דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע לטכנאים 97163 - אביב 2025 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97163 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 93619 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע לטכנאים, אביב 2025 מועד א', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שש שאלות.

יש לענות על ארבע שאלות בלבד, ערך כל שאלה 25 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · מנוע DC עם מגנטים קבועים: התנגדות עוגן ומברשות

מנוע DC עם מגנטים קבועים בעל הספק נקוב של 1000 W1000\,\text{W} ונצילות נקובה 85%85\%. מתח הזנה הנקוב של המנוע שווה ל-100 V100\,\text{V}. במצב עבודה נקוב, הפסדי נחושת מהווים 20%20\% מסך ההפסדים של המנוע.

חשבו את:

א.

התנגדות העוגן RaR_a.

(15 נקודות)
ב.

המנוע מסובב עומס במהירות מסוימת. במהלך הסיבוב של המנוע המגע של אחת המברשות מתנתק.

הסבירו איך זה ישפיע על המנוע.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Ra≈0.255 ΩR_a\approx0.255\,\Omega

נתון: הספק נקוב (הספק מכני במוצא) Pout=1000 WP_{out}=1000\,\text{W}, נצילות beta=85%=0.85\\beta=85\%=0.85, מתח הזנה V=100 VV=100\,\text{V}, הפסדי הנחושת הם 20%20\% מכלל ההפסדים.

מבוקש: התנגדות העוגן RaR_a.

רעיון: מהנצילות נמצא את הספק הכניסה ואת סך ההפסדים, ומהם את הפסדי הנחושת. במנוע עם מגנטים קבועים אין סליל עירור, ולכן כל זרם ההזנה עובר בעוגן (I=IaI=I_a) וכל הפסדי הנחושת הם בעוגן: Pcu=Ia2RaP_{cu}=I_a^2R_a. נמצא את IaI_a מהספק הכניסה, ואז נבודד את RaR_a.

1. הספק הכניסה (חשמלי) מהנצילות:

Pin=Poutbeta=10000.85=1176.47 WP_{in}=\frac{P_{out}}{\\beta}=\frac{1000}{0.85}=1176.47\,\text{W}

2. סך ההפסדים:

ΔP=Pin−Pout=1176.47−1000=176.47 W\Delta P=P_{in}-P_{out}=1176.47-1000=176.47\,\text{W}

3. הפסדי הנחושת הם 20%20\% מסך ההפסדים:

Pcu=0.2⋅ΔP=0.2⋅176.47=35.29 WP_{cu}=0.2\cdot\Delta P=0.2\cdot176.47=35.29\,\text{W}

4. זרם העוגן (הספק הכניסה הוא מתח ההזנה כפול זרם ההזנה, והזרם כולו עובר בעוגן):

Ia=PinV=1176.47100=11.76 AI_a=\frac{P_{in}}{V}=\frac{1176.47}{100}=11.76\,\text{A}

5. התנגדות העוגן מתוך Pcu=Ia2RaP_{cu}=I_a^2R_a:

Ra=PcuIa2=35.2911.762=35.29138.4=0.255 ΩR_a=\frac{P_{cu}}{I_a^2}=\frac{35.29}{11.76^2}=\frac{35.29}{138.4}=0.255\,\Omega

תשובה: Ra≈0.255 ΩR_a\approx0.255\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

מעגל העוגן נפתח: הזרם והמומנט מתאפסים, נוצרת קשת/ניצוץ במברשת, והמנוע מאט תחת העומס עד לעצירה.

מבוקש: להסביר מה קורה למנוע כשמגע של מברשת מתנתק תוך כדי עבודה.

1. תפקיד המברשות: הזרם מגיע מהספק אל ליפופי העוגן המסתובבים דרך המברשות והקומוטטור. במנוע DC רגיל יש זוג מברשות, וזרם העוגן נכנס במברשת אחת ויוצא בשנייה, כך שהמברשות הן חלק מהמעגל הטורי של העוגן.

2. ניתוק מגע של מברשת פותח את מעגל העוגן, ולכן זרם העוגן יורד לאפס: Ia=0I_a=0.

3. המומנט האלקטרומגנטי של המנוע פרופורציוני לזרם העוגן: T=kΦIaT=k\Phi I_a. השטף Φ\Phi של המגנטים הקבועים נשאר, אבל כיוון ש-Ia=0I_a=0 מתקבל T=0T=0.

4. העומס ממשיך להפעיל מומנט בלימה על הציר, ואין מומנט מניע שיאזן אותו. לכן המנוע מאט, ובסוף נעצר (הזמן תלוי באינרציה של המנוע והעומס).

5. ברגע הניתוק: לליפופי העוגן יש השראות, והזרם IaI_a שזרם בהם מנסה להמשיך (v=Ldidtv=L\frac{di}{dt} גדול כשהזרם נקטע בבת אחת). לכן נוצר מתח יתר רגעי וקשת חשמלית (ניצוץ) בין המברשת לקומוטטור. הקשת שורפת את פני הקומוטטור והמברשת וגורמת להפרעות חשמליות.

6. אם המגע מתנתק ומתחבר לסירוגין (מברשת שחוקה או קפיץ חלש), הזרם והמומנט קופצים, המנוע עובד בטלטולים ובניצוצות חזקים, והקומוטטור נשחק מהר.

7. במנוע עם מגנטים קבועים אין סכנת "בריחה" של המהירות (כמו בניתוק עירור במנוע מקבילי), כי השטף אינו תלוי בזרם; התוצאה היא עצירה של המנוע, לא האצה.

תשובה: ניתוק מגע המברשת פותח את מעגל העוגן; הזרם והמומנט מתאפסים, נוצרת קשת (ניצוץ) בין המברשת לקומוטטור ברגע הניתוק, והמנוע מאט תחת מומנט העומס עד לעצירה.

שאלה 2 · גנרטור סינכרוני: זרם קו וכא"מ פאזי

נתון גנרטור סינכרוני בעל הספק נקוב 100 kW100\,\text{kW}, מתח קו 400 V400\,\text{V}, תדר 50 Hz50\,\text{Hz}, Xs=1.5 ΩX_s=1.5\,\Omega, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר, RaR_a זניח.

במצב עבודה נקוב:

א.

חשבו את זרם הקו ומתח הפאזה של הגנרטור.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את הכא"מ הפאזי.

(13 נקודות)
ג.

הסבירו למה צריך לחבר מתח עירור.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

IL≈180.4 AI_L\approx180.4\,\text{A}, Vϕ≈230.9 VV_\phi\approx230.9\,\text{V}

נתון: P=100 kWP=100\,\text{kW} (הספק פעיל נקוב), VL=400 VV_L=400\,\text{V}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר.

מבוקש: זרם הקו ILI_L ומתח הפאזה VϕV_\phi.

הנחה: הלפופים מחוברים בכוכב (החיבור המקובל בגנרטור סינכרוני; מעגל התמורה באיור הוא של פאזה אחת). בכוכב זרם הפאזה שווה לזרם הקו, ומתח הפאזה קטן פי 3\sqrt{3} ממתח הקו.

1. זרם הקו מנוסחת ההספק הפעיל התלת פאזי P=3VLILcos⁡φP=\sqrt{3}V_LI_L\cos\varphi:

IL=P3VLcos⁡φ=1000003⋅400⋅0.8=100000554.26=180.42 AI_L=\frac{P}{\sqrt{3}V_L\cos\varphi}=\frac{100000}{\sqrt{3}\cdot400\cdot0.8}=\frac{100000}{554.26}=180.42\,\text{A}

2. מתח הפאזה:

Vϕ=VL3=4003=230.94 VV_\phi=\frac{V_L}{\sqrt{3}}=\frac{400}{\sqrt{3}}=230.94\,\text{V}

תשובה: IL=IA≈180.4 AI_L=I_A\approx180.4\,\text{A}, Vϕ≈230.9 VV_\phi\approx230.9\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

EˉA≈449∠28.8∘ V\bar{E}_A\approx449\angle28.8^\circ\,\text{V}

נתון: Vϕ=230.94 VV_\phi=230.94\,\text{V}, IA=180.42 AI_A=180.42\,\text{A} (מסעיף א), Xs=1.5 ΩX_s=1.5\,\Omega, Ra≈0R_a\approx0, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר.

מבוקש: הכא"מ הפאזי EAE_A.

סימונים: לפי האיור, הזרם IˉA\bar{I}_A יוצא מהגנרטור אל ההדק החיובי, ומתח הפאזה Vˉϕ\bar{V}_\phi נמדד על ההדקים. ניקח את Vˉϕ\bar{V}_\phi כפאזור ייחוס (זווית 0∘0^\circ).

1. חוק המתחים של קירכהוף בלולאה של מעגל התמורה: הכא"מ שווה למתח ההדקים ועוד מפל המתח על הריאקטנס הסינכרוני (ההתנגדות זניחה):

EˉA=Vˉϕ+jXsIˉA\bar{E}_A=\bar{V}_\phi+jX_s\bar{I}_A

2. זווית הזרם: הזרם מפגר אחרי המתח בזווית

φ=arccos⁡0.8=36.87∘\varphi=\arccos0.8=36.87^\circ

ולכן בצורה קוטבית ובצורה קרטזית:

IˉA=180.42∠−36.87∘=180.42 (0.8−j0.6)=144.34−j108.25 A\bar{I}_A=180.42\angle-36.87^\circ=180.42\,(0.8-j0.6)=144.34-j108.25\,\text{A}

3. מפל המתח על הריאקטנס:

jXsIˉA=j1.5 (144.34−j108.25)=162.38+j216.51 VjX_s\bar{I}_A=j1.5\,(144.34-j108.25)=162.38+j216.51\,\text{V}

(בצורה קוטבית: 1.5⋅180.42∠(−36.87∘+90∘)=270.63∠53.13∘ V1.5\cdot180.42\angle(-36.87^\circ+90^\circ)=270.63\angle53.13^\circ\,\text{V})

4. סכום הפאזורים:

EˉA=230.94+(162.38+j216.51)=393.32+j216.51 V\bar{E}_A=230.94+(162.38+j216.51)=393.32+j216.51\,\text{V}

5. מעבר לצורה קוטבית:

EA=393.322+216.512=448.97 VE_A=\sqrt{393.32^2+216.51^2}=448.97\,\text{V}

δ=arctan⁡216.51393.32=28.83∘\delta=\arctan\frac{216.51}{393.32}=28.83^\circ

הכא"מ גדול ממתח ההדקים, כצפוי בגנרטור המזין עומס השראי (מפגר). הזווית δ\delta היא זווית העומס.

ReIm100200300400-100100200V_φ=230.9 VjX_S I_AE_A=449 VI_A

תשובה: EˉA≈449∠28.8∘ V\bar{E}_A\approx449\angle28.8^\circ\,\text{V} (ערך הכא"מ הפאזי כ-449 V449\,\text{V})

סעיף ג

תשובה:

מתח העירור (DC) מזרים זרם IFI_F בסליל הרוטור ויוצר את השדה המגנטי; סיבובו משרה את הכא"מ בסטטור. בלי עירור אין כא"מ, ובאמצעותו מווסתים את המתח וההספק העיוור.

מבוקש: להסביר את תפקיד מתח העירור VFV_F במעגל של הגנרטור.

1. גנרטור סינכרוני פועל לפי חוק פרדיי: כא"מ מושרה בלפופי הסטטור כאשר השטף המגנטי דרכם משתנה בזמן, e=−NdΦdte=-N\frac{d\Phi}{dt}.

2. את השטף הזה יוצר הרוטור. על הרוטור יש סליל עירור (RFR_F, LFL_F באיור), ומחברים אליו מתח ישר VFV_F (דרך טבעות החלקה ומברשות, או ממעורר ללא מברשות). המתח מזרים בסליל זרם עירור ישר IF=VFRFI_F=\frac{V_F}{R_F}, והזרם יוצר שדה מגנטי קבוע עם קטבים צפון-דרום על הרוטור.

3. כשהמכונה המניעה מסובבת את הרוטור במהירות הסינכרונית, השדה הקבוע הזה מסתובב איתו, חותך את מוליכי הסטטור ומשרה בהם כא"מ סינוסי בתדר f=p n60f=\frac{p\,n}{60} (כאשר pp מספר זוגות הקטבים ו-nn המהירות בסל"ד).

4. ערך הכא"מ תלוי בשטף: EA=KΦωE_A=K\Phi\omega, והשטף תלוי בזרם העירור. לכן:

•בלי מתח עירור אין זרם עירור ואין שדה (פרט לשאריות מגנטיות זניחות), ולא נוצר כא"מ - הגנרטור לא מספק מתח.

•שינוי זרם העירור (בעזרת הנגד המשתנה RFR_F באיור) משנה את EAE_A: בגנרטור שעובד לבד כך מווסתים את מתח ההדקים לפי העומס, ובגנרטור המחובר לרשת כך שולטים בהספק העיוור (עירור יתר - מספק הספק עיוור, עירור חסר - צורך הספק עיוור).

5. צריך מתח ישר (DC) ולא חילופין, כדי שהשדה יהיה קבוע ביחס לרוטור ויסתובב בדיוק איתו, וכך התדר של הכא"מ ייקבע רק לפי מהירות הסיבוב.

תשובה: מתח העירור הישר מזרים זרם בסליל הרוטור ויוצר את השדה המגנטי; סיבוב השדה משרה את הכא"מ בסטטור. בלי עירור אין כא"מ, ובעזרת זרם העירור מווסתים את המתח (וההספק העיוור) של הגנרטור.

שאלה 3 · מנוע השראה תלת פאזי: זרם, הפסדי נחושת ואופיין

מנוע השראה תלת פאזי בעל סטטור מחובר בכוכב, הוא בעל הנתונים הבא Un=400 VU_n=400\,\text{V}, R1=0.2 ΩR_1=0.2\,\Omega, R2′=0.1 ΩR_2'=0.1\,\Omega, betan=90%\\beta_n=90\%. במצב עבודה נקוב המנוע עובד עם גורם הספק cos⁡φn=0.8\cos\varphi_n=0.8 מפגר, הספק נקוב 3000 W3000\,\text{W}.

תדר הרשת הוא 50 Hz50\,\text{Hz}.

באיור מתואר מעגל התמורה של המנוע:

עבור מצב עבודה נקוב:

א.

חשבו את הזרם של המנוע.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את הפסדי הנחושת במנוע כאשר ידוע שהזרם ברוטור הוא 5.9 A5.9\,\text{A}.

(7 נקודות)
ג.

שרטטו את האופיין העקרוני מומנט-מהירות של מנוע השראה

(לא צריך לציין ערכים מדויקים על גבי האופיין).

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

I1≈6.01 AI_1\approx6.01\,\text{A}

נתון: הספק נקוב (מכני, בציר) Pn=3000 WP_n=3000\,\text{W}, betan=0.9\\beta_n=0.9, Un=400 VU_n=400\,\text{V} (מתח קו), cos⁡φn=0.8\cos\varphi_n=0.8, חיבור כוכב.

מבוקש: זרם המנוע I1I_1 (זרם הקו, שבכוכב שווה לזרם הפאזה).

רעיון: ההספק הנקוב של מנוע הוא ההספק המכני במוצא. מהנצילות נמצא את ההספק החשמלי הנקלט מהרשת, ומנוסחת ההספק התלת פאזי נבודד את הזרם.

1. ההספק הנקלט מהרשת:

Pin=Pnbetan=30000.9=3333.33 WP_{in}=\frac{P_n}{\\beta_n}=\frac{3000}{0.9}=3333.33\,\text{W}

2. מנוסחת ההספק הפעיל Pin=3UnI1cos⁡φnP_{in}=\sqrt{3}U_nI_1\cos\varphi_n:

I1=Pin3Uncos⁡φn=3333.333⋅400⋅0.8=3333.33554.26=6.014 AI_1=\frac{P_{in}}{\sqrt{3}U_n\cos\varphi_n}=\frac{3333.33}{\sqrt{3}\cdot400\cdot0.8}=\frac{3333.33}{554.26}=6.014\,\text{A}

תשובה: I1≈6.01 AI_1\approx6.01\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

Pcu≈32.1 WP_{cu}\approx32.1\,\text{W}

נתון: I1=6.014 AI_1=6.014\,\text{A} (מסעיף א), I2′=5.9 AI_2'=5.9\,\text{A}, R1=0.2 ΩR_1=0.2\,\Omega, R2′=0.1 ΩR_2'=0.1\,\Omega (ערכים לפאזה במעגל התמורה).

מבוקש: הפסדי הנחושת הכוללים PcuP_{cu}.

רעיון: הפסדי הנחושת הם ההספק הנצרך בהתנגדויות הליפופים: בסטטור (R1R_1, שבו עובר I1I_1) וברוטור (R2′R_2', שבו עובר I2′I_2'). מעגל התמורה הוא של פאזה אחת, ולכן כופלים ב-3.

1. הפסדי הנחושת בסטטור:

Pcu1=3I12R1=3⋅6.0142⋅0.2=3⋅36.17⋅0.2=21.70 WP_{cu1}=3I_1^2R_1=3\cdot6.014^2\cdot0.2=3\cdot36.17\cdot0.2=21.70\,\text{W}

2. הפסדי הנחושת ברוטור:

Pcu2=3I2′2R2′=3⋅5.92⋅0.1=3⋅34.81⋅0.1=10.44 WP_{cu2}=3I_2'^2R_2'=3\cdot5.9^2\cdot0.1=3\cdot34.81\cdot0.1=10.44\,\text{W}

3. סך הפסדי הנחושת:

Pcu=Pcu1+Pcu2=21.70+10.44=32.14 WP_{cu}=P_{cu1}+P_{cu2}=21.70+10.44=32.14\,\text{W}

תשובה: Pcu≈32.1 WP_{cu}\approx32.1\,\text{W} (סטטור 21.7 W21.7\,\text{W}, רוטור 10.4 W10.4\,\text{W})

סעיף ג

תשובה:

עקומה שמתחילה במומנט ההתנעה ב-n=0n=0, עולה למומנט המקסימלי (מומנט הפריצה) בהחלקה sks_k, ויורדת בתלילות כמעט ליניארית עד T=0T=0 במהירות הסינכרונית nsn_s; נקודת העבודה הנקובה על החלק התלול, קרוב ל-nsn_s.

מבוקש: שרטוט עקרוני של המומנט TT כפונקציה של המהירות nn (מ-00 עד המהירות הסינכרונית nsn_s).

1. מה משרטטים: ציר אופקי - מהירות הרוטור nn, מ-00 (עצירה, החלקה s=1s=1) עד nsn_s (החלקה s=0s=0). ציר אנכי - המומנט TT. ההחלקה היא s=ns−nnss=\frac{n_s-n}{n_s}.

2. נקודת ההתחלה (n=0n=0, s=1s=1): המומנט אינו אפס - זהו מומנט ההתנעה TstT_{st}. בזכותו המנוע מתחיל להסתובב לבד, כל עוד TstT_{st} גדול ממומנט העומס.

3. התחום של החלקה גדולה (מהירות נמוכה עד בינונית): כשהמהירות עולה המומנט גדל, עד ערך מקסימלי - מומנט הפריצה TmaxT_{max} - בהחלקה sks_k (בדרך כלל sk≈0.1s_k\approx0.1 עד 0.30.3). בתחום הזה המנוע אינו יציב לעבודה רציפה.

4. התחום של החלקה קטנה (בין sks_k ל-nsn_s): המומנט יורד בתלילות, כמעט בקו ישר, כי בהחלקה קטנה T≈ksR2′T\approx k\frac{s}{R_2'}. זהו תחום העבודה היציב: אם העומס גדל, המהירות יורדת מעט והמומנט גדל ומאזן אותו. נקודת העבודה הנקובה נמצאת כאן, בהחלקה של כמה אחוזים.

5. בנקודה n=nsn=n_s (s=0s=0): אין תנועה יחסית בין השדה המסתובב לרוטור, לא מושרה זרם ברוטור, ולכן T=0T=0. המנוע אינו יכול להגיע לבד למהירות הסינכרונית.

השרטוט העקרוני (המומנט ביחידות יחסיות לעומת nns\frac{n}{n_s}):

nT‫T_st מומנט התנעה‬T_max (s_k)‫נקודת עבודה נקובה‬n_s

תשובה: האופיין מתחיל ב-TstT_{st} ב-n=0n=0, עולה למקסימום TmaxT_{max} בהחלקה sks_k, ויורד בתלילות כמעט בקו ישר עד T=0T=0 ב-nsn_s; תחום העבודה היציב (ונקודת העבודה הנקובה) הוא הקטע התלול שבין sks_k ל-nsn_s.

שאלה 4 · שלושה שנאים במקביל: חלוקת הספקים ותנאים

נתונים שלושה שנאים תלת פאזיים בעלי אותה קבוצת חיבורים מחוברים במקביל.

נתוני השנאים הם:

שנאי 1: Uk=3%U_k=3\%, S1n=200 kVAS_{1n}=200\,\text{kVA}

שנאי 2: Uk=4%U_k=4\%, S2n=150 kVAS_{2n}=150\,\text{kVA}

שנאי 3: Uk=3.5%U_k=3.5\%, S3n=200 kVAS_{3n}=200\,\text{kVA}

א.

חשבו את חלוקת ההספקים בין שלושת השנאים כאשר הם מזינים עומס בעל הספק של 550 kVA550\,\text{kVA}.

(10 נקודות)
ב.

האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמקו.

(7 נקודות)
ג.

הסבירו מה הם התנאים לחיבור שנאים במקביל?

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

S1≈227.3 kVAS_1\approx227.3\,\text{kVA}, S2≈127.9 kVAS_2\approx127.9\,\text{kVA}, S3≈194.8 kVAS_3\approx194.8\,\text{kVA}

נתון: S1n=200 kVAS_{1n}=200\,\text{kVA}, uk1=3%u_{k1}=3\%; S2n=150 kVAS_{2n}=150\,\text{kVA}, uk2=4%u_{k2}=4\%; S3n=200 kVAS_{3n}=200\,\text{kVA}, uk3=3.5%u_{k3}=3.5\%; עומס S=550 kVAS=550\,\text{kVA}.

מבוקש: ההספק S1S_1, S2S_2, S3S_3 שכל שנאי מספק.

רעיון: שנאים במקביל מחוברים לאותו מתח בשני הצדדים, ולכן מפל המתח הפנימי בכולם שווה. מפל המתח היחסי של שנאי שווה ל-uk⋅SiSinu_k\cdot\frac{S_i}{S_{in}}, ולכן S1S1nuk1=S2S2nuk2=S3S3nuk3\frac{S_1}{S_{1n}}u_{k1}=\frac{S_2}{S_{2n}}u_{k2}=\frac{S_3}{S_{3n}}u_{k3}. כלומר כל שנאי נושא עומס ביחס ישר ל-Sinuki\frac{S_{in}}{u_{ki}} (בהנחה שיחס R/XR/X דומה בשנאים):

Si=S⋅Sin/uki∑jSjn/ukjS_i=S\cdot\frac{S_{in}/u_{ki}}{\sum_j S_{jn}/u_{kj}}

1. היחסים Sinuki\frac{S_{in}}{u_{ki}} (ב-kVA לאחוז):

S1nuk1=2003=66.67\frac{S_{1n}}{u_{k1}}=\frac{200}{3}=66.67, S2nuk2=1504=37.5\frac{S_{2n}}{u_{k2}}=\frac{150}{4}=37.5, S3nuk3=2003.5=57.14\frac{S_{3n}}{u_{k3}}=\frac{200}{3.5}=57.14

2. הסכום:

∑Sjnukj=66.67+37.5+57.14=161.31\sum\frac{S_{jn}}{u_{kj}}=66.67+37.5+57.14=161.31

3. ההספק של כל שנאי:

S1=550⋅66.67161.31=227.3 kVAS_1=550\cdot\frac{66.67}{161.31}=227.3\,\text{kVA}

S2=550⋅37.5161.31=127.9 kVAS_2=550\cdot\frac{37.5}{161.31}=127.9\,\text{kVA}

S3=550⋅57.14161.31=194.8 kVAS_3=550\cdot\frac{57.14}{161.31}=194.8\,\text{kVA}

4. בדיקה: 227.3+127.9+194.8=550 kVA227.3+127.9+194.8=550\,\text{kVA}.

תשובה: S1≈227.3 kVAS_1\approx227.3\,\text{kVA}, S2≈127.9 kVAS_2\approx127.9\,\text{kVA}, S3≈194.8 kVAS_3\approx194.8\,\text{kVA}

סעיף ב

תשובה:

לא תקין: שנאי 1 (בעל UkU_k הנמוך) מועמס ל-227.3 kVA227.3\,\text{kVA}, כ-113.7%113.7\% מההספק הנקוב שלו, בזמן ששנאים 2 ו-3 אינם מנוצלים במלואם.

מבוקש: לבדוק אם אף שנאי אינו עובר את ההספק הנקוב שלו.

רעיון: נשווה את ההספק של כל שנאי (מסעיף א) להספק הנקוב שלו - מקדם העמסה SiSin\frac{S_i}{S_{in}}.

1. מקדמי ההעמסה:

S1S1n=227.3200=1.137\frac{S_1}{S_{1n}}=\frac{227.3}{200}=1.137 (113.7%113.7\% - עומס יתר)

S2S2n=127.9150=0.852\frac{S_2}{S_{2n}}=\frac{127.9}{150}=0.852 (85.2%85.2\%)

S3S3n=194.8200=0.974\frac{S_3}{S_{3n}}=\frac{194.8}{200}=0.974 (97.4%97.4\%)

2. אף שסך ההספקים הנקובים 200+150+200=550 kVA200+150+200=550\,\text{kVA} שווה בדיוק לעומס, החלוקה אינה לפי ההספק הנקוב: השנאי בעל מתח הקצר הנמוך ביותר (שנאי 1, Uk=3%U_k=3\%) לוקח חלק גדול מדי מהעומס, והשנאי בעל Uk=4%U_k=4\% לוקח חלק קטן מדי. הסיבה: מתחי הקצר של השנאים שונים.

3. שנאי 1 מועמס ביותר מ-13%13\% מעל הנקוב, ולכן יתחמם יתר על המידה (הפסדי הנחושת גדלים בריבוע הזרם). מצב כזה אינו תקין לעבודה רציפה.

4. כדי ששנאי 1 לא יעבור את הנקוב, יש להגביל את העומס הכולל ל-

Smax=S1n⋅161.3166.67=200⋅2.42=483.9 kVAS_{max}=S_{1n}\cdot\frac{161.31}{66.67}=200\cdot2.42=483.9\,\text{kVA}

כלומר רק כ-484 kVA484\,\text{kVA} מתוך 550 kVA550\,\text{kVA} ההספק הנקוב הכולל ניתנים לניצול.

תשובה: החלוקה אינה תקינה: שנאי 1 מועמס ב-113.7%113.7\% מההספק הנקוב (עומס יתר), שנאי 2 ב-85.2%85.2\% ושנאי 3 ב-97.4%97.4\%; הסיבה - מתחי קצר שונים.

סעיף ג

תשובה:

אותו יחס השנאה (אותם מתחים נקובים), אותה קבוצת חיבורים (הסטת מופע), אותו סדר מופעים וחיבור מופע למופע המתאים, מתחי קצר שווים או קרובים (עד כ-±10%\pm10\%), ויחס הספקים נקובים לא גדול מ-1:31:3.

מבוקש: התנאים לחיבור שנאים במקביל, ולמה כל אחד מהם נדרש.

1. אותו יחס השנאה (אותם מתחים נקובים בראשוני ובמשני). אם יחסי ההשנאה שונים, מתחי המשני בריקם שונים, וזורם זרם מעגלי (זרם השוואה) בין השנאים כבר בלי עומס. הזרם הזה מוגבל רק בעכבות הקצר הקטנות, ולכן עלול להיות גדול, לחמם את השנאים ולהקטין את ההספק שאפשר לספק לעומס.

2. אותה קבוצת חיבורים (אותה הסטת מופע בין הראשוני למשני). בשנאים תלת פאזיים, קבוצות חיבור שונות (למשל Yy0 ו-Dy11) נותנות מתחי משני עם הפרש מופע ביניהם. גם הפרש של 30∘30^\circ יוצר הפרש מתחים של כ-52%52\% מהמתח, וזרם מעגלי השקול לקצר.

3. אותו סדר מופעים, וחיבור כל הדק להדק המתאים לו (אותה קוטביות). חיבור הפוך של מופעים או של הדקים יוצר קצר ישיר בין השנאים.

4. מתחי קצר (UkU_k) שווים או קרובים (בדרך כלל הפרש של עד כ-±10%\pm10\%). העומס מתחלק בין השנאים ביחס הפוך ל-UkU_k. רק כאשר מתחי הקצר שווים כל שנאי מועמס לפי ההספק הנקוב שלו; אחרת השנאי בעל UkU_k הנמוך מועמס יתר על המידה (כמו בסעיף ב). רצוי גם יחס R/XR/X דומה, כדי שהזרמים יהיו באותו מופע.

5. יחס הספקים נקובים מוגבל (בדרך כלל לא יותר מ-1:31:3). לשנאים בגדלים שונים מאוד יש בדרך כלל UkU_k ו-R/XR/X שונים, והחלוקה נעשית לא מאוזנת.

תשובה: אותו יחס השנאה, אותה קבוצת חיבורים, אותו סדר מופעים וקוטביות, מתחי קצר שווים או קרובים, ויחס הספקים נקובים של עד 1:31:3.

שאלה 5 · גנרטור DC בעירור מקבילי: זרמים, כא"מ ונצילות

גנרטור DC עם עירור מקבילי בעל נתונים נקובים הבאים:

מתח 250 V250\,\text{V}, התנגדות העוגן Ra=0.2 ΩR_a=0.2\,\Omega, התנגדות סליל העירור Rf=125 ΩR_f=125\,\Omega. הפסדים מכניים 15 W15\,\text{W}.

הגנרטור מזין עומס נקוב של 2000 W2000\,\text{W}.

עבור נקודת עבודה נקובה:

א.

חשבו את זרם העוגן וזרם העירור.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את הכא"מ של הגנרטור.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את נצילות הגנרטור.

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

IA=10 AI_A=10\,\text{A}, IF=2 AI_F=2\,\text{A}

נתון: VT=250 VV_T=250\,\text{V}, Rf=125 ΩR_f=125\,\Omega, הספק העומס PL=2000 WP_L=2000\,\text{W}.

מבוקש: זרם העוגן IAI_A וזרם העירור IFI_F.

סימונים (לפי האיור): הזרם IAI_A יוצא מהעוגן דרך RAR_A אל הצומת העליון; משם IFI_F זורם מלמעלה למטה דרך סליל העירור, ו-ILI_L יוצא אל העומס. מתח ההדקים VTV_T חיובי בהדק העליון. סליל העירור מחובר במקביל להדקים, ולכן המתח עליו הוא VTV_T.

1. זרם העומס מהספק העומס:

IL=PLVT=2000250=8 AI_L=\frac{P_L}{V_T}=\frac{2000}{250}=8\,\text{A}

2. זרם העירור לפי חוק אוהם על סליל העירור:

IF=VTRf=250125=2 AI_F=\frac{V_T}{R_f}=\frac{250}{125}=2\,\text{A}

3. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת העליון (הזרם הנכנס שווה לזרמים היוצאים):

IA=IL+IF=8+2=10 AI_A=I_L+I_F=8+2=10\,\text{A}

תשובה: IA=10 AI_A=10\,\text{A}, IF=2 AI_F=2\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

EA=252 VE_A=252\,\text{V}

נתון: VT=250 VV_T=250\,\text{V}, IA=10 AI_A=10\,\text{A} (מסעיף א), Ra=0.2 ΩR_a=0.2\,\Omega.

מבוקש: הכא"מ EAE_A.

רעיון: חוק המתחים של קירכהוף בלולאה של העוגן: הכא"מ שווה למתח ההדקים ועוד מפל המתח על התנגדות העוגן (בגנרטור הזרם יוצא מהעוגן, ולכן EA>VTE_A>V_T).

1. EA=VT+IARa=250+10⋅0.2=250+2=252 VE_A=V_T+I_AR_a=250+10\cdot0.2=250+2=252\,\text{V}

תשובה: EA=252 VE_A=252\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

beta≈78.9%\\beta\approx78.9\%

נתון: Pout=PL=2000 WP_{out}=P_L=2000\,\text{W}, IA=10 AI_A=10\,\text{A}, IF=2 AI_F=2\,\text{A}, EA=252 VE_A=252\,\text{V}, Ra=0.2 ΩR_a=0.2\,\Omega, VT=250 VV_T=250\,\text{V}, הפסדים מכניים Pm=15 WP_m=15\,\text{W}.

מבוקש: הנצילות beta=PoutPin\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}.

רעיון: הספק הכניסה (המכני, בציר) שווה להספק המוצא ועוד כל ההפסדים: הפסדי נחושת בעוגן, הפסדים במעגל העירור והפסדים מכניים.

1. הפסדי הנחושת בעוגן:

Pcua=IA2Ra=102⋅0.2=20 WP_{cua}=I_A^2R_a=10^2\cdot0.2=20\,\text{W}

2. ההפסדים במעגל העירור (כל ההספק הנכנס לסליל העירור הופך לחום):

Pf=VTIF=250⋅2=500 WP_f=V_TI_F=250\cdot2=500\,\text{W}

(ובדיקה: IF2Rf=22⋅125=500 WI_F^2R_f=2^2\cdot125=500\,\text{W})

3. הספק הכניסה:

Pin=Pout+Pcua+Pf+Pm=2000+20+500+15=2535 WP_{in}=P_{out}+P_{cua}+P_f+P_m=2000+20+500+15=2535\,\text{W}

(ובדרך נוספת: ההספק המומר באלקטרומגנטית ועוד ההפסדים המכניים: EAIA+Pm=252⋅10+15=2535 WE_AI_A+P_m=252\cdot10+15=2535\,\text{W})

4. הנצילות:

beta=PoutPin=20002535=0.789=78.9%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{2000}{2535}=0.789=78.9\%

הנצילות נמוכה יחסית בעיקר בגלל הפסדי העירור (500 W500\,\text{W}, רבע מההספק המועבר לעומס).

תשובה: beta≈78.9%\\beta\approx78.9\%

שאלה 6 · שנאי חד פאזי: זרמים נקובים ונצילות

נתון שנאי חד פאזי 240/120240/120:

הספק נקוב 10 kVA10\,\text{kVA}, גורם הספק נקוב 0.80.8 מפגר, עכבה כוללת של השנאי Zeq=0.02+j0.05 ΩZ_{eq}=0.02+j0.05\,\Omega.

א.

בהזנחת זרם הריקם, חשבו את הזרם הנקוב בצד הראשוני I1I_1, ובצד המשני של השנאי I2′I_2'.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את נצילות השנאי במצב עבודה נקוב כאשר ידוע שהפסדי הליבה הם 150 W150\,\text{W}, והפסדי הנחושת 200 W200\,\text{W} (ניתן להתעלם משאר ההפסדים).

(7 נקודות)
ג.

הסבירו כיצד מתבצעת העברת האנרגיה בשנאי ללא חיבור חשמלי גלווני בין הצד הראשוני למשני.

(11 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

I1≈41.67 AI_1\approx41.67\,\text{A}, I2′=I1≈41.67 AI_2'=I_1\approx41.67\,\text{A} (הזרם בפועל במשני I2≈83.33 AI_2\approx83.33\,\text{A})

נתון: Sn=10 kVAS_n=10\,\text{kVA}, V1=240 VV_1=240\,\text{V}, V2=120 VV_2=120\,\text{V}, זרם הריקם זניח.

מבוקש: הזרם הנקוב בראשוני I1I_1 והזרם המשני I2′I_2'.

רעיון: הזרם הנקוב של כל צד הוא ההספק הנקוב חלקי המתח הנקוב של אותו צד. במעגל התמורה הזרם המשני מוצג כמוחזר לצד הראשוני (I2′I_2'), ובהזנחת זרם הריקם (הענף המקבילי R0R_0, jX0jX_0) הוא שווה ל-I1I_1.

1. הזרם הנקוב בראשוני:

I1=SnV1=10000240=41.67 AI_1=\frac{S_n}{V_1}=\frac{10000}{240}=41.67\,\text{A}

2. הזרם הנקוב בפועל בליפוף המשני:

I2=SnV2=10000120=83.33 AI_2=\frac{S_n}{V_2}=\frac{10000}{120}=83.33\,\text{A}

3. יחס ההשנאה a=V1V2=240120=2a=\frac{V_1}{V_2}=\frac{240}{120}=2. הזרם המשני המוחזר לראשוני:

I2′=I2a=83.332=41.67 AI_2'=\frac{I_2}{a}=\frac{83.33}{2}=41.67\,\text{A}

וזה אכן שווה ל-I1I_1, כי לפי חוק הזרמים בצומת של מעגל התמורה Iˉ1=Iˉ0+Iˉ2′\bar{I}_1=\bar{I}_0+\bar{I}_2', ו-I0≈0I_0\approx0.

תשובה: I1≈41.67 AI_1\approx41.67\,\text{A}, I2′=I1≈41.67 AI_2'=I_1\approx41.67\,\text{A} (הזרם בפועל בליפוף המשני I2=83.33 AI_2=83.33\,\text{A})

סעיף ב

תשובה:

beta≈95.8%\\beta\approx95.8\%

נתון: Sn=10 kVAS_n=10\,\text{kVA}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8, הפסדי ליבה Pfe=150 WP_{fe}=150\,\text{W}, הפסדי נחושת Pcu=200 WP_{cu}=200\,\text{W}.

מבוקש: הנצילות במצב נקוב.

רעיון: הנצילות היא היחס בין ההספק הפעיל במוצא לבין ההספק הפעיל בכניסה, וההספק בכניסה שווה למוצא ועוד ההפסדים.

1. ההספק הפעיל במוצא בעומס נקוב:

Pout=Sncos⁡φ=10000⋅0.8=8000 WP_{out}=S_n\cos\varphi=10000\cdot0.8=8000\,\text{W}

2. הספק הכניסה:

Pin=Pout+Pfe+Pcu=8000+150+200=8350 WP_{in}=P_{out}+P_{fe}+P_{cu}=8000+150+200=8350\,\text{W}

3. הנצילות:

beta=PoutPin=80008350=0.958=95.8%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{8000}{8350}=0.958=95.8\%

הערה: הפסדי הנחושת נתונים בסעיף זה (200 W200\,\text{W}) ובהם משתמשים. מהעכבה הנתונה היו מתקבלים ערכים אחרים (I12Req=41.672⋅0.02≈34.7 WI_1^2R_{eq}=41.67^2\cdot0.02\approx34.7\,\text{W} אם העכבה מוחזרת לראשוני), כלומר הנתונים אינם עקביים זה עם זה; בסעיף זה הנתון המפורש קובע.

תשובה: beta≈95.8%\\beta\approx95.8\%

סעיף ג

תשובה:

באמצעות שדה מגנטי משותף: זרם החילופין בראשוני יוצר שטף משתנה בליבה, השטף עובר דרך הליפוף המשני ומשרה בו מתח (חוק פרדיי); זרם המשני יוצר שטף נגדי, והראשוני מושך זרם נוסף שמאזן אותו - כך ההספק עובר דרך השדה המגנטי.

מבוקש: להסביר את מנגנון העברת האנרגיה בין ליפופים שאין ביניהם חיבור חשמלי.

1. מבנה: שני ליפופים מבודדים זה מזה, הכרוכים על ליבה משותפת מפלדה מגנטית (פחי פלדת סיליקון) בעלת חדירות גבוהה. הקשר היחיד ביניהם הוא מגנטי - דרך הליבה.

2. יצירת שטף משתנה: מחברים לראשוני מתח חילופין v1v_1. בליפוף זורם זרם (בריקם - זרם המגנוט הקטן), והוא יוצר בליבה שטף מגנטי Φ\Phi שמשתנה סינוסית בזמן. הליבה מרכזת את רוב השטף כך שהוא עובר גם דרך הליפוף המשני (שטף משותף).

3. השראה בשני הליפופים (חוק פרדיי): השטף המשתנה משרה בכל כריכה כא"מ e=−dΦdte=-\frac{d\Phi}{dt}. בליפוף הראשוני (N1N_1 כריכות) הכא"מ המושרה כמעט שווה למתח המוזן ומאזן אותו, ובליפוף המשני (N2N_2 כריכות) מושרה מתח. הערך האפקטיבי: E=4.44 f N ΦmaxE=4.44\,f\,N\,\Phi_{max}, ולכן E1E2=N1N2\frac{E_1}{E_2}=\frac{N_1}{N_2} (כאן 240120=2\frac{240}{120}=2).

4. העברת ההספק בעומס: כשמחברים עומס למשני זורם בו זרם I2I_2. לפי חוק לנץ הזרם הזה יוצר כוח מגנטו-מניע N2I2N_2I_2 שמנסה להקטין את השטף בליבה. אבל השטף נקבע על ידי מתח ההזנה (V1≈4.44fN1ΦmaxV_1\approx4.44fN_1\Phi_{max}) ולכן כמעט אינו משתנה - הראשוני מושך זרם נוסף I2′I_2' שיוצר כוח מגנטו-מניע שווה ונגדי: N1I2′=N2I2N_1I_2'=N_2I_2. כך, ככל שהעומס צורך יותר הספק, הראשוני מושך יותר הספק מהרשת, וההספק עובר דרך השדה המגנטי: V1I1≈V2I2V_1I_1\approx V_2I_2.

5. למה רק בזרם חילופין: בזרם ישר השטף קבוע, dΦdt=0\frac{d\Phi}{dt}=0, ולא מושרה מתח במשני - אין העברת אנרגיה.

6. תוצאה: האנרגיה החשמלית בראשוני הופכת לאנרגיה מגנטית בליבה וחוזרת לאנרגיה חשמלית במשני, בלי מגע גלווני. זה מאפשר גם בידוד חשמלי בין המעגלים, ושינוי של רמת המתח והזרם לפי יחס הכריכות.

תשובה: ההעברה נעשית בהשראה הדדית דרך שטף מגנטי משותף בליבה: מתח החילופין בראשוני יוצר שטף משתנה, השטף משרה מתח במשני (חוק פרדיי), וזרם העומס במשני מאוזן על ידי זרם נוסף בראשוני, כך שההספק עובר דרך השדה המגנטי.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.