0.5∠−50∘⋅0.4472∠63.43∘=0.2236∠13.43∘=0.2175+j0.0520 VI_0Z_1=0.5\angle-50^\circ\cdot0.4472\angle63.43^\circ=0.2236\angle13.43^\circ=0.2175+j0.0520\,\text{V}

U1−I0Z1=220−0.2175−j0.0520=219.78−j0.052 VU_1-I_0Z_1=220-0.2175-j0.0520=219.78-j0.052\,\text{V}, וגודלו 219.78 V219.78\,\text{V}.

4. אגף ימין: נמדוד זוויות ביחס ל-V2′V_2' (הוא מפגר מעט אחרי U1U_1, אבל הגודל של שני האגפים שווה בכל ייחוס):

Z1+Z2′=0.3+j0.7=0.7616∠66.80∘ ΩZ_1+Z_2'=0.3+j0.7=0.7616\angle66.80^\circ\,\Omega

I2′(Z1+Z2′)=5∠−36.87∘⋅0.7616∠66.80∘=3.808∠29.93∘=3.30+j1.90 VI_2'(Z_1+Z_2')=5\angle-36.87^\circ\cdot0.7616\angle66.80^\circ=3.808\angle29.93^\circ=3.30+j1.90\,\text{V}

5. השוואת הגדלים:

(V2′+3.30)2+1.902=219.782(V_2'+3.30)^2+1.90^2=219.78^2

V2′=219.782−1.902−3.30=219.77−3.30=216.47 VV_2'=\sqrt{219.78^2-1.90^2}-3.30=219.77-3.30=216.47\,\text{V}

(V2′V_2' מפגר אחרי U1U_1 בכ-0.51∘0.51^\circ.)

6. מתח המוצא בצד המשני:

V2=V2′a=216.472=108.24 VV_2=\frac{V_2'}{a}=\frac{216.47}{2}=108.24\,\text{V}

תשובה: V2′≈216.5 VV_2'\approx216.5\,\text{V} (מועבר לראשוני), כלומר מתח המוצא של השנאי V2≈108.2 VV_2\approx108.2\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Pcu≈8.53 WP_{cu}\approx8.53\,\text{W}

נתון מסעיף א: I2′=5 AI_2'=5\,\text{A}, ובייחוס U1U_1 הזווית שלו היא −0.51∘−36.87∘=−37.38∘-0.51^\circ-36.87^\circ=-37.38^\circ; I0=0.5∠−50∘ AI_0=0.5\angle-50^\circ\,\text{A}.

מבוקש: הפסדי הנחושת בשני הליפופים, Pcu=I12R1+I2′2R2′P_{cu}=I_1^2R_1+I_2'^2R_2'.

1. הזרם הראשוני (חוק הזרמים בצומת של ענף המגנוט):

I2′=5∠−37.38∘=3.973−j3.035 AI_2'=5\angle-37.38^\circ=3.973-j3.035\,\text{A}

I0=0.5∠−50∘=0.321−j0.383 AI_0=0.5\angle-50^\circ=0.321-j0.383\,\text{A}

I1=I2′+I0=4.294−j3.419=5.489∠−38.52∘ AI_1=I_2'+I_0=4.294-j3.419=5.489\angle-38.52^\circ\,\text{A}

2. הפסדים בליפוף הראשוני:

Pcu1=I12⋅R1=5.4892⋅0.2=6.03 WP_{cu1}=I_1^2\cdot R_1=5.489^2\cdot0.2=6.03\,\text{W}

3. הפסדים בליפוף המשני (בערכים המועברים):

Pcu2=I2′2⋅R2′=52⋅0.1=2.5 WP_{cu2}=I_2'^2\cdot R_2'=5^2\cdot0.1=2.5\,\text{W}

(זהה ל-I22R2I_2^2R_2 בצד המשני, כי R2=R2′a2R_2=\frac{R_2'}{a^2}.)

4. סך הכול:

Pcu=6.03+2.5=8.53 WP_{cu}=6.03+2.5=8.53\,\text{W}

תשובה: Pcu≈8.53 WP_{cu}\approx8.53\,\text{W}

סעיף ג

תשובה:

קירור טבעי או מאולץ באוויר (AN/AF) בשנאים יבשים; בשנאי שמן: ONAN, ONAF, OFAF/ODAF, ו-OFWF (שמן-מים).

ההפסדים בשנאי (ברזל ונחושת) הופכים לחום, והחום חייב להיות מסולק כדי שהבידוד לא יתחמם מעבר לגבול המותר. השיטות נבחרות לפי הספק השנאי, ומסומנות בארבע אותיות: אמצעי הקירור הפנימי ואופן זרימתו, ואמצעי הקירור החיצוני ואופן זרימתו (N טבעי, F מאולץ, D מאולץ ומכוון).

1. שנאים יבשים (קטנים, ובמבנים):

•AN: אוויר בזרימה טבעית (הסעה) סביב הליפופים והליבה.

•AF: אוויר בזרימה מאולצת באמצעות מאווררים.

2. שנאים טבולים בשמן:

•ONAN: השמן זורם בהסעה טבעית בתוך המיכל ובמצלעים, והאוויר מבחוץ זורם באופן טבעי. השיטה הנפוצה בשנאי חלוקה.

•ONAF: שמן בזרימה טבעית, ומאווררים מאלצים זרימת אוויר על המצלעים. מאפשר הגדלת ההספק של אותו שנאי.

•OFAF / ODAF: משאבות מסחררות את השמן (מאולץ או מכוון אל הליפופים) דרך מחליפי חום עם מאווררים. בשנאי הספק גדולים.

•OFWF / ODWF: השמן נשאב דרך מחליף חום שבו מים מקררים אותו. כשאין די מקום לאוויר או בהספקים גבוהים מאוד.

תשובה: קירור באוויר טבעי או מאולץ (שנאים יבשים, AN/AF), וקירור בשמן בזרימה טבעית או מאולצת עם אוויר או מים כמקרר חיצוני (ONAN, ONAF, OFAF/ODAF, OFWF).

שאלה 4 · גשר H עם קונטקטורים להיפוך מנוע DC

נתון המעגל הבא:

המפסקים במעגל הם קונטקטורים אלקטרו-מכניים.

א.

הסבר את עקרון הפעולה של המעגל.

(7 נקודות)
ב.

סרטט את טבלת המצבים של המעגל. בטבלה יש לציין את המצבים האפשריים של המפסקים ואת השפעת כל מצב על המנוע.

(8 נקודות)
ג.

בהינתן שמתח ההזנה למנוע DC הוא 240 V240\,\text{V}, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega, וזרם המנוע 20 A20\,\text{A} - חשב את הכא"מ של המנוע במצב עבודה זה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

גשר H: סגירת S1,S4S_1,S_4 מעבירה זרם במנוע בכיוון אחד, וסגירת S2,S3S_2,S_3 בכיוון ההפוך, כך שמחליפים את קוטביות המתח על העוגן ואת כיוון הסיבוב. אסור לסגור שני מפסקים באותו צד (קצר על ההזנה).

המעגל הוא גשר H: המנוע מחובר בין שני "צדי" הגשר. בצד השמאלי S1S_1 (עליון, אל VCCV_{CC}) ו-S3S_3 (תחתון, אל האדמה), ובצד הימני S2S_2 (עליון) ו-S4S_4 (תחתון). ההדק המסומן ++ של המנוע הוא השמאלי.

1. סיבוב בכיוון אחד: סוגרים את S1S_1 ואת S4S_4. הזרם עובר מ-VCCV_{CC} דרך S1S_1 אל ההדק ++ של המנוע, דרך העוגן משמאל לימין, ודרך S4S_4 אל האדמה. המתח על המנוע +VCC+V_{CC}, והמנוע מסתובב, נניח, קדימה.

2. סיבוב בכיוון ההפוך: סוגרים את S2S_2 ואת S3S_3. הזרם עובר מ-VCCV_{CC} דרך S2S_2 אל ההדק הימני, דרך העוגן מימין לשמאל, ודרך S3S_3 אל האדמה. המתח על המנוע −VCC-V_{CC}, ובמנוע עם שטף קבוע (מגנט קבוע או עירור זר) היפוך זרם העוגן הופך את כיוון המומנט ולכן את כיוון הסיבוב.

3. בלימה: סגירת שני המפסקים התחתונים (S3,S4S_3,S_4) או שני העליונים (S1,S2S_1,S_2) מקצרת את הדקי המנוע; הכא"מ של המנוע המסתובב מזרים זרם דרך הקצר, ונוצר מומנט בלימה (בלימה דינמית).

4. כל המפסקים פתוחים: המנוע מנותק ונעצר בהדרגה (גלגול חופשי).

5. מצב אסור: סגירה בו-זמנית של שני מפסקים באותו צד (S1S_1 ו-S3S_3, או S2S_2 ו-S4S_4) יוצרת קצר ישיר בין VCCV_{CC} לאדמה. לכן בקונטקטורים משתמשים בנעילה הדדית (חשמלית ומכנית) ובהשהיה במעבר בין כיוונים, כדי שקונטקטור לא ייסגר לפני שהקונטקטור של הכיוון הנגדי נפתח לגמרי.

תשובה: גשר H: S1+S4S_1+S_4 כיוון אחד, S2+S3S_2+S_3 כיוון הפוך (היפוך קוטביות על העוגן), S3+S4S_3+S_4 או S1+S2S_1+S_2 בלימה, ואסור לסגור שני מפסקים באותו צד.

סעיף ב

תשובה:

S1S4S_1S_4 סגורים: סיבוב קדימה; S2S3S_2S_3: סיבוב לאחור; S1S2S_1S_2 או S3S4S_3S_4: בלימה דינמית; הכול פתוח: עצירה חופשית; S1S3S_1S_3 או S2S4S_2S_4: קצר על ההזנה (אסור).

נעבור על הצירופים בעלי משמעות של מצבי המפסקים (1 = סגור, 0 = פתוח). צירוף שבו סגורים שלושה או ארבעה מפסקים כולל בהכרח שני מפסקים באותו צד, ולכן הוא שקול לקצר על ההזנה.

מצבS1S_1S2S_2S3S_3S4S_4מתח על המנועהשפעה על המנוע
100000 (מנותק)אין הזנה, המנוע נעצר בהדרגה (גלגול חופשי)
21001+VCC+V_{CC}סיבוב בכיוון אחד (קדימה)
30110−VCC-V_{CC}סיבוב בכיוון ההפוך (אחורה)
411000 (הדקים מקוצרים)בלימה דינמית
500110 (הדקים מקוצרים)בלימה דינמית
61010-קצר על ההזנה בצד השמאלי, מצב אסור
70101-קצר על ההזנה בצד הימני, מצב אסור
8מפסק אחד בלבד סגור0אין מסלול לזרם, המנוע אינו מוזן

הסבר קצר:

1. במצבים 2 ו-3 המתח על העוגן מתהפך, ולכן כיוון הזרם, המומנט והסיבוב מתהפכים.

2. במצבים 4 ו-5 שני הדקי המנוע מחוברים לאותה נקודה; המנוע המסתובב פועל כגנרטור על קצר, והזרם שהכא"מ שלו מזרים יוצר מומנט נגדי שבולם אותו.

3. מצבים 6 ו-7 (וכל מצב עם שני מפסקים סגורים באותו צד) אסורים, ונמנעים בעזרת נעילה הדדית בין הקונטקטורים.

תשובה: הטבלה למעלה: S1S4S_1S_4 קדימה, S2S3S_2S_3 אחורה, S1S2S_1S_2 או S3S4S_3S_4 בלימה, הכול פתוח עצירה חופשית, S1S3S_1S_3 או S2S4S_2S_4 קצר אסור.

סעיף ג

תשובה:

E=230 VE=230\,\text{V}

נתון: V=240 VV=240\,\text{V}, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega, Ia=20 AI_a=20\,\text{A}.

מבוקש: הכא"מ EE.

במנוע, הזרם נכנס להדק החיובי, והמתח המסופק מתחלק בין הכא"מ הנגדי ובין המפל על התנגדות העוגן:

V=E+Ia⋅Ra ⇒ E=V−Ia⋅Ra=240−20⋅0.5=230 VV=E+I_a\cdot R_a\ \Rightarrow\ E=V-I_a\cdot R_a=240-20\cdot0.5=230\,\text{V}

תשובה: E=230 VE=230\,\text{V}

שאלה 5 · גנרטור סינכרוני: זרם עוגן וכא"מ

נתון גנרטור סינכרוני מחובר בכוכב עם הנתונים הנקובים הבאים:

מתח קו 11 kV11\,\text{kV}, הספק 50 MVA50\,\text{MVA}, Xs=1.2 ΩX_s=1.2\,\Omega, Ra=0.1 ΩR_a=0.1\,\Omega, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 מפגר.

עבור מצב עבודה נקוב:

א.

חשב את זרם העוגן.

(4 נקודות)
ב.

חשב את כא"מ הפאזי של הגנרטור.

(8 נקודות)
ג.

מה קורה כאשר גנרטור סינכרוני מאבד את הסנכרון עם הרשת?

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Ia≈2624 AI_a\approx2624\,\text{A}

נתון: S=50 MVAS=50\,\text{MVA}, VL=11 kVV_L=11\,\text{kV}, חיבור כוכב.

מבוקש: זרם העוגן (בחיבור כוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה).

Ia=S3⋅VL=50⋅1063⋅11⋅103=2624.3 AI_a=\frac{S}{\sqrt{3}\cdot V_L}=\frac{50\cdot10^6}{\sqrt{3}\cdot11\cdot10^3}=2624.3\,\text{A}

תשובה: Ia≈2624 AI_a\approx2624\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

Ef≈8615∠17.14∘ VE_f\approx8615\angle17.14^\circ\,\text{V} (פאזי; מתח קו ≈14.92 kV\approx14.92\,\text{kV})

נתון: VL=11 kVV_L=11\,\text{kV}, Ia=2624.3 AI_a=2624.3\,\text{A} (סעיף א), Ra=0.1 ΩR_a=0.1\,\Omega, Xs=1.2 ΩX_s=1.2\,\Omega, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 מפגר.

מבוקש: הכא"מ הפאזי EfE_f.

בגנרטור, הזרם יוצא מהכא"מ אל הרשת, ולכן לפי חוק המתחים בפאזה: Eˉf=Vˉph+Iˉa(Ra+jXs)\bar{E}_f=\bar{V}_{ph}+\bar{I}_a\left(R_a+jX_s\right).

1. מתח הפאזה (ייחוס):

Vph=VL3=110003=6350.85 VV_{ph}=\frac{V_L}{\sqrt{3}}=\frac{11000}{\sqrt{3}}=6350.85\,\text{V}, Vˉph=6350.85∠0∘ V\bar{V}_{ph}=6350.85\angle0^\circ\,\text{V}

2. פאזור הזרם (מפגר):

φ=cos⁡−10.85=31.79∘\varphi=\cos^{-1}0.85=31.79^\circ

Iˉa=2624.3∠−31.79∘=2230.7−j1382.4 A\bar{I}_a=2624.3\angle-31.79^\circ=2230.7-j1382.4\,\text{A}

3. עכבת הסינכרון ומפל המתח עליה:

Zs=0.1+j1.2=1.2042∠85.24∘ ΩZ_s=0.1+j1.2=1.2042\angle85.24^\circ\,\Omega

IˉaZs=2624.3∠−31.79∘⋅1.2042∠85.24∘=3160.1∠53.45∘=1882.0+j2538.6 V\bar{I}_aZ_s=2624.3\angle-31.79^\circ\cdot1.2042\angle85.24^\circ=3160.1\angle53.45^\circ=1882.0+j2538.6\,\text{V}

4. הכא"מ:

Eˉf=6350.85+1882.0+j2538.6=8232.9+j2538.6=8615.3∠17.14∘ V\bar{E}_f=6350.85+1882.0+j2538.6=8232.9+j2538.6=8615.3\angle17.14^\circ\,\text{V}

(המתח השלוב המתאים: 3⋅8615.3=14.92 kV\sqrt{3}\cdot8615.3=14.92\,\text{kV}.)

תשובה: Ef≈8615∠17.14∘ VE_f\approx8615\angle17.14^\circ\,\text{V} (זווית העומס δ≈17.1∘\delta\approx17.1^\circ)

סעיף ג

תשובה:

הרוטור "מחליק קטבים" (זווית העומס עוברת את 90∘90^\circ ומסתובבת), נוצרים זרמים גבוהים ומתנודדים, תנודות מומנט והספק, חימום ומאמצים מכניים, הפרעות ברשת; ההגנה (out-of-step / loss of field) מנתקת את הגנרטור.

גנרטור סינכרוני המחובר לרשת מסתובב בדיוק במהירות הסינכרונית, והמומנט החשמלי שלו תלוי בזווית העומס δ\delta בין EfE_f ל-VV: P=3EfVXssin⁡δP=\frac{3E_fV}{X_s}\sin\delta. ההספק המרבי מתקבל ב-δ=90∘\delta=90^\circ (גבול היציבות הסטטית).

איבוד סנכרון קורה כשהמומנט המכני של המניע גדול מהמומנט החשמלי המרבי שהגנרטור יכול לפתח: למשל עומס יתר פתאומי, תקלת קצר ברשת שנמשכת זמן רב, ירידה או איבוד של זרם העירור (EfE_f קטן), או סנכרון לא נכון.

מה קורה:

1. זווית העומס עוברת את 90∘90^\circ ואין יותר שיווי משקל; הרוטור מאיץ ביחס לשדה של הרשת ו"מחליק קטבים" (pole slipping): δ\delta ממשיכה לגדול ל-180∘180^\circ, 360∘360^\circ וכן הלאה.

2. כשהזווית בין EfE_f ל-VV מתקרבת ל-180∘180^\circ, המתח על עכבת הסינכרון כמעט כפול, וזורמים זרמים גדולים מאוד (יותר מזרם קצר) שמשתנים במחזוריות.

3. ההספק והמומנט מחליפים סימן בכל החלקת קוטב: הגנרטור מספק ולוקח הספק לסירוגין. נוצרות תנודות מומנט חזקות שגורמות למאמצים מכניים בציר, בסלילים ובבסיס, ולרעידות.

4. חימום יתר של ליפופי הסטטור ושל הרוטור (זרמים מושרים בליפופי השיכוך ובגוף הרוטור), סכנת נזק לבידוד.

5. ברשת: תנודות מתח והספק שעלולות להוציא מסנכרון גם גנרטורים אחרים ולגרום להפסקות.

6. במקרה של איבוד עירור, הגנרטור ממשיך כגנרטור השראה במהירות מעל הסינכרונית וצורך הספק היגבי גדול מהרשת.

לכן מגיני "יציאה מסנכרון" (out-of-step) ו"איבוד עירור" (loss of field) מנתקים את הגנרטור מהרשת, ולאחר מכן יש לסנכרן אותו מחדש.

תשובה: הרוטור יוצא מהמהירות הסינכרונית ומחליק קטבים; זורמים זרמים גדולים ומתנודדים, נוצרות תנודות מומנט והספק, חימום ומאמצים מכניים והפרעות ברשת, וההגנות מנתקות את הגנרטור.

שאלה 6 · מנוע השראה בבקרת V/f קבוע

נתון מנוע השראה מחובר בכוכב, המוזן מווסת מהירות השומר על יחס V/fV/f קבוע.

נתוני המנוע הנקובים:

מתח הזנה 400 V400\,\text{V}, תדר 50 Hz50\,\text{Hz}, מספר זוגות קטבים 2, R1=0.5 ΩR_1=0.5\,\Omega, R2′=0.4 ΩR_2'=0.4\,\Omega, X1=X2′=1.2 ΩX_1=X_2'=1.2\,\Omega.

עכבת ענף המיגנוט (ענף המקבילי) מאוד גבוה וניתן להניח שהיא אינסופית.

א.

חשב את מהירות הסינכרונית של המנוע במצב עבודה נקוב.

(3 נקודות)
ב.

חשב את תדר הזרם ברוטור במצב עבודה נקוב.

(3 נקודות)
ג.

חשב את מהירות המנוע כאשר הווסת מספק מתח בתדר של 40 Hz40\,\text{Hz} וגורם החליקה של 0.0330.033.

(6 נקודות)
ד.

חשב את הפסדי נחושת ברוטור כאשר הווסת מספק מתח בתדר של 40 Hz40\,\text{Hz} וגורם החליקה של 0.0330.033.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

ns=1500 rpmn_s=1500\,\text{rpm}

נתון: f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, p=2p=2 זוגות קטבים.

מבוקש: מהירות השדה המסתובב.

ns=60⋅fp=60⋅502=1500 rpmn_s=\frac{60\cdot f}{p}=\frac{60\cdot50}{2}=1500\,\text{rpm}

תשובה: ns=1500 rpmn_s=1500\,\text{rpm}

סעיף ב

תשובה:

f2=s⋅f=0.033⋅50=1.65 Hzf_2=s\cdot f=0.033\cdot50=1.65\,\text{Hz} (בהנחה שהחליקה הנקובה 0.0330.033)

תדר הזרמים ברוטור תלוי במהירות היחסית בין השדה המסתובב לרוטור:

f2=s⋅f1f_2=s\cdot f_1

גורם החליקה הנקוב אינו נתון במפורש בנתוני המנוע. הערך היחיד של חליקה בשאלה הוא s=0.033s=0.033, ונניח שזו החליקה במצב הנקוב (בבקרת V/fV/f קבוע עם עומס נקוב היא נשמרת בסדר גודל זה).

f2=s⋅f1=0.033⋅50=1.65 Hzf_2=s\cdot f_1=0.033\cdot50=1.65\,\text{Hz}

(המהירות המתאימה: n=ns(1−s)=1500⋅(1−0.033)=1450.5 rpmn=n_s(1-s)=1500\cdot(1-0.033)=1450.5\,\text{rpm}.)

תשובה: f2≈1.65 Hzf_2\approx1.65\,\text{Hz} (בהנחת חליקה נקובה 0.0330.033)

סעיף ג

תשובה:

n≈1160 rpmn\approx1160\,\text{rpm}

נתון: f=40 Hzf=40\,\text{Hz}, p=2p=2, s=0.033s=0.033.

מבוקש: מהירות הרוטור.

1. המהירות הסינכרונית בתדר החדש:

ns=60⋅fp=60⋅402=1200 rpmn_s=\frac{60\cdot f}{p}=\frac{60\cdot40}{2}=1200\,\text{rpm}

2. מהירות הרוטור:

n=ns(1−s)=1200⋅(1−0.033)=1160.4 rpmn=n_s\left(1-s\right)=1200\cdot\left(1-0.033\right)=1160.4\,\text{rpm}

תשובה: n≈1160 rpmn\approx1160\,\text{rpm}

סעיף ד

תשובה:

Pcu2≈251 WP_{cu2}\approx251\,\text{W}

נתון: f=40 Hzf=40\,\text{Hz}, s=0.033s=0.033, R1=0.5 ΩR_1=0.5\,\Omega, R2′=0.4 ΩR_2'=0.4\,\Omega, X1=X2′=1.2 ΩX_1=X_2'=1.2\,\Omega (ב-50 Hz50\,\text{Hz}), חיבור כוכב, ענף המגנוט אינסופי.

מבוקש: הפסדי הנחושת ברוטור Pcu2=3I2′2R2′P_{cu2}=3I_2'^2R_2'.

רעיון: כשענף המגנוט אינסופי, I0=0I_0=0 ו-I1=I2′I_1=I_2', והמעגל לכל פאזה הוא טור של R1R_1, jX1jX_1, jX2′jX_2' ו-R2′s\frac{R_2'}{s}. בתדר החדש יש לעדכן את המתח (לפי V/fV/f קבוע) ואת הריאקטנסים (יחסיים לתדר).

1. המתח בתדר 40 Hz40\,\text{Hz}:

VL=400⋅4050=320 VV_L=400\cdot\frac{40}{50}=320\,\text{V}, Vph=3203=184.75 VV_{ph}=\frac{320}{\sqrt{3}}=184.75\,\text{V}

2. הריאקטנסים בתדר 40 Hz40\,\text{Hz}:

X1=X2′=1.2⋅4050=0.96 ΩX_1=X_2'=1.2\cdot\frac{40}{50}=0.96\,\Omega

3. ההתנגדות השקולה של הרוטור:

R2′s=0.40.033=12.121 Ω\frac{R_2'}{s}=\frac{0.4}{0.033}=12.121\,\Omega

4. עכבת הפאזה:

Z=(R1+R2′s)+j(X1+X2′)=(0.5+12.121)+j(0.96+0.96)=12.621+j1.92 ΩZ=\left(R_1+\frac{R_2'}{s}\right)+j\left(X_1+X_2'\right)=(0.5+12.121)+j(0.96+0.96)=12.621+j1.92\,\Omega

∣Z∣=12.6212+1.922=12.766 Ω|Z|=\sqrt{12.621^2+1.92^2}=12.766\,\Omega

5. זרם הרוטור (מועבר לסטטור):

I2′=Vph∣Z∣=184.7512.766=14.47 AI_2'=\frac{V_{ph}}{|Z|}=\frac{184.75}{12.766}=14.47\,\text{A}

6. הפסדי הנחושת ברוטור (שלוש פאזות):

Pcu2=3⋅I2′2⋅R2′=3⋅14.472⋅0.4=251.3 WP_{cu2}=3\cdot I_2'^2\cdot R_2'=3\cdot14.47^2\cdot0.4=251.3\,\text{W}

(בדיקה: הספק המעבר Pag=3I2′2R2′s=7615.7 WP_{ag}=3I_2'^2\frac{R_2'}{s}=7615.7\,\text{W}, ו-s⋅Pag=0.033⋅7615.7=251.3 Ws\cdot P_{ag}=0.033\cdot7615.7=251.3\,\text{W}.)

תשובה: Pcu2≈251 WP_{cu2}\approx251\,\text{W}

שאלה 7 · בלימה רגנרטיבית של מנוע DC במפסק

באיור מתואר מנוע DC (בתוך מלבן מקווקו) עם מערכת אלקטרונית שמאפשרת בלימה רגנרטיבית.

נתוני המערכת:

D=0.5, Ra=5 Ω, E=70 V, V=90 VD=0.5,\ R_a=5\,\Omega,\ E=70\,\text{V},\ V=90\,\text{V} (DD זה Duty cycle של מיתוג), תדר המיתוג הוא 1 kHz1\,\text{kHz}.

א.

הסבר את עקרון הפעולה של המעגל וציינו באמצעות אילו פרמטרים ניתן לווסת את קצב הבלימה.

(7 נקודות)
ב.

חשב את המתח הממוצע ואת הזרם הממוצע של המנוע.

(5 נקודות)
ג.

סרטט את צורות המתח VaV_a ואת הזרם iai_a בתלות בזמן.

(על גבי הסרטוט, יש לציין את הערכים של ציר הזמן, של מתח המנוע ושל זרם ממוצע).

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

ממיר מעלה מתח (boost): כש-TrT_r מוליך העוגן מקוצר והזרם גדל ואוגר אנרגיה ב-LaL_a; כש-TrT_r קוצץ הזרם זורם דרך DD אל המקור VV ומחזיר אליו אנרגיה. Ia=E−(1−D)VRaI_a=\frac{E-(1-D)V}{R_a}, ולכן את קצב הבלימה מווסתים בעיקר ב-DD (וגם תלוי ב-EE, כלומר במהירות, ב-VV וב-RaR_a).

בבלימה רגנרטיבית המנוע פועל כגנרטור: הכא"מ EE (שנוצר מהסיבוב) מזרים זרם iai_a החוצה מההדק החיובי שלו, כמסומן באיור, והאנרגיה הקינטית של המערכת מוחזרת למקור VV. מכיוון ש-E<VE<V, אי אפשר להחזיר זרם ישירות; המעגל הוא ממיר מעלה מתח (boost), שבו LaL_a (השראות העוגן) משמש כסליל, TrT_r כמפסק ו-DD כדיודה.

1. TrT_r מוליך (0<t<DT0<t<DT): הטרנזיסטור מקצר את הדקי המנוע, Va=0V_a=0. הזרם נקבע על ידי EE בלבד: Ladiadt=E−Raia>0L_a\frac{di_a}{dt}=E-R_ai_a>0, ולכן הזרם גדל ואנרגיה נאגרת בהשראות. הדיודה חסומה (מתח VV על הקתודה שלה), והקבל CC מזין את צד המקור.

2. TrT_r קוצץ (DT<t<TDT<t<T): הזרם בהשראות אינו יכול להיפסק, ולכן הוא עובר דרך הדיודה DD אל המקור VV ואל הקבל, ו-Va=VV_a=V. כעת Ladiadt=E−Raia−V<0L_a\frac{di_a}{dt}=E-R_ai_a-V<0 והזרם קטן. ההספק V⋅iaV\cdot i_a מוחזר למקור.

3. המתח הממוצע על המנוע: Vˉa=(1−D)⋅V\bar{V}_a=(1-D)\cdot V, והזרם הממוצע:

Ia=E−VˉaRa=E−(1−D)VRaI_a=\frac{E-\bar{V}_a}{R_a}=\frac{E-(1-D)V}{R_a}

זרם הבלימה יוצר מומנט בלימה T=kΦIaT=k\Phi I_a, ולכן ככל ש-IaI_a גדול יותר הבלימה חזקה יותר.

פרמטרים שבעזרתם מווסתים את קצב הבלימה:

•מחזור העבודה DD: הגדלת DD מקטינה את Vˉa\bar{V}_a, מגדילה את זרם הבלימה ואת המומנט הבולם; הקטנת DD מחלישה את הבלימה (הזרם מתאפס כש-(1−D)V=E(1-D)V=E).

•הכא"מ EE (תלוי במהירות ובשטף, כלומר בזרם העירור): ככל שהמהירות יורדת, EE קטן, ולכן כדי לשמור על בלימה יש להגדיל את DD בהדרגה.

•מתח המקור VV והתנגדות העוגן RaR_a משפיעים גם הם על הזרם; תדר המיתוג משפיע על אדוות הזרם.

תשובה: ממיר boost: TrT_r מקצר את העוגן ואוגר אנרגיה ב-LaL_a, וכשהוא קוצץ האנרגיה מוחזרת דרך DD למקור. Ia=E−(1−D)VRaI_a=\frac{E-(1-D)V}{R_a}, וקצב הבלימה מווסת בעיקר באמצעות DD (ותלוי גם ב-EE, VV, RaR_a).

סעיף ב

תשובה:

Vˉa=45 V\bar{V}_a=45\,\text{V}, Ia=5 AI_a=5\,\text{A}

נתון: D=0.5D=0.5, V=90 VV=90\,\text{V}, E=70 VE=70\,\text{V}, Ra=5 ΩR_a=5\,\Omega.

מבוקש: Vˉa\bar{V}_a ו-IaI_a.

1. המתח על המנוע הוא 00 כשהטרנזיסטור מוליך ו-VV כשהוא קוצץ, לכן:

Vˉa=(1−D)⋅V=(1−0.5)⋅90=45 V\bar{V}_a=(1-D)\cdot V=(1-0.5)\cdot90=45\,\text{V}

2. במצב מתמיד המתח הממוצע על LaL_a הוא אפס. נסמן iai_a בכיוון החץ שבאיור (יוצא מההדק החיובי של EE), ולפי חוק המתחים בממוצע:

E=Vˉa+Ia⋅Ra ⇒ Ia=E−VˉaRa=70−455=5 AE=\bar{V}_a+I_a\cdot R_a\ \Rightarrow\ I_a=\frac{E-\bar{V}_a}{R_a}=\frac{70-45}{5}=5\,\text{A}

(ההספק המוחזר למקור: V⋅Ia⋅(1−D)=90⋅5⋅0.5=225 WV\cdot I_a\cdot(1-D)=90\cdot5\cdot0.5=225\,\text{W}, מתוך E⋅Ia=350 WE\cdot I_a=350\,\text{W} שהמנוע מפיק; ההפרש Ia2Ra=125 WI_a^2R_a=125\,\text{W} הוא הפסדי נחושת.)

תשובה: Vˉa=45 V\bar{V}_a=45\,\text{V}, Ia=5 AI_a=5\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

VaV_a: גל מלבני, 00 ב-00 עד 0.5 ms0.5\,\text{ms} ו-90 V90\,\text{V} ב-0.50.5 עד 1 ms1\,\text{ms} (מחזור 1 ms1\,\text{ms}, ממוצע 45 V45\,\text{V}). iai_a: משולשי, עולה כש-TrT_r מוליך ויורד כשהוא קוצץ, סביב ממוצע 5 A5\,\text{A}.

נתונים לסרטוט: T=1f=11000=1 msT=\frac{1}{f}=\frac{1}{1000}=1\,\text{ms}, ton=D⋅T=0.5⋅1=0.5 mst_{on}=D\cdot T=0.5\cdot1=0.5\,\text{ms}, toff=0.5 mst_{off}=0.5\,\text{ms}; Vˉa=45 V\bar{V}_a=45\,\text{V}, Ia=5 AI_a=5\,\text{A} (סעיף ב).

1. צורת המתח VaV_a: בתחום 0<t<0.5 ms0<t<0.5\,\text{ms} הטרנזיסטור מוליך ו-Va=0V_a=0; בתחום 0.5<t<1 ms0.5<t<1\,\text{ms} הזרם עובר בדיודה ו-Va=V=90 VV_a=V=90\,\text{V}. התבנית חוזרת בכל 1 ms1\,\text{ms}, והממוצע 45 V45\,\text{V}.

ממוצע 45 V
t (ms)V_a (V)0.00.51.01.52.02040608010090 V‫Tr מוליך‬45 V

2. צורת הזרם iai_a: כשהטרנזיסטור מוליך, Ladiadt=E−Raia≈70−5⋅5=45 V>0L_a\frac{di_a}{dt}=E-R_ai_a\approx70-5\cdot5=45\,\text{V}>0, והזרם עולה. כשהטרנזיסטור קוצץ, Ladiadt=E−Raia−V≈70−25−90=−45 V<0L_a\frac{di_a}{dt}=E-R_ai_a-V\approx70-25-90=-45\,\text{V}<0, והזרם יורד באותו שיפוע. לכן iai_a הוא גל משולשי סביב הממוצע 5 A5\,\text{A}: מקסימום ברגע הקיצוץ (0.5 ms0.5\,\text{ms}) ומינימום ברגע ההולכה הבאה (1 ms1\,\text{ms}).

גודל האדווה הוא Δia≈45⋅tonLa\Delta i_a\approx\frac{45\cdot t_{on}}{L_a}; LaL_a אינו נתון, ולכן האדווה בסרטוט סמלית (בהנחה שהזרם רציף).

t (ms)i_a (A)0.00.51.01.52.001234567I maxI min

תשובה: VaV_a מלבני בין 00 (ב-00 עד 0.5 ms0.5\,\text{ms}) ל-90 V90\,\text{V} (ב-0.50.5 עד 1 ms1\,\text{ms}), ממוצע 45 V45\,\text{V}; iai_a משולשי, עולה בזמן ההולכה ויורד בזמן הקיצוץ, ממוצע 5 A5\,\text{A}.

שאלה 8 · שנאים תלת-פאזיים במקביל: חלוקת עומס

שלושה שנאים תלת-פאזיים מחוברים במקביל והם בעלי אותה קבוצת חיבורים.

נתוני השנאים הם:

•שנאי 1: S1n=100 kVAS_{1n}=100\,\text{kVA}

•שנאי 2: Uk=2%U_k=2\%, S2n=250 kVAS_{2n}=250\,\text{kVA}

•שנאי 3: Uk=3%U_k=3\%, S3n=500 kVAS_{3n}=500\,\text{kVA}

א.

חשב את אחוז ה-UkU_k של שנאי 1 כאשר ידוע ששנאי 2 מעומס ב-220 kVA220\,\text{kVA}.

(10 נקודות)
ב.

באיזה הספק מועמסים שנאים 2,3?

(5 נקודות)
ג.

האם מצב חלוקת ההספקים של שלושת השנאים תקין? נמקו.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

בהנחה שהעומס הכולל 850 kVA850\,\text{kVA}: Uk1≈0.523%U_{k1}\approx0.523\%

נתון: S1n=100 kVAS_{1n}=100\,\text{kVA}, S2n=250 kVAS_{2n}=250\,\text{kVA}, Uk2=2%U_{k2}=2\%, S3n=500 kVAS_{3n}=500\,\text{kVA}, Uk3=3%U_{k3}=3\%, S2=220 kVAS_2=220\,\text{kVA}.

מבוקש: Uk1U_{k1}.

חסר נתון: השאלה אינה מציינת את העומס הכולל, ובלעדיו אי אפשר לקבוע את Uk1U_{k1} (מ-S2S_2 לבדו אפשר למצוא רק את S3S_3). נבחר שהשנאים מזינים עומס השווה לסכום ההספקים הנקובים:

ST=100+250+500=850 kVAS_T=100+250+500=850\,\text{kVA}

עיקרון: בשנאים במקביל (אותה קבוצת חיבורים ואותו יחס השנאה), מפל המתח על כולם שווה, ולכן העומס היחסי של כל שנאי הפוך ל-UkU_k שלו:

SiSin⋅Uki=const\frac{S_i}{S_{in}}\cdot U_{ki}=\text{const}, כלומר Si=ST⋅Sin/Uki∑jSjn/UkjS_i=S_T\cdot\frac{S_{in}/U_{ki}}{\sum_j S_{jn}/U_{kj}}

1. הקבוע, מתוך הנתון על שנאי 2:

S2S2n⋅Uk2=220250⋅2=1.76%\frac{S_2}{S_{2n}}\cdot U_{k2}=\frac{220}{250}\cdot2=1.76\%

2. העומס על שנאי 3:

S3=1.76Uk3⋅S3n=1.763⋅500=293.33 kVAS_3=\frac{1.76}{U_{k3}}\cdot S_{3n}=\frac{1.76}{3}\cdot500=293.33\,\text{kVA}

3. העומס על שנאי 1 (השלמה לעומס הכולל):

S1=ST−S2−S3=850−220−293.33=336.67 kVAS_1=S_T-S_2-S_3=850-220-293.33=336.67\,\text{kVA}

4. מתח הקצר של שנאי 1:

Uk1=1.76⋅S1nS1=1.76⋅100336.67=0.523%U_{k1}=1.76\cdot\frac{S_{1n}}{S_1}=1.76\cdot\frac{100}{336.67}=0.523\%

בדיקה: S1nUk1=191.29\frac{S_{1n}}{U_{k1}}=191.29, S2nUk2=125\frac{S_{2n}}{U_{k2}}=125, S3nUk3=166.67\frac{S_{3n}}{U_{k3}}=166.67, סכום 482.95482.95; S2=850⋅125482.95=220 kVAS_2=850\cdot\frac{125}{482.95}=220\,\text{kVA}, כנדרש.

הערה: ההנחה משפיעה על התוצאה. אם מניחים במקום זאת ששנאי 1 מועמס בדיוק בהספק הנקוב שלו (S1=100 kVAS_1=100\,\text{kVA}), מתקבל Uk1=1.76⋅100100=1.76%U_{k1}=1.76\cdot\frac{100}{100}=1.76\% ועומס כולל 100+220+293.33=613.3 kVA100+220+293.33=613.3\,\text{kVA}.

תשובה: Uk1≈0.52%U_{k1}\approx0.52\% (בהנחה שהעומס הכולל 850 kVA850\,\text{kVA})

סעיף ב

תשובה:

S2=220 kVAS_2=220\,\text{kVA}, S3≈293.3 kVAS_3\approx293.3\,\text{kVA} (ושנאי 1: 336.7 kVA336.7\,\text{kVA})

העומסים נקבעים לפי היחס SiSin⋅Uki=1.76%\frac{S_i}{S_{in}}\cdot U_{ki}=1.76\% (סעיף א), בלי תלות ב-Uk1U_{k1}:

1. שנאי 2 (נתון): S2=220 kVAS_2=220\,\text{kVA}, כלומר 220250=88%\frac{220}{250}=88\% מההספק הנקוב.

2. שנאי 3:

S3=S2⋅S3n/Uk3S2n/Uk2=220⋅500/3250/2=220⋅166.67125=293.33 kVAS_3=S_2\cdot\frac{S_{3n}/U_{k3}}{S_{2n}/U_{k2}}=220\cdot\frac{500/3}{250/2}=220\cdot\frac{166.67}{125}=293.33\,\text{kVA}

כלומר 293.33500=58.7%\frac{293.33}{500}=58.7\% מההספק הנקוב.

3. לשלמות (לפי ההנחה בסעיף א): שנאי 1 מועמס ב-S1=336.67 kVAS_1=336.67\,\text{kVA}, כלומר 336.7%336.7\% מההספק הנקוב שלו.

תשובה: S2=220 kVAS_2=220\,\text{kVA}, S3≈293.3 kVAS_3\approx293.3\,\text{kVA}

סעיף ג

תשובה:

לא תקין: שנאי 1 מועמס פי 3.37 מההספק הנקוב בעוד שנאים 2 ו-3 מנוצלים רק ב-88% וב-58.7%; מתחי הקצר שונים מאוד (וגם יחס ההספקים 5 גדול מ-3).

חלוקה תקינה היא חלוקה שבה כל שנאי מועמס באחוז זהה (או קרוב) מההספק הנקוב שלו, כך שאף שנאי אינו בעומס יתר כל עוד העומס הכולל אינו עולה על סכום ההספקים. לשם כך מתחי הקצר צריכים להיות כמעט שווים.

1. העומסים היחסיים:

•שנאי 1: 336.67100=3.37\frac{336.67}{100}=3.37 (עומס יתר של כ-237%).

•שנאי 2: 220250=0.88\frac{220}{250}=0.88.

•שנאי 3: 293.33500=0.587\frac{293.33}{500}=0.587.

2. מתח הקצר המשוקלל: Uk,eq=∑Sin∑Sin/Uki=850482.95=1.76%U_{k,eq}=\frac{\sum S_{in}}{\sum S_{in}/U_{ki}}=\frac{850}{482.95}=1.76\%. הסטיות של מתחי הקצר ממנו: שנאי 1 כ-−70%-70\%, שנאי 2 כ-+14%+14\%, שנאי 3 כ-+70%+70\%, הרבה מעבר לתחום המקובל של ±10%\pm10\%.

3. בנוסף, היחס בין ההספק הנקוב הגדול לקטן הוא 500100=5\frac{500}{100}=5, יותר מהגבול המקובל של 3.

לכן החלוקה אינה תקינה: השנאי הקטן (בעל UkU_k הנמוך ביותר) מקבל עומס הרבה מעל ההספק הנקוב שלו ויתחמם ויינזק (או שההגנה תנתק אותו), בעוד שהשנאים האחרים אינם מנוצלים. כדי ששנאי 1 לא יהיה בעומס יתר, העומס הכולל מוגבל לערך שבו הוא מגיע בדיוק ל-100%: ST,max=S1n⋅∑Sjn/UkjS1n/Uk1=100⋅482.95191.29=252.5 kVAS_{T,max}=S_{1n}\cdot\frac{\sum S_{jn}/U_{kj}}{S_{1n}/U_{k1}}=100\cdot\frac{482.95}{191.29}=252.5\,\text{kVA} בלבד, פחות משליש מסכום ההספקים הנקובים.

תשובה: לא תקין: שנאי 1 בעומס יתר של פי 3.37 בעוד שנאים 2 ו-3 מועמסים ב-88% וב-58.7%, כי מתחי הקצר שונים מאוד (ויחס ההספקים גדול מ-3).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.