דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע לטכנאים 97163 - קיץ 2025 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97163 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 93619 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע לטכנאים, קיץ 2025 מועד א', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שש שאלות.

יש לענות על ארבע שאלות בלבד, ערך כל שאלה 25 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · מנוע DC בעירור זר: נצילות, מומנט ותגובה לעומס

מנוע DC עם עירור זר מוזן ממתח של 240 V240\,\text{V}, Ra=0.3 ΩR_a=0.3\,\Omega. בעומס נקוב, המנוע צורך 50 A50\,\text{A} ומסתובב במהירות 12001200 סל"ד וכא"מ 225 V225\,\text{V}. ניתן להזניח את ההפסדים המכניים והפסדי הליבה.

בעומס נקוב, חשבו את:

א.

הפסדי הנחושת ונצילות המנוע.

(7 נקודות)
ב.

המומנט הנקוב של המנוע.

(8 נקודות)
ג.

הסבירו כיצד מגיבים המומנט ומהירות הסיבוב של מנוע DC בעירור זר כאשר העומס המכני גדל באופן פתאומי, בהנחה שמתח ההזנה ועירור השדה נשארים קבועים.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Pcu=750 WP_{cu}=750\,\text{W}, beta=93.75%\\beta=93.75\%

נתון: V=240 VV=240\,\text{V}, Ra=0.3 ΩR_a=0.3\,\Omega, Ia=50 AI_a=50\,\text{A}, E=225 VE=225\,\text{V}; ההפסדים המכניים והפסדי הליבה זניחים.

מבוקש: הפסדי הנחושת בעוגן והנצילות.

כיוונים: במנוע הזרם IaI_a נכנס מהמקור אל העוגן, והכא"מ EE מתנגד לו. לפי חוק המתחים בלולאת העוגן: V=E+IaRaV=E+I_aR_a.

(בדיקת עקביות הנתונים: E=V−IaRa=240−50⋅0.3=225 VE=V-I_aR_a=240-50\cdot0.3=225\,\text{V} - בדיוק הכא"מ הנתון.)

העירור הוא זר, כלומר מעגל השדה מוזן ממקור נפרד שנתוניו לא ניתנו, ולכן מחשבים את ההספקים במעגל העוגן.

1. הספק הכניסה למנוע:

Pin=V⋅Ia=240⋅50=12000 WP_{in}=V\cdot I_a=240\cdot50=12000\,\text{W}

2. הפסדי הנחושת בעוגן:

Pcu=Ia2Ra=502⋅0.3=750 WP_{cu}=I_a^2R_a=50^2\cdot0.3=750\,\text{W}

3. ההספק המומר להספק מכני (הספק אלקטרומגנטי):

Pconv=E⋅Ia=225⋅50=11250 WP_{conv}=E\cdot I_a=225\cdot50=11250\,\text{W}

(בדיקה: Pin−Pcu=12000−750=11250 WP_{in}-P_{cu}=12000-750=11250\,\text{W}.)

מאחר שההפסדים המכניים והפסדי הליבה זניחים, זהו גם הספק המוצא: Pmech=Pconv=11250 WP_{mech}=P_{conv}=11250\,\text{W}.

4. הנצילות:

beta=PmechPin=1125012000=0.9375=93.75%\\beta=\frac{P_{mech}}{P_{in}}=\frac{11250}{12000}=0.9375=93.75\%

תשובה: Pcu=750 WP_{cu}=750\,\text{W}, beta=93.75%\\beta=93.75\%

סעיף ב

תשובה:

T≈89.5 N⋅mT\approx89.5\,\text{N}\cdot\text{m}

נתון: Pmech=11250 WP_{mech}=11250\,\text{W} (מסעיף א), n=1200n=1200 סל"ד.

מבוקש: המומנט הנקוב TT.

רעיון: ההספק המכני הוא מכפלת המומנט במהירות הזוויתית, P=TωP=T\omega. נמיר את המהירות לרדיאנים לשנייה ונבודד את TT.

1. המהירות הזוויתית:

ω=2πn60=2π⋅120060=125.66 rad/s\omega=\frac{2\pi n}{60}=\frac{2\pi\cdot1200}{60}=125.66\,\text{rad/s}

2. המומנט:

T=Pmechω=11250125.66=89.52 N⋅mT=\frac{P_{mech}}{\omega}=\frac{11250}{125.66}=89.52\,\text{N}\cdot\text{m}

תשובה: T≈89.5 N⋅mT\approx89.5\,\text{N}\cdot\text{m}

סעיף ג

תשובה:

ברגע הראשון מומנט העומס גדול ממומנט המנוע, והמהירות יורדת; הכא"מ E=kΦωE=k\Phi\omega קטן, זרם העוגן Ia=V−ERaI_a=\frac{V-E}{R_a} גדל, והמומנט T=kΦIaT=k\Phi I_a גדל עד שהוא משתווה למומנט העומס החדש. המצב היציב החדש: מומנט וזרם גדולים יותר ומהירות נמוכה במעט.

נשתמש בשלושה קשרים של מנוע DC בעירור זר, כאשר VV והשטף Φ\Phi קבועים:

E=kΦωE=k\Phi\omega, Ia=V−ERa\quad I_a=\frac{V-E}{R_a}, T=kΦIa\quad T=k\Phi I_a

1. לפני השינוי המנוע במצב יציב: המומנט המפותח שווה למומנט העומס, T=TLT=T_L, והמהירות קבועה.

2. העומס המכני גדל בבת אחת: TLT_L גדל, אבל ברגע הראשון המהירות (ולכן גם EE ו-IaI_a) עדיין לא השתנו. מתקיים T<TLT<T_L, ולכן הרוטור מאט - המהירות מתחילה לרדת.

3. כשהמהירות יורדת, הכא"מ E=kΦωE=k\Phi\omega קטן (השטף קבוע).

4. ההפרש V−EV-E גדל, ולכן זרם העוגן Ia=V−ERaI_a=\frac{V-E}{R_a} גדל. מאחר ש-RaR_a קטנה, ירידה קטנה בכא"מ גורמת לעלייה גדולה בזרם.

5. העלייה בזרם העוגן מגדילה את המומנט המפותח T=kΦIaT=k\Phi I_a.

6. התהליך נמשך עד שהמומנט המפותח משתווה למומנט העומס החדש, T=TLT=T_L. אז ההאטה נפסקת והמנוע מתייצב במצב יציב חדש.

7. התוצאה: המומנט המפותח גדל (שווה לעומס החדש), זרם העוגן גדל, והמהירות נמוכה במעט מהמהירות הקודמת. הירידה במהירות קטנה, כי מספיקה ירידה קטנה ב-EE כדי לספק את תוספת הזרם - למנוע בעירור זר יש אופיין מהירות "קשיח" (מהירות כמעט קבועה).

תשובה: המהירות יורדת מעט, הכא"מ קטן, זרם העוגן והמומנט גדלים עד שהמומנט משתווה לעומס החדש; המנוע מתייצב במומנט גבוה יותר ובמהירות נמוכה במעט.

שאלה 2 · גנרטור סינכרוני: הספקים, זרם, כא"מ ושינוי עירור

נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב, בעל הספק נקוב 10 MVA10\,\text{MVA}, מתח קו 6.6 kV6.6\,\text{kV}, תדר 50 Hz50\,\text{Hz}, Xs=1.8 ΩX_s=1.8\,\Omega, Ra=0.1 ΩR_a=0.1\,\Omega.

הגנרטור מזין עומס של 6.5 MW6.5\,\text{MW} עם גורם הספק 0.90.9 מפגר. במצב עבודה זה, חשבו את:

א.

ההספק הכולל וההספק הריאקטיבי שמסופק לעומס.

(5 נקודות)
ב.

הזרם הפאזי של הגנרטור.

(5 נקודות)
ג.

הכא"מ.

(7 נקודות)
ד.

זרם העירור של הגנרטור גדל ב-20%20\% וניתן להניח שהמכונה לא נכנסת לרוויה. שאר הנתונים לא השתנו. במצב זה, חשבו את מתח המוצא החדש של הגנרטור.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

S≈7.22 MVAS\approx7.22\,\text{MVA}, Q≈3.15 MVARQ\approx3.15\,\text{MVAR}

נתון: P=6.5 MWP=6.5\,\text{MW}, cos⁡φ=0.9\cos\varphi=0.9 מפגר.

מבוקש: ההספק הכולל (המדומה) SS וההספק הריאקטיבי QQ.

רעיון: גורם ההספק הוא היחס cos⁡φ=PS\cos\varphi=\frac{P}{S}, ומשולש ההספקים נותן Q=S2−P2Q=\sqrt{S^2-P^2}.

1. ההספק הכולל:

S=Pcos⁡φ=6.50.9=7.222 MVAS=\frac{P}{\cos\varphi}=\frac{6.5}{0.9}=7.222\,\text{MVA}

2. ההספק הריאקטיבי:

Q=S2−P2=7.2222−6.52=3.148 MVARQ=\sqrt{S^2-P^2}=\sqrt{7.222^2-6.5^2}=3.148\,\text{MVAR}

(העומס השראי, ולכן הגנרטור מספק לו הספק ריאקטיבי חיובי.)

תשובה: S≈7.22 MVAS\approx7.22\,\text{MVA}, Q≈3.15 MVARQ\approx3.15\,\text{MVAR}

סעיף ב

תשובה:

Iph=IL≈631.8 AI_{ph}=I_L\approx631.8\,\text{A}

נתון: S=7.222 MVAS=7.222\,\text{MVA} (מסעיף א), VL=6.6 kVV_L=6.6\,\text{kV}, חיבור כוכב.

מבוקש: הזרם הפאזי.

רעיון: בחיבור כוכב הזרם הפאזי שווה לזרם הקו, ואת זרם הקו מוצאים מהספק המדומה התלת פאזי S=3VLILS=\sqrt{3}V_LI_L.

1. המתח הפאזי (נחוץ בהמשך):

Vph=VL3=66003=3810.5 VV_{ph}=\frac{V_L}{\sqrt{3}}=\frac{6600}{\sqrt{3}}=3810.5\,\text{V}

2. זרם הקו:

IL=S3VL=7.222⋅1063⋅6600=631.8 AI_L=\frac{S}{\sqrt{3}V_L}=\frac{7.222\cdot10^6}{\sqrt{3}\cdot6600}=631.8\,\text{A}

3. בחיבור כוכב: Iph=IL=631.8 AI_{ph}=I_L=631.8\,\text{A}.

(לשם השוואה, הזרם הנקוב הוא 10⋅1063⋅6600=874.8 A\frac{10\cdot10^6}{\sqrt{3}\cdot6600}=874.8\,\text{A}, כך שהגנרטור אינו בעומס יתר.)

תשובה: Iph≈631.8 AI_{ph}\approx631.8\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

EˉA≈4475∠12.9∘ V\bar{E}_A\approx4475\angle12.9^\circ\,\text{V} (פאזי; כ-7.75 kV7.75\,\text{kV} שלוב)

נתון: Vph=3810.5 VV_{ph}=3810.5\,\text{V}, IA=631.8 AI_A=631.8\,\text{A}, cos⁡φ=0.9\cos\varphi=0.9 מפגר, Ra=0.1 ΩR_a=0.1\,\Omega, Xs=1.8 ΩX_s=1.8\,\Omega.

מבוקש: הכא"מ הפאזי EˉA\bar{E}_A.

כיוונים (לפי מעגל התמורה לשאלה): הזרם IˉA\bar{I}_A יוצא מהמקור EˉA\bar{E}_A דרך jXsjX_s ו-RaR_a אל ההדקים, והמתח Vˉϕ\bar{V}_\phi נמדד על ההדקים (פלוס למעלה). לפי חוק המתחים בלולאה:

EˉA=Vˉϕ+IˉA(Ra+jXs)\bar{E}_A=\bar{V}_\phi+\bar{I}_A(R_a+jX_s)

נבחר את המתח הפאזי כייחוס: Vˉϕ=3810.5∠0∘ V\bar{V}_\phi=3810.5\angle0^\circ\,\text{V}.

1. זווית הזרם (מפגר אחרי המתח):

φ=arccos⁡0.9=25.84∘\varphi=\arccos0.9=25.84^\circ, ולכן

IˉA=631.8∠−25.84∘=568.6−j275.4 A\bar{I}_A=631.8\angle-25.84^\circ=568.6-j275.4\,\text{A}

2. העכבה הסינכרונית בצורה קוטבית:

Zˉs=Ra+jXs=0.1+j1.8=1.803∠86.82∘ Ω\bar{Z}_s=R_a+jX_s=0.1+j1.8=1.803\angle86.82^\circ\,\Omega

3. מפל המתח על העכבה הסינכרונית:

IˉAZˉs=631.8∠−25.84∘⋅1.803∠86.82∘=1139.0∠60.98∘=552.6+j995.9 V\bar{I}_A\bar{Z}_s=631.8\angle-25.84^\circ\cdot1.803\angle86.82^\circ=1139.0\angle60.98^\circ=552.6+j995.9\,\text{V}

4. הכא"מ:

EˉA=3810.5+(552.6+j995.9)=4363.1+j995.9 V\bar{E}_A=3810.5+(552.6+j995.9)=4363.1+j995.9\,\text{V}

∣EˉA∣=4363.12+995.92=4475.3 V|\bar{E}_A|=\sqrt{4363.1^2+995.9^2}=4475.3\,\text{V}, δ=arctan⁡995.94363.1=12.86∘\quad\delta=\arctan\frac{995.9}{4363.1}=12.86^\circ

הכא"מ השלוב: 3⋅4475.3=7751 V\sqrt{3}\cdot4475.3=7751\,\text{V}.

תשובה: EˉA≈4475∠12.9∘ V\bar{E}_A\approx4475\angle12.9^\circ\,\text{V} (פאזי)

סעיף ד

תשובה:

Vϕ′≈4725 VV_\phi'\approx4725\,\text{V} (פאזי; כ-8.18 kV8.18\,\text{kV} שלוב)

נתון: ∣EˉA∣=4475.3 V|\bar{E}_A|=4475.3\,\text{V} (מסעיף ג), זרם העירור גדל ב-20%20\%, אין רוויה; שאר הנתונים (המהירות, וזרם העומס 631.8 A631.8\,\text{A} בגורם הספק 0.90.9 מפגר) לא השתנו.

מבוקש: המתח הפאזי החדש על ההדקים Vϕ′V_\phi'.

רעיון: בלי רוויה השטף יחסי לזרם העירור, והמהירות קבועה, ולכן הכא"מ EA=kΦωE_A=k\Phi\omega גדל גם הוא ב-20%20\%. את מתח ההדקים מוצאים מאותה משוואת מתחים כמו בסעיף ג, כשהזרם עדיין מפגר ב-25.84∘25.84^\circ אחרי המתח החדש - כלומר מפל המתח IˉAZˉs\bar{I}_A\bar{Z}_s נשאר אותו פאזור ביחס למתח ההדקים.

1. הכא"מ החדש:

EA′=1.2⋅EA=1.2⋅4475.3=5370.4 VE_A'=1.2\cdot E_A=1.2\cdot4475.3=5370.4\,\text{V}

2. נבחר את המתח החדש כייחוס, Vˉϕ′=Vϕ′∠0∘\bar{V}_\phi'=V_\phi'\angle0^\circ. מסעיף ג: IˉAZˉs=552.6+j995.9 V\bar{I}_A\bar{Z}_s=552.6+j995.9\,\text{V}. לפי חוק המתחים:

EˉA′=Vˉϕ′+IˉAZˉs=(Vϕ′+552.6)+j995.9\bar{E}_A'=\bar{V}_\phi'+\bar{I}_A\bar{Z}_s=(V_\phi'+552.6)+j995.9

3. נשווה את גודל הפאזור לכא"מ החדש:

(Vϕ′+552.6)2+995.92=5370.42(V_\phi'+552.6)^2+995.9^2=5370.4^2

Vϕ′+552.6=5370.42−995.92=5277.2 VV_\phi'+552.6=\sqrt{5370.4^2-995.9^2}=5277.2\,\text{V}

Vϕ′=5277.2−552.6=4724.6 VV_\phi'=5277.2-552.6=4724.6\,\text{V}

(זווית העומס החדשה: δ′=arctan⁡995.95277.2=10.69∘\delta'=\arctan\frac{995.9}{5277.2}=10.69^\circ.)

4. המתח השלוב החדש:

VL′=3⋅4724.6=8183 VV_L'=\sqrt{3}\cdot4724.6=8183\,\text{V}

שימו לב: אי אפשר פשוט להחסיר את IˉAZˉs\bar{I}_A\bar{Z}_s מהגודל 5370.45370.4 כאילו הכא"מ הוא הייחוס, כי זווית הזרם (−25.84∘-25.84^\circ) מוגדרת ביחס למתח ההדקים ולא ביחס לכא"מ. המתח עלה ב-4724.63810.5=1.24\frac{4724.6}{3810.5}=1.24, כלומר בכ-24%24\%.

תשובה: Vϕ′≈4725 VV_\phi'\approx4725\,\text{V} (פאזי), VL′≈8.18 kVV_L'\approx8.18\,\text{kV}

שאלה 3 · מנוע השראה: מהירות, הפסדי נחושת וזרם רוטור

נתון מנוע השראה תלת פאזי בעל סטטור מחובר בכוכב, בעל הנתונים הבאים: 4 קטבים, הספק נקוב 30 kW30\,\text{kW}, מתח נקוב 400 V400\,\text{V} (מתח שלוב), נצילות נקובה 91%91\%, גורם הספק cos⁡φn=0.8\cos\varphi_n=0.8 מפגר, וחליקה נקובה 0.030.03.

תדר הרשת הוא 50 Hz50\,\text{Hz} והפסדים המכניים זניחים.

באיור מתואר מעגל התמורה של המנוע. R2′=0.2 ΩR_2'=0.2\,\Omega, X2′=0.7 ΩX_2'=0.7\,\Omega:

עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

מהירות הרוטור.

(8 נקודות)
ב.

הפסדי הנחושת ברוטור.

(7 נקודות)
ג.

זרם הרוטור I2′I_2'.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

nr=1455n_r=1455 סל"ד

נתון: f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, p=4p=4 קטבים, s=0.03s=0.03.

מבוקש: מהירות הרוטור nrn_r.

רעיון: קודם מוצאים את המהירות הסינכרונית של השדה המסתובב, ואז החליקה קובעת בכמה הרוטור איטי ממנה.

1. המהירות הסינכרונית:

ns=120fp=120⋅504=1500n_s=\frac{120f}{p}=\frac{120\cdot50}{4}=1500 סל"ד

(במהירות זוויתית: ωs=2πns60=2π⋅150060=157.1 rad/s\omega_s=\frac{2\pi n_s}{60}=\frac{2\pi\cdot1500}{60}=157.1\,\text{rad/s}.)

2. מהירות הרוטור:

nr=ns(1−s)=1500⋅(1−0.03)=1455n_r=n_s(1-s)=1500\cdot(1-0.03)=1455 סל"ד

תשובה: nr=1455n_r=1455 סל"ד

סעיף ב

תשובה:

Pcu2≈927.8 WP_{cu2}\approx927.8\,\text{W}

נתון: Pout=30 kWP_{out}=30\,\text{kW} (הספק נקוב = הספק מכני במוצא), s=0.03s=0.03, הפסדים מכניים זניחים.

מבוקש: הפסדי הנחושת ברוטור Pcu2P_{cu2}.

רעיון: הספק מרווח האוויר PagP_{ag} מתחלק בין הפסדי הנחושת ברוטור, sPagsP_{ag}, לבין ההספק המומר להספק מכני, (1−s)Pag(1-s)P_{ag}. מאחר שההפסדים המכניים זניחים, ההספק המומר שווה להספק המוצא.

1. הספק מרווח האוויר:

Pag=Pout1−s=300001−0.03=30927.8 WP_{ag}=\frac{P_{out}}{1-s}=\frac{30000}{1-0.03}=30927.8\,\text{W}

2. הפסדי הנחושת ברוטור:

Pcu2=s⋅Pag=0.03⋅30927.8=927.8 WP_{cu2}=s\cdot P_{ag}=0.03\cdot30927.8=927.8\,\text{W}

(בדיקה: Pag−Pout=30927.8−30000=927.8 WP_{ag}-P_{out}=30927.8-30000=927.8\,\text{W}.)

תשובה: Pcu2≈927.8 WP_{cu2}\approx927.8\,\text{W}

סעיף ג

תשובה:

I2′≈39.3 AI_2'\approx39.3\,\text{A}

נתון: Pag=30927.8 WP_{ag}=30927.8\,\text{W} (מסעיף ב), R2′=0.2 ΩR_2'=0.2\,\Omega, X2′=0.7 ΩX_2'=0.7\,\Omega, s=0.03s=0.03, שלוש פאזות.

מבוקש: זרם הרוטור המוחזר לסטטור I2′I_2'.

כיוונים (לפי מעגל התמורה לשאלה): הזרם I2′I_2' זורם בענף הרוטור, דרך jX2′jX_2' ואז מטה דרך הנגד R2′s\frac{R_2'}{s}. ההספק הממשי היחיד בענף זה מתפתח על הנגד R2′s\frac{R_2'}{s} (הריאקטנס X2′X_2' לא צורך הספק ממשי), וההספק הזה הוא בדיוק הספק מרווח האוויר של פאזה אחת.

1. עכבת ענף הרוטור (לתמונה המלאה):

R2′s=0.20.03=6.667 Ω\frac{R_2'}{s}=\frac{0.2}{0.03}=6.667\,\Omega, Zˉ2′=R2′s+jX2′=6.667+j0.7 Ω\quad\bar{Z}_2'=\frac{R_2'}{s}+jX_2'=6.667+j0.7\,\Omega

2. הספק מרווח האוויר בשלוש הפאזות:

Pag=3I2′2⋅R2′sP_{ag}=3I_2'^2\cdot\frac{R_2'}{s}

3. נבודד את הזרם:

I2′=Pag3⋅R2′s=30927.83⋅6.667=39.32 AI_2'=\sqrt{\frac{P_{ag}}{3\cdot\frac{R_2'}{s}}}=\sqrt{\frac{30927.8}{3\cdot6.667}}=39.32\,\text{A}

(בדיקת סבירות: זרם הקו של המנוע הוא I1=Poutbeta3VLcos⁡φ=300000.91⋅3⋅400⋅0.8=59.5 AI_1=\frac{P_{out}}{\\beta\sqrt{3}V_L\cos\varphi}=\frac{30000}{0.91\cdot\sqrt{3}\cdot400\cdot0.8}=59.5\,\text{A}, גדול מ-I2′I_2' כי הוא כולל גם את זרם המגנוט.)

תשובה: I2′≈39.3 AI_2'\approx39.3\,\text{A}

שאלה 4 · שנאים במקביל: חלוקת הספקים ומשנה דרגות

נתונים שלושה שנאים תלת פאזיים בעלי אותה קבוצת חיבורים מחוברים במקביל.

נתוני השנאים הם:

שנאי 1: Uk=3%U_k=3\%, S1n=300 kVAS_{1n}=300\,\text{kVA}

שנאי 2: Uk=4%U_k=4\%, S2n=350 kVAS_{2n}=350\,\text{kVA}

שנאי 3: Uk=3.5%U_k=3.5\%, S3n=200 kVAS_{3n}=200\,\text{kVA}

א.

חשבו את חלוקת ההספקים בין שלושת השנאים כאשר הם מזינים עומס בעל הספק של 850 kVA850\,\text{kVA}.

(10 נקודות)
ב.

האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמקו.

(7 נקודות)
ג.

הסבירו מהו משנה דרגות (tap changer) בשנאי, ולמה הוא מיועד.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

S1≈347.4 kVAS_1\approx347.4\,\text{kVA}, S2≈304.0 kVAS_2\approx304.0\,\text{kVA}, S3≈198.5 kVAS_3\approx198.5\,\text{kVA}

נתון: S1n=300S_{1n}=300, S2n=350S_{2n}=350, S3n=200 kVAS_{3n}=200\,\text{kVA}; Uk1=3%U_{k1}=3\%, Uk2=4%U_{k2}=4\%, Uk3=3.5%U_{k3}=3.5\%; עומס ST=850 kVAS_T=850\,\text{kVA}.

מבוקש: ההספק שכל שנאי מספק.

רעיון: השנאים מחוברים במקביל, ולכן מפל המתח הפנימי בכולם שווה. מפל המתח היחסי של שנאי הוא Uk⋅SiSinU_k\cdot\frac{S_i}{S_{in}}, ולכן מתקיים לכל השנאים:

Uk1S1S1n=Uk2S2S2n=Uk3S3S3n=KU_{k1}\frac{S_1}{S_{1n}}=U_{k2}\frac{S_2}{S_{2n}}=U_{k3}\frac{S_3}{S_{3n}}=K

כלומר Si=K⋅SinUkiS_i=K\cdot\frac{S_{in}}{U_{ki}}: שנאי מקבל עומס ביחס ישר להספקו הנקוב וביחס הפוך למתח הקצר שלו. הקבוע KK נקבע מכך שסכום ההספקים שווה לעומס.

1. היחסים SinUki\frac{S_{in}}{U_{ki}} (ב-kVA לאחוז):

S1nUk1=3003=100\frac{S_{1n}}{U_{k1}}=\frac{300}{3}=100, S2nUk2=3504=87.5\quad\frac{S_{2n}}{U_{k2}}=\frac{350}{4}=87.5, S3nUk3=2003.5=57.14\quad\frac{S_{3n}}{U_{k3}}=\frac{200}{3.5}=57.14

סכומם: 100+87.5+57.14=244.64100+87.5+57.14=244.64

2. הקבוע (מפל המתח המשותף, באחוזים):

K=ST∑SinUki=850244.64=3.474 %K=\frac{S_T}{\sum\frac{S_{in}}{U_{ki}}}=\frac{850}{244.64}=3.474\,\%

3. ההספקים:

S1=KS1nUk1=3.4743⋅300=347.4 kVAS_1=K\frac{S_{1n}}{U_{k1}}=\frac{3.474}{3}\cdot300=347.4\,\text{kVA}

S2=KS2nUk2=3.4744⋅350=304.0 kVAS_2=K\frac{S_{2n}}{U_{k2}}=\frac{3.474}{4}\cdot350=304.0\,\text{kVA}

S3=KS3nUk3=3.4743.5⋅200=198.5 kVAS_3=K\frac{S_{3n}}{U_{k3}}=\frac{3.474}{3.5}\cdot200=198.5\,\text{kVA}

(בדיקה: 347.4+304.0+198.5=850 kVA347.4+304.0+198.5=850\,\text{kVA}.)

תשובה: S1≈347.4 kVAS_1\approx347.4\,\text{kVA}, S2≈304.0 kVAS_2\approx304.0\,\text{kVA}, S3≈198.5 kVAS_3\approx198.5\,\text{kVA}

סעיף ב

תשובה:

לא תקין: שנאי 1 מועמס ב-347.4 kVA347.4\,\text{kVA}, כ-115.8%115.8\% מהספקו הנקוב (300 kVA300\,\text{kVA}), בגלל מתח הקצר הנמוך שלו, בעוד ששנאי 2 מנוצל רק ב-86.9%86.9\%.

נבדוק את מקדם ההעמסה של כל שנאי, SiSin\frac{S_i}{S_{in}}, לפי תוצאות סעיף א:

1. שנאי 1: 347.4300=1.158\frac{347.4}{300}=1.158, כלומר 115.8%115.8\% - עומס יתר.

2. שנאי 2: 304.0350=0.869\frac{304.0}{350}=0.869, כלומר 86.9%86.9\% - מנוצל חלקית.

3. שנאי 3: 198.5200=0.993\frac{198.5}{200}=0.993, כלומר 99.3%99.3\% - כמעט בדיוק נקוב.

הסבר: העומס 850 kVA850\,\text{kVA} שווה בדיוק לסכום ההספקים הנקובים (300+350+200=850 kVA300+350+200=850\,\text{kVA}), אבל הוא לא מתחלק לפי ההספקים הנקובים, כי מתחי הקצר שונים. השנאי בעל UkU_k הנמוך ביותר (שנאי 1, 3%3\%) "לוקח" יותר מחלקו ומועמס מעל הנקוב, והשנאי בעל UkU_k הגבוה ביותר (שנאי 2, 4%4\%) מנוצל פחות. חלוקה תקינה מחייבת מתחי קצר שווים (או קרובים מאוד).

כדי ששנאי 1 לא יחרוג מהנקוב, צריך להגביל את העומס הכולל ל-Uk1⋅∑SinUki=3⋅244.64=733.9 kVAU_{k1}\cdot\sum\frac{S_{in}}{U_{ki}}=3\cdot244.64=733.9\,\text{kVA} בלבד.

תשובה: החלוקה אינה תקינה - שנאי 1 בעומס יתר של כ-15.8%15.8\% (כ-347 kVA347\,\text{kVA} במקום 300 kVA300\,\text{kVA}) בגלל מתח קצר נמוך יותר, ושנאי 2 לא מנוצל במלואו.

סעיף ג

תשובה:

משנה דרגות הוא מנגנון שמחבר את הליפוף (בדרך כלל ליפוף המתח הגבוה) בנקודות הסתעפות שונות, וכך משנה את מספר הכריכות הפעילות ואת יחס ההשנאה; הוא מיועד לווסת את מתח המוצא ולהתאים אותו לשינויים במתח הרשת ובעומס.

הסבר:

1. מה זה: בליפוף של השנאי (בדרך כלל ליפוף המתח הגבוה) יש כמה נקודות הסתעפות (דרגות). משנה הדרגות הוא מתג שבוחר לאיזו נקודה מתחברים, וכך משנה את מספר הכריכות הפעילות בליפוף. מאחר ש-U1U2=N1N2\frac{U_1}{U_2}=\frac{N_1}{N_2}, שינוי מספר הכריכות משנה את יחס ההשנאה, בדרך כלל בצעדים קטנים (למשל ±2.5%\pm2.5\% לכל דרגה).

2. למה הוא מיועד: לשמור על מתח המוצא קרוב לערך הרצוי למרות שינויים במתח הרשת המזינה ולמרות מפלי המתח בשנאי ובקווים, המשתנים עם העומס. כך מתאימים את מתח היציאה לתנאי העומס או הרשת.

3. למה בצד המתח הגבוה: שם הזרם קטן יותר, ולכן קל יותר למתג אותו, ומספר הכריכות גדול, כך שאפשר לבצע צעדי ויסות עדינים.

4. שני סוגים עיקריים:

•משנה דרגות ללא עומס (off-load): מחליפים דרגה רק כשהשנאי מנותק מהרשת; משמש להתאמה קבועה או עונתית.

•משנה דרגות תחת עומס (on-load, OLTC): מחליף דרגה בזמן שהשנאי בעבודה, בלי להפסיק את הזרם לצרכנים; משמש לוויסות שוטף ואוטומטי של המתח, בעיקר בשנאי הספק גדולים.

תשובה: משנה דרגות משנה את מספר הכריכות הפעילות בליפוף ולכן את יחס ההשנאה, ומיועד לווסת את מתח המוצא ולהתאים אותו לשינויי מתח הרשת והעומס (ללא עומס או תחת עומס).

שאלה 5 · גנרטור DC מקבילי: הפסדי נחושת, כא"מ ומתח

נתון גנרטור DC עם עירור מקבילי בעל הנתונים הנקובים הבאים:

מתח 250 V250\,\text{V}, התנגדות העוגן Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega, התנגדות סליל העירור Rf=100 ΩR_f=100\,\Omega. נצילות נקובה 89%89\%. הגנרטור מזין עומס נקוב של 18 kW18\,\text{kW}.

עבור נקודת עבודה נקובה:

א.

חשבו את סך הפסדי הנחושת של הגנרטור.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את הכא"מ של הגנרטור.

(5 נקודות)
ג.

זרם העומס ירד ב-50%50\% בעוד שאר הפרמטרים לא השתנו.

חשבו את מתח המוצא של הגנרטור במצב זה.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Pcu≈1457.5 WP_{cu}\approx1457.5\,\text{W}

נתון: VT=250 VV_T=250\,\text{V}, Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega, Rf=100 ΩR_f=100\,\Omega, PL=18 kWP_L=18\,\text{kW}.

מבוקש: סך הפסדי הנחושת (בעוגן ובסליל העירור).

כיוונים (לפי האיור לשאלה): הזרם IAI_A יוצא מהעוגן דרך RAR_A אל הצומת העליון; שם מתפצל ממנו זרם העירור IFI_F כלפי מטה דרך סליל העירור, וזרם העומס ILI_L ממשיך אל ההדקים. המתח VTV_T נמדד על ההדקים (פלוס למעלה), והוא גם המתח על סליל העירור.

חוק הזרמים בצומת: IA=IL+IFI_A=I_L+I_F.

1. זרם העומס:

IL=PLVT=18000250=72 AI_L=\frac{P_L}{V_T}=\frac{18000}{250}=72\,\text{A}

2. זרם העירור (חוק אוהם על סליל העירור):

IF=VTRf=250100=2.5 AI_F=\frac{V_T}{R_f}=\frac{250}{100}=2.5\,\text{A}

3. זרם העוגן:

IA=IL+IF=72+2.5=74.5 AI_A=I_L+I_F=72+2.5=74.5\,\text{A}

4. הפסדי הנחושת בעוגן:

Pcu,a=IA2Ra=74.52⋅0.15=832.5 WP_{cu,a}=I_A^2R_a=74.5^2\cdot0.15=832.5\,\text{W}

5. הפסדי הנחושת בסליל העירור:

Pcu,f=IF2Rf=2.52⋅100=625 WP_{cu,f}=I_F^2R_f=2.5^2\cdot100=625\,\text{W}

6. סך הפסדי הנחושת:

Pcu=Pcu,a+Pcu,f=832.5+625=1457.5 WP_{cu}=P_{cu,a}+P_{cu,f}=832.5+625=1457.5\,\text{W}

(הערה: לפי הנצילות, סך ההפסדים הוא 180000.89−18000=2224.7 W\frac{18000}{0.89}-18000=2224.7\,\text{W}; ההפרש, כ-767 W767\,\text{W}, הוא הפסדים מכניים והפסדי ליבה, שאינם נדרשים כאן.)

תשובה: Pcu≈1457.5 WP_{cu}\approx1457.5\,\text{W}

סעיף ב

תשובה:

EA≈261.2 VE_A\approx261.2\,\text{V}

נתון: VT=250 VV_T=250\,\text{V}, IA=74.5 AI_A=74.5\,\text{A} (מסעיף א), Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega.

מבוקש: הכא"מ EAE_A.

רעיון: באותם כיווני זרם כמו בסעיף א, בגנרטור הכא"מ גדול ממתח ההדקים במפל המתח על התנגדות העוגן. לפי חוק המתחים בלולאה של העוגן וההדקים:

EA=VT+IARaE_A=V_T+I_AR_a

1. מפל המתח בעוגן:

IARa=74.5⋅0.15=11.18 VI_AR_a=74.5\cdot0.15=11.18\,\text{V}

2. הכא"מ:

EA=250+11.18=261.18 VE_A=250+11.18=261.18\,\text{V}

תשובה: EA≈261.2 VE_A\approx261.2\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

VT′≈255.4 VV_T'\approx255.4\,\text{V}

נתון: EA=261.18 VE_A=261.18\,\text{V} (מסעיף ב), IL=72 AI_L=72\,\text{A}, IF=2.5 AI_F=2.5\,\text{A}, Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega; זרם העומס ירד ב-50%50\%, שאר הפרמטרים (מהירות, עירור) לא השתנו.

מבוקש: מתח המוצא החדש VT′V_T'.

רעיון: המהירות והעירור לא השתנו, ולכן הכא"מ נשאר EA=261.18 VE_A=261.18\,\text{V}. זרם העוגן קטן, ולכן מפל המתח בעוגן קטן ומתח ההדקים עולה. כיווני הזרמים כמו בסעיף א.

1. זרם העומס החדש:

IL′=0.5⋅IL=0.5⋅72=36 AI_L'=0.5\cdot I_L=0.5\cdot72=36\,\text{A}

2. זרם העוגן החדש (זרם העירור נשאר בקירוב 2.5 A2.5\,\text{A}):

IA′=IL′+IF=36+2.5=38.5 AI_A'=I_L'+I_F=36+2.5=38.5\,\text{A}

3. מתח המוצא, מחוק המתחים בלולאת העוגן:

VT′=EA−IA′Ra=261.18−38.5⋅0.15=261.18−5.78=255.4 VV_T'=E_A-I_A'R_a=261.18-38.5\cdot0.15=261.18-5.78=255.4\,\text{V}

(אם מתחשבים בכך שזרם העירור עולה מעט יחד עם המתח, IF′=VT′Rf≈2.55 AI_F'=\frac{V_T'}{R_f}\approx2.55\,\text{A}, מתקבל VT′=255.39 VV_T'=255.39\,\text{V} - אותה תוצאה.)

תשובה: VT′≈255.4 VV_T'\approx255.4\,\text{V}

שאלה 6 · שנאי חד פאזי: זרם, נצילות, העמסה וקירור

נתון שנאי חד פאזי 230/115 V230/115\,\text{V} בעל הספק נקוב 6 kVA6\,\text{kVA}.

השנאי מזין עומס הצורך 4.2 kW4.2\,\text{kW} עם גורם הספק 0.850.85 מפגר. במצב זה המתח שנמדד בצד המשני (בקנה מידה של הראשוני) הוא V2=105 VV_2=105\,\text{V}, הפסדי הליבה 80 W80\,\text{W}, וההתנגדות הכוללת של השנאי המיוחסת לצד המשני היא Req=0.45 ΩR_{eq}=0.45\,\Omega.

א.

חשבו את זרם העומס.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את נצילות השנאי בעומס הנתון.

(9 נקודות)
ג.

האם השנאי מועמס מעל המותר? נמקו.

(5 נקודות)
ד.

מנו את השיטות לקירור שנאים.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

IL≈47.06 AI_L\approx47.06\,\text{A}

נתון: P=4.2 kWP=4.2\,\text{kW}, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85, מתח העומס (המשני) V2=105 VV_2=105\,\text{V}.

מבוקש: זרם העומס.

רעיון: הספק ממשי חד פאזי הוא P=V2ILcos⁡φP=V_2I_L\cos\varphi; מבודדים את הזרם.

IL=PV2cos⁡φ=4200105⋅0.85=47.06 AI_L=\frac{P}{V_2\cos\varphi}=\frac{4200}{105\cdot0.85}=47.06\,\text{A}

תשובה: IL≈47.06 AI_L\approx47.06\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

beta≈92.7%\\beta\approx92.7\%

נתון: Pout=4200 WP_{out}=4200\,\text{W}, IL=47.06 AI_L=47.06\,\text{A} (מסעיף א), Pcore=80 WP_{core}=80\,\text{W}, Req=0.45 ΩR_{eq}=0.45\,\Omega, יחס השנאה a=230115=2a=\frac{230}{115}=2.

מבוקש: הנצילות.

הנחה: מעגל התמורה לשאלה מוחזר לצד הראשוני (הזרם I2′I_2' והמתח V2′V_2'), ו-Req=0.45 ΩR_{eq}=0.45\,\Omega היא ההתנגדות הכוללת במעגל זה. לכן הפסדי הנחושת מחושבים עם הזרם המוחזר I2′I_2'. (אם מציבים בהתנגדות זו את זרם המשני עצמו מתקבלים הפסדי נחושת של כ-1000 W1000\,\text{W} ונצילות של כ-80%80\% בלבד - ערכים לא מציאותיים לשנאי של 6 kVA6\,\text{kVA}.)

רעיון: הנצילות היא הספק המוצא חלקי הספק הכניסה, והספק הכניסה הוא המוצא ועוד ההפסדים: הפסדי נחושת והפסדי ליבה.

כיוונים: הזרם I1I_1 נכנס בראשוני, וזרם העומס המוחזר I2′I_2' זורם דרך R1R_1, R2′R_2' אל העומס (זרם הריקם זניח לצורך הפסדי הנחושת).

1. הזרם המוחזר לצד הראשוני:

I2′=ILa=47.062=23.53 AI_2'=\frac{I_L}{a}=\frac{47.06}{2}=23.53\,\text{A}

2. הפסדי הנחושת:

Pcu=I2′2Req=23.532⋅0.45=249.1 WP_{cu}=I_2'^2R_{eq}=23.53^2\cdot0.45=249.1\,\text{W}

3. הספק הכניסה:

Pin=Pout+Pcu+Pcore=4200+249.1+80=4529.1 WP_{in}=P_{out}+P_{cu}+P_{core}=4200+249.1+80=4529.1\,\text{W}

4. הנצילות:

beta=PoutPin=42004529.1=0.9273=92.7%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{4200}{4529.1}=0.9273=92.7\%

תשובה: beta≈92.7%\\beta\approx92.7\%

סעיף ג

תשובה:

לא: העומס צורך S≈4941 VAS\approx4941\,\text{VA}, פחות מההספק הנקוב 6 kVA6\,\text{kVA} (כ-82%82\%); גם הזרם 47.06 A47.06\,\text{A} קטן מהזרם הנקוב 52.2 A52.2\,\text{A}.

רעיון: ההספק הנקוב של שנאי נתון ב-VA (הספק מדומה), כי החימום תלוי בזרם ובמתח ולא בגורם ההספק. לכן משווים את ההספק המדומה של העומס להספק הנקוב.

1. ההספק המדומה של העומס:

S=Pcos⁡φ=42000.85=4941 VAS=\frac{P}{\cos\varphi}=\frac{4200}{0.85}=4941\,\text{VA}

2. השוואה להספק הנקוב:

SSn=49416000=0.824\frac{S}{S_n}=\frac{4941}{6000}=0.824, כלומר כ-82%82\% מהנקוב.

3. בדיקה לפי הזרם: הזרם הנקוב בצד המשני הוא I2n=SnV2n=6000115=52.2 AI_{2n}=\frac{S_n}{V_{2n}}=\frac{6000}{115}=52.2\,\text{A}, וזרם העומס 47.06 A47.06\,\text{A} קטן ממנו.

תשובה: לא. S≈4941 VA<6 kVAS\approx4941\,\text{VA}<6\,\text{kVA}, ולכן השנאי אינו מועמס מעל המותר.

סעיף ד

תשובה:

שנאים יבשים: אוויר טבעי (AN) או אוויר מאולץ (AF). שנאי שמן: ONAN (שמן טבעי, אוויר טבעי), ONAF (שמן טבעי, אוויר מאולץ במאווררים), OFAF (שמן מאולץ במשאבות, אוויר מאולץ), OFWF (שמן מאולץ, קירור מים).

החום שנוצר בליפופים ובליבה (הפסדי נחושת וליבה) צריך לעבור לסביבה. שיטת הקירור מסומנת בארבע אותיות: הראשונה - חומר הקירור הפנימי (O שמן, A אוויר), השנייה - אופן זרימתו (N טבעית, F מאולצת), השלישית - חומר הקירור החיצוני (A אוויר, W מים), הרביעית - אופן זרימתו.

1. שנאים יבשים (קטנים, בתוך מבנים):

•AN - אוויר טבעי: האוויר עובר על הליפופים בהסעה טבעית.

•AF - אוויר מאולץ: מאווררים מזרימים אוויר על הליפופים.

2. שנאים טבולים בשמן:

•ONAN (Oil Natural Air Natural) - החום עובר מהליפופים לשמן, השמן זורם בהסעה טבעית לדפנות המיכל ולמצננים (רדיאטורים) ומשם לאוויר באופן טבעי.

•ONAF (Oil Natural Air Forced) - השמן זורם באופן טבעי, והאוויר על המצננים מוזרם על ידי מאווררים חיצוניים.

•OFAF (Oil Forced Air Forced) - משאבות מזרימות את השמן ומאווררים מזרימים את האוויר; מגדיל מאוד את פיזור החום.

•OFWF (Oil Forced Water Forced) - השמן מוזרם במשאבות דרך מחליף חום שמקורר במים; משמש בשנאים גדולים במיוחד (למשל בתחנות כוח).

ככל שהשנאי גדול יותר, עוברים משיטה טבעית לשיטה מאולצת, כדי לפנות יותר חום באותו נפח.

תשובה: יבש: AN, AF; בשמן: ONAN, ONAF, OFAF, OFWF.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.