מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע לטכנאים 97163 - קיץ 2025 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97163 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את סמל 93619 של התכנית הקודמת.
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע לטכנאים, קיץ 2025 מועד ב', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה שש שאלות.
יש לענות על ארבע שאלות בלבד, ערך כל שאלה 25 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. חוברת הנוסחאות המצורפת לשאלון זה.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.
שאלה 1 · גנרטור סינכרוני: זרם, כא"מ ונצילות
נתון גנרטור סינכרוני מחובר בכוכב. ההיגב לכל פאזה הוא , .
הגנרטור מזין עומס של בעל גורם הספק מפגר, במתח (מתח שלוב). עבור העמסה זו, חשבו את:

הזרם הפאזי שמסופק לעומס ע"י הגנרטור.
הכא"מ של הגנרטור.
נצילות הגנרטור כאשר ידוע שבהעמסה זו, סך ההפסדים המכניים והמגנטיים של הגנרטור הוא .
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
נתון: הספק אקטיבי של העומס , מתח שלוב , מפגר, חיבור כוכב.
מבוקש: הזרם הפאזי .
רעיון: בחיבור כוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה, ולכן מספיק למצוא את זרם הקו מנוסחת ההספק התלת-פאזי.
1. מתח הפאזה (נצטרך אותו בסעיף ב):
2. ההספק האקטיבי התלת-פאזי הוא , ומכאן זרם הקו:
3. בחיבור כוכב: .
תשובה:
סעיף ב
לפאזה (כ- שלוב)
נתון: , (סעיף א), מפגר, , .
מבוקש: הכא"מ הפאזי .
רעיון: לפי המעגל השקול לפאזה שבאיור, הזרם יוצא מהגנרטור אל העומס, וכיוונו מהכא"מ דרך ו- אל ההדק החיובי. לפי חוק קירכהוף למתחים בלולאה: הכא"מ שווה למתח ההדקים ועוד מפל המתח על העכבה הסינכרונית:
נעבוד עם פאזורים, כשמתח ההדקים הוא הייחוס (זווית ).
1. זווית הזרם (מפגר, ולכן זווית שלילית):
2. העכבה הסינכרונית בצורה קוטבית:
3. מפל המתח על העכבה (במכפלה כופלים גדלים ומחברים זוויות):
4. הכא"מ:
, בזווית
5. ערך שלוב (לידיעה): .
תשובה: לפאזה (כ- שלוב)
סעיף ג
נתון: , , , הפסדים מכניים ומגנטיים .
מבוקש: הנצילות .
רעיון: הנצילות היא יחס הספק המוצא להספק הכניסה. הספק הכניסה (המכני) = הספק המוצא + כל ההפסדים. חסרים לנו רק הפסדי הנחושת בסטטור.
1. הפסדי הנחושת בשלוש הפאזות:
2. הספק הכניסה:
3. הנצילות:
תשובה:
שאלה 2 · מנוע DC ממיישר חד-פאזי חצי מבוקר
מנוע DC בעל עירור זר מוזן ממיישר חד-פאזי כפי שמתואר באיור הבא:
מתח הזנה למיישר הוא rms, התדר . התנגדות העוגן של המנוע היא . בנקודת עבודה מסוימת הספק הכניסה למנוע , מהירותו 1000 סל"ד, וזווית ההצתה של הטריסטורים היא .
חשבו את:

המתח הממוצע המסופק למנוע.
נצילות המנוע בנקודת העבודה (ניתן להזניח את הפסדי המגנוט והפסדים מכניים).
כתוצאה מהתקלה, דיודה D1 מתנתקת. צייר את המתח כתלות בזמן במצב זה (זווית ההצתה של הטריסטורים נותרת ).
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
נתון: , זווית הצתה .
מבוקש: המתח הממוצע במוצא המיישר.
רעיון: זהו גשר חד-פאזי חצי מבוקר (שני טריסטורים ושתי דיודות). בכל חצי מחזור מוליכים טריסטור אחד ודיודה אחת: בחצי שבו ההדק העליון של המקור חיובי - ו-, ובחצי השני - ו-. המתח על המנוע הוא קטע הסינוס מזווית עד בכל חצי מחזור, ולכן הממוצע הוא .
1. ערך השיא של מתח הזינה:
2. המתח הממוצע:
תשובה:
סעיף ב
נתון: , (סעיף א), . הפסדי המגנוט והמכניים זניחים, כך שההפסד היחיד הוא הפסד הנחושת בעוגן.
מבוקש: הנצילות .
רעיון: מהספק הכניסה והמתח הממוצע נמצא את זרם העוגן, ממנו את הפסדי הנחושת, ואז את הספק המוצא.
1. זרם העוגן (מניחים זרם עוגן אחיד, כך שההספק הוא מתח ממוצע כפול זרם):
2. הפסדי הנחושת בעוגן:
3. הספק המוצא:
4. הנצילות:
תשובה:
סעיף ג
המיישר הופך לחד-דרכי מבוקר: מתח רק בחצי המחזור השני (דרך ו-), מ- עד בכל מחזור; בשאר הזמן המתח אפס. הממוצע יורד ל-.
נתון: אותו מיישר, , , , והדיודה מנותקת.
מבוקש: צורת המתח על המנוע כתלות בזמן.
1. מסלולי הזרם במיישר התקין:
•בחצי המחזור שבו ההדק העליון של המקור חיובי, הזרם עובר דרך אל הפס העליון, דרך המנוע, ובחזרה דרך אל ההדק התחתון.
•בחצי המחזור השני הזרם עובר מההדק התחתון דרך , דרך המנוע, ובחזרה דרך אל ההדק העליון.
2. כאשר מנותקת, המסלול של חצי המחזור הראשון נקטע: גם כש- מקבל דופק הצתה, אין דרך לסגור את המעגל. לכן בחצי זה () המתח על המנוע אפס.
3. בחצי המחזור השני המסלול -מנוע- תקין. מוצת בזווית מתחילת חצי המחזור שלו, כלומר בזווית מתחילת המחזור.
4. זמן המחזור , ולכן חצי מחזור הוא ורגע ההצתה של :
ברגע זה המתח קופץ ל-, ממשיך לפי הסינוס דרך השיא (ב-), ויורד לאפס ב-. הצורה חוזרת בכל מחזור.
5. המיישר הפך למעשה למיישר חד-דרכי מבוקר, והמתח הממוצע קטן פי 2:
בשרטוט: הקו המקווקו הוא ערך מוחלט של מתח הרשת, והקו הרציף הוא המתח על המנוע (בהנחה אידיאלית, כמו בעומס התנגדותי, בלי להתחשב בכא"מ הנגדי ובהשראות העוגן):
תשובה: מתח על המנוע רק בחצי המחזור השני, מ- (זווית ) עד , בצורת קטע סינוס שמתחיל ב- ועובר בשיא ; בשאר המחזור המתח אפס. המתח הממוצע יורד ל-.

שאלה 3 · מנוע DC בעירור זר: זרם עוגן וכא"מ
נתון מנוע לזרם ישר, בעל עירור זר, והתנגדות עוגן .
נתונה משוואה המתארת את האופיין מומנט-מהירות של העומס: .
בנקודת עבודה נקובה, מתח הזנה שווה ל-, מהירות המנוע 1200 סל"ד, ונצילותו .
במצב עבודה נקוב,
חשבו את זרם העוגן.
חשבו את הכא"מ של המנוע.
הסבירו את תפקיד המברשות במנוע DC.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: , סל"ד, , .
מבוקש: זרם העוגן .
רעיון: בנקודת העבודה מומנט המנוע שווה למומנט העומס. מהמומנט והמהירות נמצא את הספק המוצא, מהנצילות את הספק הכניסה, ומהספק הכניסה והמתח את הזרם.
1. המהירות הזוויתית:
2. מומנט העומס במהירות זו:
3. הספק המוצא (המכני):
4. הספק הכניסה:
5. במנוע בעירור זר כל הזרם מהמקור הוא זרם העוגן (נראה שהעירור מוזן ממקור נפרד), ולכן:
תשובה:
סעיף ב
נתון: , (סעיף א), .
מבוקש: הכא"מ הנגדי .
רעיון: נסמן את זרם העוגן נכנס למנוע מההדק החיובי של המקור. לפי קירכהוף למתחים במעגל העוגן, מתח ההזנה מתחלק בין מפל המתח על לבין הכא"מ הנגדי: .
1. נבודד את ונציב:
תשובה:
סעיף ג
המברשות מעבירות זרם מהמעגל החיצוני הנייח אל ליפופי העוגן המסתובבים, דרך מגע חשמלי מחליק ורציף עם הקומוטטור; יחד עם הקומוטטור הן הופכות את כיוון הזרם בכל ליפוף בזמן הנכון כדי שהמומנט יהיה בכיוון קבוע.
הסבר:
1. ליפופי העוגן של מנוע DC נמצאים על הרוטור, שמסתובב, ואילו מקור המתח נייח. צריך אמצעי שיעביר זרם מהחלק הנייח לחלק המסתובב בלי חיבור קבוע של חוטים.
2. המברשות (בדרך כלל מפחם/גרפיט) מותקנות בחלק הנייח ונלחצות בקפיצים אל הקומוטטור (המחלף) שעל ציר הרוטור. כך נשמר מגע חשמלי מחליק ורציף עם הקומוטטור, והזרם עובר אל מוליכי העוגן כל זמן הסיבוב.
3. הקומוטטור בנוי מלמלות מבודדות זו מזו, וכל למלה מחוברת לקצה של ליפוף. כשהרוטור מסתובב, המברשת עוברת מלמלה ללמלה, ולכן כיוון הזרם בכל ליפוף מתהפך בדיוק כשהליפוף עובר מתחת לקוטב אחר. בזכות זה הכוח על המוליכים, ולכן המומנט, נשאר באותו כיוון (מעין "מיישר מכני").
4. מבחינת התחזוקה: המברשות נשחקות ויוצרות ניצוצות, ולכן יש להחליפן מדי פעם.
תשובה: המברשות מעבירות זרם חשמלי מהמקור הנייח אל מוליכי העוגן המסתובבים דרך מגע מחליק ורציף עם הקומוטטור, ויחד עם הקומוטטור הופכות את כיוון הזרם בליפופים כך שהמומנט נשאר בכיוון אחד.
שאלה 4 · גנרטור סינכרוני: התנגדות סטטור וזרם עירור
נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב בעל נתונים הבאים:
, , , זרם עירור נקוב , גורם הספק נקוב מפגר, וכא"מ פאזי נקוב .
חשבו את התנגדות הסטטור .
עומס מסוים, צורך מהגנרטור זרם של עם גורם הספק מפגר.
מהו זרם העירור הדרוש כך שמתח המוצא של הגנרטור יישאר בערכו הנקוב?
(ניתן להניח יחס ליניארי בין זרם העירור לכא"מ).
פרטו איזה פרמטרים וגורמים משפיעים על מפל המתח הפנימי של הגנרטור (הפרש בין כא"מ למתח יציאה של הגנרטור).
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: , , חיבור כוכב, , מפגר, (פאזי) בנקודה הנקובה.
מבוקש: .
רעיון: בנקודה הנקובה ידועים מתח ההדקים, הזרם, גורם ההספק והכא"מ. לפי המעגל השקול לפאזה (הזרם יוצא מהגנרטור לעומס): . כשמתח ההדקים הוא הייחוס והזרם מפגר בזווית , פירוק לרכיב בפאזה עם המתח ולרכיב הניצב לו נותן:
זו משוואה עם נעלם יחיד, .
1. מתח הפאזה:
2. הזרם הנקוב (בכוכב זרם הקו = זרם הפאזה):
, בזווית
3. סינוס הזווית:
4. הרכיב הניצב (שאינו תלוי ב-):
5. נציב במשוואת הכא"מ ונבודד את הרכיב שבפאזה:
6. , ולכן:
הערה: מתקבלת מהפרש קטן בין שני מספרים גדולים, ולכן היא רגישה מאוד לעיגול. למשל, אם מעגלים את ל- מקבלים כ-. לכן יש לשמור על דיוק מלא בשלבי הביניים.
תשובה:
סעיף ב
נתון: , מפגר, מתח ההדקים נשאר , (סעיף א), . בנקודה הנקובה: עם .
מבוקש: זרם העירור .
רעיון: נחשב את הכא"מ הדרוש לעומס החדש מאותה משוואת מעגל שקול, ואז, כיוון שהכא"מ יחסי לזרם העירור, נמצא את זרם העירור ביחס פשוט.
1. הזרם כפאזור (מתח ההדקים ייחוס):
2. העכבה הסינכרונית:
3. מפל המתח על העכבה:
4. הכא"מ הדרוש:
5. יחס ליניארי בין זרם העירור לכא"מ:
(העומס קטן מהנקוב, ולכן מפל המתח הפנימי קטן ודרוש פחות עירור מהנקוב.)
תשובה:
סעיף ג
התנגדות הליפוף , ההיגב הסינכרוני , גודל זרם העומס וגורם ההספק של העומס (מפגר מגדיל את המפל, מקדים מקטין ואף הופך אותו).
מפל המתח הפנימי הוא . מכאן הגורמים:
1. התנגדות ליפוף הסטטור - גורמת למפל מתח שבפאזה עם הזרם (הרכיב הפעיל). ככל שהיא גדולה יותר, המפל גדל.
2. ההיגב הסינכרוני - כולל את היגב הפיזור ואת השפעת תגובת העוגן. הוא גורם למפל הניצב לזרם, ובגנרטורים הוא בדרך כלל הגורם הדומיננטי.
3. גודל זרם העומס - שני המפלים יחסיים לזרם; עומס גדול יותר מגדיל את ההפרש בין הכא"מ למתח היציאה.
4. גורם ההספק של העומס - הוא קובע את הזווית בין מפל המתח לבין מתח ההדקים:
•בעומס מפגר (השראי), המפל כמעט בפאזה עם המתח ומוסיף לו, ולכן נדרש כא"מ גבוה בהרבה ממתח היציאה (מפל גדול).
•בעומס התנגדותי המפל קטן יותר.
•בעומס מקדים (קיבולי), המפל מנוגד חלקית למתח, ולכן הוא מקטין את ההפרש ואף יכול לגרום למתח יציאה גבוה מהכא"מ.
תשובה: , , גודל זרם העומס וגורם ההספק של העומס.
שאלה 5 · מנוע השראה: חליקה במומנט מקסימלי ומהירות
נתון מנוע השראה תלת פאזי בעל ארבעה קטבים. למנוע הנתונים הבאים:
מהירות נקובה 1470 סל"ד, מומנט נקוב , , תדר הזנה .
חשבו את גורם החליקה במצב של מומנט מקסימלי.
חשבו את המהירות שבה מסתובב המנוע כאשר הוא מועמס במומנט של .
הסבירו למה בזמן התנעה ישירה לקו, של מנוע AC, הזרם קופץ עד פי כמה מהזרם הנומינלי?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: קטבים, , סל"ד, .
מבוקש: החליקה במומנט המקסימלי .
רעיון: נמצא את החליקה הנקובה, ואז נשתמש בנוסחת קלוס (Kloss) שמקשרת בין יחס המומנטים לבין יחס החליקות:
1. המהירות הסינכרונית:
סל"ד
2. החליקה הנקובה:
3. נציב בנוסחת קלוס בנקודה הנקובה:
נסמן ונקבל , כלומר .
4. פתרון המשוואה הריבועית:
מכיוון שהחליקה הנקובה (במצב יציב) קטנה מ-, צריך , ולכן .
5. החליקה במומנט מקסימלי:
תשובה:
סעיף ב
סל"ד
נתון: , , (סעיף א), סל"ד, מומנט העומס .
מבוקש: המהירות .
רעיון: נחשב את המומנט המקסימלי, נציב שוב בנוסחת קלוס ונמצא את החליקה בעומס החדש, ומהחליקה - את המהירות.
1. המומנט המקסימלי:
2. נוסחת קלוס עבור :
נסמן ונקבל , כלומר .
3. פתרון:
בתחום העבודה היציב , ולכן ניקח את הפתרון הקטן: .
4. החליקה:
5. המהירות:
סל"ד
בדיקת סבירות: המומנט קטן מהנקוב, ולכן המהירות גבוהה מעט מ-1470 סל"ד, כצפוי.
תשובה: סל"ד
סעיף ג
ברגע ההתנעה הרוטור עומד (), המתח המושרה ברוטור מקסימלי ואין "כא"מ נגדי" שמגביל את הזרם; הזרם מוגבל רק בעכבת הפיזור הקטנה, ולכן הוא קופץ לכ-5 עד 7 (ואף 8) פעמים הזרם הנומינלי, ויורד ככל שהמהירות עולה.
הסבר:
1. ברגע ההתנעה הרוטור עומד, כלומר והחליקה . השדה המסתובב של הסטטור חותך את מוליכי הרוטור במהירות היחסית הגדולה ביותר (המהירות הסינכרונית), ולכן המתח המושרה ברוטור מקסימלי ( עם ), בתדר הרשת.
2. במעגל השקול, התנגדות העומס השקולה של הרוטור היא . ב- היא אפס, כלומר המנוע מתנהג כמו שנאי שהמשני שלו מקוצר. הזרם מוגבל רק על ידי התנגדויות הליפופים והיגבי הפיזור, שהם קטנים.
3. בדומה ל"כא"מ הנגדי" במנוע DC: בזמן עבודה רגילה ( קטן) התנגדות העומס השקולה גדולה ומגבילה את הזרם; בהתנעה היא חסרה, ולכן הזרם גדול מאוד.
4. סדר הגודל: זרם ההתנעה במנוע השראה בהתנעה ישירה הוא בדרך כלל פי 5 עד 7 מהזרם הנומינלי (ובמנועים מסוימים עד פי 8). ככל שהמנוע מאיץ, החליקה קטנה, התנגדות העומס השקולה גדלה והזרם יורד בהדרגה לערך שנקבע על ידי העומס.
5. לכן במנועים גדולים משתמשים בשיטות להקטנת זרם ההתנעה: כוכב-משולש, שנאי עצמי, מתנע רך או ממיר תדר.
תשובה: בהתנעה , המתח המושרה ברוטור מקסימלי והזרם מוגבל רק בעכבות הפיזור הקטנות, ולכן הוא קופץ לכ-5 עד 7 (ואף 8) פעמים הזרם הנומינלי, ויורד בהדרגה ככל שהמנוע מאיץ.
שאלה 6 · שנאי חד פאזי: הספקים, מפל מתח ורוויה
נתון שנאי חד פאזי בעל מתחים נקובים . העכבה הטורית המשוקפת לצד המשני של השנאי (צד של ) היא . ניתן להזניח את ענף המיגנוט.
העומס המחובר לצד המשני של השנאי צורך זרם של במתח וגורם הספק של .
חשבו את ההספק הכולל, ההספק האקטיבי, וההספק הריאקטיבי של העומס.
חשבו את מפל המתח על העכבה הטורית של השנאי.
הסבירו איך משפיעה כניסה של שנאי לרוויה על תפקודו (יש להתייחס לשטף מגנטי, זרם ויעילות).
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
, ,
נתון: , , .
מבוקש: , , של העומס.
1. ההספק הכולל (המדומה):
2. ההספק האקטיבי:
3. ההספק הריאקטיבי (משולש ההספקים):
תשובה: , ,
סעיף ב
נתון: , (נניח עומס מפגר, השראי, המקרה הנפוץ), משוקפת לצד המשני. ענף המיגנוט מוזנח, ולכן כל זרם העומס עובר דרך העכבה הטורית.
מבוקש: מפל המתח על .
רעיון: נסמן את הזרם זורם דרך לכיוון העומס, ונבחר את מתח העומס כייחוס. לפי חוק אוהם בצורה מרוכבת: .
1. זווית הזרם:
, ולכן
2. העכבה בצורה קוטבית:
3. מפל המתח:
בצורה קרטזית: .
הערה: הרכיב שבפאזה עם מתח העומס, , הוא בקירוב השינוי בגודל המתח: .
תשובה: (גודל )
סעיף ג
ברוויה השטף כמעט אינו גדל עוד עם זרם המגנוט, ולכן כדי לקבל את השטף הנדרש זרם המגנוט גדל מאוד ומתעוות (לא סינוסי, עשיר בהרמוניות); ההפסדים והחימום גדלים והיעילות יורדת.
הסבר:
1. שטף מגנטי: בשנאי השטף בליבה נקבע על ידי המתח המופעל: . כל עוד הליבה בתחום הליניארי של עקומת המגנוט (-), השטף יחסי לזרם המגנוט. ברוויה העקומה משתטחת: הגדלת הזרם כמעט ואינה מגדילה את השטף.
2. זרם: מכיוון שהמתח (ולכן השטף) הוא סינוסי ונכפה על ידי הרשת, ברוויה נדרש זרם מגנוט גדול מאוד כדי להגיע לשיא השטף. הזרם מקבל צורת פסגות חדות - עיוות זרם, עשיר בהרמוניות (בעיקר השלישית). במקרה קיצוני, למשל בחיבור שנאי לרשת, נוצר זרם הלם (inrush) שיכול להגיע לפעמים רבות מהזרם הנקוב.
3. יעילות וחימום: הזרם הגדול מגדיל את הפסדי הנחושת בליפוף הראשוני (), וצפיפות שטף גבוהה מגדילה את הפסדי הברזל (היסטרזיס וזרמי מערבולת). כמו כן, שטף הפיזור גדל. התוצאה: חימום יתר של השנאי וירידה ביעילות.
4. השפעות נוספות: ההרמוניות מעוותות את מתח הרשת ועלולות להפריע לצרכנים אחרים, ורעש (זמזום) השנאי גובר.
לכן מתכננים שנאים לעבוד מתחת לברך עקומת המגנוט, ונמנעים מהזנה במתח גבוה מהנקוב או בתדר נמוך מהנקוב.
תשובה: ברוויה השטף כמעט אינו גדל עם הזרם, זרם המגנוט גדל מאוד ומתעוות (הרמוניות, זרמי הלם), ההפסדים והחימום גדלים והיעילות יורדת.