דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - אביב 2024 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97160 · 10 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, אביב 2024 מועד א', כל 10 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 10 שאלות. יש לענות על 5 שאלות. ערך כל שאלה 20 נקודות. סה"כ: 100 נקודות.

שאלות 1-10: ענו על 5 מתוך 10 השאלות, ערך כל שאלה – 20 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון. (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.

שאלה 1 · מקורות זרם ומתח: חישוב מתח והספקים

באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי.

ההספק המתפתח במקור המתח VS2V_{S2} הוא 30 W30\,\text{W} והוא מתפקד כספק אנרגיה.

א.

חשבו את מתח המקור VS1V_{S1}.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המתפתח במקור הזרם ואת ההספק המתפתח במקור המתח VS1V_{S1} וציינו איזה מהם מתפקד כספק אנרגיה ואיזה כצרכן אנרגיה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

VS1=90 VV_{S1}=90\,\text{V}

נתון: IS=2 AI_S=2\,\text{A}, R1=60 ΩR_1=60\,\Omega, R2=540 ΩR_2=540\,\Omega, R3=135 ΩR_3=135\,\Omega, VS2=90 VV_{S2}=90\,\text{V}, ומקור המתח VS2V_{S2} מספק הספק של 30 W30\,\text{W}.

מבוקש: מתח המקור VS1V_{S1}.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. הקו של הצומת AA (מקור הזרם, R1R_1 וההדק החיובי של VS1V_{S1}) נמצא בפוטנציאל VAV_A, והקו של הצומת BB (ההדק השלילי של VS1V_{S1}, R2R_2 ו-R3R_3) נמצא בפוטנציאל VBV_B.

•הקו שבין R3R_3 להדק החיובי של VS2V_{S2} נמצא ב-90 V90\,\text{V}, כי ההדק השלילי של VS2V_{S2} מחובר לקו התחתון.

•ההדק החיובי של VS1V_{S1} פונה לצומת AA, ולכן VA=VB+VS1V_A=V_B+V_{S1}.

•הזרמים: IR3I_{R3} דרך R3R_3 מימין לשמאל (מ-VS2V_{S2} אל BB), IR2I_{R2} דרך R2R_2 מלמעלה למטה, ו-II דרך VS1V_{S1} מ-BB אל AA.

בחירת השיטה. במעגל שני צמתים שהמתח שלהם לא ידוע (VAV_A ו-VBV_B), ושלושה חוגים, שבאחד מהם הזרם קבוע על ידי מקור הזרם. אבל גם VS1V_{S1} עצמו לא ידוע, והנתון הנוסף הוא הספק, שהוא מכפלה של מתח בזרם. במקום מערכת משוואות נשתמש בכך שהזרם בענף אחד ידוע: ההספק של VS2V_{S2} נותן את הזרם בענף הימני. מכאן מתקדמים צעד אחר צעד, ובכל צעד יש נעלם אחד: VBV_B (חוק אוהם על R3R_3), IR2I_{R2} (חוק אוהם על R2R_2), II (חוק הזרמים בצומת BB), VAV_A (חוק הזרמים בצומת AA), ולבסוף VS1=VA−VBV_{S1}=V_A-V_B.

1. הזרם של VS2V_{S2}: מקור המתח מספק אנרגיה, כלומר הזרם יוצא מההדק החיובי שלו ועובר דרך R3R_3 אל BB:

IR3=PS2VS2=3090=13 A≈0.333 AI_{R3}=\frac{P_{S2}}{V_{S2}}=\frac{30}{90}=\frac{1}{3}\,\text{A}\approx0.333\,\text{A}

2. מתח הצומת BB: לאורך הענף של R3R_3 המתח יורד בכיוון הזרם, מהקו של 90 V90\,\text{V} אל הקו של BB:

VB=VS2−IR3⋅R3=90−13⋅135=90−45=45 VV_B=V_{S2}-I_{R3}\cdot R_3=90-\frac{1}{3}\cdot135=90-45=45\,\text{V}

3. הזרם דרך R2R_2 לפי חוק אוהם (מהקו של BB אל הקו התחתון):

IR2=VBR2=45540=112 A≈0.0833 AI_{R2}=\frac{V_B}{R_2}=\frac{45}{540}=\frac{1}{12}\,\text{A}\approx0.0833\,\text{A}

4. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת BB (נכנס = יוצא): IR3=IR2+II_{R3}=I_{R2}+I, ולכן

I=IR3−IR2=13−112=14=0.25 AI=I_{R3}-I_{R2}=\frac{1}{3}-\frac{1}{12}=\frac{1}{4}=0.25\,\text{A}

הזרם יצא חיובי, כלומר הוא זורם בכיוון החץ: מ-BB דרך VS1V_{S1} אל AA.

5. חוק הזרמים בצומת AA: נכנסים אליו הזרם ISI_S של מקור הזרם והזרם II, ויוצא הזרם דרך R1R_1 אל הקו התחתון:

IS+I=VAR1 ⇒ VA=(IS+I)⋅R1=(2+0.25)⋅60=135 VI_S+I=\frac{V_A}{R_1}\ \Rightarrow\ V_A=(I_S+I)\cdot R_1=(2+0.25)\cdot60=135\,\text{V}

6. מתח המקור: VS1=VA−VB=135−45=90 VV_{S1}=V_A-V_B=135-45=90\,\text{V}

בדיקה בשיטת מתחי הצמתים. נציב VS1=90 VV_{S1}=90\,\text{V} ונפתור את המעגל כאילו הוא לא ידוע מראש. הצמתים AA ו-BB מחוברים במקור מתח, ולכן הם צומת-על אחד עם הקשר VA=VB+90V_A=V_B+90. אל צומת-העל נכנס ISI_S, ויוצאים ממנו הזרמים דרך R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3:

VB+9060+VB540+VB−90135=2 ⇒ VB=45 V\frac{V_B+90}{60}+\frac{V_B}{540}+\frac{V_B-90}{135}=2\ \Rightarrow\ V_B=45\,\text{V}

ואז ב-VS2V_{S2} זורם 90−45135=13 A\frac{90-45}{135}=\frac{1}{3}\,\text{A}, וההספק שלו 90⋅13=30 W90\cdot\frac{1}{3}=30\,\text{W}, כמו בנתון.

תשובה: VS1=90 VV_{S1}=90\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

PIS=270 WP_{IS}=270\,\text{W} (ספק), PVS1=22.5 WP_{VS1}=22.5\,\text{W} (ספק). שני המקורות מתפקדים כספקי אנרגיה.

משתמשים בתוצאות סעיף א: VA=135 VV_A=135\,\text{V}, VB=45 VV_B=45\,\text{V}, I=0.25 AI=0.25\,\text{A}. אלה הערכים על הסרטוט המסומן מסעיף א:

מקור מספק אנרגיה כשהזרם יוצא מההדק החיובי שלו (במקור מתח), או כשהזרם של מקור הזרם יוצא ממנו אל הקו בעל הפוטנציאל הגבוה יותר.

1. מקור הזרם: הזרם ISI_S יוצא מהחץ אל הקו של AA, שהפוטנציאל שלו 135 V135\,\text{V}, וחוזר מהקו של 0 V0\,\text{V}. כלומר הזרם יוצא מההדק בעל המתח הגבוה, ולכן המקור מספק:

PIS=VA⋅IS=135⋅2=270 WP_{IS}=V_A\cdot I_S=135\cdot2=270\,\text{W}

2. מקור המתח VS1V_{S1}: הזרם I=0.25 AI=0.25\,\text{A} נכנס אליו מצד BB (ההדק השלילי, 45 V45\,\text{V}) ויוצא מצד AA (ההדק החיובי, 135 V135\,\text{V}), ולכן גם הוא מספק:

PVS1=VS1⋅I=90⋅0.25=22.5 WP_{VS1}=V_{S1}\cdot I=90\cdot0.25=22.5\,\text{W}

3. בדיקת מאזן הספקים: ההספק בנגדים הוא

PR=VA2R1+VB2R2+IR32R3=135260+452540+(13)2⋅135=303.75+3.75+15=322.5 WP_R=\frac{V_A^2}{R_1}+\frac{V_B^2}{R_2}+I_{R3}^2R_3=\frac{135^2}{60}+\frac{45^2}{540}+\left(\frac{1}{3}\right)^2\cdot135=303.75+3.75+15=322.5\,\text{W}

וסכום הספקי המקורות: 270+22.5+30=322.5 W270+22.5+30=322.5\,\text{W}. המאזן מתקיים.

תשובה: מקור הזרם מספק 270 W270\,\text{W}, ומקור המתח VS1V_{S1} מספק 22.5 W22.5\,\text{W}. שניהם מתפקדים כספקי אנרגיה.

שאלה 2 · גשר נגדים, משפט תבנין והספק מרבי

באיור לשאלה 2 מוצג מעגל חשמלי:

א.

מהו ערכו של הנגד R3R_3 עבורו לא יזרום זרם דרך נגד העומס?

(4 נקודות)
ב.

סרטטו את מעגל התמורה של תבנין עבור הנגד RLR_L המחובר בין הנקודות aa ו-bb, כאשר R3=12 ΩR_3=12\,\Omega.

(10 נקודות)
ג.

מה צריך להיות ערכו של נגד העומס RLR_L כדי להעביר אליו הספק מרבי?

(3 נקודות)
ד.

חשבו את ההספק המרבי המתפתח בעומס.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

R3=8 ΩR_3=8\,\Omega

נתון: R1=12 ΩR_1=12\,\Omega, R2=6 ΩR_2=6\,\Omega, R4=4 ΩR_4=4\,\Omega, VS=12 VV_S=12\,\text{V}.

מבוקש: R3R_3 שעבורו הזרם ב-RLR_L מתאפס, כלומר הגשר מאוזן.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון (ההדק השלילי של המקור) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו העליון מחובר להדק החיובי, ולכן הוא ב-12 V12\,\text{V}.

•הצומת aa (בין R1R_1 ל-R2R_2) נמצא בפוטנציאל VaV_a, והצומת bb (בין R3R_3 ל-R4R_4) נמצא בפוטנציאל VbV_b. כל אחד מהם צבוע בצבע משלו.

•דרך RLR_L לא זורם זרם רק כאשר אין מתח עליו, כלומר כאשר לשני הקצוות שלו יש אותו פוטנציאל: Va=VbV_a=V_b.

בחירת השיטה. אין צורך במערכת משוואות: כש-IL=0I_L=0, הענף R1R_1-R2R_2 והענף R3R_3-R4R_4 מחוברים שניהם בין הקו של 12 V12\,\text{V} לקו של 0 V0\,\text{V} ואינם מעבירים זרם זה לזה. לכן כל ענף הוא מחלק מתח פשוט, ומשווים את שני המתחים.

1. מחלקי המתח:

Va=VS⋅R2R1+R2V_a=V_S\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}, Vb=VS⋅R4R3+R4V_b=V_S\cdot\frac{R_4}{R_3+R_4}

2. התנאי Va=VbV_a=V_b נותן את אותו יחס בשני הענפים:

R1R2=R3R4 ⇔ R1⋅R4=R2⋅R3\frac{R_1}{R_2}=\frac{R_3}{R_4}\ \Leftrightarrow\ R_1\cdot R_4=R_2\cdot R_3

3. מבודדים את R3R_3 ומציבים:

R3=R1⋅R4R2=12⋅46=8 ΩR_3=\frac{R_1\cdot R_4}{R_2}=\frac{12\cdot4}{6}=8\,\Omega

(בדיקה: Va=12⋅618=4 VV_a=12\cdot\frac{6}{18}=4\,\text{V} ו-Vb=12⋅48+4=4 VV_b=12\cdot\frac{4}{8+4}=4\,\text{V}.)

תשובה: R3=8 ΩR_3=8\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

מקור VTH=1 VV_{TH}=1\,\text{V} (הדק חיובי בצד aa) בטור עם RTH=7 ΩR_{TH}=7\,\Omega, המחוברים ל-RLR_L.

מבוקש: מעגל תבנין (מקור VTHV_{TH} בטור עם RTHR_{TH}) בין הנקודות aa ו-bb, כאשר R3=12 ΩR_3=12\,\Omega.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר העומס: aa ו-bb. מוציאים את RLR_L מהמעגל, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VTH=VabV_{TH}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RTHR_{TH}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כש-RLR_L מנותק, עם ההדקים הפתוחים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו העליון ב-12 V12\,\text{V}.

•הקו של aa והקו של bb צבועים כל אחד בצבע משלו. בין שני ההדקים הפתוחים מסומן הקוטביות של VTHV_{TH}: הצד של aa חיובי.

בחירת השיטה. כשההדקים פתוחים, דרך aa ו-bb לא יוצא זרם. לכן כל ענף (R1R_1 עם R2R_2, ו-R3R_3 עם R4R_4) הוא מחלק מתח פשוט בין הקו של 12 V12\,\text{V} לקו של 0 V0\,\text{V}, ואין צורך במערכת משוואות.

1. Va=VS⋅R2R1+R2=12⋅612+6=4 VV_a=V_S\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=12\cdot\frac{6}{12+6}=4\,\text{V}

2. Vb=VS⋅R4R3+R4=12⋅412+4=3 VV_b=V_S\cdot\frac{R_4}{R_3+R_4}=12\cdot\frac{4}{12+4}=3\,\text{V}

3. VTH=Vab=Va−Vb=4−3=1 VV_{TH}=V_{ab}=V_a-V_b=4-3=1\,\text{V} (הנקודה aa חיובית ביחס ל-bb).

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי היחיד: מקור המתח VSV_S מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

4. הקצר במקום VSV_S מחבר את הקו העליון לקו התחתון, ולכן במעגל החדש הם קו אחד בצבע אחד. נשארו שלושה פוטנציאלים: הקו של aa, הקו של bb והקו המאוחד.

5. מסתכלים מההדקים: R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של aa לקו המאוחד, ולכן הם במקביל. R3R_3 ו-R4R_4 מחוברים שניהם בין הקו המאוחד לקו של bb, ולכן גם הם במקביל. זרם שנכנס ב-aa עובר קודם בצירוף הראשון ואחר כך בצירוף השני, כלומר שני הצירופים בטור:

RTH=R1∥R2+R3∥R4=12⋅612+6+12⋅412+4=4+3=7 ΩR_{TH}=R_1\parallel R_2+R_3\parallel R_4=\frac{12\cdot6}{12+6}+\frac{12\cdot4}{12+4}=4+3=7\,\Omega

שלב 3: מעגל התמורה. מקור מתח VTH=1 VV_{TH}=1\,\text{V} שההדק החיובי שלו בצד הנקודה aa, בטור עם נגד RTH=7 ΩR_{TH}=7\,\Omega, והעומס RLR_L מחובר בין שני ההדקים:

תשובה: VTH=1 VV_{TH}=1\,\text{V}, RTH=7 ΩR_{TH}=7\,\Omega.

סעיף ג

תשובה:

RL=7 ΩR_L=7\,\Omega

לפי משפט העברת ההספק המרבי, עומס מקבל הספק מרבי ממקור תבנין כאשר התנגדותו שווה להתנגדות תבנין:

RL=RTH=7 ΩR_L=R_{TH}=7\,\Omega

תשובה: RL=7 ΩR_L=7\,\Omega

סעיף ד

תשובה:

Pmax≈35.7 mWP_{max}\approx35.7\,\text{mW}

כאשר RL=RTHR_L=R_{TH}, המתח של מקור תבנין מתחלק שווה בשווה, ועל העומס נופל VTH2\frac{V_{TH}}{2}. לכן:

Pmax=VTH24RL=124⋅7=128≈0.0357 W=35.7 mWP_{max}=\frac{V_{TH}^2}{4R_L}=\frac{1^2}{4\cdot7}=\frac{1}{28}\approx0.0357\,\text{W}=35.7\,\text{mW}

בדיקה: הזרם במעגל הוא I=17+7=114 AI=\frac{1}{7+7}=\frac{1}{14}\,\text{A}, ו-I2RL=1196⋅7=128 WI^2R_L=\frac{1}{196}\cdot7=\frac{1}{28}\,\text{W}.

תשובה: Pmax≈35.7 mWP_{max}\approx35.7\,\text{mW}

שאלה 3 · מעגל עכבות בזרם חילופין: מתח והספקים

באיור לשאלה 3 מוצג מעגל זרם חילופין. תדר המקור הוא 60 Hz60\,\text{Hz}.

ידוע שדרך העכבה Z5Z_5 זורם זרם בשיעור 3 A3\,\text{A} (ערך יעיל).

א.

חשבו את העכבה השקילה של המעגל. מהו גורם ההספק של המעגל ומהו אופיו?

(6 נקודות)
ב.

חשבו את הגודל וזווית המופע של מתח המקור UU.

הניחו שזווית המופע של הזרם II הזורם דרך העכבה Z5Z_5 היא אפס מעלות.

(6 נקודות)
ג.

רשמו ביטוי מתמטי של מתח המקור בתלות בזמן, u(t)u(t).

(3 נקודות)
ד.

חשבו את ההספקים - הפעיל, ההיגבי והנדמה - המתפתחים במקור המתח.

סרטטו את משולש ההספקים עבור מקור המתח.

(3 נקודות)
ה.

מאילו 2 רכיבים טוריים (RR ו-LL או RR ו-CC) בנויה העכבה Z4Z_4? חשבו את ערכם.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

ZT=4.5+j4.5=6.364∠45∘ ΩZ_T=4.5+j4.5=6.364\angle45^\circ\,\Omega, cos⁡φ=0.707\cos\varphi=0.707, אופי השראי.

נתון: Z1=2 ΩZ_1=2\,\Omega, Z2=j5 ΩZ_2=j5\,\Omega, Z3=2−j4 ΩZ_3=2-j4\,\Omega, Z4=2−j1 ΩZ_4=2-j1\,\Omega, Z5=j5 ΩZ_5=j5\,\Omega, Z6=j2 ΩZ_6=j2\,\Omega.

מבוקש: העכבה שהמקור "רואה", גורם ההספק ואופי המעגל.

סימון על הסרטוט. כדי לראות אילו עכבות בטור ואילו במקביל, צובעים כל קו רציף בצבע אחד (כולו באותו פוטנציאל):

•הקו התחתון, שאליו מחוברים Z2Z_2, Z3Z_3, Z5Z_5 והצד הימני של Z6Z_6, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הקו העליון, שאליו מחוברים Z1Z_1, Z2Z_2, Z3Z_3 ו-Z4Z_4, נמצא בפוטנציאל UˉP\bar{U}_P (המתח על הענפים המקבילים).

•לקו שבין Z4Z_4 ל-Z5Z_5, ולשני הקווים שליד הדקי המקור, יש צבע משלהם. כל אחד מהם מחבר שתי עכבות בלבד, ולכן אותו זרם עובר בשתיהן.

בחירת השיטה. המבוקש הוא עכבה שקולה, ולכן לא צריך לא זרמי חוגים ולא מתחי צמתים: מצמצמים את המעגל לפי הצבעים, מהקצה הרחוק אל המקור.

1. הקו שבין Z4Z_4 ל-Z5Z_5 מחבר רק אותן, ולכן Z4Z_4 ו-Z5Z_5 בטור:

Z45=Z4+Z5=(2−j1)+j5=2+j4 ΩZ_{45}=Z_4+Z_5=(2-j1)+j5=2+j4\,\Omega

2. הענף Z45Z_{45}, העכבה Z3Z_3 והעכבה Z2Z_2 מחוברים שלושתם בין הקו של UˉP\bar{U}_P לקו התחתון, כלומר במקביל. נחבר את המוליכויות:

1Z45=12+j4=0.1−j0.2 S\frac{1}{Z_{45}}=\frac{1}{2+j4}=0.1-j0.2\,\text{S}

1Z3=12−j4=0.1+j0.2 S\frac{1}{Z_3}=\frac{1}{2-j4}=0.1+j0.2\,\text{S}

1Z2=1j5=−j0.2 S\frac{1}{Z_2}=\frac{1}{j5}=-j0.2\,\text{S}

YP=0.1−j0.2+0.1+j0.2−j0.2=0.2−j0.2 SY_P=0.1-j0.2+0.1+j0.2-j0.2=0.2-j0.2\,\text{S}

ZP=1YP=10.2−j0.2=2.5+j2.5 ΩZ_P=\frac{1}{Y_P}=\frac{1}{0.2-j0.2}=2.5+j2.5\,\Omega

3. Z1Z_1 ו-Z6Z_6 נמצאות בטור עם המקור ועם ZPZ_P (כל אחת מחברת קו של הדק המקור לאחד הקווים של ZPZ_P):

ZT=Z1+ZP+Z6=2+(2.5+j2.5)+j2=4.5+j4.5 ΩZ_T=Z_1+Z_P+Z_6=2+(2.5+j2.5)+j2=4.5+j4.5\,\Omega

4. המרה לצורה קוטבית:

∣ZT∣=4.52+4.52=6.364 Ω|Z_T|=\sqrt{4.5^2+4.5^2}=6.364\,\Omega, φ=arctan⁡4.54.5=45∘\varphi=\arctan\frac{4.5}{4.5}=45^\circ

ZT=6.364∠45∘ ΩZ_T=6.364\angle45^\circ\,\Omega

5. גורם ההספק: cos⁡φ=cos⁡45∘=0.707\cos\varphi=\cos45^\circ=0.707. החלק המדומה של העכבה חיובי (הזרם מפגר אחרי המתח), ולכן אופי המעגל השראי.

תשובה: ZT=4.5+j4.5=6.364∠45∘ ΩZ_T=4.5+j4.5=6.364\angle45^\circ\,\Omega, גורם ההספק 0.7070.707, אופי השראי.

סעיף ב

תשובה:

Uˉ=10.8+j21.6=24.15∠63.43∘ V\bar{U}=10.8+j21.6=24.15\angle63.43^\circ\,\text{V}

נתון: Iˉ=3∠0∘ A\bar{I}=3\angle0^\circ\,\text{A} דרך Z5Z_5 (ולכן גם דרך Z4Z_4 שבטור איתה).

מבוקש: Uˉ\bar{U}.

סימון על הסרטוט. נשתמש בצבעים מסעיף א, ונוסיף את הזרמים ואת הפוטנציאלים (פאזורים) שנמצא בהמשך:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו העליון נמצא בפוטנציאל UˉP\bar{U}_P.

•הקו שבין Z4Z_4 ל-Z5Z_5 גבוה מהקו התחתון במפל המתח על Z5Z_5: Iˉ⋅Z5=3⋅j5=j15 V\bar{I}\cdot Z_5=3\cdot j5=j15\,\text{V}. הפוטנציאלים של הדקי המקור מחושבים בבדיקה שבסוף.

•הזרם Iˉ\bar{I} זורם כלפי מטה דרך Z4Z_4 ו-Z5Z_5 (כמו בחץ שבאיור). גם הזרמים Iˉ2\bar{I}_2 ו-Iˉ3\bar{I}_3 דרך Z2Z_2 ו-Z3Z_3 מסומנים כלפי מטה, וזרם המקור IˉT\bar{I}_T יוצא מההדק החיובי ועובר דרך Z1Z_1 אל הקו העליון.

בחירת השיטה. בדרך כלל המקור ידוע ומחפשים את הזרמים. כאן המצב הפוך: הזרם של ענף אחד ידוע, והמקור לא ידוע. לכן אין צורך במערכת משוואות של זרמי חוגים או מתחי צמתים. מתקדמים מהענף הידוע אחורה אל המקור, ובכל צעד יש נעלם אחד: UˉP\bar{U}_P, אחר כך Iˉ3\bar{I}_3 ו-Iˉ2\bar{I}_2, אחר כך IˉT\bar{I}_T, ולבסוף Uˉ\bar{U}.

1. המתח על הענפים המקבילים, כלומר הפוטנציאל של הקו העליון (חוק אוהם על Z45Z_{45}):

UˉP=Iˉ⋅(Z4+Z5)=3∠0∘⋅(2+j4)=6+j12=13.416∠63.43∘ V\bar{U}_P=\bar{I}\cdot(Z_4+Z_5)=3\angle0^\circ\cdot(2+j4)=6+j12=13.416\angle63.43^\circ\,\text{V}

2. הזרם דרך Z3Z_3 לפי חוק אוהם:

Iˉ3=UˉPZ3=6+j122−j4=−1.8+j2.4=3∠126.87∘ A\bar{I}_3=\frac{\bar{U}_P}{Z_3}=\frac{6+j12}{2-j4}=-1.8+j2.4=3\angle126.87^\circ\,\text{A}

3. הזרם דרך Z2Z_2:

Iˉ2=UˉPZ2=6+j12j5=2.4−j1.2=2.683∠−26.57∘ A\bar{I}_2=\frac{\bar{U}_P}{Z_2}=\frac{6+j12}{j5}=2.4-j1.2=2.683\angle-26.57^\circ\,\text{A}

4. חוק הזרמים של קירכהוף בקו העליון: זרם המקור הוא סכום הזרמים בשלושת הענפים המקבילים:

IˉT=Iˉ+Iˉ3+Iˉ2=3+(−1.8+j2.4)+(2.4−j1.2)=3.6+j1.2=3.795∠18.43∘ A\bar{I}_T=\bar{I}+\bar{I}_3+\bar{I}_2=3+(-1.8+j2.4)+(2.4-j1.2)=3.6+j1.2=3.795\angle18.43^\circ\,\text{A}

5. מתח המקור (חוק אוהם על העכבה השקילה מסעיף א):

Uˉ=IˉT⋅ZT=(3.6+j1.2)(4.5+j4.5)=10.8+j21.6 V\bar{U}=\bar{I}_T\cdot Z_T=(3.6+j1.2)(4.5+j4.5)=10.8+j21.6\,\text{V}

∣Uˉ∣=10.82+21.62=24.15 V|\bar{U}|=\sqrt{10.8^2+21.6^2}=24.15\,\text{V}, θ=arctan⁡21.610.8=63.43∘\theta=\arctan\frac{21.6}{10.8}=63.43^\circ

בצורה קוטבית: Uˉ=3.795∠18.43∘⋅6.364∠45∘=24.15∠63.43∘ V\bar{U}=3.795\angle18.43^\circ\cdot6.364\angle45^\circ=24.15\angle63.43^\circ\,\text{V}

בדיקה לפי הפוטנציאלים שעל הסרטוט. הולכים לאורך החוג של המקור:

6. ההדק החיובי של המקור גבוה מהקו העליון במפל המתח על Z1Z_1:

UˉP+IˉT⋅Z1=(6+j12)+(3.6+j1.2)⋅2=13.2+j14.4 V\bar{U}_P+\bar{I}_T\cdot Z_1=(6+j12)+(3.6+j1.2)\cdot2=13.2+j14.4\,\text{V}

7. הזרם IˉT\bar{I}_T חוזר מהקו התחתון דרך Z6Z_6 אל ההדק השלילי, ולכן ההדק השלילי נמוך מ-0 V0\,\text{V} במפל המתח על Z6Z_6:

0−IˉT⋅Z6=−(3.6+j1.2)⋅j2=2.4−j7.2 V0-\bar{I}_T\cdot Z_6=-(3.6+j1.2)\cdot j2=2.4-j7.2\,\text{V}

8. מתח המקור הוא ההפרש בין שני ההדקים: (13.2+j14.4)−(2.4−j7.2)=10.8+j21.6 V(13.2+j14.4)-(2.4-j7.2)=10.8+j21.6\,\text{V}. מתאים.

תשובה: Uˉ=24.15∠63.43∘ V\bar{U}=24.15\angle63.43^\circ\,\text{V} (ערך יעיל).

סעיף ג

תשובה:

u(t)=24.152sin⁡(120πt+63.43∘)≈34.15sin⁡(377t+63.43∘) Vu(t)=24.15\sqrt{2}\sin(120\pi t+63.43^\circ)\approx34.15\sin(377t+63.43^\circ)\,\text{V}

הערך היעיל מסעיף ב הוא 24.15 V24.15\,\text{V}, ולכן הערך המרבי הוא Um=2⋅24.15=34.15 VU_m=\sqrt{2}\cdot24.15=34.15\,\text{V}.

התדירות הזוויתית: ω=2πf=2π⋅60=120π≈377 rads\omega=2\pi f=2\pi\cdot60=120\pi\approx377\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}.

זווית המופע היא 63.43∘63.43^\circ.

u(t)=24.152sin⁡(120πt+63.43∘)≈34.15sin⁡(377t+63.43∘) Vu(t)=24.15\sqrt{2}\sin(120\pi t+63.43^\circ)\approx34.15\sin(377t+63.43^\circ)\,\text{V}

תשובה: u(t)=34.15sin⁡(377t+63.43∘) Vu(t)=34.15\sin(377t+63.43^\circ)\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

P=64.8 WP=64.8\,\text{W}, Q=64.8 VArQ=64.8\,\text{VAr} (השראי), S=91.64 VAS=91.64\,\text{VA}

ההספק המרוכב של המקור הוא מכפלת המתח בצמוד של הזרם:

1. Sˉ=Uˉ⋅IˉT∗=24.15∠63.43∘⋅3.795∠−18.43∘=91.64∠45∘ VA=64.8+j64.8 VA\bar{S}=\bar{U}\cdot\bar{I}_T^{*}=24.15\angle63.43^\circ\cdot3.795\angle-18.43^\circ=91.64\angle45^\circ\,\text{VA}=64.8+j64.8\,\text{VA}

2. מכאן:

•הספק נדמה: S=∣Sˉ∣=91.64 VAS=|\bar{S}|=91.64\,\text{VA}

•הספק פעיל: P=Scos⁡45∘=64.8 WP=S\cos45^\circ=64.8\,\text{W}

•הספק היגבי: Q=Ssin⁡45∘=64.8 VArQ=S\sin45^\circ=64.8\,\text{VAr} (חיובי, השראי)

בדיקה: P=∣IˉT∣2⋅Re(ZT)=3.7952⋅4.5=14.4⋅4.5=64.8 WP=|\bar{I}_T|^2\cdot\text{Re}(Z_T)=3.795^2\cdot4.5=14.4\cdot4.5=64.8\,\text{W}.

3. משולש ההספקים: ניצב אופקי P=64.8 WP=64.8\,\text{W}, ניצב אנכי כלפי מעלה Q=64.8 VArQ=64.8\,\text{VAr} (השראי), והיתר S=91.64 VAS=91.64\,\text{VA}, בזווית 45∘45^\circ מעל הניצב האופקי.

2040608010020406080P=64.8 WQ=64.8 VArS=91.64 VA

תשובה: P=64.8 WP=64.8\,\text{W}, Q=64.8 VArQ=64.8\,\text{VAr}, S=91.64 VAS=91.64\,\text{VA}.

סעיף ה

תשובה:

נגד R=2 ΩR=2\,\Omega בטור עם קבל C≈2.653 mFC\approx2.653\,\text{mF}.

Z4=2−j1 ΩZ_4=2-j1\,\Omega: החלק הממשי הוא התנגדות, והחלק המדומה שלילי, כלומר היגב קיבולי. לכן Z4Z_4 בנויה מנגד וקבל בטור.

1. R=Re(Z4)=2 ΩR=\text{Re}(Z_4)=2\,\Omega

2. XC=1 ΩX_C=1\,\Omega, ומכיוון ש-XC=1ωCX_C=\frac{1}{\omega C}:

C=1ωXC=12π⋅60⋅1=1377=2.653⋅10−3 F=2.653 mFC=\frac{1}{\omega X_C}=\frac{1}{2\pi\cdot60\cdot1}=\frac{1}{377}=2.653\cdot10^{-3}\,\text{F}=2.653\,\text{mF}

תשובה: נגד R=2 ΩR=2\,\Omega בטור עם קבל C≈2.653 mFC\approx2.653\,\text{mF}.

שאלה 4 · תהודה מקבילית ונגד התלוי בטמפרטורה

באיור לשאלה 4 מוצג מעגל חשמלי הפועל בזרם חילופין.

הביטוי לזרם המקור כתלות בזמן: is(t)=5⋅2⋅sin⁡(2500t) [A]i_s(t)=5\cdot\sqrt{2}\cdot\sin(2500t)\ [\text{A}].

במעגל מחובר נגד RΘR_\Theta שהתנגדותו משתנה לפי הטמפרטורה.

מקדם הטמפרטורה של הנגד הוא α=0.01 1∘C\alpha=0.01\,\frac{1}{^\circ\text{C}}.

בטמפרטורה של Θ=20 ∘C\Theta=20\,^\circ\text{C} התנגדות הנגד RΘ=8 ΩR_\Theta=8\,\Omega.

א.

חשבו את קיבולת הקבל, CC.

(3 נקודות)
ב.

הוכיחו בעזרת חישוב מתאים שהמעגל לא נמצא במצב תהודה בטמפרטורה של 20 ∘C20\,^\circ\text{C}.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את הזרם הזורם בכל ענף במעגל וסרטטו דיאגרמת מחוגים (פאזורים) של שלושת הזרמים.

(5 נקודות)
ד.

מהי ההתנגדות RΘR_\Theta הדרושה כדי שהמעגל יהיה במצב תהודה ולאיזו טמפרטורה יש לחמם את הנגד כדי שהמעגל יפעל בתהודה?

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

C=25 μFC=25\,\mu\text{F}

מהביטוי של זרם המקור: ω=2500 rads\omega=2500\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}. ההיגב של הקבל נתון: XC=16 ΩX_C=16\,\Omega.

מ-XC=1ωCX_C=\frac{1}{\omega C}:

C=1ωXC=12500⋅16=25⋅10−6 F=25 μFC=\frac{1}{\omega X_C}=\frac{1}{2500\cdot16}=25\cdot10^{-6}\,\text{F}=25\,\mu\text{F}

תשובה: C=25 μFC=25\,\mu\text{F}

סעיף ב

תשובה:

ZT=15.10−j3.54 ΩZ_T=15.10-j3.54\,\Omega; החלק המדומה שונה מאפס, ולכן אין תהודה.

מעגל נמצא בתהודה כשהעכבה (או המוליכות) שהמקור רואה ממשית בלבד. נחשב את העכבה השקילה ב-20 ∘C20\,^\circ\text{C}.

1. היגב הסליל: XL=ωL=2500⋅4⋅10−3=10 ΩX_L=\omega L=2500\cdot4\cdot10^{-3}=10\,\Omega

2. עכבות הענפים המקבילים:

ZA=R2+jXL=15+j10 ΩZ_A=R_2+jX_L=15+j10\,\Omega (ענף הסליל)

ZB=RΘ−jXC=8−j16 ΩZ_B=R_\Theta-jX_C=8-j16\,\Omega (ענף הקבל)

3. החיבור המקבילי:

ZP=ZA⋅ZBZA+ZB=(15+j10)(8−j16)23−j6=280−j16023−j6=13.10−j3.54 ΩZ_P=\frac{Z_A\cdot Z_B}{Z_A+Z_B}=\frac{(15+j10)(8-j16)}{23-j6}=\frac{280-j160}{23-j6}=13.10-j3.54\,\Omega

4. R1R_1 בטור:

ZT=R1+ZP=2+13.10−j3.54=15.10−j3.54 ΩZ_T=R_1+Z_P=2+13.10-j3.54=15.10-j3.54\,\Omega

החלק המדומה של העכבה −3.54 Ω≠0-3.54\,\Omega\neq0 (המעגל קיבולי), ולכן הזרם והמתח של המקור אינם באותו מופע, והמעגל אינו בתהודה.

דרך שקולה: חלקי המוליכות ההיגבית של הענפים: XLR22+XL2=10325=0.0308 S\frac{X_L}{R_2^2+X_L^2}=\frac{10}{325}=0.0308\,\text{S} לעומת XCRΘ2+XC2=16320=0.05 S\frac{X_C}{R_\Theta^2+X_C^2}=\frac{16}{320}=0.05\,\text{S}. הם אינם שווים, ולכן אין תהודה.

תשובה: ZT=15.10−j3.54 ΩZ_T=15.10-j3.54\,\Omega, יש לה רכיב מדומה, ולכן המעגל לא בתהודה.

סעיף ג

תשובה:

IˉS=5∠0∘ A\bar{I}_S=5\angle0^\circ\,\text{A} (דרך R1R_1), IˉL=3.763∠−48.81∘ A\bar{I}_L=3.763\angle-48.81^\circ\,\text{A}, IˉC=3.792∠48.31∘ A\bar{I}_C=3.792\angle48.31^\circ\,\text{A}

מבוקש: הזרם בענף R1R_1 (זרם המקור), בענף R2R_2-LL ובענף RΘR_\Theta-CC.

1. זרם המקור עובר כולו דרך R1R_1. הערך היעיל: 522=5 A\frac{5\sqrt{2}}{\sqrt{2}}=5\,\text{A}, ולכן IˉS=5∠0∘ A\bar{I}_S=5\angle0^\circ\,\text{A}.

2. בצומת העליון הזרם מתפצל בין שני הענפים. נשתמש במחלק זרם (הזרם בענף אחד = הזרם הכולל כפול העכבה של הענף השני חלקי סכום העכבות):

IˉL=IˉS⋅ZBZA+ZB=5∠0∘⋅8−j1623−j6=2.478−j2.832=3.763∠−48.81∘ A\bar{I}_L=\bar{I}_S\cdot\frac{Z_B}{Z_A+Z_B}=5\angle0^\circ\cdot\frac{8-j16}{23-j6}=2.478-j2.832=3.763\angle-48.81^\circ\,\text{A}

3. לפי חוק הזרמים של קירכהוף:

IˉC=IˉS−IˉL=5−(2.478−j2.832)=2.522+j2.832=3.792∠48.31∘ A\bar{I}_C=\bar{I}_S-\bar{I}_L=5-(2.478-j2.832)=2.522+j2.832=3.792\angle48.31^\circ\,\text{A}

4. דיאגרמת המחוגים: IˉS\bar{I}_S על הציר הממשי (0∘0^\circ), IˉL\bar{I}_L מפגר ב-48.81∘48.81^\circ (מתחת לציר), ו-IˉC\bar{I}_C מקדים ב-48.31∘48.31^\circ (מעל הציר). סכום שני הזרמים בענפים (חיבור וקטורי) נותן בדיוק את IˉS\bar{I}_S: הרכיבים המדומים ±2.832\pm2.832 מתבטלים.

ReIm-1123456-3-2-1123I_SI_LI_C

תשובה: IˉS=5∠0∘ A\bar{I}_S=5\angle0^\circ\,\text{A}, IˉL=3.763∠−48.81∘ A\bar{I}_L=3.763\angle-48.81^\circ\,\text{A}, IˉC=3.792∠48.31∘ A\bar{I}_C=3.792\angle48.31^\circ\,\text{A}.

סעיף ד

תשובה:

RΘ≈16.25 ΩR_\Theta\approx16.25\,\Omega, Θ≈123.1 ∘C\Theta\approx123.1\,^\circ\text{C}

מבוקש: RΘR_\Theta שעבורו המעגל בתהודה, והטמפרטורה המתאימה.

R1R_1 הוא נגד בטור ואינו משפיע על החלק המדומה, ולכן תנאי התהודה נקבע רק בחיבור המקבילי: החלק המדומה של המוליכות השקולה צריך להתאפס.

1. המוליכות של ענף עם התנגדות rr והיגב XX בטור היא 1r±jX=r∓jXr2+X2\frac{1}{r\pm jX}=\frac{r\mp jX}{r^2+X^2}. תנאי התהודה המקבילית הוא שוויון חלקי ההיגב של שני הענפים:

XCRΘ2+XC2=XLR22+XL2\frac{X_C}{R_\Theta^2+X_C^2}=\frac{X_L}{R_2^2+X_L^2}

2. הצבה:

16RΘ2+162=10152+102=10325\frac{16}{R_\Theta^2+16^2}=\frac{10}{15^2+10^2}=\frac{10}{325}

RΘ2+256=16⋅32510=520 ⇒ RΘ2=264R_\Theta^2+256=\frac{16\cdot325}{10}=520\ \Rightarrow\ R_\Theta^2=264

RΘ=264=16.25 ΩR_\Theta=\sqrt{264}=16.25\,\Omega

3. תלות ההתנגדות בטמפרטורה:

RΘ2=RΘ1⋅[1+α(Θ2−Θ1)]R_{\Theta_2}=R_{\Theta_1}\cdot[1+\alpha(\Theta_2-\Theta_1)]

16.25=8⋅[1+0.01⋅(Θ2−20)]16.25=8\cdot[1+0.01\cdot(\Theta_2-20)]

Θ2−20=16.258−10.01=2.031−10.01=103.1 ∘C\Theta_2-20=\frac{\frac{16.25}{8}-1}{0.01}=\frac{2.031-1}{0.01}=103.1\,^\circ\text{C}

Θ2=123.1 ∘C\Theta_2=123.1\,^\circ\text{C}

תשובה: RΘ≈16.25 ΩR_\Theta\approx16.25\,\Omega, וצריך לחמם את הנגד לכ-123.1 ∘C123.1\,^\circ\text{C}.

שאלה 5 · צרכן תלת-מופעי בכוכב עם התנגדות קווים

באיור לשאלה 5 מוצג צרכן תלת-מופעי המחובר בצורת כוכב והניזון מרשת תלת מופעית בצורת כוכב, התנגדות כל מוליך rr.

נתון: R=15 ΩR=15\,\Omega, XL=12 ΩX_L=12\,\Omega, r=1 Ωr=1\,\Omega, UL=230 VU_L=230\,\text{V}.

א.

מהו גודל העכבה השקולה בכל מופע של העומס?

(5 נקודות)
ב.

מהו הגודל של המתח המופעי בעומס UPHU_{PH}?

(5 נקודות)
ג.

מהו הגודל של הזרם הקווי ILI_L?

(5 נקודות)
ד.

מהו הגודל של המתח השלוב UU על הדקי הצרכן?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

ZPH≈19.21 ΩZ_{PH}\approx19.21\,\Omega

נתון: R=15 ΩR=15\,\Omega, XL=12 ΩX_L=12\,\Omega בכל מופע של העומס.

מבוקש: גודל עכבת המופע של העומס (בלי התנגדות המוליכים rr, שהיא חלק מהקו ולא מהעומס).

בכל מופע של העומס מחוברים בטור נגד RR וסליל XLX_L:

ZPH=R2+XL2=152+122=369=19.21 ΩZ_{PH}=\sqrt{R^2+X_L^2}=\sqrt{15^2+12^2}=\sqrt{369}=19.21\,\Omega

תשובה: ZPH≈19.21 ΩZ_{PH}\approx19.21\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

UPH≈127.5 VU_{PH}\approx127.5\,\text{V} (מתח המופע של הרשת: 132.8 V132.8\,\text{V})

נתון: UL=230 VU_L=230\,\text{V} הוא המתח השלוב בתחילת הקו (לפני ההתנגדויות rr).

מבוקש: המתח על מופע אחד של העומס.

העומס והרשת מחוברים בכוכב ומאוזנים, ולכן אפשר לעבוד עם מעגל חד-מופעי שקול: מתח המופע של הרשת, בטור עם rr של הקו ועם עכבת המופע של העומס.

1. מתח המופע של הרשת:

UPH,S=UL3=2303=132.8 VU_{PH,S}=\frac{U_L}{\sqrt{3}}=\frac{230}{\sqrt{3}}=132.8\,\text{V}

2. העכבה הכוללת במעגל החד-מופעי (rr מתווסף לחלק הממשי):

Ztot=(R+r)2+XL2=162+122=20 ΩZ_{tot}=\sqrt{(R+r)^2+X_L^2}=\sqrt{16^2+12^2}=20\,\Omega

3. הזרם בקו (בכוכב הוא גם זרם המופע):

IL=UPH,SZtot=132.820=6.64 AI_L=\frac{U_{PH,S}}{Z_{tot}}=\frac{132.8}{20}=6.64\,\text{A}

4. המתח על מופע של העומס:

UPH=IL⋅ZPH=6.64⋅19.21=127.5 VU_{PH}=I_L\cdot Z_{PH}=6.64\cdot19.21=127.5\,\text{V}

שימו לב: המתח המופעי בעומס קטן במעט ממתח המופע של הרשת (132.8 V132.8\,\text{V}) בגלל מפל המתח על התנגדות המוליכים rr.

תשובה: UPH≈127.5 VU_{PH}\approx127.5\,\text{V} (מתח המופע של הרשת הוא 132.8 V132.8\,\text{V}).

סעיף ג

תשובה:

IL≈6.64 AI_L\approx6.64\,\text{A}

במעגל החד-מופעי השקול מתח המופע של הרשת UL3\frac{U_L}{\sqrt{3}} מוזן לעכבה (R+r)+jXL(R+r)+jX_L, ובחיבור כוכב זרם הקו שווה לזרם המופע:

IL=UL/3(R+r)2+XL2=132.8(15+1)2+122=132.820=6.64 AI_L=\frac{U_L/\sqrt{3}}{\sqrt{(R+r)^2+X_L^2}}=\frac{132.8}{\sqrt{(15+1)^2+12^2}}=\frac{132.8}{20}=6.64\,\text{A}

תשובה: IL≈6.64 AI_L\approx6.64\,\text{A}

סעיף ד

תשובה:

U≈220.9 VU\approx220.9\,\text{V}

המתח השלוב על הדקי הצרכן גדול פי 3\sqrt{3} מהמתח המופעי בעומס (חיבור כוכב):

U=3⋅UPH=3⋅ZPH⋅IL=3⋅19.21⋅6.64=220.9 VU=\sqrt{3}\cdot U_{PH}=\sqrt{3}\cdot Z_{PH}\cdot I_L=\sqrt{3}\cdot19.21\cdot6.64=220.9\,\text{V}

תשובה: U≈220.9 VU\approx220.9\,\text{V}

שאלה 6 · ליבת טבעת מפלדה: זרם וחדירות מגנטית

באיור לשאלה 6 מוצגת ליבה מגנטית עשויה פלדה בצורת טבעת. על הליבה מלופף סליל בעל 350 ליפופים.

נתון: אורך המסלול המגנטי של הטבעת הוא: l=16 cml=16\,\text{cm}. שטח חתך של הטבעת הוא: A=20 cm2A=20\,\text{cm}^2.

הנוסחה המקשרת בין צפיפות השטף המגנטי BB לבין עוצמת השדה המגנטי HH בליבת הפלדה הנתונה היא: H=208⋅e−BH=208\cdot e^{-B}

א.

מהו הזרם II הדרוש כדי לפתח שטף מגנטי ∅=4⋅10−4 Wb\varnothing=4\cdot10^{-4}\,\text{Wb}?

(8 נקודות)
ב.

מהי החדירות המגנטית μ\mu (Magnetic permeability) של הליבה?

(6 נקודות)
ג.

מהי החדירות המגנטית היחסית μr\mu_r (Relatively Magnetic permeability) של הליבה?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

I≈77.85 mAI\approx77.85\,\text{mA}

נתון: N=350N=350, l=16 cm=0.16 ml=16\,\text{cm}=0.16\,\text{m}, A=20 cm2=20⋅10−4 m2=0.002 m2A=20\,\text{cm}^2=20\cdot10^{-4}\,\text{m}^2=0.002\,\text{m}^2, ∅=4⋅10−4 Wb\varnothing=4\cdot10^{-4}\,\text{Wb}.

מבוקש: הזרם בסליל.

הדרך: מהשטף נמצא את צפיפות השטף BB, מהנוסחה הנתונה את HH, ומחוק אמפר (N⋅I=H⋅lN\cdot I=H\cdot l) את הזרם.

1. צפיפות השטף בליבה:

B=∅A=4⋅10−40.002=0.2 TB=\frac{\varnothing}{A}=\frac{4\cdot10^{-4}}{0.002}=0.2\,\text{T}

2. עוצמת השדה המגנטי מהנוסחה של הפלדה:

H=208⋅e−B=208⋅e−0.2=208⋅0.8187=170.3 AmH=208\cdot e^{-B}=208\cdot e^{-0.2}=208\cdot0.8187=170.3\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

3. חוק אמפר לאורך המסלול המגנטי:

N⋅I=H⋅l ⇒ I=H⋅lN=170.3⋅0.16350=0.07785 A=77.85 mAN\cdot I=H\cdot l\ \Rightarrow\ I=\frac{H\cdot l}{N}=\frac{170.3\cdot0.16}{350}=0.07785\,\text{A}=77.85\,\text{mA}

תשובה: I≈77.85 mAI\approx77.85\,\text{mA}

סעיף ב

תשובה:

μ≈1.174⋅10−3 Hm\mu\approx1.174\cdot10^{-3}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}

החדירות המגנטית היא היחס בין צפיפות השטף לעוצמת השדה, B=μHB=\mu H. נציב את התוצאות מסעיף א:

μ=BH=0.2170.3=1.174⋅10−3 Hm\mu=\frac{B}{H}=\frac{0.2}{170.3}=1.174\cdot10^{-3}\,\frac{\text{H}}{\text{m}} (או WbA⋅m\frac{\text{Wb}}{\text{A}\cdot\text{m}})

תשובה: μ≈1.174⋅10−3 Hm\mu\approx1.174\cdot10^{-3}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}

סעיף ג

תשובה:

μr≈934.6\mu_r\approx934.6

החדירות היחסית משווה את החדירות של החומר לחדירות הריק μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}:

μr=μμ0=1.174⋅10−34π⋅10−7=934.6\mu_r=\frac{\mu}{\mu_0}=\frac{1.174\cdot10^{-3}}{4\pi\cdot10^{-7}}=934.6

(מספר חסר יחידות.)

תשובה: μr≈934.6\mu_r\approx934.6

שאלה 7 · אות משולשי: תדר, ערך ממוצע, ערך יעיל

In figure A for question 7, an electric circuit is shown, and in figure B, the voltage signal v(t)v(t) is presented.

Note: The units of the number values in the timeline are in μs\mu\text{s}.

1.

Calculate the frequency of the periodic signal v(t)v(t).

(2 נקודות)
2.

Calculate the average value of the voltage signal v(t)v(t).

(6 נקודות)
3.

Calculate the effective value of the voltage signal v(t)v(t).

(10 נקודות)
4.

Calculate the value of the average power dissipated in the load.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף 1

תשובה:

f=10 kHzf=10\,\text{kHz}

מהגרף: האות עולה מ-−2 V-2\,\text{V} ל-8 V8\,\text{V} בין 00 ל-75 μs75\,\mu\text{s}, יורד בחזרה ל-−2 V-2\,\text{V} ב-100 μs100\,\mu\text{s}, ומשם הצורה חוזרת. לכן זמן המחזור הוא T=100 μsT=100\,\mu\text{s}.

f=1T=1100⋅10−6=104 Hz=10 kHzf=\frac{1}{T}=\frac{1}{100\cdot10^{-6}}=10^4\,\text{Hz}=10\,\text{kHz}

תשובה: f=10 kHzf=10\,\text{kHz}

סעיף 2

תשובה:

Vavg=3 VV_{avg}=3\,\text{V}

הערך הממוצע הוא השטח מתחת לגרף במחזור אחד חלקי זמן המחזור.

במחזור יש שני קטעים ישרים: עלייה מ-−2-2 ל-8 V8\,\text{V} במשך 75 μs75\,\mu\text{s} וירידה מ-88 ל-−2 V-2\,\text{V} במשך 25 μs25\,\mu\text{s}. הממוצע של קטע ישר הוא ממוצע ערכי הקצוות שלו, 8+(−2)2=3 V\frac{8+(-2)}{2}=3\,\text{V}.

1. השטח (בכל קטע: הממוצע כפול משך הקטע):

∫0Tv dt=3⋅75+3⋅25=300 V⋅μs\int_0^T v\,dt=3\cdot75+3\cdot25=300\,\text{V}\cdot\mu\text{s}

2. Vavg=300100=3 VV_{avg}=\frac{300}{100}=3\,\text{V}

כלומר, כשכל הקטעים עוברים בין אותם שני ערכים, Vavg=Vmax+Vmin2=8+(−2)2=3 VV_{avg}=\frac{V_{max}+V_{min}}{2}=\frac{8+(-2)}{2}=3\,\text{V}.

תשובה: Vavg=3 VV_{avg}=3\,\text{V}

סעיף 3

תשובה:

Vrms≈4.163 VV_{rms}\approx4.163\,\text{V}

הערך היעיל הוא השורש של ממוצע ריבוע האות במחזור: Vrms=1T∫0Tv2 dtV_{rms}=\sqrt{\frac{1}{T}\int_0^T v^2\,dt}.

1. ממוצע הריבוע על קטע ישר: בקטע שבו המתח משתנה בקו ישר מ-aa ל-bb נכתוב v=a+(b−a)xv=a+(b-a)x, כאשר xx עובר מ-00 ל-11 לאורך הקטע. אז

v2‾=∫01(a+(b−a)x)2dx=a2+a(b−a)+(b−a)23=a2+ab+b23\overline{v^2}=\int_0^1\left(a+(b-a)x\right)^2dx=a^2+a(b-a)+\frac{(b-a)^2}{3}=\frac{a^2+ab+b^2}{3}

2. בשני הקטעים (העלייה והירידה) הקצוות הם 8 V8\,\text{V} ו-−2 V-2\,\text{V}, ולכן ממוצע הריבוע זהה בשניהם ושווה לממוצע על כל המחזור, בלי קשר לאורך הקטעים:

v2‾=Vmax2+VmaxVmin+Vmin23=82+8⋅(−2)+(−2)23=64−16+43=523=17.33 V2\overline{v^2}=\frac{V_{max}^2+V_{max}V_{min}+V_{min}^2}{3}=\frac{8^2+8\cdot(-2)+(-2)^2}{3}=\frac{64-16+4}{3}=\frac{52}{3}=17.33\,\text{V}^2

3. Vrms=17.33=4.163 VV_{rms}=\sqrt{17.33}=4.163\,\text{V}

תשובה: Vrms≈4.163 VV_{rms}\approx4.163\,\text{V}

סעיף 4

תשובה:

P≈0.693 WP\approx0.693\,\text{W}

ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח:

P=Vrms2R=4.163225=17.3325=0.693 WP=\frac{V_{rms}^2}{R}=\frac{4.163^2}{25}=\frac{17.33}{25}=0.693\,\text{W}

תשובה: P≈0.693 WP\approx0.693\,\text{W}

שאלה 8 · מעגל RL במצב מתמיד ואחרי סגירת מפסק

באיור לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי:

המפסק SS פתוח זמן רב וכל תופעות המעבר חלפו.

א.

חשבו את:

(1)

הזרם הזורם דרך הסליל במצב המתמיד.

(2)

המתח VxV_x ביחס לאדמה במצב המתמיד.

(3)

האנרגיה האגורה בסליל במצב המתמיד.

(8 נקודות)
ב.

בתום תופעות המעבר המפסק S נסגר. חשבו את:

(1)

המתחים VxV_x ו-VyV_y ביחס לאדמה מיד לאחר סגירת המפסק.

(2)

המתחים VxV_x ו-VyV_y ביחס לאדמה במצב המתמיד.

(3)

הזרם שזורם דרך הסליל במצב המתמיד.

(12 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

(1)
תשובה:

IL=13 A≈0.333 AI_L=\frac{1}{3}\,\text{A}\approx0.333\,\text{A}

נתון: I=1 AI=1\,\text{A}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=15 ΩR_2=15\,\Omega, R3=30 ΩR_3=30\,\Omega, R4=60 ΩR_4=60\,\Omega, V=90 VV=90\,\text{V}, L=1 HL=1\,\text{H}, המפסק פתוח.

מבוקש: הזרם בסליל במצב המתמיד.

המעגל במצב המתמיד. במצב מתמיד בזרם ישר הזרם בסליל קבוע, ולכן אין עליו מתח: הסליל מתנהג כקצר. מסרטטים את המעגל מחדש, עם תיל במקום הסליל, ומסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•התיל שבמקום הסליל מחבר את VxV_x ל-VyV_y, ולכן הם קו אחד בצבע אחד: Vx=VyV_x=V_y. לכן R2R_2 ו-R3R_3 מחוברים שניהם בין הקו הזה לאדמה, כלומר במקביל.

•המפסק פתוח, ולכן בענף של R4R_4 לא זורם זרם ואין על R4R_4 מפל מתח. הקו שבין המפסק ל-R4R_4 נמצא באותו פוטנציאל כמו ההדק החיובי של המקור, 90 V90\,\text{V}, וצבוע באותו צבע.

•לקו שבין מקור הזרם ל-R1R_1 יש צבע משלו. אין צורך בפוטנציאל שלו: R1R_1 בטור עם מקור הזרם, וכל הזרם II עובר דרכו אל הצומת VxV_x.

•הזרם ILI_L בכיוון החץ שבאיור (מ-VxV_x אל VyV_y) הוא הזרם בתיל שבמקום הסליל, וכולו ממשיך דרך R3R_3 לאדמה.

בחירת השיטה. כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע (Vx=VyV_x=V_y). לכן אין צורך במערכת משוואות: זרם המקור נכנס לצומת ומתפצל בין שני נגדים במקביל, וזה מחלק זרם.

1. כל זרם מקור הזרם, I=1 AI=1\,\text{A}, נכנס לקו של VxV_x ומתפצל בין R2R_2 לבין הענף של R3R_3 (דרך התיל שבמקום הסליל).

2. מחלק זרם (הזרם דרך הסליל הוא הזרם ב-R3R_3):

IL=I⋅R2R2+R3=1⋅1515+30=13 A≈0.333 AI_L=I\cdot\frac{R_2}{R_2+R_3}=1\cdot\frac{15}{15+30}=\frac{1}{3}\,\text{A}\approx0.333\,\text{A}

בכיוון החץ שבאיור (מ-VxV_x אל VyV_y).

תשובה: IL=13 A≈0.333 AI_L=\frac{1}{3}\,\text{A}\approx0.333\,\text{A}

(2)
תשובה:

Vx=10 VV_x=10\,\text{V}

נשתמש בסרטוט המסומן מתת-סעיף 1: הסליל הוא קצר, ולכן VxV_x ו-VyV_y הם קו אחד. בין הקו הזה לאדמה מחוברים R2R_2 ו-R3R_3 במקביל, וכל זרם המקור עובר דרכם:

R2∥R3=15⋅3015+30=10 ΩR_2\parallel R_3=\frac{15\cdot30}{15+30}=10\,\Omega

Vx=I⋅(R2∥R3)=1⋅10=10 VV_x=I\cdot(R_2\parallel R_3)=1\cdot10=10\,\text{V}

(בדיקה: IL⋅R3=13⋅30=10 VI_L\cdot R_3=\frac{1}{3}\cdot30=10\,\text{V}.)

תשובה: Vx=10 VV_x=10\,\text{V}

(3)
תשובה:

E=118 J≈55.6 mJE=\frac{1}{18}\,\text{J}\approx55.6\,\text{mJ}

האנרגיה האגורה בשדה המגנטי של הסליל:

E=12LIL2=12⋅1⋅(13)2=118 J≈0.0556 JE=\frac{1}{2}L I_L^2=\frac{1}{2}\cdot1\cdot\left(\frac{1}{3}\right)^2=\frac{1}{18}\,\text{J}\approx0.0556\,\text{J}

תשובה: E≈55.6 mJE\approx55.6\,\text{mJ}

סעיף ב

(1)
תשובה:

Vx(0+)=10 VV_x(0^+)=10\,\text{V}, Vy(0+)≈36.67 VV_y(0^+)\approx36.67\,\text{V}

הזרם בסליל אינו יכול להשתנות בקפיצה, ולכן מיד אחרי הסגירה IL(0+)=IL(0−)=13 AI_L(0^+)=I_L(0^-)=\frac{1}{3}\,\text{A} (מ-VxV_x אל VyV_y). ברגע זה אפשר להחליף את הסליל במקור זרם של 13 A\frac{1}{3}\,\text{A}.

סימון על הסרטוט. המעגל ברגע 0+0^+: הסליל מוחלף במקור זרם, והמפסק סגור (מסורטט כתיל):

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו שבין R4R_4 להדק החיובי של המקור VV נמצא ב-90 V90\,\text{V}.

•מקור הזרם שבמקום הסליל מפריד בין VxV_x ל-VyV_y, ולכן עכשיו הם שני קווים בשני צבעים.

•המפסק סגור, ולכן הקו של VyV_y ממשיך דרכו עד R4R_4.

•לקו שבין מקור הזרם II ל-R1R_1 יש צבע משלו, ואין בו צורך (גם עכשיו R1R_1 בטור עם מקור הזרם).

בחירת השיטה. המבוקש הוא שני מתחי צמתים, VxV_x ו-VyV_y, ולכן נשתמש בשיטת מתחי הצמתים. בין שני הצמתים מחובר מקור זרם ידוע, ולכן הזרם ביניהם לא תלוי במתחים: בכל משוואת צומת יש נעלם אחד בלבד, ואין מערכת משוואות. (בשיטת זרמי החוגים היו שלושה חוגים: שניים מהם עם זרם קבוע על ידי מקורות הזרם, ובשלישי נעלם אחד. גם שם משוואה אחת, אבל אחריה צריך עוד לחשב את המתחים.)

1. חוק הזרמים בצומת VxV_x: נכנס זרם המקור I=1 AI=1\,\text{A}, ויוצאים הזרם דרך R2R_2 והזרם דרך הסליל:

I=VxR2+IL ⇒ Vx=(I−IL)⋅R2=(1−13)⋅15=10 VI=\frac{V_x}{R_2}+I_L\ \Rightarrow\ V_x=(I-I_L)\cdot R_2=\left(1-\frac{1}{3}\right)\cdot15=10\,\text{V}

2. חוק הזרמים בצומת VyV_y: נכנס זרם הסליל, ויוצאים הזרם דרך R3R_3 לאדמה והזרם דרך R4R_4 לכיוון הקו של 90 V90\,\text{V}:

VyR3+Vy−VR4=IL\frac{V_y}{R_3}+\frac{V_y-V}{R_4}=I_L

Vy30+Vy−9060=13\frac{V_y}{30}+\frac{V_y-90}{60}=\frac{1}{3}

Vy(130+160)=13+9060=116 ⇒ Vy20=116V_y\left(\frac{1}{30}+\frac{1}{60}\right)=\frac{1}{3}+\frac{90}{60}=\frac{11}{6}\ \Rightarrow\ \frac{V_y}{20}=\frac{11}{6}

Vy=1103≈36.67 VV_y=\frac{110}{3}\approx36.67\,\text{V}

VyV_y קטן מ-90 V90\,\text{V}, כלומר הזרם ב-R4R_4 זורם בפועל מהמקור VV אל הצומת VyV_y.

תשובה: Vx(0+)=10 VV_x(0^+)=10\,\text{V}, Vy(0+)≈36.67 VV_y(0^+)\approx36.67\,\text{V}

(2)
תשובה:

Vx=Vy=1507≈21.43 VV_x=V_y=\frac{150}{7}\approx21.43\,\text{V}

המעגל במצב המתמיד החדש. הסליל שוב קצר, והמפסק סגור:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו שבין R4R_4 להדק החיובי של VV נמצא ב-90 V90\,\text{V}.

•התיל שבמקום הסליל מחבר את VxV_x ל-VyV_y, והמפסק הסגור ממשיך את אותו קו עד R4R_4. לכן כל הקו הזה צבוע בצבע אחד: Vx=VyV_x=V_y, ונסמן מתח זה ב-VxV_x.

בחירת השיטה. נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, ולכן שיטת מתחי הצמתים נותנת משוואה אחת. (בשיטת זרמי החוגים היו שני חוגים עם זרם לא ידוע.)

חוק הזרמים בצומת המאוחד: נכנס I=1 AI=1\,\text{A} ממקור הזרם, ויוצאים זרמים דרך R2R_2, R3R_3 ו-R4R_4:

VxR2+VxR3+Vx−VR4=I\frac{V_x}{R_2}+\frac{V_x}{R_3}+\frac{V_x-V}{R_4}=I

Vx15+Vx30+Vx−9060=1\frac{V_x}{15}+\frac{V_x}{30}+\frac{V_x-90}{60}=1

Vx(4+2+160)=1+9060=2.5 ⇒ Vx=2.5⋅607=1507≈21.43 VV_x\left(\frac{4+2+1}{60}\right)=1+\frac{90}{60}=2.5\ \Rightarrow\ V_x=\frac{2.5\cdot60}{7}=\frac{150}{7}\approx21.43\,\text{V}

תשובה: Vx=Vy≈21.43 VV_x=V_y\approx21.43\,\text{V}

(3)
תשובה:

IL=−37≈−0.429 AI_L=-\frac{3}{7}\approx-0.429\,\text{A}, כלומר 0.429 A0.429\,\text{A} מ-VyV_y אל VxV_x (מימין לשמאל)

נשתמש בסרטוט המסומן מתת-סעיף 2. הזרם ILI_L הוא הזרם בתיל שבמקום הסליל, בכיוון החץ שבאיור (מ-VxV_x אל VyV_y).

חוק הזרמים בצומת VxV_x (לפני התיל): נכנס II, ויוצאים הזרם דרך R2R_2 והזרם ILI_L:

IL=I−VxR2=1−150/715=1−107=−37≈−0.429 AI_L=I-\frac{V_x}{R_2}=1-\frac{150/7}{15}=1-\frac{10}{7}=-\frac{3}{7}\approx-0.429\,\text{A}

הסימן השלילי אומר שהזרם זורם הפוך לחץ, כלומר מימין לשמאל (מ-VyV_y אל VxV_x): המקור V=90 VV=90\,\text{V} דוחף זרם דרך R4R_4 אל הקו המאוחד, וחלק ממנו עובר דרך הסליל אל R2R_2.

בדיקה בצד של VyV_y: Vy30+Vy−9060=150/730+150/7−9060=57−87=−37 A=IL\frac{V_y}{30}+\frac{V_y-90}{60}=\frac{150/7}{30}+\frac{150/7-90}{60}=\frac{5}{7}-\frac{8}{7}=-\frac{3}{7}\,\text{A}=I_L.

תשובה: ∣IL∣≈0.429 A|I_L|\approx0.429\,\text{A}, בכיוון מימין לשמאל (מ-VyV_y אל VxV_x).

שאלה 9 · תבנין בזרם חילופין והתאמת עומס להספק מרבי

באיור לשאלה 9 מוצג מעגל חשמלי:

א.

הציגו מעגל תמורה על פי תבנין וחשבו את ערכיו עבור עכבת עומס המחוברת בין ההדקים A-B.

(11 נקודות)
ב.

איזו עכבת עומס יש לחבר בין ההדקים A-B כדי שתצרוך הספק ממשי מרבי?

(3 נקודות)
ג.

עבור ערך עכבת העומס שחושב בסעיף קודם: חשבו את ההספקים - הפעיל, ההיגבי והנדמה - שצורכת עכבת העומס. סרטטו את משולש ההספקים.

(4 נקודות)
ד.

איזה עומס אוהמי טהור (התנגדותי) יש לחבר בין ההדקים A-B כדי שיצרוך הספק ממשי מרבי?

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

UˉTh=81.56∠98.95∘ V\bar{U}_{Th}=81.56\angle98.95^\circ\,\text{V}, ZTh=6−j6 ΩZ_{Th}=6-j6\,\Omega

נתון: Uˉ1=80∠45∘ V\bar{U}_1=80\angle45^\circ\,\text{V}, Uˉ2=120∠0∘ V\bar{U}_2=120\angle0^\circ\,\text{V}, Z1=8+j2Z_1=8+j2, Z2=2−j2Z_2=2-j2, Z3=−j4Z_3=-j4, Z4=6+j4Z_4=6+j4, Z5=2−j8Z_5=2-j8, Z6=2+j4Z_6=2+j4 (כולן ב-Ω\Omega).

מבוקש: מקור תבנין UˉTh\bar{U}_{Th} בטור עם ZThZ_{Th} בין ההדקים AA ו-BB.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם תחובר עכבת העומס: AA ו-BB. בין ההדקים לא מחובר דבר, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם UˉTh=UˉAB\bar{U}_{Th}=\bar{U}_{AB} וגם את העכבה השקולה ZThZ_{Th}.

סימונים: נקרא N1N_1 לקו התחתון שמשמאל ל-Z3Z_3 (הקצה התחתון של Z4Z_4, בין Z6Z_6 ל-Z3Z_3), ו-N2N_2 לקו התחתון שמימין ל-Z3Z_3 (הקצה התחתון של Z2Z_2 וההדק השלילי של U2U_2).

שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים, הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•ההדקים פתוחים, ולכן Z3Z_3 הוא החיבור היחיד בין הצד השמאלי לצד הימני, ודרך חיבור יחיד לא יכול לזרום זרם: IˉZ3=0\bar{I}_{Z3}=0. אין מפל מתח על Z3Z_3, ולכן N1N_1 ו-N2N_2 באותו פוטנציאל ובאותו צבע. נבחר אותם כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•ההדק השלילי של U2U_2 מחובר ל-N2N_2, ולכן הקו שבין Z1Z_1 להדק החיובי של U2U_2 נמצא ב-120∠0∘ V120\angle0^\circ\,\text{V}.

•הקו של AA (בין Z5Z_5 ל-Z4Z_4) נמצא בפוטנציאל UˉA\bar{U}_A, והקו של BB (בין Z1Z_1 ל-Z2Z_2) בפוטנציאל UˉB\bar{U}_B. בין ההדקים מסומנת הקוטביות של UˉTh\bar{U}_{Th}: הצד של AA חיובי.

•שני הקווים ליד הדקי U1U_1 צבועים כל אחד בצבע משלו. הפוטנציאל שלהם לא נדרש.

•בכל צד נשאר חוג אחד: Iˉa\bar{I}_a בצד שמאל (עם כיוון השעון, יוצא מההדק החיובי של U1U_1) ו-Iˉb\bar{I}_b בצד ימין (נגד כיוון השעון, יוצא מההדק החיובי של U2U_2).

בחירת השיטה. כש-Z3Z_3 לא מעביר זרם, המעגל מתפרק לשני חוגים נפרדים בלי ענף משותף. בכל חוג יש נעלם אחד, ולכן אין צורך במערכת משוואות של זרמי חוגים או מתחי צמתים: בכל צד יש מחלק מתח.

1. בצד שמאל Iˉa\bar{I}_a עובר דרך Z5Z_5, Z4Z_4 ו-Z6Z_6 בטור. UˉA\bar{U}_A הוא המתח על Z4Z_4 (מ-AA אל N1N_1):

UˉA=Uˉ1⋅Z4Z4+Z5+Z6=80∠45∘⋅6+j410=8∠45∘⋅7.211∠33.69∘=57.69∠78.69∘=11.31+j56.57 V\bar{U}_A=\bar{U}_1\cdot\frac{Z_4}{Z_4+Z_5+Z_6}=80\angle45^\circ\cdot\frac{6+j4}{10}=8\angle45^\circ\cdot7.211\angle33.69^\circ=57.69\angle78.69^\circ=11.31+j56.57\,\text{V}

2. בצד ימין Iˉb\bar{I}_b עובר דרך Z1Z_1 ו-Z2Z_2. UˉB\bar{U}_B הוא המתח על Z2Z_2 (מ-BB אל N2N_2):

UˉB=Uˉ2⋅Z2Z1+Z2=120∠0∘⋅2−j210=24−j24=33.94∠−45∘ V\bar{U}_B=\bar{U}_2\cdot\frac{Z_2}{Z_1+Z_2}=120\angle0^\circ\cdot\frac{2-j2}{10}=24-j24=33.94\angle-45^\circ\,\text{V}

3. מתח תבנין:

UˉTh=UˉAB=UˉA−UˉB=(11.31+j56.57)−(24−j24)=−12.69+j80.57=81.56∠98.95∘ V\bar{U}_{Th}=\bar{U}_{AB}=\bar{U}_A-\bar{U}_B=(11.31+j56.57)-(24-j24)=-12.69+j80.57=81.56\angle98.95^\circ\,\text{V}

שלב 2: עכבת תבנין. מאפסים את שני המקורות הבלתי תלויים: מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארות רק העכבות:

4. בצד שמאל הקצר במקום U1U_1 מאחד את שני הקווים שליד המקור לקו אחד. בצד ימין הקצר במקום U2U_2 מחבר את הקו שליד Z1Z_1 אל N2N_2, ולכן גם הם קו אחד. עכשיו N1N_1 ו-N2N_2 בצבעים שונים, כי Z3Z_3 מחבר ביניהם.

5. מצד AA: Z5Z_5 ו-Z6Z_6 בטור (הקו המאוחד שבצד שמאל מחבר רק אותן), והצירוף מחובר בין הקו של AA ל-N1N_1, כמו Z4Z_4. לכן הוא במקביל ל-Z4Z_4:

Z5+Z6=(2−j8)+(2+j4)=4−j4 ΩZ_5+Z_6=(2-j8)+(2+j4)=4-j4\,\Omega

ZA=Z4(Z5+Z6)Z4+Z5+Z6=(6+j4)(4−j4)10=40−j810=4−j0.8 ΩZ_{A}=\frac{Z_4(Z_5+Z_6)}{Z_4+Z_5+Z_6}=\frac{(6+j4)(4-j4)}{10}=\frac{40-j8}{10}=4-j0.8\,\Omega

6. מצד BB: Z1Z_1 ו-Z2Z_2 מחוברות שתיהן בין הקו של BB ל-N2N_2, כלומר במקביל:

ZB=Z1Z2Z1+Z2=(8+j2)(2−j2)10=20−j1210=2−j1.2 ΩZ_{B}=\frac{Z_1Z_2}{Z_1+Z_2}=\frac{(8+j2)(2-j2)}{10}=\frac{20-j12}{10}=2-j1.2\,\Omega

7. זרם שנכנס ב-AA עובר דרך ZAZ_A אל N1N_1, דרך Z3Z_3 אל N2N_2, ודרך ZBZ_B אל BB. שלושת החלקים בטור:

ZTh=ZA+Z3+ZB=(4−j0.8)+(−j4)+(2−j1.2)=6−j6 Ω=8.485∠−45∘ ΩZ_{Th}=Z_A+Z_3+Z_B=(4-j0.8)+(-j4)+(2-j1.2)=6-j6\,\Omega=8.485\angle-45^\circ\,\Omega

שלב 3: מעגל התמורה. מקור מתח UˉTh=81.56∠98.95∘ V\bar{U}_{Th}=81.56\angle98.95^\circ\,\text{V} (הדק חיובי בצד AA) בטור עם עכבה ZTh=6−j6 ΩZ_{Th}=6-j6\,\Omega, ועכבת העומס מחוברת בין שני ההדקים:

תשובה: UˉTh=81.56∠98.95∘ V\bar{U}_{Th}=81.56\angle98.95^\circ\,\text{V}, ZTh=6−j6 ΩZ_{Th}=6-j6\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

ZLOAD=ZTh∗=6+j6 ΩZ_{LOAD}=Z_{Th}^*=6+j6\,\Omega

הספק ממשי מרבי עובר לעומס כאשר עכבתו היא הצמוד המרוכב של עכבת תבנין: החלקים ההיגביים מבטלים זה את זה, והחלק הממשי שווה ל-RThR_{Th}.

ZLOAD=ZTh∗=(6−j6)∗=6+j6 ΩZ_{LOAD}=Z_{Th}^*=(6-j6)^*=6+j6\,\Omega

תשובה: ZLOAD=6+j6 ΩZ_{LOAD}=6+j6\,\Omega

סעיף ג

תשובה:

P≈277.2 WP\approx277.2\,\text{W}, Q≈277.2 VArQ\approx277.2\,\text{VAr} (השראי), S≈392 VAS\approx392\,\text{VA}

1. הזרם במעגל התמורה (העכבה הכוללת ממשית):

Iˉ=UˉThZTh+ZLOAD=81.56∠98.95∘(6−j6)+(6+j6)=81.56∠98.95∘12=6.797∠98.95∘ A\bar{I}=\frac{\bar{U}_{Th}}{Z_{Th}+Z_{LOAD}}=\frac{81.56\angle98.95^\circ}{(6-j6)+(6+j6)}=\frac{81.56\angle98.95^\circ}{12}=6.797\angle98.95^\circ\,\text{A}

2. ההספק המרוכב בעומס:

Sˉ=∣Iˉ∣2⋅ZLOAD=6.7972⋅(6+j6)=46.20⋅(6+j6)=277.2+j277.2 VA=392∠45∘ VA\bar{S}=|\bar{I}|^2\cdot Z_{LOAD}=6.797^2\cdot(6+j6)=46.20\cdot(6+j6)=277.2+j277.2\,\text{VA}=392\angle45^\circ\,\text{VA}

3. מכאן:

•הספק פעיל: P=277.2 WP=277.2\,\text{W}

•הספק היגבי: Q=277.2 VArQ=277.2\,\text{VAr} (השראי)

•הספק נדמה: S=277.22+277.22=392 VAS=\sqrt{277.2^2+277.2^2}=392\,\text{VA}

בדיקה: Pmax=∣UˉTh∣24RTh=81.5624⋅6=277.2 WP_{max}=\frac{|\bar{U}_{Th}|^2}{4R_{Th}}=\frac{81.56^2}{4\cdot6}=277.2\,\text{W}.

4. משולש ההספקים: ניצב אופקי P=277.2 WP=277.2\,\text{W}, ניצב אנכי כלפי מעלה Q=277.2 VArQ=277.2\,\text{VAr}, ויתר S=392 VAS=392\,\text{VA} בזווית 45∘45^\circ.

5010015020025030035040050100150200250300P=277.2 WQ=277.2 VArS=392 VA

תשובה: P≈277.2 WP\approx277.2\,\text{W}, Q≈277.2 VArQ\approx277.2\,\text{VAr}, S≈392 VAS\approx392\,\text{VA}.

סעיף ד

תשובה:

RLOAD=∣ZTh∣≈8.485 ΩR_{LOAD}=|Z_{Th}|\approx8.485\,\Omega

כשהעומס הוא נגד טהור, אי אפשר לבטל את ההיגב של ZThZ_{Th}. במקרה זה ההספק בעומס מרבי כאשר התנגדות העומס שווה לגודל עכבת תבנין:

RLOAD=∣ZTh∣=62+62=8.485 ΩR_{LOAD}=|Z_{Th}|=\sqrt{6^2+6^2}=8.485\,\Omega

תשובה: RLOAD≈8.485 ΩR_{LOAD}\approx8.485\,\Omega

שאלה 10 · מוט נע בשדה מגנטי: כא"מ, זרם ועבודה

באיור לשאלה 10 מוצג שדה מגנטי אחיד שעוצמתו 0.4 T0.4\,\text{T}, השדה מאונך למישור הדף וכיוונו פנימה.

מוט מוליך אידיאלי שאורכו l=0.1 ml=0.1\,\text{m} מאונך לשדה המגנטי, נוגע במסילה אופקית מוליכה חסרת התנגדות, שבסופה נגד שהתנגדותו R=1 ΩR=1\,\Omega. המוט נע במקביל למישור הדף במהירות קבועה של v=0.5 msv=0.5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

הערה: הניחו כיוון זרם מוסכם (זרימת מטענים חיוביים).

א.

מהו ערך הכא"מ המושרה במוט?

(7 נקודות)
ב.

מהי עוצמת הזרם הזורם בנגד?

(3 נקודות)
ג.

מה כיוון הזרם הזורם במוט (מנקודה aa לנקודה bb או להיפך)? תשובה ללא נימוק לא תתקבל.

(3 נקודות)
ד.

כמה עבודה מושקעת בהנעת המוט ימינה במשך שלוש שניות?

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

E=0.02 V=20 mVE=0.02\,\text{V}=20\,\text{mV}

נתון: B=0.4 TB=0.4\,\text{T}, l=0.1 ml=0.1\,\text{m}, v=0.5 msv=0.5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, המוט, השדה והמהירות מאונכים זה לזה.

לפי חוק פאראדיי, הכא"מ שווה לקצב השינוי של השטף דרך הלולאה (המוט, המסילות והנגד). שטח הלולאה גדל בכל שנייה ב-l⋅vl\cdot v, ולכן:

E=dΦdt=B⋅dAdt=B⋅l⋅v=0.4⋅0.1⋅0.5=0.02 V=20 mVE=\frac{d\Phi}{dt}=B\cdot\frac{dA}{dt}=B\cdot l\cdot v=0.4\cdot0.1\cdot0.5=0.02\,\text{V}=20\,\text{mV}

תשובה: E=20 mVE=20\,\text{mV}

סעיף ב

תשובה:

I=0.02 A=20 mAI=0.02\,\text{A}=20\,\text{mA}

המוט והמסילות חסרי התנגדות, ולכן כל הכא"מ נופל על הנגד. לפי חוק אוהם:

I=ER=0.021=0.02 A=20 mAI=\frac{E}{R}=\frac{0.02}{1}=0.02\,\text{A}=20\,\text{mA}

תשובה: I=20 mAI=20\,\text{mA}

סעיף ג

תשובה:

מנקודה bb לנקודה aa (כלפי מעלה במוט).

נימוק לפי חוק לנץ: המוט מתרחק מהנגד, ולכן שטח הלולאה והשטף הנכנס לדף דרכה גדלים. הזרם המושרה מתנגד לשינוי, כלומר יוצר בתוך הלולאה שדה היוצא מהדף. לשם כך הזרם צריך להסתובב נגד כיוון השעון (כפי שנראה בדף), וזה אומר שבמוט, שהוא הצלע הימנית של הלולאה, הזרם זורם כלפי מעלה: מ-bb אל aa.

אותה מסקנה מהכוח על המטענים: על מטען חיובי שנע ימינה בשדה הנכנס לדף פועל הכוח q v→×B→q\,\vec{v}\times\vec{B}, שמכוונו כלפי מעלה במוט, כלומר לכיוון aa.

בדיקה: הכוח המגנטי על הזרם במוט, I l→×B→I\,\vec{l}\times\vec{B}, עם זרם כלפי מעלה ושדה נכנס, פונה שמאלה, נגד כיוון התנועה. זה מתאים לחוק לנץ: צריך כוח חיצוני כדי להמשיך להזיז את המוט.

תשובה: הזרם במוט זורם מנקודה bb לנקודה aa.

סעיף ד

תשובה:

W=1.2⋅10−3 J=1.2 mJW=1.2\cdot10^{-3}\,\text{J}=1.2\,\text{mJ}

המוט נע במהירות קבועה, ולכן הכוח החיצוני שמזיז אותו שווה בגודלו לכוח המגנטי (כוח לורנץ) שבולם אותו.

1. הכוח על המוט:

F=B⋅I⋅l=0.4⋅0.02⋅0.1=8⋅10−4 NF=B\cdot I\cdot l=0.4\cdot0.02\cdot0.1=8\cdot10^{-4}\,\text{N}

2. הדרך שעובר המוט ב-33 שניות:

x=v⋅t=0.5⋅3=1.5 mx=v\cdot t=0.5\cdot3=1.5\,\text{m}

3. העבודה:

W=F⋅x=8⋅10−4⋅1.5=1.2⋅10−3 JW=F\cdot x=8\cdot10^{-4}\cdot1.5=1.2\cdot10^{-3}\,\text{J}

בדיקה לפי שימור אנרגיה: כל העבודה הופכת לחום בנגד:

W=I2Rt=0.022⋅1⋅3=1.2⋅10−3 JW=I^2Rt=0.02^2\cdot1\cdot3=1.2\cdot10^{-3}\,\text{J}

תשובה: W=1.2 mJW=1.2\,\text{mJ}

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.