דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע לטכנאים 97163 - קיץ 2025 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97163 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 93619 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע לטכנאים, קיץ 2025 מועד ב', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שש שאלות.

יש לענות על ארבע שאלות בלבד, ערך כל שאלה 25 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת הנוסחאות המצורפת לשאלון זה.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · גנרטור סינכרוני: זרם, כא"מ ונצילות

נתון גנרטור סינכרוני מחובר בכוכב. ההיגב לכל פאזה הוא Xs=7 ΩX_s=7\,\Omega, Ra=1.7 ΩR_a=1.7\,\Omega.

הגנרטור מזין עומס של 2 MW2\,\text{MW} בעל גורם הספק cos⁡φn=0.82\cos\varphi_n=0.82 מפגר, במתח 22 kV22\,\text{kV} (מתח שלוב). עבור העמסה זו, חשבו את:

א.

הזרם הפאזי שמסופק לעומס ע"י הגנרטור.

(8 נקודות)
ב.

הכא"מ של הגנרטור.

(9 נקודות)
ג.

נצילות הגנרטור כאשר ידוע שבהעמסה זו, סך ההפסדים המכניים והמגנטיים של הגנרטור הוא 40 kW40\,\text{kW}.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Iph≈64.0 AI_{ph}\approx64.0\,\text{A}

נתון: הספק אקטיבי של העומס P=2 MWP=2\,\text{MW}, מתח שלוב UL=22 kVU_L=22\,\text{kV}, cos⁡φ=0.82\cos\varphi=0.82 מפגר, חיבור כוכב.

מבוקש: הזרם הפאזי IphI_{ph}.

רעיון: בחיבור כוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה, ולכן מספיק למצוא את זרם הקו מנוסחת ההספק התלת-פאזי.

1. מתח הפאזה (נצטרך אותו בסעיף ב):

Uph=UL3=220003=12701.7 VU_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt{3}}=\frac{22000}{\sqrt{3}}=12701.7\,\text{V}

2. ההספק האקטיבי התלת-פאזי הוא P=3 ULILcos⁡φP=\sqrt{3}\,U_L I_L\cos\varphi, ומכאן זרם הקו:

IL=P3 ULcos⁡φ=2⋅1063⋅22000⋅0.82=64.01 AI_L=\frac{P}{\sqrt{3}\,U_L\cos\varphi}=\frac{2\cdot10^6}{\sqrt{3}\cdot22000\cdot0.82}=64.01\,\text{A}

3. בחיבור כוכב: Iph=IL=64.01 AI_{ph}=I_L=64.01\,\text{A}.

תשובה: Iph≈64.0 AI_{ph}\approx64.0\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

EA≈13051 VE_A\approx13051\,\text{V} לפאזה (כ-22.6 kV22.6\,\text{kV} שלוב)

נתון: Uph=12701.7 VU_{ph}=12701.7\,\text{V}, Iph=64.01 AI_{ph}=64.01\,\text{A} (סעיף א), cos⁡φ=0.82\cos\varphi=0.82 מפגר, Ra=1.7 ΩR_a=1.7\,\Omega, Xs=7 ΩX_s=7\,\Omega.

מבוקש: הכא"מ הפאזי EAE_A.

רעיון: לפי המעגל השקול לפאזה שבאיור, הזרם IAI_A יוצא מהגנרטור אל העומס, וכיוונו מהכא"מ EAE_A דרך jXsjX_s ו-RAR_A אל ההדק החיובי. לפי חוק קירכהוף למתחים בלולאה: הכא"מ שווה למתח ההדקים ועוד מפל המתח על העכבה הסינכרונית:

EˉA=Uˉph+IˉA(Ra+jXs)\bar{E}_A=\bar{U}_{ph}+\bar{I}_A(R_a+jX_s)

נעבוד עם פאזורים, כשמתח ההדקים הוא הייחוס (זווית 0∘0^\circ).

1. זווית הזרם (מפגר, ולכן זווית שלילית):

φ=arccos⁡0.82=34.92∘\varphi=\arccos0.82=34.92^\circ

IˉA=64.01∠−34.92∘=64.01(cos⁡34.92∘−jsin⁡34.92∘)=52.49−j36.64 A\bar{I}_A=64.01\angle-34.92^\circ=64.01(\cos34.92^\circ-j\sin34.92^\circ)=52.49-j36.64\,\text{A}

2. העכבה הסינכרונית בצורה קוטבית:

Zˉs=Ra+jXs=1.7+j7=1.72+72∠arctan⁡71.7=7.204∠76.35∘ Ω\bar{Z}_s=R_a+jX_s=1.7+j7=\sqrt{1.7^2+7^2}\angle\arctan\frac{7}{1.7}=7.204\angle76.35^\circ\,\Omega

3. מפל המתח על העכבה (במכפלה כופלים גדלים ומחברים זוויות):

IˉAZˉs=64.01⋅7.204∠(−34.92∘+76.35∘)=461.1∠41.43∘=345.7+j305.1 V\bar{I}_A\bar{Z}_s=64.01\cdot7.204\angle(-34.92^\circ+76.35^\circ)=461.1\angle41.43^\circ=345.7+j305.1\,\text{V}

4. הכא"מ:

EˉA=12701.7+345.7+j305.1=13047.4+j305.1 V\bar{E}_A=12701.7+345.7+j305.1=13047.4+j305.1\,\text{V}

EA=13047.42+305.12=13051 VE_A=\sqrt{13047.4^2+305.1^2}=13051\,\text{V}, בזווית δ=arctan⁡305.113047.4=1.34∘\delta=\arctan\frac{305.1}{13047.4}=1.34^\circ

5. ערך שלוב (לידיעה): 3⋅13051=22605 V≈22.6 kV\sqrt{3}\cdot13051=22605\,\text{V}\approx22.6\,\text{kV}.

תשובה: EA≈13051∠1.34∘ VE_A\approx13051\angle1.34^\circ\,\text{V} לפאזה (כ-22.6 kV22.6\,\text{kV} שלוב)

סעיף ג

תשובה:

beta≈97.0%\\beta\approx97.0\%

נתון: Pout=2 MWP_{out}=2\,\text{MW}, Iph=64.01 AI_{ph}=64.01\,\text{A}, Ra=1.7 ΩR_a=1.7\,\Omega, הפסדים מכניים ומגנטיים Pconst=40 kWP_{const}=40\,\text{kW}.

מבוקש: הנצילות beta\\beta.

רעיון: הנצילות היא יחס הספק המוצא להספק הכניסה. הספק הכניסה (המכני) = הספק המוצא + כל ההפסדים. חסרים לנו רק הפסדי הנחושת בסטטור.

1. הפסדי הנחושת בשלוש הפאזות:

Pcu=3Iph2Ra=3⋅64.012⋅1.7=20895 WP_{cu}=3I_{ph}^2R_a=3\cdot64.01^2\cdot1.7=20895\,\text{W}

2. הספק הכניסה:

Pin=Pout+Pcu+Pconst=2000000+20895+40000=2060895 WP_{in}=P_{out}+P_{cu}+P_{const}=2000000+20895+40000=2060895\,\text{W}

3. הנצילות:

beta=PoutPin=20000002060895=0.9705=97.0%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{2000000}{2060895}=0.9705=97.0\%

תשובה: beta≈97.0%\\beta\approx97.0\%

שאלה 2 · מנוע DC ממיישר חד-פאזי חצי מבוקר

מנוע DC בעל עירור זר מוזן ממיישר חד-פאזי כפי שמתואר באיור הבא:

מתח הזנה למיישר הוא 230 V230\,\text{V} rms, התדר 50 Hz50\,\text{Hz}. התנגדות העוגן של המנוע היא Ra=0.6 ΩR_a=0.6\,\Omega. בנקודת עבודה מסוימת הספק הכניסה למנוע 1500 W1500\,\text{W}, מהירותו 1000 סל"ד, וזווית ההצתה של הטריסטורים היא 60∘60^\circ.

חשבו את:

א.

המתח הממוצע המסופק למנוע.

(6 נקודות)
ב.

נצילות המנוע בנקודת העבודה (ניתן להזניח את הפסדי המגנוט והפסדים מכניים).

(9 נקודות)
ג.

כתוצאה מהתקלה, דיודה D1 מתנתקת. צייר את המתח כתלות בזמן במצב זה (זווית ההצתה של הטריסטורים נותרת 60∘60^\circ).

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Vavg≈155.3 VV_{avg}\approx155.3\,\text{V}

נתון: Vrms=230 VV_{rms}=230\,\text{V}, זווית הצתה α=60∘\alpha=60^\circ.

מבוקש: המתח הממוצע במוצא המיישר.

רעיון: זהו גשר חד-פאזי חצי מבוקר (שני טריסטורים ושתי דיודות). בכל חצי מחזור מוליכים טריסטור אחד ודיודה אחת: בחצי שבו ההדק העליון של המקור חיובי - T1T_1 ו-D1D_1, ובחצי השני - D2D_2 ו-T2T_2. המתח על המנוע הוא קטע הסינוס מזווית α\alpha עד 180∘180^\circ בכל חצי מחזור, ולכן הממוצע הוא Vavg=Vmaxπ(1+cos⁡α)V_{avg}=\frac{V_{max}}{\pi}(1+\cos\alpha).

1. ערך השיא של מתח הזינה:

Vmax=2 Vrms=2⋅230=325.27 VV_{max}=\sqrt{2}\,V_{rms}=\sqrt{2}\cdot230=325.27\,\text{V}

2. המתח הממוצע:

Vavg=Vmaxπ(1+cos⁡α)=325.27π(1+cos⁡60∘)=325.27π⋅1.5=155.30 VV_{avg}=\frac{V_{max}}{\pi}(1+\cos\alpha)=\frac{325.27}{\pi}(1+\cos60^\circ)=\frac{325.27}{\pi}\cdot1.5=155.30\,\text{V}

תשובה: Vavg≈155.3 VV_{avg}\approx155.3\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

beta≈96.3%\\beta\approx96.3\%

נתון: Pin=1500 WP_{in}=1500\,\text{W}, Vavg=155.30 VV_{avg}=155.30\,\text{V} (סעיף א), Ra=0.6 ΩR_a=0.6\,\Omega. הפסדי המגנוט והמכניים זניחים, כך שההפסד היחיד הוא הפסד הנחושת בעוגן.

מבוקש: הנצילות beta\\beta.

רעיון: מהספק הכניסה והמתח הממוצע נמצא את זרם העוגן, ממנו את הפסדי הנחושת, ואז את הספק המוצא.

1. זרם העוגן (מניחים זרם עוגן אחיד, כך שההספק הוא מתח ממוצע כפול זרם):

Ia=PinVavg=1500155.30=9.658 AI_a=\frac{P_{in}}{V_{avg}}=\frac{1500}{155.30}=9.658\,\text{A}

2. הפסדי הנחושת בעוגן:

Pcu=Ia2Ra=9.6582⋅0.6=55.97 WP_{cu}=I_a^2R_a=9.658^2\cdot0.6=55.97\,\text{W}

3. הספק המוצא:

Pout=Pin−Pcu=1500−55.97=1444.03 WP_{out}=P_{in}-P_{cu}=1500-55.97=1444.03\,\text{W}

4. הנצילות:

beta=PoutPin=1444.031500=0.9627=96.3%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{1444.03}{1500}=0.9627=96.3\%

תשובה: beta≈96.3%\\beta\approx96.3\%

סעיף ג

תשובה:

המיישר הופך לחד-דרכי מבוקר: מתח רק בחצי המחזור השני (דרך D2D_2 ו-T2T_2), מ-t=13.33 mst=13.33\,\text{ms} עד t=20 mst=20\,\text{ms} בכל מחזור; בשאר הזמן המתח אפס. הממוצע יורד ל-77.65 V77.65\,\text{V}.

נתון: אותו מיישר, Vmax=325.27 VV_{max}=325.27\,\text{V}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, α=60∘\alpha=60^\circ, והדיודה D1D_1 מנותקת.

מבוקש: צורת המתח על המנוע כתלות בזמן.

1. מסלולי הזרם במיישר התקין:

•בחצי המחזור שבו ההדק העליון של המקור חיובי, הזרם עובר דרך T1T_1 אל הפס העליון, דרך המנוע, ובחזרה דרך D1D_1 אל ההדק התחתון.

•בחצי המחזור השני הזרם עובר מההדק התחתון דרך D2D_2, דרך המנוע, ובחזרה דרך T2T_2 אל ההדק העליון.

2. כאשר D1D_1 מנותקת, המסלול של חצי המחזור הראשון נקטע: גם כש-T1T_1 מקבל דופק הצתה, אין דרך לסגור את המעגל. לכן בחצי זה (0≤t≤10 ms0\le t\le10\,\text{ms}) המתח על המנוע אפס.

3. בחצי המחזור השני המסלול D2D_2-מנוע-T2T_2 תקין. T2T_2 מוצת בזווית 60∘60^\circ מתחילת חצי המחזור שלו, כלומר בזווית 180∘+60∘=240∘180^\circ+60^\circ=240^\circ מתחילת המחזור.

4. זמן המחזור T=1f=150=20 msT=\frac{1}{f}=\frac{1}{50}=20\,\text{ms}, ולכן חצי מחזור הוא 10 ms10\,\text{ms} ורגע ההצתה של T2T_2:

tα=10+60∘180∘⋅10=13.33 mst_{\alpha}=10+\frac{60^\circ}{180^\circ}\cdot10=13.33\,\text{ms}

ברגע זה המתח קופץ ל-325.27⋅∣sin⁡240∘∣=281.7 V325.27\cdot|\sin240^\circ|=281.7\,\text{V}, ממשיך לפי הסינוס דרך השיא 325.27 V325.27\,\text{V} (ב-t=15 mst=15\,\text{ms}), ויורד לאפס ב-t=20 mst=20\,\text{ms}. הצורה חוזרת בכל מחזור.

5. המיישר הפך למעשה למיישר חד-דרכי מבוקר, והמתח הממוצע קטן פי 2:

Vavg=Vmax2π(1+cos⁡α)=325.272π⋅1.5=77.65 VV_{avg}=\frac{V_{max}}{2\pi}(1+\cos\alpha)=\frac{325.27}{2\pi}\cdot1.5=77.65\,\text{V}

בשרטוט: הקו המקווקו הוא ערך מוחלט של מתח הרשת, והקו הרציף הוא המתח על המנוע (בהנחה אידיאלית, כמו בעומס התנגדותי, בלי להתחשב בכא"מ הנגדי ובהשראות העוגן):

t [ms]v [V]510152050100150200250300350t=13.33 ms325.3 V20 ms10 ms

תשובה: מתח על המנוע רק בחצי המחזור השני, מ-t=13.33 mst=13.33\,\text{ms} (זווית 240∘240^\circ) עד t=20 mst=20\,\text{ms}, בצורת קטע סינוס שמתחיל ב-281.7 V281.7\,\text{V} ועובר בשיא 325.3 V325.3\,\text{V}; בשאר המחזור המתח אפס. המתח הממוצע יורד ל-77.65 V77.65\,\text{V}.

שאלה 3 · מנוע DC בעירור זר: זרם עוגן וכא"מ

נתון מנוע לזרם ישר, בעל עירור זר, והתנגדות עוגן Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega.

נתונה משוואה המתארת את האופיין מומנט-מהירות של העומס: Tload(n)=10+0.0025(n/10)2T_{load}(n)=10+0.0025(n/10)^2.

בנקודת עבודה נקובה, מתח הזנה שווה ל-250 V250\,\text{V}, מהירות המנוע 1200 סל"ד, ונצילותו 85%85\%.

במצב עבודה נקוב,

א.

חשבו את זרם העוגן.

(11 נקודות)
ב.

חשבו את הכא"מ של המנוע.

(6 נקודות)
ג.

הסבירו את תפקיד המברשות במנוע DC.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Ia≈27.2 AI_a\approx27.2\,\text{A}

נתון: V=250 VV=250\,\text{V}, n=1200n=1200 סל"ד, beta=0.85\\beta=0.85, Tload(n)=10+0.0025(n/10)2T_{load}(n)=10+0.0025(n/10)^2.

מבוקש: זרם העוגן IaI_a.

רעיון: בנקודת העבודה מומנט המנוע שווה למומנט העומס. מהמומנט והמהירות נמצא את הספק המוצא, מהנצילות את הספק הכניסה, ומהספק הכניסה והמתח את הזרם.

1. המהירות הזוויתית:

ω=2πn60=2π⋅120060=125.66 rad/s\omega=\frac{2\pi n}{60}=\frac{2\pi\cdot1200}{60}=125.66\,\text{rad/s}

2. מומנט העומס במהירות זו:

T=10+0.0025(120010)2=10+0.0025⋅14400=46 NmT=10+0.0025\left(\frac{1200}{10}\right)^2=10+0.0025\cdot14400=46\,\text{Nm}

3. הספק המוצא (המכני):

Pout=Tω=46⋅125.66=5780.5 WP_{out}=T\omega=46\cdot125.66=5780.5\,\text{W}

4. הספק הכניסה:

Pin=Poutbeta=5780.50.85=6800.6 WP_{in}=\frac{P_{out}}{\\beta}=\frac{5780.5}{0.85}=6800.6\,\text{W}

5. במנוע בעירור זר כל הזרם מהמקור הוא זרם העוגן (נראה שהעירור מוזן ממקור נפרד), ולכן:

Ia=PinV=6800.6250=27.20 AI_a=\frac{P_{in}}{V}=\frac{6800.6}{250}=27.20\,\text{A}

תשובה: Ia≈27.2 AI_a\approx27.2\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

Ea≈236.4 VE_a\approx236.4\,\text{V}

נתון: V=250 VV=250\,\text{V}, Ia=27.20 AI_a=27.20\,\text{A} (סעיף א), Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega.

מבוקש: הכא"מ הנגדי EaE_a.

רעיון: נסמן את זרם העוגן IaI_a נכנס למנוע מההדק החיובי של המקור. לפי קירכהוף למתחים במעגל העוגן, מתח ההזנה מתחלק בין מפל המתח על RaR_a לבין הכא"מ הנגדי: V=Ea+IaRaV=E_a+I_aR_a.

1. נבודד את EaE_a ונציב:

Ea=V−IaRa=250−27.20⋅0.5=236.4 VE_a=V-I_aR_a=250-27.20\cdot0.5=236.4\,\text{V}

תשובה: Ea≈236.4 VE_a\approx236.4\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

המברשות מעבירות זרם מהמעגל החיצוני הנייח אל ליפופי העוגן המסתובבים, דרך מגע חשמלי מחליק ורציף עם הקומוטטור; יחד עם הקומוטטור הן הופכות את כיוון הזרם בכל ליפוף בזמן הנכון כדי שהמומנט יהיה בכיוון קבוע.

הסבר:

1. ליפופי העוגן של מנוע DC נמצאים על הרוטור, שמסתובב, ואילו מקור המתח נייח. צריך אמצעי שיעביר זרם מהחלק הנייח לחלק המסתובב בלי חיבור קבוע של חוטים.

2. המברשות (בדרך כלל מפחם/גרפיט) מותקנות בחלק הנייח ונלחצות בקפיצים אל הקומוטטור (המחלף) שעל ציר הרוטור. כך נשמר מגע חשמלי מחליק ורציף עם הקומוטטור, והזרם עובר אל מוליכי העוגן כל זמן הסיבוב.

3. הקומוטטור בנוי מלמלות מבודדות זו מזו, וכל למלה מחוברת לקצה של ליפוף. כשהרוטור מסתובב, המברשת עוברת מלמלה ללמלה, ולכן כיוון הזרם בכל ליפוף מתהפך בדיוק כשהליפוף עובר מתחת לקוטב אחר. בזכות זה הכוח על המוליכים, ולכן המומנט, נשאר באותו כיוון (מעין "מיישר מכני").

4. מבחינת התחזוקה: המברשות נשחקות ויוצרות ניצוצות, ולכן יש להחליפן מדי פעם.

תשובה: המברשות מעבירות זרם חשמלי מהמקור הנייח אל מוליכי העוגן המסתובבים דרך מגע מחליק ורציף עם הקומוטטור, ויחד עם הקומוטטור הופכות את כיוון הזרם בליפופים כך שהמומנט נשאר בכיוון אחד.

שאלה 4 · גנרטור סינכרוני: התנגדות סטטור וזרם עירור

נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב בעל נתונים הבאים:

Sn=800 kVAS_n=800\,\text{kVA}, ULine_n=6.6 kVU_{Line\_n}=6.6\,\text{kV}, Xs=5 ΩX_s=5\,\Omega, זרם עירור נקוב 3.5 A3.5\,\text{A}, גורם הספק נקוב cos⁡φn=0.85\cos\varphi_n=0.85 מפגר, וכא"מ פאזי נקוב 4031 V4031\,\text{V}.

א.

חשבו את התנגדות הסטטור RaR_a.

(9 נקודות)
ב.

עומס מסוים, צורך מהגנרטור זרם של 35 A35\,\text{A} עם גורם הספק cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 מפגר.

מהו זרם העירור הדרוש כך שמתח המוצא של הגנרטור יישאר בערכו הנקוב?

(ניתן להניח יחס ליניארי בין זרם העירור לכא"מ).

(9 נקודות)
ג.

פרטו איזה פרמטרים וגורמים משפיעים על מפל המתח הפנימי של הגנרטור (הפרש בין כא"מ למתח יציאה של הגנרטור).

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Ra≈0.44 ΩR_a\approx0.44\,\Omega

נתון: Sn=800 kVAS_n=800\,\text{kVA}, UL=6.6 kVU_L=6.6\,\text{kV}, חיבור כוכב, Xs=5 ΩX_s=5\,\Omega, cos⁡φn=0.85\cos\varphi_n=0.85 מפגר, EA=4031 VE_A=4031\,\text{V} (פאזי) בנקודה הנקובה.

מבוקש: RaR_a.

רעיון: בנקודה הנקובה ידועים מתח ההדקים, הזרם, גורם ההספק והכא"מ. לפי המעגל השקול לפאזה (הזרם יוצא מהגנרטור לעומס): EˉA=Uˉph+Iˉ(Ra+jXs)\bar{E}_A=\bar{U}_{ph}+\bar{I}(R_a+jX_s). כשמתח ההדקים הוא הייחוס והזרם מפגר בזווית φ\varphi, פירוק לרכיב בפאזה עם המתח ולרכיב הניצב לו נותן:

EA2=(Uphcos⁡φ+IRa)2+(Uphsin⁡φ+IXs)2E_A^2=(U_{ph}\cos\varphi+IR_a)^2+(U_{ph}\sin\varphi+IX_s)^2

זו משוואה עם נעלם יחיד, RaR_a.

1. מתח הפאזה:

Uph=UL3=66003=3810.5 VU_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt{3}}=\frac{6600}{\sqrt{3}}=3810.5\,\text{V}

2. הזרם הנקוב (בכוכב זרם הקו = זרם הפאזה):

In=Sn3 UL=8000003⋅6600=69.98 AI_n=\frac{S_n}{\sqrt{3}\,U_L}=\frac{800000}{\sqrt{3}\cdot6600}=69.98\,\text{A}, בזווית −arccos⁡0.85=−31.79∘-\arccos0.85=-31.79^\circ

3. סינוס הזווית:

sin⁡φ=1−0.852=0.5268\sin\varphi=\sqrt{1-0.85^2}=0.5268

4. הרכיב הניצב (שאינו תלוי ב-RaR_a):

Uphsin⁡φ+InXs=3810.5⋅0.5268+69.98⋅5=2007.3+349.9=2357.2 VU_{ph}\sin\varphi+I_nX_s=3810.5\cdot0.5268+69.98\cdot5=2007.3+349.9=2357.2\,\text{V}

5. נציב במשוואת הכא"מ ונבודד את הרכיב שבפאזה:

40312=(3810.5⋅0.85+69.98Ra)2+2357.224031^2=(3810.5\cdot0.85+69.98R_a)^2+2357.2^2

3810.5⋅0.85+69.98Ra=40312−2357.22=3269.9 V3810.5\cdot0.85+69.98R_a=\sqrt{4031^2-2357.2^2}=3269.9\,\text{V}

6. Uphcos⁡φ=3810.5⋅0.85=3238.9 VU_{ph}\cos\varphi=3810.5\cdot0.85=3238.9\,\text{V}, ולכן:

Ra=3269.9−3238.969.98=0.443 ΩR_a=\frac{3269.9-3238.9}{69.98}=0.443\,\Omega

הערה: RaR_a מתקבלת מהפרש קטן בין שני מספרים גדולים, ולכן היא רגישה מאוד לעיגול. למשל, אם מעגלים את sin⁡φ\sin\varphi ל-0.520.52 מקבלים כ-0.7 Ω0.7\,\Omega. לכן יש לשמור על דיוק מלא בשלבי הביניים.

תשובה: Ra≈0.44 ΩR_a\approx0.44\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

If≈3.40 AI_f\approx3.40\,\text{A}

נתון: Ix=35 AI_x=35\,\text{A}, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 מפגר, מתח ההדקים נשאר Uph=3810.5 VU_{ph}=3810.5\,\text{V}, Ra=0.443 ΩR_a=0.443\,\Omega (סעיף א), Xs=5 ΩX_s=5\,\Omega. בנקודה הנקובה: EA,n=4031 VE_{A,n}=4031\,\text{V} עם If,n=3.5 AI_{f,n}=3.5\,\text{A}.

מבוקש: זרם העירור If,xI_{f,x}.

רעיון: נחשב את הכא"מ הדרוש לעומס החדש מאותה משוואת מעגל שקול, ואז, כיוון שהכא"מ יחסי לזרם העירור, נמצא את זרם העירור ביחס פשוט.

1. הזרם כפאזור (מתח ההדקים ייחוס):

Iˉx=35∠−31.79∘=29.75−j18.44 A\bar{I}_x=35\angle-31.79^\circ=29.75-j18.44\,\text{A}

2. העכבה הסינכרונית:

Zˉs=Ra+jXs=0.443+j5=5.020∠84.94∘ Ω\bar{Z}_s=R_a+jX_s=0.443+j5=5.020\angle84.94^\circ\,\Omega

3. מפל המתח על העכבה:

IˉxZˉs=35⋅5.020∠(−31.79∘+84.94∘)=175.7∠53.15∘=105.4+j140.6 V\bar{I}_x\bar{Z}_s=35\cdot5.020\angle(-31.79^\circ+84.94^\circ)=175.7\angle53.15^\circ=105.4+j140.6\,\text{V}

4. הכא"מ הדרוש:

EˉA,x=3810.5+105.4+j140.6=3915.9+j140.6 V\bar{E}_{A,x}=3810.5+105.4+j140.6=3915.9+j140.6\,\text{V}

EA,x=3915.92+140.62=3918.4 VE_{A,x}=\sqrt{3915.9^2+140.6^2}=3918.4\,\text{V}

5. יחס ליניארי בין זרם העירור לכא"מ:

If,xIf,n=EA,xEA,n ⇒ If,x=3.5⋅3918.44031=3.40 A\frac{I_{f,x}}{I_{f,n}}=\frac{E_{A,x}}{E_{A,n}}\ \Rightarrow\ I_{f,x}=3.5\cdot\frac{3918.4}{4031}=3.40\,\text{A}

(העומס קטן מהנקוב, ולכן מפל המתח הפנימי קטן ודרוש פחות עירור מהנקוב.)

תשובה: If≈3.40 AI_f\approx3.40\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

התנגדות הליפוף RaR_a, ההיגב הסינכרוני XsX_s, גודל זרם העומס וגורם ההספק של העומס (מפגר מגדיל את המפל, מקדים מקטין ואף הופך אותו).

מפל המתח הפנימי הוא EˉA−Uˉph=Iˉ(Ra+jXs)\bar{E}_A-\bar{U}_{ph}=\bar{I}(R_a+jX_s). מכאן הגורמים:

1. התנגדות ליפוף הסטטור RaR_a - גורמת למפל מתח IRaIR_a שבפאזה עם הזרם (הרכיב הפעיל). ככל שהיא גדולה יותר, המפל גדל.

2. ההיגב הסינכרוני XsX_s - כולל את היגב הפיזור ואת השפעת תגובת העוגן. הוא גורם למפל IXsIX_s הניצב לזרם, ובגנרטורים הוא בדרך כלל הגורם הדומיננטי.

3. גודל זרם העומס II - שני המפלים יחסיים לזרם; עומס גדול יותר מגדיל את ההפרש בין הכא"מ למתח היציאה.

4. גורם ההספק של העומס - הוא קובע את הזווית בין מפל המתח לבין מתח ההדקים:

•בעומס מפגר (השראי), המפל IXsIX_s כמעט בפאזה עם המתח ומוסיף לו, ולכן נדרש כא"מ גבוה בהרבה ממתח היציאה (מפל גדול).

•בעומס התנגדותי המפל קטן יותר.

•בעומס מקדים (קיבולי), המפל IXsIX_s מנוגד חלקית למתח, ולכן הוא מקטין את ההפרש ואף יכול לגרום למתח יציאה גבוה מהכא"מ.

תשובה: RaR_a, XsX_s, גודל זרם העומס וגורם ההספק של העומס.

שאלה 5 · מנוע השראה: חליקה במומנט מקסימלי ומהירות

נתון מנוע השראה תלת פאזי בעל ארבעה קטבים. למנוע הנתונים הבאים:

מהירות נקובה 1470 סל"ד, מומנט נקוב 120 Nm120\,\text{Nm}, TMaxTn=3.6\frac{T_{Max}}{T_n}=3.6, תדר הזנה 50 Hz50\,\text{Hz}.

א.

חשבו את גורם החליקה במצב של מומנט מקסימלי.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את המהירות שבה מסתובב המנוע כאשר הוא מועמס במומנט של 110 Nm110\,\text{Nm}.

(11 נקודות)
ג.

הסבירו למה בזמן התנעה ישירה לקו, של מנוע AC, הזרם קופץ עד פי כמה מהזרם הנומינלי?

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

smax≈0.141s_{max}\approx0.141

נתון: p=4p=4 קטבים, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, nn=1470n_n=1470 סל"ד, TMaxTn=3.6\frac{T_{Max}}{T_n}=3.6.

מבוקש: החליקה במומנט המקסימלי smaxs_{max}.

רעיון: נמצא את החליקה הנקובה, ואז נשתמש בנוסחת קלוס (Kloss) שמקשרת בין יחס המומנטים לבין יחס החליקות:

TTMax=2ssmax+smaxs\frac{T}{T_{Max}}=\frac{2}{\frac{s}{s_{max}}+\frac{s_{max}}{s}}

1. המהירות הסינכרונית:

ns=60fp/2=60⋅502=1500n_s=\frac{60f}{p/2}=\frac{60\cdot50}{2}=1500 סל"ד

2. החליקה הנקובה:

sn=ns−nnns=1500−14701500=0.02s_n=\frac{n_s-n_n}{n_s}=\frac{1500-1470}{1500}=0.02

3. נציב בנוסחת קלוס בנקודה הנקובה:

TnTMax=13.6=2snsmax+smaxsn\frac{T_n}{T_{Max}}=\frac{1}{3.6}=\frac{2}{\frac{s_n}{s_{max}}+\frac{s_{max}}{s_n}}

נסמן x=smaxsnx=\frac{s_{max}}{s_n} ונקבל x+1x=7.2x+\frac{1}{x}=7.2, כלומר x2−7.2x+1=0x^2-7.2x+1=0.

4. פתרון המשוואה הריבועית:

x=7.2±7.22−42=3.6±3.62−1=3.6±3.458x=\frac{7.2\pm\sqrt{7.2^2-4}}{2}=3.6\pm\sqrt{3.6^2-1}=3.6\pm3.458

מכיוון שהחליקה הנקובה (במצב יציב) קטנה מ-smaxs_{max}, צריך x>1x>1, ולכן x=7.058x=7.058.

5. החליקה במומנט מקסימלי:

smax=x⋅sn=7.058⋅0.02=0.1412s_{max}=x\cdot s_n=7.058\cdot0.02=0.1412

תשובה: smax≈0.141s_{max}\approx0.141

סעיף ב

תשובה:

n≈1472.6n\approx1472.6 סל"ד

נתון: Tn=120 NmT_n=120\,\text{Nm}, TMaxTn=3.6\frac{T_{Max}}{T_n}=3.6, smax=0.1412s_{max}=0.1412 (סעיף א), ns=1500n_s=1500 סל"ד, מומנט העומס T=110 NmT=110\,\text{Nm}.

מבוקש: המהירות nn.

רעיון: נחשב את המומנט המקסימלי, נציב שוב בנוסחת קלוס ונמצא את החליקה בעומס החדש, ומהחליקה - את המהירות.

1. המומנט המקסימלי:

TMax=3.6⋅Tn=3.6⋅120=432 NmT_{Max}=3.6\cdot T_n=3.6\cdot120=432\,\text{Nm}

2. נוסחת קלוס עבור T=110 NmT=110\,\text{Nm}:

110432=0.2546=2ssmax+smaxs\frac{110}{432}=0.2546=\frac{2}{\frac{s}{s_{max}}+\frac{s_{max}}{s}}

נסמן y=ssmaxy=\frac{s}{s_{max}} ונקבל y+1y=20.2546=7.855y+\frac{1}{y}=\frac{2}{0.2546}=7.855, כלומר y2−7.855y+1=0y^2-7.855y+1=0.

3. פתרון:

y=7.855±7.8552−42y=\frac{7.855\pm\sqrt{7.855^2-4}}{2}

בתחום העבודה היציב s<smaxs<s_{max}, ולכן ניקח את הפתרון הקטן: y=0.1294y=0.1294.

4. החליקה:

s=y⋅smax=0.1294⋅0.1412=0.01827s=y\cdot s_{max}=0.1294\cdot0.1412=0.01827

5. המהירות:

n=ns(1−s)=1500(1−0.01827)=1472.6n=n_s(1-s)=1500(1-0.01827)=1472.6 סל"ד

בדיקת סבירות: המומנט קטן מהנקוב, ולכן המהירות גבוהה מעט מ-1470 סל"ד, כצפוי.

תשובה: n≈1472.6n\approx1472.6 סל"ד

סעיף ג

תשובה:

ברגע ההתנעה הרוטור עומד (s=1s=1), המתח המושרה ברוטור מקסימלי ואין "כא"מ נגדי" שמגביל את הזרם; הזרם מוגבל רק בעכבת הפיזור הקטנה, ולכן הוא קופץ לכ-5 עד 7 (ואף 8) פעמים הזרם הנומינלי, ויורד ככל שהמהירות עולה.

הסבר:

1. ברגע ההתנעה הרוטור עומד, כלומר n=0n=0 והחליקה s=ns−0ns=1s=\frac{n_s-0}{n_s}=1. השדה המסתובב של הסטטור חותך את מוליכי הרוטור במהירות היחסית הגדולה ביותר (המהירות הסינכרונית), ולכן המתח המושרה ברוטור מקסימלי (E2=s E20E_2=s\,E_{20} עם s=1s=1), בתדר הרשת.

2. במעגל השקול, התנגדות העומס השקולה של הרוטור היא R2′1−ssR_2'\frac{1-s}{s}. ב-s=1s=1 היא אפס, כלומר המנוע מתנהג כמו שנאי שהמשני שלו מקוצר. הזרם מוגבל רק על ידי התנגדויות הליפופים והיגבי הפיזור, שהם קטנים.

3. בדומה ל"כא"מ הנגדי" במנוע DC: בזמן עבודה רגילה (ss קטן) התנגדות העומס השקולה גדולה ומגבילה את הזרם; בהתנעה היא חסרה, ולכן הזרם גדול מאוד.

4. סדר הגודל: זרם ההתנעה במנוע השראה בהתנעה ישירה הוא בדרך כלל פי 5 עד 7 מהזרם הנומינלי (ובמנועים מסוימים עד פי 8). ככל שהמנוע מאיץ, החליקה קטנה, התנגדות העומס השקולה גדלה והזרם יורד בהדרגה לערך שנקבע על ידי העומס.

5. לכן במנועים גדולים משתמשים בשיטות להקטנת זרם ההתנעה: כוכב-משולש, שנאי עצמי, מתנע רך או ממיר תדר.

תשובה: בהתנעה s=1s=1, המתח המושרה ברוטור מקסימלי והזרם מוגבל רק בעכבות הפיזור הקטנות, ולכן הוא קופץ לכ-5 עד 7 (ואף 8) פעמים הזרם הנומינלי, ויורד בהדרגה ככל שהמנוע מאיץ.

שאלה 6 · שנאי חד פאזי: הספקים, מפל מתח ורוויה

נתון שנאי חד פאזי בעל מתחים נקובים 600/120 V600/120\,\text{V}. העכבה הטורית המשוקפת לצד המשני של השנאי (צד של 120 V120\,\text{V}) היא Zeq=0.2+j0.6 ΩZ_{eq}=0.2+j0.6\,\Omega. ניתן להזניח את ענף המיגנוט.

העומס המחובר לצד המשני של השנאי צורך זרם של 50 A50\,\text{A} במתח 120 V120\,\text{V} וגורם הספק של 0.750.75.

א.

חשבו את ההספק הכולל, ההספק האקטיבי, וההספק הריאקטיבי של העומס.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את מפל המתח על העכבה הטורית של השנאי.

(8 נקודות)
ג.

הסבירו איך משפיעה כניסה של שנאי לרוויה על תפקודו (יש להתייחס לשטף מגנטי, זרם ויעילות).

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

S=6000 VAS=6000\,\text{VA}, P=4500 WP=4500\,\text{W}, Q≈3969 VARQ\approx3969\,\text{VAR}

נתון: V2=120 VV_2=120\,\text{V}, I2=50 AI_2=50\,\text{A}, cos⁡φ=0.75\cos\varphi=0.75.

מבוקש: SS, PP, QQ של העומס.

1. ההספק הכולל (המדומה):

S=V2I2=120⋅50=6000 VAS=V_2I_2=120\cdot50=6000\,\text{VA}

2. ההספק האקטיבי:

P=Scos⁡φ=6000⋅0.75=4500 WP=S\cos\varphi=6000\cdot0.75=4500\,\text{W}

3. ההספק הריאקטיבי (משולש ההספקים):

Q=S2−P2=60002−45002=3968.6 VARQ=\sqrt{S^2-P^2}=\sqrt{6000^2-4500^2}=3968.6\,\text{VAR}

תשובה: S=6000 VAS=6000\,\text{VA}, P=4500 WP=4500\,\text{W}, Q≈3969 VARQ\approx3969\,\text{VAR}

סעיף ב

תשובה:

ΔVˉ≈31.6∠30.16∘ V\Delta\bar{V}\approx31.6\angle30.16^\circ\,\text{V}

נתון: I2=50 AI_2=50\,\text{A}, cos⁡φ=0.75\cos\varphi=0.75 (נניח עומס מפגר, השראי, המקרה הנפוץ), Zeq=0.2+j0.6 ΩZ_{eq}=0.2+j0.6\,\Omega משוקפת לצד המשני. ענף המיגנוט מוזנח, ולכן כל זרם העומס עובר דרך העכבה הטורית.

מבוקש: מפל המתח על ZeqZ_{eq}.

רעיון: נסמן את הזרם Iˉ2\bar{I}_2 זורם דרך ZeqZ_{eq} לכיוון העומס, ונבחר את מתח העומס Vˉ2=120∠0∘ V\bar{V}_2=120\angle0^\circ\,\text{V} כייחוס. לפי חוק אוהם בצורה מרוכבת: ΔVˉ=Iˉ2Zˉeq\Delta\bar{V}=\bar{I}_2\bar{Z}_{eq}.

1. זווית הזרם:

φ=arccos⁡0.75=41.41∘\varphi=\arccos0.75=41.41^\circ, ולכן Iˉ2=50∠−41.41∘ A\bar{I}_2=50\angle-41.41^\circ\,\text{A}

2. העכבה בצורה קוטבית:

Zˉeq=0.2+j0.6=0.22+0.62∠arctan⁡0.60.2=0.632∠71.57∘ Ω\bar{Z}_{eq}=0.2+j0.6=\sqrt{0.2^2+0.6^2}\angle\arctan\frac{0.6}{0.2}=0.632\angle71.57^\circ\,\Omega

3. מפל המתח:

ΔVˉ=Iˉ2Zˉeq=50⋅0.632∠(−41.41∘+71.57∘)=31.62∠30.16∘ V\Delta\bar{V}=\bar{I}_2\bar{Z}_{eq}=50\cdot0.632\angle(-41.41^\circ+71.57^\circ)=31.62\angle30.16^\circ\,\text{V}

בצורה קרטזית: ΔVˉ=27.34+j15.89 V\Delta\bar{V}=27.34+j15.89\,\text{V}.

הערה: הרכיב שבפאזה עם מתח העומס, 27.34 V27.34\,\text{V}, הוא בקירוב השינוי בגודל המתח: ΔV≈I2(Reqcos⁡φ+Xeqsin⁡φ)=50(0.2⋅0.75+0.6⋅0.6614)=27.3 V\Delta V\approx I_2(R_{eq}\cos\varphi+X_{eq}\sin\varphi)=50(0.2\cdot0.75+0.6\cdot0.6614)=27.3\,\text{V}.

תשובה: ΔVˉ≈31.6∠30.16∘ V\Delta\bar{V}\approx31.6\angle30.16^\circ\,\text{V} (גודל 31.6 V31.6\,\text{V})

סעיף ג

תשובה:

ברוויה השטף כמעט אינו גדל עוד עם זרם המגנוט, ולכן כדי לקבל את השטף הנדרש זרם המגנוט גדל מאוד ומתעוות (לא סינוסי, עשיר בהרמוניות); ההפסדים והחימום גדלים והיעילות יורדת.

הסבר:

1. שטף מגנטי: בשנאי השטף בליבה נקבע על ידי המתח המופעל: V≈4.44fNΦmaxV\approx4.44fN\Phi_{max}. כל עוד הליבה בתחום הליניארי של עקומת המגנוט (BB-HH), השטף יחסי לזרם המגנוט. ברוויה העקומה משתטחת: הגדלת הזרם כמעט ואינה מגדילה את השטף.

2. זרם: מכיוון שהמתח (ולכן השטף) הוא סינוסי ונכפה על ידי הרשת, ברוויה נדרש זרם מגנוט גדול מאוד כדי להגיע לשיא השטף. הזרם מקבל צורת פסגות חדות - עיוות זרם, עשיר בהרמוניות (בעיקר השלישית). במקרה קיצוני, למשל בחיבור שנאי לרשת, נוצר זרם הלם (inrush) שיכול להגיע לפעמים רבות מהזרם הנקוב.

3. יעילות וחימום: הזרם הגדול מגדיל את הפסדי הנחושת בליפוף הראשוני (I2RI^2R), וצפיפות שטף גבוהה מגדילה את הפסדי הברזל (היסטרזיס וזרמי מערבולת). כמו כן, שטף הפיזור גדל. התוצאה: חימום יתר של השנאי וירידה ביעילות.

4. השפעות נוספות: ההרמוניות מעוותות את מתח הרשת ועלולות להפריע לצרכנים אחרים, ורעש (זמזום) השנאי גובר.

לכן מתכננים שנאים לעבוד מתחת לברך עקומת המגנוט, ונמנעים מהזנה במתח גבוה מהנקוב או בתדר נמוך מהנקוב.

תשובה: ברוויה השטף כמעט אינו גדל עם הזרם, זרם המגנוט גדל מאוד ומתעוות (הרמוניות, זרמי הלם), ההפסדים והחימום גדלים והיעילות יורדת.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.