מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע לטכנאים 97163 - אביב 2025 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97163 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את סמל 93619 של התכנית הקודמת.
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע לטכנאים, אביב 2025 מועד ב', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה שש שאלות.
יש לענות על ארבע שאלות בלבד, ערך כל שאלה 25 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.
שאלה 1 · מנוע DC בעירור זר: כא"מ, מומנט ומהירות
נתון מנוע DC בעל עירור זר:
•מתח הזנה נקוב:
•
•זרם נקוב:
•מהירות נקובה: 1500 סל"ד
•מתח עירור: .
•
חשב את הכא"מ הנקוב של המנוע.
חשב את המומנט הנקוב של המנוע.
מתח הזנת המנוע קטן ל- והעומס נשאר קבוע. חשב את מהירות המנוע במצב זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
נתון: , , זרם נקוב .
מבוקש: הכא"מ (המתח המושרה בעוגן) במצב נקוב.
1. בעירור זר מעגל העירור מוזן ממקור נפרד, ולכן כל הזרם הנקוב מהרשת זורם בעוגן: .
2. נסמן את הזרם נכנס לעוגן מההדק החיובי של ההזנה. במנוע הכא"מ מתנגד למתח ההזנה, ולפי חוק קירכהוף למתחים במעגל העוגן:
3. מבודדים את ומציבים:
תשובה:
סעיף ב
נתון: (מסעיף א), , סל"ד.
מבוקש: המומנט הנקוב. נחשב את ההספק האלקטרומגנטי שהעוגן ממיר מחשמלי למכני, ונחלק אותו במהירות הזוויתית.
1. ההספק האלקטרומגנטי:
2. המהירות הזוויתית (ממירים סל"ד לרדיאנים לשנייה):
3. המומנט:
הערה: בשאלה לא נתונים הפסדים מכניים, ולכן המומנט האלקטרומגנטי הוא גם המומנט הנקוב על הציר. נתוני מעגל העירור (, , כלומר ) קובעים את השטף, אך אינם נכנסים לחישוב זה.
תשובה:
סעיף ג
סל"ד
נתון: , העומס (המומנט) קבוע, מתח העירור לא השתנה.
מבוקש: המהירות החדשה .
1. מתח העירור לא השתנה, ולכן זרם העירור והשטף קבועים.
2. המומנט . המומנט והשטף קבועים, ולכן גם זרם העוגן לא משתנה: .
3. הכא"מ החדש לפי קירכהוף במעגל העוגן:
4. הכא"מ , ובשטף קבוע הוא יחסי למהירות:
סל"ד
תשובה: סל"ד
שאלה 2 · גנרטור סינכרוני: זרם פאזה וכא"מ
נתון גנרטור סינכרוני מחובר בכוכב עם הנתונים הנקובים הבאים:
הספק נקוב .
מתח קו .
תדר .
, מפגר, .

במצב עבודה נקוב:
חשב את זרם הפאזה של הגנרטור.
חשב את הכא"מ הפאזי של הגנרטור.
אם גורם הספק משתפר ל- מפגר ורוצים לשמור על מתח הגנרטור חשב את הכא"מ במצב עבודה זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
נתון: , , חיבור כוכב.
מבוקש: זרם הפאזה במצב נקוב.
1. ההספק המדומה התלת-פאזי: .
2. בחיבור כוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה (), ולכן:
תשובה:
סעיף ב
(גודל כ-)
נתון: (מסעיף א), מפגר, , .
מבוקש: הכא"מ הפאזי .
1. כיוונים: כמו באיור לשאלה, הזרם יוצא מהכא"מ דרך ו- אל ההדק החיובי, והמתח נמדד על הדקי המוצא. לפי קירכהוף למתחים בלולאה של פאזה אחת:
2. מתח הפאזה (חיבור כוכב), ונבחר אותו כפאזור ייחוס:
3. הזרם מפגר במתח בזווית . מעבר לצורה קרטזית:
4. העכבה הסינכרונית בצורה קוטבית:
5. מפל המתח על העכבה (כפל בצורה קוטבית - מכפילים גדלים ומחברים זוויות):
6. מחברים בצורה קרטזית וחוזרים לקוטבית:
(הכא"מ השלוב המתאים הוא .)
תשובה:
סעיף ג
(בזרם הנקוב )
נתון: מפגר, מתח המוצא נשאר (). הגנרטור ממשיך לעבוד במצב נקוב, כלומר בהספק המדומה הנקוב , ולכן הזרם נשאר - משתנה רק זווית המופע שלו.
מבוקש: הכא"מ הפאזי הדרוש.
1. אותה משוואת קירכהוף כמו בסעיף ב:
2. זווית הזרם החדשה: , .
3. מפל המתח על העכבה הסינכרונית:
4. הכא"מ:
5. השוואה לסעיף ב: הכא"מ ירד מ- ל-. בגורם הספק טוב יותר רכיב הזרם הריאקטיבי (המשרני) קטן, ולכן נדרש פחות עירור (זרם עירור קטן יותר) כדי לקיים את אותו מתח מוצא.
תשובה:
שאלה 3 · מנוע השראה במשנה תדר: חליקה ומהירות
נתון מנוע השראה תלת-פאזי בעל סטטור מחובר במשולש, מוזן ממשנה תדר.
הנתונים הנקובים של המנוע הם:
•הספק:
•מתח הזנה:
•תדר:
•מהירות: 1460 סל"ד
•מספר זוגות קטבים: 2
.
הווסת שומר על יחס קבוע.
באיור מתואר מעגל התמורה של המנוע:

חשב את גורם החליקה במצב עבודה נקוב.
חשב את תדר הזרם ברוטור במצב עבודה נקוב.
אם ווסת התדר מוריד את התדר ל-. חשב את מהירות המנוע במצב זה, בתנאי שההחלקה לא משתנה.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
()
נתון: , זוגות קטבים, סל"ד.
מבוקש: החליקה . קודם נמצא את המהירות הסינכרונית של השדה המסתובב, ואז נשווה אליה את מהירות הרוטור.
1. המהירות הסינכרונית:
סל"ד
2. החליקה:
תשובה:
סעיף ב
תדר הזרם ברוטור שווה לתדר שבו השדה המסתובב "חולף" על פני מוליכי הרוטור, כלומר מכפלת החליקה בתדר הרשת:
תשובה:
סעיף ג
סל"ד
נתון: , החליקה נשארת (מסעיף א).
מבוקש: מהירות הרוטור. משנה התדר משנה את המהירות הסינכרונית, ואת החליקה מפעילים על המהירות הסינכרונית החדשה.
1. המהירות הסינכרונית החדשה:
סל"ד
2. מהירות הרוטור:
סל"ד
(הווסת שומר על קבוע, כלומר המתח יורד ל-, וכך השטף במכונה נשאר בערכו הנקוב.)
תשובה: סל"ד
שאלה 4 · שנאים תלת-פאזיים במקביל: חלוקת עומס
נתון שני שנאים תלת-פאזיים בעלי אותה קבוצת חיבורים מחוברים במקביל.
נתוני השנאים הם:
שנאי 1: ,
שנאי 2: ,
חשב את חלוקת ההספקים בין השנאים כאשר הם מזינים עומס בעל הספק של .
האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמק.
הסבר איזה בעיות עלולות להיווצר במקרה של חיבור של שני שנאים במקביל בעלי קבוצת חיבורים שונה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
,
נתון: , , , , עומס .
מבוקש: ההספק שכל שנאי מספק.
1. שני השנאים מחוברים במקביל לאותם פסים בשני הצדדים, ולכן מפל המתח הפנימי בשניהם שווה. מפל המתח היחסי של שנאי הוא , ולכן:
כלומר כל שנאי לוקח עומס ביחס ל-:
2. מחשבים את המנות:
3. ההספק של כל שנאי:
4. בדיקה: , ומפל המתח שווה בשניהם: ו-.
תשובה: ,
סעיף ב
אין עומס יתר (שנאי 1 ב-, שנאי 2 ב-), אך החלוקה אינה תקינה במובן שאינה לפי ההספקים הנקובים: שנאי 1 עמוס יחסית יותר, ולכל היותר אפשר להעמיס את הזוג ב- במקום .
בודקים את מקדם העמסה של כל שנאי (מסעיף א) ומשווים לחלוקה האידאלית.
1. מקדמי העמסה:
אף שנאי אינו עובר את ההספק הנקוב שלו, ולכן בעומס של אפשר לעבוד בלי חימום יתר.
2. חלוקה אידאלית היא לפי ההספקים הנקובים (כל שנאי באותו מקדם העמסה ): , . בפועל שנאי 1, שמתח הקצר שלו נמוך יותר, לוקח יותר מחלקו, ושנאי 2 פחות.
3. המשמעות: שנאי 1 יגיע לעומס הנקוב ראשון. העומס המרבי של הזוג בלי עומס יתר על שנאי 1:
כלומר מתוך מותקנים אפשר לנצל רק .
4. הסיבה: מתחי הקצר שונים ( לעומת , הפרש של כ-), הרבה מעבר לסטייה המקובלת (כ-) לחיבור שנאים במקביל.
תשובה: בעומס הנתון אין עומס יתר (80% ו-60%), אך החלוקה אינה תקינה (אינה אידאלית): היא אינה לפי ההספקים הנקובים בגלל ההבדל במתחי הקצר, ושנאי 1 מועמס יחסית יותר.
סעיף ג
הפרש מופע בין המתחים המשניים (למשל ) יוצר זרם סחרור גדול מאוד (בסדר גודל של זרם קצר) - חימום, הפעלת הגנות ונזק לשנאים, גם בלי עומס.
1. קבוצת החיבורים (למשל , , ) קובעת את זווית המופע בין מתח הקו הראשוני למתח הקו המשני. בשני שנאים מקבוצות שונות המתחים המשניים שווים בגודלם אך מוזזים זה מזה בזווית (למשל בין ל-).
2. כשמחברים את המשניים במקביל, הפרש המתחים פועל בלולאה הסגורה שבין שני השנאים, ואת הזרם בלולאה מגבילות רק עכבות הקצר הקטנות של השנאים. בהפרש של :
ובשנאים מהשאלה () זרם הסחרור יהיה בערך פעמים הזרם הנקוב.
3. התוצאות:
•זרם סחרור גדול מאוד זורם בין השנאים גם בלי עומס (בריקם) - כמו קצר.
•חימום מהיר של הליפופים, הפסדי נחושת גדולים, ועלול להיגרם נזק לבידוד ולשנאים.
•כוחות אלקטרודינמיים גדולים על הליפופים.
•הגנות הזרם (מפסקים, נתיכים) יופעלו, ולא ניתן לעבוד במקביל כלל.
לכן תנאי הכרחי לחיבור שנאים במקביל הוא אותה קבוצת חיבורים (אותה זווית מופע), בנוסף ליחס השנאה זהה ולמתחי קצר קרובים.
תשובה: בקבוצות חיבורים שונות יש הפרש מופע בין המתחים המשניים, הגורם לזרם סחרור גדול מאוד (כמו קצר) בין השנאים - חימום, נזק והפעלת הגנות.
שאלה 5 · שנאי חד-פאזי: זרמים ושנאי תלת-פאזי
נתון שנאי חד פאזי בעל הספק נקוב של , עם מתחים נקובים .
באיור מתואר מעגל תמורה של השנאי:

נתוני מעגל התמורה הם: , , , ,
הזרם דרך ענף המגנוט (דרך ) זניח.
השנאי מזין עומס של עם מפגר. מתח הנמדד בצד המשני של השנאי .
עבור העומס הנתון, חשב את הזרם בצד הראשוני והמשני של השנאי .
הסבר מדוע משתמשים בשנאים תלת-פאזיים ומה היתרונות שלהם על פני שלושה שנאים חד-פאזיים?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(הזרם המשני בפועל )
נתון: , מפגר, , יחס מתחים , זרם המגנוט זניח.
מבוקש: הזרם הראשוני והזרם המשני המוסב לראשוני .
1. הזרם בעומס (בצד המשני בפועל), מתוך הספק אקטיבי חד-פאזי :
2. יחס ההשנאה:
3. הזרם המשני מוסב לצד הראשוני (במעגל התמורה הזרם זורם בענף אל ההדקים ):
4. לפי קירכהוף לזרמים בצומת של ענף המגנוט: . הזרם זניח, ולכן:
הערה: העומס הנתון () גדול פי בערך מההספק הנקוב של השנאי (, זרם ראשוני נקוב ). פתרנו לפי הנתונים כפי שנכתבו; במציאות שנאי זה יהיה בעומס יתר חמור.
תשובה: (בצד המשני בפועל )
סעיף ב
מערכות ההולכה והחלוקה תלת-פאזיות; שנאי תלת-פאזי על ליבה משותפת חוסך ברזל, משקל, מקום ועלות, הפסדי הברזל שלו קטנים יותר, הנצילות גבוהה יותר והחיבור וההתקנה פשוטים יותר.
מדוע משתמשים בשנאים תלת-פאזיים: ייצור, הולכה וחלוקה של אנרגיה חשמלית נעשים במערכות תלת-פאזיות (הן חסכוניות יותר בחומר מוליכים ומאפשרות הפעלת מנועים תלת-פאזיים). כדי לשנות את רמת המתח במערכת כזו (העלאה ליד תחנת הכוח והורדה ליד הצרכנים) צריך שנאי לכל שלוש הפאזות - שנאי תלת-פאזי אחד או מערך (בנק) של שלושה שנאים חד-פאזיים.
1. חיסכון בברזל: בשנאי תלת-פאזי שלוש הפאזות מלופפות על ליבה משותפת (שלוש רגליים). סכום השטפים של שלוש הפאזות שווה בכל רגע לאפס, ולכן אין צורך ברגל חזרה נפרדת לכל פאזה. נחסך חומר ליבה רב.
2. משקל, נפח ומקום קטנים יותר להספק זהה - יחידה אחת במקום שלוש.
3. עלות נמוכה יותר: פחות ברזל, מיכל אחד, מערכת קירור אחת ומעט אביזרים (מבודדי מעבר, ממסרים).
4. הפסדי ברזל קטנים יותר (פחות ברזל), ולכן נצילות גבוהה יותר.
5. התקנה וחיווט פשוטים יותר: חיבורי כוכב/משולש נעשים בתוך השנאי, ויש פחות חיבורים חיצוניים.
(לשם שלמות: ליתרון של בנק שנאים חד-פאזיים - בתקלה מחליפים רק יחידה אחת, ואפשר להמשיך לעבוד בחיבור משולש פתוח - יש מחיר בעלות ובמקום, ולכן ברוב המקרים מעדיפים שנאי תלת-פאזי.)
תשובה: משום שהמערכת תלת-פאזית; שנאי תלת-פאזי זול, קל וקטן יותר, חוסך ברזל, הפסדיו קטנים יותר ונצילותו גבוהה יותר, והתקנתו פשוטה יותר.
שאלה 6 · גנרטור סינכרוני: הספקים, זרם וסנכרון לרשת
נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב, בעל הנתונים הבאים:
•הספק נקוב:
•תדר:
•
•
•מתח נקוב: (מתח שלוב)
•כא"מ פאזי נקוב .
•הפסדי ברזל ומכניים במצב עבודה נקוב: .
בתנאים הנקובים, הגנרטור מזין עומס השראי עם .
במצב עבודה נקוב, חשב את:
חשב את הספק אקטיבי והריאקטיבי של הגנרטור, במצב העבודה הנתון.
חשב את הזרם הפאזי של הגנרטור.
פרט את הפרמטרים החשמליים שיש לקחת בחשבון במהלך סנכרון גנרטור סינכרוני לרשת.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
, (השראי)
נתון: (מצב נקוב), השראי.
מבוקש: ההספק האקטיבי וההספק הריאקטיבי שהגנרטור מספק לעומס.
1. ההספק האקטיבי:
2. , וההספק הריאקטיבי:
3. בדיקה: . העומס השראי, ולכן הגנרטור מספק הספק ריאקטיבי (משרני) לרשת.
תשובה: ,
סעיף ב
נתון: , , חיבור כוכב.
מבוקש: הזרם הפאזי במצב הנקוב.
1. בחיבור כוכב זרם הפאזה שווה לזרם הקו, ומתוך :
2. אותה תוצאה דרך ערכי פאזה: , ו-.
הערה: הכא"מ הנתון אינו תואם לשאר הנתונים - בזרם הנקוב ובגורם הספק השראי, . לכן חישבנו את הזרם מההספק הנקוב ומהמתח הנקוב, שהם הנתונים המגדירים את מצב העבודה הנקוב.
תשובה:
סעיף ג
שוויון מתחים (ערך אפקטיבי), שוויון תדרים, אותו סדר פאזות, התאמת זווית המופע (הפרש מופע אפס ברגע החיבור) ואותה צורת גל.
כדי לחבר גנרטור סינכרוני לרשת (או לגנרטור אחר) בלי זרמי הלם ובלי מומנטים מזיקים, ברגע סגירת המפסק המתח של הגנרטור צריך להיות זהה למתח הרשת בכל רגע. לשם כך בודקים את הפרמטרים הבאים:
1. גודל המתח: מתח הקו של הגנרטור שווה למתח הקו של הרשת (הערך האפקטיבי). מכוונים באמצעות זרם העירור. הפרש מתחים יגרום לזרם ריאקטיבי גדול בין הגנרטור לרשת ברגע החיבור.
2. התדר: תדר הגנרטור שווה לתדר הרשת (). מכוונים באמצעות מהירות המכונה המניעה. בפועל משאירים את תדר הגנרטור מעט גבוה מתדר הרשת, כך שאחרי החיבור הוא יתחיל למסור הספק ולא יעבוד כמנוע.
3. סדר הפאזות (כיוון הסיבוב): סדר הפאזות של הגנרטור זהה לזה של הרשת (L1-L2-L3). סדר שונה פירושו קצר בין פאזות. בודקים במד סדר פאזות או בשיטת שלוש הנורות.
4. זווית המופע: ברגע הסגירה הפרש המופע בין מתח הגנרטור למתח הרשת באותה פאזה הוא אפס (המתחים "חופפים"). מזהים את הרגע בעזרת סינכרוסקופ או נורות סנכרון (בשיטת "נורות כבויות" הנורות כבויות ברגע הנכון).
5. צורת הגל: צורת גל המתח של הגנרטור (סינוסית) דומה לזו של הרשת, כדי שלא יזרמו זרמי הרמוניות.
תשובה: יש להשוות את גודל המתח, התדר, סדר הפאזות וזווית המופע (וצורת הגל) של הגנרטור לאלה של הרשת לפני סגירת המפסק.