מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - קיץ 2025 מועד א'
הנדסת חשמל · סמל 97161 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את סמל 90619 של התכנית הקודמת.
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, קיץ 2025 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה שמונה שאלות.
יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.
שאלה 1 · גנרטור DC בעירור זר: נצילות ומתח
נתון גנרטור DC בעל עירור זר. נתונים נקובים של הגנרטור:
הפסדי מכניים נקובים , הפסדי ברזל נקובים .
חשבו את נצילות הגנרטור במצב עבודה נקוב.
חשבו את הכא"מ במצב עבודה נקוב.
הכא"מ נשאר נקוב אבל זרם העומס השתנה ל- . חשבו את מתח המוצא של הגנרטור במצב זה.
הסבירו איך ניתן להתגבר על הנטייה לירידת המתח במוצא הגנרטור כתוצאה מהגדלת העומס, כך שמתח היציאה לא ירד.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
נתון: , , , , .
מבוקש: הנצילות במצב נקוב, .
רעיון: בגנרטור בעירור זר זרם העוגן שווה לזרם העומס, (מעגל העירור מוזן ממקור נפרד, ולכן אינו נכלל במאזן). נחשב את ההספק המסופק לעומס, נוסיף את כל ההפסדים ונקבל את ההספק המכני שנכנס לציר.
1. הפסדי הנחושת בעוגן:
2. סך ההפסדים:
3. הספק המוצא (חשמלי, לעומס):
4. הספק הכניסה (מכני, בציר):
5. הנצילות:
תשובה:
סעיף ב
בגנרטור הכא"מ גדול ממתח ההדקים במפל המתח על התנגדות העוגן. נסמן את זרם העוגן יוצא מההדק החיובי אל העומס, ולפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאת העוגן:
תשובה:
סעיף ג
נתון: (מסעיף ב), . מבוקש: מתח ההדקים.
מאותה משוואת לולאה כמו בסעיף ב:
המתח עלה לעומת המצב הנקוב, כי הזרם קטן ולכן מפל המתח על קטן.
תשובה:
סעיף ד
מגדילים את זרם העירור (או את המהירות) כשהעומס גדל, כך ש- גדל ומפצה על מפל המתח (ועל תגובת העוגן).
1. מקור הירידה: מתח המוצא הוא . כשהעומס גדל, גדל ולכן מפל המתח גדל; בנוסף, תגובת העוגן מחלישה מעט את השטף ומקטינה את .
2. הכא"מ תלוי בשטף ובמהירות: . כדי ש- לא ירד, צריך להגדיל את בדיוק במידה שבה גדל המפל.
3. הדרך המעשית: להגדיל את זרם העירור (על ידי הגדלת מתח מקור העירור או הקטנת הנגד הטורי במעגל העירור). השטף גדל, הכא"מ גדל, ומתח המוצא נשמר. בדרך כלל עושים זאת אוטומטית בעזרת וסת מתח: הוא מודד את מתח המוצא ומגדיל את זרם העירור כשהמתח יורד.
4. אפשרויות נוספות: הגדלת מהירות ההנעה (גם היא מגדילה את ), או הוספת ליפוף עירור טורי מצטבר (גנרטור קומפאונד), שזרם העומס עובר בו ומגדיל את השטף אוטומטית ככל שהעומס גדל.
תשובה: מגדילים את זרם העירור (ידנית או בווסת מתח אוטומטי) כשהעומס גדל, כך שהכא"מ גדל ומפצה על מפל המתח בעוגן.
שאלה 2 · גנרטור סינכרוני: כא"מ, נצילות ודיאגרמה
נתון גנרטור סינכרוני בעל סטטור מחובר בכוכב. הנתונים הנקובים של הגנרטור:
הספק , מתח שלוב , , , הפסדים מכניים , הפסדי ליבה .
במתח נקוב, הגנרטור מספק עומס של עם גורם הספק מפגר. עבור נקודת עבודה זאת:

חשבו את הכא"מ הפאזי של הגנרטור.
חשבו את נצילות הגנרטור.
ציירו דיאגרמה פאזורית של הגנרטור.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(פאזי)
נתון: , חיבור כוכב, , , , מפגר.
מבוקש: הכא"מ הפאזי לפי מעגל התמורה הפאזי שבאיור לשאלה.
רעיון: נמצא את המתח הפאזי ואת זרם הפאזה (בכוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה), ואז נפעיל חוק מתחים של קירכהוף במעגל התמורה: . הזרם יוצא מהגנרטור לעומס, כמסומן באיור.
1. המתח הפאזי (נבחר אותו כייחוס, בזווית ):
, כלומר
2. זרם הפאזה:
3. זווית הזרם: , והזרם מפגר אחרי המתח:
4. העכבה הסינכרונית:
5. מפל המתח על העכבה:
6. הכא"מ הפאזי:
,
תשובה:
סעיף ב
מבוקש: , כאשר וההספק בכניסה הוא המוצא ועוד כל ההפסדים.
1. הפסדי הנחושת בשלוש הפאזות (זרם הפאזה מסעיף א):
2. ההספק בכניסה:
3. הנצילות:
תשובה:
סעיף ג
אופקי; מפגר ב-; מקצה מוסיפים במקביל ל- ו- בניצב לו; מקדים את ב-.
הדיאגרמה בנויה לפי המשוואה ובערכים מסעיף א:
1. מציירים את כחץ אופקי (פאזור ייחוס).
2. מציירים את מתחת לציר, בזווית (עומס מפגר).
3. מקצה מוסיפים את - חץ קצר מקביל לזרם.
4. מקצה החץ הקודם מוסיפים את - חץ ניצב לזרם (מקדים אותו ב-), ולכן הוא פונה למעלה וימינה.
5. מהראשית אל קצה החץ האחרון מציירים את . הזווית בין ל- היא זווית ההספק , והזווית בין ל- היא .
באיור (שבו מפל המתח על קטן מאוד ולכן לא צויר בנפרד) רואים ש-, כמצופה בגנרטור המזין עומס השראי (מפגר).
תשובה: ראו את הדיאגרמה: מקדים את ב-, מפגר אחריו ב-.

שאלה 3 · שנאי חד מופעי: מתח עומס ונצילות
באיור מתואר מעגל תמורה של שנאי חד מופעי. ניתן להזניח את ענף המגנוט.
הנתונים הנקובים של השנאי הם: .
פרמטרי מעגל התמורה הם:
השנאי מוזן במתח נקוב ומועמס בזרם שווה לזרם הנקוב של השנאי ().
גורם ההספק בעומס נע בין מפגר לבין .

חשבו את המתח על פני העומס עבור כל אחד משני גורמי ההספק.
חשבו את נצילות השנאי בכל אחד משני מצבי הקיצון לעיל (שני גורמי ההספק). (אפשר להניח שגורם ההספק זהה בשתי צידי השנאי).
שרטטו דיאגרמה וקטורית של קבוצת חיבורים- כוכב/משולש 5.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
: ; :
נתון: , , , הפרמטרים במעגל התמורה כבר מועברים לצד הראשוני, וענף המגנוט מוזנח.
מבוקש: מתח העומס עבור ועבור .
רעיון: כיוון שענף המגנוט מוזנח, מעגל התמורה הוא עכבה טורית אחת. נמצא את הזרם המועבר , נחסר מהמתח את מפל המתח על העכבה ונקבל , ובסוף נחלק ביחס ההשנאה. כמו בהנחה שבשאלה (גורם ההספק זהה בשני צידי השנאי), את זווית הזרם נמדוד ביחס למתח ההזנה , שנבחר כפאזור ייחוס: . הזרם זורם לפי החצים באיור (משמאל לימין), והמתחים נמדדים מהקו העליון לתחתון.
1. הזרמים הנקובים ויחס ההשנאה:
,
,
2. העכבה הטורית השקולה:
3. חוק המתחים של קירכהוף בלולאה:
גורם הספק מפגר: , ולכן .
4. מפל המתח:
5. ,
6.
גורם הספק : .
7. מפל המתח:
8. ,
9.
הערה: עכבת הקצר של השנאי הנתון גדולה מאוד (כ- ממתח הנקוב), ולכן התוצאה רגישה לבחירת הייחוס. אם מודדים את זווית הזרם ביחס למתח העומס (ופותרים ), מתקבל עבור ו- עבור .
תשובה: : ; :
סעיף ב
: ; :
רעיון: ענף המגנוט מוזנח, ולכן אין הפסדי ברזל וההפסד היחיד הוא הפסד הנחושת בעכבה הטורית. ההספק בכניסה הוא (הזרם הנקוב והמתח הנקוב), ולפי ההנחה בשאלה אותו חל גם בכניסה. ההספק במוצא הוא .
1. הפסדי הנחושת (זהים בשני המצבים, כי הזרם זהה):
2.
3.
4.
5.
6.
7.
כצפוי, בגורם הספק הנצילות גבוהה יותר: אותם הפסדים, אבל הספק פעיל גדול יותר.
תשובה: : ; :
סעיף ג
Yd5: כוכב המתחים הראשוני () ומשולש המשני, כשמתח המשני מפגר ב- אחרי המתח הראשוני המתאים (מחוג השעון על 5).
קבוצת החיבורים Yd5: הראשוני (מתח גבוה) מחובר בכוכב, המשני (מתח נמוך) מחובר במשולש, והספרה 5 אומרת שמתח המשני מפגר אחרי המתח המקביל בראשוני ב-.
1. מציירים את כוכב המתחים הפאזיים של הראשוני: כלפי מעלה (מחוג "12" בשעון), ו- מוסטים ב- זה מזה, כולם יוצאים מנקודת האפס .
2. כל סליל משני נמצא על אותה רגל של הליבה כמו הסליל הראשוני המקביל, ולכן מתחו מקביל (או מנוגד, לפי סימון הקצוות) למתח הראשוני של אותה רגל. כדי לקבל 5, מחברים את הקצוות כך שהסליל יפנה הפוך ל- ונחבר: עם , עם , עם (צמתי המשולש , , ).
3. משולש המתחים המשני מצויר כך שכל צלע מקבילה (בכיוון הפוך) לפאזור הראשוני של אותה רגל. מרכז הכובד של המשולש מחובר בקווים מקווקווים לקודקודיו - אלה המתחים "הפאזיים המדומים" של המשני.
4. בודקים את המספר: הקו המקווקו מהמרכז אל הקודקוד (הדק הקו של המשני) מצביע לכיוון השעה 5 (מטה-ימינה), כלומר מוסט ב- בכיוון השעון (מפגר) ביחס ל- שמצביע לשעה 12.
תשובה: ראו את הדיאגרמה: כוכב ומשולש משני שהקודקוד שלו מפגר ב- (שעה 5) אחרי .

שאלה 4 · מנוע השראה עם וסת מתח/תדר קבוע
מנוע השראה תלת פאזי בעל 4 זוגות קטבים מוזן מווסת מהירות. הווסת שומר על יחס מתח/תדר קבוע. סטטור המנוע מחובר במשולש.
להלן הנתונים נקובים של המנוע:

חשבו את גורם החליקה במצב עבודה נקוב.
חשבו את מתח הכניסה של המנוע כאשר הממיר מזין את המנוע בתדר של .
בתדר של המנוע מסתובב במהירות 700 סל"ד. חשבו את גורם החליקה ואת המומנט של המנוע במצב זה.
הממיר מזין מנוע בתדר מאוד נמוך (לדוגמא ) עם יחס מתח/תדר קבוע. הסבירו איך זה משפיע על המומנט של המנוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: , . מבוקש: החליקה .
הערה על הנתונים: המהירות הנקובה מתאימה למנוע בעל 4 קטבים (2 זוגות), שמהירותו הסינכרונית . במנוע בעל 4 זוגות קטבים (8 קטבים) המהירות הסינכרונית היא , והמנוע לא יכול להסתובב ב-. לכן נפתור עם 4 קטבים ( במונה של הנוסחה).
1. המהירות הסינכרונית:
2. החליקה:
תשובה: (כ-)
סעיף ב
הווסת שומר על יחס מתח/תדר קבוע, ולכן היחס בתדר החדש שווה ליחס הנקוב.
1. היחס הנקוב:
2. המתח בתדר :
תשובה: (מתח שלוב)
סעיף ג
,
נתון: , (מסעיף ב), , , , (בתדר ).
מבוקש: החליקה והמומנט.
רעיון: נמצא את המהירות הסינכרונית בתדר החדש ומכאן את החליקה. את המומנט נחשב ממעגל התמורה: זרם הרוטור המועבר נותן את הספק המרווח , ו-. ענף המגנוט מוזנח (ערכיו לא נתונים), וההיגבים יחסיים לתדר.
1. המהירות הסינכרונית:
2. החליקה:
3. ההיגב השקול בתדר :
4. המתח הפאזי: הסטטור מחובר במשולש, ולכן מתח הפאזה שווה למתח השלוב, .
5. עכבת הפאזה:
6. זרם הרוטור המועבר (בכל פאזה):
7. הספק המרווח (שלוש פאזות):
8. המהירות הזוויתית הסינכרונית והמומנט:
תשובה: ,
סעיף ד
בתדר נמוך המתח קטן מאוד, ומפל המתח על (שאינו תלוי בתדר) הופך משמעותי; השטף המגנטי קטן ולכן המומנט (והמומנט המרבי) יורד. מתקנים בהגברת מתח בתדרים נמוכים.
1. השטף במרווח יחסי ליחס בין הכא"מ הפנימי לתדר: . כל עוד מפל המתח על הסטטור קטן, , ושמירת קבוע שומרת על שטף קבוע ועל מומנט מרבי כמעט קבוע.
2. בתדר המתח הוא רק , וההיגבים קטנים פי 10 (). אבל ההתנגדות אינה תלויה בתדר, ולכן מפל המתח הוא עכשיו חלק גדול מהמתח המוזן.
3. כתוצאה, קטן במידה ניכרת מ-, היחס יורד, השטף המגנטי קטן, והמנוע מפתח מומנט קטן יותר בזרם נתון; המומנט המרבי (מומנט הפריצה) יורד משמעותית.
4. בפועל מתקנים זאת ב"הגברת מתח" (Voltage boost / פיצוי ): בתדרים נמוכים הממיר מספק מתח מעט גבוה מהיחס הקבוע, כדי לפצות על המפל על ולשמור על השטף.
תשובה: בתדר נמוך מאוד מפל המתח על התנגדות הסטטור נעשה משמעותי, השטף קטן ולכן המומנט (והמומנט המרבי) יורד; מפצים בהגברת מתח בתדרים נמוכים.
שאלה 5 · מנוע DC בעירור זר: כא"מ, מומנט ומהירות
נתון מנוע DC בעל עירור זר. זרם העירור נשאר קבוע בכל מצבי הפעולה של המנוע.
הנתונים הנקובים של המנוע:
מתח ההזנה של המנוע , המהירות היא 1800 סל"ד, זרם , והספק . כמו כן נתון .
חשבו את הכא"מ במצב עבודה נקוב.
חשבו את המומנט במצב עבודה נקוב.
מתח הזנה של המנוע ירד ל- וזרם המנוע נשאר זרם נקוב. חשבו את מהירות המנוע במצב זה?
תארו באיזה שיטות ניתן לווסת מהירות של מנוע DC.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
במנוע, הזרם נכנס לעוגן מההדק החיובי של ההזנה, והכא"מ הנגדי קטן מהמתח במפל המתח על . לפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאת העוגן:
תשובה:
סעיף ב
ההספק הנקוב הוא ההספק המכני בציר, ולכן המומנט הנקוב הוא ההספק חלקי המהירות הזוויתית.
1. המהירות הזוויתית:
2. המומנט:
(המומנט האלקטרומגנטי גדול יותר; ההפרש מכסה את ההפסדים המכניים וההפסדים בברזל.)
תשובה:
סעיף ג
נתון: , , זרם העירור (והשטף) קבוע. מבוקש: המהירות.
רעיון: בשטף קבוע הכא"מ יחסי למהירות, , ולכן .
1. הכא"מ החדש:
2. יחס המהירויות:
3. המהירות:
תשובה:
סעיף ד
שינוי מתח העוגן, שינוי זרם העירור (החלשת שדה), הוספת נגד טורי במעגל העוגן.
נקודת המוצא היא משוואת המהירות: . כל שיטה משנה אחד הגורמים:
1. שינוי מתח העוגן (בשטף קבוע): המהירות משתנה כמעט ביחס ישר למתח. מאפשרת ויסות מתחת למהירות הנקובה, במומנט קבוע, ביעילות גבוהה. כיום מבוצעת בממירים (מיישר מבוקר או ממיר DC/DC ב-PWM).
2. שינוי זרם העירור (החלשת שדה): הקטנת מקטינה את ומגדילה את המהירות. משמשת להגעה למהירות מעל הנקובה, בהספק קבוע (המומנט הזמין קטן). פשוטה וזולה, כי זרם העירור קטן.
3. הוספת נגד טורי במעגל העוגן: מגדילה את מפל המתח ולכן מקטינה את המהירות. ככל שההתנגדות גבוהה יותר, נפילת המתח גבוהה יותר והמהירות יורדת. השיטה לא יעילה: הספק רב מתבזבז כחום בנגד, והמהירות תלויה מאוד בעומס.
תשובה: שינוי מתח העוגן (מתחת למהירות הנקובה), החלשת שדה בשינוי זרם העירור (מעל הנקובה), והוספת התנגדות טורית לעוגן (שיטה לא יעילה).
שאלה 6 · מווסת מתח AC (מתנע רך) למנוע השראה
נתון המעגל הבא שמזין מנוע השראה (סטטור מחובר במשולש).
נתונים נקובים של המנוע:
הספק , מתח הזנה , תדר , 4 קטבים, מקדם הספק מפגר, נצילות .

הסבירו את עיקרון פעולה של המעגל הזה.
חשבו את המומנט הנקוב של המנוע.
חשבו את זרם הסטטור הנקוב.
מהירות המנוע אחרי התנעה מלאה 1460 סל"ד.
חשבו את גורם החליקה בעומס הנתון.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
מווסת מתח חילופין (מתנע רך): בכל פאזה זוג תיריסטורים במקביל הפוך; שינוי זווית ההצתה משנה את המתח האפקטיבי על המנוע, וכך מתניעים בהדרגה עם זרם התנעה מוגבל.
1. המבנה: בכל אחת משלוש הפאזות, בין הרשת למנוע, מחוברים שני תיריסטורים (SCR) במקביל הפוך (גב אל גב). תיריסטור אחד מוליך בחצי המחזור החיובי והשני בחצי השלילי.
2. הבקרה: מעגל הבקרה מצית כל תיריסטור בזווית השהיה מתחילת חצי המחזור. עד ההצתה התיריסטור חסום ומתח המנוע בפאזה זו אפס; מההצתה ועד מעבר הזרם באפס הוא מוליך ומעביר את מתח הרשת. ככל ש- גדולה יותר, חלק קטן יותר מכל חצי מחזור מגיע למנוע, והמתח האפקטיבי (RMS) קטן יותר. התדר נשאר תדר הרשת.
3. התנעה רכה: בתחילת ההתנעה גדולה, והמנוע מקבל מתח נמוך. המומנט פרופורציוני בקירוב לריבוע המתח, והזרם יחסי למתח, ולכן זרם ההתנעה והמכה המכנית קטנים. לאחר מכן מקטינים את בהדרגה, המתח עולה עד המתח הנומינלי, ובמקביל עולים הזרם והמהירות בצורה רציפה ומבוקרת.
4. בסוף ההתנעה והמנוע מקבל מתח מלא (לעתים מגשרים את התיריסטורים במגען עוקף כדי לחסוך הפסדים). אותו מעגל משמש גם לעצירה רכה (הורדת מתח הדרגתית).
תשובה: זהו מווסת מתח AC (מתנע רך) המבוסס על זוגות SCR במקביל הפוך בכל פאזה; שינוי זווית ההצתה משנה את המתח האפקטיבי על המנוע מערך נמוך ועד המתח הנקוב, כך שההתנעה הדרגתית וזרם ההתנעה מוגבל.
סעיף ב
המומנט הנקוב הוא ההספק הנקוב בציר חלקי המהירות הזוויתית הנקובה. המהירות הנקובה (אחרי התנעה מלאה) היא סל"ד, כנתון בסעיף ד.
1. המהירות הזוויתית:
2. המומנט:
תשובה:
סעיף ג
(זרם קו); זרם בסליל הסטטור
נתון: , , , .
1. ההספק החשמלי בכניסה:
2. זרם הקו מנוסחת ההספק התלת-פאזי:
3. הסטטור מחובר במשולש, ולכן הזרם בכל סליל קטן פי :
תשובה: זרם הקו הנקוב (הזרם בכל סליל של הסטטור ).
סעיף ד
1. המהירות הסינכרונית (4 קטבים, ):
2. החליקה:
תשובה: (כ-)
שאלה 7 · מערכת הנעה עם תמסורת וגליל הרמה
האיור מתאר מערכת הנעה חשמלית הכוללת מנוע השראה תלת-פאזי עם 8 קטבים המחובר לרשת תלת-פאזית של , תדר . סלילי הסטטור של המנוע מחוברים במשולש. המערכת כוללת גם תמסורת, גליל, ועומס המחובר לגליל.
בהנחה שההפסדים המכניים במנוע זניחים:

חשבו את מהירות סיבוב המנוע ואת המומנט המתפתח על צירו.
חשבו את הפסדי הנחושת ברוטור.
במצב העבודה המתואר המנוע צורך זרם של מהרשת ובגורם הספק מפגר.
חשבו את נצילותו של המנוע במצב זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
,
נתון (מהאיור): מסה , מהירות הרמה , קוטר הגליל (רדיוס ), יחס התמסורת (מהירות הגליל היא ממהירות המנוע).
מבוקש: מהירות המנוע והמומנט על צירו.
רעיון: נחשב את המומנט והמהירות בציר הגליל מתוך העומס, ונעביר אותם דרך התמסורת לציר המנוע (בהנחת תמסורת ללא הפסדים).
1. המומנט על ציר הגליל: הכוח בכבל הוא משקל העומס, , והוא פועל ברדיוס הגליל:
2. מהירות הגליל: המהירות ההיקפית שווה למהירות הכבל, :
3. מהירות המנוע (התמסורת מאטה את המהירות):
4. מומנט המנוע (ההספק נשמר בתמסורת, לכן המומנט קטן באותו יחס שבו המהירות גדלה):
תשובה: ,
סעיף ב
רעיון: הפסדי הנחושת ברוטור קשורים להספק המכני דרך החליקה: ו-, ולכן . ההפסדים המכניים זניחים, ולכן ההספק המכני המפותח שווה להספק בציר.
1. ההספק המכני בציר המנוע:
(בדיקה: זה בדיוק ההספק להרמת העומס, .)
2. המהירות הסינכרונית (8 קטבים):
3. החליקה:
4. הפסדי הנחושת ברוטור:
תשובה:
סעיף ג
1. ההספק החשמלי הנצרך מהרשת (מתח שלוב וזרם קו):
2. הנצילות (הספק המוצא מסעיף ב):
תשובה:
שאלה 8 · ממיר DC/DC ב-PWM המזין מנוע DC
באיור מתואר מעגל PWM השולט על ממיר DC/DC המזין מנוע לזרם ישר עם עירור זר.
נתוני המנוע הנקובים הם: נצילות , הספק , מהירות , . כמו כן נתון .

הממיר מייצר פולסים לפי: והמנוע עובד במצב עבודה נקוב.
חשבו את זרם העוגן.
חשבו את הכא"מ של מנוע ואת המומנט.
המנוע מוזן ממעגל זה מסתובב במהירות קבועה ומפתח מומנט קבוע. ברגע מסוים, כתוצאה מתקלה, הטרנזיסטור T נפתח (במצב off) ונשאר פתוח באופן קבוע. הסבירו מה יקרה למהירות המנוע אחרי התרחשות התקלה וציירו את המהירות כתלות בזמן.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
נתון: , , , , .
מבוקש: זרם העוגן.
רעיון: הממיר הוא ממיר מוריד (Buck): הטרנזיסטור מחבר את המנוע למקור בזמן , ובזמן הזרם ממשיך דרך דיודת הגלגול . המתח הממוצע על המנוע הוא . מההספק החשמלי שהמנוע צורך ומהמתח הממוצע נקבל את הזרם.
1. מחזור העבודה:
2. המתח הממוצע על המנוע:
3. ההספק החשמלי הנצרך במצב נקוב:
4. זרם העוגן:
תשובה:
סעיף ב
,
1. הכא"מ: הזרם נכנס לעוגן מההדק החיובי, ולפי חוק המתחים בלולאת העוגן (עם המתח הממוצע):
2. המהירות הזוויתית הנקובה:
3. המומנט הנקוב בציר:
(המומנט האלקטרומגנטי המפותח הוא ; ההפרש מכסה את ההפסדים המכניים וההפסדים בברזל.)
תשובה: ,
סעיף ג
המנוע מנותק מהמקור, זרם העוגן דועך דרך והמומנט המניע נעלם; העומס והחיכוך מאטים את המנוע עד לעצירה מלאה, בקצב שתלוי במומנט האינרציה.
1. כשהטרנזיסטור פתוח באופן קבוע, המנוע מנותק ממקור . זרם העוגן, שזרם דרך ההשראות של העוגן, ממשיך לזמן קצר דרך דיודת הגלגול ודועך במהירות לאפס (הכא"מ של המנוע מתנגד לו). לכן המומנט האלקטרומגנטי של המנוע יורד לאפס.
2. על הציר נשאר רק מומנט העומס (ומומנט החיכוך), שפועל נגד הסיבוב. לפי משוואת התנועה , ועם : , כלומר המנוע מאט.
3. המהירות יורדת מהערך הקבוע שלפני התקלה ועד לעצירה מלאה. קצב העצירה תלוי במומנט האינרציה של הרוטור והעומס: אינרציה גדולה - עצירה איטית. אם מומנט העומס קבוע, הירידה כמעט ליניארית; אם הוא קטן עם המהירות (חיכוך צמיגי, מאוורר), הירידה מתמתנת בהדרגה ככל שהמהירות קטנה, כמו בסרטוט.
4. הגרף: עד רגע התקלה המהירות קבועה ; מרגע התקלה היא יורדת בהדרגה עד אפס, ונשארת אפס.
תשובה: אחרי התקלה המנוע מאבד את מתח ההזנה, המומנט המניע נעלם והמנוע מאט עד לעצירה מלאה; קצב העצירה תלוי במומנט האינרציה ובאופי העומס.
