מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע לטכנאים 97163 - אביב 2025 מועד א'
הנדסת חשמל · סמל 97163 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את סמל 93619 של התכנית הקודמת.
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע לטכנאים, אביב 2025 מועד א', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה שש שאלות.
יש לענות על ארבע שאלות בלבד, ערך כל שאלה 25 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.
שאלה 1 · מנוע DC עם מגנטים קבועים: התנגדות עוגן ומברשות
מנוע DC עם מגנטים קבועים בעל הספק נקוב של ונצילות נקובה . מתח הזנה הנקוב של המנוע שווה ל-. במצב עבודה נקוב, הפסדי נחושת מהווים מסך ההפסדים של המנוע.
חשבו את:
התנגדות העוגן .
המנוע מסובב עומס במהירות מסוימת. במהלך הסיבוב של המנוע המגע של אחת המברשות מתנתק.
הסבירו איך זה ישפיע על המנוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
נתון: הספק נקוב (הספק מכני במוצא) , נצילות , מתח הזנה , הפסדי הנחושת הם מכלל ההפסדים.
מבוקש: התנגדות העוגן .
רעיון: מהנצילות נמצא את הספק הכניסה ואת סך ההפסדים, ומהם את הפסדי הנחושת. במנוע עם מגנטים קבועים אין סליל עירור, ולכן כל זרם ההזנה עובר בעוגן () וכל הפסדי הנחושת הם בעוגן: . נמצא את מהספק הכניסה, ואז נבודד את .
1. הספק הכניסה (חשמלי) מהנצילות:
2. סך ההפסדים:
3. הפסדי הנחושת הם מסך ההפסדים:
4. זרם העוגן (הספק הכניסה הוא מתח ההזנה כפול זרם ההזנה, והזרם כולו עובר בעוגן):
5. התנגדות העוגן מתוך :
תשובה:
סעיף ב
מעגל העוגן נפתח: הזרם והמומנט מתאפסים, נוצרת קשת/ניצוץ במברשת, והמנוע מאט תחת העומס עד לעצירה.
מבוקש: להסביר מה קורה למנוע כשמגע של מברשת מתנתק תוך כדי עבודה.
1. תפקיד המברשות: הזרם מגיע מהספק אל ליפופי העוגן המסתובבים דרך המברשות והקומוטטור. במנוע DC רגיל יש זוג מברשות, וזרם העוגן נכנס במברשת אחת ויוצא בשנייה, כך שהמברשות הן חלק מהמעגל הטורי של העוגן.
2. ניתוק מגע של מברשת פותח את מעגל העוגן, ולכן זרם העוגן יורד לאפס: .
3. המומנט האלקטרומגנטי של המנוע פרופורציוני לזרם העוגן: . השטף של המגנטים הקבועים נשאר, אבל כיוון ש- מתקבל .
4. העומס ממשיך להפעיל מומנט בלימה על הציר, ואין מומנט מניע שיאזן אותו. לכן המנוע מאט, ובסוף נעצר (הזמן תלוי באינרציה של המנוע והעומס).
5. ברגע הניתוק: לליפופי העוגן יש השראות, והזרם שזרם בהם מנסה להמשיך ( גדול כשהזרם נקטע בבת אחת). לכן נוצר מתח יתר רגעי וקשת חשמלית (ניצוץ) בין המברשת לקומוטטור. הקשת שורפת את פני הקומוטטור והמברשת וגורמת להפרעות חשמליות.
6. אם המגע מתנתק ומתחבר לסירוגין (מברשת שחוקה או קפיץ חלש), הזרם והמומנט קופצים, המנוע עובד בטלטולים ובניצוצות חזקים, והקומוטטור נשחק מהר.
7. במנוע עם מגנטים קבועים אין סכנת "בריחה" של המהירות (כמו בניתוק עירור במנוע מקבילי), כי השטף אינו תלוי בזרם; התוצאה היא עצירה של המנוע, לא האצה.
תשובה: ניתוק מגע המברשת פותח את מעגל העוגן; הזרם והמומנט מתאפסים, נוצרת קשת (ניצוץ) בין המברשת לקומוטטור ברגע הניתוק, והמנוע מאט תחת מומנט העומס עד לעצירה.
שאלה 2 · גנרטור סינכרוני: זרם קו וכא"מ פאזי
נתון גנרטור סינכרוני בעל הספק נקוב , מתח קו , תדר , , מפגר, זניח.

במצב עבודה נקוב:
חשבו את זרם הקו ומתח הפאזה של הגנרטור.
חשבו את הכא"מ הפאזי.
הסבירו למה צריך לחבר מתח עירור.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
,
נתון: (הספק פעיל נקוב), , מפגר.
מבוקש: זרם הקו ומתח הפאזה .
הנחה: הלפופים מחוברים בכוכב (החיבור המקובל בגנרטור סינכרוני; מעגל התמורה באיור הוא של פאזה אחת). בכוכב זרם הפאזה שווה לזרם הקו, ומתח הפאזה קטן פי ממתח הקו.
1. זרם הקו מנוסחת ההספק הפעיל התלת פאזי :
2. מתח הפאזה:
תשובה: ,
סעיף ב
נתון: , (מסעיף א), , , מפגר.
מבוקש: הכא"מ הפאזי .
סימונים: לפי האיור, הזרם יוצא מהגנרטור אל ההדק החיובי, ומתח הפאזה נמדד על ההדקים. ניקח את כפאזור ייחוס (זווית ).
1. חוק המתחים של קירכהוף בלולאה של מעגל התמורה: הכא"מ שווה למתח ההדקים ועוד מפל המתח על הריאקטנס הסינכרוני (ההתנגדות זניחה):
2. זווית הזרם: הזרם מפגר אחרי המתח בזווית
ולכן בצורה קוטבית ובצורה קרטזית:
3. מפל המתח על הריאקטנס:
(בצורה קוטבית: )
4. סכום הפאזורים:
5. מעבר לצורה קוטבית:
הכא"מ גדול ממתח ההדקים, כצפוי בגנרטור המזין עומס השראי (מפגר). הזווית היא זווית העומס.
תשובה: (ערך הכא"מ הפאזי כ-)
סעיף ג
מתח העירור (DC) מזרים זרם בסליל הרוטור ויוצר את השדה המגנטי; סיבובו משרה את הכא"מ בסטטור. בלי עירור אין כא"מ, ובאמצעותו מווסתים את המתח וההספק העיוור.
מבוקש: להסביר את תפקיד מתח העירור במעגל של הגנרטור.
1. גנרטור סינכרוני פועל לפי חוק פרדיי: כא"מ מושרה בלפופי הסטטור כאשר השטף המגנטי דרכם משתנה בזמן, .
2. את השטף הזה יוצר הרוטור. על הרוטור יש סליל עירור (, באיור), ומחברים אליו מתח ישר (דרך טבעות החלקה ומברשות, או ממעורר ללא מברשות). המתח מזרים בסליל זרם עירור ישר , והזרם יוצר שדה מגנטי קבוע עם קטבים צפון-דרום על הרוטור.
3. כשהמכונה המניעה מסובבת את הרוטור במהירות הסינכרונית, השדה הקבוע הזה מסתובב איתו, חותך את מוליכי הסטטור ומשרה בהם כא"מ סינוסי בתדר (כאשר מספר זוגות הקטבים ו- המהירות בסל"ד).
4. ערך הכא"מ תלוי בשטף: , והשטף תלוי בזרם העירור. לכן:
•בלי מתח עירור אין זרם עירור ואין שדה (פרט לשאריות מגנטיות זניחות), ולא נוצר כא"מ - הגנרטור לא מספק מתח.
•שינוי זרם העירור (בעזרת הנגד המשתנה באיור) משנה את : בגנרטור שעובד לבד כך מווסתים את מתח ההדקים לפי העומס, ובגנרטור המחובר לרשת כך שולטים בהספק העיוור (עירור יתר - מספק הספק עיוור, עירור חסר - צורך הספק עיוור).
5. צריך מתח ישר (DC) ולא חילופין, כדי שהשדה יהיה קבוע ביחס לרוטור ויסתובב בדיוק איתו, וכך התדר של הכא"מ ייקבע רק לפי מהירות הסיבוב.
תשובה: מתח העירור הישר מזרים זרם בסליל הרוטור ויוצר את השדה המגנטי; סיבוב השדה משרה את הכא"מ בסטטור. בלי עירור אין כא"מ, ובעזרת זרם העירור מווסתים את המתח (וההספק העיוור) של הגנרטור.
שאלה 3 · מנוע השראה תלת פאזי: זרם, הפסדי נחושת ואופיין
מנוע השראה תלת פאזי בעל סטטור מחובר בכוכב, הוא בעל הנתונים הבא , , , . במצב עבודה נקוב המנוע עובד עם גורם הספק מפגר, הספק נקוב .
תדר הרשת הוא .
באיור מתואר מעגל התמורה של המנוע:

עבור מצב עבודה נקוב:
חשבו את הזרם של המנוע.
חשבו את הפסדי הנחושת במנוע כאשר ידוע שהזרם ברוטור הוא .
שרטטו את האופיין העקרוני מומנט-מהירות של מנוע השראה
(לא צריך לציין ערכים מדויקים על גבי האופיין).
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: הספק נקוב (מכני, בציר) , , (מתח קו), , חיבור כוכב.
מבוקש: זרם המנוע (זרם הקו, שבכוכב שווה לזרם הפאזה).
רעיון: ההספק הנקוב של מנוע הוא ההספק המכני במוצא. מהנצילות נמצא את ההספק החשמלי הנקלט מהרשת, ומנוסחת ההספק התלת פאזי נבודד את הזרם.
1. ההספק הנקלט מהרשת:
2. מנוסחת ההספק הפעיל :
תשובה:
סעיף ב
נתון: (מסעיף א), , , (ערכים לפאזה במעגל התמורה).
מבוקש: הפסדי הנחושת הכוללים .
רעיון: הפסדי הנחושת הם ההספק הנצרך בהתנגדויות הליפופים: בסטטור (, שבו עובר ) וברוטור (, שבו עובר ). מעגל התמורה הוא של פאזה אחת, ולכן כופלים ב-3.
1. הפסדי הנחושת בסטטור:
2. הפסדי הנחושת ברוטור:
3. סך הפסדי הנחושת:
תשובה: (סטטור , רוטור )
סעיף ג
עקומה שמתחילה במומנט ההתנעה ב-, עולה למומנט המקסימלי (מומנט הפריצה) בהחלקה , ויורדת בתלילות כמעט ליניארית עד במהירות הסינכרונית ; נקודת העבודה הנקובה על החלק התלול, קרוב ל-.
מבוקש: שרטוט עקרוני של המומנט כפונקציה של המהירות (מ- עד המהירות הסינכרונית ).
1. מה משרטטים: ציר אופקי - מהירות הרוטור , מ- (עצירה, החלקה ) עד (החלקה ). ציר אנכי - המומנט . ההחלקה היא .
2. נקודת ההתחלה (, ): המומנט אינו אפס - זהו מומנט ההתנעה . בזכותו המנוע מתחיל להסתובב לבד, כל עוד גדול ממומנט העומס.
3. התחום של החלקה גדולה (מהירות נמוכה עד בינונית): כשהמהירות עולה המומנט גדל, עד ערך מקסימלי - מומנט הפריצה - בהחלקה (בדרך כלל עד ). בתחום הזה המנוע אינו יציב לעבודה רציפה.
4. התחום של החלקה קטנה (בין ל-): המומנט יורד בתלילות, כמעט בקו ישר, כי בהחלקה קטנה . זהו תחום העבודה היציב: אם העומס גדל, המהירות יורדת מעט והמומנט גדל ומאזן אותו. נקודת העבודה הנקובה נמצאת כאן, בהחלקה של כמה אחוזים.
5. בנקודה (): אין תנועה יחסית בין השדה המסתובב לרוטור, לא מושרה זרם ברוטור, ולכן . המנוע אינו יכול להגיע לבד למהירות הסינכרונית.
השרטוט העקרוני (המומנט ביחידות יחסיות לעומת ):
תשובה: האופיין מתחיל ב- ב-, עולה למקסימום בהחלקה , ויורד בתלילות כמעט בקו ישר עד ב-; תחום העבודה היציב (ונקודת העבודה הנקובה) הוא הקטע התלול שבין ל-.
שאלה 4 · שלושה שנאים במקביל: חלוקת הספקים ותנאים
נתונים שלושה שנאים תלת פאזיים בעלי אותה קבוצת חיבורים מחוברים במקביל.
נתוני השנאים הם:
שנאי 1: ,
שנאי 2: ,
שנאי 3: ,
חשבו את חלוקת ההספקים בין שלושת השנאים כאשר הם מזינים עומס בעל הספק של .
האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמקו.
הסבירו מה הם התנאים לחיבור שנאים במקביל?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
, ,
נתון: , ; , ; , ; עומס .
מבוקש: ההספק , , שכל שנאי מספק.
רעיון: שנאים במקביל מחוברים לאותו מתח בשני הצדדים, ולכן מפל המתח הפנימי בכולם שווה. מפל המתח היחסי של שנאי שווה ל-, ולכן . כלומר כל שנאי נושא עומס ביחס ישר ל- (בהנחה שיחס דומה בשנאים):
1. היחסים (ב-kVA לאחוז):
, ,
2. הסכום:
3. ההספק של כל שנאי:
4. בדיקה: .
תשובה: , ,
סעיף ב
לא תקין: שנאי 1 (בעל הנמוך) מועמס ל-, כ- מההספק הנקוב שלו, בזמן ששנאים 2 ו-3 אינם מנוצלים במלואם.
מבוקש: לבדוק אם אף שנאי אינו עובר את ההספק הנקוב שלו.
רעיון: נשווה את ההספק של כל שנאי (מסעיף א) להספק הנקוב שלו - מקדם העמסה .
1. מקדמי ההעמסה:
( - עומס יתר)
()
()
2. אף שסך ההספקים הנקובים שווה בדיוק לעומס, החלוקה אינה לפי ההספק הנקוב: השנאי בעל מתח הקצר הנמוך ביותר (שנאי 1, ) לוקח חלק גדול מדי מהעומס, והשנאי בעל לוקח חלק קטן מדי. הסיבה: מתחי הקצר של השנאים שונים.
3. שנאי 1 מועמס ביותר מ- מעל הנקוב, ולכן יתחמם יתר על המידה (הפסדי הנחושת גדלים בריבוע הזרם). מצב כזה אינו תקין לעבודה רציפה.
4. כדי ששנאי 1 לא יעבור את הנקוב, יש להגביל את העומס הכולל ל-
כלומר רק כ- מתוך ההספק הנקוב הכולל ניתנים לניצול.
תשובה: החלוקה אינה תקינה: שנאי 1 מועמס ב- מההספק הנקוב (עומס יתר), שנאי 2 ב- ושנאי 3 ב-; הסיבה - מתחי קצר שונים.
סעיף ג
אותו יחס השנאה (אותם מתחים נקובים), אותה קבוצת חיבורים (הסטת מופע), אותו סדר מופעים וחיבור מופע למופע המתאים, מתחי קצר שווים או קרובים (עד כ-), ויחס הספקים נקובים לא גדול מ-.
מבוקש: התנאים לחיבור שנאים במקביל, ולמה כל אחד מהם נדרש.
1. אותו יחס השנאה (אותם מתחים נקובים בראשוני ובמשני). אם יחסי ההשנאה שונים, מתחי המשני בריקם שונים, וזורם זרם מעגלי (זרם השוואה) בין השנאים כבר בלי עומס. הזרם הזה מוגבל רק בעכבות הקצר הקטנות, ולכן עלול להיות גדול, לחמם את השנאים ולהקטין את ההספק שאפשר לספק לעומס.
2. אותה קבוצת חיבורים (אותה הסטת מופע בין הראשוני למשני). בשנאים תלת פאזיים, קבוצות חיבור שונות (למשל Yy0 ו-Dy11) נותנות מתחי משני עם הפרש מופע ביניהם. גם הפרש של יוצר הפרש מתחים של כ- מהמתח, וזרם מעגלי השקול לקצר.
3. אותו סדר מופעים, וחיבור כל הדק להדק המתאים לו (אותה קוטביות). חיבור הפוך של מופעים או של הדקים יוצר קצר ישיר בין השנאים.
4. מתחי קצר () שווים או קרובים (בדרך כלל הפרש של עד כ-). העומס מתחלק בין השנאים ביחס הפוך ל-. רק כאשר מתחי הקצר שווים כל שנאי מועמס לפי ההספק הנקוב שלו; אחרת השנאי בעל הנמוך מועמס יתר על המידה (כמו בסעיף ב). רצוי גם יחס דומה, כדי שהזרמים יהיו באותו מופע.
5. יחס הספקים נקובים מוגבל (בדרך כלל לא יותר מ-). לשנאים בגדלים שונים מאוד יש בדרך כלל ו- שונים, והחלוקה נעשית לא מאוזנת.
תשובה: אותו יחס השנאה, אותה קבוצת חיבורים, אותו סדר מופעים וקוטביות, מתחי קצר שווים או קרובים, ויחס הספקים נקובים של עד .
שאלה 5 · גנרטור DC בעירור מקבילי: זרמים, כא"מ ונצילות
גנרטור DC עם עירור מקבילי בעל נתונים נקובים הבאים:
מתח , התנגדות העוגן , התנגדות סליל העירור . הפסדים מכניים .
הגנרטור מזין עומס נקוב של .

עבור נקודת עבודה נקובה:
חשבו את זרם העוגן וזרם העירור.
חשבו את הכא"מ של הגנרטור.
חשבו את נצילות הגנרטור.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
,
נתון: , , הספק העומס .
מבוקש: זרם העוגן וזרם העירור .
סימונים (לפי האיור): הזרם יוצא מהעוגן דרך אל הצומת העליון; משם זורם מלמעלה למטה דרך סליל העירור, ו- יוצא אל העומס. מתח ההדקים חיובי בהדק העליון. סליל העירור מחובר במקביל להדקים, ולכן המתח עליו הוא .
1. זרם העומס מהספק העומס:
2. זרם העירור לפי חוק אוהם על סליל העירור:
3. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת העליון (הזרם הנכנס שווה לזרמים היוצאים):
תשובה: ,
סעיף ב
נתון: , (מסעיף א), .
מבוקש: הכא"מ .
רעיון: חוק המתחים של קירכהוף בלולאה של העוגן: הכא"מ שווה למתח ההדקים ועוד מפל המתח על התנגדות העוגן (בגנרטור הזרם יוצא מהעוגן, ולכן ).
1.
תשובה:
סעיף ג
נתון: , , , , , , הפסדים מכניים .
מבוקש: הנצילות .
רעיון: הספק הכניסה (המכני, בציר) שווה להספק המוצא ועוד כל ההפסדים: הפסדי נחושת בעוגן, הפסדים במעגל העירור והפסדים מכניים.
1. הפסדי הנחושת בעוגן:
2. ההפסדים במעגל העירור (כל ההספק הנכנס לסליל העירור הופך לחום):
(ובדיקה: )
3. הספק הכניסה:
(ובדרך נוספת: ההספק המומר באלקטרומגנטית ועוד ההפסדים המכניים: )
4. הנצילות:
הנצילות נמוכה יחסית בעיקר בגלל הפסדי העירור (, רבע מההספק המועבר לעומס).
תשובה:
שאלה 6 · שנאי חד פאזי: זרמים נקובים ונצילות
נתון שנאי חד פאזי :

הספק נקוב , גורם הספק נקוב מפגר, עכבה כוללת של השנאי .
בהזנחת זרם הריקם, חשבו את הזרם הנקוב בצד הראשוני , ובצד המשני של השנאי .
חשבו את נצילות השנאי במצב עבודה נקוב כאשר ידוע שהפסדי הליבה הם , והפסדי הנחושת (ניתן להתעלם משאר ההפסדים).
הסבירו כיצד מתבצעת העברת האנרגיה בשנאי ללא חיבור חשמלי גלווני בין הצד הראשוני למשני.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
, (הזרם בפועל במשני )
נתון: , , , זרם הריקם זניח.
מבוקש: הזרם הנקוב בראשוני והזרם המשני .
רעיון: הזרם הנקוב של כל צד הוא ההספק הנקוב חלקי המתח הנקוב של אותו צד. במעגל התמורה הזרם המשני מוצג כמוחזר לצד הראשוני (), ובהזנחת זרם הריקם (הענף המקבילי , ) הוא שווה ל-.
1. הזרם הנקוב בראשוני:
2. הזרם הנקוב בפועל בליפוף המשני:
3. יחס ההשנאה . הזרם המשני המוחזר לראשוני:
וזה אכן שווה ל-, כי לפי חוק הזרמים בצומת של מעגל התמורה , ו-.
תשובה: , (הזרם בפועל בליפוף המשני )
סעיף ב
נתון: , , הפסדי ליבה , הפסדי נחושת .
מבוקש: הנצילות במצב נקוב.
רעיון: הנצילות היא היחס בין ההספק הפעיל במוצא לבין ההספק הפעיל בכניסה, וההספק בכניסה שווה למוצא ועוד ההפסדים.
1. ההספק הפעיל במוצא בעומס נקוב:
2. הספק הכניסה:
3. הנצילות:
הערה: הפסדי הנחושת נתונים בסעיף זה () ובהם משתמשים. מהעכבה הנתונה היו מתקבלים ערכים אחרים ( אם העכבה מוחזרת לראשוני), כלומר הנתונים אינם עקביים זה עם זה; בסעיף זה הנתון המפורש קובע.
תשובה:
סעיף ג
באמצעות שדה מגנטי משותף: זרם החילופין בראשוני יוצר שטף משתנה בליבה, השטף עובר דרך הליפוף המשני ומשרה בו מתח (חוק פרדיי); זרם המשני יוצר שטף נגדי, והראשוני מושך זרם נוסף שמאזן אותו - כך ההספק עובר דרך השדה המגנטי.
מבוקש: להסביר את מנגנון העברת האנרגיה בין ליפופים שאין ביניהם חיבור חשמלי.
1. מבנה: שני ליפופים מבודדים זה מזה, הכרוכים על ליבה משותפת מפלדה מגנטית (פחי פלדת סיליקון) בעלת חדירות גבוהה. הקשר היחיד ביניהם הוא מגנטי - דרך הליבה.
2. יצירת שטף משתנה: מחברים לראשוני מתח חילופין . בליפוף זורם זרם (בריקם - זרם המגנוט הקטן), והוא יוצר בליבה שטף מגנטי שמשתנה סינוסית בזמן. הליבה מרכזת את רוב השטף כך שהוא עובר גם דרך הליפוף המשני (שטף משותף).
3. השראה בשני הליפופים (חוק פרדיי): השטף המשתנה משרה בכל כריכה כא"מ . בליפוף הראשוני ( כריכות) הכא"מ המושרה כמעט שווה למתח המוזן ומאזן אותו, ובליפוף המשני ( כריכות) מושרה מתח. הערך האפקטיבי: , ולכן (כאן ).
4. העברת ההספק בעומס: כשמחברים עומס למשני זורם בו זרם . לפי חוק לנץ הזרם הזה יוצר כוח מגנטו-מניע שמנסה להקטין את השטף בליבה. אבל השטף נקבע על ידי מתח ההזנה () ולכן כמעט אינו משתנה - הראשוני מושך זרם נוסף שיוצר כוח מגנטו-מניע שווה ונגדי: . כך, ככל שהעומס צורך יותר הספק, הראשוני מושך יותר הספק מהרשת, וההספק עובר דרך השדה המגנטי: .
5. למה רק בזרם חילופין: בזרם ישר השטף קבוע, , ולא מושרה מתח במשני - אין העברת אנרגיה.
6. תוצאה: האנרגיה החשמלית בראשוני הופכת לאנרגיה מגנטית בליבה וחוזרת לאנרגיה חשמלית במשני, בלי מגע גלווני. זה מאפשר גם בידוד חשמלי בין המעגלים, ושינוי של רמת המתח והזרם לפי יחס הכריכות.
תשובה: ההעברה נעשית בהשראה הדדית דרך שטף מגנטי משותף בליבה: מתח החילופין בראשוני יוצר שטף משתנה, השטף משרה מתח במשני (חוק פרדיי), וזרם העומס במשני מאוזן על ידי זרם נוסף בראשוני, כך שההספק עובר דרך השדה המגנטי.