מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - אביב 2026 מועד א'
הנדסת חשמל · סמל 97161 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את סמל 90619 של התכנית הקודמת.
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, אביב 2026 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה שמונה שאלות.
יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. חוברת נוסחאות מה"ט המצורפת לשאלון הבחינה
נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.
שאלה 1 · גנרטור סינכרוני: זרם, כא"מ פאזי ונצילות
נתון גנרטור סינכרוני המחובר בכוכב.
מתח נקוב (מתח קו).
הספק נקוב
מקדם ההספק של העומס הנקוב .
, (לכל פאזה).
הפסדים מכניים נקובים .

עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:
זרם הגנרטור.
הכא"מ הפאזי של הגנרטור.
נצילות הגנרטור.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
נתון: , , חיבור כוכב.
מבוקש: הזרם הנקוב של הגנרטור.
1. בחיבור כוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה (זרם העוגן שבאיור). ההספק המדומה התלת פאזי הוא , ולכן:
תשובה:
סעיף ב
(פאזי), ; מתח קו מתאים
נתון: , (מסעיף א), , , .
מבוקש: הכא"מ הפאזי .
בשאלה לא צוין אם גורם ההספק מפגר או מקדים. נניח עומס השראי (מפגר), שהוא המצב הרגיל בעומס נקוב של גנרטור.
לפי מעגל התמורה שבאיור, הזרם זורם מהכא"מ דרך ו- אל ההדקים, ומתח הפאזה נמדד על ההדקים. לפי חוק המתחים של קירכהוף:
1. מתח הפאזה (ייחוס, בזווית ):
, כלומר
2. פאזור הזרם: , , והזרם מפגר אחרי המתח:
3. העכבה הפנימית לפאזה:
4. מפל המתח הפנימי:
5. הכא"מ הפאזי:
, בזווית
(בערכי קו: .)
תשובה: , כלומר לפאזה.
סעיף ג
נתון: , , , , .
מבוקש: הנצילות .
לפי תרשים זרימת ההספק בגנרטור סינכרוני, הספק הכניסה בציר שווה להספק המוצא ועוד ההפסדים. בשאלה נתונים רק ההפסדים המכניים והתנגדות הסטטור, ולכן נתחשב בהפסדים המכניים ובהפסדי הנחושת בסטטור (הפסדי הברזל והפסדי העירור לא נתונים ונזניח אותם).
1. הספק המוצא (ההספק הפעיל בעומס):
2. הפסדי הנחושת בסטטור:
3. הספק הכניסה:
4. הנצילות:
תשובה:
שאלה 2 · מנוע השראה עם ממיר תדר: מהירות ומתח
מנוע השראה תלת פאזי, חיבור משולש, בעל 6 קטבים (3 זוגות קטבים) מוזן מווסת מהירות.
בהתחלה, הממיר מספק מתח למנוע של בתדר של וגורם החליקה הוא .
לאחר מכן הממיר מוריד את התדר ל-.
גורם החליקה בתדר החדש הוא , הממיר שומר על יחס מתח/תדר קבוע.
חשבו את מהירות המנוע כאשר הממיר מזין את המנוע בתדר של .
חשבו את המתח המוצא של הממיר בתדר .
חשבו את תדר הרוטור עבור מתח המוצא ב- ו-.
הסבירו את עקרון פעולה והמבנה העיקרוני של ווסת מהירות (איזה מרכיבים עיקריים יש לו).
פרטו את אופן הפיכת זרם החילופין לישר ואופן ההפיכה מזרם ישר לחילופין.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
נתון: זוגות קטבים, , .
מבוקש: מהירות הרוטור .
1. המהירות הסינכרונית (מהירות השדה המסתובב) בתדר :
2. הרוטור מסתובב לאט מהשדה לפי החליקה:
(להשוואה, בתדר : ו-.)
תשובה:
סעיף ב
נתון: ב-, יחס קבוע, .
מבוקש: מתח המוצא .
הממיר שומר על יחס מתח/תדר קבוע כדי שהשטף המגנטי במנוע יישאר קבוע (ולכן גם יכולת המומנט):
תשובה:
סעיף ג
בשני המקרים
תדר הזרמים המושרים ברוטור שווה לתדר הרשת כפול החליקה: .
1. בתדר ():
2. בתדר ():
תדר הרוטור לא השתנה: הפרש המהירויות בין השדה לרוטור נשאר בשני המקרים ( ו-), ולכן גם התדר המושרה ברוטור זהה.
תשובה: בשני התדרים.
סעיף ד
ווסת המהירות (ממיר תדר) בנוי ממיישר (גשר דיודות, AC ל-DC), מעגל ביניים עם קבל סינון, מהפך של 6 טרנזיסטורי IGBT עם דיודות (DC ל-AC ב-PWM), ומעגל בקרה ששומר על U/f קבוע.
עקרון הפעולה: מהירות מנוע השראה קרובה למהירות הסינכרונית . כדי לשנות את המהירות בצורה רציפה ויעילה משנים את תדר ההזנה . ווסת המהירות (ממיר תדר, Inverter) מקבל מהרשת מתח ותדר קבועים (, ) ומספק למנוע מתח ותדר משתנים. יחד עם התדר הוא משנה גם את המתח ביחס קבוע , כדי שהשטף יישאר קבוע: אם יורידו רק את התדר, השטף יגדל והליבה תרווה; אם יעלו רק את התדר, השטף והמומנט יקטנו.
1. מיישר (Rectifier), הפיכת AC ל-DC: גשר דיודות תלת פאזי (6 דיודות). בכל רגע מוליכות הדיודה שמחוברת לפאזה בעלת המתח הגבוה ביותר (בקבוצה העליונה) והדיודה שמחוברת לפאזה בעלת המתח הנמוך ביותר (בקבוצה התחתונה), ולכן במוצא מתקבל מתח ישר פועם (6 פעימות במחזור).
2. מעגל ביניים (DC link): קבל סינון גדול (לעתים עם סליל) שמחליק את המתח הפועם למתח ישר כמעט קבוע, ומשמש מאגר אנרגיה.
3. מהפך (Inverter), הפיכת DC ל-AC: שש יחידות מיתוג (טרנזיסטורי IGBT, לכל אחד דיודה מקבילה הפוכה), שתיים לכל פאזה של המנוע. מעגל הבקרה מדליק ומכבה אותן בתדר מיתוג גבוה בשיטת PWM (אפנון רוחב פולס): במוצא כל פאזה מחובר לסירוגין לפס החיובי או השלילי, ורוחב הפולסים משתנה בצורה סינוסית. הממוצע של הפולסים יוצר מתח חילופין בתדר הרצוי, ושינוי רוחב הפולסים קובע את גודל המתח. השהיה של בין הפאזות יוצרת מערכת תלת פאזית. השראות סלילי המנוע מחליקה את הזרם לצורה קרובה לסינוס.
4. מעגל בקרה וויסות (Control): מקבל את פקודת המהירות (ומשוב זרם/מהירות), מחשב את התדר והמתח הנדרשים (שומר על קבוע) ומפיק את פולסי ההדלקה לטרנזיסטורים, וגם מגן מפני זרם יתר ומתח יתר.
תשובה: הווסת משנה את תדר ההזנה (ואיתו את המתח ביחס קבוע) ובכך את המהירות. מבנה: מיישר דיודות (AC ל-DC) - מעגל ביניים עם קבל - מהפך IGBT ב-PWM (DC ל-AC בתדר ומתח משתנים) - מעגל בקרה.
שאלה 3 · מנוע DC מקבילי: כא"מ, מומנט ונצילות
נתון מנוע לזרם ישר בעל עירור מקבילי.
נתונים נקובים של המנוע:
,
זרם שצורך המנוע
מפל מתח על המברשות
מתח הזנה
מהירות סל"ד
הפסדים מכניים .
במצב עבודה נקוב, חשבו את:
הכא"מ של המנוע.
המומנט האלקטרומגנטי.
נצילות (ניתן להזניח את הפסדי ברזל).
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: , (הזרם מהרשת), , , .
מבוקש: הכא"מ הנגדי של העוגן.
סימונים: הזרם נכנס מהרשת ומתפצל לזרם העירור דרך סליל העירור (המחובר במקביל לרשת) ולזרם העוגן . במנוע הכא"מ מתנגד למתח ההזנה.
1. זרם העירור (סליל העירור מחובר ישירות על מתח הרשת):
2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת ההזנה:
3. חוק המתחים במעגל העוגן: מתח ההזנה = כא"מ + מפל על + מפל על המברשות:
תשובה:
סעיף ב
נתון: , (מסעיף א), .
מבוקש: המומנט האלקטרומגנטי .
1. ההספק האלקטרומגנטי (ההספק שעובר מהצד החשמלי לצד המכני של העוגן):
2. המומנט האלקטרומגנטי:
תשובה:
סעיף ג
נתון: , , (מסעיף ב), , הפסדי הברזל זניחים.
מבוקש: .
1. ההספק החשמלי שנצרך מהרשת (כולל סליל העירור):
2. הספק הציר: מההספק האלקטרומגנטי מפחיתים את ההפסדים המכניים:
3. הנצילות:
בדיקה במאזן הפסדים: , , , . סכום ההפסדים , ואכן .
תשובה:
שאלה 4 · שנאים במקביל: חלוקת עומס ועומס מרבי
נתונים שלושה שנאים תלת פאזיים בעלי אותה קבוצת חיבורים המחוברים במקביל.
נתוני השנאים הם:
שנאי 1: ,
שנאי 2: ,
שנאי 3: ,
חשבו את חלוקת ההספקים בין שלושת השנאים כאשר הם מזינים עומס בעל הספק של .
האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמקו
מהו ההספק המרבי של העומס שאפשר לחבר לשלושת השנאים כך שאף אחד מהשנאים המופעלים במקביל, לא יפעל במצב של עומס יתר.
שנאי מתוכנן לעבוד בתדר ובמתח מסוים.
אם התדר יורד והמתח נשאר קבוע, הסבירו איך ישפיע על זרם המגנוט של השנאי ומה יקרה בשל כך לשנאי?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
, ,
נתון: ונתוני שלושת השנאים.
מבוקש: ההספק שכל שנאי מספק.
שנאים במקביל מחוברים לאותו מתח ראשוני ומשני, ולכן מפל המתח הפנימי שווה בכולם. לכן כל שנאי נושא עומס ביחס ישר להספק הנקוב שלו וביחס הפוך למתח הקצר שלו:
1. המנות :
, ,
2. המקדם המשותף:
3. חלוקת העומס:
בדיקה: .
תשובה: , ,
סעיף ב
לא תקין: שנאי 1 בעומס יתר () בזמן ששנאי 2 מנוצל רק כ-72% ושנאי 3 כ-96%; הסיבה - הפרש גדול במתחי הקצר.
נבדוק את מקדם ההעמסה של כל שנאי (מסעיף א):
1. - שנאי 1 עמוס כ-7.7% מעל ההספק הנקוב, כלומר בעומס יתר.
2. - שנאי 2 מנוצל רק כ-72%.
3. - שנאי 3 כ-96%.
אף שהעומס הכולל () קטן מסכום ההספקים הנקובים (), החלוקה אינה תקינה: השנאי בעל מתח הקצר הנמוך ביותר (שנאי 1, ) "מושך" יותר עומס ונכנס לעומס יתר, ואילו השנאי בעל מתח הקצר הגבוה (שנאי 2, ) מנוצל חלקית. הסיבה היא שמתחי הקצר אינם קרובים זה לזה: התנאי הרצוי הוא פער של עד בין מתחי הקצר, וכאן גדול מ- ב-50%.
תשובה: לא תקין - שנאי 1 עובד בעומס יתר () בעוד ששנאי 2 מנוצל רק כ-72%, בגלל הפרש גדול מדי במתחי הקצר.
סעיף ג
מבוקש: העומס המרבי שבו אף שנאי לא עובר את ההספק הנקוב.
השנאי שנעמס ראשון לעומס מלא הוא השנאי בעל מתח הקצר הנמוך ביותר, (שנאי 1). העומס המרבי מתקבל כאשר :
בדיקה - החלוקה בעומס זה: (בדיוק נקוב), , - שניהם מתחת לנקוב.
תשובה:
סעיף ד
השטף גדל (Φ∝U/f), הליבה נכנסת לרוויה, זרם המגנוט גדל מאוד (ומתעוות), ההפסדים בברזל ובנחושת גדלים והשנאי מתחמם יתר על המידה ועלול להינזק.
1. המתח המושרה בסליל השנאי: . מכאן השטף המרבי בליבה:
כלומר השטף פרופורציוני ליחס .
2. אם התדר יורד והמתח נשאר קבוע, היחס גדל, ולכן השטף (וצפיפות השטף ) בליבה גדל. למשל ירידה של התדר ב-10% מגדילה את השטף בכ-11%.
3. השנאי מתוכנן לעבוד ליד "ברך" עקומת המגנוט. הגדלת השטף מעבר לנקוב מכניסה את הליבה לרוויה, ובתחום זה תוספת קטנה בשטף דורשת תוספת גדולה מאוד בזרם המגנוט. לכן זרם המגנוט (זרם הריקם) גדל מאוד - הרבה יותר מהגידול בשטף - וצורתו מתעוותת (לא סינוסית, עשירה בהרמוניות). גם ההיגב המגנט קטן כשהתדר יורד, מה שתורם לגידול הזרם.
4. ההשלכות על השנאי: הפסדי הברזל עולים (הפסדי ההיסטרזיס תלויים חזק ב-), הפסדי הנחושת עולים בגלל זרם המגנוט הגדול, השנאי מתחמם יתר על המידה, הבידוד עלול להיפגע, הרעש (זמזום) והרטט גדלים, וההגנות עלולות להפעיל. בעבודה ממושכת השנאי עלול להינזק. כדי למנוע זאת, כשמורידים את התדר יש להוריד את המתח באותו יחס (לשמור קבוע).
תשובה: השטף גדל (), הליבה נכנסת לרוויה וזרם המגנוט גדל מאוד ומתעוות; כתוצאה ההפסדים גדלים, השנאי מתחמם ועלול להינזק.
שאלה 5 · מנוע השראה: מהירות, זרם, הפסדי רוטור ומומנט
נתון מנוע השראה תלת פאזי המחובר במשולש, בעל 4 קטבים (2 זוגות קטבים).
למנוע נתונים נקובים הבאים:
הספק
נצילות
גורם הספק
גורם חליקה
מתח הזנה (מתח קו)
תדר הזנה
הפסדי ברזל זניחים
הפסדים מכניים
עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:
מהירות המנוע.
זרם המנוע.
הפסדי נחושת ברוטור.
מומנט על ציר המנוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: זוגות קטבים, , .
מבוקש: מהירות הרוטור .
1. המהירות הסינכרונית:
2. מהירות הרוטור:
תשובה:
סעיף ב
(זרם קו); זרם פאזה בסליל
נתון: (ההספק הנקוב הוא הספק הציר), , , .
מבוקש: הזרם שהמנוע צורך מהרשת.
1. הספק הכניסה החשמלי:
2. זרם הקו מהרשת:
3. המנוע מחובר במשולש, ולכן הזרם בכל סליל (זרם פאזה):
תשובה: זרם הקו (זרם הפאזה בסלילי המשולש ).
סעיף ג
נתון: , , .
מבוקש: הפסדי הנחושת ברוטור .
לפי תרשים זרימת ההספק: (פחות ) (פחות ) .
1. ההספק המכני המפותח ברוטור:
2. הפסדי הנחושת ברוטור:
(בדרך שקולה: ו-.)
תשובה:
סעיף ד
נתון: , (מסעיף א).
מבוקש: המומנט על הציר.
תשובה:
שאלה 6 · גנרטור DC מקבילי: כא"מ, נצילות וקומוטטור
נתון גנרטור DC (עירור מקבילי) בעל מתח נקוב , ומהירות נקובה סל"ד.
מפל מתח נקוב על המברשות , , , הפסדים מכניים נקובים , זרם נקוב .
עבור מצב עבודה נקוב:
חשבו את הכא"מ הנקוב של הגנרטור.
חשבו את הנצילות הנקובה של הגנרטור (ניתן להזניח את הפסדי ברזל).
הסבירו את תפקידו של הקומוטטור (מחלף).
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון: , (זרם העומס הנקוב), , , .
מבוקש: הכא"מ המושרה בעוגן.
סימונים: בגנרטור הזרם יוצא מהעוגן ומתפצל לזרם העומס ולזרם העירור בסליל העירור המחובר במקביל להדקים. בגנרטור הכא"מ גדול ממתח ההדקים.
1. זרם העירור:
2. חוק הזרמים: זרם העוגן הוא סכום זרם העומס וזרם העירור:
3. חוק המתחים במעגל העוגן:
תשובה:
סעיף ב
נתון: , , , (מסעיף א), , הפסדי ברזל זניחים.
מבוקש: .
1. הספק המוצא החשמלי (בעומס):
2. ההפסדים:
הפסדי נחושת בעוגן:
הפסדים במברשות:
הפסדי נחושת בעירור:
הפסדים מכניים:
3. הספק הכניסה המכני בציר:
(בדיקה: , ו-.)
4. הנצילות:
תשובה:
סעיף ג
הקומוטטור (עם המברשות) הוא מיישר מכני: הוא מחליף את חיבור מוליכי העוגן להדקים כשהם עוברים מקוטב לקוטב, וכך הכא"מ החילופין המושרה בעוגן מתקבל בהדקים כמתח ישר.
1. במוליכי העוגן של גנרטור DC המסתובבים בשדה הקטבים מושרה כא"מ חילופין: כאשר מוליך עובר מתחת לקוטב צפוני כיוון הכא"מ בו הוא אחד, וכאשר הוא עובר מתחת לקוטב דרומי הכיוון מתהפך.
2. הקומוטטור (מחלף) הוא גליל של פלחי נחושת מבודדים זה מזה, המחוברים לקצוות סלילי העוגן ומסתובבים איתם. עליו מחליקות מברשות פחם נייחות המחוברות להדקי המכונה.
3. ברגע שבו כיוון הכא"מ בסליל מתהפך (כשהסליל עובר באזור הניטרלי בין הקטבים), הקומוטטור מחליף את חיבור הסליל למברשות. כך המברשת החיובית מחוברת תמיד למוליכים שנמצאים מתחת לאותו קוטב, והמתח בין המברשות שומר על קוטביות קבועה. כלומר הקומוטטור הוא מיישר מכני שהופך את הכא"מ החילופין שבעוגן למתח ישר בהדקים. ריבוי פלחים וסלילים מקטין את הפעימות ומקבל מתח ישר כמעט חלק.
4. (במנוע DC התפקיד הפוך: הקומוטטור מחליף את כיוון הזרם במוליכי העוגן כך שהמומנט שנוצר יהיה תמיד באותו כיוון והסיבוב רציף.)
תשובה: הקומוטטור עם המברשות הוא מיישר מכני: הוא מחליף את חיבור סלילי העוגן להדקים בכל מעבר בין קטבים, וכך הכא"מ החילופין המושרה בעוגן מתקבל בהדקים כמתח ישר בעל קוטביות קבועה.
שאלה 7 · גנרטור סינכרוני: היגב סינכרוני וכא"מ בעומס
נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב בעל נתונים הבאים:
הספק נקוב
מתח נקוב (מתח קו)
גורם ההספק נקוב מפגר
כא"מ פאזי נקוב
חשבו את היגב הסטטור .
העומס צורך מהגנרטור זרם של עם גורם הספק (מפגר).
חשבו את כא"מ הגנרטור במצב עבודה זה בתנאי שמתח המוצא של הגנרטור לא משתנה.
הסבירו מהי תגובת העוגן (Armature Reaction) בגנרטור סינכרוני, כיצד היא משפיעה על השדה המגנטי.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
נתון: , (כוכב), , מפגר, לפאזה.
מבוקש: ההיגב הסינכרוני .
רעיון: במצב הנקוב ידועים מתח הפאזה, הזרם וזווית הזרם, וגם גודל הכא"מ. ממשוואת המתחים של הגנרטור נקבל משוואה שהנעלם היחיד בה הוא .
1. מתח הפאזה (ייחוס):
2. הזרם הנקוב (בכוכב זרם הקו = זרם הפאזה):
3. זווית הזרם: , . הזרם מפגר:
4. נפרק את משוואת המתחים לרכיב ממשי ומדומה:
ולכן:
5. גודל הכא"מ ידוע, :
פתיחת הסוגריים (המקדם של הוא ):
6. פתרון המשוואה הריבועית (לוקחים את השורש החיובי):
בדיקה: , ו-.
תשובה:
סעיף ב
לפאזה (כ- קווי)
נתון: , מפגר, (המתח נשאר נקוב), , (מסעיף א).
מבוקש: הכא"מ הפאזי .
משוואת המתחים של הגנרטור (לפי כיוון הזרם מהכא"מ אל העומס):
1. פאזור הזרם:
2. העכבה הסינכרונית:
3. מפל המתח הפנימי:
4. הכא"מ:
, בזווית
(בערכי קו: .)
הכא"מ קטן מהערך הנקוב () כי הזרם קטן יותר, ולכן יש להקטין מעט את זרם העירור כדי לשמור על מתח מוצא קבוע.
תשובה: לפאזה ()
סעיף ג
תגובת העוגן היא השפעת השדה המגנטי שיוצרים זרמי הסטטור (העומס) על השדה של הרוטור: בעומס השראי היא מחלישה את השדה (דה-מגנטיזציה) ומורידה את המתח, בעומס קיבולי מחזקת אותו, ובעומס התנגדותי מעוותת/מסיטה אותו.
1. כאשר הגנרטור עובד בריקם, השדה המגנטי במכונה נוצר רק על ידי זרם העירור ברוטור, והוא משרה בסטטור את הכא"מ .
2. כאשר מחברים עומס, בסלילי הסטטור (העוגן) זורם זרם תלת פאזי, והוא יוצר שדה מסתובב משלו במהירות הסינכרונית. השדה הזה מצטרף לשדה הרוטור, והשדה השקול באוויר שונה משדה הרוטור לבד. השפעת שדה זרמי העוגן על שדה הרוטור נקראת תגובת העוגן. במעגל התמורה מייצגים אותה כחלק מההיגב הסינכרוני (מפל המתח ).
3. ההשפעה תלויה באופי העומס (בזווית בין הזרם לכא"מ):
•עומס התנגדותי (אוהמי, ): שדה העוגן ניצב לשדה הרוטור (תגובה רוחבית). הוא מעוות ומסיט את השדה השקול, ומחליש מעט את השדה בצד אחד של הקוטב ומחזק בצד השני.
•עומס השראי (מפגר): שדה העוגן מנוגד לשדה הרוטור (תגובה אורכית מחלישה - דה-מגנטיזציה). השדה השקול נחלש ומתח ההדקים יורד, ולכן יש להגדיל את זרם העירור כדי לשמור על המתח.
•עומס קיבולי (מקדים): שדה העוגן באותו כיוון של שדה הרוטור (תגובה אורכית מחזקת - מגנטיזציה). השדה השקול מתחזק ומתח ההדקים עולה, ויש להקטין את זרם העירור.
תשובה: תגובת העוגן היא השפעת השדה שיוצרים זרמי העומס בסטטור על שדה הרוטור; בעומס השראי היא מחלישה את השדה ומורידה את המתח, בעומס קיבולי מחזקת אותו ומעלה את המתח, ובעומס התנגדותי מעוותת ומסיטה אותו.
שאלה 8 · שנאי תלת פאזי: זרמים נקובים ונצילות בעומס חלקי
נתון שנאי תלת פאזי מחובר בצורת כוכב-משולש.
נתונים נקובים של השנאי:
הספק נקוב של
מתח קו בצד ראשוני ומתח קו בצד המשני
נצילות נקובה
מקדם הספק של העומס הנקוב מפגר
הפסדי ברזל נקובים
הפסדי נחושת נקובים
חשבו את:
הזרם הנקוב בצד הראשוני והמשני של השנאי.
הספק הכניסה לשנאי כאשר העומס הוא 80% מהעומס הנקוב (ניתן להניח שהפסדי הברזל נשארים נקובים במצב עבודה זה).
נצילות השנאי כאשר העומס הוא 80% מהעומס הנקוב.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
, (זרמי קו; זרם הפאזה במשולש המשני )
נתון: , , , ראשוני בכוכב ומשני במשולש.
מבוקש: הזרמים הנקובים.
בשנאי תלת פאזי בכל צד.
1. צד ראשוני (כוכב, זרם הקו = זרם הפאזה):
2. צד משני (זרם קו):
המשני מחובר במשולש, ולכן הזרם בכל סליל משני:
תשובה: , (זרם הסליל המשני במשולש ).
סעיף ב
נתון: , , , (קבועים), .
מבוקש: הספק הכניסה .
הספק הכניסה שווה להספק המוצא ועוד ההפסדים. הפסדי הברזל קבועים, והפסדי הנחושת תלויים בריבוע הזרם, כלומר בריבוע מקדם ההעמסה .
1. הספק המוצא:
2. הפסדי הנחושת ב-80% עומס:
3. הספק הכניסה:
הערה: הנצילות הנקובה שבנתונים אינה מתיישבת עם ההפסדים הנתונים (לפי ההפסדים, הנצילות הנקובה היא ), ולכן החישוב נעשה לפי ההפסדים, כפי שהסעיף מכוון ("הפסדי הברזל נשארים נקובים").
תשובה:
סעיף ג
נתון (מסעיף ב): , .
מבוקש: הנצילות.
תשובה: