דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - קיץ 2024 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97160 · 10 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, קיץ 2024 מועד א', כל 10 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 10 שאלות. יש לענות על 5 שאלות.

ערך כל שאלה 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.

שאלה 1 · ניתוח מעגל זרם ישר בשיטת מתחי צמתים

באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם הזורם דרך הנגדים R1R_1, R4R_4 ו- R5R_5.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המתפתח בכל אחד ממקורות המתח VS1V_{S1}, VS2V_{S2} וקבעו איזה מהם מתפקד כספק אנרגיה ואיזה כצרכן אנרגיה.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המתפתח במקור הזרם.

האם מקור הזרם מתנהג כספק אנרגיה או כצרכן אנרגיה? נמקו את תשובתכם

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

IR1=2.398 AI_{R1}=2.398\,\text{A} (מהמקור VS1V_{S1} כלפי מעלה), IR5=0.276 AI_{R5}=0.276\,\text{A} (מימין לשמאל), IR4=0.568 AI_{R4}=0.568\,\text{A} (מימין לשמאל).

נתון: מעגל זרם ישר עם שני מקורות מתח (VS1=30 VV_{S1}=30\,\text{V}, VS2=20 VV_{S2}=20\,\text{V}), מקור זרם IS=2 AI_S=2\,\text{A} ושישה נגדים.

מבוקש: הזרמים בנגדים R1R_1, R4R_4, R5R_5.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את נקודת הייחוס, את הצמתים ואת הקווים שווי-הפוטנציאל:

•נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}) היא הצומת המרכזי, שאליו מחוברים R3R_3, R6R_6, R2R_2 והחוט האנכי היורד לשורה התחתונה. כל הקו הזה צבוע בצבע אחד.

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. במעגל שלושה צמתים שהפוטנציאל שלהם לא ידוע.

•V1V_1 הוא החוט האנכי השמאלי (הקצה השמאלי של R4R_4, של R3R_3 ושל מקור הזרם).

•V2V_2 הוא הצומת העליון (בין R4R_4, R5R_5 ו-R6R_6).

•V3V_3 הוא הצומת הימני (בין R5R_5, R1R_1 והמקור VS2V_{S2}).

•הקו שבין R1R_1 להדק החיובי של VS1V_{S1} נמצא ב-30 V30\,\text{V}, כי ההדק השלילי של VS1V_{S1} מחובר לנקודת הייחוס.

•הקו שבין R2R_2 ל-VS2V_{S2} נמצא ב-V3+20V_3+20: ההדק החיובי של VS2V_{S2} פונה אל R2R_2, וההדק השלילי אל הצומת V3V_3.

•החיצים מראים את הכיוונים שבהם נבטא את שלושת הזרמים המבוקשים: IR1I_{R1} כלפי מעלה דרך R1R_1, IR5I_{R5} ו-IR4I_{R4} מימין לשמאל.

בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:

•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים (ארבעה "חלונות"). הזרם בחוג השמאלי התחתון נקבע על ידי מקור הזרם, ולכן נשארים שלושה נעלמים.

•מתחי צמתים: אחרי בחירת נקודת הייחוס נשארים שלושה צמתים לא ידועים, V1V_1, V2V_2, V3V_3. שני הקווים האחרים ידועים מיד בעזרת מקורות המתח.

בשתי השיטות שלוש משוואות. נבחר בשיטת מתחי הצמתים, כי מקור הזרם נכנס ישירות למשוואת הזרמים, וכל זרם מבוקש הוא הפרש פוטנציאלים על נגד אחד חלקי ההתנגדות שלו.

1. משוואות זרמים (קירכהוף) - סכום הזרמים היוצאים מכל צומת שווה לאפס. כל זרם נכתב לפי חוק אוהם: הפוטנציאל של הצומת פחות הפוטנציאל של הקו שבצד השני של הנגד, חלקי ההתנגדות. מקור הזרם מוציא 2 A2\,\text{A} מהצומת V1V_1 אל נקודת הייחוס.

צומת V1V_1 (דרך R4R_4, דרך R3R_3 ודרך מקור הזרם):

V1−V210+V16+2=0\frac{V_1-V_2}{10}+\frac{V_1}{6}+2=0

צומת V2V_2 (דרך R4R_4, דרך R6R_6 ודרך R5R_5):

V2−V110+V210+V2−V315=0\frac{V_2-V_1}{10}+\frac{V_2}{10}+\frac{V_2-V_3}{15}=0

צומת V3V_3 (דרך R5R_5, דרך R1R_1 אל הקו של 30 V30\,\text{V}, ודרך VS2V_{S2} ו-R2R_2, שעליו הפרש הפוטנציאלים הוא V3+20V_3+20):

V3−V215+V3−3012+V3+2010=0\frac{V_3-V_2}{15}+\frac{V_3-30}{12}+\frac{V_3+20}{10}=0

2. סידור המשוואות. נכפול את שתי הראשונות ב-30 ואת השלישית ב-60:

8V1−3V2=−608V_1-3V_2=-60
−3V1+8V2−2V3=0-3V_1+8V_2-2V_3=0
−4V2+15V3=30-4V_2+15V_3=30

3. פתרון המערכת (למשל בשיטת קרמר, הדטרמיננטה היא 761):

V1=−8.594 V,V2=−2.917 V,V3=1.222 VV_1=-8.594\,\text{V},\quad V_2=-2.917\,\text{V},\quad V_3=1.222\,\text{V}

4. הזרמים המבוקשים (חוק אוהם), בכיווני החיצים שבסרטוט.

IR1=30−V3R1=30−1.22212=2.398 AI_{R1}=\frac{30-V_3}{R_1}=\frac{30-1.222}{12}=2.398\,\text{A}

הזרם חיובי, כלומר זורם מההדק החיובי של VS1V_{S1} כלפי מעלה, אל הצומת V3V_3.

IR5=V3−V2R5=1.222−(−2.917)15=0.276 AI_{R5}=\frac{V_3-V_2}{R_5}=\frac{1.222-(-2.917)}{15}=0.276\,\text{A}

זורם מהצומת הימני אל הצומת העליון (מימין לשמאל).

IR4=V2−V1R4=−2.917−(−8.594)10=0.568 AI_{R4}=\frac{V_2-V_1}{R_4}=\frac{-2.917-(-8.594)}{10}=0.568\,\text{A}

זורם מהצומת העליון אל החוט השמאלי (מימין לשמאל).

כל שלושת הזרמים יצאו חיוביים, ולכן הם זורמים בכיווני החיצים.

תשובה: IR1=2.398 AI_{R1}=2.398\,\text{A}, IR5=0.276 AI_{R5}=0.276\,\text{A}, IR4=0.568 AI_{R4}=0.568\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

PVS1=71.94 WP_{VS1}=71.94\,\text{W}, PVS2=42.44 WP_{VS2}=42.44\,\text{W}; שני מקורות המתח מספקים אנרגיה.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א ובפוטנציאלים שחושבו שם: V3=1.222 VV_3=1.222\,\text{V}, הקו שבין R2R_2 ל-VS2V_{S2} נמצא ב-V3+20=21.222 VV_3+20=21.222\,\text{V}, והקו שבין R1R_1 ל-VS1V_{S1} נמצא ב-30 V30\,\text{V}.

כדי לדעת אם מקור מספק או צורך אנרגיה, בודקים את כיוון הזרם בו: אם הזרם יוצא מההדק החיובי - המקור מספק הספק P=V⋅IP=V\cdot I; אם הזרם נכנס להדק החיובי - המקור צורך.

1. המקור VS1V_{S1}. הוא בטור עם R1R_1, ולכן הזרם בו הוא IR1=2.398 AI_{R1}=2.398\,\text{A}, שיוצא מההדק החיובי שלו כלפי R1R_1 (סעיף א).

PVS1=VS1⋅IR1=30⋅2.398=71.94 WP_{VS1}=V_{S1}\cdot I_{R1}=30\cdot 2.398=71.94\,\text{W}

הזרם יוצא מההדק החיובי - ספק אנרגיה.

2. המקור VS2V_{S2}. הזרם בענף R2R_2-VS2V_{S2}, בכיוון מהצומת V3V_3 אל האדמה:

IVS2=(V3+20)−0R2=1.222+2010=2.122 AI_{VS2}=\frac{(V_3+20)-0}{R_2}=\frac{1.222+20}{10}=2.122\,\text{A}

(או מחוק הזרמים בצומת V3V_3: IR1−IR5=2.398−0.276=2.122 AI_{R1}-I_{R5}=2.398-0.276=2.122\,\text{A}.)

הזרם נכנס ל-VS2V_{S2} בהדק השלילי (הפונה לצומת V3V_3) ויוצא מההדק החיובי (הפונה ל-R2R_2).

PVS2=VS2⋅IVS2=20⋅2.122=42.44 WP_{VS2}=V_{S2}\cdot I_{VS2}=20\cdot 2.122=42.44\,\text{W}

הזרם יוצא מההדק החיובי - גם VS2V_{S2} הוא ספק אנרגיה.

תשובה: PVS1=71.94 WP_{VS1}=71.94\,\text{W} ו-PVS2=42.44 WP_{VS2}=42.44\,\text{W}; שני מקורות המתח פועלים כספקי אנרגיה.

סעיף ג

תשובה:

PIs=17.19 WP_{Is}=17.19\,\text{W}, מקור הזרם הוא ספק אנרגיה.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: מקור הזרם מחובר בין הקו של V1V_1 (החוט השמאלי) לבין הקו של נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

1. המתח על מקור הזרם. מקור הזרם מחובר בין החוט השמאלי (V1V_1) לבין האדמה (הצומת המרכזי):

VIs=0−V1=0−(−8.594)=8.594 VV_{Is}=0-V_1=0-(-8.594)=8.594\,\text{V}

כלומר ההדק שאליו מצביע החץ (הצד המרכזי) גבוה ב-8.594 V8.594\,\text{V} מהצד השמאלי.

2. ההספק.

PIs=VIs⋅IS=8.594⋅2=17.19 WP_{Is}=V_{Is}\cdot I_S=8.594\cdot 2=17.19\,\text{W}

3. ספק או צרכן? מקור הזרם דוחף את הזרם החוצה דרך ההדק שהפוטנציאל שלו גבוה יותר (מעלה את הפוטנציאל של המטענים), ולכן הוא מספק אנרגיה למעגל.

4. בדיקת מאזן הספקים. ההספקים המסופקים: 71.94+42.44+17.19=131.57 W71.94+42.44+17.19=131.57\,\text{W}.

ההספק בנגדים (עם הזרמים מסעיפים א, ב; IR3=8.5946=1.432 AI_{R3}=\frac{8.594}{6}=1.432\,\text{A}, IR6=2.91710=0.292 AI_{R6}=\frac{2.917}{10}=0.292\,\text{A}):

12⋅2.3982+10⋅2.1222+6⋅1.4322+10⋅0.5682+15⋅0.2762+10⋅0.2922≈131.6 W12\cdot 2.398^2+10\cdot 2.122^2+6\cdot 1.432^2+10\cdot 0.568^2+15\cdot 0.276^2+10\cdot 0.292^2\approx 131.6\,\text{W}

המאזן מתקיים, והתוצאות נכונות.

תשובה: PIs=17.19 WP_{Is}=17.19\,\text{W}; מקור הזרם מתנהג כספק אנרגיה.

שאלה 2 · מעגל תבנין, העברת הספק וזרם קצר

באיור לשאלה 2 מוצג מעגל חשמלי:

א.

סרטטו את מעגל התמורה של תבנין עבור הנגד RLR_L המחובר בין הנקודות aa ו- bb.

(10 נקודות)
ב.

מהם שני הערכים של העומס, הנגד RLR_L, עבורם ההספק שיתפתח יהיה חצי מההספק המרבי?

(6 נקודות)
ג.

מקצרים את הנקודות aa ו- bb באמצעות תיל חסר התנגדות.

מה גודל הזרם הזורם בתיל ומהי מגמתו (מ- aa ל- bb או מ- bb ל- aa)?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

VTH=Vab=−16 VV_{TH}=V_{ab}=-16\,\text{V} (הנקודה bb חיובית ב-16 V16\,\text{V} ביחס ל-aa), RTH=56 ΩR_{TH}=56\,\Omega.

נתון: המעגל פתוח בין aa ל-bb. מבוקש: מקור התמורה VTH=VabV_{TH}=V_{ab} והנגד RTHR_{TH}.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר העומס: aa ו-bb. מנתקים את RLR_L (באיור הוא כבר לא מחובר), ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VTH=VabV_{TH}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RTHR_{TH}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כש-RLR_L מנותק, עם ההדקים, הצמתים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•החוט התחתון, שאליו מחוברת האדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו שבין V1V_1 ל-R1R_1 נמצא ב-36 V36\,\text{V}, והקו שבין V2V_2 ל-R5R_5 נמצא ב-48 V48\,\text{V}, כי ההדק השלילי של כל אחד מהמקורות מחובר לחוט התחתון.

•V′V' הוא הצומת העליון השמאלי (בין R1R_1, R2R_2, מקור הזרם II ו-R3R_3). ההדק aa צבוע באותו צבע: המעגל פתוח ב-aa, ולכן דרך R3R_3 לא זורם זרם ואין עליו מפל מתח, כלומר Va=V′V_a=V'.

•V′′V'' הוא הצומת העליון הימני (בין bb, R4R_4, I2I_2, I3I_3 ו-R5R_5), ולכן Vb=V′′V_b=V''.

•בין ההדקים מסומנת הקוטביות של VTHV_{TH}: הדק ++ ב-aa והדק −- ב-bb, כלומר VTH=Va−VbV_{TH}=V_a-V_b.

בחירת השיטה. שני חלקי המעגל מחוברים זה לזה רק דרך החוט התחתון. דרך חיבור יחיד לא יכול לזרום זרם מחלק לחלק, ולכן כל חלק נפתר לבד, ביחס לאותה נקודת ייחוס.

•מתחי צמתים: בכל חלק יש צומת אחד שהפוטנציאל שלו לא ידוע (V′V' משמאל, V′′V'' מימין), כלומר משוואה אחת לכל חלק.

•זרמי חוגים: בחלק הימני שלושה חוגים, ושני מקורות הזרם יושבים בענפים המשותפים להם. צריך לכתוב שתי משוואות קשר (ההפרש בין זרמי החוגים שווה לזרם המקור) ומשוואת חוג-על, כדי להגיע בסוף לנעלם אחד. זו דרך ארוכה יותר.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים: משוואת זרמים אחת לכל צומת.

1. החלק השמאלי - מתח הנקודה aa. משוואת הזרמים היוצאים מהצומת V′V': דרך R1R_1 אל הקו של 36 V36\,\text{V}, דרך R2R_2 אל נקודת הייחוס, ומקור הזרם I=1 AI=1\,\text{A} מכניס זרם לצומת (דרך R3R_3 לא יוצא זרם):

V′−V1R1+V′R2−I=0  ⇒  V′−3612+V′24−1=0\frac{V'-V_1}{R_1}+\frac{V'}{R_2}-I=0\;\Rightarrow\;\frac{V'-36}{12}+\frac{V'}{24}-1=0

נכפול ב-24: 2V′−72+V′−24=02V'-72+V'-24=0, ומכאן

Va=V′=32 VV_a=V'=32\,\text{V}

2. החלק הימני - מתח הנקודה bb. משוואת הזרמים היוצאים מהצומת V′′V'': דרך R4R_4 אל נקודת הייחוס, דרך R5R_5 אל הקו של 48 V48\,\text{V}; I2=4 AI_2=4\,\text{A} מוציא זרם מהצומת ו-I3=6 AI_3=6\,\text{A} מכניס זרם לצומת:

V′′R4+I2−I3+V′′−V2R5=0  ⇒  V′′24+4−6+V′′−4824=0\frac{V''}{R_4}+I_2-I_3+\frac{V''-V_2}{R_5}=0\;\Rightarrow\;\frac{V''}{24}+4-6+\frac{V''-48}{24}=0

נכפול ב-24: V′′+96−144+V′′−48=0V''+96-144+V''-48=0, ומכאן

Vb=V′′=48 VV_b=V''=48\,\text{V}

שני הקצוות של R5R_5 יצאו באותו פוטנציאל, 48 V48\,\text{V}, ולכן גם ב-R5R_5 לא זורם זרם: הזרם 6−4=2 A6-4=2\,\text{A} עובר כולו דרך R4R_4 (4824=2 A\frac{48}{24}=2\,\text{A}).

3. מתח תבנין.

VTH=Vab=Va−Vb=32−48=−16 VV_{TH}=V_{ab}=V_a-V_b=32-48=-16\,\text{V}

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקורות המתח V1V_1 ו-V2V_2 מוחלפים בקצר, ומקורות הזרם II, I2I_2 ו-I3I_3 מוחלפים בנתק (הקצוות שלהם נשארים פתוחים). במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

4. במעגל החדש ארבעה פוטנציאלים (ארבעה צבעים): ההדק aa, הצומת השמאלי, ההדק bb עם הצומת הימני, וקו נקודת הייחוס. הקצר במקום V1V_1 מחבר את הקצה השמאלי של R1R_1 לקו נקודת הייחוס, והקצר במקום V2V_2 מחבר אליו את הקצה הימני של R5R_5.

5. מסתכלים על המעגל מההדקים. בין ההדק aa לצומת השמאלי מחובר רק R3R_3. בין הצומת השמאלי לקו נקודת הייחוס מחוברים R1R_1 ו-R2R_2, שניהם בין אותם שני צבעים, ולכן הם במקביל. בין קו נקודת הייחוס להדק bb מחוברים R4R_4 ו-R5R_5, וגם הם במקביל:

RTH′=R3+R1∥R2=36+12⋅2412+24=36+8=44 ΩR'_{TH}=R_3+R_1\parallel R_2=36+\frac{12\cdot 24}{12+24}=36+8=44\,\Omega
RTH′′=R4∥R5=24⋅2424+24=12 ΩR''_{TH}=R_4\parallel R_5=\frac{24\cdot 24}{24+24}=12\,\Omega

6. זרם שנכנס ב-aa ויוצא ב-bb עובר את שלושת החלקים בזה אחר זה, במסלול a→R3→R1∥R2→R4∥R5→ba\to R_3\to R_1\parallel R_2\to R_4\parallel R_5\to b, ולכן הם בטור:

RTH=RTH′+RTH′′=44+12=56 ΩR_{TH}=R'_{TH}+R''_{TH}=44+12=56\,\Omega

שלב 3: המעגל. בין הנקודה aa לנקודה bb מחוברים בטור נגד RTH=56 ΩR_{TH}=56\,\Omega ומקור מתח VTH=−16 VV_{TH}=-16\,\text{V} שההדק החיובי שלו פונה אל aa; באופן שקול - מקור של 16 V16\,\text{V} שההדק החיובי שלו פונה אל bb.

תשובה: מעגל תבנין: VTH=Vab=−16 VV_{TH}=V_{ab}=-16\,\text{V} בטור עם RTH=56 ΩR_{TH}=56\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

RL1=9.608 ΩR_{L1}=9.608\,\Omega, RL2=326.4 ΩR_{L2}=326.4\,\Omega.

1. ההספק המרבי מתקבל כאשר RL=RTHR_L=R_{TH}:

Pmax=VTH24RTH=1624⋅56=1.143 WP_{max}=\frac{V_{TH}^2}{4R_{TH}}=\frac{16^2}{4\cdot 56}=1.143\,\text{W}

חצי ממנו: 12Pmax=0.5714 W\frac{1}{2}P_{max}=0.5714\,\text{W}.

2. ההספק בעומס כללי. בלולאה של מעגל התמורה זורם I=VTHRTH+RLI=\frac{V_{TH}}{R_{TH}+R_L}, ולכן

P=(1656+RL)2RL=0.5714P=\left(\frac{16}{56+R_L}\right)^2R_L=0.5714

3. פתרון המשוואה. 0.5714=2564480.5714=\frac{256}{448}, ולכן לאחר הכפלה במכנים:

448RL=(56+RL)2  ⇒  RL2−336RL+3136=0448R_L=(56+R_L)^2\;\Rightarrow\;R_L^2-336R_L+3136=0
RL=336±3362−4⋅31362=168±25088=168±158.39R_L=\frac{336\pm\sqrt{336^2-4\cdot 3136}}{2}=168\pm\sqrt{25088}=168\pm 158.39
RL1=9.608 Ω,RL2=326.4 ΩR_{L1}=9.608\,\Omega,\qquad R_{L2}=326.4\,\Omega

(שימו לב: RL1⋅RL2=RTH2=3136R_{L1}\cdot R_{L2}=R_{TH}^2=3136.)

תשובה: RL1=9.608 ΩR_{L1}=9.608\,\Omega ו-RL2=326.4 ΩR_{L2}=326.4\,\Omega.

סעיף ג

תשובה:

I=0.2857 AI=0.2857\,\text{A}, מ- bb ל- aa.

בקצר RL=0R_L=0, ובמעגל התמורה נשארים רק VTHV_{TH} ו-RTHR_{TH}:

I=∣VTH∣RTH=1656=0.2857 AI=\frac{|V_{TH}|}{R_{TH}}=\frac{16}{56}=0.2857\,\text{A}

מגמה: הנקודה bb נמצאת בפוטנציאל גבוה מ-aa ב-16 V16\,\text{V} (Vab=−16 VV_{ab}=-16\,\text{V}), לכן הזרם בתיל זורם מ-bb אל aa.

תשובה: I=0.2857 AI=0.2857\,\text{A}, מ- bb ל- aa.

שאלה 3 · מעגל זרם חילופין: מתח בין נקודות והספק

באיור לשאלה 3 מוצג מעגל חשמלי:

נתון הביטוי של מקור המתח בתלות בזמן: vS(t)=2⋅230⋅sin⁡(314⋅t+120∘) [V]v_S(t)=\sqrt{2}\cdot 230\cdot\sin(314\cdot t+120^\circ)\ [\text{V}]

א.

מהו המתח היעיל (האפקטיבי) בין הנקודות AA ו- BB המסומנות באיור?

הציגו בצורה פולארית (גודל וזווית).

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק הנדמה המתפתח במקור המתח והציגו אותו בצורה S=P+jQS=P+jQ.

(7 נקודות)
ג.

מהו מקדם ההספק של המעגל?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

VˉAB=154.5∠83.91∘ V\bar{V}_{AB}=154.5\angle 83.91^\circ\,\text{V} (ערך יעיל).

נתון: ω=314 rads\omega=314\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}, ערך יעיל של המקור 230 V230\,\text{V} ופאזה 120∘120^\circ, כלומר VˉS=230∠120∘ V\bar{V}_S=230\angle 120^\circ\,\text{V}.

מבוקש: VˉAB=VˉA−VˉB\bar{V}_{AB}=\bar{V}_A-\bar{V}_B. נמצא קודם את מתח הצומת העליון ומשם, במחלקי מתח, את VˉA\bar{V}_A ו-VˉB\bar{V}_B.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את נקודת הייחוס, את הצמתים ואת הקווים שווי-הפוטנציאל. הפוטנציאלים כאן הם פאזורים, אבל הסימון זהה לזה של מעגל זרם ישר:

•האדמה שבאיור היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל הקו התחתון צבוע בצבע שלה.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו שבין המקור ל-L1L_1 נמצא בפוטנציאל של המקור, VˉS\bar{V}_S, כי ההדק השני של המקור מחובר לנקודת הייחוס.

•Vˉ\bar{V} הוא הצומת העליון (אחרי L1L_1), שממנו יוצאים שני ענפים: R1R_1 עם C1C_1, ו-L2L_2 עם R2R_2 ו-C2C_2.

•VˉA\bar{V}_A הוא הקו שבין R1R_1 ל-C1C_1, ו-VˉB\bar{V}_B הוא הקו שבין L2L_2 לבין C2C_2 ו-R2R_2. המתח המבוקש הוא ההפרש בין שני הצבעים האלה.

•החץ Iˉ\bar{I} הוא זרם המקור, דרך L1L_1 אל הצומת Vˉ\bar{V}.

בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים, כלומר שלוש משוואות.

•מתחי צמתים: יש שלושה קווים שהפוטנציאל שלהם לא ידוע (Vˉ\bar{V}, VˉA\bar{V}_A, VˉB\bar{V}_B), אבל VˉA\bar{V}_A אינו צומת שבו הזרם מתפצל: R1R_1 ו-C1C_1 בטור. גם R2R_2 ו-C2C_2 מחוברים שניהם בין הקו של VˉB\bar{V}_B לנקודת הייחוס, ולכן הם במקביל. אחרי שמצרפים את העכבות האלה נשאר נעלם אחד, Vˉ\bar{V}, ומשוואה אחת.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים עם צומת אחד, ואחר כך נמצא את VˉA\bar{V}_A ואת VˉB\bar{V}_B במחלקי מתח.

1. היגבים.

XL1=ωL1=314⋅0.04=12.56 ΩX_{L1}=\omega L_1=314\cdot 0.04=12.56\,\Omega
XL2=ωL2=314⋅0.06=18.84 ΩX_{L2}=\omega L_2=314\cdot 0.06=18.84\,\Omega
XC1=1ωC1=1314⋅220⋅10−6=14.476 ΩX_{C1}=\frac{1}{\omega C_1}=\frac{1}{314\cdot 220\cdot 10^{-6}}=14.476\,\Omega
XC2=1ωC2=1314⋅470⋅10−6=6.776 ΩX_{C2}=\frac{1}{\omega C_2}=\frac{1}{314\cdot 470\cdot 10^{-6}}=6.776\,\Omega

2. עכבות הענפים (מהצומת העליון Vˉ\bar{V} - הצומת שאחרי L1L_1 - אל האדמה):

ענף R1R_1-C1C_1:

Z1=R1−jXC1=12−j14.476=18.803∠−50.34∘ ΩZ_1=R_1-jX_{C1}=12-j14.476=18.803\angle -50.34^\circ\,\Omega

R2R_2 במקביל ל-C2C_2:

Zp=R2⋅(−jXC2)R2−jXC2=18⋅(−j6.776)18−j6.776=121.97∠−90∘19.233∠−20.63∘=6.342∠−69.37∘=2.234−j5.935 ΩZ_p=\frac{R_2\cdot(-jX_{C2})}{R_2-jX_{C2}}=\frac{18\cdot(-j6.776)}{18-j6.776}=\frac{121.97\angle -90^\circ}{19.233\angle -20.63^\circ}=6.342\angle -69.37^\circ=2.234-j5.935\,\Omega

ענף L2L_2 עם ZpZ_p:

Z2=jXL2+Zp=2.234+j12.905=13.097∠80.18∘ ΩZ_2=jX_{L2}+Z_p=2.234+j12.905=13.097\angle 80.18^\circ\,\Omega

3. משוואת צומת עבור Vˉ\bar{V} (סכום הזרמים היוצאים מהצומת שווה לאפס):

Vˉ−VˉSjXL1+VˉZ1+VˉZ2=0\frac{\bar{V}-\bar{V}_S}{jX_{L1}}+\frac{\bar{V}}{Z_1}+\frac{\bar{V}}{Z_2}=0
Vˉ(1j12.56+1Z1+1Z2)=230∠120∘j12.56\bar{V}\left(\frac{1}{j12.56}+\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}\right)=\frac{230\angle 120^\circ}{j12.56}

סכום המוליכויות:

(−j0.0796)+(0.0339+j0.0409)+(0.0130−j0.0752)=0.0470−j0.1139=0.1232∠−67.59∘ S(-j0.0796)+(0.0339+j0.0409)+(0.0130-j0.0752)=0.0470-j0.1139=0.1232\angle -67.59^\circ\,\text{S}

אגף ימין: 230∠120∘12.56∠90∘=18.312∠30∘ A\frac{230\angle 120^\circ}{12.56\angle 90^\circ}=18.312\angle 30^\circ\,\text{A}, ולכן

Vˉ=18.312∠30∘0.1232∠−67.59∘=148.62∠97.59∘ V\bar{V}=\frac{18.312\angle 30^\circ}{0.1232\angle -67.59^\circ}=148.62\angle 97.59^\circ\,\text{V}

4. המתח בנקודה AA - מחלק מתח בענף R1R_1-C1C_1 (המתח על C1C_1):

VˉA=Vˉ⋅−jXC1R1−jXC1=148.62∠97.59∘⋅14.476∠−90∘18.803∠−50.34∘=114.42∠57.94∘ V\bar{V}_A=\bar{V}\cdot\frac{-jX_{C1}}{R_1-jX_{C1}}=148.62\angle 97.59^\circ\cdot\frac{14.476\angle -90^\circ}{18.803\angle -50.34^\circ}=114.42\angle 57.94^\circ\,\text{V}

5. המתח בנקודה BB - מחלק מתח בענף L2L_2-ZpZ_p (המתח על ZpZ_p):

VˉB=Vˉ⋅ZpjXL2+Zp=148.62∠97.59∘⋅6.342∠−69.37∘13.097∠80.18∘=71.96∠−51.96∘ V\bar{V}_B=\bar{V}\cdot\frac{Z_p}{jX_{L2}+Z_p}=148.62\angle 97.59^\circ\cdot\frac{6.342\angle -69.37^\circ}{13.097\angle 80.18^\circ}=71.96\angle -51.96^\circ\,\text{V}

6. המתח המבוקש - נעבור לצורה קרטזית כדי לחסר:

VˉA=60.74+j96.97,VˉB=44.35−j56.67\bar{V}_A=60.74+j96.97,\qquad \bar{V}_B=44.35-j56.67
VˉAB=VˉA−VˉB=16.40+j153.64=154.51∠83.91∘ V\bar{V}_{AB}=\bar{V}_A-\bar{V}_B=16.40+j153.64=154.51\angle 83.91^\circ\,\text{V}

מאחר שהמקור נתון בערך יעיל של 230 V230\,\text{V}, גם זהו ערך יעיל.

תשובה: VˉAB=154.5∠83.91∘ V\bar{V}_{AB}=154.5\angle 83.91^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

S=1037.4+j1695.6 VAS=1037.4+j1695.6\,\text{VA} (∣S∣=1987.8 VA|S|=1987.8\,\text{VA}).

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרם Iˉ\bar{I} זורם דרך L1L_1 מהקו של VˉS\bar{V}_S אל הצומת Vˉ\bar{V}, בכיוון החץ.

1. זרם המקור - הזרם דרך L1L_1, מהמקור אל הצומת Vˉ\bar{V}:

Iˉ=VˉS−VˉjXL1=230∠120∘−148.62∠97.59∘j12.56=108.55∠151.46∘12.56∠90∘=8.643∠61.46∘ A\bar{I}=\frac{\bar{V}_S-\bar{V}}{jX_{L1}}=\frac{230\angle 120^\circ-148.62\angle 97.59^\circ}{j12.56}=\frac{108.55\angle 151.46^\circ}{12.56\angle 90^\circ}=8.643\angle 61.46^\circ\,\text{A}

2. ההספק הנדמה - מכפלת המתח בצמוד של הזרם:

S=VˉS⋅Iˉ∗=230∠120∘⋅8.643∠−61.46∘=1987.8∠58.54∘ VAS=\bar{V}_S\cdot\bar{I}^*=230\angle 120^\circ\cdot 8.643\angle -61.46^\circ=1987.8\angle 58.54^\circ\,\text{VA}
S=1987.8cos⁡58.54∘+j1987.8sin⁡58.54∘=1037.4+j1695.6 VAS=1987.8\cos 58.54^\circ+j1987.8\sin 58.54^\circ=1037.4+j1695.6\,\text{VA}

כלומר P=1037.4 WP=1037.4\,\text{W} ו-Q=1695.6 VArQ=1695.6\,\text{VAr} (השראי).

תשובה: S=1037.4+j1695.6 VAS=1037.4+j1695.6\,\text{VA}.

סעיף ג

תשובה:

cos⁡φ=0.522\cos\varphi=0.522 (השראי, הזרם מפגר).

מקדם ההספק הוא הקוסינוס של הזווית בין המתח לזרם של המקור:

cos⁡φ=cos⁡(φV−φI)=cos⁡(120∘−61.46∘)=cos⁡58.54∘=0.522\cos\varphi=\cos(\varphi_V-\varphi_I)=\cos(120^\circ-61.46^\circ)=\cos 58.54^\circ=0.522

(או P∣S∣=1037.41987.8=0.522\frac{P}{|S|}=\frac{1037.4}{1987.8}=0.522.) הזרם מפגר אחרי המתח, ולכן מקדם ההספק השראי.

תשובה: cos⁡φ=0.522\cos\varphi=0.522 (השראי).

שאלה 4 · מעגל חילופין עם מקור זרם ומקור מתח

באיור לשאלה 4 מוצג מעגל חשמלי:

א.

מהו ערך המתח המתפתח על הקבל CC? רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(10 נקודות)
ב.

מהו ערך הזרם העובר בסליל L2L_2? רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(4 נקודות)
ג.

חשבו את ההספקים- הפעיל, ההיגבי והנדמה- המתפתחים במקור המתח VsV_s.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

VˉC=299.18∠−120.05∘ V\bar{V}_C=299.18\angle -120.05^\circ\,\text{V}.

נתון: Iˉs=20∠−90∘ A\bar{I}_s=20\angle -90^\circ\,\text{A}, Vˉs=40∠50∘ V\bar{V}_s=40\angle 50^\circ\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XL1=15 ΩX_{L1}=15\,\Omega, R2=5 ΩR_2=5\,\Omega, XC=6 ΩX_C=6\,\Omega, XL2=8 ΩX_{L2}=8\,\Omega.

מבוקש: המתח על הקבל, VˉC\bar{V}_C - מתח הצומת העליון שאליו מחובר הקבל, ביחס לחוט התחתון.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את נקודת הייחוס, את הצמתים ואת הקווים שווי-הפוטנציאל (הפוטנציאלים הם פאזורים):

•החוט התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו הימני העליון נמצא בפוטנציאל של המקור, Vˉs\bar{V}_s, כי ההדק השלילי שלו מחובר לנקודת הייחוס.

•Vˉ1\bar{V}_1 הוא הצומת השמאלי (מקור הזרם, R1R_1 ו-XL1X_{L1}), ו-VˉC\bar{V}_C הוא הצומת שאליו מחובר הקבל. המתח על הקבל הוא VˉC\bar{V}_C, כי ההדק השני שלו מחובר לנקודת הייחוס.

•הקו הקצר שבין XL1X_{L1} ל-R2R_2 אינו צומת: אין בו פיצול זרם, ולכן XL1X_{L1} ו-R2R_2 בטור.

•החץ IˉL2\bar{I}_{L2} מסמן את הזרם בסליל L2L_2, מהמקור VsV_s אל הצומת VˉC\bar{V}_C (בו נשתמש בסעיף ב).

בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:

•זרמי חוגים: שלושה חוגים, אבל הזרם בחוג השמאלי נקבע על ידי מקור הזרם, ולכן נשארים שני נעלמים.

•מתחי צמתים: שני צמתים לא ידועים, Vˉ1\bar{V}_1 ו-VˉC\bar{V}_C.

בשתי השיטות שתי משוואות. אבל אם ממירים את מקור הזרם Iˉs\bar{I}_s, שמחובר במקביל ל-R1R_1, למקור מתח בטור עם R1R_1, הצומת Vˉ1\bar{V}_1 נעלם, ונשאר נעלם אחד, VˉC\bar{V}_C, ומשוואה אחת. לכן נמיר מקור ונפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. המרת מקור. מקור הזרם Iˉs\bar{I}_s במקביל ל-R1R_1 שקול למקור מתח בטור עם R1R_1:

Vˉeq=Iˉs⋅R1=20∠−90∘⋅10=200∠−90∘ V\bar{V}_{eq}=\bar{I}_s\cdot R_1=20\angle -90^\circ\cdot 10=200\angle -90^\circ\,\text{V}

החץ של מקור הזרם פונה כלפי מעלה, לכן ההדק החיובי של המקור השקול פונה למעלה. עכשיו הענף השמאלי הוא: מקור 200∠−90∘ V200\angle -90^\circ\,\text{V} בטור עם R1R_1, XL1X_{L1} ו-R2R_2:

Za=R1+R2+jXL1=15+j15=21.21∠45∘ ΩZ_a=R_1+R_2+jX_{L1}=15+j15=21.21\angle 45^\circ\,\Omega

המעגל אחרי המרת המקור. בענף השמאלי יש עכשיו מקור המתח Vˉeq\bar{V}_{eq} (הדק ++ למעלה), ואחריו R1R_1, XL1X_{L1} ו-R2R_2 בטור. הקווים הקצרים שבין הרכיבים האלה אינם צמתים (אין בהם פיצול זרם), ולכן הצומת היחיד שהפוטנציאל שלו לא ידוע הוא VˉC\bar{V}_C:

2. משוואת צומת עבור VˉC\bar{V}_C (זרמים יוצאים מהצומת: שמאלה דרך ZaZ_a, למטה דרך הקבל, ימינה דרך XL2X_{L2}):

VˉC−200∠−90∘15+j15+VˉC−j6+VˉC−40∠50∘j8=0\frac{\bar{V}_C-200\angle -90^\circ}{15+j15}+\frac{\bar{V}_C}{-j6}+\frac{\bar{V}_C-40\angle 50^\circ}{j8}=0
VˉC(115+j15+1−j6+1j8)=200∠−90∘15+j15+40∠50∘j8\bar{V}_C\left(\frac{1}{15+j15}+\frac{1}{-j6}+\frac{1}{j8}\right)=\frac{200\angle -90^\circ}{15+j15}+\frac{40\angle 50^\circ}{j8}

3. חישוב האגפים.

115+j15+1−j6+1j8=(0.0333−j0.0333)+j0.1667−j0.125=0.0333+j0.0083=0.03436∠14.04∘ S\frac{1}{15+j15}+\frac{1}{-j6}+\frac{1}{j8}=(0.0333-j0.0333)+j0.1667-j0.125=0.0333+j0.0083=0.03436\angle 14.04^\circ\,\text{S}
200∠−90∘21.21∠45∘+40∠50∘8∠90∘=9.428∠−135∘+5∠−40∘=(−6.667−j6.667)+(3.830−j3.214)=−2.836−j9.881=10.280∠−106.02∘ A\frac{200\angle -90^\circ}{21.21\angle 45^\circ}+\frac{40\angle 50^\circ}{8\angle 90^\circ}=9.428\angle -135^\circ+5\angle -40^\circ=(-6.667-j6.667)+(3.830-j3.214)=-2.836-j9.881=10.280\angle -106.02^\circ\,\text{A}

4. המתח על הקבל.

VˉC=10.280∠−106.02∘0.03436∠14.04∘=299.18∠−120.05∘ V\bar{V}_C=\frac{10.280\angle -106.02^\circ}{0.03436\angle 14.04^\circ}=299.18\angle -120.05^\circ\,\text{V}

תשובה: VˉC=299.18∠−120.05∘ V\bar{V}_C=299.18\angle -120.05^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

IˉL2=42.33∠−31.22∘ A\bar{I}_{L2}=42.33\angle -31.22^\circ\,\text{A} (מהמקור VsV_s אל הקבל).

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הסליל L2L_2 מחובר בין הקו של Vˉs\bar{V}_s לבין הצומת VˉC\bar{V}_C, והזרם IˉL2\bar{I}_{L2} מסומן בכיוון החץ.

נסמן את הזרם בסליל L2L_2 בכיוון מהמקור VsV_s (יוצא מההדק החיובי) אל צומת הקבל. לפי חוק אוהם על הסליל:

IˉL2=Vˉs−VˉCjXL2=40∠50∘−299.18∠−120.05∘j8\bar{I}_{L2}=\frac{\bar{V}_s-\bar{V}_C}{jX_{L2}}=\frac{40\angle 50^\circ-299.18\angle -120.05^\circ}{j8}

המונה בצורה קרטזית: (25.71+j30.64)−(−149.83−j258.96)=175.55+j289.60=338.65∠58.78∘(25.71+j30.64)-(-149.83-j258.96)=175.55+j289.60=338.65\angle 58.78^\circ, ולכן

IˉL2=338.65∠58.78∘8∠90∘=42.33∠−31.22∘ A\bar{I}_{L2}=\frac{338.65\angle 58.78^\circ}{8\angle 90^\circ}=42.33\angle -31.22^\circ\,\text{A}

תשובה: IˉL2=42.33∠−31.22∘ A\bar{I}_{L2}=42.33\angle -31.22^\circ\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

P=258.4 WP=258.4\,\text{W}, Q=1673.4 VArQ=1673.4\,\text{VAr}, ∣S∣=1693.3 VA|S|=1693.3\,\text{VA}.

הזרם של המקור VsV_s הוא הזרם בסליל L2L_2, והוא יוצא מההדק החיובי של המקור (סעיף ב). ההספק הנדמה של המקור:

S=Vˉs⋅IˉL2∗=40∠50∘⋅42.33∠31.22∘=1693.3∠81.22∘ VAS=\bar{V}_s\cdot\bar{I}_{L2}^*=40\angle 50^\circ\cdot 42.33\angle 31.22^\circ=1693.3\angle 81.22^\circ\,\text{VA}
S=1693.3cos⁡81.22∘+j1693.3sin⁡81.22∘=258.4+j1673.4 VAS=1693.3\cos 81.22^\circ+j1693.3\sin 81.22^\circ=258.4+j1673.4\,\text{VA}

•הספק פעיל: P=258.4 WP=258.4\,\text{W}

•הספק היגבי: Q=1673.4 VArQ=1673.4\,\text{VAr}

•הספק נדמה: ∣S∣=1693.3 VA|S|=1693.3\,\text{VA}

שני ההספקים חיוביים, כלומר המקור VsV_s מספק הספק פעיל והספק היגבי למעגל.

תשובה: P=258.4 WP=258.4\,\text{W}, Q=1673.4 VArQ=1673.4\,\text{VAr}, S=1693.3 VAS=1693.3\,\text{VA}.

שאלה 5 · תהודה במעגל מקבילי עם סליל וקבל

באיור לשאלה 5 מוצג מעגל חשמלי.

לנגד R1R_1 יש ערכים נקובים 50 V/250 W50\,\text{V}/250\,\text{W}.

הנגד R2R_2 מייצג התנגדות של מוליך. אורך המוליך הוא 100 m100\,\text{m}, שטח החתך שלו 0.5 mm20.5\,\text{mm}^2 וההתנגדות הסגולית של החומר ρ=0.02 Ω⋅mm2m\rho=0.02\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}.

הקבל CC מורכב מ- 5 קבלים זהים שערך כל אחד מהם הוא 10 μF10\,\mu\text{F}.

הקבלים מחוברים בטור זה לזה.

א.

חשבו את ערכם של הנגדים R1R_1 ו- R2R_2 ואת הערך של הקבל CC.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את תדר התהודה f0f_0 של המעגל.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את הזרם הזורם דרך מקור המתח ואת ההספק שמתפתח בו במצב תהודה.

(5 נקודות)
ד.

חשבו את הזרם בכל ענף וסרטטו דיאגרמת מחוגים (פאזורים) של שלושת הזרמים.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=4 ΩR_2=4\,\Omega, C=2 μFC=2\,\mu\text{F}.

1. R1R_1 מהערכים הנקובים. מ-P=U2RP=\frac{U^2}{R}:

R1=U2P=502250=10 ΩR_1=\frac{U^2}{P}=\frac{50^2}{250}=10\,\Omega

2. R2R_2 מנתוני המוליך.

R2=ρ⋅lA=0.02⋅1000.5=4 ΩR_2=\rho\cdot\frac{l}{A}=0.02\cdot\frac{100}{0.5}=4\,\Omega

3. הקבל השקול. בחיבור טורי של nn קבלים זהים: 1C=nC0\frac{1}{C}=\frac{n}{C_0}, כלומר

C=C0n=105=2 μFC=\frac{C_0}{n}=\frac{10}{5}=2\,\mu\text{F}

תשובה: R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=4 ΩR_2=4\,\Omega, C=2 μFC=2\,\mu\text{F}.

סעיף ב

תשובה:

f0=1772 Hzf_0=1772\,\text{Hz} (ω0=11,136 rads\omega_0=11{,}136\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}).

הסליל (עם R2R_2 בטור) מחובר במקביל לקבל. תהודה היא המצב שבו עכבת הכניסה של המעגל אוהמית טהורה, כלומר החלק המדומה של המוליכות של החיבור המקבילי מתאפס.

1. המוליכות של החיבור המקבילי.

Y=1R2+jωL+jωC=R2−jωLR22+ω2L2+jωCY=\frac{1}{R_2+j\omega L}+j\omega C=\frac{R_2-j\omega L}{R_2^2+\omega^2L^2}+j\omega C

2. תנאי התהודה - החלק המדומה שווה לאפס:

ω0C=ω0LR22+ω02L2  ⇒  ω0=1LC−R22L2\omega_0 C=\frac{\omega_0 L}{R_2^2+\omega_0^2L^2}\;\Rightarrow\;\omega_0=\sqrt{\frac{1}{LC}-\frac{R_2^2}{L^2}}

3. הצבה.

1LC=14⋅10−3⋅2⋅10−6=1.25⋅108,R22L2=42(4⋅10−3)2=1⋅106\frac{1}{LC}=\frac{1}{4\cdot 10^{-3}\cdot 2\cdot 10^{-6}}=1.25\cdot 10^{8},\qquad \frac{R_2^2}{L^2}=\frac{4^2}{(4\cdot 10^{-3})^2}=1\cdot 10^{6}
ω0=1.25⋅108−1⋅106=11,135.5 rads\omega_0=\sqrt{1.25\cdot 10^{8}-1\cdot 10^{6}}=11{,}135.5\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}
f0=ω02π=11,135.52π=1772.3 Hzf_0=\frac{\omega_0}{2\pi}=\frac{11{,}135.5}{2\pi}=1772.3\,\text{Hz}

תשובה: f0=1772 Hzf_0=1772\,\text{Hz}.

סעיף ג

תשובה:

Iˉ=0.5∠0∘ A\bar{I}=0.5\angle 0^\circ\,\text{A}, P=127.5 WP=127.5\,\text{W}.

1. עכבת החיבור המקבילי בתהודה. בתהודה החלק המדומה מתאפס, ונשארת עכבה אוהמית:

Zp=LR2C=4⋅10−34⋅2⋅10−6=500 ΩZ_p=\frac{L}{R_2C}=\frac{4\cdot 10^{-3}}{4\cdot 2\cdot 10^{-6}}=500\,\Omega

(בדיקה: ZRL=4+jω0L=4+j44.54 ΩZ_{RL}=4+j\omega_0L=4+j44.54\,\Omega, ZC=−j1ω0C=−j44.90 ΩZ_C=-j\frac{1}{\omega_0C}=-j44.90\,\Omega, ו-ZRLZCZRL+ZC=500 Ω\frac{Z_{RL}Z_C}{Z_{RL}+Z_C}=500\,\Omega.)

2. העכבה הכוללת.

ZT=R1+Zp=10+500=510 ΩZ_T=R_1+Z_p=10+500=510\,\Omega

3. זרם המקור (נבחר את מתח המקור כייחוס, Uˉ=255∠0∘ V\bar{U}=255\angle 0^\circ\,\text{V}):

Iˉ=UˉZT=255∠0∘510=0.5∠0∘ A\bar{I}=\frac{\bar{U}}{Z_T}=\frac{255\angle 0^\circ}{510}=0.5\angle 0^\circ\,\text{A}

4. ההספק במקור. הזרם בפאזה עם המתח (cos⁡φ=1\cos\varphi=1), לכן ההספק כולו פעיל:

P=U⋅I=255⋅0.5=127.5 WP=U\cdot I=255\cdot 0.5=127.5\,\text{W}

(או P=I2ZT=0.52⋅510=127.5 WP=I^2Z_T=0.5^2\cdot 510=127.5\,\text{W}.)

תשובה: I=0.5 AI=0.5\,\text{A} ו-P=127.5 WP=127.5\,\text{W}.

סעיף ד

תשובה:

Iˉ=0.5∠0∘ A\bar{I}=0.5\angle 0^\circ\,\text{A}, IˉL=5.590∠−84.87∘ A\bar{I}_L=5.590\angle -84.87^\circ\,\text{A}, IˉC=5.568∠90∘ A\bar{I}_C=5.568\angle 90^\circ\,\text{A}.

1. המתח על החיבור המקבילי.

Vˉp=Iˉ⋅Zp=0.5∠0∘⋅500=250∠0∘ V\bar{V}_p=\bar{I}\cdot Z_p=0.5\angle 0^\circ\cdot 500=250\angle 0^\circ\,\text{V}

2. הזרם בענף הסליל (R2R_2 ו-LL בטור):

IˉL=VˉpR2+jω0L=250∠0∘4+j44.54=250∠0∘44.72∠84.87∘=5.590∠−84.87∘=0.5−j5.568 A\bar{I}_L=\frac{\bar{V}_p}{R_2+j\omega_0L}=\frac{250\angle 0^\circ}{4+j44.54}=\frac{250\angle 0^\circ}{44.72\angle 84.87^\circ}=5.590\angle -84.87^\circ=0.5-j5.568\,\text{A}

3. הזרם בענף הקבל.

IˉC=Vˉp−jXC=250∠0∘44.90∠−90∘=5.568∠90∘ A\bar{I}_C=\frac{\bar{V}_p}{-jX_C}=\frac{250\angle 0^\circ}{44.90\angle -90^\circ}=5.568\angle 90^\circ\,\text{A}

4. בדיקה (חוק הזרמים): IˉL+IˉC=(0.5−j5.568)+j5.568=0.5∠0∘ A=Iˉ\bar{I}_L+\bar{I}_C=(0.5-j5.568)+j5.568=0.5\angle 0^\circ\,\text{A}=\bar{I}. הרכיבים המדומים מבטלים זה את זה - זו בדיוק התהודה.

5. דיאגרמת המחוגים: הזרם הכולל Iˉ=0.5 A\bar{I}=0.5\,\text{A} על הציר הממשי (בפאזה עם המתח); IˉC=5.568 A\bar{I}_C=5.568\,\text{A} מאונך כלפי מעלה (מקדים ב-90∘90^\circ); IˉL=5.590 A\bar{I}_L=5.590\,\text{A} כמעט מאונך כלפי מטה (מפגר ב-84.87∘84.87^\circ), והקצה שלו נמצא בדיוק מתחת לקצה של Iˉ\bar{I}. הזרמים בענפים גדולים פי 11 בערך מזרם המקור.

Re [A]Im [A]-3-2-1123-6-4-2246II_CI_L

תשובה: Iˉ=0.5∠0∘ A\bar{I}=0.5\angle 0^\circ\,\text{A}, IˉL=5.590∠−84.87∘ A\bar{I}_L=5.590\angle -84.87^\circ\,\text{A}, IˉC=5.568∠90∘ A\bar{I}_C=5.568\angle 90^\circ\,\text{A}.

שאלה 6 · מעגל זרם ישר עם קבל ומפסק

באיור לשאלה 6 מוצג מעגל חשמלי:

המפסק SS סגור זמן רב וכל תופעות המעבר חלפו.

א.

חשבו את:

(1)

המתח על הדקי הקבל, UCU_C.

(2)

המתחים UxU_x ו- UyU_y ביחס לאדמה.

(6 נקודות)
ב.

המפסק S נפתח. חשבו את:

(1)

הזרם הזורם דרך הקבל, ICI_C, מיד לאחר פתיחת המפסק.

(2)

המתחים UxU_x ו- UyU_y ביחס לאדמה במצב המתמיד (בתום כל תופעות המעבר).

(3)

המתח על הדקי הקבל, UCU_C, במצב המתמיד.

(14 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

(1)
תשובה:

UC=45 VU_C=45\,\text{V}.

נתון: U=120 VU=120\,\text{V}, R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, R2=60 ΩR_2=60\,\Omega, R3=15 ΩR_3=15\,\Omega, R4=15 ΩR_4=15\,\Omega; המפסק סגור והמעגל במצב מתמיד.

את החלק השמאלי של המעגל (המקור UU עם R1R_1 ו-R2R_2) נחליף במעגל התמורה של תבנין. כך כל שאלה נפתרת במעגל פשוט, גם עכשיו וגם אחרי פתיחת המפסק (סעיף ב).

ההדקים. החלק השמאלי מחובר לשאר המעגל בשתי נקודות: הצומת UxU_x והחוט התחתון (האדמה). אלה שני ההדקים של מעגל התמורה. מנתקים מהם את כל מה שמימין ל-UxU_x (R3R_3, הקבל, המפסק ו-R4R_4), ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם UThU_{Th} וגם את ההתנגדות השקולה RThR_{Th}.

שלב 1: מתח תבנין. החלק השמאלי לבדו, עם ההדקים הפתוחים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•החוט התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הלוח הארוך של המקור הוא ההדק החיובי, ולכן הקו העליון השמאלי נמצא ב-120 V120\,\text{V}.

•הקו של UxU_x (בין R1R_1, R2R_2 וההדק העליון) הוא הנעלם היחיד. אל ההדקים לא מחובר דבר, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 בטור, והמתח על R2R_2 הוא מתח הריקם (מחלק מתח):

UTh=U⋅R2R1+R2=120⋅6020+60=90 VU_{Th}=U\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=120\cdot\frac{60}{20+60}=90\,\text{V}

ההדק UxU_x חיובי ביחס לאדמה.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור המתח UU מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

הקצר מחבר את הקצה השמאלי של R1R_1 לחוט התחתון, ולכן במעגל החדש יש רק שני צבעים. R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין אותם שני צבעים, כלומר במקביל בין ההדקים:

RTh=R1R2R1+R2=20⋅6020+60=15 ΩR_{Th}=\frac{R_1R_2}{R_1+R_2}=\frac{20\cdot 60}{20+60}=15\,\Omega

כך המקור 90 V90\,\text{V} מזין את הצומת UxU_x דרך 15 Ω15\,\Omega.

המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: החלק השמאלי מוחלף במקור UThU_{Th} בטור עם RThR_{Th}, הקבל מוחלף בנתק, והמפסק הסגור מוחלף בתיל:

•הקבל במצב מתמיד טעון ולא עובר בו זרם (IC=0I_C=0), ולכן הוא מסורטט כנתק.

•המפסק הסגור מחבר את הקצה הימני של R3R_3 לחוט התחתון. החוט העליון שבין הקצה הימני של R3R_3 לנקודה UyU_y רציף, ולכן גם הוא, UyU_y והקצה העליון של R4R_4 צבועים בצבע של האדמה: Uy=0U_y=0.

•שני הקצוות של R4R_4 באותו פוטנציאל, ולכן R4R_4 מקוצר ואין בו זרם.

•נשאר חוג אחד שזורם בו זרם: הזרם II יוצא מההדק החיובי של UThU_{Th}, עובר דרך RThR_{Th} ו-R3R_3 ויורד דרך המפסק, בכיוון החיצים.

בחירת השיטה. בסרטוט נשאר חוג אחד שזורם בו זרם, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיק חוק המתחים של קירכהוף על החוג הזה (מחלק מתח).

1. הזרם בחוג.

I=UThRTh+R3=9015+15=3 AI=\frac{U_{Th}}{R_{Th}+R_3}=\frac{90}{15+15}=3\,\text{A}

2. המתח על הקבל. הקבל מחובר בין UxU_x (הדק ++) ל-UyU_y (הדק −-), ולכן UC=Ux−Uy=UxU_C=U_x-U_y=U_x, שהוא המתח על R3R_3 (מחלק מתח):

UC=UTh⋅R3RTh+R3=90⋅1515+15=45 VU_C=U_{Th}\cdot\frac{R_3}{R_{Th}+R_3}=90\cdot\frac{15}{15+15}=45\,\text{V}

(ובאופן שקול I⋅R3=3⋅15=45 VI\cdot R_3=3\cdot 15=45\,\text{V}.)

תשובה: UC=45 VU_C=45\,\text{V}.

(2)
תשובה:

Ux=45 VU_x=45\,\text{V}, Uy=0 VU_y=0\,\text{V}.

נשתמש בסרטוט המסומן של המצב המתמיד מסעיף 1: הקו של UxU_x נמצא ב-45 V45\,\text{V}, ו-UyU_y צבוע בצבע של האדמה.

מסעיף 1: UxU_x הוא המתח על R3R_3, ו-UyU_y מחובר לאדמה דרך המפסק הסגור:

Ux=UC+Uy=45+0=45 V,Uy=0 VU_x=U_C+U_y=45+0=45\,\text{V},\qquad U_y=0\,\text{V}

(בדיקה במעגל המקורי: R2∥R3=60⋅1575=12 ΩR_2\parallel R_3=\frac{60\cdot 15}{75}=12\,\Omega, ולכן Ux=120⋅1220+12=45 VU_x=120\cdot\frac{12}{20+12}=45\,\text{V}.)

תשובה: Ux=45 VU_x=45\,\text{V}, Uy=0 VU_y=0\,\text{V}.

סעיף ב

(1)
תשובה:

IC(0+)=1.5 AI_C(0^+)=1.5\,\text{A} (בכיוון החץ שבאיור).

1. המתח על הקבל אינו משתנה בקפיצה, לכן מיד אחרי פתיחת המפסק:

UC(0+)=UC(0−)=45 VU_C(0^+)=U_C(0^-)=45\,\text{V}

ברגע זה הקבל מתנהג כמקור מתח של 45 V45\,\text{V} (הדק ++ בצד UxU_x).

סימון על הסרטוט. המעגל ברגע 0+0^+, עם מעגל התמורה של החלק השמאלי (מסעיף א):

•המפסק פתוח, ולכן הוא מסורטט מחדש במצב פתוח. מעכשיו הקו של UyU_y (הקצה הימני של R3R_3, הקצה העליון של R4R_4 והלוח הימני של הקבל) כבר אינו מחובר לאדמה, והוא צבע נפרד.

•במעגל ארבעה פוטנציאלים: 90 V90\,\text{V} (ההדק החיובי של UThU_{Th}), UxU_x, UyU_y והאדמה (0 V0\,\text{V}). על הסרטוט רשומים הערכים שיתקבלו בסוף החישוב.

•הקבל נשאר במעגל, והמתח עליו 45 V45\,\text{V}: הוא קובע את הפרש הפוטנציאלים בין הקו של UxU_x לקו של UyU_y.

•החיצים: ITI_T דרך RThR_{Th} אל הצומת UxU_x (ובהמשך דרך R4R_4 אל האדמה), I3I_3 דרך R3R_3 משמאל לימין, ו-ICI_C בכיוון החץ שבאיור.

בחירת השיטה. ההפרש בין שני הצבעים UxU_x ו-UyU_y ידוע (המתח על הקבל), ולכן הזרם ב-R3R_3 נמצא מיד בחוק אוהם. מחוץ לקבל ול-R3R_3 נשאר חוג אחד, עם נעלם אחד ITI_T, וחוק המתחים של קירכהוף עליו מספיק. אין צורך במערכת משוואות.

2. המעגל ברגע 0+0^+. המפסק פתוח, ולכן הקצה הימני של R3R_3 מחובר רק ל-UyU_y, ומשם דרך R4R_4 לאדמה. נסמן:

•ITI_T - הזרם מהמקור UThU_{Th} דרך RThR_{Th} אל הצומת UxU_x;

•I3I_3 - הזרם דרך R3R_3 משמאל לימין (מ-UxU_x ל-UyU_y);

•ICI_C - הזרם בקבל בכיוון החץ שבאיור (מצד UyU_y אל צד UxU_x).

3. הזרם ב-R3R_3. R3R_3 מחובר במקביל לקבל (שניהם בין UxU_x ל-UyU_y), ולכן

I3=UC(0+)R3=4515=3 AI_3=\frac{U_C(0^+)}{R_3}=\frac{45}{15}=3\,\text{A}

4. הזרם מהמקור. בלולאה החיצונית, במסלול UTh→RTh→C→R4→UThU_{Th}\to R_{Th}\to C\to R_4\to U_{Th}, הקבל (יחד עם R3R_3 שמחובר אליו במקביל) הוא "מקור" של 45 V45\,\text{V} שפועל נגד UThU_{Th}, וכל הזרם ITI_T עובר גם ב-R4R_4:

IT=UTh−UC(0+)RTh+R4=90−4515+15=1.5 AI_T=\frac{U_{Th}-U_C(0^+)}{R_{Th}+R_4}=\frac{90-45}{15+15}=1.5\,\text{A}

5. חוק הזרמים בצומת UxU_x: נכנסים ITI_T ו-ICI_C, יוצא I3I_3:

IC(0+)=I3−IT=3−1.5=1.5 AI_C(0^+)=I_3-I_T=3-1.5=1.5\,\text{A}

הערך חיובי, כלומר הזרם זורם בכיוון החץ שבאיור (הקבל מתפרק).

(בדיקה: Ux=90−15⋅1.5=67.5 VU_x=90-15\cdot 1.5=67.5\,\text{V}, Uy=15⋅1.5=22.5 VU_y=15\cdot 1.5=22.5\,\text{V}, ו-Ux−Uy=45 VU_x-U_y=45\,\text{V}.)

תשובה: IC(0+)=1.5 AI_C(0^+)=1.5\,\text{A}.

(2)
תשובה:

Ux=60 VU_x=60\,\text{V}, Uy=30 VU_y=30\,\text{V}.

סימון על הסרטוט. המעגל במצב המתמיד החדש: המפסק פתוח, והקבל שוב מסורטט כנתק:

•הקבל טעון ואין בו זרם (IC=0I_C=0). המפסק פתוח, ולכן UyU_y מחובר לאדמה רק דרך R4R_4.

•נשאר חוג אחד: UThU_{Th}, RThR_{Th}, R3R_3 ו-R4R_4 בטור, וזורם בו הזרם II בכיוון החיצים. לכן מספיק חוק המתחים של קירכהוף על החוג הזה.

במצב המתמיד הקבל שוב נתק. נשאר מעגל טורי: UTh=90 VU_{Th}=90\,\text{V}, RThR_{Th}, R3R_3, R4R_4 לאדמה. הזרם בלולאה:

I=UThRTh+R3+R4=9015+15+15=2 AI=\frac{U_{Th}}{R_{Th}+R_3+R_4}=\frac{90}{15+15+15}=2\,\text{A}

UyU_y הוא המתח על R4R_4, ו-UxU_x הוא המתח על R3R_3 ו-R4R_4 יחד:

Uy=I⋅R4=2⋅15=30 VU_y=I\cdot R_4=2\cdot 15=30\,\text{V}
Ux=I⋅(R3+R4)=2⋅(15+15)=60 VU_x=I\cdot(R_3+R_4)=2\cdot(15+15)=60\,\text{V}

תשובה: Ux=60 VU_x=60\,\text{V}, Uy=30 VU_y=30\,\text{V}.

(3)
תשובה:

UC=30 VU_C=30\,\text{V}.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף 2: הקבל מחובר בין הקו של UxU_x (60 V60\,\text{V}) לקו של UyU_y (30 V30\,\text{V}).

הקבל מחובר בין UxU_x ל-UyU_y (הדק ++ בצד UxU_x):

UC=Ux−Uy=60−30=30 VU_C=U_x-U_y=60-30=30\,\text{V}

(זהו גם המתח על R3R_3: I⋅R3=2⋅15=30 VI\cdot R_3=2\cdot 15=30\,\text{V}.)

תשובה: UC=30 VU_C=30\,\text{V}.

שאלה 7 · מערכת תלת פאזית כוכב-כוכב מאוזנת

באיור לשאלה 7 מוצגת מערכת תלת פאזית:

א.

חשבו את המתחים השלובים ואת הזרמים הפאזיים ורשמו אותם בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים הפעיל, ההיגבי והנדמה של המערכת.

(4 נקודות)
ג.

סרטטו דיאגרמה פולארית של המתחים הפאזיים והמתחים השלובים.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

EˉRS=398.37∠30∘\bar{E}_{RS}=398.37\angle 30^\circ, EˉST=398.37∠−90∘\bar{E}_{ST}=398.37\angle -90^\circ, EˉTR=398.37∠150∘ V\bar{E}_{TR}=398.37\angle 150^\circ\,\text{V}; IˉR=23∠−45∘\bar{I}_R=23\angle -45^\circ, IˉS=23∠−165∘\bar{I}_S=23\angle -165^\circ, IˉT=23∠75∘ A\bar{I}_T=23\angle 75^\circ\,\text{A}.

נתון: מקור בחיבור כוכב, EˉR=230∠0∘\bar{E}_R=230\angle 0^\circ, EˉS=230∠−120∘\bar{E}_S=230\angle -120^\circ, EˉT=230∠−240∘ V\bar{E}_T=230\angle -240^\circ\,\text{V}; עומס בחיבור כוכב, Z=10∠45∘ ΩZ=10\angle 45^\circ\,\Omega בכל פאזה.

1. המתחים השלובים - הפרש בין שני מתחי פאזה, לפי הקוטביות המסומנת באיור:

EˉRS=EˉR−EˉS=230∠0∘−230∠−120∘=230−(−115−j199.19)=345+j199.19=398.37∠30∘ V\bar{E}_{RS}=\bar{E}_R-\bar{E}_S=230\angle 0^\circ-230\angle -120^\circ=230-(-115-j199.19)=345+j199.19=398.37\angle 30^\circ\,\text{V}
EˉST=EˉS−EˉT=(−115−j199.19)−(−115+j199.19)=−j398.37=398.37∠−90∘ V\bar{E}_{ST}=\bar{E}_S-\bar{E}_T=(-115-j199.19)-(-115+j199.19)=-j398.37=398.37\angle -90^\circ\,\text{V}
EˉTR=EˉT−EˉR=(−115+j199.19)−230=−345+j199.19=398.37∠150∘ V\bar{E}_{TR}=\bar{E}_T-\bar{E}_R=(-115+j199.19)-230=-345+j199.19=398.37\angle 150^\circ\,\text{V}

כצפוי, הגודל הוא 3⋅230=398.37 V\sqrt{3}\cdot 230=398.37\,\text{V} והמתח השלוב מקדים ב-30∘30^\circ את מתח הפאזה המתאים.

2. הזרמים הפאזיים. המערכת מאוזנת (מקור סימטרי ועומסים שווים), ולכן מתח נקודת הכוכב של העומס שווה למתח נקודת הכוכב של המקור, ועל כל עכבה נופל מתח הפאזה שלה. בחיבור כוכב זרם הפאזה שווה לזרם הקו:

IˉR=EˉRZR=230∠0∘10∠45∘=23∠−45∘ A\bar{I}_R=\frac{\bar{E}_R}{Z_R}=\frac{230\angle 0^\circ}{10\angle 45^\circ}=23\angle -45^\circ\,\text{A}
IˉS=EˉSZS=230∠−120∘10∠45∘=23∠−165∘ A\bar{I}_S=\frac{\bar{E}_S}{Z_S}=\frac{230\angle -120^\circ}{10\angle 45^\circ}=23\angle -165^\circ\,\text{A}
IˉT=EˉTZT=230∠−240∘10∠45∘=23∠−285∘=23∠75∘ A\bar{I}_T=\frac{\bar{E}_T}{Z_T}=\frac{230\angle -240^\circ}{10\angle 45^\circ}=23\angle -285^\circ=23\angle 75^\circ\,\text{A}

תשובה: EˉRS=398.37∠30∘ V\bar{E}_{RS}=398.37\angle 30^\circ\,\text{V}, EˉST=398.37∠−90∘ V\bar{E}_{ST}=398.37\angle -90^\circ\,\text{V}, EˉTR=398.37∠150∘ V\bar{E}_{TR}=398.37\angle 150^\circ\,\text{V}; IˉR=23∠−45∘ A\bar{I}_R=23\angle -45^\circ\,\text{A}, IˉS=23∠−165∘ A\bar{I}_S=23\angle -165^\circ\,\text{A}, IˉT=23∠75∘ A\bar{I}_T=23\angle 75^\circ\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

P=11.22 kWP=11.22\,\text{kW}, Q=11.22 kVArQ=11.22\,\text{kVAr}, S=15.87 kVAS=15.87\,\text{kVA}.

במערכת מאוזנת ההספק הכולל הוא פי 3 מההספק בפאזה אחת. זווית העכבה φ=45∘\varphi=45^\circ היא הזווית בין המתח לזרם בכל פאזה.

1. הספק נדמה:

S=3UphIph=3ULIL=3⋅230⋅23=15,870 VA=15.87 kVAS=3U_{ph}I_{ph}=\sqrt{3}U_LI_L=3\cdot 230\cdot 23=15{,}870\,\text{VA}=15.87\,\text{kVA}

2. הספק פעיל:

P=Scos⁡φ=15,870⋅cos⁡45∘=11,222 W=11.22 kWP=S\cos\varphi=15{,}870\cdot\cos 45^\circ=11{,}222\,\text{W}=11.22\,\text{kW}

3. הספק היגבי:

Q=Ssin⁡φ=15,870⋅sin⁡45∘=11,222 VAr=11.22 kVArQ=S\sin\varphi=15{,}870\cdot\sin 45^\circ=11{,}222\,\text{VAr}=11.22\,\text{kVAr}

(בדיקה: P2+Q2=11.2222+11.2222=15.87 kVA\sqrt{P^2+Q^2}=\sqrt{11.222^2+11.222^2}=15.87\,\text{kVA}.)

תשובה: P=11.22 kWP=11.22\,\text{kW}, Q=11.22 kVArQ=11.22\,\text{kVAr} (השראי), S=15.87 kVAS=15.87\,\text{kVA}.

סעיף ג

תשובה:

מתחי הפאזה (230 V230\,\text{V}) ב-0∘0^\circ, −120∘-120^\circ, 120∘120^\circ; המתחים השלובים (398.37 V398.37\,\text{V}) ב-30∘30^\circ, −90∘-90^\circ, 150∘150^\circ.

מסרטטים את כל הפאזורים מראשית משותפת:

•מתחי הפאזה, באורך 230 V230\,\text{V}: EˉR\bar{E}_R על הציר הממשי (0∘0^\circ), EˉS\bar{E}_S ב-−120∘-120^\circ, EˉT\bar{E}_T ב-−240∘-240^\circ (כלומר +120∘+120^\circ). שלושתם מרווחים ב-120∘120^\circ.

•המתחים השלובים, באורך 398.37 V398.37\,\text{V} (פי 3\sqrt{3}): EˉRS\bar{E}_{RS} ב-30∘30^\circ, EˉST\bar{E}_{ST} ב-−90∘-90^\circ (ישר למטה), EˉTR\bar{E}_{TR} ב-150∘150^\circ. גם הם מרווחים ב-120∘120^\circ, וכל אחד מקדים ב-30∘30^\circ את מתח הפאזה שבאינדקס הראשון שלו.

Re [V]Im [V]-400-200200400-400-200200400E_RE_SE_TE_RSE_STE_TR

תשובה: דיאגרמה של שלושה מתחי פאזה (230 V230\,\text{V}; 0∘0^\circ, −120∘-120^\circ, 120∘120^\circ) ושלושה מתחים שלובים (398.37 V398.37\,\text{V}; 30∘30^\circ, −90∘-90^\circ, 150∘150^\circ).

שאלה 8 · מעגל מגנטי: מיאון, שטף, שדה והשראות

באיור לשאלה 8 מוצגת ליבת ברזל בעלת חדירות מגנטית יחסית של 1,250, שטח החתך של הליבה אחיד A=5 cm2A=5\,\text{cm}^2. על הליבה מלופף סליל בעל N=250N=250 כריכות.

הסליל מחובר למקור מתח ישר דרך המפסק SS. המסלול המגנטי בכל הליבה ll הוא מחצית סכום ההיקף הפנימי וההיקף החיצוני של הליבה.

ברגע t=0 [s]t=0\,[\text{s}] סוגרים את המפסק SS וממתינים עד שכל תופעות המעבר תחלופנה.

א.

מהו המיאון המגנטי RmR_m (Reluctance) של הליבה?

(5 נקודות)
ב.

לאחר התייצבות המעגל עובר זרם בסליל של 3 A3\,\text{A}. מהו השטף המגנטי ∅\varnothing (Magnetic flux) בליבת הברזל ומהו כיוונו?

(4 נקודות)
ג.

מהי עוצמת השדה המגנטי HH (Magnetic field) בליבת הברזל?

(8 נקודות)
ד.

מהי ההשראות העצמית של הסליל LL?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Rm=86,580 A⋅tWbR_m=86{,}580\,\frac{\text{A}\cdot\text{t}}{\text{Wb}}.

נתון: μr=1250\mu_r=1250, A=5 cm2=5⋅10−4 m2A=5\,\text{cm}^2=5\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2, ומידות הליבה a=20 mma=20\,\text{mm}, b=18 mmb=18\,\text{mm}, c=16 mmc=16\,\text{mm}, d=14 mmd=14\,\text{mm} (aa, cc - רוחב וגובה חיצוניים; bb, dd - רוחב וגובה פנימיים).

1. אורך המסלול המגנטי - מחצית סכום ההיקפים:

l=2(a+c)+2(b+d)2=2(20+16)+2(18+14)2=72+642=68 mm=0.068 ml=\frac{2(a+c)+2(b+d)}{2}=\frac{2(20+16)+2(18+14)}{2}=\frac{72+64}{2}=68\,\text{mm}=0.068\,\text{m}

2. המיאון המגנטי.

Rm=lμ0μrA=0.0684π⋅10−7⋅1250⋅5⋅10−4=86,580 A⋅tWbR_m=\frac{l}{\mu_0\mu_rA}=\frac{0.068}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 1250\cdot 5\cdot 10^{-4}}=86{,}580\,\frac{\text{A}\cdot\text{t}}{\text{Wb}}

תשובה: Rm=86,580 A⋅tWbR_m=86{,}580\,\frac{\text{A}\cdot\text{t}}{\text{Wb}}.

סעיף ב

תשובה:

∅=8.66 mWb\varnothing=8.66\,\text{mWb}, בכיוון השעון (כלפי מעלה ברגל השמאלית).

1. הכוח המגנטו-מניע:

Fm=N⋅I=250⋅3=750 A⋅tF_m=N\cdot I=250\cdot 3=750\,\text{A}\cdot\text{t}

2. השטף - "חוק אוהם המגנטי":

∅=FmRm=75086,580=8.66⋅10−3 Wb=8.66 mWb\varnothing=\frac{F_m}{R_m}=\frac{750}{86{,}580}=8.66\cdot 10^{-3}\,\text{Wb}=8.66\,\text{mWb}

3. הכיוון - כלל יד ימין. ההדק החיובי של המקור (הלוח הארוך) מחובר דרך המפסק לקצה העליון של הסליל, ולכן הזרם נכנס לסליל מלמעלה ומתקדם בכריכות כלפי מטה. בצד הקדמי של הרגל השמאלית הזרם זורם משמאל לימין. כשאצבעות יד ימין מתכרבלות בכיוון הזרם, האגודל מצביע כלפי מעלה. השטף עולה ברגל השמאלית, עובר ימינה ברגל העליונה, יורד ברגל הימנית וחוזר שמאלה ברגל התחתונה, כלומר בכיוון השעון.

תשובה: ∅=8.66 mWb\varnothing=8.66\,\text{mWb}, בכיוון השעון בליבה.

סעיף ג

תשובה:

H=11,029 AmH=11{,}029\,\frac{\text{A}}{\text{m}}.

1. צפיפות השטף:

B=∅A=8.66⋅10−35⋅10−4=17.32 TB=\frac{\varnothing}{A}=\frac{8.66\cdot 10^{-3}}{5\cdot 10^{-4}}=17.32\,\text{T}

2. עוצמת השדה המגנטי:

H=Bμ0μr=17.324π⋅10−7⋅1250=11,029 AmH=\frac{B}{\mu_0\mu_r}=\frac{17.32}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 1250}=11{,}029\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

בדיקה ישירה מחוק אמפר: H=N⋅Il=7500.068=11,029 AmH=\frac{N\cdot I}{l}=\frac{750}{0.068}=11{,}029\,\frac{\text{A}}{\text{m}}.

תשובה: H=11,029 AmH=11{,}029\,\frac{\text{A}}{\text{m}}.

סעיף ד

תשובה:

L=0.722 HL=0.722\,\text{H}.

ההשראות היא השטף השזור ליחידת זרם:

L=N⋅∅I=250⋅8.66⋅10−33=0.722 HL=\frac{N\cdot\varnothing}{I}=\frac{250\cdot 8.66\cdot 10^{-3}}{3}=0.722\,\text{H}

(ובאופן שקול: L=N2Rm=250286,580=0.722 HL=\frac{N^2}{R_m}=\frac{250^2}{86{,}580}=0.722\,\text{H}.)

תשובה: L=0.722 HL=0.722\,\text{H}.

שאלה 9 · אות מדרגות מחזורי: תדר, ממוצע, ערך יעיל

In the illustration A for question 9, an electrical circuit is presented and in the illustration B the voltage source signal v(t)v(t) is displayed.

Note: The units of the number values in the timeline are in - ms

a.

Calculate the frequency of the voltage source v(t)v(t).

(2 נקודות)
b.

Calculate the average value of the voltage across the resistor RLR_L.

(6 נקודות)
c.

Calculate the effective value of the voltage across the resistor RLR_L.

(8 נקודות)
d.

Calculate the average power dissipated in the resistor RLR_L.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף a

תשובה:

f=200 Hzf=200\,\text{Hz}.

מהגרף: האות מתחיל ב-8 V8\,\text{V} ב-t=0t=0 וחוזר על עצמו ב-t=5 mst=5\,\text{ms} וב-t=10 mst=10\,\text{ms}. לכן זמן המחזור T=5 msT=5\,\text{ms}.

f=1T=15⋅10−3=200 Hzf=\frac{1}{T}=\frac{1}{5\cdot 10^{-3}}=200\,\text{Hz}

תשובה: f=200 Hzf=200\,\text{Hz}.

סעיף b

תשובה:

Vavg=0 VV_{avg}=0\,\text{V}.

הנגד מחובר ישירות למקור, ולכן המתח עליו הוא v(t)v(t). במחזור אחד יש חמש מדרגות של 1 ms1\,\text{ms} כל אחת: 88, 44, 00, −4-4, −8 V-8\,\text{V}.

הערך הממוצע הוא השטח מתחת לגרף במחזור, חלקי זמן המחזור:

Vavg=1T∫0Tv(t) dt=(8+4+0−4−8)⋅1 ms5 ms=0 VV_{avg}=\frac{1}{T}\int_0^T v(t)\,dt=\frac{(8+4+0-4-8)\cdot 1\,\text{ms}}{5\,\text{ms}}=0\,\text{V}

האות סימטרי: השטח החיובי שווה לשטח השלילי.

תשובה: Vavg=0 VV_{avg}=0\,\text{V}.

סעיף c

תשובה:

Vrms=32=5.657 VV_{rms}=\sqrt{32}=5.657\,\text{V}.

הערך היעיל הוא השורש של ממוצע ריבוע המתח במחזור:

Vrms=1T∫0Tv2(t) dt=[82+42+02+(−4)2+(−8)2]⋅1 ms5 msV_{rms}=\sqrt{\frac{1}{T}\int_0^T v^2(t)\,dt}=\sqrt{\frac{\left[8^2+4^2+0^2+(-4)^2+(-8)^2\right]\cdot 1\,\text{ms}}{5\,\text{ms}}}
Vrms=64+16+0+16+645=32=5.657 VV_{rms}=\sqrt{\frac{64+16+0+16+64}{5}}=\sqrt{32}=5.657\,\text{V}

תשובה: Vrms=5.657 VV_{rms}=5.657\,\text{V}.

סעיף d

תשובה:

P=3.2 WP=3.2\,\text{W}.

ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח:

P=Vrms2RL=3210=3.2 WP=\frac{V_{rms}^2}{R_L}=\frac{32}{10}=3.2\,\text{W}

תשובה: P=3.2 WP=3.2\,\text{W}.

שאלה 10 · מוט נע בשדה מגנטי: כא"מ מושרה, כוח ועבודה

באיור לשאלה 10 מוצג שדה מגנטי אחיד שעוצמתו B=0.5 TB=0.5\,\text{T}, מאונך למישור הדף וכיוונו פנימה.

במישור הדף ממוקמת מסילה אופקית מוליכה חסרת התנגדות, המחוברת למקור מתח U=0.1 VU=0.1\,\text{V}.

מוט מוליך שאורכו lab=0.6 ml_{ab}=0.6\,\text{m} והתנגדותו Rlab=0.35 ΩR_{l_{ab}}=0.35\,\Omega נוגע במסילה,

נע ימינה במהירות קבועה v=0.8 msv=0.8\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

הערה: הניחו כיוון זרם מוסכם (תנועת מטענים חיוביים).

א.

מהו הזרם (ערך וכיוון) הזורם במוט?

(10 נקודות)
ב.

מהו ערך הכוח הנדרש להנעת המוט במהירות קבועה vv?

(4 נקודות)
ג.

כמה עבודה מושקעת בהנעת המוט ימינה במשך שתי שניות?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

I=0.4 AI=0.4\,\text{A}, במוט מ- bb ל- aa.

נתון: B=0.5 TB=0.5\,\text{T} (לתוך הדף), lab=0.6 ml_{ab}=0.6\,\text{m}, v=0.8 msv=0.8\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, Rlab=0.35 ΩR_{l_{ab}}=0.35\,\Omega, U=0.1 VU=0.1\,\text{V}.

מבוקש: הזרם במוט, גודלו וכיוונו.

1. הכא"מ המושרה במוט. המוט נע בניצב לשדה, ולכן

E=B⋅lab⋅v⋅sin⁡90∘=0.5⋅0.6⋅0.8=0.24 VE=B\cdot l_{ab}\cdot v\cdot\sin 90^\circ=0.5\cdot 0.6\cdot 0.8=0.24\,\text{V}

2. הקוטביות של הכא"מ. על מטען חיובי שנע ימינה בשדה הנכנס לדף פועל הכוח qv→×B→q\vec{v}\times\vec{B}, וכיוונו כלפי מעלה (לפי כלל יד ימין). לכן המוט מתנהג כמקור של 0.24 V0.24\,\text{V} שההדק החיובי שלו ב-aa (למעלה), והוא דוחף זרם במוט מ-bb אל aa.

3. המעגל השקול. הלוח הארוך (החיובי) של המקור UU מחובר למסילה העליונה, כלומר לנקודה aa. נוצרת לולאה אחת שבה שני המקורות פונים בהדקים החיוביים זה לזה (מנוגדים), ו-RlabR_{l_{ab}} בטור. הכא"מ המושרה גדול יותר (0.24>0.10.24>0.1), ולכן הוא קובע את כיוון הזרם.

4. הזרם (חוק המתחים של קירכהוף):

I=E−URlab=0.24−0.10.35=0.4 AI=\frac{E-U}{R_{l_{ab}}}=\frac{0.24-0.1}{0.35}=0.4\,\text{A}

5. הכיוון: במוט הזרם זורם מ-bb אל aa, ממשיך במסילה העליונה שמאלה, נכנס להדק החיובי של UU (טוען אותו) וחוזר במסילה התחתונה אל bb. כוח לורנץ על המוט, F→=Il→×B→\vec{F}=I\vec{l}\times\vec{B}, פונה שמאלה, נגד כיוון התנועה, בהתאם לחוק לנץ.

תשובה: I=0.4 AI=0.4\,\text{A}, במוט מ- bb ל- aa.

סעיף ב

תשובה:

F=0.12 NF=0.12\,\text{N} (ימינה).

המהירות קבועה, ולכן סכום הכוחות על המוט שווה לאפס: הכוח החיצוני שווה בגודלו לכוח המגנטי (לורנץ) הפועל על המוט שמאלה, ומנוגד לו בכיוון.

F=B⋅I⋅lab=0.5⋅0.4⋅0.6=0.12 NF=B\cdot I\cdot l_{ab}=0.5\cdot 0.4\cdot 0.6=0.12\,\text{N}

תשובה: F=0.12 NF=0.12\,\text{N}, כלפי ימין.

סעיף ג

תשובה:

W=0.192 JW=0.192\,\text{J}.

1. הדרך שעובר המוט:

x=v⋅t=0.8⋅2=1.6 mx=v\cdot t=0.8\cdot 2=1.6\,\text{m}

2. העבודה של הכוח החיצוני (כוח קבוע בכיוון התנועה):

W=F⋅x=0.12⋅1.6=0.192 JW=F\cdot x=0.12\cdot 1.6=0.192\,\text{J}

3. בדיקה במאזן אנרגיה. העבודה המכנית הופכת לאנרגיה חשמלית: חום במוט ואנרגיה שנאגרת במקור UU (הזרם נכנס להדק החיובי שלו):

W=(I2Rlab+U⋅I)⋅t=(0.42⋅0.35+0.1⋅0.4)⋅2=(0.056+0.04)⋅2=0.192 JW=\left(I^2R_{l_{ab}}+U\cdot I\right)\cdot t=\left(0.4^2\cdot 0.35+0.1\cdot 0.4\right)\cdot 2=(0.056+0.04)\cdot 2=0.192\,\text{J}

תשובה: W=0.192 JW=0.192\,\text{J}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.