מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - אביב 2024 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97160 · 10 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, אביב 2024 מועד ב', כל 10 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 10 שאלות. יש לענות על 5 שאלות. ערך כל שאלה 20 נקודות. סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.
שאלה 1 · מתחי צמתים והספקי מקורות במעגל זרם ישר
באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי

חשבו את המתחים בצמתים ו- ביחס לאדמה.
חשבו את ההספקים המתפזרים במקורות המתח ובמקור הזרם. קבעו עבור כ"א מהמקורות אם הוא מתפקד כצרכן אנרגיה או כספק אנרגיה.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
,
נתון: , , , , , , , .
מבוקש: ו- ביחס לאדמה.
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל, את הצמתים ואת כיווני הזרמים:

•הקו התחתון, שאליו מחוברת האדמה, הוא נקודת הייחוס ().
•כל קטע תיל רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. הצומת הוא קו אחד גדול: הוא כולל את הנקודה שבין ל- ואת התיל העליון עד . גם הצומת כולל את התיל הימני ואת הקטע שאחרי .
•קיטוביות המקורות. לפי סמל המצבר, הלוח הארוך הוא ההדק החיובי. ב- ההדק החיובי למעלה, ולכן הקו שבין ל- נמצא ב-. ב- ההדק החיובי בצד של וההדק השלילי בצד של , ולכן הקטע שבין ל- נמצא ב-.
•כיווני הזרמים שנבחרו (החצים): אל , מ- כלפי מטה, ו- מ- אל , מ- כלפי מטה. מקור הזרם מושך מצומת אל האדמה.
בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:
•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חלונות (חוגים). מקור הזרם יושב על הענף המשותף לשני החוגים השמאליים, ולכן הוא לא קובע זרם של חוג אחד, אלא רק קשר בין שניים. נשארות שלוש משוואות.
•מתחי צמתים: הקו של ידוע, והקטע שבין ל- נקבע על ידי . נשארים שני נעלמים בלבד, ו-, כלומר שתי משוואות.
לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.
1. נבטא כל זרם לפי חוק אוהם, בעזרת הפוטנציאלים שבשני קצות הנגד (בכיוון החץ, מהפוטנציאל הראשון לשני):
, , , ,
2. משוואת צומת (חוק הזרמים: הזרם הנכנס שווה לזרמים היוצאים), :
מסדרים:
3. משוואת צומת , :
4. פותרים את שתי המשוואות (בשיטת הדטרמיננטות):
5. בדיקה בעזרת הזרמים. , , , . הסימן השלילי אומר ש- זורם הפוך לחץ, מ- דרך ו- אל . בצומת : ✓. בצומת : , כלומר עולה מהאדמה אל , ו- ✓.
תשובה: , .
סעיף ב
(ספק), (ספק), (צרכן)
נתון: מתחי הצמתים מסעיף א: , , והזרמים שחושבו שם.
מבוקש: ההספק של כל מקור, והאם הוא ספק או צרכן.
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הפוטנציאל של כל הדק של מקור נקרא מהצבע של הקו שאליו הוא מחובר, והזרם דרכו נקרא מהחצים. כאן , , והקטע שבין ל- נמצא ב-.
כלל: מקור מספק הספק כאשר הזרם יוצא מההדק החיובי שלו (עובר בתוכו מ- ל-), וצורך הספק כאשר הזרם נכנס להדק החיובי.
1. מקור . הזרם דרך הוא , והוא יוצא מההדק החיובי (העליון) של לכיוון .
המקור מספק אנרגיה.
2. מקור . הזרם בענף - הוא מ- לכיוון : הוא נכנס ל- בהדק השלילי (צד ) ויוצא מההדק החיובי.
המקור מספק אנרגיה.
3. מקור הזרם . המתח על מקור הזרם הוא (הקצה העליון חיובי), והזרם זורם בתוכו מלמעלה למטה, כלומר נכנס בהדק בעל הפוטנציאל הגבוה.
המקור צורך אנרגיה.
4. מאזן הספקים לבדיקה. הספק בנגדים: , , , , , יחד .
מסופק: ; נצרך: ✓.
תשובה: מספק , מספק , מקור הזרם צורך .
שאלה 2 · סוללת תאים בחיבור מעורב והעברת הספק
באיור לשאלה 2 מוצג מעגל חשמלי המתאר חיבור של שישה תאים במעורב:

חשבו את המתח בין הדקי הסוללה כאשר המפסק פתוח.
סוגרים את המפסק S, חשבו את הזרם דרך נגד העומס .
חשבו את ערך התנגדות העומס המכסימלית כדי שכל התאים יפעלו כספקי אנרגיה.
חשבו את ערך התנגדות העומס כדי שהעברת האנרגיה לעומס תהיה מרבית.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
במעגל שלושה ענפים מקבילים, ובכל ענף שני תאים בטור. בכל ענף מחברים את הכא"מ ואת ההתנגדויות הפנימיות:
•ענף שמאלי: ,
•ענף אמצעי: ,
•ענף ימני: ,
בכל הענפים ההדק החיובי למעלה, ולכן כל הענפים מחוברים בין הפס העליון (+) לפס התחתון (-).
מבוקש: המתח בין הדקי הסוללה כשהמפסק פתוח (מתח ריקם).

•הפס התחתון הוא נקודת הייחוס (). הפס העליון הוא קו אחד, ולכן כל שלושת הענפים מחוברים בין אותם שני פוטנציאלים. הפוטנציאל של הפס העליון הוא המתח המבוקש, . ההדקים של הסוללה הם (הפס העליון, ליד המפסק) ו- (הפס התחתון).
•כל מלבן מקווקו הוא תא אחד (כא"מ והתנגדות פנימית). הקטע שבין שני התאים של ענף צבוע בצבע משלו, אבל הוא לא צומת: הזרם לא מתפצל בו, ולכן אין צורך לתת לו שם.
•המפסק פתוח, ולכן דרך לא זורם זרם () ואין עליו מפל מתח. התיל שבין המפסק ל- נמצא לכן ב-, כמו הפס התחתון, וכל המתח נופל על המפסק הפתוח.
•הזרמים , , הם זרמי הענפים, בכיוון החצים: מהפס התחתון אל הפס העליון.
בחירת השיטה. כשהפס התחתון הוא נקודת הייחוס, יש במעגל צומת אחד בלבד שהמתח שלו לא ידוע: הפס העליון. בשיטת זרמי החוגים היו שני חוגים ושתי משוואות. לכן נכתוב משוואת צומת אחת, וזו בדיוק שיטת מילמן לענפים מקבילים.
1. לפי חוק אוהם, הזרם בענף הוא הכא"מ פחות המתח , חלקי ההתנגדות: . כשהמפסק פתוח אין זרם בעומס, ולכן לפי חוק הזרמים של קירכהוף בפס העליון סכום זרמי הענפים הוא אפס (בתוך הסוללה זורם זרם חוזר בין הענפים, כי הכא"מים שונים):
2. מציבים:
3. בדיקה: זרמי הענפים , , , וסכומם ✓. הזרם שלילי, כלומר הוא זורם הפוך לחץ: הענף האמצעי נטען על ידי שני האחרים.
תשובה: .
סעיף ב
נתון: הסוללה מסעיף א, .
מבוקש: הזרם בעומס כשהמפסק סגור.
ההדקים. מחליפים את הסוללה במעגל התמורה של תבנין ביחס לשני ההדקים שאליהם מתחבר העומס: (הפס העליון) ו- (הפס התחתון). מנתקים את , ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה.
שלב 1: מתח תבנין. כשהמפסק פתוח העומס מנותק, וזה בדיוק המצב שסומן בסרטוט של סעיף א. מתח הריקם בין ל- הוא , ו- חיובי:
שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים: כל כא"מ מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארות רק ההתנגדויות הפנימיות. זה המעגל החדש, בלי העומס:

1. לפי הצבעים: בכל ענף שתי ההתנגדויות הפנימיות מחוברות בטור דרך הקטע האמצעי, שאין בו הסתעפות. לכן כל ענף הוא התנגדות אחת, , , .
2. שלושת הענפים מחוברים כולם בין הקו של לקו של , ולכן הם מחוברים במקביל:
שלב 3: זרם העומס. מעגל התמורה הוא מקור בטור עם . כשסוגרים את המפסק, מתחבר בטור אליהם, ונוצר חוג אחד:
בדיקה בשיטת מילמן כולל ענף העומס (הפס העליון הוא עדיין הצומת היחיד שהמתח שלו לא ידוע, ועכשיו מחוברים אליו ארבעה ענפים):
✓. (זרמי הענפים: , , ; סכומם .)
תשובה: .
סעיף ג
מבוקש: ההתנגדות המרבית של העומס שבה כל התאים עדיין מספקים אנרגיה.
1. מתי תא מספק אנרגיה? כשהזרם בענף שלו יוצא מההדק החיובי, כלומר כשמתח ההדקים קטן מהכא"מ של הענף: .
2. מגדילים את : הזרם בעומס קטן, המפל על ההתנגדות הפנימית קטן, והמתח עולה. הענף בעל הכא"מ הקטן ביותר, , יפסיק ראשון לספק. הגבול הוא .
3. הזרם בעומס בגבול: לפי מעגל תבנין,
(בדיקה: זרמי הענפים , , ; יחד ✓.)
4. ההתנגדות המרבית:
בהתנגדות זו הענף האמצעי בדיוק אינו מעביר זרם; בכל התנגדות קטנה ממנה כל ששת התאים מספקים אנרגיה.
תשובה: (כל התאים ספקים כאשר ).
סעיף ד
מבוקש: להעברת הספק מרבית.
1. לפי משפט העברת ההספק המרבי, עומס המחובר למקור בעל התנגדות פנימית מקבל הספק מרבי כאשר .
2. מסעיף ב: , ולכן .
(ההספק המרבי עצמו: .)
תשובה: .
שאלה 3 · מעגל טורי בזרם חילופין לפי דיאגרמת מחוגים
באיור א' לשאלה 3 מוצג מעגל חשמלי טורי הפועל בזרם חילופין. באיור ב' לשאלה 3 מוצג תרשים מחוגים (דיאגרמת פאזורים) של המתחים במעגל ביחס לזרם הזורם במעגל.


על סמך דיאגרמת המחוגים שבאיור ב' בלבד, מהו האופי של כל אחת מהעכבות , , ? יש לנמק בצורה מפורטת.
נתון שגודל המתחים והזרם שבדיאגרמה הם:
, , ,
חשבו את הערך של כל עכבה, הציגו אותה בצורה קרטזית (כמספר מרוכב ) וציינו מהו אופי המעגל.
חשבו את מתח המקור ואת ההספק הפעיל שהוא מספק למעגל.
איזה רכיב יש לחבר בטור למעגל כדי שאופי המעגל יהיה אוהמי טהור? חשבו את ערך הרכיב (התנגדות, השראות או קיבול). נתון שתדר המעגל הוא .
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
אוהמית, אוהמית-השראית, אוהמית-קיבולית
בדיאגרמה הזרם משורטט על הציר האופקי (זווית ), והוא משותף לכל העכבות כי המעגל טורי. אופי כל עכבה נקבע לפי זווית המופע בין המתח עליה לבין הזרם:
1. : המתח מונח על אותו ציר כמו , כלומר מתח וזרם במופע (). זו עכבה אוהמית טהורה (נגד).
2. : המתח מקדים את הזרם ב-. מתח המקדים את הזרם מאפיין עכבה השראית. מכיוון שהזווית בין ל-, זו עכבה אוהמית-השראית (נגד ומשרן בטור), ובזווית ההתנגדות שווה להיגב ההשראי ().
3. : המתח מפגר אחרי הזרם ב-. מתח המפגר אחרי הזרם מאפיין עכבה קיבולית. הזווית בין ל-, ולכן זו עכבה אוהמית-קיבולית (נגד וקבל בטור), שבה .
תשובה: אוהמית טהורה; אוהמית-השראית (); אוהמית-קיבולית ().
סעיף ב
, , ; אופי קיבולי
נתון: , , , , והזוויות מהדיאגרמה: , , .
מבוקש: כל עכבה בצורה קוטבית וקרטזית, ואופי המעגל.
1. גודל כל עכבה לפי חוק אוהם, , וזווית העכבה היא זווית המתח ביחס לזרם:
2. מעבר לצורה קרטזית, :
3. העכבה הכוללת (חיבור טורי, מחברים חלקים ממשיים ומדומים):
4. החלק המדומה של העכבה הכוללת שלילי, כלומר ההיגב הקיבולי גדול מההשראי, והמתח הכולל מפגר אחרי הזרם ב-. לכן למעגל אופי קיבולי (אוהמי-קיבולי).
תשובה: , , ; , אופי המעגל קיבולי.
סעיף ג
,
נתון: (סעיף ב), .
מבוקש: מתח המקור וההספק הפעיל.
1. מתח המקור לפי חוק אוהם (נבחר ):
(בצורה קרטזית , כלומר זהו גם הסכום הווקטורי של שלושת המתחים שבדיאגרמה.)
2. ההספק הפעיל מתפתח רק בחלקים ההתנגדותיים:
3. בדיקה: ✓. וגם כסכום ההספקים של כל עכבה: ✓.
תשובה: (מפגר אחרי הזרם), .
סעיף ד
סליל, ()
נתון: , .
מבוקש: איזה רכיב לחבר בטור, ומה ערכו, כדי שהמעגל יהיה אוהמי טהור.
1. מעגל טורי הוא אוהמי טהור כאשר החלק המדומה של העכבה הכוללת מתאפס. כעת יש עודף היגב קיבולי של , ולכן יש לחבר בטור סליל בעל היגב השראי שווה:
2. השראות הסליל: , ולכן
3. לאחר החיבור (ממשית), והמתח והזרם במופע.
תשובה: סליל בטור, , .
שאלה 4 · תהודה מקבילית במעגל עם מפסקים
באיור לשאלה 4 מוצג מעגל חשמלי הפועל בזרם חילופין. במעגל מחוברים שני מפסקים ו-.

שני המפסקים ו- סגורים (on) והנגדים מקוצרים.
באיזה תדר יזרום במקור זרם מזערי.
חשבו את הזרם המזערי במקור ואת המתח השורר על הקבל.
שני המפסקים ו- פתוחים (off).
מהו התדר (ביחידות ) שבו למעגל יש אופי אוהמי טהור?
מהו הזרם שמספק המקור למעגל בתדר שחושב בסעיף ג'?
המפסק פתוח והמפסק סגור (רק מקוצר), חשבו את תדר התהודה הזוויתי של המעגל.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: ו- סגורים, ולכן ו- מקוצרים. נשארים שני ענפים מקבילים: סליל וקבל , ובטור אליהם והמקור.
מבוקש: התדר שבו זרם המקור מזערי.
1. זרם המקור מזערי כאשר העכבה הכוללת מרבית. העכבה הכוללת היא בטור עם צירוף מקביל של ו-.
2. עכבת הצירוף המקביל:
כאשר המכנה מתאפס והעכבה שואפת לאין-סוף: זו תהודה מקבילית (מעגל "טנק"), והזרם הנמשך מהמקור מזערי (באופן אידיאלי אפס).
3. תדר התהודה:
(; בדיקה: ו- ✓.)
תשובה: .
סעיף ב
,
נתון: התדר מסעיף א, .
מבוקש: הזרם המזערי במקור והמתח על הקבל.
1. הזרם המזערי. בתדר התהודה עכבת הצירוף המקביל של ו- האידיאליים אינסופית, ולכן:
(בין הסליל לקבל זורם זרם מחזורי, אבל הוא אינו יוצא אל המקור.)
2. המתח על הקבל. אין זרם ב-, ולכן אין עליו מפל מתח: . לפי חוק המתחים של קירכהוף, כל מתח המקור נופל על הצירוף המקביל, ובפרט על הקבל:
תשובה: , .
סעיף ג
נתון: ו- פתוחים: ענף עליון בטור עם , ענף תחתון בטור עם , ובטור לצירוף .
מבוקש: התדר שבו למעגל אופי אוהמי טהור.
1. ממשי, ולכן המעגל כולו אוהמי כאשר מוליכות הצירוף המקביל ממשית, כלומר החלק המדומה של סכום המוליכויות מתאפס.
2. מוליכויות הענפים:
3. תנאי התהודה (סכום החלקים המדומים אפס):
כופלים בצלב ומכפילים ב-: , ומכאן
4. מציבים: , :
5. בדיקה: בתדר זה , , ו-
, ; החלקים המדומים מתבטלים ✓.
תשובה: .
סעיף ד
נתון: התדר מסעיף ג (), המוליכויות שחושבו שם, , .
מבוקש: זרם המקור.
1. מוליכות הצירוף המקביל (סכום מוליכויות הענפים):
2. עכבת הצירוף: (ממשית).
3. העכבה הכוללת (טור עם ): .
4. זרם המקור לפי חוק אוהם:
והוא במופע עם מתח המקור.
תשובה: .
סעיף ה
()
נתון: פתוח ו- סגור: ענף עליון בטור עם , ענף תחתון קבל טהור ( מקוצר).
מבוקש: תדר התהודה הזוויתי .
1. זו אותה בעיה כמו בסעיף ג, עם . תנאי התהודה (מוליכות מקבילית ממשית):
(זו גם הנוסחה של סעיף ג כאשר מציבים .)
2. מציבים:
(התדר המתאים: .)
3. בדיקה: בתדר זה עכבת הצירוף המקביל יוצאת ממשית, , כצפוי בתהודה מקבילית עם סליל בעל התנגדות.
תשובה: ().
שאלה 5 · צרכן תלת מופעי סימטרי בחיבור כוכב
באיור לשאלה 5 מוצג צרכן תלת מופעי המחובר בצורת כוכב, הבנוי משלוש עכבות שכל אחת מכילה נגד ומשרן.
הצרכן ניזון מרשת תלת מופעית המחוברת בצורת כוכב.

מהו גודל הזרם הקווי ?
מהו ההספק הפעיל המתפתח בצרכן?
חשבו וסרטטו את משולש ההספקים המתפתחים בצרכן.
מה יהיה ערכו של הזרם כאשר המופע של העכבה ינותק?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: צרכן סימטרי בחיבור כוכב, בכל מופע, , מתח קווי .
מבוקש: הזרם הקווי .
1. מתח המופע. בחיבור כוכב המתח על כל עכבה הוא מתח המופע:
2. זרם המופע לפי חוק אוהם:
3. בחיבור כוכב כל קו מחובר בטור לעכבה אחת, ולכן הזרם הקווי שווה לזרם המופע: .
תשובה: .
סעיף ב
נתון: , (סעיף א), .
מבוקש: ההספק הפעיל בצרכן.
1. הספק פעיל בצרכן תלת-מופעי סימטרי:
2. בדיקה דרך ההתנגדות של כל מופע: , ו-
תשובה: .
סעיף ג
, ,
מבוקש: ההספק המדומה וההספק ההיגבי, ושרטוט משולש ההספקים.
1. הספק מדומה:
2. הספק היגבי. (), ולכן
בדיקה: ✓.
3. המשולש. הצרכן השראי (נגד ומשרן), ולכן חיובי ומשורטט כלפי מעלה:
•הניצב האופקי: ;
•הניצב האנכי (כלפי מעלה, השראי): ;
•היתר: , בזווית מעל הציר האופקי.
תשובה: , (השראי), , .
סעיף ד
נתון: המופע של מנותק (הקו אינו נושא זרם).
מבוקש: הזרם .
1. המעגל החדש. נקודת הכוכב אינה מחוברת לאפס, ולכן לאחר ניתוק העכבות ו- נשארות מחוברות בטור בין הקווים ו-, ועליהן המתח הקווי .
2. העכבה השקולה. לשתי העכבות אותו גודל ואותה זווית (), ולכן הגדלים מתחברים ישירות:
3. הזרם:
(כל עכבה מקבלת כעת במקום , ולכן הזרם קטן מ- ל-.)
תשובה: .
שאלה 6 · מעגל מגנטי עם חריץ אוויר והשראות
באיור לשאלה 6 מוצגת ליבה מגנטית. על הליבה מלופף סליל בעל 125 ליפופים. אורך חריץ האוויר:
נתון: אורך המסלול המגנטי של הליבה הוא: . . שטח חתך של הליבה הוא: .

מהו מיאון הליבה ? ומהו מיאון חריץ האוויר ? בפתרונכם, הניחו כי החלחלות של הליבה שואפת לאין-סוף, .
מהו השטף המגנטי () בליבה?
מהי ההשראות העצמית של הסליל?
מהי ההשראות העצמית של הסליל כאשר החלחלות היחסית של הליבה היא ?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
,
נתון: , , , , בליבה.
מבוקש: מיאון הליבה ומיאון החריץ .
1. מיאון של קטע במעגל מגנטי: .
2. הליבה: החלחלות שואפת לאין-סוף, ולכן
3. חריץ האוויר ():
תשובה: , .
סעיף ב
נתון: , , מסעיף א.
מבוקש: השטף בליבה .
1. הכוח המגנטו-מניע: (אמפר-ליפוף).
2. חוק אוהם למעגל מגנטי: המיאון הכולל הוא (כי ):
(צפיפות השטף: .)
תשובה: .
סעיף ג
מבוקש: ההשראות העצמית .
1. השראות של סליל על מעגל מגנטי: .
2. מציבים ():
3. בדיקה: ✓.
תשובה: .
סעיף ד
נתון: בליבה, שאר הנתונים כמקודם.
מבוקש: ההשראות .
1. מיאון הליבה כעת סופי:
2. המיאון הכולל: הליבה וחריץ האוויר בטור במסלול השטף:
3. ההשראות:
(בדיקה: , ו- ✓.) ההשראות קטנה מ-, כי לליבה האמיתית יש מיאון נוסף.
תשובה: .
שאלה 7 · סופרפוזיציה של מקורות בתדרים שונים
In the diagram for question 7, an electrical circuit is shown:
Given: ,

Present an expression for the voltage across the resistor as a function of time .
Calculate the average value of the voltage .
Calculate the effective value of the voltage .
Calculate the average power dissipated in the load resistor .
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
נתון: , , , , ; המקורות (תדר זוויתי ) ו- (רכיב ישר ורכיב חילופין בתדר זוויתי ).
מבוקש: .
בחירת השיטה. במעגל פועלים שלושה רכיבים בתדרים שונים: רכיב ישר, ו-. לסליל ולקבל יש היגב אחר בכל תדר, ולכן אי אפשר לכתוב משוואה אחת לכל המקורות יחד. משתמשים בעיקרון הסופרפוזיציה: מחשבים את תרומת כל רכיב לבד, כשמקורות המתח האחרים מוחלפים בקצר, ומחברים את התוצאות בתחום הזמן. בכל אחד מהמעגלים החלקיים יש צומת אחד בלבד שהמתח שלו לא ידוע (הצומת העליון של ), ולכן מספיק מחלק מתח, ומשוואת צומת אחת משמשת לבדיקה. הפאזורים להלן בערכים אפקטיביים; הקוטביות של כמסומן באיור (הצומת העליון חיובי), והקו התחתון הוא נקודת הייחוס ().
1. הרכיב הישר ( של ). מסרטטים את המעגל החלקי: מוחלף בקצר, בזרם ישר הסליל הוא קצר והקבל הוא נתק, ו- מוחלף במקור ישר של :

•הקבל הפתוח מנתק את המקור מכל שאר המעגל, ולכן בענף - לא זורם זרם. רק הקטע שבין הקבל להדק החיובי של המקור נמצא ב-.
•בחלק השמאלי לא נשאר שום מקור, ולכן לא זורם בו זרם ואין מפל מתח על אף נגד. כל הקווים שם באותו פוטנציאל, , ולכן כולם צבועים באותו צבע.
2. הרכיב של (), מקוצר. . המעגל החלקי והפוטנציאלים שלו:

• הוחלף בתיל, ולכן הקו שמימין לקבל התאחד עם קו האדמה. ההדק העליון של נמצא ב-.
• הוא הפוטנציאל של הצומת העליון. ממנו יוצאים שני ענפים אל האדמה: , והענף הימני ( ו- בטור). לכן מחובר במקביל לענף הימני, והצירוף הזה מחובר בטור לענף השמאלי.
היגבים: , .
, .
במקביל לענף הימני:
מחלק מתח:
3. הרכיב החילופין של (), מקוצר. :

•עכשיו הוחלף בתיל, והקו שמשמאל ל- התאחד עם קו האדמה. ההדק העליון של נמצא ב-.
• הוא שוב הפוטנציאל של הצומת העליון, ו- מחובר במקביל לענף השמאלי ( ו-).
היגבים: , .
, .
במקביל לענף השמאלי:
מחלק מתח:
4. בדיקה בשיטת מתחי צמתים (צומת עליון אחד): נותן אותם ערכים לשני התדרים ✓.
5. חזרה לתחום הזמן (ערך שיא ערך אפקטיבי): , :
תשובה: .
סעיף ב
מבוקש: הערך הממוצע של .
1. הערך הממוצע של אות מחזורי הוא הרכיב הישר שלו. ממוצע של כל רכיב סינוסי על פני מחזור הוא אפס.
2. בסעיף א מצאנו שהרכיב הישר של הוא אפס: הקבל חוסם את הישרים של , ו- אינו מכיל רכיב ישר.
תשובה: .
סעיף ג
מבוקש: הערך האפקטיבי של .
1. לאות שהוא סכום רכיבים בתדרים שונים, הערך האפקטיבי הוא השורש של סכום ריבועי הערכים האפקטיביים של הרכיבים (המכפלות המעורבות ממוצעות לאפס):
2. מציבים את הערכים האפקטיביים מסעיף א (, ):
תשובה: .
סעיף ד
מבוקש: ההספק הממוצע בנגד .
1. ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך האפקטיבי של המתח עליו:
2. בדיקה לפי רכיבים: ✓.
תשובה: .
שאלה 8 · קבל במעגל זרם ישר לפני ואחרי מיתוג
באיור לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי
המפסק סגור זמן רב וכל תופעות המעבר חלפו.

חשבו את:
המתח על הדקי הקבל.
המתחים ו- ביחס לאדמה במצב המתמיד.
בתום כל תופעות המעבר המפסק נפתח. חשבו את:
הזרם הזורם דרך הקבל מיד עם פתיחת המפסק.
המתחים ו- ביחס לאדמה במצב המתמיד.
המתח על הדקי הקבל במצב המתמיד.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
נתון: , , , , , ; המפסק סגור זמן רב.
מבוקש: במצב מתמיד.
המעגל במצב המתמיד. המקור הוא מקור מתח ישר, ובמצב מתמיד הקבל טעון והזרם דרכו אפס (): הוא מתנהג כנתק. המפסק סגור, כלומר הוא תיל. מסרטטים את המעגל מחדש, עם הקווים שווי-הפוטנציאל והזרם:

•הקו התחתון, שאליו מחוברת האדמה, הוא נקודת הייחוס (). ההדק החיובי של המקור למעלה, ולכן הקו שבין המקור ל- נמצא ב-.
•המפסק הסגור מחבר את הצומת ישירות לקו התחתון, ולכן הקו של צבוע באותו צבע כמו האדמה: . שני הקצוות של באותו פוטנציאל, כלומר מקוצר ולא זורם בו זרם.
•במקום הקבל יש שני הדקים פתוחים. המתח הוא ההפרש בין הקו של (בצד ה-) לקו של (בצד ה-).
•הזרם זורם עם כיוון השעון: מההדק החיובי של המקור דרך , ו- אל האדמה.
בחירת השיטה. הקבל פתוח, ולכן הזרם זורם בחוג אחד בלבד (, , , ). אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיקים חוק אוהם ומחלק מתח.
1. הזרם בחוג:
2. המתח בצומת הוא המתח על , כי הקצה התחתון של נמצא ב-:
(בדרך, הקו שבין ל- נמצא ב-, כמסומן בסרטוט.)
3. מתח הקבל (הקוטביות כמסומן, בצד ):
תשובה: .
,
מתוצאות התת-סעיף הקודם, לפי הסרטוט המסומן שם:
1. הוא המתח על במחלק המתח ו-:
2. מחובר לאדמה דרך המפסק הסגור, ולכן הוא על אותו קו שווה-פוטנציאל כמו האדמה: .
תשובה: , .
סעיף ב
נתון: לפני הפתיחה (סעיף א). מתח קבל אינו יכול להשתנות בקפיצה, ולכן .
מבוקש: .
בחירת השיטה. אחרי פתיחת המפסק, הענף הימני הוא הקבל בטור עם , והוא מחובר בין הצומת לאדמה. את כל השאר (המקור, , , ) נחליף במעגל התמורה של תבנין, כפי שהקבל "רואה" אותו. אז נשאר חוג אחד, ומספיק חוק המתחים של קירכהוף.
ההדקים. ההדק הוא הצומת , וההדק הוא האדמה: אלה שתי הנקודות שאליהן מחובר הענף של ו-. מנתקים את הענף הזה, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה.
שלב 1: מתח תבנין. המעגל בלי הענף הימני, עם ההדקים הפתוחים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•זה אותו חוג כמו בסעיף א: הזרם עובר דרך , ו-, וההדק נמצא על הקו של .
ההדק חיובי ביחס ל-.
שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי היחיד: מקור המתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

•הקצר במקום המקור מחבר את הקו השמאלי העליון אל קו האדמה, ולכן הם צבועים באותו צבע. כעת ו- מחוברים בטור בין ההדק להדק (הקו שביניהם אינו מתפצל), ו- מחובר ישירות בין ל-.
•לכן, כשמסתכלים מההדקים, מחוברים במקביל ל-:
שלב 3: החוג לאחר הפתיחה. מחברים בחזרה את הענף הימני להדקים ו-. נסמן את הזרם מ- דרך ו- לאדמה (כיוון הפוך לחץ שבאיור, ). חוק המתחים של קירכהוף בחוג , , , :
פירוש: הקבל טעון בדיוק למתח התבנין שהוא "רואה", ולכן פתיחת המפסק אינה גורמת לזרם. גם לאחר מכן אינו משתנה, והזרם נשאר אפס (אין תופעת מעבר).
תשובה: .
,
המעגל במצב המתמיד. המפסק פתוח, ובמצב המתמיד (זרם ישר) הקבל שוב נתק. מסרטטים את המצב הזה:

•הקבל פתוח, ולכן אין זרם בענף - (, ).
•דרך לא זורם זרם, ולכן אין עליו מפל מתח: שני הקצוות שלו באותו פוטנציאל. לכן הקו של צבוע באותו צבע כמו האדמה, אף שהמפסק פתוח.
•בצד השמאלי זה שוב החוג של סעיף א, עם אותו זרם .
1. : .
2. : החלק השמאלי שוב מחלק מתח לא מועמס:
(כפי שראינו בסעיף ב1, אלה גם המתחים מיד לאחר פתיחת המפסק, כי אין תופעת מעבר.)
תשובה: , .
מתוך המתחים בתת-סעיף הקודם:
תשובה: (ללא שינוי לעומת המצב שלפני פתיחת המפסק).
שאלה 9 · מעגל שקול לפי תבנין ונורטון
באיור לשאלה 9 מוצג מעגל חשמלי בעל הדקים פתוחים A ו-B.

חשבו את הזרם במעגל וציינו את כיוונו.
חשבו את ערכי המעגל השקול בין ההדקים A-B לפי משפט תבנין (Thevenin).
סרטטו את המעגל השקול וציינו בו את ערכי הרכיבים.
חשבו את ערכי המעגל השקול בין ההדקים A-B לפי משפט נורטון (Norton).
סרטטו את המעגל השקול וציינו בו את ערכי הרכיבים.
מה צריך להיות ערכו של נגד עומס שיחובר בין ההדקים כדי שיצרוך הספק מרבי מהרשת? חשבו את ההספק המרבי המתפתח בעומס.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
בכיוון השעון בלולאה ---
נתון: , , , , , , ; ההדקים , פתוחים.
מבוקש: הזרם במעגל וכיוונו.

•הצומת התחתון (שבו נפגשים , ו-) נבחר כנקודת הייחוס ().
•קיטוביות (הלוח הארוך הוא ההדק החיובי): ב- ההדק החיובי למעלה, ולכן הקו שבין ל- נמצא ב-. ב- ההדק החיובי למטה, ולכן הקו שבין ל- נמצא ב-. ב- ההדק החיובי בצד (ההדק השלילי בצד ), וב- ההדק החיובי בצד הצומת התחתון (ההדק השלילי בצד ).
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. ההדקים ו- פתוחים, ולכן ב-, ו- לא זורם זרם (). בפרט אין מפל מתח על , ולכן הקטע שבין ל- צבוע באותו צבע כמו הצומת העליון.
•זרם זורם רק בחוג הסגור ---. נסמן בו זרם עם כיוון השעון: למעלה דרך ו-, ולמטה דרך ו-.
בחירת השיטה. זרם זורם בחוג אחד בלבד, ולכן אין צורך במערכת משוואות: מספיק חוק המתחים של קירכהוף על החוג הזה.
1. סביב החוג עם כיוון השעון: ב- עולים מ- ל- (). ב- עוברים מלמעלה () למטה (), כלומר גם כאן עלייה (). שני המקורות פועלים באותו כיוון בחוג, ועל שני הנגדים יש מפלי מתח:
תשובה: , בכיוון השעון בלולאה השמאלית (למעלה דרך ו-, למטה דרך ו-); ב- אין זרם.
סעיף ב
,
מבוקש: מתח התבנין והתנגדות התבנין .
ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים הפתוחים ו-. אין עומס לנתק: מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה .
שלב 1: מתח תבנין. נחשב את הפוטנציאל של כל קו בסרטוט, כשהצומת התחתון הוא והזרם מסעיף א:

בחירת השיטה. הזרם בחוג השמאלי כבר ידוע, וב-, ו- אין זרם. לכן אין צורך במערכת משוואות: מתקדמים מקו לקו לאורך המסלול ומוסיפים או מחסירים את המתח של כל רכיב (חוק המתחים של קירכהוף).
1. הצומת העליון. בענף של ו- הזרם עולה, ולכן על יש ירידת מתח מ-:
בדיקה בענף האמצעי: הזרם יורד דרך אל הקו של , ולכן ✓.
2. ההדק . על אין מפל מתח, ולכן הקטע שבין ל- נמצא גם הוא ב-. דרך עוברים מההדק החיובי לשלילי, כלומר יורדים :
3. ההדק . ההדק החיובי של מחובר לצומת התחתון (), וההדק השלילי ל-:
4. מתח הריקם:
(זה אותו חישוב כמו , כשהולכים מ- אל .) ההדק חיובי ביחס ל-.
שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים: כל ארבעת מקורות המתח מוחלפים בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק שלושת הנגדים:

5. במעגל החדש שלושה פוטנציאלים בלבד (שלושה צבעים): הקו של (התאחד עם הקטע שאחרי , כי הוחלף בתיל), הצומת העליון, וקו (התאחד עם הצומת התחתון, כי הוחלף בתיל).
6. ו- מחוברים שניהם בין הצומת העליון לקו של , כלומר במקביל. מחובר בין הקו של לצומת העליון, כלומר בטור לצירוף המקביל:
שלב 3: המעגל השקול. מקור מתח בטור עם נגד בין ל-, כשההדק החיובי של המקור פונה אל :

תשובה: ( חיובי), .
סעיף ג
,
מבוקש: זרם נורטון והתנגדות נורטון .
ההדקים. אותם שני הדקים, ו-. זרם נורטון הוא הזרם שזורם בקצר המחבר את ל-, והתנגדות נורטון נמדדת מאותם הדקים, במעגל החדש של סעיף ב (כל המקורות מוחלפים בקצר).
1. זרם נורטון הוא זרם הקצר בין ל-; לפי המעגל של תבנין:
2. התנגדות נורטון שווה להתנגדות תבנין, כי היא נמדדת באותו מעגל חדש ומאותם הדקים: .
3. המעגל השקול: מקור זרם במקביל לנגד בין ל-; חץ מקור הזרם מכוון כך שהזרם יוצא אל ההדק (כמו מתח תבנין, ש- חיובי בו).

תשובה: (אל ), .
סעיף ד
,
מבוקש: נגד העומס להספק מרבי, וההספק המרבי.
1. משפט העברת ההספק המרבי: העומס מקבל הספק מרבי כאשר .
2. ההספק: במצב זה מתח התבנין מתחלק שווה בשווה, ועל העומס :
(בדיקה: , ✓.)
תשובה: , .
שאלה 10 · כא"מ מושרה במוט הנע בשדה מגנטי
באיור לשאלה 10 מוצג שדה מגנטי אחיד שעוצמתו , מאונך למישור הדף וכיוונו פנימה.
מוט מוליך אידיאלי שאורכו מאונך לשדה המגנטי, נוגע במסילה אופקית מוליכה חסרת התנגדות.
המוט נע במקביל למישור הדף במהירות קבועה .
בקצה האחד של המסילה מחובר נגד שהתנגדותו ובקצה השני מחובר נגד שהתנגדותו .
בנגד זורם זרם שערכו וכיוונו מוצג באיור.
הערה: הניחו כיוון זרם מוסכם (תנועת מטענים חיוביים).

מהו ערך הכא"מ המושרה במוט?
מהי מהירות המוט, ?
מה כיוון תנועת המוט במסילה, ימינה או שמאלה (לכיוון או לכיוון )?
תשובה ללא נימוק לא תתקבל.
כמה עבודה מושקעת בהנעת המוט במשך חמש שניות?
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
נתון: , , , , ; המוט והמסילה חסרי התנגדות.
מבוקש: הכא"מ המושרה במוט.
1. מבנה המעגל. המוט הוא המקור. הנגד מחובר בין שתי המסילות משמאל למוט, ו- מימין לו. המסילות והמוט חסרי התנגדות, ולכן שני הנגדים מחוברים במקביל ישירות על הדקי המוט, והמתח על כל אחד מהם שווה לכא"מ.
2. הכא"מ הוא המתח על :
תשובה: .
סעיף ב
מבוקש: מהירות המוט.
1. כא"מ תנועתי במוליך באורך הנע במהירות בניצב לשדה : .
2. מבודדים את :
תשובה: ().
סעיף ג
ימינה, לכיוון
מבוקש: כיוון התנועה, לפי כיוון הזרם הנתון ב-.
1. מכיוון הזרם אל קוטביות המוט. באיור זורם ב- מלמעלה למטה, כלומר מהמסילה העליונה (שבה ) אל התחתונה (שבה ). זרם בנגד זורם מהפוטנציאל הגבוה לנמוך, ולכן הוא ההדק החיובי של המוט. בתוך המקור (המוט) הזרם זורם מההדק השלילי לחיובי, כלומר מ- אל , כלפי מעלה. (גם באיור זורם מלמעלה למטה ב-, בהתאם.)
2. הכוח על המטענים במוט. הכא"מ נוצר מכוח לורנץ על המטענים החיוביים, , וכוח זה צריך להיות כלפי מעלה (מ- ל-). השדה נכנס לדף.
•אם המוט נע ימינה: לפי כלל יד ימין, ימינה ו- פנימה נותנים כלפי מעלה ✓.
•אם המוט נע שמאלה, הכוח היה כלפי מטה, והזרם ב- היה עולה, בניגוד לאיור.
3. בדיקה בחוק לנץ: כשהמוט נע ימינה, שטח הלולאה עם קטן והשטף הנכנס בה קטן. הזרם המושרה צריך ליצור שטף נכנס, כלומר לזרום בכיוון השעון בלולאה זו: למעלה במוט, ימינה במסילה העליונה ולמטה ב-, בהתאם לאיור ✓.
תשובה: המוט נע ימינה, לכיוון .
סעיף ד
מבוקש: העבודה המושקעת בהנעת המוט במשך .
1. זרמים. המתח על הוא הכא"מ, ולכן . הזרם במוט הוא סכום הזרמים בשני הנגדים (חוק הזרמים של קירכהוף בצומת ):
2. ההספק. המהירות קבועה, ולכן כל העבודה של הכוח החיצוני הופכת לחום בנגדים, וההספק המכני שווה להספק החשמלי של המוט כמקור:
בדיקה דרך הכוח: הכוח המגנטי על המוט , והכוח החיצוני שווה לו בגודלו; ✓.
3. העבודה:
תשובה: .