מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - קיץ 2025 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97161 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את סמל 90619 של התכנית הקודמת.
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, קיץ 2025 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה שמונה שאלות.
יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. חוברת נוסחאות מה"ט המצורפת לשאלון הבחינה
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.
שאלה 1 · גנרטור סינכרוני: כא"מ, זרם עירור ונצילות
נתון גנרטור סינכרוני המחובר בכוכב. היגב לכל פאזה הוא , .
נתונים נקובים: הספק , מתח (שלוב), הפסדים מכניים+ הפסדי ברזל .
זרם העירור הנדרש לייצר מתח נקוב במוצא הגנרטור ללא עומס הוא .
הגנרטור מזין עומס הצורך את הזרם הנקוב של הגנרטור עם גורם הספק 0.8 מפגר. עבור מצב זה, חשבו את:
הכא"מ של הגנרטור.
זרם העירור הדרוש כדי לקבל מתח מוצא נקוב בעומס הנתון (הניחו שעובדים בחלק הליניארי של ענף המיגנוט).
נצילות הגנרטור.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
לפאזה (כ- שלוב), בזווית מעל מתח המוצא
נתון: חיבור כוכב, , , , , זרם נקוב בגורם הספק 0.8 מפגר.
מבוקש: הכא"מ המושרה (לפאזה).
רעיון: בגנרטור סינכרוני לכל פאזה מתקיים : הכא"מ שווה למתח ההדקים ועוד המפל על העכבה הסינכרונית. נמצא את מתח הפאזה ואת זרם הפאזה כפאזורים ונציב.
1. מתח הפאזה (חיבור כוכב), ונבחר אותו כפאזור הייחוס:
, כלומר
2. הזרם הנקוב (בכוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה):
גורם הספק 0.8 מפגר: , והזרם מפגר אחרי המתח:
3. המפל על העכבה הסינכרונית:
4. הכא"מ:
המרה לצורה קוטבית:
,
(הכא"מ השלוב המתאים: .)
תשובה: לפאזה (כ- שלוב).
סעיף ב
נתון: בריקם, זרם עירור נותן מתח נקוב, כלומר . מסעיף א: בעומס הנתון נדרש .
מבוקש: זרם העירור שנותן את הכא"מ הזה.
רעיון: בחלק הליניארי של עקום המגנוט הכא"מ (במהירות קבועה) יחסי לזרם העירור: .
1. מהיחס:
כלומר בעומס השראי צריך להגדיל את העירור בכ-15% כדי לפצות על המפל על העכבה הסינכרונית.
תשובה:
סעיף ג
נתון: זרם נקוב , , , , הפסדים קבועים (מכניים + ברזל) .
מבוקש: .
רעיון: נחשב את הספק המוצא, את הפסדי הנחושת בשלוש הפאזות, ונוסיף את ההפסדים הקבועים כדי לקבל את הספק הכניסה המכני.
1. הפסדי הנחושת בסטטור (שלוש פאזות):
2. הספק המוצא:
3. הספק הכניסה:
4. הנצילות:
תשובה:
שאלה 2 · מנוע DC בעירור זר: הספקים ומהירות ריקם
נתון מנוע DC בעירור זר. הנתונים הנקובים של המנוע הם:
מתח הזנה , זרם , מהירות 1500 סל"ד, הפסדי ברזל + הפסדים מכניים , נצילות 90%, וזרם העירור . כמו כן נתון .
עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את ההספק האלקטרו-מגנטי של המנוע .
ההפסדים הקבועים של המנוע (הפסדים מכניים+הפסדי ברזל).
חשבו את מהירות הסיבוב בריקם ובמתח נקוב (ניתן להניח קשר ליניארי בין הכא"מ למהירות).
הסבירו את עקרון פעולה של בלימה רגנרטיבית במנוע DC.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
,
נתון: , , .
מבוקש: ההספק האלקטרו-מגנטי - ההספק שעובר מהצד החשמלי לצד המכני.
נסמן את זרם העוגן נכנס למנוע מההדק החיובי של המקור. במעגל העוגן מתח ההזנה שווה לכא"מ הנגדי ועוד המפל על (חוק המתחים של קירכהוף): .
1. הכא"מ הנגדי:
2. ההספק האלקטרו-מגנטי:
תשובה:
סעיף ב
(לפי מאזן ההספקים)
נתון: , , , ומסעיף א .
מבוקש: ההפסדים הקבועים - ההפרש בין ההספק האלקטרו-מגנטי להספק המכני במוצא.
רעיון: מההספק הנכנס והנצילות נקבל את הספק המוצא. ההספק האלקטרו-מגנטי הוא ההספק אחרי הפסדי הנחושת בעוגן, ומה שחסר ממנו עד הספק המוצא הוא ההפסדים המכניים והפסדי הברזל. (מעגל העירור מוזן ממקור נפרד ולכן אינו נכלל בהספק העוגן.)
1. הספק הכניסה לעוגן:
2. הספק המוצא:
3. ההפסדים הקבועים:
הערה: ערך זה אינו מתיישב עם הנתון שבגוף השאלה - הנתונים אינם עקביים זה עם זה. אנו מציגים את הערך המתקבל ממאזן ההספקים בנקודת העבודה הנקובה.
תשובה:
סעיף ג
סל"ד ()
נתון: במצב נקוב ב-1500 סל"ד, מתח ההזנה , זרם העירור קבוע.
מבוקש: המהירות בריקם.
רעיון: בריקם זרם העוגן כמעט אפס (), ולכן אין מפל על והכא"מ שווה למתח ההזנה. בעירור קבוע הכא"מ יחסי למהירות: .
1. הכא"מ בריקם:
2. המהירות בריקם:
סל"ד
ובמהירות זוויתית: (לעומת במצב נקוב).
תשובה: סל"ד ()
סעיף ד
המכונה עוברת לפעולת גנרטור (), הזרם מתהפך ואנרגיה מוחזרת לרשת, והמומנט המתפתח בולם
1. במצב מנוע מתקיים , והזרם זורם מהמקור אל המנוע.
2. בבלימה רגנרטיבית העומס (למשל רכב בירידה או מנוף שמוריד משא) דוחף את הרוטור למהירות גבוהה מזו שמתאימה למתח ההזנה, או שמורידים את מתח ההזנה בעוד הרוטור מסתובב מהר. אז הכא"מ, שיחסי למהירות, עולה על מתח ההזנה: .
3. כתוצאה הזרם מתהפך: , כלומר הזרם זורם מהמכונה חזרה אל מקור המתח. המכונה פועלת כגנרטור, והאנרגיה הקינטית/הפוטנציאלית של העומס הופכת לאנרגיה חשמלית שמוחזרת לרשת.
4. מכיוון שהזרם התהפך והשטף לא השתנה, גם המומנט האלקטרו-מגנטי מתהפך ופועל נגד כיוון הסיבוב - כלומר הוא בולם את המכונה.
תשובה: בבלימה רגנרטיבית , הזרם מתהפך, המכונה פועלת כגנרטור ומחזירה אנרגיה לרשת, והמומנט שהיא מפתחת מנוגד לכיוון הסיבוב ובולם.
שאלה 3 · גנרטור DC בעירור זר: כא"מ, נצילות ומהירות
נתון גנרטור DC בעל עירור זר. הגנרטור עובד בחלק הליניארי של עקום המגנוט. הנתונים הנקובים של הגנרטור:
, , , הפסדים מכניים , הפסדי ברזל .
במצב עבודה נקוב, הגנרטור מספק עומס התנגדותי של . חשבו את:
הכא"מ.
נצילות הגנרטור.
הגנרטור יצא מנקודת עבודה נקובה ומהירותו ירדה ל- 1350 סל"ד. חשבו את מתח המוצא של הגנרטור במצב זה.
הסבירו מהו תפקיד הקומוטטור במנוע זרם ישר.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
,
נתון: על ההדקים, , .
מבוקש: הכא"מ .
נסמן את זרם העוגן יוצא מהגנרטור דרך העומס. בגנרטור בעירור זר זרם העוגן הוא גם זרם העומס. לפי חוק המתחים של קירכהוף במעגל העוגן: - הכא"מ שווה למתח ההדקים ועוד המפל על התנגדות העוגן.
1. זרם העומס (חוק אוהם על העומס):
2. הכא"מ:
תשובה:
סעיף ב
נתון: , , , הפסדים מכניים , הפסדי ברזל .
מבוקש: . (העירור זר, ולכן הספק העירור מגיע ממקור נפרד ואינו נכלל.)
1. הפסדי הנחושת בעוגן:
2. סך ההפסדים:
3. הספק המוצא (ההספק לעומס):
4. הספק הכניסה המכני:
5. הנצילות:
תשובה:
סעיף ג
, ,
נתון: במצב נקוב ב-1500 סל"ד; המהירות יורדת ל-1350 סל"ד; העירור לא השתנה; העומס נשאר .
מבוקש: מתח ההדקים במהירות החדשה.
רעיון: בעירור קבוע הכא"מ יחסי למהירות. עם הכא"מ החדש נמצא את הזרם במעגל הטורי (עוגן + עומס) ואת המתח על העומס.
1. הכא"מ במהירות החדשה:
2. הזרם (חוק המתחים במעגל: ו- בטור):
3. מתח המוצא (המתח על העומס):
בדיקה: .
תשובה:
סעיף ד
הקומוטטור הופך את כיוון הזרם בכל ליפוף עוגן כל חצי סיבוב, כך שהמומנט נשאר באותו כיוון והסיבוב רציף
1. הכוח על מוליך בשדה מגנטי תלוי בכיוון הזרם ובכיוון השדה. כשמוליך של העוגן עובר מתחת לקוטב צפוני לקוטב דרומי, כיוון השדה שהוא "רואה" מתהפך.
2. אם הזרם במוליך היה נשאר באותו כיוון, המומנט היה מתהפך בכל חצי סיבוב, והרוטור היה רק מתנדנד.
3. הקומוטטור (טבעת מחולקת לגזרות שעליה מחליקות המברשות) הוא מהפך מכני: הוא מחליף את חיבור הליפוף למקור בכל חצי סיבוב, ובכך הופך את כיוון הזרם בליפוף בדיוק כשהוא עובר לקוטב השני.
4. כך הזרם תחת כל קוטב נשאר באותו כיוון, המומנט נשאר באותו כיוון, והרוטור מסתובב באופן רציף. (בגנרטור אותו מנגנון מיישר את המתח המתחלף שמושרה בליפופים למתח ישר בהדקים.)
תשובה: הקומוטטור הופך את כיוון הזרם בליפופי העוגן בכל חצי סיבוב, כך שכיוון המומנט נשאר קבוע ומתאפשר סיבוב רציף באותו כיוון.
שאלה 4 · מנוע השראה עם ממיר תדר: מהירות והספקים
מנוע השראה תלת פאזי בעל 4 קטבים, מוזן מווסת מהירות.
הנתונים הנקובים של המנוע:
, מהירות 1470 סל"ד, .
הממיר מעלה את תדר למנוע ל- , במתח הזנה . במצב זה גורם החליקה 2% והמומנט הוא 70% מהמומנט הנקוב.
עבור מצב עבודה זה, חשבו את:
מהירות המנוע.
ההספק המכני של המנוע. (ניתן להזניח את ההפסדים המכניים).
ההפסדים ברוטור.
הסבירו מדוע יש צורך לשלוט גם במתח וגם בתדר של מנוע השראה?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
סל"ד, סל"ד
נתון: קטבים, , .
מבוקש: מהירות הרוטור .
1. המהירות הסינכרונית בתדר החדש:
סל"ד
2. מהירות הרוטור:
סל"ד
תשובה: סל"ד
סעיף ב
, ,
נתון: ב-1470 סל"ד (נקוב), במצב החדש ו- סל"ד.
מבוקש: ההספק המכני .
רעיון: מהנתונים הנקובים נמצא את המומנט הנקוב, ממנו את המומנט במצב החדש, ונכפיל במהירות הזוויתית החדשה. מכיוון שמזניחים הפסדים מכניים, ההספק המכני המפותח שווה להספק בציר.
1. המומנט הנקוב:
2. המומנט במצב העבודה החדש:
3. המהירות הזוויתית:
4. ההספק המכני:
תשובה:
סעיף ג
,
נתון: (סעיף ב), .
מבוקש: הפסדי הנחושת ברוטור .
רעיון: ההספק שעובר דרך מרווח האוויר מתחלק: החלק הולך להפסדים ברוטור, והחלק הופך להספק מכני. לכן ו-.
1. הספק מרווח האוויר:
2. ההפסדים ברוטור:
תשובה:
סעיף ד
כדי לשמור על שטף מגנטי קבוע (יחס קבוע): מתח גבוה מדי ביחס לתדר גורם לרוויה ולחימום, מתח נמוך מדי מקטין את המומנט
1. המהירות הסינכרונית נקבעת על ידי התדר (), ולכן כדי לשנות מהירות משנים את התדר.
2. המתח המושרה בסטטור מקיים בקירוב , כלומר השטף המגנטי יחסי ליחס .
3. אם מורידים את התדר בלי להוריד את המתח, היחס גדל, השטף עולה, הליבה נכנסת לרוויה, זרם המגנוט גדל מאוד והמנוע מתחמם (הפסדי ברזל ונחושת גבוהים).
4. אם מעלים את התדר בלי להעלות את המתח, השטף קטן, ולכן גם המומנט שהמנוע מסוגל לפתח (שתלוי בשטף) קטן.
5. לכן, עד התדר הנקוב, משנים את המתח באופן יחסי לתדר (יחס קבוע) כדי לשמור על שטף נקוב ועל יכולת מומנט מלאה. מעל התדר הנקוב (כמו בשאלה) המתח כבר אינו יכול לעלות מעל הנקוב, ומקבלים החלשת שטף ומומנט מרבי קטן יותר.
תשובה: כדי לשמור על שטף מגנטי קבוע (יחס קבוע): שינוי תדר בלי התאמת מתח גורם לרוויה ולחימום הליבה (בתדר נמוך) או לאובדן מומנט (בתדר גבוה).
שאלה 5 · מנוע השראה: מעגל תמורה, זרם והספק מוצא
נתון מנוע השראה תלת פאזי, 4 קטבים, בחיבור כוכב, המוזן ממתח (מתח שלוב). מעגל התמורה של המנוע נתון באיור לשאלה:

להלן פרמטרי סכימת התמורה של המנוע:
, , , , מאוד גדול וניתן להזניח אותו, .
בעומס מסוים, גורם החליקה של המנוע הוא 4% וההפסדים המכניים .
עבור מצב עבודה זה חשבו את:
מהירות המנוע.
זרם הסטטור הפאזי .
הספק המוצא של המנוע .
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
סל"ד, סל"ד
נתון: קטבים, (רשת), .
מבוקש: מהירות הרוטור.
1. המהירות הסינכרונית:
סל"ד, כלומר
2. מהירות הרוטור:
סל"ד
תשובה: סל"ד
סעיף ב
,
נתון: בכוכב, , , , , , , .
מבוקש: זרם הסטטור לפאזה .
רעיון: נחשב את עכבת הכניסה של מעגל התמורה לפאזה: ענף הרוטור במקביל לענף המגנוט, ובטור אליהם עכבת הסטטור. אז .
1. מתח הפאזה (כוכב), כפאזור ייחוס:
2. עכבת ענף הרוטור:
3. ענף המגנוט: מוזנח (נתק), ולכן נשאר . החיבור המקבילי:
4. עכבת הסטטור: . העכבה הכוללת:
ובצורה קוטבית: ,
5. זרם הסטטור:
תשובה: (מפגר ב- אחרי מתח הפאזה)
סעיף ג
()
נתון: , (סעיף ב), , , הפסדים מכניים .
מבוקש: הספק המוצא בציר .
רעיון: נלך לאורך זרימת ההספק: הספק כניסה, פחות הפסדי נחושת בסטטור, נותן את הספק מרווח האוויר (הפסדי ברזל מוזנחים כי מוזנח); ממנו מורידים את הפסדי הרוטור ואת ההפסדים המכניים.
1. הספק הכניסה:
2. הפסדי הנחושת בסטטור:
3. הספק מרווח האוויר:
(בדיקה: זרם הרוטור , ו- - מתאים.)
4. הפסדי הנחושת ברוטור:
5. הספק המוצא:
תשובה: ()
שאלה 6 · שנאי חד פאזי: ניסויי ריקם וקצר ונצילות
נתון שנאי חד פאזי בעל מתח בצד הראשוני ו- בצד המשני, בעל הספק נקוב של . תדר .

על השנאי בוצעו ניסוי ריקם וניסוי קצר ואלה התוצאות של הניסויים:
, , , , , .
חשבו את התנגדות והיגב הקצר והריקם של השנאי, ואת רכיבי מעגל התמורה של השנאי.
חשבו את נצילות השנאי כאשר הוא מזין עומס הצורך זרם נקוב עם מקדם הספק 0.8 מפגר.
הסבירו איך משפיע עומס התנגדותי לעומת עומס השראי על מפל המתח בשנאי.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
, , , (משוקפים לצד הראשוני)
נתון: , ; ניסוי קצר: , , ; ניסוי ריקם: , , .
מבוקש: רכיבי מעגל התמורה שבאיור לשאלה - , (ענף טורי, מניסוי הקצר) ו-, (ענף מקבילי, מניסוי הריקם). שני הניסויים נעשים מהצד הראשוני (), ולכן הרכיבים משוקפים לצד הראשוני, כמו במעגל שבאיור.
ניסוי קצר - הענף הטורי:
1. הזרם הנקוב בצד הראשוני:
2. מתח הקצר:
3. עכבת הקצר (בניסוי קצר ענף המגנוט זניח, וכל המתח נופל על הענף הטורי):
4. פירוק לרכיבים:
ניסוי ריקם - הענף המקבילי:
5. זרם הריקם:
6. פירוק הזרם לרכיב פעיל (דרך ) ולרכיב מגנוט (דרך ):
7. הרכיבים (שני הענפים מחוברים למתח ):
(אם רוצים את הרכיבים משוקפים לצד המשני, מחלקים ב-.)
תשובה: , , , (משוקפים לצד הראשוני).
סעיף ב
, ,
נתון: זרם נקוב , , , , .
מבוקש: .
רעיון: בזרם נקוב הפסדי הנחושת שווים להספק שנמדד בניסוי הקצר הנקוב, והפסדי הברזל (במתח נקוב) שווים להספק בניסוי הריקם.
1. הפסדי הנחושת בזרם נקוב:
(ובאותה תוצאה מניסוי הקצר: .)
2. הפסדי הברזל:
3. סך ההפסדים:
4. הספק המוצא (בזרם ובמתח נקובים):
5. הספק הכניסה והנצילות:
תשובה:
סעיף ג
בעומס השראי מפל המתח גדול יותר (הזרם המפגר נופל בעיקר על ההיגב, בפאזה עם המתח); בעומס התנגדותי המפל קטן יותר
1. מפל המתח בשנאי נגרם מזרם העומס שעובר דרך העכבה הטורית . בשנאי גדול בהרבה מ- (כאן לעומת ).
2. מפל המתח האלגברי (ההפרש בין גדלי המתחים) מקורב על ידי:
3. עומס התנגדותי (, ): הזרם בפאזה עם המתח, המפל על ההיגב ניצב למתח ולכן כמעט אינו מקטין את גודלו. נשאר בעיקר המפל הקטן - מפל המתח קטן.
4. עומס השראי (זרם מפגר, ): המפל על ההיגב הגדול מקבל רכיב שנמצא בפאזה עם המתח ומקטין אותו ישירות, ולכן מפל המתח גדול יותר. ככל שגורם ההספק נמוך יותר, המפל גדל.
(בעומס קיבולי, , המפל יכול אף להיות שלילי - מתח המוצא עולה.)
תשובה: בעומס השראי מפל המתח בשנאי גדול יותר, כי המפל על היגב השנאי מקטין ישירות את המתח; בעומס התנגדותי טהור הזרם בפאזה עם המתח והמפל קטן יותר.
שאלה 7 · בלימה דינמית של מנוע DC
מנוע DC בעירור זר עובר בלימה דינמית ע"י ניתוק ממקור ההזנה וחיבור נגד בלימה כפי שמוצג באיור:

, , קבוע המנוע .
המהירות ההתחלתית של המנוע מיד אחרי המעבר למצב בלימה (ברגע ) היא 1500 סל"ד.
מיד אחרי מעבר למצב בלימה (ברגע ):
חשבו את הכא"מ.
חשבו את זרם העוגן ומומנט המנוע.
הסבירו את עיקרון הבלימה הדינמית- למה המנוע בעצם בולם?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
נתון: (בעירור זר השטף קבוע, ולכן ), סל"ד.
מבוקש: הכא"מ ברגע .
רעיון: ברגע המעבר המהירות עדיין לא השתנתה (אינרציה), ולכן הכא"מ נקבע מהמהירות ההתחלתית.
1. המהירות הזוויתית:
2. הכא"מ:
תשובה:
סעיף ב
, (מומנט בולם)
נתון: , , , .
מבוקש: זרם העוגן והמומנט ברגע .
נסמן את הזרם בכיוון החץ שבאיור: יוצא מהמנוע (בכיוון הכא"מ ), עובר דרך ו- וחוזר למנוע. המקור מנותק, ולכן הכא"מ הוא המקור היחיד במעגל הטורי. לפי חוק המתחים של קירכהוף:
1. זרם העוגן:
2. המומנט (באותו קבוע , כי ):
כיוון הזרם הפוך לכיוונו בפעולת מנוע (שם הזרם נכנס נגד הכא"מ), ולכן המומנט פועל נגד כיוון הסיבוב - זהו מומנט בולם.
תשובה: , (בולם)
סעיף ג
אחרי הניתוק המכונה ממשיכה להסתובב ופועלת כגנרטור על נגד הבלימה; הזרם מתהפך ויוצר מומנט נגדי, והאנרגיה הקינטית מתבזבזת כחום בנגד
1. ברגע שמנתקים את ההזנה הרוטור ממשיך להסתובב בגלל האינרציה, והעירור (הזר) נשאר מחובר - כלומר יש שטף. לכן בעוגן ממשיך להיווצר כא"מ .
2. העוגן מחובר עכשיו לנגד הבלימה בלבד, ולכן הכא"מ דוחף זרם דרך הנגד. המכונה פועלת כגנרטור שמזין עומס התנגדותי.
3. כיוון הזרם הזה הפוך לכיוון הזרם בפעולת מנוע (במנוע הזרם נכנס נגד הכא"מ, וכאן הוא יוצא בכיוון הכא"מ). השטף לא השתנה, ולכן המומנט מתהפך ופועל נגד כיוון הסיבוב - זה המומנט הבולם.
4. מבחינת אנרגיה: האנרגיה הקינטית של הרוטור והעומס הופכת לאנרגיה חשמלית, ומתבזבזת כחום בנגדי הבלימה (). בניגוד לבלימה רגנרטיבית, האנרגיה אינה מוחזרת לרשת.
5. ככל שהמהירות יורדת, גם הכא"מ, הזרם והמומנט הבולם קטנים, ולכן הבלימה חזקה בהתחלה ונחלשת לקראת עצירה (קרוב לעצירה המומנט הבולם כמעט אפס).
תשובה: אחרי הניתוק המנוע ממשיך להסתובב ופועל כגנרטור על נגד הבלימה; הזרם בעוגן מתהפך, ולכן המומנט מתהפך ומתנגד לסיבוב, והאנרגיה הקינטית מתבזבזת כחום בנגדים.
שאלה 8 · מנוע DC מוזן ממקצץ: duty cycle וכא"מ
מנוע DC בעירור זר מוזן ממעגל ה-chopper שבאיור לשאלה:

המתח הנקוב של המנוע .
המומנט הנקוב של המנוע ומהירותו הנקובה 1500 סל"ד.
הנצילות הנקובה 90%, ו-.
מתח הזנה למעגל ה-chopper הוא .
חשבו את ה-duty cycle הדרוש כדי שהמנוע יקבל מתח הזנה של .
חשבו את הזרם של המנוע במצב עבודה נקוב.
חשבו את כא"מ המנוע כאשר ה-duty cycle יורד ל-0.75 בעוד מומנט העומס נותר בערכו הנקוב.
הסבירו איך משפיע זרם העירור על מהירות המנוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
נתון: מתח ההזנה של המקצץ , המתח הנדרש על המנוע .
מבוקש: ה-duty cycle .
במקצץ מוריד מתח (כמו במעגל שבאיור) המתח הממוצע על המנוע הוא : בזמן ההולכה של המתג המנוע מקבל את , ובזמן הניתוק הזרם ממשיך דרך דיודת הגלגול החופשי והמתח על המנוע אפס.
1. מכאן:
כלומר המתג מוליך כל הזמן.
תשובה:
סעיף ב
, ,
נתון: , סל"ד, , .
מבוקש: זרם העוגן הנקוב .
רעיון: מהמומנט והמהירות נמצא את הספק המוצא, מהנצילות את הספק הכניסה, ומהמתח את הזרם. (העירור זר, ולכן הספק הכניסה של מעגל העוגן הוא .)
1. המהירות הזוויתית הנקובה:
2. הספק המוצא:
3. הספק הכניסה:
4. זרם המנוע:
תשובה:
סעיף ג
, ,
נתון: , , , מומנט העומס נקוב, (סעיף ב).
מבוקש: הכא"מ .
רעיון: בעירור זר השטף קבוע, ולכן המומנט יחסי לזרם העוגן (). אם המומנט נשאר נקוב, גם הזרם נשאר . מתח המנוע קטן, ולכן הכא"מ (והמהירות) קטנים.
1. המתח הממוצע על המנוע:
2. המפל על התנגדות העוגן (הזרם לא השתנה):
3. הכא"מ, לפי חוק המתחים במעגל העוגן :
(לשם השוואה, במצב הנקוב , ולכן המהירות יורדת בערך פי , לכ-1117 סל"ד.)
תשובה:
סעיף ד
הגדלת זרם העירור מגדילה את השטף ומקטינה את המהירות; הקטנתו (החלשת שדה) מגדילה את המהירות
1. הכא"מ של המנוע הוא , ולכן .
2. השטף נקבע על ידי זרם העירור (בחלק הליניארי - יחסי אליו).
3. הגדלת זרם העירור מגדילה את השטף, ולכן כדי לייצר את אותו כא"מ (שקרוב למתח ההזנה) מספיקה מהירות נמוכה יותר - המהירות יורדת.
4. הקטנת זרם העירור (החלשת שדה) מקטינה את השטף, והמהירות עולה. זו שיטה להגיע למהירויות מעל הנקובה, אבל במחיר: באותו זרם עוגן המומנט קטן. (ניתוק העירור במנוע בלי עומס מסוכן - המהירות עלולה לעלות מאוד.)
תשובה: המהירות הפוכה ביחס לשטף: הגדלת זרם העירור מגבירה את השטף ומקטינה את המהירות, והקטנתו מגדילה את המהירות.