דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע לטכנאים 97163 - קיץ 2024 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97163 · 7 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע לטכנאים, קיץ 2024 מועד א', כל 7 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שבע שאלות.

יש לענות על ארבע שאלות בלבד, ערך כל שאלה 25 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · מנוע DC בעירור זר: הפסדים והתנגדות עוגן

מנוע DC עם עירור זר על בעל הספק נקוב של 5000 W5000\,\text{W} ונצילות נקובה 85%85\%. מתח הזנה הנקוב של המנוע שווה ל-220 V220\,\text{V}. יש להתחשב רק בהפסדי נחושת של המנוע, שאר ההפסדים זניחים.

חשבו את:

א.

הפסדי הספק של המנוע.

(9 נקודות)
ב.

התנגדות העוגן RaR_a.

(10 נקודות)
ג.

תסבירו למה משתמשים במברשות במנוע DC?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

ΔP≈882.4 W\Delta P\approx882.4\,\text{W}

נתון: הספק נקוב (הספק מכני במוצא) Pout=5000 WP_{out}=5000\,\text{W}, נצילות beta=85%=0.85\\beta=85\%=0.85, מתח הזנה V=220 VV=220\,\text{V}.

מבוקש: הפסדי ההספק של המנוע.

רעיון: הנצילות היא היחס בין הספק המוצא להספק הכניסה. מהנצילות נמצא את הספק הכניסה, וההפרש בין הכניסה למוצא הוא ההפסדים.

1. הספק הכניסה:

Pin=Poutbeta=50000.85=5882.35 WP_{in}=\frac{P_{out}}{\\beta}=\frac{5000}{0.85}=5882.35\,\text{W}

2. הפסדי ההספק:

ΔP=Pin−Pout=5882.35−5000=882.35 W\Delta P=P_{in}-P_{out}=5882.35-5000=882.35\,\text{W}

תשובה: ΔP≈882.4 W\Delta P\approx882.4\,\text{W}

סעיף ב

תשובה:

Ra≈1.23 ΩR_a\approx1.23\,\Omega

נתון: Pin=5882.35 WP_{in}=5882.35\,\text{W}, ΔP=882.35 W\Delta P=882.35\,\text{W} (מסעיף א), V=220 VV=220\,\text{V}. לפי השאלה כל ההפסדים הם הפסדי נחושת בעוגן.

מבוקש: RaR_a.

רעיון: במנוע בעירור זר זרם ההזנה של מעגל העוגן הוא זרם העוגן. נמצא אותו מהספק הכניסה, ואז מהפסדי הנחושת ΔP=Ia2Ra\Delta P=I_a^2R_a נבודד את RaR_a.

1. זרם העוגן (הספק הכניסה של העוגן הוא מתח כפול זרם):

Ia=PinV=5882.35220=26.74 AI_a=\frac{P_{in}}{V}=\frac{5882.35}{220}=26.74\,\text{A}

2. הפסדי הנחושת בעוגן הם ΔP=Ia2Ra\Delta P=I_a^2R_a, ולכן:

Ra=ΔPIa2=882.3526.742=1.234 ΩR_a=\frac{\Delta P}{I_a^2}=\frac{882.35}{26.74^2}=1.234\,\Omega

תשובה: Ra≈1.23 ΩR_a\approx1.23\,\Omega

סעיף ג

תשובה:

המברשות יוצרות מגע חשמלי מחליק וקבוע בין המעגל החיצוני הנייח לבין הקומוטטור של הרוטור המסתובב, וכך אפשר להזרים זרם לסלילי העוגן (ויחד עם הקומוטטור להפוך את כיוון הזרם בהם) בזמן הסיבוב.

הסבר:

1. ליפופי העוגן של מנוע DC נמצאים על הרוטור, שמסתובב. מקור המתח, לעומת זאת, נייח. צריך אמצעי שיעביר זרם מחלק נייח לחלק מסתובב בלי שהחוטים יסתבכו.

2. המברשות (בדרך כלל מפחם/גרפיט) מותקנות על הסטטור ונלחצות בקפיצים אל הקומוטטור (המחלף) שעל ציר הרוטור. כך נוצר מגע חשמלי מחליק, שנשמר באופן רציף בזמן שהרוטור מסתובב.

3. יחד עם הקומוטטור, המברשות מחליפות את כיוון הזרם בכל סליל של העוגן ברגע שהסליל עובר מתחת לקוטב אחר. בזכות זה כיוון הכוח על המוליכים נשאר קבוע, והמומנט פועל תמיד באותו כיוון, למרות שהמקור מספק מתח ישר.

תשובה: המברשות מאפשרות מגע קבוע של מתח בין המקור הנייח לבין הרוטור המסתובב (דרך הקומוטטור), וכך מזרימים זרם לעוגן בזמן הסיבוב ושומרים על מומנט בכיוון אחד.

שאלה 2 · מעגל תמורה של שנאי: זרם ראשוני ומתח מוצא

באיור לשאלה 2 מתואר מעגל התמורה של שנאי חד פאזי 400/200 V400/200\,\text{V}:

R1=1 ΩR_1=1\,\Omega, R2′=0.5 ΩR_2'=0.5\,\Omega, X1=1 ΩX_1=1\,\Omega, X2′=1.2 ΩX_2'=1.2\,\Omega, R0=6 kΩR_0=6\,\text{k}\Omega, X0=800 ΩX_0=800\,\Omega

בצידו המשני של השנאי מחובר עומס הצורך 30 A30\,\text{A} בגורם הספק cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 השראי.

מתח ההזנה בראשוני הוא 400 V400\,\text{V}.

א.

חשבו את הזרם בצד הראשוני של השנאי עבור עומס זה.

(12 נקודות)
ב.

חשבו את מתח המוצא של השנאי עבור העומס הזה.

הבהרה: הכוונה היא לא למתח נומינלי אלא בנקודת העבודה של העומס.

(13 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Iˉ1≈15.3∠−33.2∘ A\bar{I}_1\approx15.3\angle-33.2^\circ\,\text{A}

נתון: מעגל התמורה המדויק המוחזר לצד הראשוני, U1=400 VU_1=400\,\text{V}, I2=30 AI_2=30\,\text{A} בגורם הספק 0.850.85 השראי (מפגר), יחס מתחים 400/200 V400/200\,\text{V}.

מבוקש: הזרם הראשוני Iˉ1\bar{I}_1.

כיוונים (לפי האיור): הזרם Iˉ1\bar{I}_1 נכנס מהמקור דרך R1R_1, jX1jX_1 אל הצומת האמצעי. שם מתפצל ממנו זרם הריקם Iˉ0\bar{I}_0 כלפי מטה אל ענף המגנוט (R0∥jX0R_0\parallel jX_0), והשאר, Iˉ2′\bar{I}_2', ממשיך דרך R2′R_2', jX2′jX_2' אל העומס. נסמן ב-Uˉ0\bar{U}_0 את המתח על ענף המגנוט (הצומת האמצעי ביחס לקו התחתון).

נבחר את Uˉ1=400∠0∘ V\bar{U}_1=400\angle0^\circ\,\text{V} כייחוס, ונמדוד את זווית הזרם Iˉ2′\bar{I}_2' ביחס לייחוס זה (מתח המוצא כמעט בפאזה עם Uˉ1\bar{U}_1, כפי שיתברר בסעיף ב).

1. יחס ההשנאה והזרם המשני המוחזר לצד הראשוני:

a=400200=2a=\frac{400}{200}=2, I2′=I2a=302=15 A\quad I_2'=\frac{I_2}{a}=\frac{30}{2}=15\,\text{A}

φ=arccos⁡0.85=31.79∘\varphi=\arccos0.85=31.79^\circ (מפגר), ולכן

Iˉ2′=15∠−31.79∘=12.75−j7.90 A\bar{I}_2'=15\angle-31.79^\circ=12.75-j7.90\,\text{A}

2. עכבת ענף המגנוט (חיבור מקבילי):

Zˉ0=R0⋅jX0R0+jX0=6000⋅j8006000+j800=104.80+j786.03=792.98∠82.41∘ Ω\bar{Z}_0=\frac{R_0\cdot jX_0}{R_0+jX_0}=\frac{6000\cdot j800}{6000+j800}=104.80+j786.03=792.98\angle82.41^\circ\,\Omega

3. משוואות המעגל:

חוק הזרמים בצומת האמצעי: Iˉ1=Iˉ0+Iˉ2′\bar{I}_1=\bar{I}_0+\bar{I}_2'

חוק המתחים בלולאה של המקור וענף המגנוט: Uˉ0=Uˉ1−Iˉ1(R1+jX1)\bar{U}_0=\bar{U}_1-\bar{I}_1(R_1+jX_1), ולפי חוק אוהם Iˉ0=Uˉ0Zˉ0\bar{I}_0=\frac{\bar{U}_0}{\bar{Z}_0}.

נציב בחוק הזרמים:

Iˉ1=Uˉ1−Iˉ1Zˉ1Zˉ0+Iˉ2′ ⇒ Iˉ1=Uˉ1+Iˉ2′Zˉ0Zˉ0+Zˉ1\bar{I}_1=\frac{\bar{U}_1-\bar{I}_1\bar{Z}_1}{\bar{Z}_0}+\bar{I}_2'\ \Rightarrow\ \bar{I}_1=\frac{\bar{U}_1+\bar{I}_2'\bar{Z}_0}{\bar{Z}_0+\bar{Z}_1}

כאשר Zˉ1=R1+jX1=1+j1 Ω\bar{Z}_1=R_1+jX_1=1+j1\,\Omega.

4. המונה:

Iˉ2′Zˉ0=15∠−31.79∘⋅792.98∠82.41∘=11894.7∠50.62∘=7547.2+j9193.7 V\bar{I}_2'\bar{Z}_0=15\angle-31.79^\circ\cdot792.98\angle82.41^\circ=11894.7\angle50.62^\circ=7547.2+j9193.7\,\text{V}

Uˉ1+Iˉ2′Zˉ0=400+7547.2+j9193.7=7947.2+j9193.7=12152.5∠49.16∘ V\bar{U}_1+\bar{I}_2'\bar{Z}_0=400+7547.2+j9193.7=7947.2+j9193.7=12152.5\angle49.16^\circ\,\text{V}

5. המכנה:

Zˉ0+Zˉ1=(104.80+1)+j(786.03+1)=105.80+j787.03=794.11∠82.34∘ Ω\bar{Z}_0+\bar{Z}_1=(104.80+1)+j(786.03+1)=105.80+j787.03=794.11\angle82.34^\circ\,\Omega

6. הזרם הראשוני:

Iˉ1=12152.5∠49.16∘794.11∠82.34∘=15.30∠−33.18∘=12.81−j8.38 A\bar{I}_1=\frac{12152.5\angle49.16^\circ}{794.11\angle82.34^\circ}=15.30\angle-33.18^\circ=12.81-j8.38\,\text{A}

הזרם הראשוני גדול רק מעט מ-I2′=15 AI_2'=15\,\text{A}, כי זרם הריקם קטן.

תשובה: Iˉ1≈15.3∠−33.2∘ A\bar{I}_1\approx15.3\angle-33.2^\circ\,\text{A} (ביחס למתח ההזנה)

סעיף ב

תשובה:

U2≈181.7 VU_2\approx181.7\,\text{V} (U2′≈363.3 VU_2'\approx363.3\,\text{V})

נתון: Uˉ1=400∠0∘ V\bar{U}_1=400\angle0^\circ\,\text{V}, Iˉ1=12.81−j8.38 A\bar{I}_1=12.81-j8.38\,\text{A} ו-Iˉ2′=12.75−j7.90 A\bar{I}_2'=12.75-j7.90\,\text{A} (מסעיף א), Zˉ1=1+j1 Ω\bar{Z}_1=1+j1\,\Omega, Zˉ2′=R2′+jX2′=0.5+j1.2 Ω\bar{Z}_2'=R_2'+jX_2'=0.5+j1.2\,\Omega.

מבוקש: מתח המוצא U2U_2 בעומס.

רעיון: עם אותם כיווני זרמים כמו בסעיף א, הולכים לאורך הענף העליון מהמקור אל העומס ומחסירים את מפלי המתח (חוק המתחים של קירכהוף):

Uˉ2′=Uˉ1−Iˉ1Zˉ1−Iˉ2′Zˉ2′\bar{U}_2'=\bar{U}_1-\bar{I}_1\bar{Z}_1-\bar{I}_2'\bar{Z}_2'

ובסוף מחזירים לצד המשני בעזרת יחס ההשנאה.

1. מפל המתח על הליפוף הראשוני:

Iˉ1Zˉ1=(12.81−j8.38)(1+j1)=21.18+j4.43 V\bar{I}_1\bar{Z}_1=(12.81-j8.38)(1+j1)=21.18+j4.43\,\text{V}

2. המתח על ענף המגנוט:

Uˉ0=Uˉ1−Iˉ1Zˉ1=400−(21.18+j4.43)=378.82−j4.43=378.84∠−0.67∘ V\bar{U}_0=\bar{U}_1-\bar{I}_1\bar{Z}_1=400-(21.18+j4.43)=378.82-j4.43=378.84\angle-0.67^\circ\,\text{V}

(בדיקה: Iˉ0=Uˉ0Zˉ0=378.84∠−0.67∘792.98∠82.41∘=0.478∠−83.08∘ A\bar{I}_0=\frac{\bar{U}_0}{\bar{Z}_0}=\frac{378.84\angle-0.67^\circ}{792.98\angle82.41^\circ}=0.478\angle-83.08^\circ\,\text{A}, וזה בדיוק Iˉ1−Iˉ2′\bar{I}_1-\bar{I}_2'.)

3. מפל המתח על הליפוף המשני (מוחזר):

Iˉ2′Zˉ2′=(12.75−j7.90)(0.5+j1.2)=15.86+j11.35 V\bar{I}_2'\bar{Z}_2'=(12.75-j7.90)(0.5+j1.2)=15.86+j11.35\,\text{V}

4. מתח המוצא המוחזר לצד הראשוני:

Uˉ2′=Uˉ0−Iˉ2′Zˉ2′=(378.82−15.86)+j(−4.43−11.35)=362.96−j15.78=363.30∠−2.49∘ V\bar{U}_2'=\bar{U}_0-\bar{I}_2'\bar{Z}_2'=(378.82-15.86)+j(-4.43-11.35)=362.96-j15.78=363.30\angle-2.49^\circ\,\text{V}

(הזווית קטנה, ולכן ההנחה שזווית הזרם נמדדת ביחס ל-Uˉ1\bar{U}_1 סבירה.)

5. החזרה לצד המשני:

U2=U2′a=363.302=181.65 VU_2=\frac{U_2'}{a}=\frac{363.30}{2}=181.65\,\text{V}

כלומר בעומס זה מתח המוצא נמוך בכ-18.3 V18.3\,\text{V} מהמתח הנקוב 200 V200\,\text{V}.

תשובה: U2≈181.7 VU_2\approx181.7\,\text{V}

שאלה 3 · מנוע DC בעירור זר: הספק, זרם והפסדי נחושת

מנוע DC עם עירור זר על בעל הספק נקוב של 2000 W2000\,\text{W} ונצילות נקובה 88%88\%.

מתח הזנה של המנוע שווה ל-240 V240\,\text{V}. התנגדות העוגן Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega.

המנוע עמוס במומנט נקוב. עבור מצב עבודה זה, חשבו את:

א.

הספק כניסה של המנוע.

(7 נקודות)
ב.

זרם שצורך המנוע.

(7 נקודות)
ג.

הפסדי נחושת.

(11 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Pin≈2272.7 WP_{in}\approx2272.7\,\text{W}

נתון: הספק נקוב (מוצא) Pout=2000 WP_{out}=2000\,\text{W}, נצילות beta=0.88\\beta=0.88. המנוע עמוס במומנט נקוב, כלומר עובד בנקודה הנקובה.

מבוקש: הספק הכניסה.

1. מהגדרת הנצילות beta=PoutPin\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}:

Pin=Poutbeta=20000.88=2272.73 WP_{in}=\frac{P_{out}}{\\beta}=\frac{2000}{0.88}=2272.73\,\text{W}

תשובה: Pin≈2272.7 WP_{in}\approx2272.7\,\text{W}

סעיף ב

תשובה:

I≈9.47 AI\approx9.47\,\text{A}

נתון: Pin=2272.73 WP_{in}=2272.73\,\text{W} (מסעיף א), V=240 VV=240\,\text{V}.

מבוקש: הזרם שהמנוע צורך מהמקור (במנוע בעירור זר זה זרם העוגן).

1. הספק הכניסה הוא מכפלת המתח בזרם, ולכן:

I=PinV=2272.73240=9.47 AI=\frac{P_{in}}{V}=\frac{2272.73}{240}=9.47\,\text{A}

תשובה: I≈9.47 AI\approx9.47\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

Pcu≈44.8 WP_{cu}\approx44.8\,\text{W}

נתון: Ia=9.47 AI_a=9.47\,\text{A} (מסעיף ב), Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega.

מבוקש: הפסדי הנחושת בעוגן.

1. הפסדי הנחושת הם ההספק שמתפזר כחום בהתנגדות העוגן:

Pcu=Ia2Ra=9.472⋅0.5=44.84 WP_{cu}=I_a^2R_a=9.47^2\cdot0.5=44.84\,\text{W}

(שאר ההפסדים, 2272.73−2000−44.84≈227.9 W2272.73-2000-44.84\approx227.9\,\text{W}, הם הפסדי ברזל ומכניים.)

תשובה: Pcu≈44.8 WP_{cu}\approx44.8\,\text{W}

שאלה 4 · שנאים במקביל: חלוקת עומס ותנאי חיבור

נתונים שלושה שנאים תלת פאזיים בעלי אותה קבוצת חיבורים מחוברים במקביל.

נתוני השנאים הם:

שנאי 1: Uk=4%U_k=4\%, S1n=200 kVAS_{1n}=200\,\text{kVA}

שנאי 2: Uk=4%U_k=4\%, S2n=150 kVAS_{2n}=150\,\text{kVA}

שנאי 3: Uk=5%U_k=5\%, S3n=500 kVAS_{3n}=500\,\text{kVA}

א.

חשבו את חלוקת ההספקים בין שלושת השנאים כאשר הם מזינים עומס בעל הספק של 850 kVA850\,\text{kVA}.

(10 נקודות)
ב.

האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמקו.

(7 נקודות)
ג.

תסבירו מה הם התנאים לחיבור שנאים במקביל?

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

S1≈226.7 kVAS_1\approx226.7\,\text{kVA}, S2=170 kVAS_2=170\,\text{kVA}, S3≈453.3 kVAS_3\approx453.3\,\text{kVA}

נתון: S1n=200 kVAS_{1n}=200\,\text{kVA}, S2n=150 kVAS_{2n}=150\,\text{kVA}, S3n=500 kVAS_{3n}=500\,\text{kVA}, מתחי קצר uk1=uk2=4%u_{k1}=u_{k2}=4\%, uk3=5%u_{k3}=5\%, עומס ST=850 kVAS_T=850\,\text{kVA}.

מבוקש: ההספק שכל שנאי מספק.

רעיון: בשנאים במקביל כולם רואים את אותו מפל מתח פנימי. העומס היחסי של כל שנאי (Si/SinS_i/S_{in}) הפוך למתח הקצר שלו, ולכן ההספק שלו יחסי ל-Sinuki\frac{S_{in}}{u_{ki}}:

Si=ST∑Sjnukj⋅SinukiS_i=\frac{S_T}{\sum\frac{S_{jn}}{u_{kj}}}\cdot\frac{S_{in}}{u_{ki}}

המנה uk=ST∑Sjn/ukju_k=\frac{S_T}{\sum S_{jn}/u_{kj}} היא מתח הקצר ה"משותף" של הקבוצה בעומס זה.

1. סכום המכנה:

S1nuk1+S2nuk2+S3nuk3=2004+1504+5005=50+37.5+100=187.5 kVA/%\frac{S_{1n}}{u_{k1}}+\frac{S_{2n}}{u_{k2}}+\frac{S_{3n}}{u_{k3}}=\frac{200}{4}+\frac{150}{4}+\frac{500}{5}=50+37.5+100=187.5\,\text{kVA}/\%

2. המקדם המשותף:

uk=ST187.5=850187.5=4.533%u_k=\frac{S_T}{187.5}=\frac{850}{187.5}=4.533\%

3. ההספק של כל שנאי:

S1=ukuk1⋅S1n=4.5334⋅200=226.67 kVAS_1=\frac{u_k}{u_{k1}}\cdot S_{1n}=\frac{4.533}{4}\cdot200=226.67\,\text{kVA}

S2=ukuk2⋅S2n=4.5334⋅150=170 kVAS_2=\frac{u_k}{u_{k2}}\cdot S_{2n}=\frac{4.533}{4}\cdot150=170\,\text{kVA}

S3=ukuk3⋅S3n=4.5335⋅500=453.33 kVAS_3=\frac{u_k}{u_{k3}}\cdot S_{3n}=\frac{4.533}{5}\cdot500=453.33\,\text{kVA}

4. בדיקה: 226.67+170+453.33=850 kVA226.67+170+453.33=850\,\text{kVA}.

תשובה: S1≈226.7 kVAS_1\approx226.7\,\text{kVA}, S2=170 kVAS_2=170\,\text{kVA}, S3≈453.3 kVAS_3\approx453.3\,\text{kVA}

סעיף ב

תשובה:

לא. שנאים 1 ו-2 עמוסים ב-113.3%113.3\% מההספק הנקוב שלהם (עומס יתר), ושנאי 3 רק ב-90.7%90.7\%.

כדי לבדוק, משווים את ההספק של כל שנאי (מסעיף א) להספק הנקוב שלו:

1. שנאי 1: S1S1n=226.67200=1.133=113.3%\frac{S_1}{S_{1n}}=\frac{226.67}{200}=1.133=113.3\%

2. שנאי 2: S2S2n=170150=1.133=113.3%\frac{S_2}{S_{2n}}=\frac{170}{150}=1.133=113.3\%

3. שנאי 3: S3S3n=453.33500=0.907=90.7%\frac{S_3}{S_{3n}}=\frac{453.33}{500}=0.907=90.7\%

אף שסכום ההספקים הנקובים (200+150+500=850 kVA200+150+500=850\,\text{kVA}) שווה בדיוק לעומס, העומס לא מתחלק לפי ההספקים הנקובים: השנאים בעלי מתח הקצר הנמוך (4%4\%) לוקחים חלק גדול יותר. שנאים 1 ו-2 עמוסים מעל ההספק הנקוב שלהם, והם יתחממו יתר על המידה, ואילו שנאי 3 לא מנוצל עד הסוף. הסיבה היא הפרש מתחי הקצר: מתח הקצר של שנאי 3 גבוה בכ-10%10\% ממתח הקצר המשוקלל (5−4.5334.533=10.3%\frac{5-4.533}{4.533}=10.3\%), כלומר מחוץ לתחום המותר.

תשובה: החלוקה אינה תקינה: שנאים 1 ו-2 בעומס יתר של 113.3%113.3\%, ושנאי 3 עמוס רק ב-90.7%90.7\%.

סעיף ג

תשובה:

מתחים נקובים זהים בראשוני ובמשני (יחס השנאה זהה), קבוצת חיבורים זהה, יחס הספקים נקובים קטן מ-3, ומתחי קצר קרובים (סטייה של עד ±10%\pm10\% ממתח הקצר המשוקלל).

כדי ששנאים במקביל לא יזרימו זרמי מעגל ביניהם בריקם, ויתחלקו בעומס באופן יחסי להספקים הנקובים שלהם, צריך:

1. מתחים נקובים זהים בצד הראשוני ובצד המשני (כלומר יחס השנאה זהה). אחרת מתחי הריקם של המשניים שונים, וזורם זרם מעגל בין השנאים גם בלי עומס.

2. קבוצת חיבורים זהה (אותו מקדם שעון, אותו הסט מופע בין הראשוני למשני). אחרת יש הפרש פאזה בין המתחים המשניים, וזורם זרם מעגל גדול מאוד, כמו בקצר.

3. יחס בין ההספקים הנקובים קטן מ-3, כדי שהיחס R/XR/X של השנאים יהיה דומה והזרמים יהיו כמעט באותה פאזה.

4. מתחי קצר קרובים: הסטייה היחסית של מתח הקצר uku_k של כל שנאי ממתח הקצר המשוקלל היא בתחום ±10%\pm10\%. העומס מתחלק ביחס הפוך ל-uku_k (כפי שראינו בסעיף א), ולכן רק כך כל שנאי יקבל עומס קרוב להספק הנקוב שלו.

(בשנאים תלת-פאזיים נדרש גם אותו סדר מופעים.)

תשובה: מתחים נקובים זהים (יחס השנאה זהה), קבוצת חיבורים זהה, יחס הספקים קטן מ-3, ומתחי קצר קרובים (עד ±10%\pm10\% מהמשוקלל).

שאלה 5 · גנרטור סינכרוני: הספקים, זרם ונצילות

נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב, בעל נתונים הבאים:

הספק נקוב 50 kVA50\,\text{kVA}, תדר 50 Hz50\,\text{Hz}, Ra=0.1 ΩR_a=0.1\,\Omega, Xs=4 ΩX_s=4\,\Omega, מתח נקוב 400 V400\,\text{V} (מתח שלוב), כא"מ פאזי נקוב 300∠2∘ V300\angle2^\circ\,\text{V},

הפסדי ברזל+מכניים במצב עבודה נקוב 1 kW1\,\text{kW}.

בתנאים הנקובים, הגנרטור מזין עומס השראי עם cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8.

במצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

הספק אקטיבי וריאקטיבי של הגנרטור.

(9 נקודות)
ב.

זרם פאזי.

(7 נקודות)
ג.

נצילות של הגנרטור.

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

P=40 kWP=40\,\text{kW}, Q=30 kVARQ=30\,\text{kVAR}

נתון: S=50 kVAS=50\,\text{kVA}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 השראי, ולכן sin⁡φ=1−0.82=0.6\sin\varphi=\sqrt{1-0.8^2}=0.6.

מבוקש: ההספק האקטיבי והריאקטיבי שהגנרטור מספק לעומס.

1. הספק אקטיבי:

P=Scos⁡φ=50⋅0.8=40 kWP=S\cos\varphi=50\cdot0.8=40\,\text{kW}

2. הספק ריאקטיבי (השראי):

Q=Ssin⁡φ=50⋅0.6=30 kVARQ=S\sin\varphi=50\cdot0.6=30\,\text{kVAR}

תשובה: P=40 kWP=40\,\text{kW}, Q=30 kVARQ=30\,\text{kVAR}

סעיף ב

תשובה:

Iph≈72.17 AI_{ph}\approx72.17\,\text{A}

נתון: S=50 kVAS=50\,\text{kVA}, מתח שלוב VL=400 VV_L=400\,\text{V}, חיבור כוכב.

מבוקש: הזרם הפאזי.

1. הזרם הקווי מההספק המדומה התלת-פאזי S=3VLILS=\sqrt{3}V_LI_L:

IL=S3 VL=50⋅1033⋅400=72.17 AI_L=\frac{S}{\sqrt{3}\,V_L}=\frac{50\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=72.17\,\text{A}

2. בחיבור כוכב הזרם בכל פאזה שווה לזרם הקו:

Iph=IL=72.17 AI_{ph}=I_L=72.17\,\text{A}

תשובה: Iph≈72.17 AI_{ph}\approx72.17\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

beta≈94.0%\\beta\approx94.0\%

נתון: הספק מוצא (חשמלי, לעומס) Pout=40 kWP_{out}=40\,\text{kW} (מסעיף א), Iph=72.17 AI_{ph}=72.17\,\text{A} (מסעיף ב), Ra=0.1 ΩR_a=0.1\,\Omega, הפסדי ברזל ומכניים PFe+m=1 kWP_{Fe+m}=1\,\text{kW}.

מבוקש: הנצילות.

רעיון: בגנרטור ההספק החשמלי שמסופק לעומס הוא הספק המוצא. הספק הכניסה (המכני, מהמניע) גדול ממנו בסכום ההפסדים: הפסדי הנחושת בשלוש הפאזות ועוד הפסדי הברזל והמכניים.

1. הפסדי נחושת בסטטור (שלוש פאזות):

Pcu=3Iph2Ra=3⋅72.172⋅0.1=1562.5 WP_{cu}=3I_{ph}^2R_a=3\cdot72.17^2\cdot0.1=1562.5\,\text{W}

2. הספק הכניסה:

Pin=Pout+Pcu+PFe+m=40000+1562.5+1000=42562.5 WP_{in}=P_{out}+P_{cu}+P_{Fe+m}=40000+1562.5+1000=42562.5\,\text{W}

3. הנצילות:

beta=PoutPin=4000042562.5=0.9398=93.98%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{40000}{42562.5}=0.9398=93.98\%

(הערה: הכא"מ הנתון 300∠2∘ V300\angle2^\circ\,\text{V} אינו נחוץ לחישוב, והוא גם אינו מתאים לשאר הנתונים: מ-Eˉ=Vˉph+Iˉ(Ra+jXs)\bar{E}=\bar{V}_{ph}+\bar{I}(R_a+jX_s) היה מתקבל כ-468∠28.9∘ V468\angle28.9^\circ\,\text{V}.)

תשובה: beta≈94.0%\\beta\approx94.0\%

שאלה 6 · מנוע השראה תלת-פאזי: הספקים וזרם

נתון מנוע השראה תלת פאזי. נתוני המנוע:

הספק נקוב 10 kW10\,\text{kW}, מתח נקוב (שלוב) 400 V400\,\text{V}, מהירות נקובה 1450 rpm1450\,\text{rpm}, נצילות נקובה 90%90\%.

גורם הספק של המנוע 0.850.85.

במצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

הספק כניסה של המנוע.

(6 נקודות)
ב.

זרם שצורך המנוע.

(7 נקודות)
ג.

הספק מדומה וריאקטיבי של המנוע.

(12 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

Pin≈11111 W≈11.11 kWP_{in}\approx11111\,\text{W}\approx11.11\,\text{kW}

נתון: הספק נקוב (מכני, במוצא) Pout=10 kWP_{out}=10\,\text{kW}, נצילות beta=0.9\\beta=0.9.

מבוקש: הספק הכניסה (החשמלי) של המנוע.

1. מהגדרת הנצילות:

Pin=Poutbeta=100000.9=11111.1 WP_{in}=\frac{P_{out}}{\\beta}=\frac{10000}{0.9}=11111.1\,\text{W}

תשובה: Pin≈11.11 kWP_{in}\approx11.11\,\text{kW}

סעיף ב

תשובה:

I≈18.87 AI\approx18.87\,\text{A}

נתון: Pin=11111.1 WP_{in}=11111.1\,\text{W} (מסעיף א), VL=400 VV_L=400\,\text{V}, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85.

מבוקש: הזרם הקווי שהמנוע צורך.

1. ההספק האקטיבי התלת-פאזי הוא Pin=3VLILcos⁡φP_{in}=\sqrt{3}V_LI_L\cos\varphi, ולכן:

IL=Pin3 VLcos⁡φ=11111.13⋅400⋅0.85=18.87 AI_L=\frac{P_{in}}{\sqrt{3}\,V_L\cos\varphi}=\frac{11111.1}{\sqrt{3}\cdot400\cdot0.85}=18.87\,\text{A}

תשובה: I≈18.87 AI\approx18.87\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

S≈13072 VA≈13.07 kVAS\approx13072\,\text{VA}\approx13.07\,\text{kVA}, Q≈6886 VAR≈6.89 kVARQ\approx6886\,\text{VAR}\approx6.89\,\text{kVAR}

נתון: IL=18.87 AI_L=18.87\,\text{A} (מסעיף ב), VL=400 VV_L=400\,\text{V}, Pin=11111.1 WP_{in}=11111.1\,\text{W} (מסעיף א), cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85.

מבוקש: ההספק המדומה וההספק הריאקטיבי שהמנוע צורך מהרשת.

שימו לב: משולש ההספקים מתייחס לצד החשמלי של המנוע, ולכן ההספק האקטיבי בו הוא הספק הכניסה PinP_{in}, ולא ההספק המכני במוצא.

1. הספק מדומה:

S=3 VLIL=3⋅400⋅18.87=13071.9 VAS=\sqrt{3}\,V_LI_L=\sqrt{3}\cdot400\cdot18.87=13071.9\,\text{VA}

(ובאופן שקול: S=Pincos⁡φ=11111.10.85=13071.9 VAS=\frac{P_{in}}{\cos\varphi}=\frac{11111.1}{0.85}=13071.9\,\text{VA})

2. הספק ריאקטיבי ממשולש ההספקים:

Q=S2−Pin2=13071.92−11111.12=6886.0 VARQ=\sqrt{S^2-P_{in}^2}=\sqrt{13071.9^2-11111.1^2}=6886.0\,\text{VAR}

(בדיקה: sin⁡φ=1−0.852=0.5268\sin\varphi=\sqrt{1-0.85^2}=0.5268, ו-Ssin⁡φ=13071.9⋅0.5268=6886 VARS\sin\varphi=13071.9\cdot0.5268=6886\,\text{VAR}.)

תשובה: S≈13.07 kVAS\approx13.07\,\text{kVA}, Q≈6.89 kVARQ\approx6.89\,\text{kVAR}

שאלה 7 · גנרטור סינכרוני: זרם עירור מאופיין ריקם וכא"מ

גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב בעל נתונים הבאים:

מתח נקוב 500 V500\,\text{V}, Xs=0.5 ΩX_s=0.5\,\Omega, Ra=0.05 ΩR_a=0.05\,\Omega

באיור לשאלה 7 מוצג אופיין המבטא את התלות בין מתח המוצא של הגנרטור בריקם לבין זרם העירור.

א.

חשבו את זרם העירור לקבלת מתח 500 V500\,\text{V} בעבודת הגנרטור ללא עומס.

(12 נקודות)
ב.

הגנרטור מספק זרם לצרכנים בגודל של 300 A300\,\text{A} בגורם הספק 0.80.8 מפגר.

חשבו את הכא"מ של הגנרטור במצב עבודה זה.

(13 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

If≈4.9 AI_f\approx4.9\,\text{A}

נתון: אופיין הריקם (מתח ההדקים בריקם כתלות בזרם העירור), מתח נדרש בריקם 500 V500\,\text{V}.

מבוקש: זרם העירור.

1. ללא עומס אין זרם בסטטור, ולכן אין מפל מתח על RaR_a ועל XsX_s: מתח ההדקים שווה לכא"מ, ואותו בדיוק מתאר האופיין.

2. האופיין מתאר את מתח ההדקים (המתח הנקוב, השלוב), ולכן קוראים אותו ישירות ב-500 V500\,\text{V}: עולים מהציר האנכי בגובה 500 V500\,\text{V} אופקית עד העקום, ויורדים אנכית לציר זרם העירור. העקום חוצה את 500 V500\,\text{V} מעט לפני 5.0 A5.0\,\text{A}:

If0≈4.9 AI_{f0}\approx4.9\,\text{A}

(באזור זה העקום כבר מתחיל לרוויה, ולכן תוספת קטנה של מתח דורשת תוספת גדולה יחסית של זרם עירור.)

תשובה: If≈4.9 AI_f\approx4.9\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

Eph≈406.1 VE_{ph}\approx406.1\,\text{V} (פאזי; ≈703.5 V\approx703.5\,\text{V} שלוב)

נתון: מתח הדקים נקוב 500 V500\,\text{V} (שלוב), חיבור כוכב, Ia=300 AI_a=300\,\text{A} בגורם הספק 0.80.8 מפגר, Ra=0.05 ΩR_a=0.05\,\Omega, Xs=0.5 ΩX_s=0.5\,\Omega.

מבוקש: הכא"מ הפאזי EphE_{ph}.

רעיון: נעבוד במעגל התמורה הפאזי. הזרם Iˉa\bar{I}_a יוצא מהגנרטור אל הצרכנים, ולכן לפי חוק המתחים של קירכהוף הכא"מ שווה למתח ההדקים הפאזי ועוד מפל המתח על העכבה הפנימית:

Eˉph=Uˉph+Iˉa(Ra+jXs)\bar{E}_{ph}=\bar{U}_{ph}+\bar{I}_a(R_a+jX_s)

1. מתח ההדקים הפאזי (ייחוס):

Uph=5003=288.68 VU_{ph}=\frac{500}{\sqrt{3}}=288.68\,\text{V}, Uˉph=288.68∠0∘ V\quad\bar{U}_{ph}=288.68\angle0^\circ\,\text{V}

2. הזרם: φ=arccos⁡0.8=36.87∘\varphi=\arccos0.8=36.87^\circ מפגר:

Iˉa=300∠−36.87∘=240−j180 A\bar{I}_a=300\angle-36.87^\circ=240-j180\,\text{A}

3. מפל המתח הפנימי:

Iˉa(Ra+jXs)=(240−j180)(0.05+j0.5)=102+j111=150.75∠47.42∘ V\bar{I}_a(R_a+jX_s)=(240-j180)(0.05+j0.5)=102+j111=150.75\angle47.42^\circ\,\text{V}

4. הכא"מ:

Eˉph=288.68+102+j111=390.68+j111=406.14∠15.86∘ V\bar{E}_{ph}=288.68+102+j111=390.68+j111=406.14\angle15.86^\circ\,\text{V}

5. בערך שלוב: EL=3⋅406.14=703.45 VE_L=\sqrt{3}\cdot406.14=703.45\,\text{V}

(הערה: כא"מ שלוב של כ-703 V703\,\text{V} גבוה מהמתח המרבי באופיין, כ-590 V590\,\text{V}, כך שהנתונים אינם מציאותיים; פותרים כפי שנתון.)

תשובה: Eph≈406.1 VE_{ph}\approx406.1\,\text{V} (פאזי)

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.