דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע לטכנאים 97163 - אביב 2026 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97163 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 93619 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע לטכנאים, אביב 2026 מועד א', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שש שאלות.

יש לענות על ארבע שאלות בלבד, ערך כל שאלה 25 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת הנוסחאות המצורפת לשאלון זה.

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · מנוע DC בעירור זר: מומנט ונצילות

נתון מנוע DC בעירור זר בעל הנתונים הבאים:

מתח נקוב - 240 V240\,\text{V}, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega

זרם נקוב 60 A60\,\text{A}

מהירות נקובה 1500 סל"ד

הפסדים מכניים נקובים 500 W500\,\text{W}

הפסדי ליבה זניחים.

עבור מצב עבודה נקוב:

א.

חשבו את המומנט על ציר המנוע.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את נצילות המנוע.

(7 נקודות)
ג.

הסבירו כיצד משפיעה עלייה משמעותית בעומס המכני של המנוע על זרם העוגן ומהירות הסיבוב?

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

T2≈77.0 N⋅mT_2\approx77.0\,\text{N}\cdot\text{m}

נתון: U=240 VU=240\,\text{V}, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega, Ia=60 AI_a=60\,\text{A} (בעירור זר זרם ההזנה של מעגל העוגן הוא זרם העוגן), n=1500n=1500 סל"ד, ΔPm=500 W\Delta P_{m}=500\,\text{W}, הפסדי ליבה זניחים.

מבוקש: המומנט על ציר המנוע T2T_2.

רעיון: המומנט על הציר נקבע מהספק המוצא המכני ומהמהירות. כדי להגיע להספק המוצא נמצא את הכא"מ, ממנו את ההספק האלקטרומגנטי, ונחסיר את ההפסדים המכניים.

1. נסמן את זרם העוגן IaI_a נכנס מהרשת אל העוגן. לפי חוק המתחים במעגל העוגן (המתח מתחלק בין מפל המתח על RaR_a לבין הכא"מ הנגדי):

E=U−IaRa=240−60⋅0.5=210 VE=U-I_aR_a=240-60\cdot0.5=210\,\text{V}

2. ההספק האלקטרומגנטי (ההספק שעובר מהצד החשמלי לצד המכני):

Pem=E⋅Ia=210⋅60=12600 WP_{em}=E\cdot I_a=210\cdot60=12600\,\text{W}

3. הספק המוצא על הציר (הפסדי הליבה זניחים, נשארים רק ההפסדים המכניים):

Pout=Pem−ΔPm=12600−500=12100 WP_{out}=P_{em}-\Delta P_m=12600-500=12100\,\text{W}

4. המהירות הזוויתית:

ω=2πn60=2π⋅150060=157.08 rad/s\omega=\frac{2\pi n}{60}=\frac{2\pi\cdot1500}{60}=157.08\,\text{rad/s}

5. המומנט על הציר:

T2=Poutω=12100157.08=77.03 N⋅mT_2=\frac{P_{out}}{\omega}=\frac{12100}{157.08}=77.03\,\text{N}\cdot\text{m}

(באותה תוצאה בנוסחה T2=9.55 Poutn=9.55⋅121001500=77.04 N⋅mT_2=\frac{9.55\,P_{out}}{n}=\frac{9.55\cdot12100}{1500}=77.04\,\text{N}\cdot\text{m}.)

תשובה: T2≈77.0 N⋅mT_2\approx77.0\,\text{N}\cdot\text{m}

סעיף ב

תשובה:

beta≈84.0%\\beta\approx84.0\%

נתון: U=240 VU=240\,\text{V}, Ia=60 AI_a=60\,\text{A}, Pout=12100 WP_{out}=12100\,\text{W} (מסעיף א).

מבוקש: הנצילות beta\\beta.

רעיון: הנצילות היא היחס בין הספק המוצא להספק הכניסה. במנוע בעירור זר סליל העירור מוזן ממקור נפרד שלא נתונים עליו, ולכן הספק הכניסה הוא ההספק שהעוגן צורך מהרשת.

1. הספק הכניסה:

Pin=U⋅Ia=240⋅60=14400 WP_{in}=U\cdot I_a=240\cdot60=14400\,\text{W}

2. בדיקת מאזן ההפסדים: הפסדי הנחושת בעוגן ΔPCu=Ia2Ra=602⋅0.5=1800 W\Delta P_{Cu}=I_a^2R_a=60^2\cdot0.5=1800\,\text{W}, ועוד הפסדים מכניים 500 W500\,\text{W}; סה"כ 2300 W2300\,\text{W}, ואכן 14400−2300=12100 W14400-2300=12100\,\text{W}.

3. הנצילות:

beta=PoutPin⋅100%=1210014400⋅100%=84.03%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}\cdot100\%=\frac{12100}{14400}\cdot100\%=84.03\%

תשובה: beta≈84.0%\\beta\approx84.0\%

סעיף ג

תשובה:

זרם העוגן גדל (כדי לייצר מומנט גדול יותר, Tem=KϕIaT_{em}=K\phi I_a), ומהירות הסיבוב יורדת מעט (כי n=U−IaRaKeϕn=\frac{U-I_aR_a}{K_e\phi} והמפל IaRaI_aR_a גדל).

הסבר (מתח ההזנה והשטף קבועים, כי העירור זר ובלתי תלוי בעומס):

1. במצב יציב המומנט האלקטרומגנטי של המנוע שווה למומנט העומס (ועוד מומנט ההפסדים המכניים). כשהעומס המכני גדל, מומנט העומס גדול מהמומנט שהמנוע מפתח, והרוטור מאט.

2. הירידה במהירות מקטינה את הכא"מ הנגדי E=KeϕnE=K_e\phi n. מחוק המתחים במעגל העוגן:

Ia=U−ERaI_a=\frac{U-E}{R_a}

כש-EE קטן, ההפרש U−EU-E גדל, ולכן זרם העוגן גדל.

3. המומנט האלקטרומגנטי Tem=KϕIaT_{em}=K\phi I_a גדל יחד עם הזרם, עד שהוא משתווה למומנט העומס החדש, והמנוע מתייצב בנקודת עבודה חדשה.

4. המהירות בנקודה החדשה:

n=U−IaRaKeϕn=\frac{U-I_aR_a}{K_e\phi}

מכיוון ש-RaR_a קטן, מפל המתח IaRaI_aR_a קטן ביחס ל-UU, ולכן המהירות יורדת רק במעט. למשל, בנתוני השאלה E=210 VE=210\,\text{V} בזרם הנקוב; אם הזרם יוכפל ל-120 A120\,\text{A}, אז E=240−120⋅0.5=180 VE=240-120\cdot0.5=180\,\text{V}, והמהירות תרד ביחס 180210\frac{180}{210}, כלומר בכ-14%14\%. האופיין המכני של מנוע בעירור זר הוא "קשיח".

5. עלייה משמעותית בזרם מגדילה את הפסדי הנחושת Ia2RaI_a^2R_a (ביחס לריבוע הזרם) ואת החימום, ובעומס יתר ממושך עלול המנוע להתחמם יתר על המידה.

תשובה: זרם העוגן גדל בערך ביחס ישר לעומס, ומהירות הסיבוב יורדת מעט.

שאלה 2 · גנרטור סינכרוני: כא"מ, הפסדי נחושת ונצילות

נתון גנרטור סינכרוני בעל 6 קטבים, עם סטטור מחובר בכוכב.

הנתונים הנקובים שלו:

Ra=0.4 ΩR_a=0.4\,\Omega, Xs=18 ΩX_s=18\,\Omega

מתח קו 11 kV11\,\text{kV}

הספק 25 MVA25\,\text{MVA}

גורם הספק 0.85 מפגר

הפסדים מכניים 300 kW300\,\text{kW}

הפסדי ליבה 200 kW200\,\text{kW}.

עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

הכא"מ של הגנרטור.

(12 נקודות)
ב.

הפסדי הנחושת.

(5 נקודות)
ג.

נצילות הגנרטור.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Eˉph≈27.6∠45.8∘ kV\bar{E}_{ph}\approx27.6\angle45.8^\circ\,\text{kV} (כא"מ פאזי); כא"מ שלוב EL≈47.8 kVE_L\approx47.8\,\text{kV}

נתון: חיבור כוכב, UL=11 kVU_L=11\,\text{kV}, S=25 MVAS=25\,\text{MVA}, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 מפגר, Ra=0.4 ΩR_a=0.4\,\Omega, Xs=18 ΩX_s=18\,\Omega.

מבוקש: הכא"מ המושרה EE.

רעיון: מעגל התמורה של פאזה אחת הוא כא"מ בטור עם Ra+jXsR_a+jX_s, והעומס מחובר להדקים. נמצא את מתח הפאזה ואת זרם הפאזה, ולפי חוק המתחים: Eˉph=Uˉph+Iˉ(Ra+jXs)\bar{E}_{ph}=\bar{U}_{ph}+\bar{I}(R_a+jX_s).

סימונים: הזרם Iˉ\bar{I} יוצא מהגנרטור אל העומס, ומתח הפאזה Uˉph\bar{U}_{ph} על ההדקים נבחר כייחוס (0∘0^\circ).

1. מתח הפאזה (חיבור כוכב):

Uph=UL3=110003=6350.85 VU_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt3}=\frac{11000}{\sqrt3}=6350.85\,\text{V}

2. הזרם הנקוב (בכוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה):

I=S3 UL=25⋅1063⋅11000=1312.16 AI=\frac{S}{\sqrt3\,U_L}=\frac{25\cdot10^6}{\sqrt3\cdot11000}=1312.16\,\text{A}

3. זווית הזרם (מפגר אחרי המתח):

φ=arccos⁡0.85=31.79∘\varphi=\arccos0.85=31.79^\circ

Iˉ=1312.16∠−31.79∘=1115.34−j691.22 A\bar{I}=1312.16\angle-31.79^\circ=1115.34-j691.22\,\text{A}

4. עכבת הסטטור:

Zˉs=Ra+jXs=0.4+j18=18.004∠88.73∘ Ω\bar{Z}_s=R_a+jX_s=0.4+j18=18.004\angle88.73^\circ\,\Omega

5. מפל המתח על עכבת הסטטור:

IˉZˉs=1312.16∠−31.79∘⋅18.004∠88.73∘=23624.7∠56.94∘=12888.1+j19799.6 V\bar{I}\bar{Z}_s=1312.16\angle-31.79^\circ\cdot18.004\angle88.73^\circ=23624.7\angle56.94^\circ=12888.1+j19799.6\,\text{V}

6. הכא"מ הפאזי:

Eˉph=Uˉph+IˉZˉs=6350.85+12888.1+j19799.6=19239.0+j19799.6 V\bar{E}_{ph}=\bar{U}_{ph}+\bar{I}\bar{Z}_s=6350.85+12888.1+j19799.6=19239.0+j19799.6\,\text{V}

Eˉph=19239.02+19799.62∠arctan⁡19799.619239.0=27607∠45.82∘ V\bar{E}_{ph}=\sqrt{19239.0^2+19799.6^2}\angle\arctan\frac{19799.6}{19239.0}=27607\angle45.82^\circ\,\text{V}

זווית העומס היא δ=45.82∘\delta=45.82^\circ.

7. הכא"מ השלוב (בין קווים):

EL=3 Eph=3⋅27607=47817 VE_L=\sqrt3\,E_{ph}=\sqrt3\cdot27607=47817\,\text{V}

הערה: הכא"מ יוצא גבוה פי כ-4 מהמתח הנקוב, כי הריאקטנס הסינכרוני הנתון גדול מאוד ביחס לעכבת הבסיס של המכונה (UL2S=11000225⋅106=4.84 Ω\frac{U_L^2}{S}=\frac{11000^2}{25\cdot10^6}=4.84\,\Omega). זה לא מציאותי, אבל פותרים לפי הנתונים.

תשובה: Eˉph≈27.6∠45.8∘ kV\bar{E}_{ph}\approx27.6\angle45.8^\circ\,\text{kV}, כא"מ שלוב EL≈47.8 kVE_L\approx47.8\,\text{kV}

סעיף ב

תשובה:

ΔPCu≈2.07 MW\Delta P_{Cu}\approx2.07\,\text{MW}

נתון: I=1312.16 AI=1312.16\,\text{A} (מסעיף א), Ra=0.4 ΩR_a=0.4\,\Omega, שלוש פאזות.

מבוקש: הפסדי הנחושת בסטטור.

בכל פאזה מתפזר I2RaI^2R_a, ויש שלוש פאזות:

ΔPCu=3I2Ra=3⋅1312.162⋅0.4=2066116 W≈2.07 MW\Delta P_{Cu}=3I^2R_a=3\cdot1312.16^2\cdot0.4=2066116\,\text{W}\approx2.07\,\text{MW}

תשובה: ΔPCu≈2.07 MW\Delta P_{Cu}\approx2.07\,\text{MW}

סעיף ג

תשובה:

beta≈89.2%\\beta\approx89.2\%

נתון: S=25 MVAS=25\,\text{MVA}, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85, ΔPCu=2.066 MW\Delta P_{Cu}=2.066\,\text{MW} (מסעיף ב), הפסדים מכניים 300 kW300\,\text{kW}, הפסדי ליבה 200 kW200\,\text{kW}.

מבוקש: הנצילות.

רעיון: בגנרטור הספק המוצא הוא ההספק החשמלי הפעיל שנמסר לעומס. הספק הכניסה (המכני, על הציר) הוא המוצא ועוד כל ההפסדים.

1. הספק המוצא:

Pout=Scos⁡φ=25⋅106⋅0.85=21.25 MWP_{out}=S\cos\varphi=25\cdot10^6\cdot0.85=21.25\,\text{MW}

2. סך ההפסדים:

ΣΔP=ΔPCu+ΔPm+ΔPFe=2.066+0.3+0.2=2.566 MW\Sigma\Delta P=\Delta P_{Cu}+\Delta P_m+\Delta P_{Fe}=2.066+0.3+0.2=2.566\,\text{MW}

3. הספק הכניסה:

Pin=Pout+ΣΔP=21.25+2.566=23.816 MWP_{in}=P_{out}+\Sigma\Delta P=21.25+2.566=23.816\,\text{MW}

4. הנצילות:

beta=PoutPin⋅100%=21.2523.816⋅100%=89.23%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}\cdot100\%=\frac{21.25}{23.816}\cdot100\%=89.23\%

תשובה: beta≈89.2%\\beta\approx89.2\%

שאלה 3 · מנוע השראה עם ווסת מהירות מתח/תדר

מנוע השראה תלת פאזי, שסליליו מחוברים במשולש, בעל 4 קטבים מוזן מווסת מהירות. בתחילה, הממיר מספק מתח למנוע של 380 V380\,\text{V} בתדר של 50 Hz50\,\text{Hz} וגורם החליקה הוא 0.03. לאחר מכן הממיר מוריד את התדר ל-30 Hz30\,\text{Hz}, גורם החליקה בתדר החדש הוא 0.05. הממיר שומר על יחס מתח/תדר קבוע.

א.

חשבו את מהירות המנוע כאשר הממיר מזין את המנוע בתדר של 30 Hz30\,\text{Hz}.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את מתח המוצא של הממיר בתדר 30 Hz30\,\text{Hz}.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את תדר הרוטור עבור מתח המוצא ב-50 Hz50\,\text{Hz} ו-30 Hz30\,\text{Hz}.

(6 נקודות)
ד.

הסבירו את עקרון הפעולה והמבנה העקרוני של ווסת המהירות (איזה מרכיבים עיקריים יש לו).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

n=855n=855 סל"ד

נתון: 2p=42p=4 קטבים (p=2p=2 זוגות), f=30 Hzf=30\,\text{Hz}, s=0.05s=0.05.

מבוקש: מהירות הרוטור nn.

רעיון: קודם מחשבים את המהירות הסינכרונית של השדה המסתובב בתדר החדש, ואז מקטינים אותה לפי החליקה.

1. המהירות הסינכרונית:

ns=60fp=60⋅302=900n_s=\frac{60f}{p}=\frac{60\cdot30}{2}=900 סל"ד

2. מהירות הרוטור:

n=ns(1−s)=900⋅(1−0.05)=855n=n_s(1-s)=900\cdot(1-0.05)=855 סל"ד

(להשוואה, ב-50 Hz50\,\text{Hz}: ns=60⋅502=1500n_s=\frac{60\cdot50}{2}=1500 סל"ד ו-n=1500⋅(1−0.03)=1455n=1500\cdot(1-0.03)=1455 סל"ד.)

תשובה: n=855n=855 סל"ד

סעיף ב

תשובה:

U30=228 VU_{30}=228\,\text{V}

נתון: U50=380 VU_{50}=380\,\text{V} ב-f50=50 Hzf_{50}=50\,\text{Hz}, תדר חדש f30=30 Hzf_{30}=30\,\text{Hz}, היחס Uf\frac{U}{f} קבוע.

מבוקש: מתח המוצא בתדר 30 Hz30\,\text{Hz}.

1. היחס הקבוע:

U50f50=38050=7.6 V/Hz\frac{U_{50}}{f_{50}}=\frac{380}{50}=7.6\,\text{V/Hz}

2. המתח בתדר החדש:

U30=7.6⋅f30=7.6⋅30=228 VU_{30}=7.6\cdot f_{30}=7.6\cdot30=228\,\text{V}

שמירה על יחס מתח/תדר קבוע שומרת על שטף קבוע במכונה (ϕ∝Uf\phi\propto\frac{U}{f}), כך שהמומנט המרבי נשמר ואין רוויה של הליבה.

תשובה: U30=228 VU_{30}=228\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

f2=1.5 Hzf_2=1.5\,\text{Hz} בשני המקרים

תדר הזרמים ברוטור שווה לחליקה כפול תדר ההזנה: f2=s⋅f1f_2=s\cdot f_1.

1. בתדר 50 Hz50\,\text{Hz}:

f2=0.03⋅50=1.5 Hzf_2=0.03\cdot50=1.5\,\text{Hz}

2. בתדר 30 Hz30\,\text{Hz}:

f2=0.05⋅30=1.5 Hzf_2=0.05\cdot30=1.5\,\text{Hz}

התוצאה זהה: בשני המקרים הרוטור מפגר אחרי השדה המסתובב באותה מהירות יחסית (1500−1455=451500-1455=45 סל"ד ו-900−855=45900-855=45 סל"ד), ולכן התדר המושרה ברוטור זהה.

תשובה: f2=1.5 Hzf_2=1.5\,\text{Hz} ב-50 Hz50\,\text{Hz} וגם ב-30 Hz30\,\text{Hz}

סעיף ד

תשובה:

ממיר תדר: מיישר (רשת AC ל-DC), מעגל ביניים DC עם קבל סינון, ממהפך (Inverter) מטרנזיסטורים (IGBT) עם PWM שיוצר מתח תלת פאזי בתדר ובמתח משתנים, ויחידת בקרה ששומרת U/fU/f קבוע; המהירות נקבעת דרך ns=60f/pn_s=60f/p.

עקרון הפעולה:

מהירות מנוע השראה קרובה למהירות הסינכרונית ns=60fpn_s=\frac{60f}{p}. מספר הקטבים קבוע, ולכן הדרך הנוחה לשנות מהירות היא לשנות את תדר ההזנה. כדי שהשטף במכונה יישאר קבוע (ϕ∝Uf\phi\propto\frac{U}{f}) משנים את המתח יחד עם התדר, ביחס Uf\frac{U}{f} קבוע (כמו בסעיף ב). כך המנוע מפתח את אותו מומנט מרבי בכל מהירות, והליבה לא נכנסת לרוויה בתדרים נמוכים.

המבנה העקרוני (מהרשת אל המנוע):

1. מיישר (בדרך כלל גשר דיודות תלת פאזי): הופך את מתח הרשת הקבוע (למשל 400 V400\,\text{V}, 50 Hz50\,\text{Hz}) למתח ישר.

2. מעגל ביניים DC (DC link): קבל סינון גדול (ולעתים סליל) שמחליק את המתח המיושר ומחזיק מתח ישר יציב.

3. ממהפך (Inverter): שישה ממתגים אלקטרוניים (טרנזיסטורי IGBT/MOSFET עם דיודות מקבילות) שמחליפים מצב בתדירות גבוהה בשיטת PWM (אפנון רוחב פולס). בשינוי רוחב הפולסים ובשינוי קצב החזרה שלהם נוצר במוצא מתח תלת פאזי שהרכיב היסודי שלו הוא בתדר ובמתח הרצויים.

4. יחידת בקרה: מקבלת את המהירות הרצויה (פוטנציומטר, אות בקרה), ומפיקה את אותות ההדלקה לממתגים כך שתדר המוצא והמתח ישתנו יחד לפי יחס Uf\frac{U}{f} קבוע. בדרך כלל כוללת גם הגנות (זרם יתר, מתח יתר, חימום) והתנעה ועצירה רכות.

תשובה: ווסת המהירות הוא ממיר תדר: מיישר, מעגל ביניים DC עם קבל, ממהפך PWM ויחידת בקרה; הוא משנה את התדר (ולכן את המהירות) ואת המתח יחד ביחס U/fU/f קבוע.

שאלה 4 · גנרטור DC מקבילי: כא"מ, הפסדים ונצילות

נתון גנרטור DC (עירור מקבילי) בעל מתח נקוב 220 V220\,\text{V}, הספק נקוב 50 kW50\,\text{kW}, ומהירות נקובה 1200 סל"ד.

מפל מתח נקוב על המברשות 2 V2\,\text{V}, Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega, Rf=110 ΩR_f=110\,\Omega, הפסדים מכניים נקובים 500 W500\,\text{W}, הפסדי ברזל נקובים 600 W600\,\text{W}.

עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

הכא"מ הנקוב של הגנרטור.

(10 נקודות)
ב.

סך הפסדי ההספק של הגנרטור.

(8 נקודות)
ג.

נצילות הגנרטור.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

E≈256.4 VE\approx256.4\,\text{V}

נתון: U=220 VU=220\,\text{V}, Pout=50 kWP_{out}=50\,\text{kW}, Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega, Rf=110 ΩR_f=110\,\Omega, מפל מתח על המברשות ΔUb=2 V\Delta U_b=2\,\text{V}.

מבוקש: הכא"מ EE.

סימונים: הזרם IaI_a יוצא מהעוגן (הגנרטור הוא המקור). בהדקים הוא מתפצל: זרם העומס ILI_L זורם אל העומס, וזרם העירור IfI_f זורם דרך סליל העירור המחובר במקביל להדקים.

רעיון: נמצא את זרם העוגן מחוק הזרמים, ואז לפי חוק המתחים הכא"מ שווה למתח ההדקים ועוד מפלי המתח בתוך הגנרטור.

1. זרם העומס:

IL=PoutU=50000220=227.27 AI_L=\frac{P_{out}}{U}=\frac{50000}{220}=227.27\,\text{A}

2. זרם העירור (סליל העירור מחובר ישירות על מתח ההדקים):

If=URf=220110=2 AI_f=\frac{U}{R_f}=\frac{220}{110}=2\,\text{A}

3. חוק הזרמים בהדק:

Ia=IL+If=227.27+2=229.27 AI_a=I_L+I_f=227.27+2=229.27\,\text{A}

4. חוק המתחים במעגל העוגן:

E=U+IaRa+ΔUb=220+229.27⋅0.15+2=220+34.39+2=256.39 VE=U+I_aR_a+\Delta U_b=220+229.27\cdot0.15+2=220+34.39+2=256.39\,\text{V}

תשובה: E≈256.4 VE\approx256.4\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

ΣΔP≈9883 W\Sigma\Delta P\approx9883\,\text{W}

נתון: Ia=229.27 AI_a=229.27\,\text{A}, If=2 AI_f=2\,\text{A} (מסעיף א), Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega, ΔUb=2 V\Delta U_b=2\,\text{V}, U=220 VU=220\,\text{V}, הפסדים מכניים 500 W500\,\text{W}, הפסדי ברזל 600 W600\,\text{W}.

מבוקש: סך ההפסדים.

נחשב כל סוג הפסד בנפרד ונחבר.

1. הפסדי נחושת בעוגן:

ΔPCu,a=Ia2Ra=229.272⋅0.15=7884.9 W\Delta P_{Cu,a}=I_a^2R_a=229.27^2\cdot0.15=7884.9\,\text{W}

2. הפסדים במגע המברשות:

ΔPb=ΔUb⋅Ia=2⋅229.27=458.5 W\Delta P_b=\Delta U_b\cdot I_a=2\cdot229.27=458.5\,\text{W}

3. הפסדים בסליל העירור:

ΔPf=U⋅If=220⋅2=440 W\Delta P_f=U\cdot I_f=220\cdot2=440\,\text{W}

4. סך ההפסדים:

ΣΔP=7884.9+458.5+440+500+600=9883.4 W\Sigma\Delta P=7884.9+458.5+440+500+600=9883.4\,\text{W}

בדיקה: ההספק האלקטרומגנטי E⋅Ia=256.39⋅229.27=58783.4 WE\cdot I_a=256.39\cdot229.27=58783.4\,\text{W}, ועוד הפסדים מכניים וברזל 1100 W1100\,\text{W} נותן הספק כניסה 59883.4 W59883.4\,\text{W}, שהוא בדיוק 50000+9883.450000+9883.4.

תשובה: ΣΔP≈9883 W\Sigma\Delta P\approx9883\,\text{W}

סעיף ג

תשובה:

beta≈83.5%\\beta\approx83.5\%

נתון: Pout=50000 WP_{out}=50000\,\text{W}, ΣΔP=9883.4 W\Sigma\Delta P=9883.4\,\text{W} (מסעיף ב).

מבוקש: הנצילות.

1. הספק הכניסה המכני:

Pin=Pout+ΣΔP=50000+9883.4=59883.4 WP_{in}=P_{out}+\Sigma\Delta P=50000+9883.4=59883.4\,\text{W}

2. הנצילות:

beta=PoutPin⋅100%=5000059883.4⋅100%=83.50%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}\cdot100\%=\frac{50000}{59883.4}\cdot100\%=83.50\%

תשובה: beta≈83.5%\\beta\approx83.5\%

שאלה 5 · שנאי חד פאזי: מעגל תמורה, זרם ומתח מוצא

נתון שנאי חד פאזי בעל הספק נקוב של 1000 VA1000\,\text{VA}, מתחים נקובים 110 V/220 V110\,\text{V}/220\,\text{V}.

באיור מתואר מעגל תמורה של השנאי:

נתוני מעגל התמורה הם:

U1=220 VU_1=220\,\text{V}, R1=0.1 ΩR_1=0.1\,\Omega, jX1=0.4 ΩjX_1=0.4\,\Omega, R0=10 kΩR_0=10\,\text{k}\Omega, jX0=5 kΩjX_0=5\,\text{k}\Omega, R2′=0.1 ΩR_2'=0.1\,\Omega, jX2′=0.8 ΩjX_2'=0.8\,\Omega

חיברו בצדו המשני של השנאי, עומס שצורך זרם של 15 A15\,\text{A} בגורם הספק 0.8 מפגר.

I0=0.5∠−78.46∘ AI_0=0.5\angle-78.46^\circ\,\text{A}.

עבור העומס הנתון, חשבו את:

א.

הזרם בצד הראשוני של השנאי.

(12 נקודות)
ב.

מתח המוצא של השנאי.

(13 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Iˉ1≈7.88∠−39.3∘ A\bar{I}_1\approx7.88\angle-39.3^\circ\,\text{A}

נתון: U1=220 VU_1=220\,\text{V}, מתחים נקובים 110/220 V110/220\,\text{V}, זרם העומס במשני I2=15 AI_2=15\,\text{A} בגורם הספק 0.80.8 מפגר, זרם הריקם Iˉ0=0.5∠−78.46∘ A\bar{I}_0=0.5\angle-78.46^\circ\,\text{A}.

מבוקש: הזרם הראשוני Iˉ1\bar{I}_1.

סימונים (לפי האיור): הזרם Iˉ1\bar{I}_1 נכנס מהמקור דרך R1R_1, jX1jX_1 אל הצומת האמצעי. שם מתפצל ממנו זרם הריקם Iˉ0\bar{I}_0 כלפי מטה אל ענף המגנוט (R0∥jX0R_0\parallel jX_0), והשאר, Iˉ2′\bar{I}_2', ממשיך דרך R2′R_2', jX2′jX_2' אל העומס.

נבחר את Uˉ1=220∠0∘ V\bar{U}_1=220\angle0^\circ\,\text{V} כייחוס. זווית הזרם Iˉ0\bar{I}_0 הנתונה נמדדת ביחס אליו, וגם את זווית Iˉ2′\bar{I}_2' נמדוד ביחס אליו (מתח המוצא כמעט בפאזה עם Uˉ1\bar{U}_1, כפי שיתברר בסעיף ב).

1. יחס ההשנאה: המתח המוזן לשנאי הוא 220 V220\,\text{V}, ולכן הצד הראשוני הוא ליפוף ה-220 V220\,\text{V} והמשני הוא ליפוף ה-110 V110\,\text{V}:

a=U1nU2n=220110=2a=\frac{U_{1n}}{U_{2n}}=\frac{220}{110}=2

2. זרם העומס מוחזר לצד הראשוני:

I2′=I2a=152=7.5 AI_2'=\frac{I_2}{a}=\frac{15}{2}=7.5\,\text{A}

φ2=arccos⁡0.8=36.87∘\varphi_2=\arccos0.8=36.87^\circ (מפגר), ולכן

Iˉ2′=7.5∠−36.87∘=6−j4.5 A\bar{I}_2'=7.5\angle-36.87^\circ=6-j4.5\,\text{A}

3. זרם הריקם בצורה קרטזית:

Iˉ0=0.5∠−78.46∘=0.5cos⁡78.46∘−j0.5sin⁡78.46∘=0.1−j0.49 A\bar{I}_0=0.5\angle-78.46^\circ=0.5\cos78.46^\circ-j0.5\sin78.46^\circ=0.1-j0.49\,\text{A}

4. חוק הזרמים בצומת האמצעי:

Iˉ1=Iˉ2′+Iˉ0=(6+0.1)+j(−4.5−0.49)=6.1−j4.99 A\bar{I}_1=\bar{I}_2'+\bar{I}_0=(6+0.1)+j(-4.5-0.49)=6.1-j4.99\,\text{A}

5. מעבר לצורה קוטבית:

I1=6.12+4.992=7.88 AI_1=\sqrt{6.1^2+4.99^2}=7.88\,\text{A}, φ1=arctan⁡−4.996.1=−39.28∘\quad\varphi_1=\arctan\frac{-4.99}{6.1}=-39.28^\circ

Iˉ1=7.88∠−39.28∘ A\bar{I}_1=7.88\angle-39.28^\circ\,\text{A}

תשובה: Iˉ1≈7.88∠−39.3∘ A\bar{I}_1\approx7.88\angle-39.3^\circ\,\text{A} (ביחס למתח ההזנה)

סעיף ב

תשובה:

U2≈106.6 VU_2\approx106.6\,\text{V}

נתון: Uˉ1=220∠0∘ V\bar{U}_1=220\angle0^\circ\,\text{V}, Iˉ1=6.1−j4.99 A\bar{I}_1=6.1-j4.99\,\text{A} ו-Iˉ2′=6−j4.5 A\bar{I}_2'=6-j4.5\,\text{A} (מסעיף א), Zˉ1=R1+jX1=0.1+j0.4 Ω\bar{Z}_1=R_1+jX_1=0.1+j0.4\,\Omega, Zˉ2′=R2′+jX2′=0.1+j0.8 Ω\bar{Z}_2'=R_2'+jX_2'=0.1+j0.8\,\Omega, a=2a=2.

מבוקש: מתח המוצא U2U_2 (בצד המשני).

רעיון: עם אותם כיווני זרמים כמו בסעיף א, הולכים לאורך הענף העליון מהמקור אל העומס ומחסירים את מפלי המתח (חוק המתחים של קירכהוף):

Uˉ2′=Uˉ1−Iˉ1Zˉ1−Iˉ2′Zˉ2′\bar{U}_2'=\bar{U}_1-\bar{I}_1\bar{Z}_1-\bar{I}_2'\bar{Z}_2'

ובסוף מחזירים את המתח לצד המשני בעזרת יחס ההשנאה.

1. מפל המתח על הליפוף הראשוני:

Iˉ1Zˉ1=(6.1−j4.99)(0.1+j0.4)=2.61+j1.94 V\bar{I}_1\bar{Z}_1=(6.1-j4.99)(0.1+j0.4)=2.61+j1.94\,\text{V}

2. המתח על ענף המגנוט:

Uˉ0=Uˉ1−Iˉ1Zˉ1=220−(2.61+j1.94)=217.39−j1.94 V\bar{U}_0=\bar{U}_1-\bar{I}_1\bar{Z}_1=220-(2.61+j1.94)=217.39-j1.94\,\text{V}

3. מפל המתח על הליפוף המשני (מוחזר):

Iˉ2′Zˉ2′=(6−j4.5)(0.1+j0.8)=4.2+j4.35 V\bar{I}_2'\bar{Z}_2'=(6-j4.5)(0.1+j0.8)=4.2+j4.35\,\text{V}

4. מתח המוצא המוחזר לצד הראשוני:

Uˉ2′=Uˉ0−Iˉ2′Zˉ2′=(217.39−4.2)+j(−1.94−4.35)=213.19−j6.29 V\bar{U}_2'=\bar{U}_0-\bar{I}_2'\bar{Z}_2'=(217.39-4.2)+j(-1.94-4.35)=213.19-j6.29\,\text{V}

U2′=213.192+6.292=213.29 VU_2'=\sqrt{213.19^2+6.29^2}=213.29\,\text{V}, ∠Uˉ2′=−1.69∘\quad\angle\bar{U}_2'=-1.69^\circ

(הזווית קטנה, ולכן ההנחה שזווית הזרם נמדדת ביחס ל-Uˉ1\bar{U}_1 סבירה.)

5. החזרה לצד המשני:

U2=U2′a=213.292=106.64 VU_2=\frac{U_2'}{a}=\frac{213.29}{2}=106.64\,\text{V}

כלומר בעומס זה מתח המוצא נמוך בכ-3.4 V3.4\,\text{V} מהמתח הנקוב 110 V110\,\text{V}.

תשובה: U2≈106.6 VU_2\approx106.6\,\text{V}

שאלה 6 · מנוע השראה: מהירות, זרם, הפסדי רוטור ומומנט

נתון מנוע השראה תלת פאזי מחובר במשולש, בעל 6 קטבים (3 זוגות קטבים). למנוע נתונים נקובים הבאים:

הספק 10 kW10\,\text{kW}, נצילות 90%90\%, גורם הספק 0.850.85, גורם חליקה 0.030.03, מתח הזנה 400 V400\,\text{V} (מתח קו), תדר הזנה 50 Hz50\,\text{Hz}, הפסדים מכניים 200 W200\,\text{W}, הפסדי ברזל זניחים.

עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

מהירות המנוע.

(6 נקודות)
ב.

זרם המנוע.

(6 נקודות)
ג.

הפסדי נחושת ברוטור.

(7 נקודות)
ד.

מומנט על ציר המנוע.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

n=970n=970 סל"ד

נתון: p=3p=3 זוגות קטבים, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, s=0.03s=0.03.

מבוקש: מהירות הרוטור.

1. המהירות הסינכרונית:

ns=60fp=60⋅503=1000n_s=\frac{60f}{p}=\frac{60\cdot50}{3}=1000 סל"ד

2. מהירות הרוטור:

n=ns(1−s)=1000⋅(1−0.03)=970n=n_s(1-s)=1000\cdot(1-0.03)=970 סל"ד

תשובה: n=970n=970 סל"ד

סעיף ב

תשובה:

זרם קו IL≈18.87 AI_L\approx18.87\,\text{A} (זרם פאזה ≈10.89 A\approx10.89\,\text{A})

נתון: Pout=10 kWP_{out}=10\,\text{kW} (ההספק הנקוב של מנוע הוא ההספק המכני על הציר), beta=0.9\\beta=0.9, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85, UL=400 VU_L=400\,\text{V}, חיבור משולש.

מבוקש: הזרם שהמנוע צורך מהרשת.

רעיון: מהנצילות נמצא את ההספק החשמלי שהמנוע צורך, ומנוסחת ההספק התלת פאזי נבודד את זרם הקו.

1. הספק הכניסה:

Pin=Poutbeta=100000.9=11111.1 WP_{in}=\frac{P_{out}}{\\beta}=\frac{10000}{0.9}=11111.1\,\text{W}

2. מנוסחת ההספק הפעיל התלת פאזי Pin=3 ULILcos⁡φP_{in}=\sqrt3\,U_LI_L\cos\varphi:

IL=Pin3 ULcos⁡φ=11111.13⋅400⋅0.85=18.87 AI_L=\frac{P_{in}}{\sqrt3\,U_L\cos\varphi}=\frac{11111.1}{\sqrt3\cdot400\cdot0.85}=18.87\,\text{A}

3. בחיבור משולש זרם הפאזה (בכל סליל) קטן פי 3\sqrt3:

Iph=IL3=18.873=10.89 AI_{ph}=\frac{I_L}{\sqrt3}=\frac{18.87}{\sqrt3}=10.89\,\text{A}

תשובה: זרם הקו IL≈18.87 AI_L\approx18.87\,\text{A} (זרם בכל סליל ≈10.89 A\approx10.89\,\text{A})

סעיף ג

תשובה:

ΔPCu2≈315.5 W\Delta P_{Cu2}\approx315.5\,\text{W}

נתון: Pout=10000 WP_{out}=10000\,\text{W}, הפסדים מכניים ΔPm=200 W\Delta P_m=200\,\text{W}, s=0.03s=0.03.

מבוקש: הפסדי הנחושת ברוטור.

רעיון: לפי זרימת ההספק במנוע השראה, ההספק העובר דרך מרווח האוויר PemP_{em} מתחלק כך: החלק s⋅Pems\cdot P_{em} הולך להפסדי נחושת ברוטור, והחלק (1−s)Pem(1-s)P_{em} הופך להספק מכני מפותח. נתחיל מהציר ונלך אחורה.

1. ההספק המכני המפותח (מוצא ועוד הפסדים מכניים):

Pmech=Pout+ΔPm=10000+200=10200 WP_{mech}=P_{out}+\Delta P_m=10000+200=10200\,\text{W}

2. ההספק במרווח האוויר:

Pem=Pmech1−s=102001−0.03=10515.5 WP_{em}=\frac{P_{mech}}{1-s}=\frac{10200}{1-0.03}=10515.5\,\text{W}

3. הפסדי הנחושת ברוטור:

ΔPCu2=s⋅Pem=0.03⋅10515.5=315.5 W\Delta P_{Cu2}=s\cdot P_{em}=0.03\cdot10515.5=315.5\,\text{W}

(בדיקה: Pem−Pmech=10515.5−10200=315.5 WP_{em}-P_{mech}=10515.5-10200=315.5\,\text{W}.)

תשובה: ΔPCu2≈315.5 W\Delta P_{Cu2}\approx315.5\,\text{W}

סעיף ד

תשובה:

T2≈98.45 N⋅mT_2\approx98.45\,\text{N}\cdot\text{m}

נתון: Pout=10000 WP_{out}=10000\,\text{W}, n=970n=970 סל"ד (מסעיף א).

מבוקש: המומנט על הציר.

1. המהירות הזוויתית:

ω=2πn60=2π⋅97060=101.58 rad/s\omega=\frac{2\pi n}{60}=\frac{2\pi\cdot970}{60}=101.58\,\text{rad/s}

2. המומנט על הציר:

T2=Poutω=10000101.58=98.45 N⋅mT_2=\frac{P_{out}}{\omega}=\frac{10000}{101.58}=98.45\,\text{N}\cdot\text{m}

(באותה תוצאה: T2=9.55 Poutn=9.55⋅10000970=98.45 N⋅mT_2=\frac{9.55\,P_{out}}{n}=\frac{9.55\cdot10000}{970}=98.45\,\text{N}\cdot\text{m}.)

תשובה: T2≈98.45 N⋅mT_2\approx98.45\,\text{N}\cdot\text{m}

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.