דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - קיץ 2025 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97161 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 90619 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, קיץ 2025 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שמונה שאלות.

יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · גנרטור DC בעירור זר: נצילות ומתח

נתון גנרטור DC בעל עירור זר. נתונים נקובים של הגנרטור:

Un=240 V, In=50 A, Ra=0.15 Ω, nn=1500 rpmU_n=240\,\text{V},\ I_n=50\,\text{A},\ Ra=0.15\,\Omega,\ n_n=1500\,\text{rpm}

הפסדי מכניים נקובים 600 W600\,\text{W}, הפסדי ברזל נקובים 900 W900\,\text{W}.

א.

חשבו את נצילות הגנרטור במצב עבודה נקוב.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את הכא"מ במצב עבודה נקוב.

(4 נקודות)
ג.

הכא"מ נשאר נקוב אבל זרם העומס השתנה ל- 20 A20\,\text{A}. חשבו את מתח המוצא של הגנרטור במצב זה.

(3 נקודות)
ד.

הסבירו איך ניתן להתגבר על הנטייה לירידת המתח במוצא הגנרטור כתוצאה מהגדלת העומס, כך שמתח היציאה לא ירד.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

beta≈86.5%\\beta\approx86.5\%

נתון: Un=240 VU_n=240\,\text{V}, In=50 AI_n=50\,\text{A}, Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega, Pmech=600 WP_{mech}=600\,\text{W}, PFe=900 WP_{Fe}=900\,\text{W}.

מבוקש: הנצילות במצב נקוב, beta=PoutPin\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}.

רעיון: בגנרטור בעירור זר זרם העוגן שווה לזרם העומס, Ia=In=50 AI_a=I_n=50\,\text{A} (מעגל העירור מוזן ממקור נפרד, ולכן אינו נכלל במאזן). נחשב את ההספק המסופק לעומס, נוסיף את כל ההפסדים ונקבל את ההספק המכני שנכנס לציר.

1. הפסדי הנחושת בעוגן:

Pcu=Ia2⋅Ra=502⋅0.15=375 WP_{cu}=I_a^2\cdot R_a=50^2\cdot0.15=375\,\text{W}

2. סך ההפסדים:

Ploss=Pcu+PFe+Pmech=375+900+600=1875 WP_{loss}=P_{cu}+P_{Fe}+P_{mech}=375+900+600=1875\,\text{W}

3. הספק המוצא (חשמלי, לעומס):

Pout=Un⋅In=240⋅50=12000 WP_{out}=U_n\cdot I_n=240\cdot50=12000\,\text{W}

4. הספק הכניסה (מכני, בציר):

Pin=Pout+Ploss=12000+1875=13875 WP_{in}=P_{out}+P_{loss}=12000+1875=13875\,\text{W}

5. הנצילות:

beta=PoutPin=1200013875=0.8649=86.5%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{12000}{13875}=0.8649=86.5\%

תשובה: beta≈86.5%\\beta\approx86.5\%

סעיף ב

תשובה:

En=247.5 VE_n=247.5\,\text{V}

בגנרטור הכא"מ גדול ממתח ההדקים במפל המתח על התנגדות העוגן. נסמן את זרם העוגן יוצא מההדק החיובי אל העומס, ולפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאת העוגן:

En=Un+Ia⋅Ra=240+50⋅0.15=247.5 VE_n=U_n+I_a\cdot R_a=240+50\cdot0.15=247.5\,\text{V}

תשובה: En=247.5 VE_n=247.5\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

U=244.5 VU=244.5\,\text{V}

נתון: E=En=247.5 VE=E_n=247.5\,\text{V} (מסעיף ב), Ia=I=20 AI_a=I=20\,\text{A}. מבוקש: מתח ההדקים.

מאותה משוואת לולאה כמו בסעיף ב:

U=E−Ia⋅Ra=247.5−20⋅0.15=244.5 VU=E-I_a\cdot R_a=247.5-20\cdot0.15=244.5\,\text{V}

המתח עלה לעומת המצב הנקוב, כי הזרם קטן ולכן מפל המתח על RaR_a קטן.

תשובה: U=244.5 VU=244.5\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

מגדילים את זרם העירור (או את המהירות) כשהעומס גדל, כך ש-EE גדל ומפצה על מפל המתח IaRaI_aR_a (ועל תגובת העוגן).

1. מקור הירידה: מתח המוצא הוא U=E−IaRaU=E-I_aR_a. כשהעומס גדל, IaI_a גדל ולכן מפל המתח IaRaI_aR_a גדל; בנוסף, תגובת העוגן מחלישה מעט את השטף ומקטינה את EE.

2. הכא"מ תלוי בשטף ובמהירות: E=k⋅Φ⋅nE=k\cdot\Phi\cdot n. כדי ש-UU לא ירד, צריך להגדיל את EE בדיוק במידה שבה גדל המפל.

3. הדרך המעשית: להגדיל את זרם העירור IfI_f (על ידי הגדלת מתח מקור העירור או הקטנת הנגד הטורי במעגל העירור). השטף Φ\Phi גדל, הכא"מ EE גדל, ומתח המוצא נשמר. בדרך כלל עושים זאת אוטומטית בעזרת וסת מתח: הוא מודד את מתח המוצא ומגדיל את זרם העירור כשהמתח יורד.

4. אפשרויות נוספות: הגדלת מהירות ההנעה (גם היא מגדילה את EE), או הוספת ליפוף עירור טורי מצטבר (גנרטור קומפאונד), שזרם העומס עובר בו ומגדיל את השטף אוטומטית ככל שהעומס גדל.

תשובה: מגדילים את זרם העירור (ידנית או בווסת מתח אוטומטי) כשהעומס גדל, כך שהכא"מ גדל ומפצה על מפל המתח בעוגן.

שאלה 2 · גנרטור סינכרוני: כא"מ, נצילות ודיאגרמה

נתון גנרטור סינכרוני בעל סטטור מחובר בכוכב. הנתונים הנקובים של הגנרטור:

הספק 10 MVA10\,\text{MVA}, מתח שלוב 13.8 kV13.8\,\text{kV}, RA=0.3 ΩR_A=0.3\,\Omega, Xs=6.5 ΩX_s=6.5\,\Omega, הפסדים מכניים 70 kW70\,\text{kW}, הפסדי ליבה 40 kW40\,\text{kW}.

במתח נקוב, הגנרטור מספק עומס של 7.5 MW7.5\,\text{MW} עם גורם הספק 0.80.8 מפגר. עבור נקודת עבודה זאת:

א.

חשבו את הכא"מ הפאזי של הגנרטור.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את נצילות הגנרטור.

(5 נקודות)
ג.

ציירו דיאגרמה פאזורית של הגנרטור.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

EˉA≈9791∠11.6∘ V\bar{E}_A\approx9791\angle11.6^\circ\,\text{V} (פאזי)

נתון: VL=13.8 kVV_L=13.8\,\text{kV}, חיבור כוכב, RA=0.3 ΩR_A=0.3\,\Omega, Xs=6.5 ΩX_s=6.5\,\Omega, P=7.5 MWP=7.5\,\text{MW}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר.

מבוקש: הכא"מ הפאזי EˉA\bar{E}_A לפי מעגל התמורה הפאזי שבאיור לשאלה.

רעיון: נמצא את המתח הפאזי ואת זרם הפאזה (בכוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה), ואז נפעיל חוק מתחים של קירכהוף במעגל התמורה: EˉA=Vˉϕ+IˉA(RA+jXs)\bar{E}_A=\bar{V}_\phi+\bar{I}_A(R_A+jX_s). הזרם IˉA\bar{I}_A יוצא מהגנרטור לעומס, כמסומן באיור.

1. המתח הפאזי (נבחר אותו כייחוס, בזווית 0∘0^\circ):

Vϕ=VL3=138003=7967.4 VV_\phi=\frac{V_L}{\sqrt{3}}=\frac{13800}{\sqrt{3}}=7967.4\,\text{V}, כלומר Vˉϕ=7967.4∠0∘ V\bar{V}_\phi=7967.4\angle0^\circ\,\text{V}

2. זרם הפאזה:

IA=P3⋅VL⋅cos⁡φ=7.5⋅1063⋅13800⋅0.8=392.2 AI_A=\frac{P}{\sqrt{3}\cdot V_L\cdot\cos\varphi}=\frac{7.5\cdot10^6}{\sqrt{3}\cdot13800\cdot0.8}=392.2\,\text{A}

3. זווית הזרם: φ=cos⁡−1(0.8)=36.87∘\varphi=\cos^{-1}(0.8)=36.87^\circ, והזרם מפגר אחרי המתח:

IˉA=392.2∠−36.87∘ A\bar{I}_A=392.2\angle-36.87^\circ\,\text{A}

4. העכבה הסינכרונית: Zs=RA+jXs=0.3+j6.5=6.507∠87.36∘ ΩZ_s=R_A+jX_s=0.3+j6.5=6.507\angle87.36^\circ\,\Omega

5. מפל המתח על העכבה:

IˉA⋅Zs=392.2∠−36.87∘⋅6.507∠87.36∘=2552.2∠50.49∘=1623.8+j1969.0 V\bar{I}_A\cdot Z_s=392.2\angle-36.87^\circ\cdot6.507\angle87.36^\circ=2552.2\angle50.49^\circ=1623.8+j1969.0\,\text{V}

6. הכא"מ הפאזי:

EˉA=Vˉϕ+IˉAZs=7967.4+1623.8+j1969.0=9591.2+j1969.0 V\bar{E}_A=\bar{V}_\phi+\bar{I}_AZ_s=7967.4+1623.8+j1969.0=9591.2+j1969.0\,\text{V}

∣EˉA∣=9591.22+1969.02=9791 V|\bar{E}_A|=\sqrt{9591.2^2+1969.0^2}=9791\,\text{V}, δ=tan⁡−11969.09591.2=11.6∘\delta=\tan^{-1}\frac{1969.0}{9591.2}=11.6^\circ

תשובה: EˉA≈9791∠11.6∘ V\bar{E}_A\approx9791\angle11.6^\circ\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

beta≈96.8%\\beta\approx96.8\%

מבוקש: beta=PoutPin\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}, כאשר Pout=7.5 MWP_{out}=7.5\,\text{MW} וההספק בכניסה הוא המוצא ועוד כל ההפסדים.

1. הפסדי הנחושת בשלוש הפאזות (זרם הפאזה מסעיף א):

Pcu=3⋅IA2⋅RA=3⋅392.22⋅0.3=138454 W≈138.5 kWP_{cu}=3\cdot I_A^2\cdot R_A=3\cdot392.2^2\cdot0.3=138454\,\text{W}\approx138.5\,\text{kW}

2. ההספק בכניסה:

Pin=Pout+Pcu+Pmech+Pcore=7.5⋅106+138454+70000+40000=7748454 WP_{in}=P_{out}+P_{cu}+P_{mech}+P_{core}=7.5\cdot10^6+138454+70000+40000=7748454\,\text{W}

3. הנצילות:

beta=7.5⋅1067748454=0.968=96.8%\\beta=\frac{7.5\cdot10^6}{7748454}=0.968=96.8\%

תשובה: beta≈96.8%\\beta\approx96.8\%

סעיף ג

תשובה:

Vˉϕ\bar{V}_\phi אופקי; IˉA\bar{I}_A מפגר ב-36.87∘36.87^\circ; מקצה Vˉϕ\bar{V}_\phi מוסיפים IˉARA\bar{I}_AR_A במקביל ל-IˉA\bar{I}_A ו-jIˉAXsj\bar{I}_AX_s בניצב לו; EˉA\bar{E}_A מקדים את Vˉϕ\bar{V}_\phi ב-δ≈11.6∘\delta\approx11.6^\circ.

הדיאגרמה בנויה לפי המשוואה EˉA=Vˉϕ+IˉARA+jIˉAXs\bar{E}_A=\bar{V}_\phi+\bar{I}_AR_A+j\bar{I}_AX_s ובערכים מסעיף א:

1. מציירים את Vˉϕ=7967∠0∘ V\bar{V}_\phi=7967\angle0^\circ\,\text{V} כחץ אופקי (פאזור ייחוס).

2. מציירים את IˉA=392.2∠−36.87∘ A\bar{I}_A=392.2\angle-36.87^\circ\,\text{A} מתחת לציר, בזווית φ=36.87∘\varphi=36.87^\circ (עומס מפגר).

3. מקצה Vˉϕ\bar{V}_\phi מוסיפים את IˉARA=392.2⋅0.3=117.7 V\bar{I}_AR_A=392.2\cdot0.3=117.7\,\text{V} - חץ קצר מקביל לזרם.

4. מקצה החץ הקודם מוסיפים את jIˉAXs=392.2⋅6.5=2549 Vj\bar{I}_AX_s=392.2\cdot6.5=2549\,\text{V} - חץ ניצב לזרם (מקדים אותו ב-90∘90^\circ), ולכן הוא פונה למעלה וימינה.

5. מהראשית אל קצה החץ האחרון מציירים את EˉA=9791∠11.6∘ V\bar{E}_A=9791\angle11.6^\circ\,\text{V}. הזווית בין EˉA\bar{E}_A ל-Vˉϕ\bar{V}_\phi היא זווית ההספק δ=11.6∘\delta=11.6^\circ, והזווית בין Vˉϕ\bar{V}_\phi ל-IˉA\bar{I}_A היא φ=36.87∘\varphi=36.87^\circ.

באיור (שבו מפל המתח על RAR_A קטן מאוד ולכן לא צויר בנפרד) רואים ש-∣EˉA∣>∣Vˉϕ∣|\bar{E}_A|>|\bar{V}_\phi|, כמצופה בגנרטור המזין עומס השראי (מפגר).

תשובה: ראו את הדיאגרמה: EˉA\bar{E}_A מקדים את Vˉϕ\bar{V}_\phi ב-11.6∘11.6^\circ, IˉA\bar{I}_A מפגר אחריו ב-36.87∘36.87^\circ.

שאלה 3 · שנאי חד מופעי: מתח עומס ונצילות

באיור מתואר מעגל תמורה של שנאי חד מופעי. ניתן להזניח את ענף המגנוט.

הנתונים הנקובים של השנאי הם: Sn=6 kVA, 230/115 VS_n=6\,\text{kVA},\ 230/115\,\text{V}.

פרמטרי מעגל התמורה הם: r1=0.3 Ω, x1=1.7 Ω, r2′=0.2 Ω, x2′=1.2 Ωr_1=0.3\,\Omega,\ x_1=1.7\,\Omega,\ r_2'=0.2\,\Omega,\ x_2'=1.2\,\Omega

השנאי מוזן במתח נקוב ומועמס בזרם שווה לזרם הנקוב של השנאי (I2=I2nI_2=I_{2n}).

גורם ההספק בעומס נע בין 0.850.85 מפגר לבין 11.

א.

חשבו את המתח על פני העומס עבור כל אחד משני גורמי ההספק.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את נצילות השנאי בכל אחד משני מצבי הקיצון לעיל (שני גורמי ההספק). (אפשר להניח שגורם ההספק זהה בשתי צידי השנאי).

(7 נקודות)
ג.

שרטטו דיאגרמה וקטורית של קבוצת חיבורים- כוכב/משולש 5.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85: U2≈94 VU_2\approx94\,\text{V}; cos⁡φ=1\cos\varphi=1: U2≈114.9 VU_2\approx114.9\,\text{V}

נתון: Sn=6 kVAS_n=6\,\text{kVA}, U1n=230 VU_{1n}=230\,\text{V}, U2n=115 VU_{2n}=115\,\text{V}, הפרמטרים במעגל התמורה כבר מועברים לצד הראשוני, וענף המגנוט מוזנח.

מבוקש: מתח העומס U2U_2 עבור cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 ועבור cos⁡φ=1\cos\varphi=1.

רעיון: כיוון שענף המגנוט מוזנח, מעגל התמורה הוא עכבה טורית אחת. נמצא את הזרם המועבר I2′I_2', נחסר מהמתח U1U_1 את מפל המתח על העכבה ונקבל U2′U_2', ובסוף נחלק ביחס ההשנאה. כמו בהנחה שבשאלה (גורם ההספק זהה בשני צידי השנאי), את זווית הזרם נמדוד ביחס למתח ההזנה Uˉ1\bar{U}_1, שנבחר כפאזור ייחוס: Uˉ1=230∠0∘ V\bar{U}_1=230\angle0^\circ\,\text{V}. הזרם זורם לפי החצים באיור (משמאל לימין), והמתחים נמדדים מהקו העליון לתחתון.

1. הזרמים הנקובים ויחס ההשנאה:

I1n=SnU1n=6000230=26.09 AI_{1n}=\frac{S_n}{U_{1n}}=\frac{6000}{230}=26.09\,\text{A}, I2n=SnU2n=6000115=52.17 AI_{2n}=\frac{S_n}{U_{2n}}=\frac{6000}{115}=52.17\,\text{A}

k=U1nU2n=230115=2k=\frac{U_{1n}}{U_{2n}}=\frac{230}{115}=2, I2′=I2nk=52.172=26.09 AI_2'=\frac{I_{2n}}{k}=\frac{52.17}{2}=26.09\,\text{A}

2. העכבה הטורית השקולה:

Z=(r1+r2′)+j(x1+x2′)=(0.3+0.2)+j(1.7+1.2)=0.5+j2.9=2.943∠80.22∘ ΩZ=(r_1+r_2')+j(x_1+x_2')=(0.3+0.2)+j(1.7+1.2)=0.5+j2.9=2.943\angle80.22^\circ\,\Omega

3. חוק המתחים של קירכהוף בלולאה: Uˉ2′=Uˉ1−Iˉ2′⋅Z\bar{U}_2'=\bar{U}_1-\bar{I}_2'\cdot Z

גורם הספק 0.850.85 מפגר: φ=cos⁡−10.85=31.79∘\varphi=\cos^{-1}0.85=31.79^\circ, ולכן Iˉ2′=26.09∠−31.79∘ A\bar{I}_2'=26.09\angle-31.79^\circ\,\text{A}.

4. מפל המתח:

Iˉ2′Z=26.09∠−31.79∘⋅2.943∠80.22∘=76.77∠48.43∘=50.94+j57.43 V\bar{I}_2'Z=26.09\angle-31.79^\circ\cdot2.943\angle80.22^\circ=76.77\angle48.43^\circ=50.94+j57.43\,\text{V}

5. Uˉ2′=230−(50.94+j57.43)=179.06−j57.43 V\bar{U}_2'=230-(50.94+j57.43)=179.06-j57.43\,\text{V},  ∣Uˉ2′∣=179.062+57.432=188.0 V\ |\bar{U}_2'|=\sqrt{179.06^2+57.43^2}=188.0\,\text{V}

6. U2=U2′k=188.02=94.0 VU_2=\frac{U_2'}{k}=\frac{188.0}{2}=94.0\,\text{V}

גורם הספק 11: Iˉ2′=26.09∠0∘ A\bar{I}_2'=26.09\angle0^\circ\,\text{A}.

7. מפל המתח: Iˉ2′Z=26.09⋅(0.5+j2.9)=13.04+j75.65 V\bar{I}_2'Z=26.09\cdot(0.5+j2.9)=13.04+j75.65\,\text{V}

8. Uˉ2′=230−(13.04+j75.65)=216.96−j75.65 V\bar{U}_2'=230-(13.04+j75.65)=216.96-j75.65\,\text{V},  ∣Uˉ2′∣=216.962+75.652=229.77 V\ |\bar{U}_2'|=\sqrt{216.96^2+75.65^2}=229.77\,\text{V}

9. U2=229.772=114.9 VU_2=\frac{229.77}{2}=114.9\,\text{V}

הערה: עכבת הקצר של השנאי הנתון גדולה מאוד (כ-33%33\% ממתח הנקוב), ולכן התוצאה רגישה לבחירת הייחוס. אם מודדים את זווית הזרם ביחס למתח העומס Uˉ2′\bar{U}_2' (ופותרים ∣Uˉ2′+Iˉ2′Z∣=230|\bar{U}_2'+\bar{I}_2'Z|=230), מתקבל U2≈85.9 VU_2\approx85.9\,\text{V} עבור 0.850.85 ו-U2≈102.1 VU_2\approx102.1\,\text{V} עבור 11.

תשובה: cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85: U2≈94 VU_2\approx94\,\text{V}; cos⁡φ=1\cos\varphi=1: U2≈114.9 VU_2\approx114.9\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85: beta≈93.3%\\beta\approx93.3\%; cos⁡φ=1\cos\varphi=1: beta≈94.3%\\beta\approx94.3\%

רעיון: ענף המגנוט מוזנח, ולכן אין הפסדי ברזל וההפסד היחיד הוא הפסד הנחושת בעכבה הטורית. ההספק בכניסה הוא P1=U1I1cos⁡φP_1=U_1I_1\cos\varphi (הזרם הנקוב I1=I2′=26.09 AI_1=I_2'=26.09\,\text{A} והמתח הנקוב), ולפי ההנחה בשאלה אותו cos⁡φ\cos\varphi חל גם בכניסה. ההספק במוצא הוא P2=P1−PcuP_2=P_1-P_{cu}.

1. הפסדי הנחושת (זהים בשני המצבים, כי הזרם זהה):

Pcu=I12⋅(r1+r2′)=26.092⋅0.5=340.3 WP_{cu}=I_1^2\cdot(r_1+r_2')=26.09^2\cdot0.5=340.3\,\text{W}

גורם הספק 0.850.85:

2. P1=Sn⋅cos⁡φ=6000⋅0.85=5100 WP_1=S_n\cdot\cos\varphi=6000\cdot0.85=5100\,\text{W}

3. P2=P1−Pcu=5100−340.3=4759.7 WP_2=P_1-P_{cu}=5100-340.3=4759.7\,\text{W}

4. beta=P2P1=4759.75100=0.933=93.3%\\beta=\frac{P_2}{P_1}=\frac{4759.7}{5100}=0.933=93.3\%

גורם הספק 11:

5. P1=6000⋅1=6000 WP_1=6000\cdot1=6000\,\text{W}

6. P2=6000−340.3=5659.7 WP_2=6000-340.3=5659.7\,\text{W}

7. beta=5659.76000=0.943=94.3%\\beta=\frac{5659.7}{6000}=0.943=94.3\%

כצפוי, בגורם הספק 11 הנצילות גבוהה יותר: אותם הפסדים, אבל הספק פעיל גדול יותר.

תשובה: cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85: beta≈93.3%\\beta\approx93.3\%; cos⁡φ=1\cos\varphi=1: beta≈94.3%\\beta\approx94.3\%

סעיף ג

תשובה:

Yd5: כוכב המתחים הראשוני (A1,B1,C1A_1,B_1,C_1) ומשולש המשני, כשמתח המשני מפגר ב-150∘150^\circ אחרי המתח הראשוני המתאים (מחוג השעון על 5).

קבוצת החיבורים Yd5: הראשוני (מתח גבוה) מחובר בכוכב, המשני (מתח נמוך) מחובר במשולש, והספרה 5 אומרת שמתח המשני מפגר אחרי המתח המקביל בראשוני ב-5⋅30∘=150∘5\cdot30^\circ=150^\circ.

1. מציירים את כוכב המתחים הפאזיים של הראשוני: A1A_1 כלפי מעלה (מחוג "12" בשעון), B1B_1 ו-C1C_1 מוסטים ב-120∘120^\circ זה מזה, כולם יוצאים מנקודת האפס NN.

2. כל סליל משני נמצא על אותה רגל של הליבה כמו הסליל הראשוני המקביל, ולכן מתחו מקביל (או מנוגד, לפי סימון הקצוות) למתח הראשוני של אותה רגל. כדי לקבל 5, מחברים את הקצוות כך שהסליל aa יפנה הפוך ל-A1A_1 ונחבר: a2a_2 עם b1b_1, b2b_2 עם c1c_1, c2c_2 עם a1a_1 (צמתי המשולש c2a1c_2a_1, a2b1a_2b_1, b2c1b_2c_1).

3. משולש המתחים המשני מצויר כך שכל צלע מקבילה (בכיוון הפוך) לפאזור הראשוני של אותה רגל. מרכז הכובד של המשולש מחובר בקווים מקווקווים לקודקודיו - אלה המתחים "הפאזיים המדומים" של המשני.

4. בודקים את המספר: הקו המקווקו מהמרכז אל הקודקוד a2b1a_2b_1 (הדק הקו aa של המשני) מצביע לכיוון השעה 5 (מטה-ימינה), כלומר מוסט ב-150∘150^\circ בכיוון השעון (מפגר) ביחס ל-A1A_1 שמצביע לשעה 12.

תשובה: ראו את הדיאגרמה: כוכב A1B1C1A_1B_1C_1 ומשולש משני שהקודקוד aa שלו מפגר ב-150∘150^\circ (שעה 5) אחרי A1A_1.

שאלה 4 · מנוע השראה עם וסת מתח/תדר קבוע

מנוע השראה תלת פאזי בעל 4 זוגות קטבים מוזן מווסת מהירות. הווסת שומר על יחס מתח/תדר קבוע. סטטור המנוע מחובר במשולש.

להלן הנתונים נקובים של המנוע:

Pn=15 kW, Un=400 V, fn=50 Hz, n=1445 rpm, R1=0.5 Ω, R2′=0.4 Ω, Xeq=X1+X2′=2.2 ΩP_n=15\,\text{kW},\ U_n=400\,\text{V},\ f_n=50\,\text{Hz},\ n=1445\,\text{rpm},\ R_1=0.5\,\Omega,\ R_2'=0.4\,\Omega,\ X_{eq}=X_1+X_2'=2.2\,\Omega

א.

חשבו את גורם החליקה במצב עבודה נקוב.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את מתח הכניסה של המנוע כאשר הממיר מזין את המנוע בתדר של 25 Hz25\,\text{Hz}.

(5 נקודות)
ג.

בתדר של 25 Hz25\,\text{Hz} המנוע מסתובב במהירות 700 סל"ד. חשבו את גורם החליקה ואת המומנט של המנוע במצב זה.

(5 נקודות)
ד.

הממיר מזין מנוע בתדר מאוד נמוך (לדוגמא 5 Hz5\,\text{Hz}) עם יחס מתח/תדר קבוע. הסבירו איך זה משפיע על המומנט של המנוע.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

sn≈0.0367s_n\approx0.0367

נתון: f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, n=1445 rpmn=1445\,\text{rpm}. מבוקש: החליקה s=ns−nnss=\frac{n_s-n}{n_s}.

הערה על הנתונים: המהירות הנקובה 1445 rpm1445\,\text{rpm} מתאימה למנוע בעל 4 קטבים (2 זוגות), שמהירותו הסינכרונית 1500 rpm1500\,\text{rpm}. במנוע בעל 4 זוגות קטבים (8 קטבים) המהירות הסינכרונית היא 750 rpm750\,\text{rpm}, והמנוע לא יכול להסתובב ב-1445 rpm1445\,\text{rpm}. לכן נפתור עם 4 קטבים (p=4p=4 במונה של הנוסחה).

1. המהירות הסינכרונית:

ns=120⋅fp=120⋅504=1500 rpmn_s=\frac{120\cdot f}{p}=\frac{120\cdot50}{4}=1500\,\text{rpm}

2. החליקה:

sn=ns−nns=1500−14451500=0.0367s_n=\frac{n_s-n}{n_s}=\frac{1500-1445}{1500}=0.0367

תשובה: sn≈0.0367s_n\approx0.0367 (כ-3.7%3.7\%)

סעיף ב

תשובה:

U25=200 VU_{25}=200\,\text{V}

הווסת שומר על יחס מתח/תדר קבוע, ולכן היחס בתדר החדש שווה ליחס הנקוב.

1. היחס הנקוב:

Unfn=40050=8 VHz\frac{U_n}{f_n}=\frac{400}{50}=8\,\frac{\text{V}}{\text{Hz}}

2. המתח בתדר 25 Hz25\,\text{Hz}:

U25=8⋅25=200 VU_{25}=8\cdot25=200\,\text{V}

תשובה: U25=200 VU_{25}=200\,\text{V} (מתח שלוב)

סעיף ג

תשובה:

s≈0.0667s\approx0.0667, T≈211 N⋅mT\approx211\,\text{N}\cdot\text{m}

נתון: f=25 Hzf=25\,\text{Hz}, U=200 VU=200\,\text{V} (מסעיף ב), n=700 rpmn=700\,\text{rpm}, R1=0.5 ΩR_1=0.5\,\Omega, R2′=0.4 ΩR_2'=0.4\,\Omega, Xeq=2.2 ΩX_{eq}=2.2\,\Omega (בתדר 50 Hz50\,\text{Hz}).

מבוקש: החליקה והמומנט.

רעיון: נמצא את המהירות הסינכרונית בתדר החדש ומכאן את החליקה. את המומנט נחשב ממעגל התמורה: זרם הרוטור המועבר נותן את הספק המרווח Pag=3I2′2R2′sP_{ag}=3I_2'^2\frac{R_2'}{s}, ו-T=PagωsT=\frac{P_{ag}}{\omega_s}. ענף המגנוט מוזנח (ערכיו לא נתונים), וההיגבים יחסיים לתדר.

1. המהירות הסינכרונית:

ns=120⋅254=750 rpmn_s=\frac{120\cdot25}{4}=750\,\text{rpm}

2. החליקה:

s=ns−nns=750−700750=0.0667s=\frac{n_s-n}{n_s}=\frac{750-700}{750}=0.0667

3. ההיגב השקול בתדר 25 Hz25\,\text{Hz}:

Xeq,25=Xeq⋅2550=2.2⋅0.5=1.1 ΩX_{eq,25}=X_{eq}\cdot\frac{25}{50}=2.2\cdot0.5=1.1\,\Omega

4. המתח הפאזי: הסטטור מחובר במשולש, ולכן מתח הפאזה שווה למתח השלוב, Uϕ=200 VU_\phi=200\,\text{V}.

5. עכבת הפאזה:

R1+R2′s=0.5+0.40.0667=0.5+6=6.5 ΩR_1+\frac{R_2'}{s}=0.5+\frac{0.4}{0.0667}=0.5+6=6.5\,\Omega

∣Z∣=6.52+1.12=6.592 Ω|Z|=\sqrt{6.5^2+1.1^2}=6.592\,\Omega

6. זרם הרוטור המועבר (בכל פאזה):

I2′=Uϕ∣Z∣=2006.592=30.34 AI_2'=\frac{U_\phi}{|Z|}=\frac{200}{6.592}=30.34\,\text{A}

7. הספק המרווח (שלוש פאזות):

Pag=3⋅I2′2⋅R2′s=3⋅30.342⋅6=16567 WP_{ag}=3\cdot I_2'^2\cdot\frac{R_2'}{s}=3\cdot30.34^2\cdot6=16567\,\text{W}

8. המהירות הזוויתית הסינכרונית והמומנט:

ωs=2π⋅75060=78.54 rads\omega_s=\frac{2\pi\cdot750}{60}=78.54\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

T=Pagωs=1656778.54=210.9 N⋅mT=\frac{P_{ag}}{\omega_s}=\frac{16567}{78.54}=210.9\,\text{N}\cdot\text{m}

תשובה: s≈0.0667s\approx0.0667, T≈211 N⋅mT\approx211\,\text{N}\cdot\text{m}

סעיף ד

תשובה:

בתדר נמוך המתח קטן מאוד, ומפל המתח על R1R_1 (שאינו תלוי בתדר) הופך משמעותי; השטף המגנטי קטן ולכן המומנט (והמומנט המרבי) יורד. מתקנים בהגברת מתח בתדרים נמוכים.

1. השטף במרווח יחסי ליחס בין הכא"מ הפנימי לתדר: Φ∝E1f\Phi\propto\frac{E_1}{f}. כל עוד מפל המתח על הסטטור קטן, E1≈UE_1\approx U, ושמירת Uf\frac{U}{f} קבוע שומרת על שטף קבוע ועל מומנט מרבי כמעט קבוע.

2. בתדר 5 Hz5\,\text{Hz} המתח הוא רק U=8⋅5=40 VU=8\cdot5=40\,\text{V}, וההיגבים קטנים פי 10 (Xeq=0.22 ΩX_{eq}=0.22\,\Omega). אבל ההתנגדות R1=0.5 ΩR_1=0.5\,\Omega אינה תלויה בתדר, ולכן מפל המתח I1R1I_1R_1 הוא עכשיו חלק גדול מהמתח המוזן.

3. כתוצאה, E1=U−I1(R1+jX1)E_1=U-I_1(R_1+jX_1) קטן במידה ניכרת מ-UU, היחס E1f\frac{E_1}{f} יורד, השטף המגנטי קטן, והמנוע מפתח מומנט קטן יותר בזרם נתון; המומנט המרבי (מומנט הפריצה) יורד משמעותית.

4. בפועל מתקנים זאת ב"הגברת מתח" (Voltage boost / פיצוי IRIR): בתדרים נמוכים הממיר מספק מתח מעט גבוה מהיחס הקבוע, כדי לפצות על המפל על R1R_1 ולשמור על השטף.

תשובה: בתדר נמוך מאוד מפל המתח על התנגדות הסטטור נעשה משמעותי, השטף קטן ולכן המומנט (והמומנט המרבי) יורד; מפצים בהגברת מתח בתדרים נמוכים.

שאלה 5 · מנוע DC בעירור זר: כא"מ, מומנט ומהירות

נתון מנוע DC בעל עירור זר. זרם העירור נשאר קבוע בכל מצבי הפעולה של המנוע.

הנתונים הנקובים של המנוע:

מתח ההזנה של המנוע 240 V240\,\text{V}, המהירות היא 1800 סל"ד, זרם 60 A60\,\text{A}, והספק 12 kW12\,\text{kW}. כמו כן נתון Ra=0.2 ΩR_a=0.2\,\Omega.

א.

חשבו את הכא"מ במצב עבודה נקוב.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את המומנט במצב עבודה נקוב.

(4 נקודות)
ג.

מתח הזנה של המנוע ירד ל-180 V180\,\text{V} וזרם המנוע נשאר זרם נקוב. חשבו את מהירות המנוע במצב זה?

(6 נקודות)
ד.

תארו באיזה שיטות ניתן לווסת מהירות של מנוע DC.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Ea=228 VE_a=228\,\text{V}

במנוע, הזרם נכנס לעוגן מההדק החיובי של ההזנה, והכא"מ הנגדי קטן מהמתח במפל המתח על RaR_a. לפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאת העוגן:

Ea=V−Ia⋅Ra=240−60⋅0.2=228 VE_a=V-I_a\cdot R_a=240-60\cdot0.2=228\,\text{V}

תשובה: Ea=228 VE_a=228\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Tn≈63.7 N⋅mT_n\approx63.7\,\text{N}\cdot\text{m}

ההספק הנקוב 12 kW12\,\text{kW} הוא ההספק המכני בציר, ולכן המומנט הנקוב הוא ההספק חלקי המהירות הזוויתית.

1. המהירות הזוויתית:

ω=2πn60=2π⋅180060=188.5 rads\omega=\frac{2\pi n}{60}=\frac{2\pi\cdot1800}{60}=188.5\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

2. המומנט:

Tn=Pω=12000188.5=63.7 N⋅mT_n=\frac{P}{\omega}=\frac{12000}{188.5}=63.7\,\text{N}\cdot\text{m}

(המומנט האלקטרומגנטי EaIaω=228⋅60188.5=72.6 N⋅m\frac{E_aI_a}{\omega}=\frac{228\cdot60}{188.5}=72.6\,\text{N}\cdot\text{m} גדול יותר; ההפרש מכסה את ההפסדים המכניים וההפסדים בברזל.)

תשובה: Tn≈63.7 N⋅mT_n\approx63.7\,\text{N}\cdot\text{m}

סעיף ג

תשובה:

n≈1326 rpmn\approx1326\,\text{rpm}

נתון: V=180 VV=180\,\text{V}, Ia=60 AI_a=60\,\text{A}, זרם העירור (והשטף) קבוע. מבוקש: המהירות.

רעיון: בשטף קבוע הכא"מ יחסי למהירות, Ea=kΦnE_a=k\Phi n, ולכן nnn=EaEa,n\frac{n}{n_n}=\frac{E_a}{E_{a,n}}.

1. הכא"מ החדש:

Ea=V−IaRa=180−60⋅0.2=168 VE_a=V-I_aR_a=180-60\cdot0.2=168\,\text{V}

2. יחס המהירויות:

nnn=EaEa,n=168228=0.7368\frac{n}{n_n}=\frac{E_a}{E_{a,n}}=\frac{168}{228}=0.7368

3. המהירות:

n=0.7368⋅1800=1326 rpmn=0.7368\cdot1800=1326\,\text{rpm}

תשובה: n≈1326 rpmn\approx1326\,\text{rpm}

סעיף ד

תשובה:

שינוי מתח העוגן, שינוי זרם העירור (החלשת שדה), הוספת נגד טורי במעגל העוגן.

נקודת המוצא היא משוואת המהירות: n=V−IaRakΦn=\frac{V-I_aR_a}{k\Phi}. כל שיטה משנה אחד הגורמים:

1. שינוי מתח העוגן VV (בשטף קבוע): המהירות משתנה כמעט ביחס ישר למתח. מאפשרת ויסות מתחת למהירות הנקובה, במומנט קבוע, ביעילות גבוהה. כיום מבוצעת בממירים (מיישר מבוקר או ממיר DC/DC ב-PWM).

2. שינוי זרם העירור IfI_f (החלשת שדה): הקטנת IfI_f מקטינה את Φ\Phi ומגדילה את המהירות. משמשת להגעה למהירות מעל הנקובה, בהספק קבוע (המומנט הזמין קטן). פשוטה וזולה, כי זרם העירור קטן.

3. הוספת נגד טורי במעגל העוגן: מגדילה את מפל המתח Ia(Ra+R)I_a(R_a+R) ולכן מקטינה את המהירות. ככל שההתנגדות גבוהה יותר, נפילת המתח גבוהה יותר והמהירות יורדת. השיטה לא יעילה: הספק רב מתבזבז כחום בנגד, והמהירות תלויה מאוד בעומס.

תשובה: שינוי מתח העוגן (מתחת למהירות הנקובה), החלשת שדה בשינוי זרם העירור (מעל הנקובה), והוספת התנגדות טורית לעוגן (שיטה לא יעילה).

שאלה 6 · מווסת מתח AC (מתנע רך) למנוע השראה

נתון המעגל הבא שמזין מנוע השראה (סטטור מחובר במשולש).

נתונים נקובים של המנוע:

הספק 15 kW15\,\text{kW}, מתח הזנה 400 V400\,\text{V}, תדר 50 Hz50\,\text{Hz}, 4 קטבים, מקדם הספק 0.860.86 מפגר, נצילות 91%91\%.

א.

הסבירו את עיקרון פעולה של המעגל הזה.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את המומנט הנקוב של המנוע.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את זרם הסטטור הנקוב.

(4 נקודות)
ד.

מהירות המנוע אחרי התנעה מלאה 1460 סל"ד.

חשבו את גורם החליקה בעומס הנתון.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

מווסת מתח חילופין (מתנע רך): בכל פאזה זוג תיריסטורים במקביל הפוך; שינוי זווית ההצתה משנה את המתח האפקטיבי על המנוע, וכך מתניעים בהדרגה עם זרם התנעה מוגבל.

1. המבנה: בכל אחת משלוש הפאזות, בין הרשת למנוע, מחוברים שני תיריסטורים (SCR) במקביל הפוך (גב אל גב). תיריסטור אחד מוליך בחצי המחזור החיובי והשני בחצי השלילי.

2. הבקרה: מעגל הבקרה מצית כל תיריסטור בזווית השהיה α\alpha מתחילת חצי המחזור. עד ההצתה התיריסטור חסום ומתח המנוע בפאזה זו אפס; מההצתה ועד מעבר הזרם באפס הוא מוליך ומעביר את מתח הרשת. ככל ש-α\alpha גדולה יותר, חלק קטן יותר מכל חצי מחזור מגיע למנוע, והמתח האפקטיבי (RMS) קטן יותר. התדר נשאר תדר הרשת.

3. התנעה רכה: בתחילת ההתנעה α\alpha גדולה, והמנוע מקבל מתח נמוך. המומנט פרופורציוני בקירוב לריבוע המתח, והזרם יחסי למתח, ולכן זרם ההתנעה והמכה המכנית קטנים. לאחר מכן מקטינים את α\alpha בהדרגה, המתח עולה עד המתח הנומינלי, ובמקביל עולים הזרם והמהירות בצורה רציפה ומבוקרת.

4. בסוף ההתנעה α≈0\alpha\approx0 והמנוע מקבל מתח מלא (לעתים מגשרים את התיריסטורים במגען עוקף כדי לחסוך הפסדים). אותו מעגל משמש גם לעצירה רכה (הורדת מתח הדרגתית).

תשובה: זהו מווסת מתח AC (מתנע רך) המבוסס על זוגות SCR במקביל הפוך בכל פאזה; שינוי זווית ההצתה משנה את המתח האפקטיבי על המנוע מערך נמוך ועד המתח הנקוב, כך שההתנעה הדרגתית וזרם ההתנעה מוגבל.

סעיף ב

תשובה:

Tn≈98.1 N⋅mT_n\approx98.1\,\text{N}\cdot\text{m}

המומנט הנקוב הוא ההספק הנקוב בציר חלקי המהירות הזוויתית הנקובה. המהירות הנקובה (אחרי התנעה מלאה) היא 14601460 סל"ד, כנתון בסעיף ד.

1. המהירות הזוויתית:

ωr=2π⋅146060=152.9 rads\omega_r=\frac{2\pi\cdot1460}{60}=152.9\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

2. המומנט:

Tn=Poutωr=15000152.9=98.1 N⋅mT_n=\frac{P_{out}}{\omega_r}=\frac{15000}{152.9}=98.1\,\text{N}\cdot\text{m}

תשובה: Tn≈98.1 N⋅mT_n\approx98.1\,\text{N}\cdot\text{m}

סעיף ג

תשובה:

IL≈27.7 AI_L\approx27.7\,\text{A} (זרם קו); זרם בסליל הסטטור ≈16.0 A\approx16.0\,\text{A}

נתון: Pout=15 kWP_{out}=15\,\text{kW}, beta=0.91\\beta=0.91, U=400 VU=400\,\text{V}, cos⁡φ=0.86\cos\varphi=0.86.

1. ההספק החשמלי בכניסה:

Pin=Poutbeta=150000.91=16484 WP_{in}=\frac{P_{out}}{\\beta}=\frac{15000}{0.91}=16484\,\text{W}

2. זרם הקו מנוסחת ההספק התלת-פאזי:

IL=Pin3⋅U⋅cos⁡φ=164843⋅400⋅0.86=27.7 AI_L=\frac{P_{in}}{\sqrt{3}\cdot U\cdot\cos\varphi}=\frac{16484}{\sqrt{3}\cdot400\cdot0.86}=27.7\,\text{A}

3. הסטטור מחובר במשולש, ולכן הזרם בכל סליל קטן פי 3\sqrt{3}:

Iϕ=IL3=27.73=16.0 AI_\phi=\frac{I_L}{\sqrt{3}}=\frac{27.7}{\sqrt{3}}=16.0\,\text{A}

תשובה: זרם הקו הנקוב IL≈27.7 AI_L\approx27.7\,\text{A} (הזרם בכל סליל של הסטטור ≈16.0 A\approx16.0\,\text{A}).

סעיף ד

תשובה:

s≈0.0267s\approx0.0267

1. המהירות הסינכרונית (4 קטבים, 50 Hz50\,\text{Hz}):

ns=120⋅fp=120⋅504=1500 rpmn_s=\frac{120\cdot f}{p}=\frac{120\cdot50}{4}=1500\,\text{rpm}

2. החליקה:

s=ns−nns=1500−14601500=0.0267s=\frac{n_s-n}{n_s}=\frac{1500-1460}{1500}=0.0267

תשובה: s≈0.0267s\approx0.0267 (כ-2.7%2.7\%)

שאלה 7 · מערכת הנעה עם תמסורת וגליל הרמה

האיור מתאר מערכת הנעה חשמלית הכוללת מנוע השראה תלת-פאזי עם 8 קטבים המחובר לרשת תלת-פאזית של 400 V400\,\text{V}, תדר 50 Hz50\,\text{Hz}. סלילי הסטטור של המנוע מחוברים במשולש. המערכת כוללת גם תמסורת, גליל, ועומס המחובר לגליל.

בהנחה שההפסדים המכניים במנוע זניחים:

א.

חשבו את מהירות סיבוב המנוע ואת המומנט המתפתח על צירו.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את הפסדי הנחושת ברוטור.

(8 נקודות)
ג.

במצב העבודה המתואר המנוע צורך זרם של 5.9 A5.9\,\text{A} מהרשת ובגורם הספק 0.820.82 מפגר.

חשבו את נצילותו של המנוע במצב זה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

nM≈682.1 rpmn_M\approx682.1\,\text{rpm}, TM≈37.08 N⋅mT_M\approx37.08\,\text{N}\cdot\text{m}

נתון (מהאיור): מסה G=180 kgG=180\,\text{kg}, מהירות הרמה v=1.5 msv=1.5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, קוטר הגליל D=0.6 mD=0.6\,\text{m} (רדיוס R=0.3 mR=0.3\,\text{m}), יחס התמסורת TR=0.07TR=0.07 (מהירות הגליל היא 0.070.07 ממהירות המנוע).

מבוקש: מהירות המנוע והמומנט על צירו.

רעיון: נחשב את המומנט והמהירות בציר הגליל מתוך העומס, ונעביר אותם דרך התמסורת לציר המנוע (בהנחת תמסורת ללא הפסדים).

1. המומנט על ציר הגליל: הכוח בכבל הוא משקל העומס, F=G⋅gF=G\cdot g, והוא פועל ברדיוס הגליל:

TLD=G⋅g⋅R=180⋅9.81⋅0.3=529.74 N⋅mT_{LD}=G\cdot g\cdot R=180\cdot9.81\cdot0.3=529.74\,\text{N}\cdot\text{m}

2. מהירות הגליל: המהירות ההיקפית שווה למהירות הכבל, v=πDn60v=\pi D\frac{n}{60}:

nLD=60⋅vπ⋅D=60⋅1.5π⋅0.6=47.75 rpmn_{LD}=\frac{60\cdot v}{\pi\cdot D}=\frac{60\cdot1.5}{\pi\cdot0.6}=47.75\,\text{rpm}

3. מהירות המנוע (התמסורת מאטה את המהירות):

nM=nLDTR=47.750.07=682.1 rpmn_M=\frac{n_{LD}}{TR}=\frac{47.75}{0.07}=682.1\,\text{rpm}

4. מומנט המנוע (ההספק נשמר בתמסורת, לכן המומנט קטן באותו יחס שבו המהירות גדלה):

TM=TLD⋅TR=529.74⋅0.07=37.08 N⋅mT_M=T_{LD}\cdot TR=529.74\cdot0.07=37.08\,\text{N}\cdot\text{m}

תשובה: nM≈682.1 rpmn_M\approx682.1\,\text{rpm}, TM≈37.08 N⋅mT_M\approx37.08\,\text{N}\cdot\text{m}

סעיף ב

תשובה:

Pcu2≈263.7 WP_{cu2}\approx263.7\,\text{W}

רעיון: הפסדי הנחושת ברוטור קשורים להספק המכני דרך החליקה: Pcu2=s⋅PagP_{cu2}=s\cdot P_{ag} ו-Pmech=(1−s)PagP_{mech}=(1-s)P_{ag}, ולכן Pcu2=Pmech⋅s1−sP_{cu2}=P_{mech}\cdot\frac{s}{1-s}. ההפסדים המכניים זניחים, ולכן ההספק המכני המפותח שווה להספק בציר.

1. ההספק המכני בציר המנוע:

ωM=2π⋅682.160=71.43 rads\omega_M=\frac{2\pi\cdot682.1}{60}=71.43\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

Pmech=TM⋅ωM=37.08⋅71.43=2648.7 WP_{mech}=T_M\cdot\omega_M=37.08\cdot71.43=2648.7\,\text{W}

(בדיקה: זה בדיוק ההספק להרמת העומס, G⋅g⋅v=180⋅9.81⋅1.5=2648.7 WG\cdot g\cdot v=180\cdot9.81\cdot1.5=2648.7\,\text{W}.)

2. המהירות הסינכרונית (8 קטבים):

ns=120⋅508=750 rpmn_s=\frac{120\cdot50}{8}=750\,\text{rpm}

3. החליקה:

s=ns−nMns=750−682.1750=0.0905s=\frac{n_s-n_M}{n_s}=\frac{750-682.1}{750}=0.0905

4. הפסדי הנחושת ברוטור:

Pcu2=Pmech⋅s1−s=2648.7⋅0.09051−0.0905=263.7 WP_{cu2}=P_{mech}\cdot\frac{s}{1-s}=2648.7\cdot\frac{0.0905}{1-0.0905}=263.7\,\text{W}

תשובה: Pcu2≈263.7 WP_{cu2}\approx263.7\,\text{W}

סעיף ג

תשובה:

beta≈79.0%\\beta\approx79.0\%

1. ההספק החשמלי הנצרך מהרשת (מתח שלוב וזרם קו):

Pin=3⋅U⋅I⋅cos⁡φ=3⋅400⋅5.9⋅0.82=3351.9 WP_{in}=\sqrt{3}\cdot U\cdot I\cdot\cos\varphi=\sqrt{3}\cdot400\cdot5.9\cdot0.82=3351.9\,\text{W}

2. הנצילות (הספק המוצא מסעיף ב):

beta=PoutPin=2648.73351.9=0.790=79.0%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{2648.7}{3351.9}=0.790=79.0\%

תשובה: beta≈79.0%\\beta\approx79.0\%

שאלה 8 · ממיר DC/DC ב-PWM המזין מנוע DC

באיור מתואר מעגל PWM השולט על ממיר DC/DC המזין מנוע לזרם ישר עם עירור זר.

נתוני המנוע הנקובים הם: נצילות 80%80\%, הספק 1000 W1000\,\text{W}, מהירות 400 rpm400\,\text{rpm}, Ra=0.2 ΩR_a=0.2\,\Omega. כמו כן נתון Vs=250 VV_s=250\,\text{V}.

הממיר מייצר פולסים לפי: ton=0.8 sec, toff=0.2 sect_{on}=0.8\,\text{sec},\ t_{off}=0.2\,\text{sec} והמנוע עובד במצב עבודה נקוב.

א.

חשבו את זרם העוגן.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את הכא"מ של מנוע ואת המומנט.

(7 נקודות)
ג.

המנוע מוזן ממעגל זה מסתובב במהירות קבועה ומפתח מומנט קבוע. ברגע מסוים, כתוצאה מתקלה, הטרנזיסטור T נפתח (במצב off) ונשאר פתוח באופן קבוע. הסבירו מה יקרה למהירות המנוע אחרי התרחשות התקלה וציירו את המהירות כתלות בזמן.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Ia=6.25 AI_a=6.25\,\text{A}

נתון: Vs=250 VV_s=250\,\text{V}, ton=0.8 st_{on}=0.8\,\text{s}, toff=0.2 st_{off}=0.2\,\text{s}, Pout=1000 WP_{out}=1000\,\text{W}, beta=0.8\\beta=0.8.

מבוקש: זרם העוגן.

רעיון: הממיר הוא ממיר מוריד (Buck): הטרנזיסטור מחבר את המנוע למקור בזמן tont_{on}, ובזמן tofft_{off} הזרם ממשיך דרך דיודת הגלגול D1D_1. המתח הממוצע על המנוע הוא D⋅VsD\cdot V_s. מההספק החשמלי שהמנוע צורך ומהמתח הממוצע נקבל את הזרם.

1. מחזור העבודה:

D=tonton+toff=0.80.8+0.2=0.8D=\frac{t_{on}}{t_{on}+t_{off}}=\frac{0.8}{0.8+0.2}=0.8

2. המתח הממוצע על המנוע:

Vav=D⋅Vs=0.8⋅250=200 VV_{av}=D\cdot V_s=0.8\cdot250=200\,\text{V}

3. ההספק החשמלי הנצרך במצב נקוב:

Pin=Poutbeta=10000.8=1250 WP_{in}=\frac{P_{out}}{\\beta}=\frac{1000}{0.8}=1250\,\text{W}

4. זרם העוגן:

Ia=PinVav=1250200=6.25 AI_a=\frac{P_{in}}{V_{av}}=\frac{1250}{200}=6.25\,\text{A}

תשובה: Ia=6.25 AI_a=6.25\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

E=198.75 VE=198.75\,\text{V}, T≈23.9 N⋅mT\approx23.9\,\text{N}\cdot\text{m}

1. הכא"מ: הזרם נכנס לעוגן מההדק החיובי, ולפי חוק המתחים בלולאת העוגן (עם המתח הממוצע):

E=Vav−Ia⋅Ra=200−6.25⋅0.2=198.75 VE=V_{av}-I_a\cdot R_a=200-6.25\cdot0.2=198.75\,\text{V}

2. המהירות הזוויתית הנקובה:

ω=2π⋅40060=41.89 rads\omega=\frac{2\pi\cdot400}{60}=41.89\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

3. המומנט הנקוב בציר:

T=Poutω=100041.89=23.9 N⋅mT=\frac{P_{out}}{\omega}=\frac{1000}{41.89}=23.9\,\text{N}\cdot\text{m}

(המומנט האלקטרומגנטי המפותח הוא E⋅Iaω=198.75⋅6.2541.89=29.7 N⋅m\frac{E\cdot I_a}{\omega}=\frac{198.75\cdot6.25}{41.89}=29.7\,\text{N}\cdot\text{m}; ההפרש מכסה את ההפסדים המכניים וההפסדים בברזל.)

תשובה: E=198.75 VE=198.75\,\text{V}, T≈23.9 N⋅mT\approx23.9\,\text{N}\cdot\text{m}

סעיף ג

תשובה:

המנוע מנותק מהמקור, זרם העוגן דועך דרך D1D_1 והמומנט המניע נעלם; העומס והחיכוך מאטים את המנוע עד לעצירה מלאה, בקצב שתלוי במומנט האינרציה.

1. כשהטרנזיסטור TT פתוח באופן קבוע, המנוע מנותק ממקור VsV_s. זרם העוגן, שזרם דרך ההשראות של העוגן, ממשיך לזמן קצר דרך דיודת הגלגול D1D_1 ודועך במהירות לאפס (הכא"מ של המנוע מתנגד לו). לכן המומנט האלקטרומגנטי של המנוע יורד לאפס.

2. על הציר נשאר רק מומנט העומס (ומומנט החיכוך), שפועל נגד הסיבוב. לפי משוואת התנועה Jdωdt=TM−TLJ\frac{d\omega}{dt}=T_M-T_L, ועם TM=0T_M=0: dωdt=−TLJ<0\frac{d\omega}{dt}=-\frac{T_L}{J}<0, כלומר המנוע מאט.

3. המהירות יורדת מהערך הקבוע ωn\omega_n שלפני התקלה ועד לעצירה מלאה. קצב העצירה תלוי במומנט האינרציה JJ של הרוטור והעומס: אינרציה גדולה - עצירה איטית. אם מומנט העומס קבוע, הירידה כמעט ליניארית; אם הוא קטן עם המהירות (חיכוך צמיגי, מאוורר), הירידה מתמתנת בהדרגה ככל שהמהירות קטנה, כמו בסרטוט.

4. הגרף: עד רגע התקלה המהירות קבועה ωn\omega_n; מרגע התקלה היא יורדת בהדרגה עד אפס, ונשארת אפס.

תשובה: אחרי התקלה המנוע מאבד את מתח ההזנה, המומנט המניע נעלם והמנוע מאט עד לעצירה מלאה; קצב העצירה תלוי במומנט האינרציה ובאופי העומס.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.