דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - אביב 2026 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97161 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 90619 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, אביב 2026 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שמונה שאלות.

יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת נוסחאות מה"ט המצורפת לשאלון הבחינה

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · גנרטור סינכרוני: זרם, כא"מ פאזי ונצילות

נתון גנרטור סינכרוני המחובר בכוכב.

מתח נקוב 11 kV11\,\text{kV} (מתח קו).

הספק נקוב 1000 kVA1000\,\text{kVA}

מקדם ההספק של העומס הנקוב 0.80.8.

Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega, Xs=1.8 ΩX_s=1.8\,\Omega (לכל פאזה).

הפסדים מכניים נקובים 15 kW15\,\text{kW}.

עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

זרם הגנרטור.

(4 נקודות)
ב.

הכא"מ הפאזי של הגנרטור.

(8 נקודות)
ג.

נצילות הגנרטור.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

I=52.49 AI=52.49\,\text{A}

נתון: Sn=1000 kVAS_n=1000\,\text{kVA}, UL=11 kVU_L=11\,\text{kV}, חיבור כוכב.

מבוקש: הזרם הנקוב של הגנרטור.

1. בחיבור כוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה (זרם העוגן IAI_A שבאיור). ההספק המדומה התלת פאזי הוא S=3 ULILS=\sqrt{3}\,U_L I_L, ולכן:

I=Sn3 UL=1000⋅1033⋅11⋅103=52.49 AI=\frac{S_n}{\sqrt{3}\,U_L}=\frac{1000\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot11\cdot10^3}=52.49\,\text{A}

תשובה: I=IA=52.49 AI=I_A=52.49\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

EA≈6429 VE_A\approx6429\,\text{V} (פאזי), EˉA=6428.8∠0.53∘ V\bar{E}_A=6428.8\angle0.53^\circ\,\text{V}; מתח קו מתאים ≈11.14 kV\approx11.14\,\text{kV}

נתון: UL=11 kVU_L=11\,\text{kV}, I=52.49 AI=52.49\,\text{A} (מסעיף א), cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega, Xs=1.8 ΩX_s=1.8\,\Omega.

מבוקש: הכא"מ הפאזי EAE_A.

בשאלה לא צוין אם גורם ההספק מפגר או מקדים. נניח עומס השראי (מפגר), שהוא המצב הרגיל בעומס נקוב של גנרטור.

לפי מעגל התמורה שבאיור, הזרם IAI_A זורם מהכא"מ EAE_A דרך jXsjX_s ו-RAR_A אל ההדקים, ומתח הפאזה VϕV_{\phi} נמדד על ההדקים. לפי חוק המתחים של קירכהוף:

EˉA=Vˉϕ+IˉA (Ra+jXs)\bar{E}_A=\bar{V}_{\phi}+\bar{I}_A\,(R_a+jX_s)

1. מתח הפאזה (ייחוס, בזווית 0∘0^\circ):

Vϕ=UL3=110003=6350.85 VV_{\phi}=\frac{U_L}{\sqrt{3}}=\frac{11000}{\sqrt{3}}=6350.85\,\text{V}, כלומר Vˉϕ=6350.85∠0∘ V\bar{V}_{\phi}=6350.85\angle0^\circ\,\text{V}

2. פאזור הזרם: φ=arccos⁡0.8=36.87∘\varphi=\arccos0.8=36.87^\circ, sin⁡φ=0.6\sin\varphi=0.6, והזרם מפגר אחרי המתח:

IˉA=52.49∠−36.87∘=52.49⋅0.8−j 52.49⋅0.6=41.99−j31.49 A\bar{I}_A=52.49\angle-36.87^\circ=52.49\cdot0.8-j\,52.49\cdot0.6=41.99-j31.49\,\text{A}

3. העכבה הפנימית לפאזה:

Zˉ=Ra+jXs=0.5+j1.8=1.868∠74.48∘ Ω\bar{Z}=R_a+jX_s=0.5+j1.8=1.868\angle74.48^\circ\,\Omega

4. מפל המתח הפנימי:

IˉAZˉ=52.49∠−36.87∘⋅1.868∠74.48∘=98.05∠37.61∘=77.68+j59.83 V\bar{I}_A\bar{Z}=52.49\angle-36.87^\circ\cdot1.868\angle74.48^\circ=98.05\angle37.61^\circ=77.68+j59.83\,\text{V}

5. הכא"מ הפאזי:

EˉA=6350.85+77.68+j59.83=6428.53+j59.83 V\bar{E}_A=6350.85+77.68+j59.83=6428.53+j59.83\,\text{V}

EA=6428.532+59.832=6428.8 VE_A=\sqrt{6428.53^2+59.83^2}=6428.8\,\text{V}, בזווית δ=arctan⁡59.836428.53=0.53∘\delta=\arctan\frac{59.83}{6428.53}=0.53^\circ

(בערכי קו: 3⋅6428.8=11135 V≈11.14 kV\sqrt{3}\cdot6428.8=11135\,\text{V}\approx11.14\,\text{kV}.)

תשובה: EˉA=6428.8∠0.53∘ V\bar{E}_A=6428.8\angle0.53^\circ\,\text{V}, כלומר EA≈6.43 kVE_A\approx6.43\,\text{kV} לפאזה.

סעיף ג

תשובה:

beta≈97.66%\\beta\approx97.66\%

נתון: Sn=1000 kVAS_n=1000\,\text{kVA}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8, I=52.49 AI=52.49\,\text{A}, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega, ΔPmech=15 kW\Delta P_{mech}=15\,\text{kW}.

מבוקש: הנצילות beta=PoutPin\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}.

לפי תרשים זרימת ההספק בגנרטור סינכרוני, הספק הכניסה בציר שווה להספק המוצא ועוד ההפסדים. בשאלה נתונים רק ההפסדים המכניים והתנגדות הסטטור, ולכן נתחשב בהפסדים המכניים ובהפסדי הנחושת בסטטור (הפסדי הברזל והפסדי העירור לא נתונים ונזניח אותם).

1. הספק המוצא (ההספק הפעיל בעומס):

Pout=Sncos⁡φ=1000⋅0.8=800 kWP_{out}=S_n\cos\varphi=1000\cdot0.8=800\,\text{kW}

2. הפסדי הנחושת בסטטור:

ΔPCu=3I2Ra=3⋅52.492⋅0.5=4132 W=4.132 kW\Delta P_{Cu}=3I^2R_a=3\cdot52.49^2\cdot0.5=4132\,\text{W}=4.132\,\text{kW}

3. הספק הכניסה:

Pin=Pout+ΔPCu+ΔPmech=800+4.132+15=819.13 kWP_{in}=P_{out}+\Delta P_{Cu}+\Delta P_{mech}=800+4.132+15=819.13\,\text{kW}

4. הנצילות:

beta=PoutPin=800819.13=0.9766=97.66%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{800}{819.13}=0.9766=97.66\%

תשובה: beta≈97.66%\\beta\approx97.66\%

שאלה 2 · מנוע השראה עם ממיר תדר: מהירות ומתח

מנוע השראה תלת פאזי, חיבור משולש, בעל 6 קטבים (3 זוגות קטבים) מוזן מווסת מהירות.

בהתחלה, הממיר מספק מתח למנוע של 400 V400\,\text{V} בתדר של 50 Hz50\,\text{Hz} וגורם החליקה הוא 0.020.02.

לאחר מכן הממיר מוריד את התדר ל-25 Hz25\,\text{Hz}.

גורם החליקה בתדר החדש הוא 0.040.04, הממיר שומר על יחס מתח/תדר קבוע.

א.

חשבו את מהירות המנוע כאשר הממיר מזין את המנוע בתדר של 25 Hz25\,\text{Hz}.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את המתח המוצא של הממיר בתדר 25 Hz25\,\text{Hz}.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את תדר הרוטור עבור מתח המוצא ב-50 Hz50\,\text{Hz} ו-25 Hz25\,\text{Hz}.

(5 נקודות)
ד.

הסבירו את עקרון פעולה והמבנה העיקרוני של ווסת מהירות (איזה מרכיבים עיקריים יש לו).

פרטו את אופן הפיכת זרם החילופין לישר ואופן ההפיכה מזרם ישר לחילופין.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

n=480 rpmn=480\,\text{rpm}

נתון: p=3p=3 זוגות קטבים, f=25 Hzf=25\,\text{Hz}, s=0.04s=0.04.

מבוקש: מהירות הרוטור nn.

1. המהירות הסינכרונית (מהירות השדה המסתובב) בתדר 25 Hz25\,\text{Hz}:

n1=60fp=60⋅253=500 rpmn_1=\frac{60f}{p}=\frac{60\cdot25}{3}=500\,\text{rpm}

2. הרוטור מסתובב לאט מהשדה לפי החליקה:

n=n1(1−s)=500⋅(1−0.04)=480 rpmn=n_1(1-s)=500\cdot(1-0.04)=480\,\text{rpm}

(להשוואה, בתדר 50 Hz50\,\text{Hz}: n1=1000 rpmn_1=1000\,\text{rpm} ו-n=1000⋅0.98=980 rpmn=1000\cdot0.98=980\,\text{rpm}.)

תשובה: n=480 rpmn=480\,\text{rpm}

סעיף ב

תשובה:

U=200 VU=200\,\text{V}

נתון: U1=400 VU_1=400\,\text{V} ב-f1=50 Hzf_1=50\,\text{Hz}, יחס U/fU/f קבוע, f2=25 Hzf_2=25\,\text{Hz}.

מבוקש: מתח המוצא U2U_2.

הממיר שומר על יחס מתח/תדר קבוע כדי שהשטף המגנטי במנוע יישאר קבוע (ולכן גם יכולת המומנט):

U2U1=f2f1 ⇒ U2=U1⋅f2f1=400⋅2550=200 V\frac{U_2}{U_1}=\frac{f_2}{f_1}\ \Rightarrow\ U_2=U_1\cdot\frac{f_2}{f_1}=400\cdot\frac{25}{50}=200\,\text{V}

תשובה: U=200 VU=200\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

בשני המקרים f2=1 Hzf_2=1\,\text{Hz}

תדר הזרמים המושרים ברוטור שווה לתדר הרשת כפול החליקה: f2=s⋅ff_2=s\cdot f.

1. בתדר 50 Hz50\,\text{Hz} (s=0.02s=0.02):

f2=s⋅f=0.02⋅50=1 Hzf_2=s\cdot f=0.02\cdot50=1\,\text{Hz}

2. בתדר 25 Hz25\,\text{Hz} (s=0.04s=0.04):

f2=s⋅f=0.04⋅25=1 Hzf_2=s\cdot f=0.04\cdot25=1\,\text{Hz}

תדר הרוטור לא השתנה: הפרש המהירויות בין השדה לרוטור נשאר 20 rpm20\,\text{rpm} בשני המקרים (1000−9801000-980 ו-500−480500-480), ולכן גם התדר המושרה ברוטור זהה.

תשובה: f2=1 Hzf_2=1\,\text{Hz} בשני התדרים.

סעיף ד

תשובה:

ווסת המהירות (ממיר תדר) בנוי ממיישר (גשר דיודות, AC ל-DC), מעגל ביניים עם קבל סינון, מהפך של 6 טרנזיסטורי IGBT עם דיודות (DC ל-AC ב-PWM), ומעגל בקרה ששומר על U/f קבוע.

עקרון הפעולה: מהירות מנוע השראה קרובה למהירות הסינכרונית n1=60fpn_1=\frac{60f}{p}. כדי לשנות את המהירות בצורה רציפה ויעילה משנים את תדר ההזנה ff. ווסת המהירות (ממיר תדר, Inverter) מקבל מהרשת מתח ותדר קבועים (400 V400\,\text{V}, 50 Hz50\,\text{Hz}) ומספק למנוע מתח ותדר משתנים. יחד עם התדר הוא משנה גם את המתח ביחס קבוע U/fU/f, כדי שהשטף יישאר קבוע: אם יורידו רק את התדר, השטף יגדל והליבה תרווה; אם יעלו רק את התדר, השטף והמומנט יקטנו.

המרכיבים העיקריים:

1. מיישר (Rectifier), הפיכת AC ל-DC: גשר דיודות תלת פאזי (6 דיודות). בכל רגע מוליכות הדיודה שמחוברת לפאזה בעלת המתח הגבוה ביותר (בקבוצה העליונה) והדיודה שמחוברת לפאזה בעלת המתח הנמוך ביותר (בקבוצה התחתונה), ולכן במוצא מתקבל מתח ישר פועם (6 פעימות במחזור).

2. מעגל ביניים (DC link): קבל סינון גדול (לעתים עם סליל) שמחליק את המתח הפועם למתח ישר כמעט קבוע, ומשמש מאגר אנרגיה.

3. מהפך (Inverter), הפיכת DC ל-AC: שש יחידות מיתוג (טרנזיסטורי IGBT, לכל אחד דיודה מקבילה הפוכה), שתיים לכל פאזה של המנוע. מעגל הבקרה מדליק ומכבה אותן בתדר מיתוג גבוה בשיטת PWM (אפנון רוחב פולס): במוצא כל פאזה מחובר לסירוגין לפס החיובי או השלילי, ורוחב הפולסים משתנה בצורה סינוסית. הממוצע של הפולסים יוצר מתח חילופין בתדר הרצוי, ושינוי רוחב הפולסים קובע את גודל המתח. השהיה של 120∘120^\circ בין הפאזות יוצרת מערכת תלת פאזית. השראות סלילי המנוע מחליקה את הזרם לצורה קרובה לסינוס.

4. מעגל בקרה וויסות (Control): מקבל את פקודת המהירות (ומשוב זרם/מהירות), מחשב את התדר והמתח הנדרשים (שומר על U/fU/f קבוע) ומפיק את פולסי ההדלקה לטרנזיסטורים, וגם מגן מפני זרם יתר ומתח יתר.

תשובה: הווסת משנה את תדר ההזנה (ואיתו את המתח ביחס U/fU/f קבוע) ובכך את המהירות. מבנה: מיישר דיודות (AC ל-DC) - מעגל ביניים עם קבל - מהפך IGBT ב-PWM (DC ל-AC בתדר ומתח משתנים) - מעגל בקרה.

שאלה 3 · מנוע DC מקבילי: כא"מ, מומנט ונצילות

נתון מנוע לזרם ישר בעל עירור מקבילי.

נתונים נקובים של המנוע:

Ra=0.25 ΩR_a=0.25\,\Omega, Rf=110 ΩR_f=110\,\Omega

זרם שצורך המנוע 75 A75\,\text{A}

מפל מתח על המברשות 2 V2\,\text{V}

מתח הזנה 220 V220\,\text{V}

מהירות 12001200 סל"ד

הפסדים מכניים 600 W600\,\text{W}.

במצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

הכא"מ של המנוע.

(6 נקודות)
ב.

המומנט האלקטרומגנטי.

(6 נקודות)
ג.

נצילות (ניתן להזניח את הפסדי ברזל).

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

E=199.75 VE=199.75\,\text{V}

נתון: U=220 VU=220\,\text{V}, I=75 AI=75\,\text{A} (הזרם מהרשת), Ra=0.25 ΩR_a=0.25\,\Omega, Rf=110 ΩR_f=110\,\Omega, ΔUb=2 V\Delta U_b=2\,\text{V}.

מבוקש: הכא"מ הנגדי EE של העוגן.

סימונים: הזרם II נכנס מהרשת ומתפצל לזרם העירור IfI_f דרך סליל העירור (המחובר במקביל לרשת) ולזרם העוגן IaI_a. במנוע הכא"מ מתנגד למתח ההזנה.

1. זרם העירור (סליל העירור מחובר ישירות על מתח הרשת):

If=URf=220110=2 AI_f=\frac{U}{R_f}=\frac{220}{110}=2\,\text{A}

2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת ההזנה:

Ia=I−If=75−2=73 AI_a=I-I_f=75-2=73\,\text{A}

3. חוק המתחים במעגל העוגן: מתח ההזנה = כא"מ + מפל על RaR_a + מפל על המברשות:

E=U−IaRa−ΔUb=220−73⋅0.25−2=220−18.25−2=199.75 VE=U-I_aR_a-\Delta U_b=220-73\cdot0.25-2=220-18.25-2=199.75\,\text{V}

תשובה: E=199.75 VE=199.75\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Tem≈116.0 N⋅mT_{em}\approx116.0\,\text{N}\cdot\text{m}

נתון: E=199.75 VE=199.75\,\text{V}, Ia=73 AI_a=73\,\text{A} (מסעיף א), n=1200 rpmn=1200\,\text{rpm}.

מבוקש: המומנט האלקטרומגנטי TemT_{em}.

1. ההספק האלקטרומגנטי (ההספק שעובר מהצד החשמלי לצד המכני של העוגן):

Pem=E⋅Ia=199.75⋅73=14581.75 WP_{em}=E\cdot I_a=199.75\cdot73=14581.75\,\text{W}

2. המומנט האלקטרומגנטי:

Tem=9.55 Pemn=9.55⋅14581.751200=116.05 N⋅mT_{em}=\frac{9.55\,P_{em}}{n}=\frac{9.55\cdot14581.75}{1200}=116.05\,\text{N}\cdot\text{m}

תשובה: Tem≈116 N⋅mT_{em}\approx116\,\text{N}\cdot\text{m}

סעיף ג

תשובה:

beta≈84.74%\\beta\approx84.74\%

נתון: U=220 VU=220\,\text{V}, I=75 AI=75\,\text{A}, Pem=14581.75 WP_{em}=14581.75\,\text{W} (מסעיף ב), ΔPmech=600 W\Delta P_{mech}=600\,\text{W}, הפסדי הברזל זניחים.

מבוקש: beta=PoutPin\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}.

1. ההספק החשמלי שנצרך מהרשת (כולל סליל העירור):

Pin=U⋅I=220⋅75=16500 WP_{in}=U\cdot I=220\cdot75=16500\,\text{W}

2. הספק הציר: מההספק האלקטרומגנטי מפחיתים את ההפסדים המכניים:

Pout=Pem−ΔPmech=14581.75−600=13981.75 WP_{out}=P_{em}-\Delta P_{mech}=14581.75-600=13981.75\,\text{W}

3. הנצילות:

beta=PoutPin=13981.7516500=0.8474=84.74%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{13981.75}{16500}=0.8474=84.74\%

בדיקה במאזן הפסדים: ΔPCu a=Ia2Ra=732⋅0.25=1332.25 W\Delta P_{Cu\,a}=I_a^2R_a=73^2\cdot0.25=1332.25\,\text{W}, ΔPb=ΔUb⋅Ia=2⋅73=146 W\Delta P_b=\Delta U_b\cdot I_a=2\cdot73=146\,\text{W}, ΔPCu f=If2Rf=22⋅110=440 W\Delta P_{Cu\,f}=I_f^2R_f=2^2\cdot110=440\,\text{W}, ΔPmech=600 W\Delta P_{mech}=600\,\text{W}. סכום ההפסדים 2518.25 W2518.25\,\text{W}, ואכן 16500−2518.25=13981.75 W16500-2518.25=13981.75\,\text{W}.

תשובה: beta≈84.74%\\beta\approx84.74\%

שאלה 4 · שנאים במקביל: חלוקת עומס ועומס מרבי

נתונים שלושה שנאים תלת פאזיים בעלי אותה קבוצת חיבורים המחוברים במקביל.

נתוני השנאים הם:

שנאי 1: Uk=4%U_k=4\%, S1n=200 kVAS_{1n}=200\,\text{kVA}

שנאי 2: Uk=6%U_k=6\%, S2n=350 kVAS_{2n}=350\,\text{kVA}

שנאי 3: Uk=4.5%U_k=4.5\%, S3n=400 kVAS_{3n}=400\,\text{kVA}

א.

חשבו את חלוקת ההספקים בין שלושת השנאים כאשר הם מזינים עומס בעל הספק של 850 kVA850\,\text{kVA}.

(5 נקודות)
ב.

האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמקו

(5 נקודות)
ג.

מהו ההספק המרבי של העומס שאפשר לחבר לשלושת השנאים כך שאף אחד מהשנאים המופעלים במקביל, לא יפעל במצב של עומס יתר.

(5 נקודות)
ד.

שנאי מתוכנן לעבוד בתדר 50 Hz50\,\text{Hz} ובמתח מסוים.

אם התדר יורד והמתח נשאר קבוע, הסבירו איך ישפיע על זרם המגנוט של השנאי ומה יקרה בשל כך לשנאי?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

S1≈215.5 kVAS_1\approx215.5\,\text{kVA}, S2≈251.4 kVAS_2\approx251.4\,\text{kVA}, S3≈383.1 kVAS_3\approx383.1\,\text{kVA}

נתון: SLOAD=850 kVAS_{LOAD}=850\,\text{kVA} ונתוני שלושת השנאים.

מבוקש: ההספק SxS_x שכל שנאי מספק.

שנאים במקביל מחוברים לאותו מתח ראשוני ומשני, ולכן מפל המתח הפנימי שווה בכולם. לכן כל שנאי נושא עומס ביחס ישר להספק הנקוב שלו וביחס הפוך למתח הקצר שלו:

Sx=SLOAD∑SnUk⋅SnxUkxS_x=\frac{S_{LOAD}}{\sum\frac{S_{n}}{U_{k}}}\cdot\frac{S_{nx}}{U_{kx}}

1. המנות SnUk\frac{S_n}{U_k}:

2004=50\frac{200}{4}=50, 3506=58.33\frac{350}{6}=58.33, 4004.5=88.89\frac{400}{4.5}=88.89

∑SnUk=50+58.33+88.89=197.22\sum\frac{S_n}{U_k}=50+58.33+88.89=197.22

2. המקדם המשותף: SLOAD∑Sn/Uk=850197.22=4.310\frac{S_{LOAD}}{\sum S_n/U_k}=\frac{850}{197.22}=4.310

3. חלוקת העומס:

S1=4.310⋅50=215.49 kVAS_1=4.310\cdot50=215.49\,\text{kVA}

S2=4.310⋅58.33=251.41 kVAS_2=4.310\cdot58.33=251.41\,\text{kVA}

S3=4.310⋅88.89=383.10 kVAS_3=4.310\cdot88.89=383.10\,\text{kVA}

בדיקה: 215.49+251.41+383.10=850 kVA215.49+251.41+383.10=850\,\text{kVA}.

תשובה: S1≈215.5 kVAS_1\approx215.5\,\text{kVA}, S2≈251.4 kVAS_2\approx251.4\,\text{kVA}, S3≈383.1 kVAS_3\approx383.1\,\text{kVA}

סעיף ב

תשובה:

לא תקין: שנאי 1 בעומס יתר (β1≈1.08\beta_1\approx1.08) בזמן ששנאי 2 מנוצל רק כ-72% ושנאי 3 כ-96%; הסיבה - הפרש גדול במתחי הקצר.

נבדוק את מקדם ההעמסה βx=SxSnx\beta_x=\frac{S_x}{S_{nx}} של כל שנאי (מסעיף א):

1. β1=215.49200=1.077\beta_1=\frac{215.49}{200}=1.077 - שנאי 1 עמוס כ-7.7% מעל ההספק הנקוב, כלומר בעומס יתר.

2. β2=251.41350=0.718\beta_2=\frac{251.41}{350}=0.718 - שנאי 2 מנוצל רק כ-72%.

3. β3=383.10400=0.958\beta_3=\frac{383.10}{400}=0.958 - שנאי 3 כ-96%.

אף שהעומס הכולל (850 kVA850\,\text{kVA}) קטן מסכום ההספקים הנקובים (200+350+400=950 kVA200+350+400=950\,\text{kVA}), החלוקה אינה תקינה: השנאי בעל מתח הקצר הנמוך ביותר (שנאי 1, 4%4\%) "מושך" יותר עומס ונכנס לעומס יתר, ואילו השנאי בעל מתח הקצר הגבוה (שנאי 2, 6%6\%) מנוצל חלקית. הסיבה היא שמתחי הקצר אינם קרובים זה לזה: התנאי הרצוי הוא פער של עד ±10%\pm10\% בין מתחי הקצר, וכאן 6%6\% גדול מ-4%4\% ב-50%.

תשובה: לא תקין - שנאי 1 עובד בעומס יתר (β1≈1.08\beta_1\approx1.08) בעוד ששנאי 2 מנוצל רק כ-72%, בגלל הפרש גדול מדי במתחי הקצר.

סעיף ג

תשובה:

Smax≈788.9 kVAS_{max}\approx788.9\,\text{kVA}

מבוקש: העומס המרבי שבו אף שנאי לא עובר את ההספק הנקוב.

השנאי שנעמס ראשון לעומס מלא הוא השנאי בעל מתח הקצר הנמוך ביותר, Uk min=4%U_{k\,min}=4\% (שנאי 1). העומס המרבי מתקבל כאשר β1=1\beta_1=1:

Smax=(∑SnUk)⋅Uk min=197.22⋅4=788.89 kVAS_{max}=\left(\sum\frac{S_n}{U_k}\right)\cdot U_{k\,min}=197.22\cdot4=788.89\,\text{kVA}

בדיקה - החלוקה בעומס זה: S1=788.89197.22⋅50=200 kVAS_1=\frac{788.89}{197.22}\cdot50=200\,\text{kVA} (בדיוק נקוב), S2=233.3 kVAS_2=233.3\,\text{kVA}, S3=355.6 kVAS_3=355.6\,\text{kVA} - שניהם מתחת לנקוב.

תשובה: Smax≈788.9 kVAS_{max}\approx788.9\,\text{kVA}

סעיף ד

תשובה:

השטף גדל (Φ∝U/f), הליבה נכנסת לרוויה, זרם המגנוט גדל מאוד (ומתעוות), ההפסדים בברזל ובנחושת גדלים והשנאי מתחמם יתר על המידה ועלול להינזק.

1. המתח המושרה בסליל השנאי: U≈4.44 f N ΦmaxU\approx4.44\,f\,N\,\Phi_{max}. מכאן השטף המרבי בליבה:

Φmax=U4.44 f N\Phi_{max}=\frac{U}{4.44\,f\,N}

כלומר השטף פרופורציוני ליחס Uf\frac{U}{f}.

2. אם התדר יורד והמתח נשאר קבוע, היחס Uf\frac{U}{f} גדל, ולכן השטף (וצפיפות השטף BB) בליבה גדל. למשל ירידה של התדר ב-10% מגדילה את השטף בכ-11%.

3. השנאי מתוכנן לעבוד ליד "ברך" עקומת המגנוט. הגדלת השטף מעבר לנקוב מכניסה את הליבה לרוויה, ובתחום זה תוספת קטנה בשטף דורשת תוספת גדולה מאוד בזרם המגנוט. לכן זרם המגנוט (זרם הריקם) גדל מאוד - הרבה יותר מהגידול בשטף - וצורתו מתעוותת (לא סינוסית, עשירה בהרמוניות). גם ההיגב המגנט X0=2πfLX_0=2\pi fL קטן כשהתדר יורד, מה שתורם לגידול הזרם.

4. ההשלכות על השנאי: הפסדי הברזל עולים (הפסדי ההיסטרזיס תלויים חזק ב-BB), הפסדי הנחושת עולים בגלל זרם המגנוט הגדול, השנאי מתחמם יתר על המידה, הבידוד עלול להיפגע, הרעש (זמזום) והרטט גדלים, וההגנות עלולות להפעיל. בעבודה ממושכת השנאי עלול להינזק. כדי למנוע זאת, כשמורידים את התדר יש להוריד את המתח באותו יחס (לשמור U/fU/f קבוע).

תשובה: השטף גדל (Φ∝U/f\Phi\propto U/f), הליבה נכנסת לרוויה וזרם המגנוט גדל מאוד ומתעוות; כתוצאה ההפסדים גדלים, השנאי מתחמם ועלול להינזק.

שאלה 5 · מנוע השראה: מהירות, זרם, הפסדי רוטור ומומנט

נתון מנוע השראה תלת פאזי המחובר במשולש, בעל 4 קטבים (2 זוגות קטבים).

למנוע נתונים נקובים הבאים:

הספק 15 kW15\,\text{kW}

נצילות 90%90\%

גורם הספק 0.850.85

גורם חליקה 0.030.03

מתח הזנה 400 V400\,\text{V} (מתח קו)

תדר הזנה 50 Hz50\,\text{Hz}

הפסדי ברזל זניחים

הפסדים מכניים 300 W300\,\text{W}

עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

מהירות המנוע.

(5 נקודות)
ב.

זרם המנוע.

(5 נקודות)
ג.

הפסדי נחושת ברוטור.

(5 נקודות)
ד.

מומנט על ציר המנוע.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

n=1455 rpmn=1455\,\text{rpm}

נתון: p=2p=2 זוגות קטבים, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, s=0.03s=0.03.

מבוקש: מהירות הרוטור nn.

1. המהירות הסינכרונית:

n1=60fp=60⋅502=1500 rpmn_1=\frac{60f}{p}=\frac{60\cdot50}{2}=1500\,\text{rpm}

2. מהירות הרוטור:

n=n1(1−s)=1500⋅(1−0.03)=1455 rpmn=n_1(1-s)=1500\cdot(1-0.03)=1455\,\text{rpm}

תשובה: n=1455 rpmn=1455\,\text{rpm}

סעיף ב

תשובה:

IL≈28.3 AI_L\approx28.3\,\text{A} (זרם קו); זרם פאזה בסליל ≈16.34 A\approx16.34\,\text{A}

נתון: Pout=15 kWP_{out}=15\,\text{kW} (ההספק הנקוב הוא הספק הציר), beta=0.9\\beta=0.9, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85, UL=400 VU_L=400\,\text{V}.

מבוקש: הזרם שהמנוע צורך מהרשת.

1. הספק הכניסה החשמלי:

Pin=Poutbeta=150000.9=16666.7 WP_{in}=\frac{P_{out}}{\\beta}=\frac{15000}{0.9}=16666.7\,\text{W}

2. זרם הקו מהרשת:

IL=Pin3 ULcos⁡φ=16666.73⋅400⋅0.85=28.30 AI_L=\frac{P_{in}}{\sqrt{3}\,U_L\cos\varphi}=\frac{16666.7}{\sqrt{3}\cdot400\cdot0.85}=28.30\,\text{A}

3. המנוע מחובר במשולש, ולכן הזרם בכל סליל (זרם פאזה):

Iph=IL3=28.303=16.34 AI_{ph}=\frac{I_L}{\sqrt{3}}=\frac{28.30}{\sqrt{3}}=16.34\,\text{A}

תשובה: זרם הקו IL≈28.3 AI_L\approx28.3\,\text{A} (זרם הפאזה בסלילי המשולש ≈16.34 A\approx16.34\,\text{A}).

סעיף ג

תשובה:

ΔPCu2≈473.2 W\Delta P_{Cu2}\approx473.2\,\text{W}

נתון: Pout=15 kWP_{out}=15\,\text{kW}, ΔPmech=300 W\Delta P_{mech}=300\,\text{W}, s=0.03s=0.03.

מבוקש: הפסדי הנחושת ברוטור ΔPCu2\Delta P_{Cu2}.

לפי תרשים זרימת ההספק: Pem→P_{em}\to (פחות ΔPCu2\Delta P_{Cu2}) →Pmech→\to P_{mech}\to (פחות ΔPmech\Delta P_{mech}) →Pout\to P_{out}.

1. ההספק המכני המפותח ברוטור:

Pmech=Pout+ΔPmech=15000+300=15300 WP_{mech}=P_{out}+\Delta P_{mech}=15000+300=15300\,\text{W}

2. הפסדי הנחושת ברוטור:

ΔPCu2=s1−s⋅Pmech=0.030.97⋅15300=473.2 W\Delta P_{Cu2}=\frac{s}{1-s}\cdot P_{mech}=\frac{0.03}{0.97}\cdot15300=473.2\,\text{W}

(בדרך שקולה: Pem=Pmech1−s=153000.97=15773.2 WP_{em}=\frac{P_{mech}}{1-s}=\frac{15300}{0.97}=15773.2\,\text{W} ו-ΔPCu2=s⋅Pem=0.03⋅15773.2=473.2 W\Delta P_{Cu2}=s\cdot P_{em}=0.03\cdot15773.2=473.2\,\text{W}.)

תשובה: ΔPCu2≈473.2 W\Delta P_{Cu2}\approx473.2\,\text{W}

סעיף ד

תשובה:

Tout≈98.45 N⋅mT_{out}\approx98.45\,\text{N}\cdot\text{m}

נתון: Pout=15 kWP_{out}=15\,\text{kW}, n=1455 rpmn=1455\,\text{rpm} (מסעיף א).

מבוקש: המומנט על הציר.

Tout=9.55 Poutn=9.55⋅150001455=98.45 N⋅mT_{out}=\frac{9.55\,P_{out}}{n}=\frac{9.55\cdot15000}{1455}=98.45\,\text{N}\cdot\text{m}

תשובה: Tout≈98.45 N⋅mT_{out}\approx98.45\,\text{N}\cdot\text{m}

שאלה 6 · גנרטור DC מקבילי: כא"מ, נצילות וקומוטטור

נתון גנרטור DC (עירור מקבילי) בעל מתח נקוב 220 V220\,\text{V}, ומהירות נקובה 10001000 סל"ד.

מפל מתח נקוב על המברשות 2 V2\,\text{V}, Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega, Rf=110 ΩR_f=110\,\Omega, הפסדים מכניים נקובים 500 W500\,\text{W}, זרם נקוב 95 A95\,\text{A}.

עבור מצב עבודה נקוב:

א.

חשבו את הכא"מ הנקוב של הגנרטור.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את הנצילות הנקובה של הגנרטור (ניתן להזניח את הפסדי ברזל).

(7 נקודות)
ג.

הסבירו את תפקידו של הקומוטטור (מחלף).

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

E=236.55 VE=236.55\,\text{V}

נתון: U=220 VU=220\,\text{V}, IL=95 AI_L=95\,\text{A} (זרם העומס הנקוב), Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega, Rf=110 ΩR_f=110\,\Omega, ΔUb=2 V\Delta U_b=2\,\text{V}.

מבוקש: הכא"מ EE המושרה בעוגן.

סימונים: בגנרטור הזרם IaI_a יוצא מהעוגן ומתפצל לזרם העומס ILI_L ולזרם העירור IfI_f בסליל העירור המחובר במקביל להדקים. בגנרטור הכא"מ גדול ממתח ההדקים.

1. זרם העירור:

If=URf=220110=2 AI_f=\frac{U}{R_f}=\frac{220}{110}=2\,\text{A}

2. חוק הזרמים: זרם העוגן הוא סכום זרם העומס וזרם העירור:

Ia=IL+If=95+2=97 AI_a=I_L+I_f=95+2=97\,\text{A}

3. חוק המתחים במעגל העוגן:

E=U+IaRa+ΔUb=220+97⋅0.15+2=220+14.55+2=236.55 VE=U+I_aR_a+\Delta U_b=220+97\cdot0.15+2=220+14.55+2=236.55\,\text{V}

תשובה: E=236.55 VE=236.55\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

beta≈89.14%\\beta\approx89.14\%

נתון: U=220 VU=220\,\text{V}, IL=95 AI_L=95\,\text{A}, Ia=97 AI_a=97\,\text{A}, If=2 AI_f=2\,\text{A} (מסעיף א), ΔPmech=500 W\Delta P_{mech}=500\,\text{W}, הפסדי ברזל זניחים.

מבוקש: beta=PoutPin\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}.

1. הספק המוצא החשמלי (בעומס):

Pout=U⋅IL=220⋅95=20900 WP_{out}=U\cdot I_L=220\cdot95=20900\,\text{W}

2. ההפסדים:

הפסדי נחושת בעוגן: ΔPCu a=Ia2Ra=972⋅0.15=1411.35 W\Delta P_{Cu\,a}=I_a^2R_a=97^2\cdot0.15=1411.35\,\text{W}

הפסדים במברשות: ΔPb=ΔUb⋅Ia=2⋅97=194 W\Delta P_b=\Delta U_b\cdot I_a=2\cdot97=194\,\text{W}

הפסדי נחושת בעירור: ΔPCu f=If2Rf=22⋅110=440 W\Delta P_{Cu\,f}=I_f^2R_f=2^2\cdot110=440\,\text{W}

הפסדים מכניים: ΔPmech=500 W\Delta P_{mech}=500\,\text{W}

3. הספק הכניסה המכני בציר:

Pin=Pout+∑ΔP=20900+1411.35+194+440+500=23445.35 WP_{in}=P_{out}+\sum\Delta P=20900+1411.35+194+440+500=23445.35\,\text{W}

(בדיקה: Pem=E⋅Ia=236.55⋅97=22945.35 WP_{em}=E\cdot I_a=236.55\cdot97=22945.35\,\text{W}, ו-Pin=Pem+ΔPmech=23445.35 WP_{in}=P_{em}+\Delta P_{mech}=23445.35\,\text{W}.)

4. הנצילות:

beta=PoutPin=2090023445.35=0.8914=89.14%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{20900}{23445.35}=0.8914=89.14\%

תשובה: beta≈89.14%\\beta\approx89.14\%

סעיף ג

תשובה:

הקומוטטור (עם המברשות) הוא מיישר מכני: הוא מחליף את חיבור מוליכי העוגן להדקים כשהם עוברים מקוטב לקוטב, וכך הכא"מ החילופין המושרה בעוגן מתקבל בהדקים כמתח ישר.

1. במוליכי העוגן של גנרטור DC המסתובבים בשדה הקטבים מושרה כא"מ חילופין: כאשר מוליך עובר מתחת לקוטב צפוני כיוון הכא"מ בו הוא אחד, וכאשר הוא עובר מתחת לקוטב דרומי הכיוון מתהפך.

2. הקומוטטור (מחלף) הוא גליל של פלחי נחושת מבודדים זה מזה, המחוברים לקצוות סלילי העוגן ומסתובבים איתם. עליו מחליקות מברשות פחם נייחות המחוברות להדקי המכונה.

3. ברגע שבו כיוון הכא"מ בסליל מתהפך (כשהסליל עובר באזור הניטרלי בין הקטבים), הקומוטטור מחליף את חיבור הסליל למברשות. כך המברשת החיובית מחוברת תמיד למוליכים שנמצאים מתחת לאותו קוטב, והמתח בין המברשות שומר על קוטביות קבועה. כלומר הקומוטטור הוא מיישר מכני שהופך את הכא"מ החילופין שבעוגן למתח ישר בהדקים. ריבוי פלחים וסלילים מקטין את הפעימות ומקבל מתח ישר כמעט חלק.

4. (במנוע DC התפקיד הפוך: הקומוטטור מחליף את כיוון הזרם במוליכי העוגן כך שהמומנט שנוצר יהיה תמיד באותו כיוון והסיבוב רציף.)

תשובה: הקומוטטור עם המברשות הוא מיישר מכני: הוא מחליף את חיבור סלילי העוגן להדקים בכל מעבר בין קטבים, וכך הכא"מ החילופין המושרה בעוגן מתקבל בהדקים כמתח ישר בעל קוטביות קבועה.

שאלה 7 · גנרטור סינכרוני: היגב סינכרוני וכא"מ בעומס

נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב בעל נתונים הבאים:

הספק נקוב 1500 kVA1500\,\text{kVA}

מתח נקוב (מתח קו) 13.8 kV13.8\,\text{kV}

Ra=0.2 ΩR_a=0.2\,\Omega

גורם ההספק נקוב 0.850.85 מפגר

כא"מ פאזי נקוב 8.5 kV8.5\,\text{kV}

א.

חשבו את היגב הסטטור XsX_s.

(8 נקודות)
ב.

העומס צורך מהגנרטור זרם של 40 A40\,\text{A} עם גורם הספק 0.850.85 (מפגר).

חשבו את כא"מ הגנרטור במצב עבודה זה בתנאי שמתח המוצא של הגנרטור לא משתנה.

(8 נקודות)
ג.

הסבירו מהי תגובת העוגן (Armature Reaction) בגנרטור סינכרוני, כיצד היא משפיעה על השדה המגנטי.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Xs≈14.71 ΩX_s\approx14.71\,\Omega

נתון: Sn=1500 kVAS_n=1500\,\text{kVA}, UL=13.8 kVU_L=13.8\,\text{kV} (כוכב), Ra=0.2 ΩR_a=0.2\,\Omega, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 מפגר, E=8.5 kVE=8.5\,\text{kV} לפאזה.

מבוקש: ההיגב הסינכרוני XsX_s.

רעיון: במצב הנקוב ידועים מתח הפאזה, הזרם וזווית הזרם, וגם גודל הכא"מ. ממשוואת המתחים של הגנרטור Eˉ=Vˉph+Iˉ(Ra+jXs)\bar{E}=\bar{V}_{ph}+\bar{I}(R_a+jX_s) נקבל משוואה שהנעלם היחיד בה הוא XsX_s.

1. מתח הפאזה (ייחוס):

Vph=UL3=138003=7967.43 VV_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt{3}}=\frac{13800}{\sqrt{3}}=7967.43\,\text{V}

2. הזרם הנקוב (בכוכב זרם הקו = זרם הפאזה):

I=Sn3 UL=1500⋅1033⋅13800=62.76 AI=\frac{S_n}{\sqrt{3}\,U_L}=\frac{1500\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot13800}=62.76\,\text{A}

3. זווית הזרם: φ=arccos⁡0.85=31.79∘\varphi=\arccos0.85=31.79^\circ, sin⁡φ=0.5268\sin\varphi=0.5268. הזרם מפגר:

Iˉ=62.76∠−31.79∘=53.34−j33.06 A\bar{I}=62.76\angle-31.79^\circ=53.34-j33.06\,\text{A}

4. נפרק את משוואת המתחים לרכיב ממשי ומדומה:

Eˉ=Vph+IˉRa+jIˉXs\bar{E}=V_{ph}+\bar{I}R_a+j\bar{I}X_s

IˉRa=(53.34−j33.06)⋅0.2=10.67−j6.61 V\bar{I}R_a=(53.34-j33.06)\cdot0.2=10.67-j6.61\,\text{V}

jIˉXs=j(53.34−j33.06)Xs=33.06Xs+j53.34Xsj\bar{I}X_s=j(53.34-j33.06)X_s=33.06X_s+j53.34X_s

ולכן:

Re{Eˉ}=7967.43+10.67+33.06Xs=7978.10+33.06Xs\text{Re}\{\bar{E}\}=7967.43+10.67+33.06X_s=7978.10+33.06X_s

Im{Eˉ}=53.34Xs−6.61\text{Im}\{\bar{E}\}=53.34X_s-6.61

5. גודל הכא"מ ידוע, E=8500 VE=8500\,\text{V}:

(7978.10+33.06Xs)2+(53.34Xs−6.61)2=85002(7978.10+33.06X_s)^2+(53.34X_s-6.61)^2=8500^2

פתיחת הסוגריים (המקדם של Xs2X_s^2 הוא 33.062+53.342=I2=3938.2533.06^2+53.34^2=I^2=3938.25):

3938.25 Xs2+526782.7 Xs−8599842=03938.25\,X_s^2+526782.7\,X_s-8599842=0

6. פתרון המשוואה הריבועית (לוקחים את השורש החיובי):

Xs=−526782.7+526782.72+4⋅3938.25⋅85998422⋅3938.25=14.71 ΩX_s=\frac{-526782.7+\sqrt{526782.7^2+4\cdot3938.25\cdot8599842}}{2\cdot3938.25}=14.71\,\Omega

בדיקה: Eˉ=7978.10+33.06⋅14.71+j(53.34⋅14.71−6.61)=8464.3+j777.9 V\bar{E}=7978.10+33.06\cdot14.71+j(53.34\cdot14.71-6.61)=8464.3+j777.9\,\text{V}, ו-∣Eˉ∣=8500 V|\bar{E}|=8500\,\text{V}.

תשובה: Xs≈14.71 ΩX_s\approx14.71\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

Eˉ≈8299∠3.43∘ V\bar{E}\approx8299\angle3.43^\circ\,\text{V} לפאזה (כ-14.37 kV14.37\,\text{kV} קווי)

נתון: I=40 AI=40\,\text{A}, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 מפגר, Vph=7967.43 VV_{ph}=7967.43\,\text{V} (המתח נשאר נקוב), Ra=0.2 ΩR_a=0.2\,\Omega, Xs=14.71 ΩX_s=14.71\,\Omega (מסעיף א).

מבוקש: הכא"מ הפאזי EE.

משוואת המתחים של הגנרטור (לפי כיוון הזרם מהכא"מ אל העומס): Eˉ=Vˉph+Iˉ(Ra+jXs)\bar{E}=\bar{V}_{ph}+\bar{I}(R_a+jX_s)

1. פאזור הזרם:

Iˉ=40∠−31.79∘=40⋅0.85−j 40⋅0.5268=34−j21.07 A\bar{I}=40\angle-31.79^\circ=40\cdot0.85-j\,40\cdot0.5268=34-j21.07\,\text{A}

2. העכבה הסינכרונית:

Zˉs=Ra+jXs=0.2+j14.71=14.71∠89.22∘ Ω\bar{Z}_s=R_a+jX_s=0.2+j14.71=14.71\angle89.22^\circ\,\Omega

3. מפל המתח הפנימי:

IˉZˉs=40∠−31.79∘⋅14.71∠89.22∘=588.37∠57.43∘=316.72+j495.86 V\bar{I}\bar{Z}_s=40\angle-31.79^\circ\cdot14.71\angle89.22^\circ=588.37\angle57.43^\circ=316.72+j495.86\,\text{V}

4. הכא"מ:

Eˉ=7967.43+316.72+j495.86=8284.15+j495.86 V\bar{E}=7967.43+316.72+j495.86=8284.15+j495.86\,\text{V}

E=8284.152+495.862=8299.0 VE=\sqrt{8284.15^2+495.86^2}=8299.0\,\text{V}, בזווית δ=arctan⁡495.868284.15=3.43∘\delta=\arctan\frac{495.86}{8284.15}=3.43^\circ

(בערכי קו: 3⋅8299.0=14374 V\sqrt{3}\cdot8299.0=14374\,\text{V}.)

הכא"מ קטן מהערך הנקוב (8.5 kV8.5\,\text{kV}) כי הזרם קטן יותר, ולכן יש להקטין מעט את זרם העירור כדי לשמור על מתח מוצא קבוע.

תשובה: E≈8.30 kVE\approx8.30\,\text{kV} לפאזה (Eˉ=8299∠3.43∘ V\bar{E}=8299\angle3.43^\circ\,\text{V})

סעיף ג

תשובה:

תגובת העוגן היא השפעת השדה המגנטי שיוצרים זרמי הסטטור (העומס) על השדה של הרוטור: בעומס השראי היא מחלישה את השדה (דה-מגנטיזציה) ומורידה את המתח, בעומס קיבולי מחזקת אותו, ובעומס התנגדותי מעוותת/מסיטה אותו.

1. כאשר הגנרטור עובד בריקם, השדה המגנטי במכונה נוצר רק על ידי זרם העירור ברוטור, והוא משרה בסטטור את הכא"מ EE.

2. כאשר מחברים עומס, בסלילי הסטטור (העוגן) זורם זרם תלת פאזי, והוא יוצר שדה מסתובב משלו במהירות הסינכרונית. השדה הזה מצטרף לשדה הרוטור, והשדה השקול באוויר שונה משדה הרוטור לבד. השפעת שדה זרמי העוגן על שדה הרוטור נקראת תגובת העוגן. במעגל התמורה מייצגים אותה כחלק מההיגב הסינכרוני XsX_s (מפל המתח jIXsjIX_s).

3. ההשפעה תלויה באופי העומס (בזווית בין הזרם לכא"מ):

•עומס התנגדותי (אוהמי, cos⁡φ=1\cos\varphi=1): שדה העוגן ניצב לשדה הרוטור (תגובה רוחבית). הוא מעוות ומסיט את השדה השקול, ומחליש מעט את השדה בצד אחד של הקוטב ומחזק בצד השני.

•עומס השראי (מפגר): שדה העוגן מנוגד לשדה הרוטור (תגובה אורכית מחלישה - דה-מגנטיזציה). השדה השקול נחלש ומתח ההדקים יורד, ולכן יש להגדיל את זרם העירור כדי לשמור על המתח.

•עומס קיבולי (מקדים): שדה העוגן באותו כיוון של שדה הרוטור (תגובה אורכית מחזקת - מגנטיזציה). השדה השקול מתחזק ומתח ההדקים עולה, ויש להקטין את זרם העירור.

תשובה: תגובת העוגן היא השפעת השדה שיוצרים זרמי העומס בסטטור על שדה הרוטור; בעומס השראי היא מחלישה את השדה ומורידה את המתח, בעומס קיבולי מחזקת אותו ומעלה את המתח, ובעומס התנגדותי מעוותת ומסיטה אותו.

שאלה 8 · שנאי תלת פאזי: זרמים נקובים ונצילות בעומס חלקי

נתון שנאי תלת פאזי מחובר בצורת כוכב-משולש.

נתונים נקובים של השנאי:

הספק נקוב של 15 MVA15\,\text{MVA}

מתח קו בצד ראשוני 66 kV66\,\text{kV} ומתח קו בצד המשני 11 kV11\,\text{kV}

נצילות נקובה 96%96\%

מקדם הספק של העומס הנקוב 0.850.85 מפגר

הפסדי ברזל נקובים 45 kW45\,\text{kW}

הפסדי נחושת נקובים 55 kW55\,\text{kW}

חשבו את:

א.

הזרם הנקוב בצד הראשוני והמשני של השנאי.

(5 נקודות)
ב.

הספק הכניסה לשנאי כאשר העומס הוא 80% מהעומס הנקוב (ניתן להניח שהפסדי הברזל נשארים נקובים במצב עבודה זה).

(10 נקודות)
ג.

נצילות השנאי כאשר העומס הוא 80% מהעומס הנקוב.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

I1≈131.2 AI_{1}\approx131.2\,\text{A}, I2≈787.3 AI_{2}\approx787.3\,\text{A} (זרמי קו; זרם הפאזה במשולש המשני ≈454.5 A\approx454.5\,\text{A})

נתון: Sn=15 MVAS_n=15\,\text{MVA}, U1L=66 kVU_{1L}=66\,\text{kV}, U2L=11 kVU_{2L}=11\,\text{kV}, ראשוני בכוכב ומשני במשולש.

מבוקש: הזרמים הנקובים.

בשנאי תלת פאזי Sn=3 ULILS_n=\sqrt{3}\,U_L I_L בכל צד.

1. צד ראשוני (כוכב, זרם הקו = זרם הפאזה):

I1=Sn3 U1L=15⋅1063⋅66⋅103=131.22 AI_{1}=\frac{S_n}{\sqrt{3}\,U_{1L}}=\frac{15\cdot10^6}{\sqrt{3}\cdot66\cdot10^3}=131.22\,\text{A}

2. צד משני (זרם קו):

I2=Sn3 U2L=15⋅1063⋅11⋅103=787.30 AI_{2}=\frac{S_n}{\sqrt{3}\,U_{2L}}=\frac{15\cdot10^6}{\sqrt{3}\cdot11\cdot10^3}=787.30\,\text{A}

המשני מחובר במשולש, ולכן הזרם בכל סליל משני:

I2ph=I23=787.303=454.55 AI_{2ph}=\frac{I_2}{\sqrt{3}}=\frac{787.30}{\sqrt{3}}=454.55\,\text{A}

תשובה: I1≈131.2 AI_1\approx131.2\,\text{A}, I2≈787.3 AI_2\approx787.3\,\text{A} (זרם הסליל המשני במשולש ≈454.5 A\approx454.5\,\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

Pin≈10280.2 kW≈10.28 MWP_{in}\approx10280.2\,\text{kW}\approx10.28\,\text{MW}

נתון: Sn=15 MVAS_n=15\,\text{MVA}, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85, β=0.8\beta=0.8, ΔPFe=45 kW\Delta P_{Fe}=45\,\text{kW} (קבועים), ΔPCu n=55 kW\Delta P_{Cu\,n}=55\,\text{kW}.

מבוקש: הספק הכניסה PinP_{in}.

הספק הכניסה שווה להספק המוצא ועוד ההפסדים. הפסדי הברזל קבועים, והפסדי הנחושת תלויים בריבוע הזרם, כלומר בריבוע מקדם ההעמסה β\beta.

1. הספק המוצא:

Pout=β Sncos⁡φ=0.8⋅15000⋅0.85=10200 kWP_{out}=\beta\,S_n\cos\varphi=0.8\cdot15000\cdot0.85=10200\,\text{kW}

2. הפסדי הנחושת ב-80% עומס:

ΔPCu=β2 ΔPCu n=0.82⋅55=35.2 kW\Delta P_{Cu}=\beta^2\,\Delta P_{Cu\,n}=0.8^2\cdot55=35.2\,\text{kW}

3. הספק הכניסה:

Pin=Pout+ΔPFe+ΔPCu=10200+45+35.2=10280.2 kWP_{in}=P_{out}+\Delta P_{Fe}+\Delta P_{Cu}=10200+45+35.2=10280.2\,\text{kW}

הערה: הנצילות הנקובה 96%96\% שבנתונים אינה מתיישבת עם ההפסדים הנתונים (לפי ההפסדים, הנצילות הנקובה היא 1275012750+45+55=99.22%\frac{12750}{12750+45+55}=99.22\%), ולכן החישוב נעשה לפי ההפסדים, כפי שהסעיף מכוון ("הפסדי הברזל נשארים נקובים").

תשובה: Pin≈10280.2 kW≈10.28 MWP_{in}\approx10280.2\,\text{kW}\approx10.28\,\text{MW}

סעיף ג

תשובה:

beta≈99.22%\\beta\approx99.22\%

נתון (מסעיף ב): Pout=10200 kWP_{out}=10200\,\text{kW}, Pin=10280.2 kWP_{in}=10280.2\,\text{kW}.

מבוקש: הנצילות.

beta=PoutPin=1020010280.2=0.9922=99.22%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{10200}{10280.2}=0.9922=99.22\%

תשובה: beta≈99.22%\\beta\approx99.22\%

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.