דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - אביב 2024 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97160 · 10 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, אביב 2024 מועד ב', כל 10 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 10 שאלות. יש לענות על 5 שאלות. ערך כל שאלה 20 נקודות. סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.

שאלה 1 · מתחי צמתים והספקי מקורות במעגל זרם ישר

באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי

א.

חשבו את המתחים בצמתים aa ו- bb (Va,Vb)(V_a, V_b) ביחס לאדמה.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים המתפזרים במקורות המתח ובמקור הזרם. קבעו עבור כ"א מהמקורות אם הוא מתפקד כצרכן אנרגיה או כספק אנרגיה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Va=80 VV_a=80\,\text{V}, Vb=−20 VV_b=-20\,\text{V}

נתון: V1=100 VV_1=100\,\text{V}, V2=120 VV_2=120\,\text{V}, I1=1 AI_1=1\,\text{A}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=50 ΩR_2=50\,\Omega, R3=20 ΩR_3=20\,\Omega, R4=250 ΩR_4=250\,\Omega, R5=3313 Ω=1003 ΩR_5=33\tfrac{1}{3}\,\Omega=\frac{100}{3}\,\Omega.

מבוקש: VaV_a ו-VbV_b ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל, את הצמתים ואת כיווני הזרמים:

•הקו התחתון, שאליו מחוברת האדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. הצומת aa הוא קו אחד גדול: הוא כולל את הנקודה שבין R2R_2 ל-R3R_3 ואת התיל העליון עד R4R_4. גם הצומת bb כולל את התיל הימני ואת הקטע שאחרי R4R_4.

•קיטוביות המקורות. לפי סמל המצבר, הלוח הארוך הוא ההדק החיובי. ב-V1V_1 ההדק החיובי למעלה, ולכן הקו שבין V1V_1 ל-R1R_1 נמצא ב-100 V100\,\text{V}. ב-V2V_2 ההדק החיובי בצד של R3R_3 וההדק השלילי בצד של bb, ולכן הקטע שבין R3R_3 ל-V2V_2 נמצא ב-Vb+120V_b+120.

•כיווני הזרמים שנבחרו (החצים): IR1I_{R1} אל aa, IR2I_{R2} מ-aa כלפי מטה, IR3I_{R3} ו-IR4I_{R4} מ-aa אל bb, IR5I_{R5} מ-bb כלפי מטה. מקור הזרם I1I_1 מושך 1 A1\,\text{A} מצומת aa אל האדמה.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:

•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חלונות (חוגים). מקור הזרם יושב על הענף המשותף לשני החוגים השמאליים, ולכן הוא לא קובע זרם של חוג אחד, אלא רק קשר בין שניים. נשארות שלוש משוואות.

•מתחי צמתים: הקו של 100 V100\,\text{V} ידוע, והקטע שבין R3R_3 ל-V2V_2 נקבע על ידי VbV_b. נשארים שני נעלמים בלבד, VaV_a ו-VbV_b, כלומר שתי משוואות.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. נבטא כל זרם לפי חוק אוהם, בעזרת הפוטנציאלים שבשני קצות הנגד (בכיוון החץ, מהפוטנציאל הראשון לשני):

IR1=100−Va10I_{R1}=\frac{100-V_a}{10}, IR2=Va50I_{R2}=\frac{V_a}{50}, IR3=Va−(Vb+120)20I_{R3}=\frac{V_a-(V_b+120)}{20}, IR4=Va−Vb250I_{R4}=\frac{V_a-V_b}{250}, IR5=Vb100/3I_{R5}=\frac{V_b}{100/3}

2. משוואת צומת aa (חוק הזרמים: הזרם הנכנס שווה לזרמים היוצאים), IR1=I1+IR2+IR3+IR4I_{R1}=I_1+I_{R2}+I_{R3}+I_{R4}:

100−Va10=1+Va50+Va−(Vb+120)20+Va−Vb250\frac{100-V_a}{10}=1+\frac{V_a}{50}+\frac{V_a-(V_b+120)}{20}+\frac{V_a-V_b}{250}

מסדרים:

Va(110+150+120+1250)−Vb(120+1250)=10−1+6V_a\left(\frac{1}{10}+\frac{1}{50}+\frac{1}{20}+\frac{1}{250}\right)-V_b\left(\frac{1}{20}+\frac{1}{250}\right)=10-1+6

0.174 Va−0.054 Vb=150.174\,V_a-0.054\,V_b=15

3. משוואת צומת bb, IR3+IR4=IR5I_{R3}+I_{R4}=I_{R5}:

Va−(Vb+120)20+Va−Vb250=Vb100/3\frac{V_a-(V_b+120)}{20}+\frac{V_a-V_b}{250}=\frac{V_b}{100/3}

−0.054 Va+Vb(0.03+0.004+0.05)=−6⇒−0.054 Va+0.084 Vb=−6-0.054\,V_a+V_b\left(0.03+0.004+0.05\right)=-6\quad\Rightarrow\quad -0.054\,V_a+0.084\,V_b=-6

4. פותרים את שתי המשוואות (בשיטת הדטרמיננטות):

Δ=0.174⋅0.084−(−0.054)2=0.0117\Delta=0.174\cdot0.084-(-0.054)^2=0.0117

Va=15⋅0.084−(−0.054)(−6)0.0117=0.9360.0117=80 VV_a=\frac{15\cdot0.084-(-0.054)(-6)}{0.0117}=\frac{0.936}{0.0117}=80\,\text{V}

Vb=0.174⋅(−6)−(−0.054)⋅150.0117=−0.2340.0117=−20 VV_b=\frac{0.174\cdot(-6)-(-0.054)\cdot15}{0.0117}=\frac{-0.234}{0.0117}=-20\,\text{V}

5. בדיקה בעזרת הזרמים. IR1=100−8010=2 AI_{R1}=\frac{100-80}{10}=2\,\text{A}, IR2=8050=1.6 AI_{R2}=\frac{80}{50}=1.6\,\text{A}, IR4=80−(−20)250=0.4 AI_{R4}=\frac{80-(-20)}{250}=0.4\,\text{A}, IR3=80−(−20+120)20=−1 AI_{R3}=\frac{80-(-20+120)}{20}=-1\,\text{A}. הסימן השלילי אומר ש-1 A1\,\text{A} זורם הפוך לחץ, מ-bb דרך V2V_2 ו-R3R_3 אל aa. בצומת aa: 2=1+1.6+(−1)+0.4=22=1+1.6+(-1)+0.4=2 ✓. בצומת bb: IR5=−20100/3=−0.6 AI_{R5}=\frac{-20}{100/3}=-0.6\,\text{A}, כלומר 0.6 A0.6\,\text{A} עולה מהאדמה אל bb, ו-IR3+IR4=−1+0.4=−0.6=IR5I_{R3}+I_{R4}=-1+0.4=-0.6=I_{R5} ✓.

תשובה: Va=80 VV_a=80\,\text{V}, Vb=−20 VV_b=-20\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

PV1=200 WP_{V1}=200\,\text{W} (ספק), PV2=120 WP_{V2}=120\,\text{W} (ספק), PI1=80 WP_{I1}=80\,\text{W} (צרכן)

נתון: מתחי הצמתים מסעיף א: Va=80 VV_a=80\,\text{V}, Vb=−20 VV_b=-20\,\text{V}, והזרמים שחושבו שם.

מבוקש: ההספק של כל מקור, והאם הוא ספק או צרכן.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הפוטנציאל של כל הדק של מקור נקרא מהצבע של הקו שאליו הוא מחובר, והזרם דרכו נקרא מהחצים. כאן Va=80 VV_a=80\,\text{V}, Vb=−20 VV_b=-20\,\text{V}, והקטע שבין R3R_3 ל-V2V_2 נמצא ב-Vb+120=100 VV_b+120=100\,\text{V}.

כלל: מקור מספק הספק כאשר הזרם יוצא מההדק החיובי שלו (עובר בתוכו מ-−- ל-++), וצורך הספק כאשר הזרם נכנס להדק החיובי.

1. מקור V1V_1. הזרם דרך R1R_1 הוא IR1=V1−VaR1=100−8010=2 AI_{R1}=\frac{V_1-V_a}{R_1}=\frac{100-80}{10}=2\,\text{A}, והוא יוצא מההדק החיובי (העליון) של V1V_1 לכיוון aa.

PV1=V1⋅IR1=100⋅2=200 WP_{V1}=V_1\cdot I_{R1}=100\cdot2=200\,\text{W}

המקור מספק אנרגיה.

2. מקור V2V_2. הזרם בענף R3R_3-V2V_2 הוא 1 A1\,\text{A} מ-bb לכיוון aa: הוא נכנס ל-V2V_2 בהדק השלילי (צד bb) ויוצא מההדק החיובי.

PV2=V2⋅I=120⋅1=120 WP_{V2}=V_2\cdot I=120\cdot1=120\,\text{W}

המקור מספק אנרגיה.

3. מקור הזרם I1I_1. המתח על מקור הזרם הוא Va−0=80 VV_a-0=80\,\text{V} (הקצה העליון חיובי), והזרם 1 A1\,\text{A} זורם בתוכו מלמעלה למטה, כלומר נכנס בהדק בעל הפוטנציאל הגבוה.

PI1=Va⋅I1=80⋅1=80 WP_{I1}=V_a\cdot I_1=80\cdot1=80\,\text{W}

המקור צורך אנרגיה.

4. מאזן הספקים לבדיקה. הספק בנגדים: PR1=22⋅10=40 WP_{R1}=2^2\cdot10=40\,\text{W}, PR2=1.62⋅50=128 WP_{R2}=1.6^2\cdot50=128\,\text{W}, PR3=12⋅20=20 WP_{R3}=1^2\cdot20=20\,\text{W}, PR4=0.42⋅250=40 WP_{R4}=0.4^2\cdot250=40\,\text{W}, PR5=0.62⋅1003=12 WP_{R5}=0.6^2\cdot\frac{100}{3}=12\,\text{W}, יחד 240 W240\,\text{W}.

מסופק: 200+120=320 W200+120=320\,\text{W}; נצרך: 240+80=320 W240+80=320\,\text{W} ✓.

תשובה: V1V_1 מספק 200 W200\,\text{W}, V2V_2 מספק 120 W120\,\text{W}, מקור הזרם I1I_1 צורך 80 W80\,\text{W}.

שאלה 2 · סוללת תאים בחיבור מעורב והעברת הספק

באיור לשאלה 2 מוצג מעגל חשמלי המתאר חיבור של שישה תאים במעורב:

א.

חשבו את המתח בין הדקי הסוללה כאשר המפסק פתוח.

(4 נקודות)
ב.

סוגרים את המפסק S, חשבו את הזרם דרך נגד העומס RLR_L.

(8 נקודות)
ג.

חשבו את ערך התנגדות העומס המכסימלית כדי שכל התאים יפעלו כספקי אנרגיה.

(6 נקודות)
ד.

חשבו את ערך התנגדות העומס RLR_L כדי שהעברת האנרגיה לעומס תהיה מרבית.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

U0=17.76 VU_0=17.76\,\text{V}

במעגל שלושה ענפים מקבילים, ובכל ענף שני תאים בטור. בכל ענף מחברים את הכא"מ ואת ההתנגדויות הפנימיות:

•ענף שמאלי: E1=8.8+9.2=18 VE_1=8.8+9.2=18\,\text{V}, r1=0.5+0.2=0.7 Ωr_1=0.5+0.2=0.7\,\Omega

•ענף אמצעי: E2=8+8.6=16.6 VE_2=8+8.6=16.6\,\text{V}, r2=0.8+0.6=1.4 Ωr_2=0.8+0.6=1.4\,\Omega

•ענף ימני: E3=9+9.1=18.1 VE_3=9+9.1=18.1\,\text{V}, r3=0.4+0.3=0.7 Ωr_3=0.4+0.3=0.7\,\Omega

בכל הענפים ההדק החיובי למעלה, ולכן כל הענפים מחוברים בין הפס העליון (+) לפס התחתון (-).

מבוקש: המתח בין הדקי הסוללה כשהמפסק פתוח (מתח ריקם).

סימון על הסרטוט.

•הפס התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הפס העליון הוא קו אחד, ולכן כל שלושת הענפים מחוברים בין אותם שני פוטנציאלים. הפוטנציאל של הפס העליון הוא המתח המבוקש, U0U_0. ההדקים של הסוללה הם aa (הפס העליון, ליד המפסק) ו-bb (הפס התחתון).

•כל מלבן מקווקו הוא תא אחד (כא"מ והתנגדות פנימית). הקטע שבין שני התאים של ענף צבוע בצבע משלו, אבל הוא לא צומת: הזרם לא מתפצל בו, ולכן אין צורך לתת לו שם.

•המפסק פתוח, ולכן דרך RLR_L לא זורם זרם (IL=0I_L=0) ואין עליו מפל מתח. התיל שבין המפסק ל-RLR_L נמצא לכן ב-0 V0\,\text{V}, כמו הפס התחתון, וכל המתח U0U_0 נופל על המפסק הפתוח.

•הזרמים I1I_1, I2I_2, I3I_3 הם זרמי הענפים, בכיוון החצים: מהפס התחתון אל הפס העליון.

בחירת השיטה. כשהפס התחתון הוא נקודת הייחוס, יש במעגל צומת אחד בלבד שהמתח שלו לא ידוע: הפס העליון. בשיטת זרמי החוגים היו שני חוגים ושתי משוואות. לכן נכתוב משוואת צומת אחת, וזו בדיוק שיטת מילמן לענפים מקבילים.

1. לפי חוק אוהם, הזרם בענף kk הוא הכא"מ פחות המתח UU, חלקי ההתנגדות: Ik=Ek−UrkI_k=\frac{E_k-U}{r_k}. כשהמפסק פתוח אין זרם בעומס, ולכן לפי חוק הזרמים של קירכהוף בפס העליון סכום זרמי הענפים הוא אפס (בתוך הסוללה זורם זרם חוזר בין הענפים, כי הכא"מים שונים):

E1−Ur1+E2−Ur2+E3−Ur3=0⇒U0=E1r1+E2r2+E3r31r1+1r2+1r3\frac{E_1-U}{r_1}+\frac{E_2-U}{r_2}+\frac{E_3-U}{r_3}=0\quad\Rightarrow\quad U_0=\frac{\frac{E_1}{r_1}+\frac{E_2}{r_2}+\frac{E_3}{r_3}}{\frac{1}{r_1}+\frac{1}{r_2}+\frac{1}{r_3}}

2. מציבים:

E1r1+E2r2+E3r3=180.7+16.61.4+18.10.7=63.43 A\frac{E_1}{r_1}+\frac{E_2}{r_2}+\frac{E_3}{r_3}=\frac{18}{0.7}+\frac{16.6}{1.4}+\frac{18.1}{0.7}=63.43\,\text{A}

1r1+1r2+1r3=10.7+11.4+10.7=3.571 S\frac{1}{r_1}+\frac{1}{r_2}+\frac{1}{r_3}=\frac{1}{0.7}+\frac{1}{1.4}+\frac{1}{0.7}=3.571\,\text{S}

U0=63.433.571=17.76 VU_0=\frac{63.43}{3.571}=17.76\,\text{V}

3. בדיקה: זרמי הענפים I1=18−17.760.7=0.343 AI_1=\frac{18-17.76}{0.7}=0.343\,\text{A}, I2=16.6−17.761.4=−0.829 AI_2=\frac{16.6-17.76}{1.4}=-0.829\,\text{A}, I3=18.1−17.760.7=0.486 AI_3=\frac{18.1-17.76}{0.7}=0.486\,\text{A}, וסכומם 00 ✓. הזרם I2I_2 שלילי, כלומר הוא זורם הפוך לחץ: הענף האמצעי נטען על ידי שני האחרים.

תשובה: U0=17.76 VU_0=17.76\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

IL≈7.79 AI_L\approx7.79\,\text{A}

נתון: הסוללה מסעיף א, RL=2 ΩR_L=2\,\Omega.

מבוקש: הזרם בעומס כשהמפסק סגור.

ההדקים. מחליפים את הסוללה במעגל התמורה של תבנין ביחס לשני ההדקים שאליהם מתחבר העומס: aa (הפס העליון) ו-bb (הפס התחתון). מנתקים את RLR_L, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה.

שלב 1: מתח תבנין. כשהמפסק פתוח העומס מנותק, וזה בדיוק המצב שסומן בסרטוט של סעיף א. מתח הריקם בין aa ל-bb הוא U0U_0, ו-aa חיובי:

Eth=U0=17.76 VE_{th}=U_0=17.76\,\text{V}

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים: כל כא"מ מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארות רק ההתנגדויות הפנימיות. זה המעגל החדש, בלי העומס:

1. לפי הצבעים: בכל ענף שתי ההתנגדויות הפנימיות מחוברות בטור דרך הקטע האמצעי, שאין בו הסתעפות. לכן כל ענף הוא התנגדות אחת, r1=0.7 Ωr_1=0.7\,\Omega, r2=1.4 Ωr_2=1.4\,\Omega, r3=0.7 Ωr_3=0.7\,\Omega.

2. שלושת הענפים מחוברים כולם בין הקו של aa לקו של bb, ולכן הם מחוברים במקביל:

Rth=110.7+11.4+10.7=13.571=0.28 ΩR_{th}=\frac{1}{\frac{1}{0.7}+\frac{1}{1.4}+\frac{1}{0.7}}=\frac{1}{3.571}=0.28\,\Omega

שלב 3: זרם העומס. מעגל התמורה הוא מקור Eth=17.76 VE_{th}=17.76\,\text{V} בטור עם Rth=0.28 ΩR_{th}=0.28\,\Omega. כשסוגרים את המפסק, RLR_L מתחבר בטור אליהם, ונוצר חוג אחד:

IL=EthRth+RL=17.760.28+2=7.789 AI_L=\frac{E_{th}}{R_{th}+R_L}=\frac{17.76}{0.28+2}=7.789\,\text{A}

בדיקה בשיטת מילמן כולל ענף העומס (הפס העליון הוא עדיין הצומת היחיד שהמתח שלו לא ידוע, ועכשיו מחוברים אליו ארבעה ענפים):

U=63.433.571+12=15.58 V,IL=URL=15.582=7.789 AU=\frac{63.43}{3.571+\frac{1}{2}}=15.58\,\text{V},\qquad I_L=\frac{U}{R_L}=\frac{15.58}{2}=7.789\,\text{A}

✓. (זרמי הענפים: 3.459 A3.459\,\text{A}, 0.729 A0.729\,\text{A}, 3.602 A3.602\,\text{A}; סכומם 7.789 A7.789\,\text{A}.)

תשובה: IL≈7.79 AI_L\approx7.79\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

RL,max≈4.007 ΩR_{L,max}\approx4.007\,\Omega

מבוקש: ההתנגדות המרבית של העומס שבה כל התאים עדיין מספקים אנרגיה.

1. מתי תא מספק אנרגיה? כשהזרם בענף שלו יוצא מההדק החיובי, כלומר כשמתח ההדקים UU קטן מהכא"מ של הענף: Ik=Ek−Urk>0I_k=\frac{E_k-U}{r_k}>0.

2. מגדילים את RLR_L: הזרם בעומס קטן, המפל על ההתנגדות הפנימית קטן, והמתח UU עולה. הענף בעל הכא"מ הקטן ביותר, E2=16.6 VE_2=16.6\,\text{V}, יפסיק ראשון לספק. הגבול הוא U=E2=16.6 VU=E_2=16.6\,\text{V}.

3. הזרם בעומס בגבול: לפי מעגל תבנין,

IL=Eth−URth=17.76−16.60.28=4.143 AI_L=\frac{E_{th}-U}{R_{th}}=\frac{17.76-16.6}{0.28}=4.143\,\text{A}

(בדיקה: זרמי הענפים 18−16.60.7=2 A\frac{18-16.6}{0.7}=2\,\text{A}, 00, 18.1−16.60.7=2.143 A\frac{18.1-16.6}{0.7}=2.143\,\text{A}; יחד 4.143 A4.143\,\text{A} ✓.)

4. ההתנגדות המרבית:

RL,max=UIL=16.64.143=4.007 ΩR_{L,max}=\frac{U}{I_L}=\frac{16.6}{4.143}=4.007\,\Omega

בהתנגדות זו הענף האמצעי בדיוק אינו מעביר זרם; בכל התנגדות קטנה ממנה כל ששת התאים מספקים אנרגיה.

תשובה: RL,max≈4.007 ΩR_{L,max}\approx4.007\,\Omega (כל התאים ספקים כאשר RL<4.007 ΩR_L<4.007\,\Omega).

סעיף ד

תשובה:

RL=0.28 ΩR_L=0.28\,\Omega

מבוקש: RLR_L להעברת הספק מרבית.

1. לפי משפט העברת ההספק המרבי, עומס המחובר למקור בעל התנגדות פנימית RthR_{th} מקבל הספק מרבי כאשר RL=RthR_L=R_{th}.

2. מסעיף ב: Rth=0.28 ΩR_{th}=0.28\,\Omega, ולכן RL=0.28 ΩR_L=0.28\,\Omega.

(ההספק המרבי עצמו: Pmax=Eth24Rth=17.7624⋅0.28=281.6 WP_{max}=\frac{E_{th}^2}{4R_{th}}=\frac{17.76^2}{4\cdot0.28}=281.6\,\text{W}.)

תשובה: RL=0.28 ΩR_L=0.28\,\Omega.

שאלה 3 · מעגל טורי בזרם חילופין לפי דיאגרמת מחוגים

באיור א' לשאלה 3 מוצג מעגל חשמלי טורי הפועל בזרם חילופין. באיור ב' לשאלה 3 מוצג תרשים מחוגים (דיאגרמת פאזורים) של המתחים במעגל ביחס לזרם הזורם במעגל.

א.

על סמך דיאגרמת המחוגים שבאיור ב' בלבד, מהו האופי של כל אחת מהעכבות Z1Z_1, Z2Z_2, Z3Z_3? יש לנמק בצורה מפורטת.

(6 נקודות)
ב.

נתון שגודל המתחים והזרם שבדיאגרמה הם:

UZ1=10 VU_{Z1}=10\,\text{V}, UZ2=12 VU_{Z2}=12\,\text{V}, UZ3=18 VU_{Z3}=18\,\text{V}, I=2 AI=2\,\text{A}

חשבו את הערך של כל עכבה, הציגו אותה בצורה קרטזית (כמספר מרוכב a±jba\pm jb) וציינו מהו אופי המעגל.

(8 נקודות)
ג.

חשבו את מתח המקור ואת ההספק הפעיל שהוא מספק למעגל.

(3 נקודות)
ד.

איזה רכיב יש לחבר בטור למעגל כדי שאופי המעגל יהיה אוהמי טהור? חשבו את ערך הרכיב (התנגדות, השראות או קיבול). נתון שתדר המעגל הוא 500 Hz500\,\text{Hz}.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Z1Z_1 אוהמית, Z2Z_2 אוהמית-השראית, Z3Z_3 אוהמית-קיבולית

בדיאגרמה הזרם II משורטט על הציר האופקי (זווית 0∘0^\circ), והוא משותף לכל העכבות כי המעגל טורי. אופי כל עכבה נקבע לפי זווית המופע בין המתח עליה לבין הזרם:

1. Z1Z_1: המתח UZ1U_{Z1} מונח על אותו ציר כמו II, כלומר מתח וזרם במופע (φ=0∘\varphi=0^\circ). זו עכבה אוהמית טהורה (נגד).

2. Z2Z_2: המתח UZ2U_{Z2} מקדים את הזרם ב-45∘45^\circ. מתח המקדים את הזרם מאפיין עכבה השראית. מכיוון שהזווית בין 0∘0^\circ ל-90∘90^\circ, זו עכבה אוהמית-השראית (נגד ומשרן בטור), ובזווית 45∘45^\circ ההתנגדות שווה להיגב ההשראי (R=XLR=X_L).

3. Z3Z_3: המתח UZ3U_{Z3} מפגר אחרי הזרם ב-60∘60^\circ. מתח המפגר אחרי הזרם מאפיין עכבה קיבולית. הזווית בין 0∘0^\circ ל-−90∘-90^\circ, ולכן זו עכבה אוהמית-קיבולית (נגד וקבל בטור), שבה XC=Rtan⁡60∘=3 RX_C=R\tan60^\circ=\sqrt3\,R.

תשובה: Z1Z_1 אוהמית טהורה; Z2Z_2 אוהמית-השראית (φ=+45∘\varphi=+45^\circ); Z3Z_3 אוהמית-קיבולית (φ=−60∘\varphi=-60^\circ).

סעיף ב

תשובה:

Zˉ1=5 Ω\bar Z_1=5\,\Omega, Zˉ2=4.243+j4.243 Ω\bar Z_2=4.243+j4.243\,\Omega, Zˉ3=4.5−j7.794 Ω\bar Z_3=4.5-j7.794\,\Omega; אופי קיבולי

נתון: UZ1=10 VU_{Z1}=10\,\text{V}, UZ2=12 VU_{Z2}=12\,\text{V}, UZ3=18 VU_{Z3}=18\,\text{V}, I=2 AI=2\,\text{A}, והזוויות מהדיאגרמה: 0∘0^\circ, +45∘+45^\circ, −60∘-60^\circ.

מבוקש: כל עכבה בצורה קוטבית וקרטזית, ואופי המעגל.

1. גודל כל עכבה לפי חוק אוהם, Z=UIZ=\frac{U}{I}, וזווית העכבה היא זווית המתח ביחס לזרם:

Zˉ1=102∠0∘=5∠0∘ Ω\bar Z_1=\frac{10}{2}\angle0^\circ=5\angle0^\circ\,\Omega
Zˉ2=122∠45∘=6∠45∘ Ω\bar Z_2=\frac{12}{2}\angle45^\circ=6\angle45^\circ\,\Omega
Zˉ3=182∠−60∘=9∠−60∘ Ω\bar Z_3=\frac{18}{2}\angle-60^\circ=9\angle-60^\circ\,\Omega

2. מעבר לצורה קרטזית, Zˉ=Zcos⁡φ+jZsin⁡φ\bar Z=Z\cos\varphi+jZ\sin\varphi:

Zˉ1=5+j0 Ω\bar Z_1=5+j0\,\Omega
Zˉ2=6cos⁡45∘+j6sin⁡45∘=4.243+j4.243 Ω\bar Z_2=6\cos45^\circ+j6\sin45^\circ=4.243+j4.243\,\Omega
Zˉ3=9cos⁡60∘−j9sin⁡60∘=4.5−j7.794 Ω\bar Z_3=9\cos60^\circ-j9\sin60^\circ=4.5-j7.794\,\Omega

3. העכבה הכוללת (חיבור טורי, מחברים חלקים ממשיים ומדומים):

Zˉ=(5+4.243+4.5)+j(4.243−7.794)=13.743−j3.552 Ω\bar Z=(5+4.243+4.5)+j(4.243-7.794)=13.743-j3.552\,\Omega
Z=13.7432+3.5522=14.19 Ω,φ=arctan⁡−3.55213.743=−14.49∘Z=\sqrt{13.743^2+3.552^2}=14.19\,\Omega,\qquad\varphi=\arctan\frac{-3.552}{13.743}=-14.49^\circ

4. החלק המדומה של העכבה הכוללת שלילי, כלומר ההיגב הקיבולי גדול מההשראי, והמתח הכולל מפגר אחרי הזרם ב-14.49∘14.49^\circ. לכן למעגל אופי קיבולי (אוהמי-קיבולי).

תשובה: Zˉ1=5 Ω\bar Z_1=5\,\Omega, Zˉ2=4.243+j4.243 Ω\bar Z_2=4.243+j4.243\,\Omega, Zˉ3=4.5−j7.794 Ω\bar Z_3=4.5-j7.794\,\Omega; Zˉ=13.743−j3.552=14.19∠−14.49∘ Ω\bar Z=13.743-j3.552=14.19\angle-14.49^\circ\,\Omega, אופי המעגל קיבולי.

סעיף ג

תשובה:

US≈28.4 VU_S\approx28.4\,\text{V}, P≈55 WP\approx55\,\text{W}

נתון: Zˉ=14.19∠−14.49∘ Ω\bar Z=14.19\angle-14.49^\circ\,\Omega (סעיף ב), I=2 AI=2\,\text{A}.

מבוקש: מתח המקור וההספק הפעיל.

1. מתח המקור לפי חוק אוהם (נבחר Iˉ=2∠0∘ A\bar I=2\angle0^\circ\,\text{A}):

UˉS=Iˉ⋅Zˉ=2∠0∘⋅14.19∠−14.49∘=28.39∠−14.49∘ V\bar U_S=\bar I\cdot\bar Z=2\angle0^\circ\cdot14.19\angle-14.49^\circ=28.39\angle-14.49^\circ\,\text{V}

(בצורה קרטזית 27.49−j7.10 V27.49-j7.10\,\text{V}, כלומר זהו גם הסכום הווקטורי של שלושת המתחים שבדיאגרמה.)

2. ההספק הפעיל מתפתח רק בחלקים ההתנגדותיים:

P=I2R=22⋅13.743=54.97 WP=I^2R=2^2\cdot13.743=54.97\,\text{W}

3. בדיקה: P=US Icos⁡φ=28.39⋅2⋅cos⁡14.49∘=54.97 WP=U_S\,I\cos\varphi=28.39\cdot2\cdot\cos14.49^\circ=54.97\,\text{W} ✓. וגם כסכום ההספקים של כל עכבה: 10⋅2+12⋅2cos⁡45∘+18⋅2cos⁡60∘=20+16.97+18=54.97 W10\cdot2+12\cdot2\cos45^\circ+18\cdot2\cos60^\circ=20+16.97+18=54.97\,\text{W} ✓.

תשובה: US≈28.4 VU_S\approx28.4\,\text{V} (מפגר 14.49∘14.49^\circ אחרי הזרם), P≈55 WP\approx55\,\text{W}.

סעיף ד

תשובה:

סליל, L≈1.13 mHL\approx1.13\,\text{mH} (XL≈3.55 ΩX_L\approx3.55\,\Omega)

נתון: Zˉ=13.743−j3.552 Ω\bar Z=13.743-j3.552\,\Omega, f=500 Hzf=500\,\text{Hz}.

מבוקש: איזה רכיב לחבר בטור, ומה ערכו, כדי שהמעגל יהיה אוהמי טהור.

1. מעגל טורי הוא אוהמי טהור כאשר החלק המדומה של העכבה הכוללת מתאפס. כעת יש עודף היגב קיבולי של 3.552 Ω3.552\,\Omega, ולכן יש לחבר בטור סליל בעל היגב השראי שווה:

XL=3.552 ΩX_L=3.552\,\Omega

2. השראות הסליל: XL=2πfLX_L=2\pi fL, ולכן

L=XL2πf=3.5522π⋅500=1.131⋅10−3 H=1.131 mHL=\frac{X_L}{2\pi f}=\frac{3.552}{2\pi\cdot500}=1.131\cdot10^{-3}\,\text{H}=1.131\,\text{mH}

3. לאחר החיבור Zˉ=13.743 Ω\bar Z=13.743\,\Omega (ממשית), והמתח והזרם במופע.

תשובה: סליל בטור, XL≈3.55 ΩX_L\approx3.55\,\Omega, L≈1.13 mHL\approx1.13\,\text{mH}.

שאלה 4 · תהודה מקבילית במעגל עם מפסקים

באיור לשאלה 4 מוצג מעגל חשמלי הפועל בזרם חילופין. במעגל מחוברים שני מפסקים S1S_1 ו-S2S_2.

שני המפסקים S1S_1 ו- S2S_2 סגורים (on) והנגדים מקוצרים.

א.

באיזה תדר יזרום במקור זרם מזערי.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם המזערי במקור ואת המתח השורר על הקבל.

(3 נקודות)

שני המפסקים S1S_1 ו- S2S_2 פתוחים (off).

ג.

מהו התדר (ביחידות Hz\text{Hz}) שבו למעגל יש אופי אוהמי טהור?

(5 נקודות)
ד.

מהו הזרם שמספק המקור למעגל בתדר שחושב בסעיף ג'?

(5 נקודות)
ה.

המפסק S1S_1 פתוח והמפסק S2S_2 סגור (רק R2R_2 מקוצר), חשבו את תדר התהודה הזוויתי של המעגל.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

f0≈3559 Hzf_0\approx3559\,\text{Hz}

נתון: S1S_1 ו-S2S_2 סגורים, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 מקוצרים. נשארים שני ענפים מקבילים: סליל L=2 mHL=2\,\text{mH} וקבל C=1 μFC=1\,\mu\text{F}, ובטור אליהם R3=5 ΩR_3=5\,\Omega והמקור.

מבוקש: התדר שבו זרם המקור מזערי.

1. זרם המקור מזערי כאשר העכבה הכוללת מרבית. העכבה הכוללת היא R3R_3 בטור עם צירוף מקביל של LL ו-CC.

2. עכבת הצירוף המקביל:

Zˉp=(jXL)(−jXC)jXL−jXC=XLXCj(XL−XC)\bar Z_p=\frac{(jX_L)(-jX_C)}{jX_L-jX_C}=\frac{X_LX_C}{j(X_L-X_C)}

כאשר XL=XCX_L=X_C המכנה מתאפס והעכבה שואפת לאין-סוף: זו תהודה מקבילית (מעגל "טנק"), והזרם הנמשך מהמקור מזערי (באופן אידיאלי אפס).

3. תדר התהודה:

f0=12πLC=12π2⋅10−3⋅1⋅10−6=3558.8 Hzf_0=\frac{1}{2\pi\sqrt{LC}}=\frac{1}{2\pi\sqrt{2\cdot10^{-3}\cdot1\cdot10^{-6}}}=3558.8\,\text{Hz}

(ω0=22,361 rad/s\omega_0=22{,}361\,\text{rad/s}; בדיקה: XL=ω0L=44.72 ΩX_L=\omega_0L=44.72\,\Omega ו-XC=1ω0C=44.72 ΩX_C=\frac{1}{\omega_0C}=44.72\,\Omega ✓.)

תשובה: f0≈3559 Hzf_0\approx3559\,\text{Hz}.

סעיף ב

תשובה:

Imin=0 AI_{min}=0\,\text{A}, UC=110 VU_C=110\,\text{V}

נתון: התדר f0f_0 מסעיף א, U=110 VU=110\,\text{V}.

מבוקש: הזרם המזערי במקור והמתח על הקבל.

1. הזרם המזערי. בתדר התהודה עכבת הצירוף המקביל של LL ו-CC האידיאליים אינסופית, ולכן:

Imin=UR3+Zp=1105+∞=0 AI_{min}=\frac{U}{R_3+Z_p}=\frac{110}{5+\infty}=0\,\text{A}

(בין הסליל לקבל זורם זרם מחזורי, אבל הוא אינו יוצא אל המקור.)

2. המתח על הקבל. אין זרם ב-R3R_3, ולכן אין עליו מפל מתח: UR3=I⋅R3=0U_{R3}=I\cdot R_3=0. לפי חוק המתחים של קירכהוף, כל מתח המקור נופל על הצירוף המקביל, ובפרט על הקבל:

UC=U−UR3=110−0=110 VU_C=U-U_{R3}=110-0=110\,\text{V}

תשובה: Imin=0 AI_{min}=0\,\text{A}, UC=110 VU_C=110\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

f≈4677 Hzf\approx4677\,\text{Hz}

נתון: S1S_1 ו-S2S_2 פתוחים: ענף עליון R1=10 ΩR_1=10\,\Omega בטור עם L=2 mHL=2\,\text{mH}, ענף תחתון R2=30 ΩR_2=30\,\Omega בטור עם C=1 μFC=1\,\mu\text{F}, ובטור לצירוף R3=5 ΩR_3=5\,\Omega.

מבוקש: התדר שבו למעגל אופי אוהמי טהור.

1. R3R_3 ממשי, ולכן המעגל כולו אוהמי כאשר מוליכות הצירוף המקביל ממשית, כלומר החלק המדומה של סכום המוליכויות מתאפס.

2. מוליכויות הענפים:

Yˉ1=1R1+jωL=R1−jωLR12+ω2L2,Yˉ2=1R2−jωC=R2+jωCR22+1ω2C2\bar Y_1=\frac{1}{R_1+j\omega L}=\frac{R_1-j\omega L}{R_1^2+\omega^2L^2},\qquad \bar Y_2=\frac{1}{R_2-\frac{j}{\omega C}}=\frac{R_2+\frac{j}{\omega C}}{R_2^2+\frac{1}{\omega^2C^2}}

3. תנאי התהודה (סכום החלקים המדומים אפס):

ωLR12+ω2L2=1ωCR22+1ω2C2\frac{\omega L}{R_1^2+\omega^2L^2}=\frac{\frac{1}{\omega C}}{R_2^2+\frac{1}{\omega^2C^2}}

כופלים בצלב ומכפילים ב-ωC\omega C: ω2LCR22+LC=R12+ω2L2\omega^2LCR_2^2+\frac{L}{C}=R_1^2+\omega^2L^2, ומכאן

ω2=1LC⋅LC−R12LC−R22\omega^2=\frac{1}{LC}\cdot\frac{\frac{L}{C}-R_1^2}{\frac{L}{C}-R_2^2}

4. מציבים: LC=2⋅10−310−6=2000 Ω2\frac{L}{C}=\frac{2\cdot10^{-3}}{10^{-6}}=2000\,\Omega^2, 1LC=5⋅108 s−2\frac{1}{LC}=5\cdot10^{8}\,\text{s}^{-2}:

ω2=5⋅108⋅2000−1002000−900=8.636⋅108⇒ω=29,388 rad/s\omega^2=5\cdot10^8\cdot\frac{2000-100}{2000-900}=8.636\cdot10^8\quad\Rightarrow\quad\omega=29{,}388\,\text{rad/s}
f=ω2π=29,3882π=4677 Hzf=\frac{\omega}{2\pi}=\frac{29{,}388}{2\pi}=4677\,\text{Hz}

5. בדיקה: בתדר זה XL=ωL=58.78 ΩX_L=\omega L=58.78\,\Omega, XC=1ωC=34.03 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=34.03\,\Omega, ו-

Yˉ1=0.002813−j0.016535 S\bar Y_1=0.002813-j0.016535\,\text{S}, Yˉ2=0.014578+j0.016535 S\bar Y_2=0.014578+j0.016535\,\text{S}; החלקים המדומים מתבטלים ✓.

תשובה: f≈4677 Hzf\approx4677\,\text{Hz}.

סעיף ד

תשובה:

I=1.76 AI=1.76\,\text{A}

נתון: התדר מסעיף ג (f=4677 Hzf=4677\,\text{Hz}), המוליכויות שחושבו שם, R3=5 ΩR_3=5\,\Omega, U=110 VU=110\,\text{V}.

מבוקש: זרם המקור.

1. מוליכות הצירוף המקביל (סכום מוליכויות הענפים):

Yˉp=Yˉ1+Yˉ2=(0.002813+0.014578)+j(−0.016535+0.016535)=0.017391 S\bar Y_p=\bar Y_1+\bar Y_2=(0.002813+0.014578)+j(-0.016535+0.016535)=0.017391\,\text{S}

2. עכבת הצירוף: Zp=10.017391=57.5 ΩZ_p=\frac{1}{0.017391}=57.5\,\Omega (ממשית).

3. העכבה הכוללת (טור עם R3R_3): Z=R3+Zp=5+57.5=62.5 ΩZ=R_3+Z_p=5+57.5=62.5\,\Omega.

4. זרם המקור לפי חוק אוהם:

I=UZ=11062.5=1.76 AI=\frac{U}{Z}=\frac{110}{62.5}=1.76\,\text{A}

והוא במופע עם מתח המקור.

תשובה: I=1.76 AI=1.76\,\text{A}.

סעיף ה

תשובה:

ω≈21,794 rad/s\omega\approx21{,}794\,\text{rad/s} (f≈3469 Hzf\approx3469\,\text{Hz})

נתון: S1S_1 פתוח ו-S2S_2 סגור: ענף עליון R1=10 ΩR_1=10\,\Omega בטור עם L=2 mHL=2\,\text{mH}, ענף תחתון קבל טהור C=1 μFC=1\,\mu\text{F} (R2R_2 מקוצר).

מבוקש: תדר התהודה הזוויתי ω\omega.

1. זו אותה בעיה כמו בסעיף ג, עם R2=0R_2=0. תנאי התהודה (מוליכות מקבילית ממשית):

ωLR12+ω2L2=ωC⇒L=C(R12+ω2L2)\frac{\omega L}{R_1^2+\omega^2L^2}=\omega C\quad\Rightarrow\quad L=C\left(R_1^2+\omega^2L^2\right)
ω2=1LC−R12L2\omega^2=\frac{1}{LC}-\frac{R_1^2}{L^2}

(זו גם הנוסחה של סעיף ג כאשר מציבים R2=0R_2=0.)

2. מציבים:

ω2=12⋅10−3⋅10−6−102(2⋅10−3)2=5⋅108−2.5⋅107=4.75⋅108 s−2\omega^2=\frac{1}{2\cdot10^{-3}\cdot10^{-6}}-\frac{10^2}{(2\cdot10^{-3})^2}=5\cdot10^8-2.5\cdot10^7=4.75\cdot10^8\,\text{s}^{-2}
ω=4.75⋅108=21,794.5 rad/s\omega=\sqrt{4.75\cdot10^8}=21{,}794.5\,\text{rad/s}

(התדר המתאים: f=ω2π=3468.7 Hzf=\frac{\omega}{2\pi}=3468.7\,\text{Hz}.)

3. בדיקה: בתדר זה עכבת הצירוף המקביל יוצאת ממשית, Zp=LR1C=2⋅10−310⋅10−6=200 ΩZ_p=\frac{L}{R_1C}=\frac{2\cdot10^{-3}}{10\cdot10^{-6}}=200\,\Omega, כצפוי בתהודה מקבילית עם סליל בעל התנגדות.

תשובה: ω≈21,794 rad/s\omega\approx21{,}794\,\text{rad/s} (f≈3469 Hzf\approx3469\,\text{Hz}).

שאלה 5 · צרכן תלת מופעי סימטרי בחיבור כוכב

באיור לשאלה 5 מוצג צרכן תלת מופעי המחובר בצורת כוכב, הבנוי משלוש עכבות שכל אחת מכילה נגד ומשרן.

הצרכן ניזון מרשת תלת מופעית המחוברת בצורת כוכב.

א.

מהו גודל הזרם הקווי ILI_L?

(5 נקודות)
ב.

מהו ההספק הפעיל PP המתפתח בצרכן?

(5 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את משולש ההספקים המתפתחים בצרכן.

(5 נקודות)
ד.

מה יהיה ערכו של הזרם IZ2I_{Z_2} כאשר המופע של העכבה Z1Z_1 ינותק?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

IL≈11.55 AI_L\approx11.55\,\text{A}

נתון: צרכן סימטרי בחיבור כוכב, Z=20 ΩZ=20\,\Omega בכל מופע, cos⁡φ=0.75\cos\varphi=0.75, מתח קווי UL=400 VU_L=400\,\text{V}.

מבוקש: הזרם הקווי ILI_L.

1. מתח המופע. בחיבור כוכב המתח על כל עכבה הוא מתח המופע:

Uph=UL3=4003=230.9 VU_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt3}=\frac{400}{\sqrt3}=230.9\,\text{V}

2. זרם המופע לפי חוק אוהם:

Iph=UphZ=230.920=11.55 AI_{ph}=\frac{U_{ph}}{Z}=\frac{230.9}{20}=11.55\,\text{A}

3. בחיבור כוכב כל קו מחובר בטור לעכבה אחת, ולכן הזרם הקווי שווה לזרם המופע: IL=Iph=11.55 AI_L=I_{ph}=11.55\,\text{A}.

תשובה: IL≈11.55 AI_L\approx11.55\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

P=6000 WP=6000\,\text{W}

נתון: UL=400 VU_L=400\,\text{V}, IL=11.55 AI_L=11.55\,\text{A} (סעיף א), cos⁡φ=0.75\cos\varphi=0.75.

מבוקש: ההספק הפעיל בצרכן.

1. הספק פעיל בצרכן תלת-מופעי סימטרי:

P=3 ULILcos⁡φ=3⋅400⋅11.55⋅0.75=6000 WP=\sqrt3\,U_LI_L\cos\varphi=\sqrt3\cdot400\cdot11.55\cdot0.75=6000\,\text{W}

2. בדיקה דרך ההתנגדות של כל מופע: R=Zcos⁡φ=20⋅0.75=15 ΩR=Z\cos\varphi=20\cdot0.75=15\,\Omega, ו-

P=3Iph2R=3⋅11.552⋅15=6000 W ✓P=3I_{ph}^2R=3\cdot11.55^2\cdot15=6000\,\text{W}\ ✓

תשובה: P=6 kWP=6\,\text{kW}.

סעיף ג

תשובה:

P=6000 WP=6000\,\text{W}, Q≈5292 VARQ\approx5292\,\text{VAR}, S=8000 VAS=8000\,\text{VA}

מבוקש: ההספק המדומה וההספק ההיגבי, ושרטוט משולש ההספקים.

1. הספק מדומה:

S=3 ULIL=3⋅400⋅11.55=8000 VAS=\sqrt3\,U_LI_L=\sqrt3\cdot400\cdot11.55=8000\,\text{VA}

2. הספק היגבי. sin⁡φ=1−0.752=0.6614\sin\varphi=\sqrt{1-0.75^2}=0.6614 (φ=41.41∘\varphi=41.41^\circ), ולכן

Q=Ssin⁡φ=8000⋅0.6614=5291.5 VARQ=S\sin\varphi=8000\cdot0.6614=5291.5\,\text{VAR}

בדיקה: P2+Q2=60002+5291.52=8000 VA\sqrt{P^2+Q^2}=\sqrt{6000^2+5291.5^2}=8000\,\text{VA} ✓.

3. המשולש. הצרכן השראי (נגד ומשרן), ולכן QQ חיובי ומשורטט כלפי מעלה:

•הניצב האופקי: P=6000 WP=6000\,\text{W};

•הניצב האנכי (כלפי מעלה, השראי): Q=5291.5 VARQ=5291.5\,\text{VAR};

•היתר: S=8000 VAS=8000\,\text{VA}, בזווית φ=41.41∘\varphi=41.41^\circ מעל הציר האופקי.

10002000300040005000600070008000100020003000400050006000P=6000 WQ=5291.5 VARS=8000 VA

תשובה: P=6000 WP=6000\,\text{W}, Q≈5292 VARQ\approx5292\,\text{VAR} (השראי), S=8000 VAS=8000\,\text{VA}, φ≈41.4∘\varphi\approx41.4^\circ.

סעיף ד

תשובה:

IZ2=10 AI_{Z_2}=10\,\text{A}

נתון: המופע של Z1Z_1 מנותק (הקו RR אינו נושא זרם).

מבוקש: הזרם IZ2I_{Z_2}.

1. המעגל החדש. נקודת הכוכב אינה מחוברת לאפס, ולכן לאחר ניתוק Z1Z_1 העכבות Z2Z_2 ו-Z3Z_3 נשארות מחוברות בטור בין הקווים SS ו-TT, ועליהן המתח הקווי UST=400 VU_{ST}=400\,\text{V}.

2. העכבה השקולה. לשתי העכבות אותו גודל ואותה זווית (cos⁡φ=0.75\cos\varphi=0.75), ולכן הגדלים מתחברים ישירות:

Zˉ2+Zˉ3=20∠41.41∘+20∠41.41∘=40∠41.41∘ Ω\bar Z_2+\bar Z_3=20\angle41.41^\circ+20\angle41.41^\circ=40\angle41.41^\circ\,\Omega

3. הזרם:

IZ2=USTZ2+Z3=40040=10 AI_{Z_2}=\frac{U_{ST}}{Z_2+Z_3}=\frac{400}{40}=10\,\text{A}

(כל עכבה מקבלת כעת 200 V200\,\text{V} במקום 230.9 V230.9\,\text{V}, ולכן הזרם קטן מ-11.55 A11.55\,\text{A} ל-10 A10\,\text{A}.)

תשובה: IZ2=10 AI_{Z_2}=10\,\text{A}.

שאלה 6 · מעגל מגנטי עם חריץ אוויר והשראות

באיור לשאלה 6 מוצגת ליבה מגנטית. על הליבה מלופף סליל בעל 125 ליפופים. אורך חריץ האוויר: lg=2.1 mml_g=2.1\,\text{mm}

נתון: אורך המסלול המגנטי של הליבה הוא: le=30 cml_e=30\,\text{cm}. I=1.6 AI=1.6\,\text{A}. שטח חתך של הליבה הוא: A=9 cm2A=9\,\text{cm}^2.

א.

מהו מיאון הליבה ReR_e? ומהו מיאון חריץ האוויר RgR_g? בפתרונכם, הניחו כי החלחלות של הליבה שואפת לאין-סוף, μ→∞\mu\to\infty.

(5 נקודות)
ב.

מהו השטף המגנטי (Magnetic fluxMagnetic\ flux) Φ1\Phi_1 בליבה?

(5 נקודות)
ג.

מהי ההשראות העצמית L1L_1 של הסליל?

(5 נקודות)
ד.

מהי ההשראות העצמית L2L_2 של הסליל כאשר החלחלות היחסית של הליבה היא μr=250\mu_r=250?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

Re=0R_e=0, Rg≈1.857⋅106 A/WbR_g\approx1.857\cdot10^6\,\text{A/Wb}

נתון: N=125N=125, lg=2.1 mml_g=2.1\,\text{mm}, le=30 cml_e=30\,\text{cm}, A=9 cm2=9⋅10−4 m2A=9\,\text{cm}^2=9\cdot10^{-4}\,\text{m}^2, μ→∞\mu\to\infty בליבה.

מבוקש: מיאון הליבה ReR_e ומיאון החריץ RgR_g.

1. מיאון של קטע במעגל מגנטי: Rm=lμ0μrAR_m=\frac{l}{\mu_0\mu_rA}.

2. הליבה: החלחלות שואפת לאין-סוף, ולכן

Re=leμA→0R_e=\frac{l_e}{\mu A}\to0

3. חריץ האוויר (μr=1\mu_r=1):

Rg=lgμ0A=2.1⋅10−34π⋅10−7⋅9⋅10−4=1.857⋅106 A/WbR_g=\frac{l_g}{\mu_0A}=\frac{2.1\cdot10^{-3}}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot9\cdot10^{-4}}=1.857\cdot10^{6}\,\text{A/Wb}

תשובה: Re=0R_e=0, Rg≈1.857⋅106 A/WbR_g\approx1.857\cdot10^6\,\text{A/Wb}.

סעיף ב

תשובה:

Φ1≈1.077⋅10−4 Wb\Phi_1\approx1.077\cdot10^{-4}\,\text{Wb}

נתון: N=125N=125, I=1.6 AI=1.6\,\text{A}, RgR_g מסעיף א.

מבוקש: השטף בליבה Φ1\Phi_1.

1. הכוח המגנטו-מניע: F=NI=125⋅1.6=200 AF=NI=125\cdot1.6=200\,\text{A} (אמפר-ליפוף).

2. חוק אוהם למעגל מגנטי: המיאון הכולל הוא Re+Rg=RgR_e+R_g=R_g (כי Re=0R_e=0):

Φ1=FRg=2001.857⋅106=1.077⋅10−4 Wb\Phi_1=\frac{F}{R_g}=\frac{200}{1.857\cdot10^6}=1.077\cdot10^{-4}\,\text{Wb}

(צפיפות השטף: B=Φ1A=1.077⋅10−49⋅10−4=0.12 TB=\frac{\Phi_1}{A}=\frac{1.077\cdot10^{-4}}{9\cdot10^{-4}}=0.12\,\text{T}.)

תשובה: Φ1≈1.077⋅10−4 Wb\Phi_1\approx1.077\cdot10^{-4}\,\text{Wb}.

סעיף ג

תשובה:

L1≈8.41 mHL_1\approx8.41\,\text{mH}

מבוקש: ההשראות העצמית L1L_1.

1. השראות של סליל על מעגל מגנטי: L=NΦI=N2RmL=\frac{N\Phi}{I}=\frac{N^2}{R_m}.

2. מציבים (Rm=RgR_m=R_g):

L1=N2Rg=12521.857⋅106=8.415⋅10−3 HL_1=\frac{N^2}{R_g}=\frac{125^2}{1.857\cdot10^6}=8.415\cdot10^{-3}\,\text{H}

3. בדיקה: L1=NΦ1I=125⋅1.077⋅10−41.6=8.415⋅10−3 HL_1=\frac{N\Phi_1}{I}=\frac{125\cdot1.077\cdot10^{-4}}{1.6}=8.415\cdot10^{-3}\,\text{H} ✓.

תשובה: L1≈8.41 mHL_1\approx8.41\,\text{mH}.

סעיף ד

תשובה:

L2≈5.36 mHL_2\approx5.36\,\text{mH}

נתון: μr=250\mu_r=250 בליבה, שאר הנתונים כמקודם.

מבוקש: ההשראות L2L_2.

1. מיאון הליבה כעת סופי:

Re=leμ0μrA=0.34π⋅10−7⋅250⋅9⋅10−4=1.061⋅106 A/WbR_e=\frac{l_e}{\mu_0\mu_rA}=\frac{0.3}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot250\cdot9\cdot10^{-4}}=1.061\cdot10^{6}\,\text{A/Wb}

2. המיאון הכולל: הליבה וחריץ האוויר בטור במסלול השטף:

Rm=Re+Rg=1.061⋅106+1.857⋅106=2.918⋅106 A/WbR_m=R_e+R_g=1.061\cdot10^6+1.857\cdot10^6=2.918\cdot10^6\,\text{A/Wb}

3. ההשראות:

L2=N2Rm=12522.918⋅106=5.355⋅10−3 HL_2=\frac{N^2}{R_m}=\frac{125^2}{2.918\cdot10^6}=5.355\cdot10^{-3}\,\text{H}

(בדיקה: Φ2=2002.918⋅106=6.854⋅10−5 Wb\Phi_2=\frac{200}{2.918\cdot10^6}=6.854\cdot10^{-5}\,\text{Wb}, ו-L2=125⋅6.854⋅10−51.6=5.355 mHL_2=\frac{125\cdot6.854\cdot10^{-5}}{1.6}=5.355\,\text{mH} ✓.) ההשראות קטנה מ-L1L_1, כי לליבה האמיתית יש מיאון נוסף.

תשובה: L2≈5.36 mHL_2\approx5.36\,\text{mH}.

שאלה 7 · סופרפוזיציה של מקורות בתדרים שונים

In the diagram for question 7, an electrical circuit is shown:

Given: v1(t)=20⋅2⋅sin⁡(1000⋅t+45∘) Vv_1(t)=20\cdot\sqrt{2}\cdot\sin(1000\cdot t+45^\circ)\,V, v2(t)=10+10⋅2⋅sin⁡(500⋅t−75∘) Vv_2(t)=10+10\cdot\sqrt{2}\cdot\sin(500\cdot t-75^\circ)\,V

א.

Present an expression for the voltage across the resistor as a function of time vRL(t)v_{R_L}(t).

(8 נקודות)
ב.

Calculate the average value of the voltage vRL(t)v_{R_L}(t).

(2 נקודות)
ג.

Calculate the effective value of the voltage vRL(t)v_{R_L}(t).

(8 נקודות)
ד.

Calculate the average power dissipated in the load resistor RLR_L.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

vRL(t)=6.674sin⁡(1000t−12.62∘)+6.454sin⁡(500t−25.23∘) Vv_{R_L}(t)=6.674\sin(1000t-12.62^\circ)+6.454\sin(500t-25.23^\circ)\,\text{V}

נתון: R1=12 ΩR_1=12\,\Omega, L=10 mHL=10\,\text{mH}, RL=10 ΩR_L=10\,\Omega, R2=4 ΩR_2=4\,\Omega, C=220 μFC=220\,\mu\text{F}; המקורות v1v_1 (תדר זוויתי 1000 rad/s1000\,\text{rad/s}) ו-v2v_2 (רכיב ישר 10 V10\,\text{V} ורכיב חילופין בתדר זוויתי 500 rad/s500\,\text{rad/s}).

מבוקש: vRL(t)v_{R_L}(t).

בחירת השיטה. במעגל פועלים שלושה רכיבים בתדרים שונים: רכיב ישר, 1000 rad/s1000\,\text{rad/s} ו-500 rad/s500\,\text{rad/s}. לסליל ולקבל יש היגב אחר בכל תדר, ולכן אי אפשר לכתוב משוואה אחת לכל המקורות יחד. משתמשים בעיקרון הסופרפוזיציה: מחשבים את תרומת כל רכיב לבד, כשמקורות המתח האחרים מוחלפים בקצר, ומחברים את התוצאות בתחום הזמן. בכל אחד מהמעגלים החלקיים יש צומת אחד בלבד שהמתח שלו לא ידוע (הצומת העליון של RLR_L), ולכן מספיק מחלק מתח, ומשוואת צומת אחת משמשת לבדיקה. הפאזורים להלן בערכים אפקטיביים; הקוטביות של vRLv_{R_L} כמסומן באיור (הצומת העליון חיובי), והקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

1. הרכיב הישר (10 V10\,\text{V} של v2v_2). מסרטטים את המעגל החלקי: v1v_1 מוחלף בקצר, בזרם ישר הסליל הוא קצר והקבל הוא נתק, ו-v2v_2 מוחלף במקור ישר של 10 V10\,\text{V}:

•הקבל הפתוח מנתק את המקור מכל שאר המעגל, ולכן בענף R2R_2-CC לא זורם זרם. רק הקטע שבין הקבל להדק החיובי של המקור נמצא ב-10 V10\,\text{V}.

•בחלק השמאלי לא נשאר שום מקור, ולכן לא זורם בו זרם ואין מפל מתח על אף נגד. כל הקווים שם באותו פוטנציאל, 0 V0\,\text{V}, ולכן כולם צבועים באותו צבע.

VRL,DC=0V_{R_L,DC}=0

2. הרכיב של v1v_1 (ω=1000 rad/s\omega=1000\,\text{rad/s}), v2v_2 מקוצר. Vˉ1=20∠45∘ V\bar V_1=20\angle45^\circ\,\text{V}. המעגל החלקי והפוטנציאלים שלו:

•v2v_2 הוחלף בתיל, ולכן הקו שמימין לקבל התאחד עם קו האדמה. ההדק העליון של v1v_1 נמצא ב-20∠45∘ V20\angle45^\circ\,\text{V}.

•VˉRL′\bar V_{R_L}' הוא הפוטנציאל של הצומת העליון. ממנו יוצאים שני ענפים אל האדמה: RLR_L, והענף הימני (R2R_2 ו-CC בטור). לכן RLR_L מחובר במקביל לענף הימני, והצירוף הזה מחובר בטור לענף השמאלי.

היגבים: XL=ωL=1000⋅0.01=10 ΩX_L=\omega L=1000\cdot0.01=10\,\Omega, XC=1ωC=11000⋅220⋅10−6=4.545 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{1000\cdot220\cdot10^{-6}}=4.545\,\Omega.

Zˉleft=12+j10 Ω\bar Z_{left}=12+j10\,\Omega, Zˉright=4−j4.545=6.055∠−48.65∘ Ω\bar Z_{right}=4-j4.545=6.055\angle-48.65^\circ\,\Omega.

RLR_L במקביל לענף הימני:

Zˉp=10⋅(4−j4.545)14−j4.545=3.538−j2.098=4.114∠−30.66∘ Ω\bar Z_p=\frac{10\cdot(4-j4.545)}{14-j4.545}=3.538-j2.098=4.114\angle-30.66^\circ\,\Omega

מחלק מתח:

VˉRL′=Vˉ1ZˉpZˉleft+Zˉp=20∠45∘⋅4.114∠−30.66∘15.538+j7.902=20∠45∘⋅4.114∠−30.66∘17.43∠26.96∘=4.719∠−12.62∘ V\bar V_{R_L}'=\bar V_1\frac{\bar Z_p}{\bar Z_{left}+\bar Z_p}=20\angle45^\circ\cdot\frac{4.114\angle-30.66^\circ}{15.538+j7.902}=20\angle45^\circ\cdot\frac{4.114\angle-30.66^\circ}{17.43\angle26.96^\circ}=4.719\angle-12.62^\circ\,\text{V}

3. הרכיב החילופין של v2v_2 (ω=500 rad/s\omega=500\,\text{rad/s}), v1v_1 מקוצר. Vˉ2=10∠−75∘ V\bar V_2=10\angle-75^\circ\,\text{V}:

•עכשיו v1v_1 הוחלף בתיל, והקו שמשמאל ל-R1R_1 התאחד עם קו האדמה. ההדק העליון של v2v_2 נמצא ב-10∠−75∘ V10\angle-75^\circ\,\text{V}.

•VˉRL′′\bar V_{R_L}'' הוא שוב הפוטנציאל של הצומת העליון, ו-RLR_L מחובר במקביל לענף השמאלי (R1R_1 ו-LL).

היגבים: XL=500⋅0.01=5 ΩX_L=500\cdot0.01=5\,\Omega, XC=1500⋅220⋅10−6=9.091 ΩX_C=\frac{1}{500\cdot220\cdot10^{-6}}=9.091\,\Omega.

Zˉleft=12+j5=13∠22.62∘ Ω\bar Z_{left}=12+j5=13\angle22.62^\circ\,\Omega, Zˉright=4−j9.091 Ω\bar Z_{right}=4-j9.091\,\Omega.

RLR_L במקביל לענף השמאלי:

Zˉp=10⋅(12+j5)22+j5=5.678+j0.982=5.762∠9.82∘ Ω\bar Z_p=\frac{10\cdot(12+j5)}{22+j5}=5.678+j0.982=5.762\angle9.82^\circ\,\Omega

מחלק מתח:

VˉRL′′=Vˉ2ZˉpZˉright+Zˉp=10∠−75∘⋅5.762∠9.82∘9.678−j8.109=10∠−75∘⋅5.762∠9.82∘12.63∠−39.96∘=4.564∠−25.23∘ V\bar V_{R_L}''=\bar V_2\frac{\bar Z_p}{\bar Z_{right}+\bar Z_p}=10\angle-75^\circ\cdot\frac{5.762\angle9.82^\circ}{9.678-j8.109}=10\angle-75^\circ\cdot\frac{5.762\angle9.82^\circ}{12.63\angle-39.96^\circ}=4.564\angle-25.23^\circ\,\text{V}

4. בדיקה בשיטת מתחי צמתים (צומת עליון אחד): Vˉ=Vˉs/Zˉs1Zˉleft+1Zˉright+1RL\bar V=\frac{\bar V_s/\bar Z_s}{\frac{1}{\bar Z_{left}}+\frac{1}{\bar Z_{right}}+\frac{1}{R_L}} נותן אותם ערכים לשני התדרים ✓.

5. חזרה לתחום הזמן (ערך שיא =2⋅=\sqrt2\cdot ערך אפקטיבי): 4.7192=6.674 V4.719\sqrt2=6.674\,\text{V}, 4.5642=6.454 V4.564\sqrt2=6.454\,\text{V}:

vRL(t)=6.674sin⁡(1000t−12.62∘)+6.454sin⁡(500t−25.23∘) Vv_{R_L}(t)=6.674\sin(1000t-12.62^\circ)+6.454\sin(500t-25.23^\circ)\ \text{V}

תשובה: vRL(t)=6.674sin⁡(1000t−12.62∘)+6.454sin⁡(500t−25.23∘) Vv_{R_L}(t)=6.674\sin(1000t-12.62^\circ)+6.454\sin(500t-25.23^\circ)\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Vavg=0 VV_{avg}=0\,\text{V}

מבוקש: הערך הממוצע של vRL(t)v_{R_L}(t).

1. הערך הממוצע של אות מחזורי הוא הרכיב הישר שלו. ממוצע של כל רכיב סינוסי על פני מחזור הוא אפס.

2. בסעיף א מצאנו שהרכיב הישר של vRLv_{R_L} הוא אפס: הקבל חוסם את 10 V10\,\text{V} הישרים של v2v_2, ו-v1v_1 אינו מכיל רכיב ישר.

Vavg=0+0+0=0 VV_{avg}=0+0+0=0\,\text{V}

תשובה: Vavg=0 VV_{avg}=0\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

Vrms≈6.57 VV_{rms}\approx6.57\,\text{V}

מבוקש: הערך האפקטיבי של vRL(t)v_{R_L}(t).

1. לאות שהוא סכום רכיבים בתדרים שונים, הערך האפקטיבי הוא השורש של סכום ריבועי הערכים האפקטיביים של הרכיבים (המכפלות המעורבות ממוצעות לאפס):

Vrms=VDC2+V12+V22V_{rms}=\sqrt{V_{DC}^2+V_1^2+V_2^2}

2. מציבים את הערכים האפקטיביים מסעיף א (6.6742=4.719 V\frac{6.674}{\sqrt2}=4.719\,\text{V}, 6.4542=4.564 V\frac{6.454}{\sqrt2}=4.564\,\text{V}):

Vrms=02+4.7192+4.5642=22.27+20.83=6.565 VV_{rms}=\sqrt{0^2+4.719^2+4.564^2}=\sqrt{22.27+20.83}=6.565\,\text{V}

תשובה: Vrms≈6.57 VV_{rms}\approx6.57\,\text{V}.

סעיף ד

תשובה:

P≈4.31 WP\approx4.31\,\text{W}

מבוקש: ההספק הממוצע בנגד RL=10 ΩR_L=10\,\Omega.

1. ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך האפקטיבי של המתח עליו:

P=Vrms2RL=6.565210=4.31 WP=\frac{V_{rms}^2}{R_L}=\frac{6.565^2}{10}=4.31\,\text{W}

2. בדיקה לפי רכיבים: P=4.719210+4.564210=2.227+2.083=4.31 WP=\frac{4.719^2}{10}+\frac{4.564^2}{10}=2.227+2.083=4.31\,\text{W} ✓.

תשובה: P≈4.31 WP\approx4.31\,\text{W}.

שאלה 8 · קבל במעגל זרם ישר לפני ואחרי מיתוג

באיור לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי

המפסק SS סגור זמן רב וכל תופעות המעבר חלפו.

א.

חשבו את:

(1)

המתח על הדקי הקבל.

(2)

המתחים VxV_x ו- VyV_y ביחס לאדמה במצב המתמיד.

(6 נקודות)
ב.

בתום כל תופעות המעבר המפסק SS נפתח. חשבו את:

(1)

הזרם הזורם דרך הקבל מיד עם פתיחת המפסק.

(2)

המתחים VxV_x ו- VyV_y ביחס לאדמה במצב המתמיד.

(3)

המתח על הדקי הקבל במצב המתמיד.

(14 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

(1)
תשובה:

VC=40 VV_C=40\,\text{V}

נתון: V=70 VV=70\,\text{V}, R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega, R2=20 kΩR_2=20\,\text{k}\Omega, R3=40 kΩR_3=40\,\text{k}\Omega, R4=20 kΩR_4=20\,\text{k}\Omega, C=1 μFC=1\,\mu\text{F}; המפסק SS סגור זמן רב.

מבוקש: VCV_C במצב מתמיד.

המעגל במצב המתמיד. המקור הוא מקור מתח ישר, ובמצב מתמיד הקבל טעון והזרם דרכו אפס (IC=0I_C=0): הוא מתנהג כנתק. המפסק סגור, כלומר הוא תיל. מסרטטים את המעגל מחדש, עם הקווים שווי-הפוטנציאל והזרם:

•הקו התחתון, שאליו מחוברת האדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). ההדק החיובי של המקור למעלה, ולכן הקו שבין המקור ל-R1R_1 נמצא ב-70 V70\,\text{V}.

•המפסק הסגור מחבר את הצומת VyV_y ישירות לקו התחתון, ולכן הקו של VyV_y צבוע באותו צבע כמו האדמה: Vy=0V_y=0. שני הקצוות של R4R_4 באותו פוטנציאל, כלומר R4R_4 מקוצר ולא זורם בו זרם.

•במקום הקבל יש שני הדקים פתוחים. המתח VCV_C הוא ההפרש בין הקו של VxV_x (בצד ה-++) לקו של VyV_y (בצד ה-−-).

•הזרם II זורם עם כיוון השעון: מההדק החיובי של המקור דרך R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3 אל האדמה.

בחירת השיטה. הקבל פתוח, ולכן הזרם זורם בחוג אחד בלבד (VV, R1R_1, R2R_2, R3R_3). אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיקים חוק אוהם ומחלק מתח.

1. הזרם בחוג:

I=VR1+R2+R3=7010+20+40 mA=1 mAI=\frac{V}{R_1+R_2+R_3}=\frac{70}{10+20+40}\,\text{mA}=1\,\text{mA}

2. המתח בצומת VxV_x הוא המתח על R3R_3, כי הקצה התחתון של R3R_3 נמצא ב-0 V0\,\text{V}:

Vx=I⋅R3=1 mA⋅40 kΩ=40 VV_x=I\cdot R_3=1\,\text{mA}\cdot40\,\text{k}\Omega=40\,\text{V}

(בדרך, הקו שבין R1R_1 ל-R2R_2 נמצא ב-70−1⋅10=60 V70-1\cdot10=60\,\text{V}, כמסומן בסרטוט.)

3. מתח הקבל (הקוטביות כמסומן, ++ בצד VxV_x):

VC=Vx−Vy=40−0=40 VV_C=V_x-V_y=40-0=40\,\text{V}

תשובה: VC=40 VV_C=40\,\text{V}.

(2)
תשובה:

Vx=40 VV_x=40\,\text{V}, Vy=0 VV_y=0\,\text{V}

מתוצאות התת-סעיף הקודם, לפי הסרטוט המסומן שם:

1. VxV_x הוא המתח על R3R_3 במחלק המתח R1+R2R_1+R_2 ו-R3R_3:

Vx=VR3R1+R2+R3=70⋅4070=40 VV_x=V\frac{R_3}{R_1+R_2+R_3}=70\cdot\frac{40}{70}=40\,\text{V}

2. VyV_y מחובר לאדמה דרך המפסק הסגור, ולכן הוא על אותו קו שווה-פוטנציאל כמו האדמה: Vy=0 VV_y=0\,\text{V}.

תשובה: Vx=40 VV_x=40\,\text{V}, Vy=0 VV_y=0\,\text{V}.

סעיף ב

(1)
תשובה:

IC(0+)=0 AI_C(0^+)=0\,\text{A}

נתון: לפני הפתיחה VC(0−)=40 VV_C(0^-)=40\,\text{V} (סעיף א). מתח קבל אינו יכול להשתנות בקפיצה, ולכן VC(0+)=40 VV_C(0^+)=40\,\text{V}.

מבוקש: IC(0+)I_C(0^+).

בחירת השיטה. אחרי פתיחת המפסק, הענף הימני הוא הקבל בטור עם R4R_4, והוא מחובר בין הצומת VxV_x לאדמה. את כל השאר (המקור, R1R_1, R2R_2, R3R_3) נחליף במעגל התמורה של תבנין, כפי שהקבל "רואה" אותו. אז נשאר חוג אחד, ומספיק חוק המתחים של קירכהוף.

ההדקים. ההדק aa הוא הצומת VxV_x, וההדק bb הוא האדמה: אלה שתי הנקודות שאליהן מחובר הענף של CC ו-R4R_4. מנתקים את הענף הזה, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל בלי הענף הימני, עם ההדקים הפתוחים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•זה אותו חוג כמו בסעיף א: הזרם I=1 mAI=1\,\text{mA} עובר דרך R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3, וההדק aa נמצא על הקו של VxV_x.

Eth=Vab=VR3R1+R2+R3=40 VE_{th}=V_{ab}=V\frac{R_3}{R_1+R_2+R_3}=40\,\text{V}

ההדק aa חיובי ביחס ל-bb.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי היחיד: מקור המתח VV מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

•הקצר במקום המקור מחבר את הקו השמאלי העליון אל קו האדמה, ולכן הם צבועים באותו צבע. כעת R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים בטור בין ההדק aa להדק bb (הקו שביניהם אינו מתפצל), ו-R3R_3 מחובר ישירות בין aa ל-bb.

•לכן, כשמסתכלים מההדקים, R1+R2R_1+R_2 מחוברים במקביל ל-R3R_3:

Rth=(R1+R2)∥R3=30⋅4030+40=17.14 kΩR_{th}=(R_1+R_2)\parallel R_3=\frac{30\cdot40}{30+40}=17.14\,\text{k}\Omega

שלב 3: החוג לאחר הפתיחה. מחברים בחזרה את הענף הימני להדקים aa ו-bb. נסמן את הזרם ii מ-VxV_x דרך CC ו-R4R_4 לאדמה (כיוון הפוך לחץ ICI_C שבאיור, IC=−iI_C=-i). חוק המתחים של קירכהוף בחוג EthE_{th}, RthR_{th}, CC, R4R_4:

Eth−i Rth−VC−i R4=0⇒i(0+)=Eth−VC(0+)Rth+R4=40−4017.14+20=0E_{th}-i\,R_{th}-V_C-i\,R_4=0\quad\Rightarrow\quad i(0^+)=\frac{E_{th}-V_C(0^+)}{R_{th}+R_4}=\frac{40-40}{17.14+20}=0

פירוש: הקבל טעון בדיוק למתח התבנין שהוא "רואה", ולכן פתיחת המפסק אינה גורמת לזרם. גם לאחר מכן VCV_C אינו משתנה, והזרם נשאר אפס (אין תופעת מעבר).

תשובה: IC(0+)=0 AI_C(0^+)=0\,\text{A}.

(2)
תשובה:

Vx=40 VV_x=40\,\text{V}, Vy=0 VV_y=0\,\text{V}

המעגל במצב המתמיד. המפסק פתוח, ובמצב המתמיד (זרם ישר) הקבל שוב נתק. מסרטטים את המצב הזה:

•הקבל פתוח, ולכן אין זרם בענף CC-R4R_4 (IC=0I_C=0, IR4=0I_{R4}=0).

•דרך R4R_4 לא זורם זרם, ולכן אין עליו מפל מתח: שני הקצוות שלו באותו פוטנציאל. לכן הקו של VyV_y צבוע באותו צבע כמו האדמה, אף שהמפסק פתוח.

•בצד השמאלי זה שוב החוג של סעיף א, עם אותו זרם I=1 mAI=1\,\text{mA}.

1. VyV_y: Vy=IR4⋅R4=0 VV_y=I_{R4}\cdot R_4=0\,\text{V}.

2. VxV_x: החלק השמאלי שוב מחלק מתח לא מועמס:

Vx=70⋅4010+20+40=40 VV_x=70\cdot\frac{40}{10+20+40}=40\,\text{V}

(כפי שראינו בסעיף ב1, אלה גם המתחים מיד לאחר פתיחת המפסק, כי אין תופעת מעבר.)

תשובה: Vx=40 VV_x=40\,\text{V}, Vy=0 VV_y=0\,\text{V}.

(3)
תשובה:

VC=40 VV_C=40\,\text{V}

מתוך המתחים בתת-סעיף הקודם:

VC=Vx−Vy=40−0=40 VV_C=V_x-V_y=40-0=40\,\text{V}

תשובה: VC=40 VV_C=40\,\text{V} (ללא שינוי לעומת המצב שלפני פתיחת המפסק).

שאלה 9 · מעגל שקול לפי תבנין ונורטון

באיור לשאלה 9 מוצג מעגל חשמלי בעל הדקים פתוחים A ו-B.

א.

חשבו את הזרם במעגל וציינו את כיוונו.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את ערכי המעגל השקול בין ההדקים A-B לפי משפט תבנין (Thevenin).

סרטטו את המעגל השקול וציינו בו את ערכי הרכיבים.

(8 נקודות)
ג.

חשבו את ערכי המעגל השקול בין ההדקים A-B לפי משפט נורטון (Norton).

סרטטו את המעגל השקול וציינו בו את ערכי הרכיבים.

(3 נקודות)
ד.

מה צריך להיות ערכו של נגד עומס שיחובר בין ההדקים כדי שיצרוך הספק מרבי מהרשת? חשבו את ההספק המרבי המתפתח בעומס.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

I=4.8 AI=4.8\,\text{A} בכיוון השעון בלולאה U1U_1-R1R_1-R2R_2-U2U_2

נתון: U1=100 VU_1=100\,\text{V}, R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, U2=20 VU_2=20\,\text{V}, R2=5 ΩR_2=5\,\Omega, R3=6 ΩR_3=6\,\Omega, U3=50 VU_3=50\,\text{V}, U4=86 VU_4=86\,\text{V}; ההדקים AA, BB פתוחים.

מבוקש: הזרם במעגל וכיוונו.

סימון על הסרטוט.

•הצומת התחתון (שבו נפגשים U1U_1, U2U_2 ו-U4U_4) נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•קיטוביות (הלוח הארוך הוא ההדק החיובי): ב-U1U_1 ההדק החיובי למעלה, ולכן הקו שבין R1R_1 ל-U1U_1 נמצא ב-100 V100\,\text{V}. ב-U2U_2 ההדק החיובי למטה, ולכן הקו שבין R2R_2 ל-U2U_2 נמצא ב-−20 V-20\,\text{V}. ב-U3U_3 ההדק החיובי בצד R3R_3 (ההדק השלילי בצד AA), וב-U4U_4 ההדק החיובי בצד הצומת התחתון (ההדק השלילי בצד BB).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. ההדקים AA ו-BB פתוחים, ולכן ב-R3R_3, U3U_3 ו-U4U_4 לא זורם זרם (IR3=0I_{R3}=0). בפרט אין מפל מתח על R3R_3, ולכן הקטע שבין R3R_3 ל-U3U_3 צבוע באותו צבע כמו הצומת העליון.

•זרם זורם רק בחוג הסגור U1U_1-R1R_1-R2R_2-U2U_2. נסמן בו זרם II עם כיוון השעון: למעלה דרך U1U_1 ו-R1R_1, ולמטה דרך R2R_2 ו-U2U_2.

בחירת השיטה. זרם זורם בחוג אחד בלבד, ולכן אין צורך במערכת משוואות: מספיק חוק המתחים של קירכהוף על החוג הזה.

1. סביב החוג עם כיוון השעון: ב-U1U_1 עולים מ-−- ל-++ (+100+100). ב-U2U_2 עוברים מלמעלה (−-) למטה (++), כלומר גם כאן עלייה (+20+20). שני המקורות פועלים באותו כיוון בחוג, ועל שני הנגדים יש מפלי מתח:

U1+U2−I(R1+R2)=0U_1+U_2-I(R_1+R_2)=0

I=U1+U2R1+R2=100+2020+5=4.8 AI=\frac{U_1+U_2}{R_1+R_2}=\frac{100+20}{20+5}=4.8\,\text{A}

תשובה: I=4.8 AI=4.8\,\text{A}, בכיוון השעון בלולאה השמאלית (למעלה דרך U1U_1 ו-R1R_1, למטה דרך R2R_2 ו-U2U_2); ב-R3R_3 אין זרם.

סעיף ב

תשובה:

Eth=40 VE_{th}=40\,\text{V}, Rth=10 ΩR_{th}=10\,\Omega

מבוקש: מתח התבנין Eth=VABE_{th}=V_{AB} והתנגדות התבנין RthR_{th}.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים הפתוחים AA ו-BB. אין עומס לנתק: מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Eth=VABE_{th}=V_{AB} וגם את ההתנגדות השקולה RthR_{th}.

שלב 1: מתח תבנין. נחשב את הפוטנציאל של כל קו בסרטוט, כשהצומת התחתון הוא 0 V0\,\text{V} והזרם I=4.8 AI=4.8\,\text{A} מסעיף א:

בחירת השיטה. הזרם בחוג השמאלי כבר ידוע, וב-R3R_3, U3U_3 ו-U4U_4 אין זרם. לכן אין צורך במערכת משוואות: מתקדמים מקו לקו לאורך המסלול B→U4→U1→R1→R3→U3→AB\to U_4\to U_1\to R_1\to R_3\to U_3\to A ומוסיפים או מחסירים את המתח של כל רכיב (חוק המתחים של קירכהוף).

1. הצומת העליון. בענף של U1U_1 ו-R1R_1 הזרם 4.8 A4.8\,\text{A} עולה, ולכן על R1R_1 יש ירידת מתח מ-100 V100\,\text{V}:

VTN=U1−IR1=100−4.8⋅20=4 VV_{TN}=U_1-IR_1=100-4.8\cdot20=4\,\text{V}

בדיקה בענף האמצעי: הזרם יורד דרך R2R_2 אל הקו של −20 V-20\,\text{V}, ולכן VTN=−U2+IR2=−20+4.8⋅5=4 VV_{TN}=-U_2+IR_2=-20+4.8\cdot5=4\,\text{V} ✓.

2. ההדק AA. על R3R_3 אין מפל מתח, ולכן הקטע שבין R3R_3 ל-U3U_3 נמצא גם הוא ב-4 V4\,\text{V}. דרך U3U_3 עוברים מההדק החיובי לשלילי, כלומר יורדים 50 V50\,\text{V}:

VA=4−0−50=−46 VV_A=4-0-50=-46\,\text{V}

3. ההדק BB. ההדק החיובי של U4U_4 מחובר לצומת התחתון (0 V0\,\text{V}), וההדק השלילי ל-BB:

VB=0−86=−86 VV_B=0-86=-86\,\text{V}

4. מתח הריקם:

Eth=VAB=VA−VB=−46−(−86)=40 VE_{th}=V_{AB}=V_A-V_B=-46-(-86)=40\,\text{V}

(זה אותו חישוב כמו 86+4−0−50=40 V86+4-0-50=40\,\text{V}, כשהולכים מ-BB אל AA.) ההדק AA חיובי ביחס ל-BB.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים: כל ארבעת מקורות המתח מוחלפים בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק שלושת הנגדים:

5. במעגל החדש שלושה פוטנציאלים בלבד (שלושה צבעים): הקו של AA (התאחד עם הקטע שאחרי R3R_3, כי U3U_3 הוחלף בתיל), הצומת העליון, וקו BB (התאחד עם הצומת התחתון, כי U4U_4 הוחלף בתיל).

6. R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הצומת העליון לקו של BB, כלומר במקביל. R3R_3 מחובר בין הקו של AA לצומת העליון, כלומר בטור לצירוף המקביל:

Rth=R3+R1R2R1+R2=6+20⋅525=6+4=10 ΩR_{th}=R_3+\frac{R_1R_2}{R_1+R_2}=6+\frac{20\cdot5}{25}=6+4=10\,\Omega

שלב 3: המעגל השקול. מקור מתח Eth=40 VE_{th}=40\,\text{V} בטור עם נגד Rth=10 ΩR_{th}=10\,\Omega בין AA ל-BB, כשההדק החיובי של המקור פונה אל AA:

תשובה: Eth=40 VE_{th}=40\,\text{V} (AA חיובי), Rth=10 ΩR_{th}=10\,\Omega.

סעיף ג

תשובה:

IN=4 AI_N=4\,\text{A}, RN=10 ΩR_N=10\,\Omega

מבוקש: זרם נורטון INI_N והתנגדות נורטון RNR_N.

ההדקים. אותם שני הדקים, AA ו-BB. זרם נורטון הוא הזרם שזורם בקצר המחבר את AA ל-BB, והתנגדות נורטון נמדדת מאותם הדקים, במעגל החדש של סעיף ב (כל המקורות מוחלפים בקצר).

1. זרם נורטון הוא זרם הקצר בין AA ל-BB; לפי המעגל של תבנין:

IN=EthRth=4010=4 AI_N=\frac{E_{th}}{R_{th}}=\frac{40}{10}=4\,\text{A}

2. התנגדות נורטון שווה להתנגדות תבנין, כי היא נמדדת באותו מעגל חדש ומאותם הדקים: RN=Rth=10 ΩR_N=R_{th}=10\,\Omega.

3. המעגל השקול: מקור זרם IN=4 AI_N=4\,\text{A} במקביל לנגד RN=10 ΩR_N=10\,\Omega בין AA ל-BB; חץ מקור הזרם מכוון כך שהזרם יוצא אל ההדק AA (כמו מתח תבנין, ש-AA חיובי בו).

תשובה: IN=4 AI_N=4\,\text{A} (אל AA), RN=10 ΩR_N=10\,\Omega.

סעיף ד

תשובה:

RL=10 ΩR_L=10\,\Omega, Pmax=40 WP_{max}=40\,\text{W}

מבוקש: נגד העומס להספק מרבי, וההספק המרבי.

1. משפט העברת ההספק המרבי: העומס מקבל הספק מרבי כאשר RL=Rth=10 ΩR_L=R_{th}=10\,\Omega.

2. ההספק: במצב זה מתח התבנין מתחלק שווה בשווה, ועל העומס 20 V20\,\text{V}:

Pmax=Eth24Rth=4024⋅10=40 WP_{max}=\frac{E_{th}^2}{4R_{th}}=\frac{40^2}{4\cdot10}=40\,\text{W}

(בדיקה: I=4010+10=2 AI=\frac{40}{10+10}=2\,\text{A}, P=I2RL=22⋅10=40 WP=I^2R_L=2^2\cdot10=40\,\text{W} ✓.)

תשובה: RL=10 ΩR_L=10\,\Omega, Pmax=40 WP_{max}=40\,\text{W}.

שאלה 10 · כא"מ מושרה במוט הנע בשדה מגנטי

באיור לשאלה 10 מוצג שדה מגנטי אחיד שעוצמתו 0.6 T0.6\,\text{T}, מאונך למישור הדף וכיוונו פנימה.

מוט מוליך אידיאלי שאורכו lab=0.2 ml_{ab}=0.2\,\text{m} מאונך לשדה המגנטי, נוגע במסילה אופקית מוליכה חסרת התנגדות.

המוט נע במקביל למישור הדף במהירות קבועה vv.

בקצה האחד של המסילה מחובר נגד שהתנגדותו R1=0.5 ΩR_1=0.5\,\Omega ובקצה השני מחובר נגד שהתנגדותו R2=1 ΩR_2=1\,\Omega.

בנגד R2R_2 זורם זרם שערכו I2=10 mAI_2=10\,\text{mA} וכיוונו מוצג באיור.

הערה: הניחו כיוון זרם מוסכם (תנועת מטענים חיוביים).

א.

מהו ערך הכא"מ המושרה במוט?

(3 נקודות)
ב.

מהי מהירות המוט, vv?

(5 נקודות)
ג.

מה כיוון תנועת המוט במסילה, ימינה או שמאלה (לכיוון R2R_2 או לכיוון R1R_1)?

תשובה ללא נימוק לא תתקבל.

(5 נקודות)
ד.

כמה עבודה מושקעת בהנעת המוט במשך חמש שניות?

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

ε=10 mV\varepsilon=10\,\text{mV}

נתון: B=0.6 TB=0.6\,\text{T}, lab=0.2 ml_{ab}=0.2\,\text{m}, R1=0.5 ΩR_1=0.5\,\Omega, R2=1 ΩR_2=1\,\Omega, I2=10 mAI_2=10\,\text{mA}; המוט והמסילה חסרי התנגדות.

מבוקש: הכא"מ המושרה במוט.

1. מבנה המעגל. המוט abab הוא המקור. הנגד R1R_1 מחובר בין שתי המסילות משמאל למוט, ו-R2R_2 מימין לו. המסילות והמוט חסרי התנגדות, ולכן שני הנגדים מחוברים במקביל ישירות על הדקי המוט, והמתח על כל אחד מהם שווה לכא"מ.

2. הכא"מ הוא המתח על R2R_2:

ε=I2R2=10⋅10−3⋅1=0.01 V=10 mV\varepsilon=I_2R_2=10\cdot10^{-3}\cdot1=0.01\,\text{V}=10\,\text{mV}

תשובה: ε=10 mV\varepsilon=10\,\text{mV}.

סעיף ב

תשובה:

v≈0.0833 m/sv\approx0.0833\,\text{m/s}

מבוקש: מהירות המוט.

1. כא"מ תנועתי במוליך באורך ll הנע במהירות vv בניצב לשדה BB: ε=Blv\varepsilon=Blv.

2. מבודדים את vv:

v=εBl=0.010.6⋅0.2=0.0833 m/sv=\frac{\varepsilon}{Bl}=\frac{0.01}{0.6\cdot0.2}=0.0833\,\text{m/s}

תשובה: v≈0.0833 m/sv\approx0.0833\,\text{m/s} (8.33 cm/s8.33\,\text{cm/s}).

סעיף ג

תשובה:

ימינה, לכיוון R2R_2

מבוקש: כיוון התנועה, לפי כיוון הזרם הנתון ב-R2R_2.

1. מכיוון הזרם אל קוטביות המוט. באיור I2I_2 זורם ב-R2R_2 מלמעלה למטה, כלומר מהמסילה העליונה (שבה aa) אל התחתונה (שבה bb). זרם בנגד זורם מהפוטנציאל הגבוה לנמוך, ולכן aa הוא ההדק החיובי של המוט. בתוך המקור (המוט) הזרם זורם מההדק השלילי לחיובי, כלומר מ-bb אל aa, כלפי מעלה. (גם I1I_1 באיור זורם מלמעלה למטה ב-R1R_1, בהתאם.)

2. הכוח על המטענים במוט. הכא"מ נוצר מכוח לורנץ על המטענים החיוביים, F→=q v→×B→\vec F=q\,\vec v\times\vec B, וכוח זה צריך להיות כלפי מעלה (מ-bb ל-aa). השדה נכנס לדף.

•אם המוט נע ימינה: לפי כלל יד ימין, v→\vec v ימינה ו-B→\vec B פנימה נותנים v→×B→\vec v\times\vec B כלפי מעלה ✓.

•אם המוט נע שמאלה, הכוח היה כלפי מטה, והזרם ב-R2R_2 היה עולה, בניגוד לאיור.

3. בדיקה בחוק לנץ: כשהמוט נע ימינה, שטח הלולאה עם R2R_2 קטן והשטף הנכנס בה קטן. הזרם המושרה צריך ליצור שטף נכנס, כלומר לזרום בכיוון השעון בלולאה זו: למעלה במוט, ימינה במסילה העליונה ולמטה ב-R2R_2, בהתאם לאיור ✓.

תשובה: המוט נע ימינה, לכיוון R2R_2.

סעיף ד

תשובה:

W=1.5⋅10−3 JW=1.5\cdot10^{-3}\,\text{J}

מבוקש: העבודה המושקעת בהנעת המוט במשך t=5 st=5\,\text{s}.

1. זרמים. המתח על R1R_1 הוא הכא"מ, ולכן I1=εR1=0.010.5=0.02 AI_1=\frac{\varepsilon}{R_1}=\frac{0.01}{0.5}=0.02\,\text{A}. הזרם במוט הוא סכום הזרמים בשני הנגדים (חוק הזרמים של קירכהוף בצומת aa):

I=I1+I2=0.02+0.01=0.03 AI=I_1+I_2=0.02+0.01=0.03\,\text{A}

2. ההספק. המהירות קבועה, ולכן כל העבודה של הכוח החיצוני הופכת לחום בנגדים, וההספק המכני שווה להספק החשמלי של המוט כמקור:

P=εI=0.01⋅0.03=3⋅10−4 WP=\varepsilon I=0.01\cdot0.03=3\cdot10^{-4}\,\text{W}

בדיקה דרך הכוח: הכוח המגנטי על המוט F=BIl=0.6⋅0.03⋅0.2=3.6⋅10−3 NF=BIl=0.6\cdot0.03\cdot0.2=3.6\cdot10^{-3}\,\text{N}, והכוח החיצוני שווה לו בגודלו; P=Fv=3.6⋅10−3⋅0.0833=3⋅10−4 WP=Fv=3.6\cdot10^{-3}\cdot0.0833=3\cdot10^{-4}\,\text{W} ✓.

3. העבודה:

W=P⋅t=3⋅10−4⋅5=1.5⋅10−3 JW=P\cdot t=3\cdot10^{-4}\cdot5=1.5\cdot10^{-3}\,\text{J}

תשובה: W=1.5 mJW=1.5\,\text{mJ}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.