מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע לטכנאים 97163 - קיץ 2025 מועד א'
הנדסת חשמל · סמל 97163 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את סמל 93619 של התכנית הקודמת.
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע לטכנאים, קיץ 2025 מועד א', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה שש שאלות.
יש לענות על ארבע שאלות בלבד, ערך כל שאלה 25 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.
שאלה 1 · מנוע DC בעירור זר: נצילות, מומנט ותגובה לעומס
מנוע DC עם עירור זר מוזן ממתח של , . בעומס נקוב, המנוע צורך ומסתובב במהירות סל"ד וכא"מ . ניתן להזניח את ההפסדים המכניים והפסדי הליבה.
בעומס נקוב, חשבו את:
הפסדי הנחושת ונצילות המנוע.
המומנט הנקוב של המנוע.
הסבירו כיצד מגיבים המומנט ומהירות הסיבוב של מנוע DC בעירור זר כאשר העומס המכני גדל באופן פתאומי, בהנחה שמתח ההזנה ועירור השדה נשארים קבועים.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
,
נתון: , , , ; ההפסדים המכניים והפסדי הליבה זניחים.
מבוקש: הפסדי הנחושת בעוגן והנצילות.
כיוונים: במנוע הזרם נכנס מהמקור אל העוגן, והכא"מ מתנגד לו. לפי חוק המתחים בלולאת העוגן: .
(בדיקת עקביות הנתונים: - בדיוק הכא"מ הנתון.)
העירור הוא זר, כלומר מעגל השדה מוזן ממקור נפרד שנתוניו לא ניתנו, ולכן מחשבים את ההספקים במעגל העוגן.
1. הספק הכניסה למנוע:
2. הפסדי הנחושת בעוגן:
3. ההספק המומר להספק מכני (הספק אלקטרומגנטי):
(בדיקה: .)
מאחר שההפסדים המכניים והפסדי הליבה זניחים, זהו גם הספק המוצא: .
4. הנצילות:
תשובה: ,
סעיף ב
נתון: (מסעיף א), סל"ד.
מבוקש: המומנט הנקוב .
רעיון: ההספק המכני הוא מכפלת המומנט במהירות הזוויתית, . נמיר את המהירות לרדיאנים לשנייה ונבודד את .
1. המהירות הזוויתית:
2. המומנט:
תשובה:
סעיף ג
ברגע הראשון מומנט העומס גדול ממומנט המנוע, והמהירות יורדת; הכא"מ קטן, זרם העוגן גדל, והמומנט גדל עד שהוא משתווה למומנט העומס החדש. המצב היציב החדש: מומנט וזרם גדולים יותר ומהירות נמוכה במעט.
נשתמש בשלושה קשרים של מנוע DC בעירור זר, כאשר והשטף קבועים:
, ,
1. לפני השינוי המנוע במצב יציב: המומנט המפותח שווה למומנט העומס, , והמהירות קבועה.
2. העומס המכני גדל בבת אחת: גדל, אבל ברגע הראשון המהירות (ולכן גם ו-) עדיין לא השתנו. מתקיים , ולכן הרוטור מאט - המהירות מתחילה לרדת.
3. כשהמהירות יורדת, הכא"מ קטן (השטף קבוע).
4. ההפרש גדל, ולכן זרם העוגן גדל. מאחר ש- קטנה, ירידה קטנה בכא"מ גורמת לעלייה גדולה בזרם.
5. העלייה בזרם העוגן מגדילה את המומנט המפותח .
6. התהליך נמשך עד שהמומנט המפותח משתווה למומנט העומס החדש, . אז ההאטה נפסקת והמנוע מתייצב במצב יציב חדש.
7. התוצאה: המומנט המפותח גדל (שווה לעומס החדש), זרם העוגן גדל, והמהירות נמוכה במעט מהמהירות הקודמת. הירידה במהירות קטנה, כי מספיקה ירידה קטנה ב- כדי לספק את תוספת הזרם - למנוע בעירור זר יש אופיין מהירות "קשיח" (מהירות כמעט קבועה).
תשובה: המהירות יורדת מעט, הכא"מ קטן, זרם העוגן והמומנט גדלים עד שהמומנט משתווה לעומס החדש; המנוע מתייצב במומנט גבוה יותר ובמהירות נמוכה במעט.
שאלה 2 · גנרטור סינכרוני: הספקים, זרם, כא"מ ושינוי עירור
נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב, בעל הספק נקוב , מתח קו , תדר , , .
הגנרטור מזין עומס של עם גורם הספק מפגר. במצב עבודה זה, חשבו את:

ההספק הכולל וההספק הריאקטיבי שמסופק לעומס.
הזרם הפאזי של הגנרטור.
הכא"מ.
זרם העירור של הגנרטור גדל ב- וניתן להניח שהמכונה לא נכנסת לרוויה. שאר הנתונים לא השתנו. במצב זה, חשבו את מתח המוצא החדש של הגנרטור.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
,
נתון: , מפגר.
מבוקש: ההספק הכולל (המדומה) וההספק הריאקטיבי .
רעיון: גורם ההספק הוא היחס , ומשולש ההספקים נותן .
1. ההספק הכולל:
2. ההספק הריאקטיבי:
(העומס השראי, ולכן הגנרטור מספק לו הספק ריאקטיבי חיובי.)
תשובה: ,
סעיף ב
נתון: (מסעיף א), , חיבור כוכב.
מבוקש: הזרם הפאזי.
רעיון: בחיבור כוכב הזרם הפאזי שווה לזרם הקו, ואת זרם הקו מוצאים מהספק המדומה התלת פאזי .
1. המתח הפאזי (נחוץ בהמשך):
2. זרם הקו:
3. בחיבור כוכב: .
(לשם השוואה, הזרם הנקוב הוא , כך שהגנרטור אינו בעומס יתר.)
תשובה:
סעיף ג
(פאזי; כ- שלוב)
נתון: , , מפגר, , .
מבוקש: הכא"מ הפאזי .
כיוונים (לפי מעגל התמורה לשאלה): הזרם יוצא מהמקור דרך ו- אל ההדקים, והמתח נמדד על ההדקים (פלוס למעלה). לפי חוק המתחים בלולאה:
נבחר את המתח הפאזי כייחוס: .
1. זווית הזרם (מפגר אחרי המתח):
, ולכן
2. העכבה הסינכרונית בצורה קוטבית:
3. מפל המתח על העכבה הסינכרונית:
4. הכא"מ:
,
הכא"מ השלוב: .
תשובה: (פאזי)
סעיף ד
(פאזי; כ- שלוב)
נתון: (מסעיף ג), זרם העירור גדל ב-, אין רוויה; שאר הנתונים (המהירות, וזרם העומס בגורם הספק מפגר) לא השתנו.
מבוקש: המתח הפאזי החדש על ההדקים .
רעיון: בלי רוויה השטף יחסי לזרם העירור, והמהירות קבועה, ולכן הכא"מ גדל גם הוא ב-. את מתח ההדקים מוצאים מאותה משוואת מתחים כמו בסעיף ג, כשהזרם עדיין מפגר ב- אחרי המתח החדש - כלומר מפל המתח נשאר אותו פאזור ביחס למתח ההדקים.
1. הכא"מ החדש:
2. נבחר את המתח החדש כייחוס, . מסעיף ג: . לפי חוק המתחים:
3. נשווה את גודל הפאזור לכא"מ החדש:
(זווית העומס החדשה: .)
4. המתח השלוב החדש:
שימו לב: אי אפשר פשוט להחסיר את מהגודל כאילו הכא"מ הוא הייחוס, כי זווית הזרם () מוגדרת ביחס למתח ההדקים ולא ביחס לכא"מ. המתח עלה ב-, כלומר בכ-.
תשובה: (פאזי),
שאלה 3 · מנוע השראה: מהירות, הפסדי נחושת וזרם רוטור
נתון מנוע השראה תלת פאזי בעל סטטור מחובר בכוכב, בעל הנתונים הבאים: 4 קטבים, הספק נקוב , מתח נקוב (מתח שלוב), נצילות נקובה , גורם הספק מפגר, וחליקה נקובה .
תדר הרשת הוא והפסדים המכניים זניחים.
באיור מתואר מעגל התמורה של המנוע. , :
עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:

מהירות הרוטור.
הפסדי הנחושת ברוטור.
זרם הרוטור .
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
סל"ד
נתון: , קטבים, .
מבוקש: מהירות הרוטור .
רעיון: קודם מוצאים את המהירות הסינכרונית של השדה המסתובב, ואז החליקה קובעת בכמה הרוטור איטי ממנה.
1. המהירות הסינכרונית:
סל"ד
(במהירות זוויתית: .)
2. מהירות הרוטור:
סל"ד
תשובה: סל"ד
סעיף ב
נתון: (הספק נקוב = הספק מכני במוצא), , הפסדים מכניים זניחים.
מבוקש: הפסדי הנחושת ברוטור .
רעיון: הספק מרווח האוויר מתחלק בין הפסדי הנחושת ברוטור, , לבין ההספק המומר להספק מכני, . מאחר שההפסדים המכניים זניחים, ההספק המומר שווה להספק המוצא.
1. הספק מרווח האוויר:
2. הפסדי הנחושת ברוטור:
(בדיקה: .)
תשובה:
סעיף ג
נתון: (מסעיף ב), , , , שלוש פאזות.
מבוקש: זרם הרוטור המוחזר לסטטור .
כיוונים (לפי מעגל התמורה לשאלה): הזרם זורם בענף הרוטור, דרך ואז מטה דרך הנגד . ההספק הממשי היחיד בענף זה מתפתח על הנגד (הריאקטנס לא צורך הספק ממשי), וההספק הזה הוא בדיוק הספק מרווח האוויר של פאזה אחת.
1. עכבת ענף הרוטור (לתמונה המלאה):
,
2. הספק מרווח האוויר בשלוש הפאזות:
3. נבודד את הזרם:
(בדיקת סבירות: זרם הקו של המנוע הוא , גדול מ- כי הוא כולל גם את זרם המגנוט.)
תשובה:
שאלה 4 · שנאים במקביל: חלוקת הספקים ומשנה דרגות
נתונים שלושה שנאים תלת פאזיים בעלי אותה קבוצת חיבורים מחוברים במקביל.
נתוני השנאים הם:
שנאי 1: ,
שנאי 2: ,
שנאי 3: ,
חשבו את חלוקת ההספקים בין שלושת השנאים כאשר הם מזינים עומס בעל הספק של .
האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמקו.
הסבירו מהו משנה דרגות (tap changer) בשנאי, ולמה הוא מיועד.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
, ,
נתון: , , ; , , ; עומס .
מבוקש: ההספק שכל שנאי מספק.
רעיון: השנאים מחוברים במקביל, ולכן מפל המתח הפנימי בכולם שווה. מפל המתח היחסי של שנאי הוא , ולכן מתקיים לכל השנאים:
כלומר : שנאי מקבל עומס ביחס ישר להספקו הנקוב וביחס הפוך למתח הקצר שלו. הקבוע נקבע מכך שסכום ההספקים שווה לעומס.
1. היחסים (ב-kVA לאחוז):
, ,
סכומם:
2. הקבוע (מפל המתח המשותף, באחוזים):
3. ההספקים:
(בדיקה: .)
תשובה: , ,
סעיף ב
לא תקין: שנאי 1 מועמס ב-, כ- מהספקו הנקוב (), בגלל מתח הקצר הנמוך שלו, בעוד ששנאי 2 מנוצל רק ב-.
נבדוק את מקדם ההעמסה של כל שנאי, , לפי תוצאות סעיף א:
1. שנאי 1: , כלומר - עומס יתר.
2. שנאי 2: , כלומר - מנוצל חלקית.
3. שנאי 3: , כלומר - כמעט בדיוק נקוב.
הסבר: העומס שווה בדיוק לסכום ההספקים הנקובים (), אבל הוא לא מתחלק לפי ההספקים הנקובים, כי מתחי הקצר שונים. השנאי בעל הנמוך ביותר (שנאי 1, ) "לוקח" יותר מחלקו ומועמס מעל הנקוב, והשנאי בעל הגבוה ביותר (שנאי 2, ) מנוצל פחות. חלוקה תקינה מחייבת מתחי קצר שווים (או קרובים מאוד).
כדי ששנאי 1 לא יחרוג מהנקוב, צריך להגביל את העומס הכולל ל- בלבד.
תשובה: החלוקה אינה תקינה - שנאי 1 בעומס יתר של כ- (כ- במקום ) בגלל מתח קצר נמוך יותר, ושנאי 2 לא מנוצל במלואו.
סעיף ג
משנה דרגות הוא מנגנון שמחבר את הליפוף (בדרך כלל ליפוף המתח הגבוה) בנקודות הסתעפות שונות, וכך משנה את מספר הכריכות הפעילות ואת יחס ההשנאה; הוא מיועד לווסת את מתח המוצא ולהתאים אותו לשינויים במתח הרשת ובעומס.
הסבר:
1. מה זה: בליפוף של השנאי (בדרך כלל ליפוף המתח הגבוה) יש כמה נקודות הסתעפות (דרגות). משנה הדרגות הוא מתג שבוחר לאיזו נקודה מתחברים, וכך משנה את מספר הכריכות הפעילות בליפוף. מאחר ש-, שינוי מספר הכריכות משנה את יחס ההשנאה, בדרך כלל בצעדים קטנים (למשל לכל דרגה).
2. למה הוא מיועד: לשמור על מתח המוצא קרוב לערך הרצוי למרות שינויים במתח הרשת המזינה ולמרות מפלי המתח בשנאי ובקווים, המשתנים עם העומס. כך מתאימים את מתח היציאה לתנאי העומס או הרשת.
3. למה בצד המתח הגבוה: שם הזרם קטן יותר, ולכן קל יותר למתג אותו, ומספר הכריכות גדול, כך שאפשר לבצע צעדי ויסות עדינים.
4. שני סוגים עיקריים:
•משנה דרגות ללא עומס (off-load): מחליפים דרגה רק כשהשנאי מנותק מהרשת; משמש להתאמה קבועה או עונתית.
•משנה דרגות תחת עומס (on-load, OLTC): מחליף דרגה בזמן שהשנאי בעבודה, בלי להפסיק את הזרם לצרכנים; משמש לוויסות שוטף ואוטומטי של המתח, בעיקר בשנאי הספק גדולים.
תשובה: משנה דרגות משנה את מספר הכריכות הפעילות בליפוף ולכן את יחס ההשנאה, ומיועד לווסת את מתח המוצא ולהתאים אותו לשינויי מתח הרשת והעומס (ללא עומס או תחת עומס).
שאלה 5 · גנרטור DC מקבילי: הפסדי נחושת, כא"מ ומתח
נתון גנרטור DC עם עירור מקבילי בעל הנתונים הנקובים הבאים:
מתח , התנגדות העוגן , התנגדות סליל העירור . נצילות נקובה . הגנרטור מזין עומס נקוב של .
עבור נקודת עבודה נקובה:

חשבו את סך הפסדי הנחושת של הגנרטור.
חשבו את הכא"מ של הגנרטור.
זרם העומס ירד ב- בעוד שאר הפרמטרים לא השתנו.
חשבו את מתח המוצא של הגנרטור במצב זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: , , , .
מבוקש: סך הפסדי הנחושת (בעוגן ובסליל העירור).
כיוונים (לפי האיור לשאלה): הזרם יוצא מהעוגן דרך אל הצומת העליון; שם מתפצל ממנו זרם העירור כלפי מטה דרך סליל העירור, וזרם העומס ממשיך אל ההדקים. המתח נמדד על ההדקים (פלוס למעלה), והוא גם המתח על סליל העירור.
חוק הזרמים בצומת: .
1. זרם העומס:
2. זרם העירור (חוק אוהם על סליל העירור):
3. זרם העוגן:
4. הפסדי הנחושת בעוגן:
5. הפסדי הנחושת בסליל העירור:
6. סך הפסדי הנחושת:
(הערה: לפי הנצילות, סך ההפסדים הוא ; ההפרש, כ-, הוא הפסדים מכניים והפסדי ליבה, שאינם נדרשים כאן.)
תשובה:
סעיף ב
נתון: , (מסעיף א), .
מבוקש: הכא"מ .
רעיון: באותם כיווני זרם כמו בסעיף א, בגנרטור הכא"מ גדול ממתח ההדקים במפל המתח על התנגדות העוגן. לפי חוק המתחים בלולאה של העוגן וההדקים:
1. מפל המתח בעוגן:
2. הכא"מ:
תשובה:
סעיף ג
נתון: (מסעיף ב), , , ; זרם העומס ירד ב-, שאר הפרמטרים (מהירות, עירור) לא השתנו.
מבוקש: מתח המוצא החדש .
רעיון: המהירות והעירור לא השתנו, ולכן הכא"מ נשאר . זרם העוגן קטן, ולכן מפל המתח בעוגן קטן ומתח ההדקים עולה. כיווני הזרמים כמו בסעיף א.
1. זרם העומס החדש:
2. זרם העוגן החדש (זרם העירור נשאר בקירוב ):
3. מתח המוצא, מחוק המתחים בלולאת העוגן:
(אם מתחשבים בכך שזרם העירור עולה מעט יחד עם המתח, , מתקבל - אותה תוצאה.)
תשובה:
שאלה 6 · שנאי חד פאזי: זרם, נצילות, העמסה וקירור
נתון שנאי חד פאזי בעל הספק נקוב .
השנאי מזין עומס הצורך עם גורם הספק מפגר. במצב זה המתח שנמדד בצד המשני (בקנה מידה של הראשוני) הוא , הפסדי הליבה , וההתנגדות הכוללת של השנאי המיוחסת לצד המשני היא .

חשבו את זרם העומס.
חשבו את נצילות השנאי בעומס הנתון.
האם השנאי מועמס מעל המותר? נמקו.
מנו את השיטות לקירור שנאים.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון: , , מתח העומס (המשני) .
מבוקש: זרם העומס.
רעיון: הספק ממשי חד פאזי הוא ; מבודדים את הזרם.
תשובה:
סעיף ב
נתון: , (מסעיף א), , , יחס השנאה .
מבוקש: הנצילות.
הנחה: מעגל התמורה לשאלה מוחזר לצד הראשוני (הזרם והמתח ), ו- היא ההתנגדות הכוללת במעגל זה. לכן הפסדי הנחושת מחושבים עם הזרם המוחזר . (אם מציבים בהתנגדות זו את זרם המשני עצמו מתקבלים הפסדי נחושת של כ- ונצילות של כ- בלבד - ערכים לא מציאותיים לשנאי של .)
רעיון: הנצילות היא הספק המוצא חלקי הספק הכניסה, והספק הכניסה הוא המוצא ועוד ההפסדים: הפסדי נחושת והפסדי ליבה.
כיוונים: הזרם נכנס בראשוני, וזרם העומס המוחזר זורם דרך , אל העומס (זרם הריקם זניח לצורך הפסדי הנחושת).
1. הזרם המוחזר לצד הראשוני:
2. הפסדי הנחושת:
3. הספק הכניסה:
4. הנצילות:
תשובה:
סעיף ג
לא: העומס צורך , פחות מההספק הנקוב (כ-); גם הזרם קטן מהזרם הנקוב .
רעיון: ההספק הנקוב של שנאי נתון ב-VA (הספק מדומה), כי החימום תלוי בזרם ובמתח ולא בגורם ההספק. לכן משווים את ההספק המדומה של העומס להספק הנקוב.
1. ההספק המדומה של העומס:
2. השוואה להספק הנקוב:
, כלומר כ- מהנקוב.
3. בדיקה לפי הזרם: הזרם הנקוב בצד המשני הוא , וזרם העומס קטן ממנו.
תשובה: לא. , ולכן השנאי אינו מועמס מעל המותר.
סעיף ד
שנאים יבשים: אוויר טבעי (AN) או אוויר מאולץ (AF). שנאי שמן: ONAN (שמן טבעי, אוויר טבעי), ONAF (שמן טבעי, אוויר מאולץ במאווררים), OFAF (שמן מאולץ במשאבות, אוויר מאולץ), OFWF (שמן מאולץ, קירור מים).
החום שנוצר בליפופים ובליבה (הפסדי נחושת וליבה) צריך לעבור לסביבה. שיטת הקירור מסומנת בארבע אותיות: הראשונה - חומר הקירור הפנימי (O שמן, A אוויר), השנייה - אופן זרימתו (N טבעית, F מאולצת), השלישית - חומר הקירור החיצוני (A אוויר, W מים), הרביעית - אופן זרימתו.
1. שנאים יבשים (קטנים, בתוך מבנים):
•AN - אוויר טבעי: האוויר עובר על הליפופים בהסעה טבעית.
•AF - אוויר מאולץ: מאווררים מזרימים אוויר על הליפופים.
2. שנאים טבולים בשמן:
•ONAN (Oil Natural Air Natural) - החום עובר מהליפופים לשמן, השמן זורם בהסעה טבעית לדפנות המיכל ולמצננים (רדיאטורים) ומשם לאוויר באופן טבעי.
•ONAF (Oil Natural Air Forced) - השמן זורם באופן טבעי, והאוויר על המצננים מוזרם על ידי מאווררים חיצוניים.
•OFAF (Oil Forced Air Forced) - משאבות מזרימות את השמן ומאווררים מזרימים את האוויר; מגדיל מאוד את פיזור החום.
•OFWF (Oil Forced Water Forced) - השמן מוזרם במשאבות דרך מחליף חום שמקורר במים; משמש בשנאים גדולים במיוחד (למשל בתחנות כוח).
ככל שהשנאי גדול יותר, עוברים משיטה טבעית לשיטה מאולצת, כדי לפנות יותר חום באותו נפח.
תשובה: יבש: AN, AF; בשמן: ONAN, ONAF, OFAF, OFWF.