דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע לטכנאים 97163 - קיץ 2024 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97163 · 7 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע לטכנאים, קיץ 2024 מועד ב', כל 7 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שבע שאלות.

יש לענות על ארבע שאלות בלבד, ערך כל שאלה 25 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · מנוע DC בעירור זר: זרם, נצילות וכא"מ

נתון מנוע DC עם עירור זר. נתוני המנוע: מתח נקוב – 150 V150\,\text{V}, התנגדות העוגן Ra=1 ΩR_a=1\,\Omega, מהירות נקובה 1,5001{,}500 סל"ד, מומנט נקוב – 10 Nm10\,\text{Nm}, הפסדים נקובים מכניים+ברזל – 100 W100\,\text{W}.

חשב את:

א.

זרם הנקוב של המנוע.

(11 נקודות)
ב.

נצילות נקובה של המנוע.

(7 נקודות)
ג.

זרם העירור גדל ב-50%50\% בהשוואה לזרם העירור במצב עבודה נקוב.

מתח הזנה של המנוע נשאר 150 V150\,\text{V}. חשבו את הכא"מ במצב עבודה זה

(יש להניח שיש קשר ליניארי בין זרם העירור לכא"מ).

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Ian≈12.12 AI_{an}\approx12.12\,\text{A}

נתון: V=150 VV=150\,\text{V}, Ra=1 ΩR_a=1\,\Omega, n=1500n=1500 סל"ד, מומנט נקוב (מומנט על הציר) T=10 NmT=10\,\text{Nm}, הפסדים מכניים וברזל Pm+Fe=100 WP_{m+Fe}=100\,\text{W}.

מבוקש: זרם העוגן הנקוב IaI_a.

רעיון: מהמומנט והמהירות נמצא את הספק המוצא. נוסיף את ההפסדים המכניים וההפסדים בברזל ונקבל את ההספק האלקטרומגנטי Pem=E⋅IaP_{em}=E\cdot I_a. במעגל העוגן E=V−IaRaE=V-I_aR_a, ולכן נקבל משוואה ריבועית ב-IaI_a.

כיוונים: במנוע זרם העוגן IaI_a נכנס מההדק החיובי של המקור, והכא"מ EE מתנגד למתח ההזנה. חוק המתחים של קירכהוף במעגל העוגן: V=E+IaRaV=E+I_aR_a.

1. המהירות הזוויתית:

ω=2πn60=2π⋅150060=157.08 rad/s\omega=\frac{2\pi n}{60}=\frac{2\pi\cdot1500}{60}=157.08\,\text{rad/s}

2. הספק המוצא (על הציר):

Pout=T⋅ω=10⋅157.08=1570.8 WP_{out}=T\cdot\omega=10\cdot157.08=1570.8\,\text{W}

3. ההספק האלקטרומגנטי (המוצא ועוד ההפסדים המכניים והברזל):

Pem=Pout+Pm+Fe=1570.8+100=1670.8 WP_{em}=P_{out}+P_{m+Fe}=1570.8+100=1670.8\,\text{W}

4. נציב E=V−IaRaE=V-I_aR_a ב-Pem=E⋅IaP_{em}=E\cdot I_a:

(V−IaRa)Ia=Pem ⇒ RaIa2−VIa+Pem=0 ⇒ Ia2−150Ia+1670.8=0(V-I_aR_a)I_a=P_{em}\ \Rightarrow\ R_aI_a^2-VI_a+P_{em}=0\ \Rightarrow\ I_a^2-150I_a+1670.8=0

5. פתרון המשוואה:

Ia=150±1502−4⋅1670.82=150±15816.82=150±125.762I_a=\frac{150\pm\sqrt{150^2-4\cdot1670.8}}{2}=\frac{150\pm\sqrt{15816.8}}{2}=\frac{150\pm125.76}{2}

הפתרון עם הסימן ++ נותן Ia=137.9 AI_a=137.9\,\text{A} וכא"מ של 12.1 V12.1\,\text{V} בלבד – זו לא נקודת עבודה מעשית. לכן:

Ia=150−125.762=12.12 AI_a=\frac{150-125.76}{2}=12.12\,\text{A}

6. בדיקה: E=V−IaRa=150−12.12⋅1=137.88 VE=V-I_aR_a=150-12.12\cdot1=137.88\,\text{V}, ו-E⋅Ia=137.88⋅12.12=1670.8 WE\cdot I_a=137.88\cdot12.12=1670.8\,\text{W}, כמו בשלב 3.

תשובה: Ian≈12.12 AI_{an}\approx12.12\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

beta≈86.4%\\beta\approx86.4\%

נתון מסעיף א: Ia=12.12 AI_a=12.12\,\text{A}, Pout=1570.8 WP_{out}=1570.8\,\text{W}, V=150 VV=150\,\text{V}.

מבוקש: הנצילות הנקובה.

רעיון: הנצילות היא יחס הספק המוצא להספק הכניסה. במנוע בעירור זר מעגל העירור מוזן ממקור נפרד ולא ניתנו נתוניו, ולכן הספק הכניסה הוא הספק מעגל העוגן.

1. הספק הכניסה:

Pin=V⋅Ia=150⋅12.12=1817.6 WP_{in}=V\cdot I_a=150\cdot12.12=1817.6\,\text{W}

2. הנצילות:

beta=PoutPin=1570.81817.6=0.864=86.4%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{1570.8}{1817.6}=0.864=86.4\%

3. בדיקת מאזן: הפסדי הנחושת בעוגן PCu=Ia2Ra=12.122⋅1=146.8 WP_{Cu}=I_a^2R_a=12.12^2\cdot1=146.8\,\text{W}, ו-Pout+Pm+Fe+PCu=1570.8+100+146.8=1817.6 W=PinP_{out}+P_{m+Fe}+P_{Cu}=1570.8+100+146.8=1817.6\,\text{W}=P_{in}.

תשובה: beta≈86.4%\\beta\approx86.4\%

סעיף ג

תשובה:

E′≈141.9 VE'\approx141.9\,\text{V} (במצב יציב, במומנט עומס קבוע)

נתון: זרם העירור גדל פי 1.51.5, V=150 VV=150\,\text{V}, ומסעיף א: E=137.88 VE=137.88\,\text{V}, Ia=12.12 AI_a=12.12\,\text{A}, ω=157.08 rad/s\omega=157.08\,\text{rad/s}.

מבוקש: הכא"מ E′E' במצב העבודה החדש.

רעיון: הכא"מ הוא E=kΦωE=k\Phi\omega והמומנט האלקטרומגנטי Tem=kΦIaT_{em}=k\Phi I_a. לפי ההנחה הקשר בין זרם העירור לכא"מ ליניארי, כלומר kΦk\Phi גדל פי 1.51.5. נניח שמומנט העומס לא השתנה (העומס הנקוב), ולכן גם המומנט האלקטרומגנטי נשאר. מכאן נמצא את זרם העוגן החדש, ואז את E′E' מחוק המתחים של העוגן.

1. קבוע המכונה במצב הנקוב:

kΦ=Eω=137.88157.08=0.8778 V⋅s/radk\Phi=\frac{E}{\omega}=\frac{137.88}{157.08}=0.8778\,\text{V}\cdot\text{s/rad}

2. המומנט האלקטרומגנטי הנקוב:

Tem=Pemω=1670.8157.08=10.637 NmT_{em}=\frac{P_{em}}{\omega}=\frac{1670.8}{157.08}=10.637\,\text{Nm}

3. קבוע המכונה אחרי הגדלת העירור:

kΦ′=1.5⋅kΦ=1.5⋅0.8778=1.3167 V⋅s/radk\Phi'=1.5\cdot k\Phi=1.5\cdot0.8778=1.3167\,\text{V}\cdot\text{s/rad}

4. זרם העוגן החדש (אותו מומנט):

Ia′=TemkΦ′=10.6371.3167=8.08 AI_a'=\frac{T_{em}}{k\Phi'}=\frac{10.637}{1.3167}=8.08\,\text{A}

5. הכא"מ לפי חוק המתחים במעגל העוגן:

E′=V−Ia′Ra=150−8.08⋅1=141.92 VE'=V-I_a'R_a=150-8.08\cdot1=141.92\,\text{V}

6. המהירות החדשה (לבדיקה): ω′=E′kΦ′=141.921.3167=107.79 rad/s\omega'=\frac{E'}{k\Phi'}=\frac{141.92}{1.3167}=107.79\,\text{rad/s}, כלומר n′=60ω′2π≈1029n'=\frac{60\omega'}{2\pi}\approx1029 סל"ד. הגדלת העירור מקטינה את המהירות, כצפוי.

הערה: ברגע הראשון אחרי הגדלת העירור המהירות עוד לא השתנתה, ולכן הכא"מ קופץ לרגע ל-1.5⋅137.88=206.8 V1.5\cdot137.88=206.8\,\text{V}, גבוה ממתח ההזנה. זרם העוגן מתהפך זמנית והמכונה בולמת עד שהמהירות יורדת למצב היציב שחישבנו.

תשובה: E′≈141.9 VE'\approx141.9\,\text{V} (במצב יציב, במומנט עומס קבוע)

שאלה 2 · גנרטור סינכרוני: כא"מ פאזי ונצילות

נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב בעל נתונים הבאים:

Sn=10 kVA,Ra=0.5 Ω,Xs=3 ΩS_n=10\,\text{kVA}, R_a=0.5\,\Omega, X_s=3\,\Omega, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר, מתח נקוב 400 V400\,\text{V} (מתח שלוב).

במצב עבודה נקוב הפסדי ליבה + מכניים 250 W250\,\text{W}.

במצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

כא"מ לפאזה.

(12 נקודות)
ב.

נצילות הגנרטור.

(13 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Eˉph≈264.4∠6.58∘ V\bar{E}_{ph}\approx264.4\angle6.58^\circ\,\text{V}

נתון: Sn=10 kVAS_n=10\,\text{kVA}, VL=400 VV_L=400\,\text{V}, חיבור כוכב, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega, Xs=3 ΩX_s=3\,\Omega, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר.

מבוקש: הכא"מ הפאזי EphE_{ph}.

רעיון: במעגל התמורה הפאזי של הגנרטור הזרם יוצא מהכא"מ, עובר דרך RaR_a ו-XsX_s אל ההדקים. לכן (קירכהוף): Eˉ=Vˉph+Iˉ(Ra+jXs)\bar{E}=\bar{V}_{ph}+\bar{I}(R_a+jX_s). ניקח את מתח ההדק הפאזי כפאזור ייחוס.

1. המתח הפאזי (חיבור כוכב):

Vph=VL3=4003=230.94 V ⇒ Vˉph=230.94∠0∘ VV_{ph}=\frac{V_L}{\sqrt{3}}=\frac{400}{\sqrt{3}}=230.94\,\text{V}\ \Rightarrow\ \bar{V}_{ph}=230.94\angle0^\circ\,\text{V}

2. הזרם הנקוב (בכוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה):

I=Sn3VL=100003⋅400=14.43 AI=\frac{S_n}{\sqrt{3}V_L}=\frac{10000}{\sqrt{3}\cdot400}=14.43\,\text{A}

3. זווית הזרם: φ=arccos⁡0.8=36.87∘\varphi=\arccos0.8=36.87^\circ, והזרם מפגר אחרי המתח:

Iˉ=14.43∠−36.87∘=11.547−j8.660 A\bar{I}=14.43\angle-36.87^\circ=11.547-j8.660\,\text{A}

4. העכבה הסינכרונית:

Zˉs=Ra+jXs=0.5+j3=3.041∠80.54∘ Ω\bar{Z}_s=R_a+jX_s=0.5+j3=3.041\angle80.54^\circ\,\Omega

5. מפל המתח הפנימי:

IˉZˉs=(14.43∠−36.87∘)(3.041∠80.54∘)=43.90∠43.67∘=31.75+j30.31 V\bar{I}\bar{Z}_s=(14.43\angle-36.87^\circ)(3.041\angle80.54^\circ)=43.90\angle43.67^\circ=31.75+j30.31\,\text{V}

6. הכא"מ הפאזי:

Eˉph=230.94+31.75+j30.31=262.69+j30.31=264.44∠6.58∘ V\bar{E}_{ph}=230.94+31.75+j30.31=262.69+j30.31=264.44\angle6.58^\circ\,\text{V}

תשובה: Eˉph≈264.4∠6.58∘ V\bar{E}_{ph}\approx264.4\angle6.58^\circ\,\text{V} (זווית העומס δ≈6.58∘\delta\approx6.58^\circ)

סעיף ב

תשובה:

beta≈93.4%\\beta\approx93.4\%

נתון: Sn=10 kVAS_n=10\,\text{kVA}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8, I=14.43 AI=14.43\,\text{A} (מסעיף א), Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega, הפסדי ליבה ומכניים 250 W250\,\text{W}.

מבוקש: הנצילות במצב הנקוב.

רעיון: הספק המוצא הוא ההספק הפעיל שהגנרטור מספק לעומס. הספק הכניסה (המכני) הוא המוצא ועוד כל ההפסדים: הפסדי נחושת בשלוש הפאזות ועוד הפסדי הליבה והמכניים.

1. הספק המוצא:

Pout=Sncos⁡φ=10000⋅0.8=8000 WP_{out}=S_n\cos\varphi=10000\cdot0.8=8000\,\text{W}

2. הפסדי הנחושת בסטטור (שלוש פאזות):

PCu=3I2Ra=3⋅14.432⋅0.5=3⋅208.33⋅0.5=312.5 WP_{Cu}=3I^2R_a=3\cdot14.43^2\cdot0.5=3\cdot208.33\cdot0.5=312.5\,\text{W}

3. הספק הכניסה:

Pin=Pout+PCu+PFe+m=8000+312.5+250=8562.5 WP_{in}=P_{out}+P_{Cu}+P_{Fe+m}=8000+312.5+250=8562.5\,\text{W}

4. הנצילות:

beta=PoutPin=80008562.5=0.9343=93.4%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{8000}{8562.5}=0.9343=93.4\%

תשובה: beta≈93.4%\\beta\approx93.4\%

שאלה 3 · מנוע השראה תלת פאזי: מהירות, הפסדים וגורם הספק

מנוע השראה תלת פאזי עם סטטור מחובר בכוכב, הוא בעל הנתונים נקובים הבאים:

הספק כניסה נקוב 58823 VA58823\,\text{VA}, מתח נקוב (מתח שלוב) 400 V400\,\text{V}, 66 קטבים, תדר נקוב 50 Hz50\,\text{Hz}, גורם החליקה הנקוב 5%5\%.

R1=0.2 Ω,R2′=0.15 Ω,X1=0.3 Ω,X2′=0.2 ΩR_1=0.2\,\Omega, R_2'=0.15\,\Omega, X_1=0.3\,\Omega, X_2'=0.2\,\Omega.

הזרם דרך ענף המגנוט (דרך Rc,XmR_c,X_m) זניח.

באיור מתואר מעגל התמורה של המנוע:

במצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

מהירות של המנוע.

(7 נקודות)
ב.

הפסדי נחושת ברוטור ובסטטור.

(10 נקודות)
ג.

גורם הספק של המנוע.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

n=950n=950 סל"ד

נתון: f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, 2p=62p=6 קטבים, s=5%=0.05s=5\%=0.05.

מבוקש: מהירות הרוטור.

רעיון: קודם מוצאים את המהירות הסינכרונית של השדה המסתובב, ואז מהחליקה את מהירות הרוטור.

1. המהירות הסינכרונית:

ns=120f2p=120⋅506=1000n_s=\frac{120f}{2p}=\frac{120\cdot50}{6}=1000 סל"ד

2. מהירות הרוטור:

n=ns(1−s)=1000⋅(1−0.05)=950n=n_s(1-s)=1000\cdot(1-0.05)=950 סל"ד

תשובה: n=950n=950 סל"ד

סעיף ב

תשובה:

PCu1≈4325 WP_{Cu1}\approx4325\,\text{W}, PCu2≈3244 WP_{Cu2}\approx3244\,\text{W} (סה"כ כ-7569 W7569\,\text{W})

נתון: Sin=58823 VAS_{in}=58823\,\text{VA}, VL=400 VV_L=400\,\text{V} (כוכב), R1=0.2 ΩR_1=0.2\,\Omega, R2′=0.15 ΩR_2'=0.15\,\Omega, וזרם ענף המגנוט זניח.

מבוקש: הפסדי הנחושת בסטטור (PCu1P_{Cu1}) וברוטור (PCu2P_{Cu2}).

רעיון: מהספק הכניסה הנקוב נמצא את הזרם. מכיוון שזרם ענף המגנוט זניח, לפי חוק הזרמים בצומת של ענף המגנוט: I1=I2′I_1=I_2'. ההפסדים בכל ליפוף הם 3I2R3I^2R.

1. הזרם הנקוב (בכוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה):

I1=Sin3VL=588233⋅400=84.90 A=I2′I_1=\frac{S_{in}}{\sqrt{3}V_L}=\frac{58823}{\sqrt{3}\cdot400}=84.90\,\text{A}=I_2'

2. הפסדי הנחושת בסטטור:

PCu1=3I12R1=3⋅84.902⋅0.2=3⋅7208.6⋅0.2=4325.2 WP_{Cu1}=3I_1^2R_1=3\cdot84.90^2\cdot0.2=3\cdot7208.6\cdot0.2=4325.2\,\text{W}

3. הפסדי הנחושת ברוטור:

PCu2=3I2′2R2′=3⋅7208.6⋅0.15=3243.9 WP_{Cu2}=3I_2'^2R_2'=3\cdot7208.6\cdot0.15=3243.9\,\text{W}

4. סך הפסדי הנחושת: PCu=4325.2+3243.9=7569.1 WP_{Cu}=4325.2+3243.9=7569.1\,\text{W}

הערה על הנתונים: לפי מעגל התמורה, במתח 230.94 V230.94\,\text{V} לפאזה העכבה ∣Zˉ∣=3.239 Ω|\bar{Z}|=3.239\,\Omega נותנת זרם של 230.943.239=71.3 A\frac{230.94}{3.239}=71.3\,\text{A} בלבד, ולא 84.9 A84.9\,\text{A} כפי שעולה מהספק הכניסה הנקוב. הנתונים אינם עקביים לגמרי; פותרים לפי הספק הכניסה הנקוב שנתון במפורש.

תשובה: PCu1≈4325 WP_{Cu1}\approx4325\,\text{W} (סטטור), PCu2≈3244 WP_{Cu2}\approx3244\,\text{W} (רוטור)

סעיף ג

תשובה:

cos⁡φ≈0.988\cos\varphi\approx0.988 מפגר

נתון: R1=0.2 ΩR_1=0.2\,\Omega, R2′=0.15 ΩR_2'=0.15\,\Omega, X1=0.3 ΩX_1=0.3\,\Omega, X2′=0.2 ΩX_2'=0.2\,\Omega, s=0.05s=0.05, וענף המגנוט זניח.

מבוקש: גורם ההספק.

רעיון: כשענף המגנוט זניח, המנוע מכל פאזה הוא עכבה טורית אחת: Zˉ=(R1+R2′s)+j(X1+X2′)\bar{Z}=\left(R_1+\frac{R_2'}{s}\right)+j(X_1+X_2'). גורם ההספק הוא הקוסינוס של זווית העכבה, כלומר cos⁡φ=R∣Zˉ∣\cos\varphi=\frac{R}{|\bar{Z}|}.

1. ההתנגדות השקולה של הרוטור בחליקה הנקובה:

R2′s=0.150.05=3 Ω\frac{R_2'}{s}=\frac{0.15}{0.05}=3\,\Omega

2. העכבה הפאזית:

Zˉ=(0.2+3)+j(0.3+0.2)=3.2+j0.5 Ω\bar{Z}=(0.2+3)+j(0.3+0.2)=3.2+j0.5\,\Omega

3. גודל העכבה וזוויתה:

∣Zˉ∣=3.22+0.52=3.239 Ω|\bar{Z}|=\sqrt{3.2^2+0.5^2}=3.239\,\Omega, φ=arctan⁡0.53.2=8.88∘\varphi=\arctan\frac{0.5}{3.2}=8.88^\circ

4. גורם ההספק:

cos⁡φ=3.23.239=0.988\cos\varphi=\frac{3.2}{3.239}=0.988, מפגר (העכבה השראית).

תשובה: cos⁡φ≈0.988\cos\varphi\approx0.988 מפגר

שאלה 4 · חלוקת עומס בין שנאים במקביל

נתונים 33 שנאים תלת פאזיים בעלי אותה קבוצת חיבורים מחוברים במקביל.

נתוני השנאים הם:

שנאי 1: Uk=5%,S1n=500 kVAU_k=5\%, S_{1n}=500\,\text{kVA}

שנאי 2: Uk=4%,S2n=350 kVAU_k=4\%, S_{2n}=350\,\text{kVA}

שנאי 3: Uk=4%,S3n=400 kVAU_k=4\%, S_{3n}=400\,\text{kVA}

א.

חשבו את חלוקת ההספקים בין שלושת השנאים כאשר הם מזינים עומס בעל הספק של 1250 kVA1250\,\text{kVA}.

(12 נקודות)
ב.

האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמקו.

(8 נקודות)
ג.

תסבירו לאיזה מטרה מחברים שנאים במקביל.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

S1≈434.8 kVAS_1\approx434.8\,\text{kVA}, S2≈380.4 kVAS_2\approx380.4\,\text{kVA}, S3≈434.8 kVAS_3\approx434.8\,\text{kVA}

נתון: מתחי הקצר וההספקים הנקובים של שלושת השנאים, ועומס S=1250 kVAS=1250\,\text{kVA}.

מבוקש: ההספק שכל שנאי מספק.

רעיון: שנאים במקביל מחוברים לאותו מתח ראשוני ואותו מתח משני, ולכן מפל המתח על עכבת הקצר של כל אחד שווה. עכבת הקצר (ביחידות מוחלטות) פרופורציונית ל-UkSn\frac{U_k}{S_n}, ולכן כל שנאי נושא עומס ביחס ל-SnUk\frac{S_n}{U_k}:

Si=S⋅Sin/Uki∑jSjn/UkjS_i=S\cdot\frac{S_{in}/U_{ki}}{\sum_j S_{jn}/U_{kj}}

(בהנחה שהיחס R/XR/X דומה בשנאים, כך שאפשר לחבר את ההספקים באופן אריתמטי.)

1. היחס SnUk\frac{S_n}{U_k} של כל שנאי:

S1nUk1=5005=100\frac{S_{1n}}{U_{k1}}=\frac{500}{5}=100, S2nUk2=3504=87.5\frac{S_{2n}}{U_{k2}}=\frac{350}{4}=87.5, S3nUk3=4004=100\frac{S_{3n}}{U_{k3}}=\frac{400}{4}=100 (ב-kVA/%\text{kVA}/\%)

2. הסכום:

∑SnUk=100+87.5+100=287.5\sum\frac{S_n}{U_k}=100+87.5+100=287.5

3. ההספק של כל שנאי:

S1=1250⋅100287.5=434.8 kVAS_1=1250\cdot\frac{100}{287.5}=434.8\,\text{kVA}

S2=1250⋅87.5287.5=380.4 kVAS_2=1250\cdot\frac{87.5}{287.5}=380.4\,\text{kVA}

S3=1250⋅100287.5=434.8 kVAS_3=1250\cdot\frac{100}{287.5}=434.8\,\text{kVA}

4. בדיקה: 434.8+380.4+434.8=1250 kVA434.8+380.4+434.8=1250\,\text{kVA}.

תשובה: S1≈434.8 kVAS_1\approx434.8\,\text{kVA}, S2≈380.4 kVAS_2\approx380.4\,\text{kVA}, S3≈434.8 kVAS_3\approx434.8\,\text{kVA}

סעיף ב

תשובה:

לא תקין: שנאים 2 ו-3 עמוסים כ-108.7%108.7\% (עומס יתר), ושנאי 1 רק כ-87%87\%.

נבדוק את דרגת העמסה של כל שנאי, כלומר את היחס בין ההספק שהוא מספק (מסעיף א) להספק הנקוב שלו.

1. דרגות העמסה:

שנאי 1: S1S1n=434.8500=0.870=87.0%\frac{S_1}{S_{1n}}=\frac{434.8}{500}=0.870=87.0\%

שנאי 2: S2S2n=380.4350=1.087=108.7%\frac{S_2}{S_{2n}}=\frac{380.4}{350}=1.087=108.7\%

שנאי 3: S3S3n=434.8400=1.087=108.7%\frac{S_3}{S_{3n}}=\frac{434.8}{400}=1.087=108.7\%

2. מסקנה: סך ההספקים הנקובים הוא 500+350+400=1250 kVA500+350+400=1250\,\text{kVA}, בדיוק כמו העומס, ובכל זאת שנאים 2 ו-3 נמצאים בעומס יתר של כ-8.7%8.7\% ושנאי 1 מנוצל רק כ-87%87\%. הסיבה: מתחי הקצר שונים. השנאים בעלי UkU_k קטן (4%4\%) "לוקחים" חלק גדול יותר מהעומס. חלוקה תקינה (כל שנאי לפי ההספק הנקוב שלו) מתקבלת רק כשמתחי הקצר שווים.

3. העומס המרבי ללא עומס יתר באף שנאי: שנאים 2 ו-3 מגיעים ל-100%100\% כש-S=1250⋅100%108.7%=1150 kVAS=1250\cdot\frac{100\%}{108.7\%}=1150\,\text{kVA}, כלומר אפשר לנצל רק 1150 kVA1150\,\text{kVA} מתוך 1250 kVA1250\,\text{kVA} המותקנים.

תשובה: החלוקה אינה תקינה – שנאים 2 ו-3 עמוסים כ-108.7%108.7\% (עומס יתר) ושנאי 1 רק כ-87%87\%, בגלל מתחי קצר שונים.

סעיף ג

תשובה:

להגדלת ההספק, לאמינות ורציפות אספקה, לאפשר תחזוקה בלי הפסקה, ולעבודה חסכונית בעומס משתנה.

מחברים שנאים במקביל מהסיבות האלה:

1. הגדלת ההספק: כשהעומס גדול מהספק של שנאי יחיד (או גדל עם הזמן), מוסיפים שנאי במקביל במקום להחליף את הקיים בשנאי גדול יותר.

2. אמינות ורציפות אספקה: אם שנאי אחד נכשל, האחרים ממשיכים להזין לפחות חלק מהעומס (או את כל העומס החיוני).

3. תחזוקה: אפשר להוציא שנאי אחד לתחזוקה או לבדיקה בלי להפסיק את אספקת החשמל לצרכנים.

4. נצילות וגמישות תפעולית: בעומס נמוך מפעילים רק חלק מהשנאים, וכך מקטינים את הפסדי הברזל (ריקם) ועובדים קרוב לנצילות המרבית.

5. רזרבה וחסכון: שנאי רזרבה קטן יחסית יכול לגבות כמה שנאים, וההשקעה מתפרסת לאורך זמן לפי גידול העומס.

תנאים לחיבור תקין: יחסי השנאה שווים, אותה קבוצת חיבורים (הסטת מופע), מתחי קצר שווים (ויחס R/XR/X דומה), ויחס הספקים נקובים לא גדול מדי (בדרך כלל עד 1:31:3).

תשובה: להגדלת ההספק, לאמינות ורציפות אספקה, לאפשר תחזוקה בלי הפסקה, ולעבודה חסכונית בעומס משתנה.

שאלה 5 · שנאי חד פאזי: זרמים ומתח כניסה

נתון שנאי חד פאזי בעל הספק נקוב של 100 kVA100\,\text{kVA}, מתחים נקובים 7200 V/240 V7200\,\text{V}/240\,\text{V}.

באיור לשאלה 5 מתואר מעגל תמורה של השנאי:

נתוני מעגל התמורה הם: V2=240 V,R1=1 Ω,X1=2 Ω,R2′=0.02 Ω,X2′=0.1 ΩV_2=240\,\text{V}, R_1=1\,\Omega, X_1=2\,\Omega, R_2'=0.02\,\Omega, X_2'=0.1\,\Omega.

הזרם דרך ענף המגנוט (דרך Ro,XoR_o,X_o) זניח.

השנאי מזין עומס של 80 kW80\,\text{kW} עם cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 מפגר. מתח הנמדד בצד המשני של השנאי 240 V240\,\text{V}.

עבור העומס הנתון, חשבו את:

א.

הזרם בצד הראשוני I1I_1 והמשני של השנאי I2′I_2'.

(12 נקודות)
ב.

מתח הכניסה של השנאי.

(13 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

I1=I2′≈13.07 AI_1=I_2'\approx13.07\,\text{A} (הזרם המשני בפועל I2≈392.2 AI_2\approx392.2\,\text{A})

נתון: P=80 kWP=80\,\text{kW}, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 מפגר, V2=240 VV_2=240\,\text{V}, יחס מתחים 7200/2407200/240, וזרם ענף המגנוט זניח.

מבוקש: הזרם הראשוני I1I_1 והזרם המשני המוחזר לראשוני I2′I_2'.

רעיון: מהספק העומס, ממתח המשני ומגורם ההספק נמצא את הזרם המשני בפועל. מעגל התמורה מוחזר לצד הראשוני (המתח במוצא שלו הוא V2′V_2'), ולכן נחלק את הזרם ביחס ההשנאה. מכיוון שזרם ענף המגנוט זניח, לפי חוק הזרמים בצומת של ענף המגנוט I1=I2′I_1=I_2'.

1. יחס ההשנאה:

a=V1nV2n=7200240=30a=\frac{V_{1n}}{V_{2n}}=\frac{7200}{240}=30

2. הזרם המשני בפועל:

I2=PV2cos⁡φ=80000240⋅0.85=392.16 AI_2=\frac{P}{V_2\cos\varphi}=\frac{80000}{240\cdot0.85}=392.16\,\text{A}

3. הזרם המשני המוחזר לראשוני:

I2′=I2a=392.1630=13.07 AI_2'=\frac{I_2}{a}=\frac{392.16}{30}=13.07\,\text{A}

4. הזרם הראשוני (ענף המגנוט זניח):

I1=I2′=13.07 AI_1=I_2'=13.07\,\text{A}

5. בפאזורים, עם Vˉ2′\bar{V}_2' כייחוס, φ=arccos⁡0.85=31.79∘\varphi=\arccos0.85=31.79^\circ מפגר:

Iˉ1=Iˉ2′=13.07∠−31.79∘=11.111−j6.886 A\bar{I}_1=\bar{I}_2'=13.07\angle-31.79^\circ=11.111-j6.886\,\text{A}

תשובה: I1=I2′≈13.07 AI_1=I_2'\approx13.07\,\text{A} (הזרם בצד המשני בפועל I2≈392.2 AI_2\approx392.2\,\text{A})

סעיף ב

תשובה:

Vˉ1≈7225.8∠0.13∘ V\bar{V}_1\approx7225.8\angle0.13^\circ\,\text{V}

נתון: Iˉ2′=13.07∠−31.79∘ A\bar{I}_2'=13.07\angle-31.79^\circ\,\text{A} (מסעיף א), R1=1 ΩR_1=1\,\Omega, X1=2 ΩX_1=2\,\Omega, R2′=0.02 ΩR_2'=0.02\,\Omega, X2′=0.1 ΩX_2'=0.1\,\Omega, a=30a=30.

מבוקש: מתח הכניסה V1V_1.

רעיון: הזרם זורם במעגל התמורה משמאל לימין, מהכניסה V1V_1 דרך R1R_1, X1X_1, R2′R_2', X2′X_2' אל המוצא V2′V_2'. מכיוון שענף המגנוט זניח, כל העכבות בטור, ולפי חוק המתחים של קירכהוף: Vˉ1=Vˉ2′+Iˉ2′Zˉeq\bar{V}_1=\bar{V}_2'+\bar{I}_2'\bar{Z}_{eq}.

ערכי R2′R_2' ו-X2′X_2' קטנים מאוד, ולכן אנו מבינים שהם ערכי המשני כבר מוחזרים לצד הראשוני (כפי שמסומן באיור), ומשתמשים בהם ישירות.

1. המתח המשני המוחזר לראשוני (ייחוס):

V2′=a⋅V2=30⋅240=7200 V ⇒ Vˉ2′=7200∠0∘ VV_2'=a\cdot V_2=30\cdot240=7200\,\text{V}\ \Rightarrow\ \bar{V}_2'=7200\angle0^\circ\,\text{V}

2. העכבה הטורית השקולה:

Zˉeq=(R1+R2′)+j(X1+X2′)=(1+0.02)+j(2+0.1)=1.02+j2.1=2.335∠64.09∘ Ω\bar{Z}_{eq}=(R_1+R_2')+j(X_1+X_2')=(1+0.02)+j(2+0.1)=1.02+j2.1=2.335\angle64.09^\circ\,\Omega

3. מפל המתח על העכבה:

Iˉ2′Zˉeq=(13.07∠−31.79∘)(2.335∠64.09∘)=30.52∠32.31∘=25.79+j16.31 V\bar{I}_2'\bar{Z}_{eq}=(13.07\angle-31.79^\circ)(2.335\angle64.09^\circ)=30.52\angle32.31^\circ=25.79+j16.31\,\text{V}

4. מתח הכניסה:

Vˉ1=7200+25.79+j16.31=7225.79+j16.31=7225.8∠0.13∘ V\bar{V}_1=7200+25.79+j16.31=7225.79+j16.31=7225.8\angle0.13^\circ\,\text{V}

5. ויסות המתח (לבדיקת סבירות): 7225.8−72007200=0.36%\frac{7225.8-7200}{7200}=0.36\%, ערך קטן כמצופה בשנאי בעומס חלקי.

תשובה: Vˉ1≈7225.8∠0.13∘ V\bar{V}_1\approx7225.8\angle0.13^\circ\,\text{V}

שאלה 6 · מנוע DC בעירור זר: כא"מ, מומנט ונצילות

נתון מנוע DC בעל עירור זר. נתוני המנוע:

מתח הזנה 240 V240\,\text{V}, זרם נקוב 50 A50\,\text{A}, מהירות בריקם 1,5001{,}500 סל"ד, מהירות נקובה 12001200 סל"ד, הפסדים מכניים + ברזל נקובים 500 W500\,\text{W}, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega.

חשבו את:

א.

כא"מ של המנוע במצב עבודה נקוב ובריקם.

(9 נקודות)
ב.

מומנט נקוב של המנוע.

(10 נקודות)
ג.

נצילות המנוע במצב עבודה נקוב.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

En=215 VE_n=215\,\text{V}; בריקם E0≈240 VE_0\approx240\,\text{V}

נתון: V=240 VV=240\,\text{V}, Ian=50 AI_{an}=50\,\text{A}, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega.

מבוקש: הכא"מ במצב הנקוב ובריקם.

רעיון: במעגל העוגן של מנוע הזרם נכנס מההדק החיובי של המקור, והכא"מ מתנגד למתח ההזנה. חוק המתחים של קירכהוף: V=E+IaRaV=E+I_aR_a, ולכן E=V−IaRaE=V-I_aR_a.

1. במצב הנקוב:

En=V−IanRa=240−50⋅0.5=240−25=215 VE_n=V-I_{an}R_a=240-50\cdot0.5=240-25=215\,\text{V}

2. בריקם: המנוע לא נושא עומס, וזרם העוגן קטן מאוד (רק מה שנדרש לכיסוי ההפסדים המכניים), ולכן מפל המתח על RaR_a זניח:

E0=V−Ia0Ra≈V=240 VE_0=V-I_{a0}R_a\approx V=240\,\text{V}

(אם מניחים שבריקם הזרם מכסה הפסדים של כ-500 W500\,\text{W}, מתקבל E0Ia0=500E_0I_{a0}=500 ו-E0=240−0.5Ia0E_0=240-0.5I_{a0}, כלומר Ia0≈2.09 AI_{a0}\approx2.09\,\text{A} ו-E0≈238.95 VE_0\approx238.95\,\text{V} – כמעט אותו ערך.)

הערה על הנתונים: בשטף קבוע E∝nE\propto n, ולכן לפי יחס המהירויות היה מתקבל E0=215⋅15001200=268.75 VE_0=215\cdot\frac{1500}{1200}=268.75\,\text{V}, יותר ממתח ההזנה, וזה לא אפשרי במנוע. מהירויות הריקם והנקובה שנתונו אינן עקביות עם VV, IanI_{an} ו-RaR_a; לכן מחשבים את הכא"מ ממשוואת המתחים של העוגן.

תשובה: En=215 VE_n=215\,\text{V}; בריקם E0≈240 VE_0\approx240\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Tn≈81.6 NmT_n\approx81.6\,\text{Nm} (מומנט אלקטרומגנטי Tem≈85.5 NmT_{em}\approx85.5\,\text{Nm})

נתון: En=215 VE_n=215\,\text{V} (מסעיף א), Ian=50 AI_{an}=50\,\text{A}, nn=1200n_n=1200 סל"ד, הפסדים מכניים וברזל 500 W500\,\text{W}.

מבוקש: המומנט הנקוב על הציר.

רעיון: ההספק האלקטרומגנטי הוא E⋅IaE\cdot I_a. נחסיר ממנו את ההפסדים המכניים והברזל ונקבל את הספק המוצא על הציר; המומנט הוא ההספק חלקי המהירות הזוויתית.

1. ההספק האלקטרומגנטי:

Pem=EnIan=215⋅50=10750 WP_{em}=E_nI_{an}=215\cdot50=10750\,\text{W}

2. הספק המוצא:

Pout=Pem−Pm+Fe=10750−500=10250 WP_{out}=P_{em}-P_{m+Fe}=10750-500=10250\,\text{W}

3. המהירות הזוויתית הנקובה:

ωn=2πnn60=2π⋅120060=125.66 rad/s\omega_n=\frac{2\pi n_n}{60}=\frac{2\pi\cdot1200}{60}=125.66\,\text{rad/s}

4. המומנט הנקוב (על הציר):

Tn=Poutωn=10250125.66=81.57 NmT_n=\frac{P_{out}}{\omega_n}=\frac{10250}{125.66}=81.57\,\text{Nm}

(המומנט האלקטרומגנטי הפנימי: Tem=Pemωn=10750125.66=85.55 NmT_{em}=\frac{P_{em}}{\omega_n}=\frac{10750}{125.66}=85.55\,\text{Nm}.)

תשובה: Tn≈81.6 NmT_n\approx81.6\,\text{Nm}

סעיף ג

תשובה:

beta≈85.4%\\beta\approx85.4\%

נתון: V=240 VV=240\,\text{V}, Ian=50 AI_{an}=50\,\text{A}, Pout=10250 WP_{out}=10250\,\text{W} (מסעיף ב).

מבוקש: הנצילות הנקובה. (בעירור זר מעגל העירור מוזן ממקור נפרד ולא ניתנו נתוניו, ולכן הכניסה היא הספק העוגן.)

1. הספק הכניסה:

Pin=VIan=240⋅50=12000 WP_{in}=VI_{an}=240\cdot50=12000\,\text{W}

2. הנצילות:

beta=PoutPin=1025012000=0.854=85.4%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{10250}{12000}=0.854=85.4\%

3. בדיקת מאזן: הפסדי נחושת Ian2Ra=502⋅0.5=1250 WI_{an}^2R_a=50^2\cdot0.5=1250\,\text{W}, ו-10250+500+1250=12000 W=Pin10250+500+1250=12000\,\text{W}=P_{in}.

תשובה: beta≈85.4%\\beta\approx85.4\%

שאלה 7 · גנרטור סינכרוני: זרם, היגב סינכרוני והפסדים

נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב, שהנתונים שלו הם:

Ra=1 ΩR_a=1\,\Omega, הספק נקוב 500 kVA500\,\text{kVA}, cos⁡φn=0.8\cos\varphi_n=0.8 מפגר, מתח נקוב 6 kV6\,\text{kV} (מתח שלוב),

כא"מ פאזי במצב עבודה נקוב 4 kV4\,\text{kV}.

במצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

זרם הגנרטור.

(5 נקודות)
ב.

היגב של הגנרטור – XsX_s.

(12 נקודות)
ג.

הפסדי נחושת של הגנרטור.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

I≈48.11 AI\approx48.11\,\text{A}

נתון: Sn=500 kVAS_n=500\,\text{kVA}, VL=6 kVV_L=6\,\text{kV}, חיבור כוכב.

מבוקש: הזרם הנקוב.

בכוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה, ומההספק המדומה התלת פאזי:

I=Sn3VL=5000003⋅6000=48.11 AI=\frac{S_n}{\sqrt{3}V_L}=\frac{500000}{\sqrt{3}\cdot6000}=48.11\,\text{A}

תשובה: I≈48.11 AI\approx48.11\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

Xs≈15.77 ΩX_s\approx15.77\,\Omega

נתון: Eph=4000 VE_{ph}=4000\,\text{V}, VL=6000 VV_L=6000\,\text{V}, I=48.11 AI=48.11\,\text{A} (מסעיף א), Ra=1 ΩR_a=1\,\Omega, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר.

מבוקש: ההיגב הסינכרוני XsX_s.

רעיון: במעגל התמורה הפאזי הזרם יוצא מהכא"מ דרך RaR_a ו-XsX_s אל ההדקים, ולכן Eˉ=Vˉph+Iˉ(Ra+jXs)\bar{E}=\bar{V}_{ph}+\bar{I}(R_a+jX_s). נפרק לרכיב ממשי ורכיב מדומה, ונשתמש בגודל הנתון ∣Eˉ∣=4000 V|\bar{E}|=4000\,\text{V} כדי לקבל משוואה ב-XsX_s.

1. המתח הפאזי (ייחוס):

Vph=VL3=60003=3464.10 V ⇒ Vˉph=3464.10∠0∘ VV_{ph}=\frac{V_L}{\sqrt{3}}=\frac{6000}{\sqrt{3}}=3464.10\,\text{V}\ \Rightarrow\ \bar{V}_{ph}=3464.10\angle0^\circ\,\text{V}

2. הזרם: φ=arccos⁡0.8=36.87∘\varphi=\arccos0.8=36.87^\circ מפגר, sin⁡φ=0.6\sin\varphi=0.6:

Iˉ=48.11∠−36.87∘=38.49−j28.87 A\bar{I}=48.11\angle-36.87^\circ=38.49-j28.87\,\text{A}

3. הכא"מ בפירוק לרכיבים:

Eˉ=3464.10+(38.49−j28.87)(1+jXs)=(3464.10+38.49+28.87Xs)+j(38.49Xs−28.87)\bar{E}=3464.10+(38.49-j28.87)(1+jX_s)=(3464.10+38.49+28.87X_s)+j(38.49X_s-28.87)

Eˉ=(3502.59+28.87Xs)+j(38.49Xs−28.87)\bar{E}=(3502.59+28.87X_s)+j(38.49X_s-28.87)

4. משוואת הגודל ∣Eˉ∣2=40002|\bar{E}|^2=4000^2:

(3502.59+28.87Xs)2+(38.49Xs−28.87)2=16⋅106(3502.59+28.87X_s)^2+(38.49X_s-28.87)^2=16\cdot10^6

אחרי פתיחת הסוגריים:

2314.81Xs2+200000Xs−3731018.5=02314.81X_s^2+200000X_s-3731018.5=0

5. פתרון:

Xs=−200000±2000002+4⋅2314.81⋅3731018.52⋅2314.81X_s=\frac{-200000\pm\sqrt{200000^2+4\cdot2314.81\cdot3731018.5}}{2\cdot2314.81}

הפתרונות הם Xs=15.77 ΩX_s=15.77\,\Omega ו-Xs=−102.17 ΩX_s=-102.17\,\Omega. היגב סינכרוני הוא השראי וחיובי, ולכן Xs=15.77 ΩX_s=15.77\,\Omega.

6. בדיקה: Eˉ=(3502.59+28.87⋅15.77)+j(38.49⋅15.77−28.87)=3957.97+j578.31=4000∠8.31∘ V\bar{E}=(3502.59+28.87\cdot15.77)+j(38.49\cdot15.77-28.87)=3957.97+j578.31=4000\angle8.31^\circ\,\text{V} ✓

תשובה: Xs≈15.77 ΩX_s\approx15.77\,\Omega

סעיף ג

תשובה:

PCu≈6944 WP_{Cu}\approx6944\,\text{W}

נתון: I=48.11 AI=48.11\,\text{A} (מסעיף א), Ra=1 ΩR_a=1\,\Omega לפאזה, שלוש פאזות.

מבוקש: הפסדי הנחושת בסטטור.

PCu=3I2Ra=3⋅48.112⋅1=3⋅2314.8⋅1=6944.4 WP_{Cu}=3I^2R_a=3\cdot48.11^2\cdot1=3\cdot2314.8\cdot1=6944.4\,\text{W}

תשובה: PCu≈6944 W≈6.94 kWP_{Cu}\approx6944\,\text{W}\approx6.94\,\text{kW}

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.