מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - קיץ 2024 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97160 · 10 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, קיץ 2024 מועד ב', כל 10 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 10 שאלות. יש לענות על 5 שאלות.
ערך כל שאלה 20 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.
שאלה 1 · מקורות מתח וזרם ומאזן הספקים בזרם ישר
באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי לזרם ישר.

מה גודל המתח בין קצותיו של מקור הזרם?
כמה הספק חשמלי מתפתח בכל אחד ממקורות האנרגיה?
הציגו את מאזן הספקים והראו כי ההספק הנצרך במעגל שווה להספק המסופק.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(ההדק העליון חיובי)
נתון: , , , , , .
מבוקש: המתח בין הדקי מקור הזרם.
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•נסמן ב- את הצומת העליון האמצעי וב- את הצומת התחתון האמצעי. הצומת נבחר כנקודת הייחוס (), והפוטנציאל של הוא הנעלם .
•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. מקור הזרם ו- מחוברים שניהם בין הקו של לקו של , ולכן המתח על מקור הזרם הוא בדיוק .
•ארבעת הקווים שבפינות (בין המקורות לנגדים) אינם צמתים: בכל אחד מהם נפגשים רק שני רכיבים, ולכן אותו זרם עובר בכל הענף. אין צורך לחשב את הפוטנציאל שלהם.
•כיווני הזרמים (החיצים): בענף השמאלי, דרך אל ; בענף הימני, מ- דרך ; דרך מלמעלה למטה; והזרם דרך מקור הזרם מלמעלה למטה, בכיוון החץ שלו.
בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:
•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים (שמאלי, אמצעי בין מקור הזרם ל-, וימני). מקור הזרם נמצא בענף המשותף לחוג השמאלי ולחוג האמצעי, ולכן הוא קובע את ההפרש בין שני זרמי החוגים. נשארות שתי משוואות.
•מתחי צמתים: כש- הוא נקודת הייחוס, נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, . כלומר משוואה אחת.
לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים. היא גם נותנת ישר את המבוקש, כי המתח על מקור הזרם הוא .
1. נעבוד ב-, ב- וב-. נבטא כל זרם לפי חוק אוהם, בעזרת הפרש הפוטנציאלים בין קצות הענף:
•הענף השמאלי (, , בטור): בהליכה מ- דרך (מ- ל-) הפוטנציאל עולה ב-, ועל שני הנגדים יחד נשאר המתח :
•הענף הימני (, , בטור): הזרם עובר ב- מההדק השלילי (העליון) לחיובי (התחתון), כלומר המקור מוסיף לכיוון הזרם. לכן על שני הנגדים יחד יש המתח :
•
2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת (הנכנס = היוצא):
3. נכפיל ב-12:
4. בדיקה: אגף שמאל , אגף ימין . מתאים.
, כלומר ההדק העליון של מקור הזרם חיובי ביחס לתחתון.
תשובה: (ההדק העליון של מקור הזרם חיובי).
סעיף ב
, (מסופקים); מקור הזרם צורך
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרמים , , ו- בכיווני החיצים שסומנו שם. נמצא את זרמי הענפים לפי מסעיף א, ואז את ההספק של כל מקור. מקור מספק הספק כשהזרם יוצא מההדק החיובי שלו, וצורך הספק כשהזרם נכנס להדק החיובי.
1. הזרמים:
בדיקה בצומת : . מתאים.
2. מקור : הזרם יוצא מההדק החיובי, ולכן המקור מספק:
3. מקור : הזרם נכנס בהדק השלילי (העליון) ויוצא מההדק החיובי (התחתון), ולכן גם הוא מספק:
4. מקור הזרם : המתח עליו וההדק העליון חיובי, אבל הזרם זורם בתוכו מלמעלה למטה, כלומר נכנס להדק החיובי. לכן מקור הזרם צורך הספק:
(הספק נצרך)
כלומר ההספק המתפתח בו הוא .
תשובה: (מסופק), (מסופק), במקור הזרם (הוא צורך ).
סעיף ג
מסופק = נצרך (נגדים ומקור הזרם )
נחשב את ההספק בכל נגד לפי (זרמים מסעיף ב), ונשווה את סך ההספק הנצרך לסך ההספק המסופק.
1. הספקי הנגדים (mA בריבוע כפול נותן mW):
2. ההספק הנצרך : הנגדים ומקור הזרם (שצורך , סעיף ב):
3. ההספק המסופק : מקורות המתח ו-:
4. שני הסכומים שווים, ולכן מאזן ההספקים מתקיים. (בניסוח שקול: סכום ההספקים המתפתחים בשלושת המקורות שווה לסכום ההספקים בנגדים .)
תשובה: ההספק המסופק שווה להספק הנצרך .
שאלה 2 · משפטי תבנין ונורטון והספק מרבי
באיור לשאלה 2 מוצגת רשת חשמלית:

חשבו את ערכי המעגל השקול בין ההדקים לפי משפט תבנין (Thevenin).
סרטטו את המעגל השקול וציינו בו את ערכי הרכיבים.
חשבו את ערכי המעגל השקול בין ההדקים לפי משפט נורטון (Norton).
סרטטו את המעגל השקול וציינו בו את ערכי הרכיבים.
מה צריך להיות ערכו של נגד עומס שיחובר בין ההדקים על מנת שיצרוך הספק מרבי מהרשת? חשבו את ההספק המרבי המתפתח בעומס.
מחברים בין ההדקים אמפרמטר לא אידיאלי שהתנגדותו .
הוריית מד הזרם . מהי התנגדותו של האמפרמטר ?
מחברים בין ההדקים מצבר שנתוניו: , כאשר ההדק החיובי של המצבר מחובר להדק של הרשת. חשבו את הזרם במצבר. האם המצבר נמצא במצב טעינה או במצב פריקה?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(ההדק חיובי),
נתון: , , , , , , , .
מבוקש: מקור המתח השקול וההתנגדות השקולה בין ל-.
ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים ו-, שאליהם יחובר העומס. בין ההדקים אין עכשיו שום רכיב (הם פתוחים), ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה .
סימונים וקוטביות: הוא הצומת העליון של , ונסמן ב- את הצומת התחתון של . הוא הצומת העליון של , ונסמן ב- את הצומת התחתון הימני (בין , ו-). במצבר הקו הארוך הוא ההדק החיובי: ב- וב- ההדק החיובי למעלה, ב- ההדק החיובי למטה (לכיוון ), וב- ההדק החיובי משמאל (לכיוון ).
שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים, הקווים שווי-הפוטנציאל וזרמי החוגים:

•הצומת נבחר כנקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. ליד כל קו רשום הפוטנציאל שלו (מחושב בהמשך): הקו של ב-, הצומת ב-, הקו של ב-.
• ו- מחוברים רק דרך המצבר , ולכן ישר מהמצבר. באותו אופן הקו שבין ל- נמצא ב-, והקו שבין ל- נמצא ב-.
•ההדקים פתוחים, ולכן הצד השמאלי והצד הימני מחוברים רק דרך . דרך חיבור יחיד לא יכול לזרום זרם, ולכן ב- אין זרם. נשארים שני חוגים נפרדים: בחוג השמאלי (עם כיוון השעון) ו- בחוג הימני (נגד כיוון השעון). בשניהם הזרם יוצא מההדק החיובי של המקור.
בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:
•מתחי צמתים: כש- הוא נקודת הייחוס, הפוטנציאלים של , של הקו שבין ל- ושל הקו שבין ל- נקבעים ישר על ידי המצברים. נשארים לא ידועים: , , ושני הקווים שמשני צדי (צומת-על אחד). כלומר שלוש משוואות.
•זרמי חוגים: שני חוגים שאין להם ענף משותף, ולכן כל אחד נותן משוואה אחת שנפתרת לבד, בחוק אוהם.
לכן נעבוד עם שני החוגים, ואחר כך נלך מ- אל ונסכם מתחים (חוק המתחים של קירכהוף).
1. החוג השמאלי (, , , ): הזרם יוצא מההדק החיובי של , עובר דרך ימינה, יורד דרך וחוזר דרך :
2. המצבר (ההדק החיובי ב-): .
3. החוג הימני (, , , ): הזרם יוצא מההדק החיובי של , עובר דרך שמאלה אל , יורד דרך ונכנס ל- בהדק השלילי. שני המצברים דוחפים באותו כיוון:
(בדיקה דרך הענף השני: .)
4. נלך מ- אל דרך ו-:
כלומר , , וההדק חיובי ביחס ל-, כמו בסימון ו- של בסרטוט.
שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש. כל ארבעת המקורות הם מקורות מתח, ולכן כל אחד מהם מוחלף בקצר (תיל). במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

5. במעגל החדש ארבעה פוטנציאלים (ארבעה צבעים): הקו של , הקו של , הקו השמאלי (שני הצדדים של התאחדו) והקו הגדול שבו התאחדו ו- (כי קצר), יחד עם הקצה הימני של (כי קצר) והקצה התחתון של (כי קצר).
6. מ- אל הקו הגדול יש שתי דרכים: ישירות, או ו- בטור (דרך הקו השמאלי). שתי הדרכים מחוברות במקביל:
7. מ- אל הקו הגדול: ו-, שניהם בין אותם שני צבעים, כלומר במקביל:
8. זרם שנכנס ב- ויוצא ב- עובר קודם דרך ואחר כך דרך , כלומר בטור:
שלב 3: המעגל השקול. מקור מתח בטור עם נגד , בין ההדקים ו-, כשההדק החיובי של המקור פונה אל :

תשובה: (ההדק חיובי), .
סעיף ב
(לכיוון ),
מעגל נורטון הוא מקור זרם במקביל להתנגדות , בין אותם שני הדקים ו- של סעיף א. נקבל אותו ממעגל תבנין שמצאנו בסעיף א: ההתנגדות נמדדת מאותם הדקים ובאותו מעגל חדש (כל המקורות מקוצרים), ולכן היא זהה.
1. זרם הקצר בין ל- (כשמחברים תיל בין ההדקים של מעגל תבנין):
2. ההתנגדות זהה להתנגדות תבנין: .
המעגל השקול: מקור זרם במקביל לנגד בין ל-, כשחץ מקור הזרם פונה אל ההדק (הזרם יוצא מהרשת דרך כשמקצרים את ההדקים):

תשובה: (לכיוון ), .
סעיף ג
,
לפי משפט ההספק המרבי, עומס מקבל הספק מרבי כשהתנגדותו שווה להתנגדות השקולה של הרשת.
1. .
2. במצב זה מתח המקור מתחלק שווה בשווה, והזרם הוא . ההספק:
(בדיקה: .)
תשובה: , .
סעיף ד
נתון שהאמפרמטר מראה . במעגל השקול האמפרמטר הוא עומס בהתנגדות בטור עם .
1. חוק אוהם למעגל השקול:
2. פותרים: , ולכן
תשובה: .
סעיף ה
, המצבר בטעינה
נתון: מצבר , , ההדק החיובי שלו מחובר ל-.
מבוקש: הזרם במצבר ומצבו (טעינה או פריקה).
נשתמש במעגל תבנין: (חיובי ב-) ו-.
1. בלולאה יש שני מקורות שההדקים החיוביים שלהם מחוברים יחד ב-, כלומר הם פועלים זה נגד זה. נסמן את הזרם יוצא מהרשת דרך ונכנס להדק החיובי של המצבר (הכיוון שהמקור החזק, , דוחף).
2. חוק המתחים של קירכהוף בלולאה:
3. הזרם חיובי, כלומר באמת זורם מ- אל ההדק החיובי של המצבר ונכנס בו. זרם שנכנס להדק החיובי של מצבר טוען אותו. (מתח ההדקים של המצבר: , גבוה מהכא"מ שלו, כמו בטעינה.)
תשובה: , נכנס להדק החיובי של המצבר: המצבר במצב טעינה.
שאלה 3 · מעגל זרם חילופין עם מקורות מתח וזרם
באיור לשאלה 3 מוצג מעגל חשמלי:

מהו ערך המתח על העכבה ? רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).
מהו המתח בין הדקי מקור הזרם ? רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).
מהם ההספקים – הפעיל, ההיגבי והנדמה – המתפתחים במקור הזרם ?
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: , , , , , .
מבוקש: (ההדק העליון חיובי, כמסומן באיור).
סימון על הסרטוט. גם במעגל זרם חילופין מסמנים קווים שווי-פוטנציאל; ההבדל הוא רק שהפוטנציאלים הם פאזורים:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הצומת העליון של (בין , ו-) הוא הנעלם . ההדק התחתון של מחובר לקו התחתון, ולכן .
•הקו שבין ל- מחובר להדק החיובי של המקור, וההדק השלילי שלו מחובר לקו התחתון. לכן הפוטנציאל של הקו הזה ידוע: .
•הקו השמאלי העליון (בין מקור הזרם ל-) נמצא בפוטנציאל , המתח על מקור הזרם. הוא לא נחוץ בסעיף זה, ונחשב אותו בסעיף ב. גם הקו שבין ל- אינו צומת: מקור הזרם, ו- בטור.
•הזרמים (החיצים): עובר דרך משמאל לימין אל הצומת (בענף טורי עם מקור זרם, הזרם הוא זרם המקור). זורם מההדק החיובי של דרך מימין לשמאל אל הצומת. זורם דרך מלמעלה למטה.
בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:
•מתחי צמתים: צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, . משוואה אחת.
•זרמי חוגים: שני חוגים, אבל זרם החוג השמאלי נקבע על ידי מקור הזרם (). גם כאן נשארת משוואה אחת.
בשתי השיטות משוואה אחת. נבחר בשיטת מתחי הצמתים, כי הנעלם שלה הוא בדיוק המבוקש, . בשיטת זרמי החוגים היה צריך אחרי הפתרון לחשב עוד את הזרם ב- (הפרש שני זרמי החוגים) ולהכפיל ב-.
1. חוק אוהם לענפים, לפי הפוטנציאלים שבסרטוט:
,
2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת (הנכנס = היוצא): , ומכאן
3. נחשב את האיברים (המרה בין קוטבי למלבני):
•, .
•.
•.
•.
•סכום: .
4. מכאן:
5. בדיקה בשיטת הסופרפוזיציה: מקור הזרם לבד נותן , ומקור לבד נותן ( בטור עם מקור זרם אינו משפיע על מתחי הצמתים). הסכום . מתאים.
תשובה: .
סעיף ב
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. המתח על מקור הזרם, (ההדק העליון ביחס לתחתון), הוא הפוטנציאל של הקו השמאלי העליון, כי ההדק התחתון של המקור נמצא על קו הייחוס. נלך לאורך הענף השמאלי מהקו הזה עד הצומת .
1. מהקו התחתון עולים דרך מקור הזרם: מגיעים לפינה השמאלית העליונה בפוטנציאל .
2. עוברים דרך משמאל לימין, כלומר מההדק השלילי לחיובי: הפוטנציאל עולה ב-.
3. עוברים דרך בכיוון הזרם : הפוטנציאל יורד ב-. מגיעים לצומת שמתחו :
4. המתח על : ,
5. .
6. הצבה (בצורה מלבנית):
7. המרה לקוטבי: , .
תשובה: (ההדק העליון ביחס לתחתון).
סעיף ג
, ,
ההספק המרוכב של מקור הוא , כש- הוא המתח על המקור והזרם יוצא מההדק שמתחו . כאן הזרם יוצא מההדק העליון של מקור הזרם, ולכן זה ההספק שהמקור מוסר למעגל.
1.
2. בצורה מלבנית: .
3. מכאן:
•הספק פעיל: (המקור מוסר הספק פעיל).
•הספק היגבי: (הסימן השלילי: המקור מוסר הספק היגבי קיבולי, כלומר קולט השראותיים).
•הספק נדמה: .
4. בדיקה במאזן הספקים: מוסר , ו- מוסר (עם ). סך המסופק , ובעכבות: (עם ). מתאים.
תשובה: , (קיבולי), .
שאלה 4 · מערכת תלת-פאזית כוכב-כוכב עם עומס מאוזן
באיור לשאלה 4 מוצגת מערכת תלת פאזית:

חשבו את המתחים השלובים ואת הזרמים הפאזיים ורשמו אותם בהצגה פולארית (גודל וזווית).
חשבו את ההספקים הפעיל, ההיגבי והנדמה, של המערכת.
סרטטו דיאגרמה פולארית (פאזורית) של המתחים הפאזיים ושל המתחים השלובים.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
, , ; , ,
נתון: מקור בחיבור כוכב , , . עומס בחיבור כוכב, (התנגדותי).
מבוקש: המתחים השלובים והזרמים הפאזיים.
המתחים השלובים. המתח השלוב הוא ההפרש בין שני מתחים פאזיים, לפי הסדר שבאינדקס (כיווני החצים באיור מתאימים לכך: וכן הלאה).
1.
2.
3.
בדיקה: גודל המתח השלוב במערכת סימטרית הוא , והוא מקדים את המתח הפאזי המתאים ב-. מתאים.
הזרמים הפאזיים. המקור סימטרי והעומס מאוזן, ולכן נקודת הכוכב של העומס נמצאת באותו פוטנציאל כמו נקודת הכוכב של המקור (גם בלי מוליך אפס). לכן על כל עכבה נמצא המתח הפאזי של המקור שלה. כיוון הזרמים - מהמקור אל העומס, כמסומן באיור. בחיבור כוכב הזרם הפאזי שווה לזרם הקו.
4.
5.
6.
בדיקה: , כמצופה במערכת מאוזנת.
תשובה: , , ; , , .
סעיף ב
, ,
העומס התנגדותי טהור, ולכן בכל מופע הזרם במופע עם המתח הפאזי (, ).
1. הספק פעיל:
(בדיקה: .)
2. הספק היגבי: .
3. הספק נדמה: .
תשובה: , , .
סעיף ג
מתחים פאזיים ב-; שלובים ב-
נסרטט את כל הפאזורים מראשית הצירים (ציר אופקי: ממשי, ציר אנכי: מדומה), בקנה מידה של וולט.
1. המתחים הפאזיים - שלושה פאזורים באורך , במרווחים של : בזווית , בזווית , בזווית .
2. המתחים השלובים - שלושה פאזורים באורך ( פעמים יותר ארוכים), כל אחד מקדים ב- את המתח הפאזי של האינדקס הראשון שלו: בזווית , בזווית , בזווית .
3. גם המתחים השלובים מרווחים ב- זה מזה. אם מסרטטים אותם בין קצות הפאזורים הפאזיים (למשל מקצה לקצה ), הם יוצרים משולש שווה צלעות.
4. הזרמים (באורך ) מתלכדים בכיוונם עם המתחים הפאזיים, כי העומס התנגדותי.
תשובה: שלושת המתחים הפאזיים () בזוויות , , ושלושת המתחים השלובים () בזוויות , , , כמו בדיאגרמה.
שאלה 5 · מעגל עכבות טורי-מקבילי והספקים
באיור לשאלה 5 מוצג מעגל חשמלי:
נתון שההספק הממשי (הפעיל) המתפזר בעכבה הוא .
הניחו שזווית המופע של הזרם הזורם דרך היא אפס.

חשבו את הזרם הזורם דרך העכבה ואת המתח בין ההדקים שלה.
חשבו את מתח המקור.
חשבו את ההספקים הפעיל, ההיגבי והנדמה המתפתחים במקור המתח.
סרטטו את משולש הספקים וחשבו את גורם ההספק של המעגל.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
,
נתון: , , , ההספק הפעיל ב- הוא וזווית הזרם דרך היא .
מבוקש: ו- (המתח על ).
1. הספק פעיל מתפזר רק בחלק הממשי של העכבה: , עם :
2. חוק אוהם:
3. המרה לקוטבי: , .
תשובה: , .
סעיף ב
סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל (הפוטנציאלים הם פאזורים) ואת הזרמים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (). הקו השמאלי העליון מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הפוטנציאל שלו הוא מתח המקור , המבוקש.
•הקו הימני העליון מחבר את , ו-, והפוטנציאל שלו (מסעיף א). ו- מחוברים שניהם בין הקו הזה לקו התחתון, כלומר במקביל, ולכן אותו מתח נמצא גם על .
•הזרמים: יוצא מההדק החיובי של המקור ועובר דרך , ובצומת הוא מתפצל ל- (דרך מלמעלה למטה) ול- (דרך מלמעלה למטה).
בחירת השיטה. במעגל שני מתחים לא ידועים לכאורה ( ו-), אבל כבר ידוע מסעיף א, ולכן אין צורך במערכת משוואות. נעבוד אחורה מהענף הידוע: מ- נמצא את , מחוק הזרמים את , ואז את לפי חוק המתחים של קירכהוף.
1. הזרם ידוע מסעיף א.
2. :
3. חוק הזרמים של קירכהוף:
4. המתח על :
5. חוק המתחים של קירכהוף בלולאה החיצונית:
6. המרה לקוטבי: ; הנקודה ברביע השני, ולכן .
7. בדיקה בדרך אחרת: , ו-. מתאים.
תשובה: .
סעיף ג
, ,
ההספק המרוכב של המקור: .
1.
2. בצורה מלבנית: .
3. מכאן: , (השראותי), .
4. בדיקה לפי הרכיבים (, ):
•.
•.
תשובה: , (השראותי), .
סעיף ד
(השראותי)
משולש ההספקים הוא משולש ישר זווית: הניצב האופקי הוא ההספק הפעיל , הניצב האנכי הוא ההספק ההיגבי (כלפי מעלה, כי , השראותי), והיתר הוא ההספק הנדמה . הזווית בין ל- היא זווית המופע בין המתח לזרם של המקור.
1. מסעיף ג: , , .
2. זווית המופע: (גם ).
3. גורם ההספק:
הזרם מפגר אחרי המתח, ולכן גורם ההספק השראותי (מפגר).
תשובה: משולש עם , , ; (השראותי).
שאלה 6 · מצב מתמיד במעגל זרם ישר עם קבל וסלילים
באיור לשאלה 6 מוצג מעגל חשמלי.

המתג פתוח (מצב מופסק, off) וכל תופעות המעבר חלפו. בסליל לא אגורה אנרגיה.
כמה אנרגיה אגורה בסליל ?
כמה אנרגיה אגורה בקבל?
כמה אנרגיה חשמלית (KWh) צורך המעגל במשך עשר שעות?
סוגרים את המתג , מעבירים אותו למצב מחובר on:
כמה אנרגיה אגורה בקבל ובכל אחד מהסלילים במצב המתמיד (בחלוף כל תופעות המעבר)?
מחליפים את הנגד בקבל וממתינים עד אשר כל תופעות המעבר תחלופנה.
מהו המתח על הקבל ? נדרש להציג מעגל תמורה במצב המתמיד ולהציג את הפתרון.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון: , , , , , המתג פתוח, המעגל במצב מתמיד.
מבוקש: האנרגיה האגורה ב-.
במצב מתמיד בזרם ישר: קבל מתנהג כנתק (אין דרכו זרם), וסליל מתנהג כקצר (אין עליו מתח).
המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: כל סליל מוחלף בקצר (תיל), והקבל מוחלף בנתק (שני הדקים פתוחים). המתג פתוח ונשאר כמו באיור. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרם:

•ההדק השלילי של (הקו התחתון) נבחר כנקודת הייחוס (). הוא קצר, ולכן כל הקו התחתון באותו פוטנציאל.
•הקו שבין ל- מחובר להדק החיובי, ולכן הוא ב-.
•הענף של ו- מסתיים בנתק, ולכן אין בו זרם () ואין מתח על : הקצה התחתון של באותו צבע כמו הצומת שמעליו.
•המתג פתוח, ולכן בענף של אין זרם. הוא קצר, כך שהקו שמימין למתג מחובר לקו התחתון ().
•הפוטנציאלים ו- של שני הצמתים העליונים מחושבים בהמשך.
בחירת השיטה. בסרטוט נשאר חוג אחד שזורם בו זרם: , , , ו- בטור. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיק חוק אוהם לחוג אחד.
1. נסמן את הזרם יוצא מההדק החיובי של ועובר בכיוון השעון דרך , , ו-. לפי חוק אוהם:
2. הפוטנציאלים שבסרטוט: אחרי הפוטנציאל יורד ל-, ואחרי ל-. על יורדים עוד ומגיעים ל-. מתאים.
3. האנרגיה בסליל:
תשובה: .
סעיף ב
הקבל ( בטור עם ) מחובר בין הצומת שבין ל- לבין הקו התחתון. במצב מתמיד אין זרם בענף הזה, ולכן אין מתח על , וכל מתח הענף נמצא על הקבל. בסרטוט המסומן מסעיף א רואים זאת ישר: ההדק העליון של הקבל באותו צבע כמו הצומת של , וההדק התחתון שלו על הקו של .
1. המתח על הענף שווה למתח על ו- יחד (הסליל בקו התחתון הוא קצר):
(בדיקה: .)
2. האנרגיה בקבל:
תשובה: ().
סעיף ג
במצב מתמיד ההספק שהמקור מספק קבוע, והאנרגיה היא הספק כפול זמן. (הקבל והסליל רק אוגרים אנרגיה ואינם צורכים אותה במצב מתמיד.)
1. ההספק: (בדיקה: ).
2. האנרגיה בעשר שעות:
תשובה: .
סעיף ד
,
כשהמתג סגור, מחובר במקביל ל-. במצב מתמיד הוא קצר, ולכן הוא מקצר את : אין מתח על ואין בו זרם, וכל הזרם עובר דרך .
המעגל במצב המתמיד. מסרטטים מחדש: המתג סגור (תיל), שני הסלילים קצר, והקבל נתק:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (), והקו שבין ל- ב-, כמו בסעיף א.
•המתג הסגור ו- מחברים את הצומת שמימין ל- לקו התחתון. לכן הצומת הזה עובר ל-, ושני הקצוות של באותו צבע: אין עליו מתח ואין בו זרם ().
•בענף - אין זרם (), ולכן ההדק העליון של הקבל באותו צבע כמו הצומת שבין ל-.
בחירת השיטה. שוב נשאר חוג אחד שזורם בו זרם, ולכן מספיק חוק אוהם.
1. מעגל התמורה: , , , (קצר) ו- (קצר) בטור; הענף - מנותק.
2. הזרם (בכיוון השעון):
אותו זרם עובר גם ב- וגם ב-.
3. האנרגיה בכל סליל:
4. המתח על הקבל הוא הפוטנציאל של הצומת שבין ל- (בסרטוט: ). הוא שווה למתח על בלבד, כי הצד השני של כבר נמצא ב-:
(בדיקה: .)
תשובה: , .
סעיף ה
המתג נשאר סגור, ובמקום יש קבל . במצב מתמיד שני הקבלים הם נתק ושני הסלילים הם קצר.
מעגל התמורה במצב המתמיד. המעגל של סעיף ד, כש- במקום :

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (), והקו שבין ל- מחובר להדק החיובי, ולכן הוא ב-.
•במעגל אין זרם (, ראו שלב 2). לכן אין מתח על אף נגד, וכל מה שמימין ל- צבוע בצבע אחד: הוא מחובר לקו התחתון ונמצא ב-. גם שני ההדקים של באותו צבע, כלומר אין עליו מתח.
•כל ההבדל בין שני הצבעים, , נמצא על .
בחירת השיטה. אין זרם במעגל, ולכן אין צורך במשוואות: מספיק חוק המתחים של קירכהוף בלולאה אחת.
1. מעגל התמורה במצב המתמיד: המקור , ובטור איתו כנתק. מצד ימין של מחוברים , (קצר) ו- (קצר) אל ההדק השלילי של המקור; מקוצר על ידי ; הענף - מנותק.
2. מנתק את הלולאה היחידה שבה המקור יכול להזרים זרם, ולכן במצב המתמיד אין זרם באף רכיב: . לכן אין מתח על , על ועל , ואין מתח על הסלילים.
3. בפרט, הצומת הימני של מחובר דרך , ו-, שאין עליהם מתח, אל ההדק השלילי של המקור, ולכן גם המתח על הקבל יורד לאפס (הוא מתפרק דרך בזמן תופעת המעבר).
4. חוק המתחים של קירכהוף בלולאה , , , , :
(אם המתג היה פתוח התוצאה זהה: גם אז מנתק את כל הלולאות של המקור, אין זרם, והצומת הימני של מחובר דרך , ו- להדק השלילי.)
תשובה: (כל מתח המקור; אין זרם במעגל).
שאלה 7 · מעגל מגנטי עם שלושה חומרי ליבה
באיור א' לשאלה 7 מוצגת ליבה מגנטית עשויה משלושה סוגים שונים של ברזל בעלי חלחלויות יחסיות שונות.
על הליבה מלופף סליל בעל 800 כריכות. באיור ב' לשאלה 7 מוצגים שלושה עקומי המגנוט של שלושת סוגי הברזל מהם עשויה הליבה המגנטית. שני חלקי הליבה העליונים, ו-, זהים בצורתם ובגודלם.
נתון: אורך הליבה החיצוני . אורך הליבה הפנימי .
רוחב הליבה הפנימי .
שטח חתך הליבה הוא ריבועי ואחיד בכל צלעותיה .
עוצמת השדה המגנטי של חלק הליבה המסומן ב- היא .
וזו של חלק היא . וכן, .


מהן החלחלויות היחסיות של כל אחת מסוגי הברזל מהם עשויה הליבה?
מהם המיאונים המגנטיים של חלקי הליבה ? מהו המאון השקיל?
מהו הזרם בסליל?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
, ,
נתון: , , , ועקומי המגנוט באיור ב'.
מבוקש: , , .
החלחלות היא היחס , והחלחלות היחסית היא עם . את קוראים מהעקום של כל חומר בעוצמת השדה הנתונה.
1. קריאה מהעקומים:
•חומר ב-: .
•חומר ב-: .
•חומר ב-: .
2. החלחלויות היחסיות:
תשובה: , , .
סעיף ב
, , , שקול
המיאון של קטע ליבה הוא , כאשר הוא אורך הקו הממוצע של השטף בקטע ו- שטח החתך. לכן צריך קודם את שטח החתך ואת האורכים הממוצעים.
1. עובי הליבה: ההפרש בין האורך החיצוני לפנימי הוא פעמיים העובי:
2. הקו הממוצע עובר באמצע עובי הליבה. לכן אורך הצלע האופקית של המסלול הממוצע הוא , ואורך הצלע האנכית הוא . אורך המסלול כולו .
3. חלוקה לקטעים: הוא החלק התחתון, . החלקים העליונים ו- זהים, וכל אחד מהם הוא צלע אנכית וחצי מהצלע העליונה:
(בדיקה: .)
4. המיאונים (נוח להשתמש ב-, כלומר ):
5. שלושת הקטעים בטור (אותו מסלול שטף), ולכן המיאון השקול הוא הסכום:
תשובה: , , , .
סעיף ג
לפי חוק המעגל המגנטי (חוק אמפר), הכא"מ המגנטי של הסליל, , שווה לסכום מפלי הכא"מ המגנטי לאורך כל קטעי המסלול הסגור.
1.
2.
הערה: בליבה בעלת חתך אחיד שקטעיה בטור עובר אותו שטף בכל הקטעים, ולכן בפועל צפופות השטף בשלושת הקטעים היו צריכות להיות שוות. ערכי הנתונים מובילים לערכי שונים (, ו-), כלומר הנתונים אינם עקביים לגמרי. לכן חישבנו את הזרם ישירות מחוק המעגל המגנטי עם ערכי הנתונים, כפי שהשאלה מכוונת.
תשובה: ().
שאלה 8 · מצב מתמיד בזרם ישר עם רשת קבלים
In the diagram for question 8, an electrical circuit is shown:

Calculate the energy stored in the coil and the voltage between the points A-B.
What is the voltage on the current source and how much power is developed in it?
Calculate the voltage on each capacitor and the charge stored in it.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף a
,
נתון: , , , , , , , , , .
מבוקש: האנרגיה בסליל והמתח .
המעגל מוזן במקורות זרם ישר, ולכן במצב מתמיד הקבלים הם נתק והסליל הוא קצר.
המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: הסליל מוחלף בקצר (תיל), ושרשרת הקבלים בין ל- היא נתק, ולכן היא הוסרה מהסרטוט (נחזור אליה בסעיף c). על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הצומת התחתון, המחובר להארקה, הוא נקודת הייחוס (). הסליל הוא קצר, ולכן גם הקצה התחתון של נמצא על הקו הזה.
•נסמן ב- את הקו העליון. כל קו רציף צבוע בצבע אחד, והפוטנציאלים שרשומים לידם מחושבים בהמשך: ב-, ב-, ב-, והקו שבין למקור הזרם ב-.
•הזרמים: עולה בענף השמאלי אל (בכיוון החץ של מקור הזרם). מ- הוא מתפצל ל- (דרך ו- כלפי מטה) ול- (דרך ו- כלפי מטה), ו- חוזר דרך הסליל כ-.
בחירת השיטה. הענף השמאלי מכיל מקור זרם, ולכן הזרם בו ידוע: . מ- להארקה יש שני ענפים טוריים ( ו-) במקביל, כלומר מעגל טורי-מקבילי. בשיטת מתחי הצמתים יש כאן נעלם אחד (; הנקודות ו- אינן צמתים, כי בכל אחת נפגשים רק שני רכיבים), ובשיטת זרמי החוגים חוג אחד שהזרם שלו לא ידוע. לכן אין צורך במערכת משוואות: מספיק חוק אוהם עם ההתנגדות השקולה ומחלק זרם.
1. הענף השמאלי ( בטור עם ) מזרים בדיוק כלפי מעלה אל (מקור זרם קובע את זרם הענף שלו). מ- הזרם חוזר להארקה בשני ענפים מקבילים: (דרך ) ו- (דרך והסליל).
2. מתח הקו העליון:
3. זרמי הענפים (מלמעלה למטה):
(בדיקה: .)
4. הזרם ממשיך מ- דרך הסליל להארקה, ולכן :
5. מתחי הנקודות ביחס להארקה: , (הסליל קצר, כך שהקצה התחתון של בפוטנציאל אפס). לכן
תשובה: , .
סעיף b
(ההדק התחתון חיובי); מקור הזרם צורך
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. ההדק התחתון של מקור הזרם נמצא על קו ההארקה (), וההדק העליון שלו על הקו שבין המקורות, שמסומן . נראה מאיפה המספר הזה בא: נמצא את המתח על מקור הזרם מחוק המתחים של קירכהוף בענף השמאלי, ואת ההספק לפי .
1. סימון: הוא המתח על מקור הזרם, ההדק העליון ביחס לתחתון. לפי האיור ההדק החיובי של (הלוח הארוך) הוא העליון, מחובר ל-.
2. מההארקה, דרך מקור הזרם ואז דרך (מ- ל-) מגיעים ל-:
כלומר ההדק התחתון של מקור הזרם חיובי ב- ביחס להדק העליון.
3. ההספק: הזרם יוצא ממקור הזרם מההדק העליון, שנמצא בפוטנציאל הנמוך. לכן מקור הזרם צורך הספק:
כלומר מתפתח בו (הוא קולט ).
4. בדיקה במאזן הספקים: מספק ; הנגדים צורכים ; ומקור הזרם . . מתאים.
תשובה: המתח על מקור הזרם (ההדק התחתון חיובי); מקור הזרם צורך (ההספק המתפתח בו ).
סעיף c
: , ; : , כל אחד; : ,
הקבלים מחוברים בין ל-, שמתחם (סעיף א). , , במקביל זה לזה, והצירוף בטור עם ו-.
סימון על הסרטוט. שרשרת הקבלים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל שלה:

•הקו של נמצא ב- והקו של ב- (סעיף א).
•בין הקבלים יש שני קווים נוספים. הקו שמימין ל- מחבר את ההדקים השמאליים של , ו-, והקו שמשמאל ל- מחבר את ההדקים הימניים שלהם. לכן שלושת הקבלים האמצעיים מחוברים בין אותם שני צבעים, כלומר במקביל.
•המתח על כל קבל הוא ההפרש בין הצבעים שבשני צדדיו. הפוטנציאלים של הקווים האמצעיים, ו-, מתקבלים בשלב 4.
1. הקיבול של הצירוף המקבילי: .
2. הקיבול השקול של שרשרת טורית:
3. בחיבור טורי המטען זהה בכל האיברים:
4. המתחים ():
(בדיקה: .)
בסרטוט: הקו שמימין ל- נמצא ב-, והקו שמשמאל ל- ב-, שגבוה ב- מ-.
5. המטענים: . על כל אחד מ-, , המתח , ולכן
(יחד , כמו המטען של הצירוף.)
תשובה: , ; , ; , .
שאלה 9 · גל משולש: תדירות, ערך ממוצע, ערך יעיל
באיור לשאלה 9 מוצג אות מתח על נגד שערכו .

מהו סוג האות? חשבו את תדירותו.
מהו המתח הממוצע בין הדקי הנגד, ומהו הזרם הממוצע הזורם דרכו?
מהו המתח היעיל RMS בין הדקי הנגד, ומהו הזרם היעיל הזורם דרכו?
מהו ההספק הממוצע המתפזר בנגד?
מוסיפים בטור למקור המתח המוצג באיור אות מתח DC בעוצמה של .
מהו ההספק המתפתח בנגד?
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
גל משולש חילופין,
מהאיור: האות עולה בקו ישר מ-0 ל-, יורד בקו ישר ל- וחוזר ל-0, וחוזר על עצמו.
1. סוג האות: גל משולש סימטרי חילופין, בעל משרעת וערך ממוצע אפס.
2. זמן המחזור: האות חוצה את האפס כלפי מטה ב- ושוב, באותו מקום במחזור הבא, ב-. לכן
3. התדירות:
תשובה: גל משולש חילופין (סימטרי), , .
סעיף ב
,
הערך הממוצע הוא השטח מתחת לגרף במחזור אחד חלקי זמן המחזור.
1. במחזור אחד יש משולש חיובי (בין ל-) ומשולש שלילי (בין ל-) זהים בגודלם, ולכן השטח הכולל אפס:
2. הנגד הוא רכיב לינארי, , ולכן גם .
תשובה: , .
סעיף ג
,
הערך היעיל של גל משולש (הרכב קטעים ישרים שעוברים מ-0 עד לשיא) הוא .
נימוק קצר: בקטע שבו עולה בקו ישר מ-0 ל-, הממוצע של הוא , והגל כולו בנוי מקטעים כאלה.
1.
2.
תשובה: , .
סעיף ד
ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל:
(בדיקה: .)
תשובה: .
סעיף ה
המקור החדש נותן . רכיב DC ורכיב חילופין שממוצעו אפס מוסיפים הספק בנגד בנפרד, כי האיבר המעורב שווה לאפס (הממוצע של הוא אפס, סעיף ב). לכן
1.
2.
(שקול: .)
תשובה: .
שאלה 10 · השראה אלקטרומגנטית בשני מוטות נעים
באיור לשאלה 10 מוצג שדה מגנטי אחיד שעוצמתו , מאונך למישור הדף וכיוונו פנימה.
במישור הדף ממוקמת מסילה אופקית מוליכה חסרת התנגדות שבסופה מחובר נגד שהתנגדותו .
שני מוטות מוליכים זהים שאורכם והתנגדותם נוגעים במסילה ונעים ימינה במהירות קבועה. המוט נע במהירות והמוט נע במהירות .

הערה: הניחו כיוון זרם מוסכם (תנועת מטענים חיוביים).
מהו ערך הכא"מ המושרה בכל מוט?
מהי עוצמת הזרם הזורם בנגד?
כמה עבודה מושקעת בהנעת שני המוטות ימינה במשך ארבע שניות?
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
,
נתון: (אל תוך הדף), , , .
מבוקש: הכא"מ המושרה בכל מוט.
מוליך שנע בשדה מגנטי בניצב לקווי השדה מושרה בו כא"מ .
1.
2.
3. כיוון: לפי כלל יד ימין (תנועה ימינה, שדה אל תוך הדף), הכוח על מטענים חיוביים במוטות הוא כלפי מעלה. לכן בשני המוטות הכא"מ דוחף זרם מלמטה למעלה: מ- אל ומ- אל ( ו- הם ההדקים החיוביים).
תשובה: , (בשניהם הקצה העליון חיובי).
סעיף ב
מבחינה חשמלית יש שלושה ענפים מקבילים בין המסילה העליונה למסילה התחתונה (המסילות ללא התנגדות): הנגד , המוט (מקור עם התנגדות פנימית ) והמוט (מקור עם התנגדות פנימית ).
סימון על הסרטוט. מסמנים את המסילות כקווים שווי-פוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•המסילות חסרות התנגדות, ולכן כל מסילה, יחד עם התיל שמחבר אותה לנגד, נמצאת בפוטנציאל אחד וצבועה בצבע אחד.
•המסילה התחתונה נבחרה כנקודת הייחוס (), והפוטנציאל של המסילה העליונה הוא הנעלם .
•המוטות אינם צבועים: לאורך כל מוט יש כא"מ מושרה ומפל מתח על ההתנגדות שלו, ולכן קצותיו בפוטנציאלים שונים.
•כיווני הזרמים (החיצים): במוט מלמטה למעלה, במוט מלמטה למעלה (הכיוון שהכא"מ דוחף, סעיף א), ו- בנגד מלמעלה למטה.
בחירת השיטה. שלושה ענפים מחוברים בין אותם שני קווים, ויש רק נעלם אחד, . זהו בדיוק המקרה של משפט מילמן (שיטת מתחי הצמתים עם צומת אחד). בשיטת זרמי החוגים היו שני חוגים ושתי משוואות.
1. חוק אוהם לכל ענף: , , .
2. חוק הזרמים של קירכהוף במסילה העליונה: , ומכאן (משפט מילמן):
3. הזרם בנגד:
4. בדיקה: , , ו-.
תשובה: (בנגד מהמסילה העליונה לתחתונה).
סעיף ג
כדי שהמוטות ינועו במהירות קבועה, הכוח החיצוני על כל מוט צריך לאזן את הכוח המגנטי שפועל על הזרם במוט. העבודה היא ההספק המכני כפול הזמן.
1. כיוון הכוח המגנטי: בשני המוטות הזרם כלפי מעלה (סעיף ב), והשדה אל תוך הדף, ולכן הכוח פועל שמאלה, נגד התנועה. לכן צריך למשוך את שני המוטות ימינה.
2. הכוחות:
3. ההספק המכני הכולל:
4. בדיקה לפי שימור אנרגיה - ההספק החשמלי שמתפזר בהתנגדויות:
מתאים.
5. העבודה בארבע שניות:
תשובה: .