דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - קיץ 2024 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97160 · 10 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, קיץ 2024 מועד ב', כל 10 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 10 שאלות. יש לענות על 5 שאלות.

ערך כל שאלה 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.

שאלה 1 · מקורות מתח וזרם ומאזן הספקים בזרם ישר

באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי לזרם ישר.

א.

מה גודל המתח בין קצותיו של מקור הזרם?

(6 נקודות)
ב.

כמה הספק חשמלי מתפתח בכל אחד ממקורות האנרגיה?

(7 נקודות)
ג.

הציגו את מאזן הספקים והראו כי ההספק הנצרך במעגל שווה להספק המסופק.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

UI=47≈0.571 VU_I=\frac{4}{7}\approx 0.571\,\text{V} (ההדק העליון חיובי)

נתון: U1=16 VU_1=16\,\text{V}, U2=4 VU_2=4\,\text{V}, I=3 mAI=3\,\text{mA}, R1=R2=R4=2 kΩR_1=R_2=R_4=2\,\text{k}\Omega, R3=4 kΩR_3=4\,\text{k}\Omega, R5=6 kΩR_5=6\,\text{k}\Omega.

מבוקש: המתח בין הדקי מקור הזרם.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•נסמן ב-aa את הצומת העליון האמצעי וב-bb את הצומת התחתון האמצעי. הצומת bb נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והפוטנציאל של aa הוא הנעלם VaV_a.

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. מקור הזרם ו-R5R_5 מחוברים שניהם בין הקו של aa לקו של bb, ולכן המתח על מקור הזרם הוא בדיוק VaV_a.

•ארבעת הקווים שבפינות (בין המקורות לנגדים) אינם צמתים: בכל אחד מהם נפגשים רק שני רכיבים, ולכן אותו זרם עובר בכל הענף. אין צורך לחשב את הפוטנציאל שלהם.

•כיווני הזרמים (החיצים): I1I_1 בענף השמאלי, דרך R1R_1 אל aa; I3I_3 בענף הימני, מ-aa דרך R3R_3; I5I_5 דרך R5R_5 מלמעלה למטה; והזרם I=3 mAI=3\,\text{mA} דרך מקור הזרם מלמעלה למטה, בכיוון החץ שלו.

בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים (שמאלי, אמצעי בין מקור הזרם ל-R5R_5, וימני). מקור הזרם נמצא בענף המשותף לחוג השמאלי ולחוג האמצעי, ולכן הוא קובע את ההפרש בין שני זרמי החוגים. נשארות שתי משוואות.

•מתחי צמתים: כש-bb הוא נקודת הייחוס, נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, VaV_a. כלומר משוואה אחת.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים. היא גם נותנת ישר את המבוקש, כי המתח על מקור הזרם הוא VaV_a.

1. נעבוד ב-kΩ\text{k}\Omega, ב-mA\text{mA} וב-V\text{V}. נבטא כל זרם לפי חוק אוהם, בעזרת הפרש הפוטנציאלים בין קצות הענף:

•הענף השמאלי (R2R_2, U1U_1, R1R_1 בטור): בהליכה מ-bb דרך U1U_1 (מ-−- ל-++) הפוטנציאל עולה ב-16 V16\,\text{V}, ועל שני הנגדים יחד נשאר המתח U1−VaU_1-V_a:

I1=U1−VaR1+R2=16−Va4I_1=\frac{U_1-V_a}{R_1+R_2}=\frac{16-V_a}{4}

•הענף הימני (R3R_3, U2U_2, R4R_4 בטור): הזרם I3I_3 עובר ב-U2U_2 מההדק השלילי (העליון) לחיובי (התחתון), כלומר המקור מוסיף 4 V4\,\text{V} לכיוון הזרם. לכן על שני הנגדים יחד יש המתח Va+U2V_a+U_2:

I3=Va+U2R3+R4=Va+46I_3=\frac{V_a+U_2}{R_3+R_4}=\frac{V_a+4}{6}

•I5=VaR5=Va6I_5=\frac{V_a}{R_5}=\frac{V_a}{6}

2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת aa (הנכנס = היוצא):

I1=I3+I5+II_1=I_3+I_5+I
16−Va4=Va+46+Va6+3\frac{16-V_a}{4}=\frac{V_a+4}{6}+\frac{V_a}{6}+3

3. נכפיל ב-12:

48−3Va=2Va+8+2Va+36  ⇒  7Va=4  ⇒  Va=47≈0.571 V48-3V_a=2V_a+8+2V_a+36\;\Rightarrow\;7V_a=4\;\Rightarrow\;V_a=\frac{4}{7}\approx 0.571\,\text{V}

4. בדיקה: אגף שמאל 48−3⋅47=324748-3\cdot\frac{4}{7}=\frac{324}{7}, אגף ימין 4⋅47+44=32474\cdot\frac{4}{7}+44=\frac{324}{7}. מתאים.

Va>0V_a>0, כלומר ההדק העליון של מקור הזרם חיובי ביחס לתחתון.

תשובה: UI=Vab=47≈0.571 VU_I=V_{ab}=\frac{4}{7}\approx 0.571\,\text{V} (ההדק העליון של מקור הזרם חיובי).

סעיף ב

תשובה:

PU1=61.71 mWP_{U_1}=61.71\,\text{mW}, PU2=3.048 mWP_{U_2}=3.048\,\text{mW} (מסופקים); מקור הזרם צורך 1.714 mW1.714\,\text{mW}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרמים I1I_1, I3I_3, I5I_5 ו-II בכיווני החיצים שסומנו שם. נמצא את זרמי הענפים לפי Va=47 VV_a=\frac{4}{7}\,\text{V} מסעיף א, ואז את ההספק של כל מקור. מקור מספק הספק כשהזרם יוצא מההדק החיובי שלו, וצורך הספק כשהזרם נכנס להדק החיובי.

1. הזרמים:

I1=16−Va4=16−0.5714=277≈3.857 mAI_1=\frac{16-V_a}{4}=\frac{16-0.571}{4}=\frac{27}{7}\approx 3.857\,\text{mA}
I3=Va+46=0.571+46=1621≈0.762 mAI_3=\frac{V_a+4}{6}=\frac{0.571+4}{6}=\frac{16}{21}\approx 0.762\,\text{mA}
I5=Va6=0.5716=221≈0.0952 mAI_5=\frac{V_a}{6}=\frac{0.571}{6}=\frac{2}{21}\approx 0.0952\,\text{mA}

בדיקה בצומת aa: I3+I5+I=0.762+0.0952+3=3.857 mA=I1I_3+I_5+I=0.762+0.0952+3=3.857\,\text{mA}=I_1. מתאים.

2. מקור U1U_1: הזרם I1I_1 יוצא מההדק החיובי, ולכן המקור מספק:

PU1=U1I1=16⋅3.857=61.71 mWP_{U_1}=U_1I_1=16\cdot 3.857=61.71\,\text{mW}

3. מקור U2U_2: הזרם I3I_3 נכנס בהדק השלילי (העליון) ויוצא מההדק החיובי (התחתון), ולכן גם הוא מספק:

PU2=U2I3=4⋅0.762=3.048 mWP_{U_2}=U_2I_3=4\cdot 0.762=3.048\,\text{mW}

4. מקור הזרם II: המתח עליו 0.571 V0.571\,\text{V} וההדק העליון חיובי, אבל הזרם זורם בתוכו מלמעלה למטה, כלומר נכנס להדק החיובי. לכן מקור הזרם צורך הספק:

PI=Va⋅I=0.571⋅3=1.714 mWP_I=V_a\cdot I=0.571\cdot 3=1.714\,\text{mW}

(הספק נצרך)

כלומר ההספק המתפתח בו הוא −1.714 mW-1.714\,\text{mW}.

תשובה: PU1=61.71 mWP_{U_1}=61.71\,\text{mW} (מסופק), PU2=3.048 mWP_{U_2}=3.048\,\text{mW} (מסופק), במקור הזרם −1.714 mW-1.714\,\text{mW} (הוא צורך 1.714 mW1.714\,\text{mW}).

סעיף ג

תשובה:

מסופק 64.76 mW64.76\,\text{mW} = נצרך 64.76 mW64.76\,\text{mW} (נגדים 63.05 mW63.05\,\text{mW} ומקור הזרם 1.71 mW1.71\,\text{mW})

נחשב את ההספק בכל נגד לפי P=I2RP=I^2R (זרמים מסעיף ב), ונשווה את סך ההספק הנצרך לסך ההספק המסופק.

1. הספקי הנגדים (mA בריבוע כפול kΩ\text{k}\Omega נותן mW):

PR1=I12R1=3.8572⋅2=29.755 mWP_{R_1}=I_1^2R_1=3.857^2\cdot 2=29.755\,\text{mW}
PR2=I12R2=3.8572⋅2=29.755 mWP_{R_2}=I_1^2R_2=3.857^2\cdot 2=29.755\,\text{mW}
PR3=I32R3=0.7622⋅4=2.322 mWP_{R_3}=I_3^2R_3=0.762^2\cdot 4=2.322\,\text{mW}
PR4=I32R4=0.7622⋅2=1.161 mWP_{R_4}=I_3^2R_4=0.762^2\cdot 2=1.161\,\text{mW}
PR5=I52R5=0.09522⋅6=0.0544 mWP_{R_5}=I_5^2R_5=0.0952^2\cdot 6=0.0544\,\text{mW}

2. ההספק הנצרך PloadP_{load}: הנגדים ומקור הזרם (שצורך 1.714 mW1.714\,\text{mW}, סעיף ב):

Pload=29.755+29.755+2.322+1.161+0.0544+1.714=64.762 mWP_{load}=29.755+29.755+2.322+1.161+0.0544+1.714=64.762\,\text{mW}

3. ההספק המסופק PsrcP_{src}: מקורות המתח U1U_1 ו-U2U_2:

Psrc=61.714+3.048=64.762 mWP_{src}=61.714+3.048=64.762\,\text{mW}

4. שני הסכומים שווים, ולכן מאזן ההספקים מתקיים. (בניסוח שקול: סכום ההספקים המתפתחים בשלושת המקורות 61.714+3.048−1.714=63.048 mW61.714+3.048-1.714=63.048\,\text{mW} שווה לסכום ההספקים בנגדים 63.048 mW63.048\,\text{mW}.)

תשובה: ההספק המסופק PU1+PU2=64.76 mWP_{U_1}+P_{U_2}=64.76\,\text{mW} שווה להספק הנצרך PR+PI=63.05+1.71=64.76 mWP_R+P_I=63.05+1.71=64.76\,\text{mW}.

שאלה 2 · משפטי תבנין ונורטון והספק מרבי

באיור לשאלה 2 מוצגת רשת חשמלית:

א.

חשבו את ערכי המעגל השקול בין ההדקים A−BA-B לפי משפט תבנין (Thevenin).

סרטטו את המעגל השקול וציינו בו את ערכי הרכיבים.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את ערכי המעגל השקול בין ההדקים A−BA-B לפי משפט נורטון (Norton).

סרטטו את המעגל השקול וציינו בו את ערכי הרכיבים.

(2 נקודות)
ג.

מה צריך להיות ערכו של נגד עומס שיחובר בין ההדקים A−BA-B על מנת שיצרוך הספק מרבי מהרשת? חשבו את ההספק המרבי המתפתח בעומס.

(4 נקודות)
ד.

מחברים בין ההדקים A−BA-B אמפרמטר לא אידיאלי שהתנגדותו RAR_A.

הוריית מד הזרם 4 A4\,\text{A}. מהי התנגדותו של האמפרמטר RAR_A?

(2 נקודות)
ה.

מחברים בין ההדקים A−BA-B מצבר שנתוניו: E=10 VE=10\,\text{V}, r=2 Ωr=2\,\Omega כאשר ההדק החיובי של המצבר מחובר להדק AA של הרשת. חשבו את הזרם במצבר. האם המצבר נמצא במצב טעינה או במצב פריקה?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

ETh=50 VE_{Th}=50\,\text{V} (ההדק AA חיובי), RTh=10 ΩR_{Th}=10\,\Omega

נתון: U1=90 VU_1=90\,\text{V}, U2=30 VU_2=30\,\text{V}, U3=20 VU_3=20\,\text{V}, U4=40 VU_4=40\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=6 ΩR_2=6\,\Omega, R3=2 ΩR_3=2\,\Omega, R4=R5=12 ΩR_4=R_5=12\,\Omega.

מבוקש: מקור המתח השקול EThE_{Th} וההתנגדות השקולה RThR_{Th} בין AA ל-BB.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים AA ו-BB, שאליהם יחובר העומס. בין ההדקים אין עכשיו שום רכיב (הם פתוחים), ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם ETh=VABE_{Th}=V_{AB} וגם את ההתנגדות השקולה RThR_{Th}.

סימונים וקוטביות: AA הוא הצומת העליון של R2R_2, ונסמן ב-YY את הצומת התחתון של R2R_2. BB הוא הצומת העליון של R4R_4, ונסמן ב-ZZ את הצומת התחתון הימני (בין U2U_2, U3U_3 ו-U4U_4). במצבר הקו הארוך הוא ההדק החיובי: ב-U1U_1 וב-U4U_4 ההדק החיובי למעלה, ב-U3U_3 ההדק החיובי למטה (לכיוון ZZ), וב-U2U_2 ההדק החיובי משמאל (לכיוון YY).

שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים, הקווים שווי-הפוטנציאל וזרמי החוגים:

•הצומת ZZ נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. ליד כל קו רשום הפוטנציאל שלו (מחושב בהמשך): הקו של AA ב-60 V60\,\text{V}, הצומת YY ב-30 V30\,\text{V}, הקו של BB ב-10 V10\,\text{V}.

•YY ו-ZZ מחוברים רק דרך המצבר U2U_2, ולכן VY=30 VV_Y=30\,\text{V} ישר מהמצבר. באותו אופן הקו שבין R5R_5 ל-U4U_4 נמצא ב-40 V40\,\text{V}, והקו שבין R4R_4 ל-U3U_3 נמצא ב-−20 V-20\,\text{V}.

•ההדקים פתוחים, ולכן הצד השמאלי והצד הימני מחוברים רק דרך U2U_2. דרך חיבור יחיד לא יכול לזרום זרם, ולכן ב-U2U_2 אין זרם. נשארים שני חוגים נפרדים: ILI_L בחוג השמאלי (עם כיוון השעון) ו-IRI_R בחוג הימני (נגד כיוון השעון). בשניהם הזרם יוצא מההדק החיובי של המקור.

בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:

•מתחי צמתים: כש-ZZ הוא נקודת הייחוס, הפוטנציאלים של YY, של הקו שבין R5R_5 ל-U4U_4 ושל הקו שבין R4R_4 ל-U3U_3 נקבעים ישר על ידי המצברים. נשארים לא ידועים: AA, BB, ושני הקווים שמשני צדי U1U_1 (צומת-על אחד). כלומר שלוש משוואות.

•זרמי חוגים: שני חוגים שאין להם ענף משותף, ולכן כל אחד נותן משוואה אחת שנפתרת לבד, בחוק אוהם.

לכן נעבוד עם שני החוגים, ואחר כך נלך מ-AA אל BB ונסכם מתחים (חוק המתחים של קירכהוף).

1. החוג השמאלי (U1U_1, R1R_1, R2R_2, R3R_3): הזרם יוצא מההדק החיובי של U1U_1, עובר דרך R1R_1 ימינה, יורד דרך R2R_2 וחוזר דרך R3R_3:

IL=U1R1+R2+R3=9010+6+2=5 AI_L=\frac{U_1}{R_1+R_2+R_3}=\frac{90}{10+6+2}=5\,\text{A}
VAY=ILR2=5⋅6=30 VV_{AY}=I_LR_2=5\cdot 6=30\,\text{V}

2. המצבר U2U_2 (ההדק החיובי ב-YY): VYZ=U2=30 VV_{YZ}=U_2=30\,\text{V}.

3. החוג הימני (U4U_4, R5R_5, R4R_4, U3U_3): הזרם יוצא מההדק החיובי של U4U_4, עובר דרך R5R_5 שמאלה אל BB, יורד דרך R4R_4 ונכנס ל-U3U_3 בהדק השלילי. שני המצברים דוחפים באותו כיוון:

IR=U4+U3R5+R4=40+2012+12=2.5 AI_R=\frac{U_4+U_3}{R_5+R_4}=\frac{40+20}{12+12}=2.5\,\text{A}
VBZ=U4−IRR5=40−2.5⋅12=10 VV_{BZ}=U_4-I_RR_5=40-2.5\cdot 12=10\,\text{V}

(בדיקה דרך הענף השני: VBZ=−U3+IRR4=−20+2.5⋅12=10 VV_{BZ}=-U_3+I_RR_4=-20+2.5\cdot 12=10\,\text{V}.)

4. נלך מ-AA אל BB דרך YY ו-ZZ:

VAB=VAY+VYZ−VBZ=30+30−10=50 VV_{AB}=V_{AY}+V_{YZ}-V_{BZ}=30+30-10=50\,\text{V}

כלומר VA=60 VV_A=60\,\text{V}, VB=10 VV_B=10\,\text{V}, וההדק AA חיובי ביחס ל-BB, כמו בסימון ++ ו-−- של EThE_{Th} בסרטוט.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש. כל ארבעת המקורות הם מקורות מתח, ולכן כל אחד מהם מוחלף בקצר (תיל). במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

5. במעגל החדש ארבעה פוטנציאלים (ארבעה צבעים): הקו של AA, הקו של BB, הקו השמאלי (שני הצדדים של U1U_1 התאחדו) והקו הגדול שבו התאחדו YY ו-ZZ (כי U2U_2 קצר), יחד עם הקצה הימני של R5R_5 (כי U4U_4 קצר) והקצה התחתון של R4R_4 (כי U3U_3 קצר).

6. מ-AA אל הקו הגדול יש שתי דרכים: R2R_2 ישירות, או R1R_1 ו-R3R_3 בטור (דרך הקו השמאלי). שתי הדרכים מחוברות במקביל:

RAY=(R1+R3)R2R1+R3+R2=12⋅618=4 ΩR_{AY}=\frac{(R_1+R_3)R_2}{R_1+R_3+R_2}=\frac{12\cdot 6}{18}=4\,\Omega

7. מ-BB אל הקו הגדול: R4R_4 ו-R5R_5, שניהם בין אותם שני צבעים, כלומר במקביל:

RBZ=12⋅1224=6 ΩR_{BZ}=\frac{12\cdot 12}{24}=6\,\Omega

8. זרם שנכנס ב-AA ויוצא ב-BB עובר קודם דרך RAYR_{AY} ואחר כך דרך RBZR_{BZ}, כלומר בטור:

RTh=RAY+RBZ=4+6=10 ΩR_{Th}=R_{AY}+R_{BZ}=4+6=10\,\Omega

שלב 3: המעגל השקול. מקור מתח ETh=50 VE_{Th}=50\,\text{V} בטור עם נגד RTh=10 ΩR_{Th}=10\,\Omega, בין ההדקים AA ו-BB, כשההדק החיובי של המקור פונה אל AA:

תשובה: ETh=50 VE_{Th}=50\,\text{V} (ההדק AA חיובי), RTh=10 ΩR_{Th}=10\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

IN=5 AI_N=5\,\text{A} (לכיוון AA), RN=10 ΩR_N=10\,\Omega

מעגל נורטון הוא מקור זרם INI_N במקביל להתנגדות RNR_N, בין אותם שני הדקים AA ו-BB של סעיף א. נקבל אותו ממעגל תבנין שמצאנו בסעיף א: ההתנגדות נמדדת מאותם הדקים ובאותו מעגל חדש (כל המקורות מקוצרים), ולכן היא זהה.

1. זרם הקצר בין AA ל-BB (כשמחברים תיל בין ההדקים של מעגל תבנין):

IN=EThRTh=5010=5 AI_N=\frac{E_{Th}}{R_{Th}}=\frac{50}{10}=5\,\text{A}

2. ההתנגדות זהה להתנגדות תבנין: RN=RTh=10 ΩR_N=R_{Th}=10\,\Omega.

המעגל השקול: מקור זרם IN=5 AI_N=5\,\text{A} במקביל לנגד RN=10 ΩR_N=10\,\Omega בין AA ל-BB, כשחץ מקור הזרם פונה אל ההדק AA (הזרם יוצא מהרשת דרך AA כשמקצרים את ההדקים):

תשובה: IN=5 AI_N=5\,\text{A} (לכיוון AA), RN=10 ΩR_N=10\,\Omega.

סעיף ג

תשובה:

RL=10 ΩR_L=10\,\Omega, Pmax=62.5 WP_{max}=62.5\,\text{W}

לפי משפט ההספק המרבי, עומס מקבל הספק מרבי כשהתנגדותו שווה להתנגדות השקולה של הרשת.

1. RL=RTh=10 ΩR_L=R_{Th}=10\,\Omega.

2. במצב זה מתח המקור מתחלק שווה בשווה, והזרם הוא I=5010+10=2.5 AI=\frac{50}{10+10}=2.5\,\text{A}. ההספק:

Pmax=ETh24RTh=5024⋅10=62.5 WP_{max}=\frac{E_{Th}^2}{4R_{Th}}=\frac{50^2}{4\cdot 10}=62.5\,\text{W}

(בדיקה: I2RL=2.52⋅10=62.5 WI^2R_L=2.5^2\cdot 10=62.5\,\text{W}.)

תשובה: RL=10 ΩR_L=10\,\Omega, Pmax=62.5 WP_{max}=62.5\,\text{W}.

סעיף ד

תשובה:

RA=2.5 ΩR_A=2.5\,\Omega

נתון שהאמפרמטר מראה 4 A4\,\text{A}. במעגל השקול האמפרמטר הוא עומס בהתנגדות RAR_A בטור עם RThR_{Th}.

1. חוק אוהם למעגל השקול:

I=EThRTh+RA  ⇒  4=5010+RAI=\frac{E_{Th}}{R_{Th}+R_A}\;\Rightarrow\;4=\frac{50}{10+R_A}

2. פותרים: 10+RA=504=12.510+R_A=\frac{50}{4}=12.5, ולכן

RA=12.5−10=2.5 ΩR_A=12.5-10=2.5\,\Omega

תשובה: RA=2.5 ΩR_A=2.5\,\Omega.

סעיף ה

תשובה:

I≈3.33 AI\approx 3.33\,\text{A}, המצבר בטעינה

נתון: מצבר E=10 VE=10\,\text{V}, r=2 Ωr=2\,\Omega, ההדק החיובי שלו מחובר ל-AA.

מבוקש: הזרם במצבר ומצבו (טעינה או פריקה).

נשתמש במעגל תבנין: ETh=50 VE_{Th}=50\,\text{V} (חיובי ב-AA) ו-RTh=10 ΩR_{Th}=10\,\Omega.

1. בלולאה יש שני מקורות שההדקים החיוביים שלהם מחוברים יחד ב-AA, כלומר הם פועלים זה נגד זה. נסמן את הזרם II יוצא מהרשת דרך AA ונכנס להדק החיובי של המצבר (הכיוון שהמקור החזק, EThE_{Th}, דוחף).

2. חוק המתחים של קירכהוף בלולאה:

ETh−E=I(RTh+r)  ⇒  I=50−1010+2=4012≈3.33 AE_{Th}-E=I(R_{Th}+r)\;\Rightarrow\;I=\frac{50-10}{10+2}=\frac{40}{12}\approx 3.33\,\text{A}

3. הזרם חיובי, כלומר באמת זורם מ-AA אל ההדק החיובי של המצבר ונכנס בו. זרם שנכנס להדק החיובי של מצבר טוען אותו. (מתח ההדקים של המצבר: E+Ir=10+3.33⋅2=16.67 VE+Ir=10+3.33\cdot 2=16.67\,\text{V}, גבוה מהכא"מ שלו, כמו בטעינה.)

תשובה: I≈3.33 AI\approx 3.33\,\text{A}, נכנס להדק החיובי של המצבר: המצבר במצב טעינה.

שאלה 3 · מעגל זרם חילופין עם מקורות מתח וזרם

באיור לשאלה 3 מוצג מעגל חשמלי:

א.

מהו ערך המתח על העכבה Z3Z_3? רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(6 נקודות)
ב.

מהו המתח בין הדקי מקור הזרם IsI_s? רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(8 נקודות)
ג.

מהם ההספקים – הפעיל, ההיגבי והנדמה – המתפתחים במקור הזרם IsI_s?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

VˉZ3≈30.39∠41.15∘ V\bar{V}_{Z_3}\approx 30.39\angle 41.15^\circ\,\text{V}

נתון: Iˉs=10∠30∘ A\bar{I}_s=10\angle 30^\circ\,\text{A}, Vˉs1=20∠30∘ V\bar{V}_{s1}=20\angle 30^\circ\,\text{V}, Vˉs2=60∠−40∘ V\bar{V}_{s2}=60\angle -40^\circ\,\text{V}, Z1=(6−j3) ΩZ_1=(6-j3)\,\Omega, Z2=(6+j8) ΩZ_2=(6+j8)\,\Omega, Z3=(4+j4) ΩZ_3=(4+j4)\,\Omega.

מבוקש: VˉZ3\bar{V}_{Z_3} (ההדק העליון חיובי, כמסומן באיור).

סימון על הסרטוט. גם במעגל זרם חילופין מסמנים קווים שווי-פוטנציאל; ההבדל הוא רק שהפוטנציאלים הם פאזורים:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הצומת העליון של Z3Z_3 (בין Z1Z_1, Z2Z_2 ו-Z3Z_3) הוא הנעלם Vˉa\bar{V}_a. ההדק התחתון של Z3Z_3 מחובר לקו התחתון, ולכן VˉZ3=Vˉa\bar{V}_{Z_3}=\bar{V}_a.

•הקו שבין Z2Z_2 ל-Vˉs2\bar{V}_{s2} מחובר להדק החיובי של המקור, וההדק השלילי שלו מחובר לקו התחתון. לכן הפוטנציאל של הקו הזה ידוע: Vˉs2=60∠−40∘ V\bar{V}_{s2}=60\angle -40^\circ\,\text{V}.

•הקו השמאלי העליון (בין מקור הזרם ל-Vˉs1\bar{V}_{s1}) נמצא בפוטנציאל VˉIs\bar{V}_{I_s}, המתח על מקור הזרם. הוא לא נחוץ בסעיף זה, ונחשב אותו בסעיף ב. גם הקו שבין Vˉs1\bar{V}_{s1} ל-Z1Z_1 אינו צומת: מקור הזרם, Vˉs1\bar{V}_{s1} ו-Z1Z_1 בטור.

•הזרמים (החיצים): Iˉs\bar{I}_s עובר דרך Z1Z_1 משמאל לימין אל הצומת (בענף טורי עם מקור זרם, הזרם הוא זרם המקור). Iˉ2\bar{I}_2 זורם מההדק החיובי של Vˉs2\bar{V}_{s2} דרך Z2Z_2 מימין לשמאל אל הצומת. Iˉ3\bar{I}_3 זורם דרך Z3Z_3 מלמעלה למטה.

בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:

•מתחי צמתים: צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, Vˉa\bar{V}_a. משוואה אחת.

•זרמי חוגים: שני חוגים, אבל זרם החוג השמאלי נקבע על ידי מקור הזרם (Iˉs\bar{I}_s). גם כאן נשארת משוואה אחת.

בשתי השיטות משוואה אחת. נבחר בשיטת מתחי הצמתים, כי הנעלם שלה הוא בדיוק המבוקש, Vˉa=VˉZ3\bar{V}_a=\bar{V}_{Z_3}. בשיטת זרמי החוגים היה צריך אחרי הפתרון לחשב עוד את הזרם ב-Z3Z_3 (הפרש שני זרמי החוגים) ולהכפיל ב-Z3Z_3.

1. חוק אוהם לענפים, לפי הפוטנציאלים שבסרטוט:

Iˉ2=Vˉs2−VˉaZ2\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_{s2}-\bar{V}_a}{Z_2}, Iˉ3=VˉaZ3\bar{I}_3=\frac{\bar{V}_a}{Z_3}

2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת Vˉa\bar{V}_a (הנכנס = היוצא): Iˉs+Iˉ2=Iˉ3\bar{I}_s+\bar{I}_2=\bar{I}_3, ומכאן

Vˉa(1Z2+1Z3)=Iˉs+Vˉs2Z2\bar{V}_a\left(\frac{1}{Z_2}+\frac{1}{Z_3}\right)=\bar{I}_s+\frac{\bar{V}_{s2}}{Z_2}

3. נחשב את האיברים (המרה בין קוטבי למלבני):

•Z2=6+j8=10∠53.13∘ ΩZ_2=6+j8=10\angle 53.13^\circ\,\Omega, Z3=4+j4=5.657∠45∘ ΩZ_3=4+j4=5.657\angle 45^\circ\,\Omega.

•1Z2+1Z3=(0.06−j0.08)+(0.125−j0.125)=0.185−j0.205=0.2761∠−47.94∘ S\frac{1}{Z_2}+\frac{1}{Z_3}=(0.06-j0.08)+(0.125-j0.125)=0.185-j0.205=0.2761\angle -47.94^\circ\,\text{S}.

•Vˉs2Z2=60∠−40∘10∠53.13∘=6∠−93.13∘=−0.328−j5.991 A\frac{\bar{V}_{s2}}{Z_2}=\frac{60\angle -40^\circ}{10\angle 53.13^\circ}=6\angle -93.13^\circ=-0.328-j5.991\,\text{A}.

•Iˉs=10∠30∘=8.660+j5 A\bar{I}_s=10\angle 30^\circ=8.660+j5\,\text{A}.

•סכום: Iˉs+Vˉs2Z2=8.333−j0.991=8.391∠−6.78∘ A\bar{I}_s+\frac{\bar{V}_{s2}}{Z_2}=8.333-j0.991=8.391\angle -6.78^\circ\,\text{A}.

4. מכאן:

Vˉa=8.391∠−6.78∘0.2761∠−47.94∘=30.39∠41.15∘ V=22.88+j20.00 V\bar{V}_a=\frac{8.391\angle -6.78^\circ}{0.2761\angle -47.94^\circ}=30.39\angle 41.15^\circ\,\text{V}=22.88+j20.00\,\text{V}

5. בדיקה בשיטת הסופרפוזיציה: מקור הזרם לבד נותן Iˉs⋅Z2Z3Z2+Z3=10∠30∘⋅3.621∠47.94∘=36.21∠77.94∘ V\bar{I}_s\cdot\frac{Z_2Z_3}{Z_2+Z_3}=10\angle 30^\circ\cdot 3.621\angle 47.94^\circ=36.21\angle 77.94^\circ\,\text{V}, ומקור Vˉs2\bar{V}_{s2} לבד נותן Vˉs2Z3Z2+Z3=21.73∠−45.19∘ V\bar{V}_{s2}\frac{Z_3}{Z_2+Z_3}=21.73\angle -45.19^\circ\,\text{V} (Vˉs1\bar{V}_{s1} בטור עם מקור זרם אינו משפיע על מתחי הצמתים). הסכום 30.39∠41.15∘ V30.39\angle 41.15^\circ\,\text{V}. מתאים.

תשובה: VˉZ3≈30.39∠41.15∘ V\bar{V}_{Z_3}\approx 30.39\angle 41.15^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

VˉIs≈73.86∠10.94∘ V\bar{V}_{I_s}\approx 73.86\angle 10.94^\circ\,\text{V}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. המתח על מקור הזרם, VˉIs\bar{V}_{I_s} (ההדק העליון ביחס לתחתון), הוא הפוטנציאל של הקו השמאלי העליון, כי ההדק התחתון של המקור נמצא על קו הייחוס. נלך לאורך הענף השמאלי מהקו הזה עד הצומת Vˉa=VˉZ3\bar{V}_a=\bar{V}_{Z_3}.

1. מהקו התחתון עולים דרך מקור הזרם: מגיעים לפינה השמאלית העליונה בפוטנציאל VˉIs\bar{V}_{I_s}.

2. עוברים דרך Vˉs1\bar{V}_{s1} משמאל לימין, כלומר מההדק השלילי לחיובי: הפוטנציאל עולה ב-Vˉs1\bar{V}_{s1}.

3. עוברים דרך Z1Z_1 בכיוון הזרם Iˉs\bar{I}_s: הפוטנציאל יורד ב-IˉsZ1\bar{I}_sZ_1. מגיעים לצומת שמתחו VˉZ3\bar{V}_{Z_3}:

VˉIs+Vˉs1−IˉsZ1=VˉZ3  ⇒  VˉIs=VˉZ3−Vˉs1+IˉsZ1\bar{V}_{I_s}+\bar{V}_{s1}-\bar{I}_sZ_1=\bar{V}_{Z_3}\;\Rightarrow\;\bar{V}_{I_s}=\bar{V}_{Z_3}-\bar{V}_{s1}+\bar{I}_sZ_1

4. המתח על Z1Z_1: Z1=6−j3=6.708∠−26.57∘ ΩZ_1=6-j3=6.708\angle -26.57^\circ\,\Omega,

IˉsZ1=10∠30∘⋅6.708∠−26.57∘=67.08∠3.43∘=66.96+j4.02 V\bar{I}_sZ_1=10\angle 30^\circ\cdot 6.708\angle -26.57^\circ=67.08\angle 3.43^\circ=66.96+j4.02\,\text{V}

5. Vˉs1=20∠30∘=17.32+j10 V\bar{V}_{s1}=20\angle 30^\circ=17.32+j10\,\text{V}.

6. הצבה (בצורה מלבנית):

VˉIs=(22.88+j20.00)−(17.32+j10)+(66.96+j4.02)=72.52+j14.02 V\bar{V}_{I_s}=(22.88+j20.00)-(17.32+j10)+(66.96+j4.02)=72.52+j14.02\,\text{V}

7. המרה לקוטבי: ∣VˉIs∣=72.522+14.022=73.86 V|\bar{V}_{I_s}|=\sqrt{72.52^2+14.02^2}=73.86\,\text{V}, φ=arctan⁡14.0272.52=10.94∘\varphi=\arctan\frac{14.02}{72.52}=10.94^\circ.

תשובה: VˉIs≈73.86∠10.94∘ V\bar{V}_{I_s}\approx 73.86\angle 10.94^\circ\,\text{V} (ההדק העליון ביחס לתחתון).

סעיף ג

תשובה:

P≈698.1 WP\approx 698.1\,\text{W}, Q≈−241.2 VARQ\approx -241.2\,\text{VAR}, S≈738.6 VAS\approx 738.6\,\text{VA}

ההספק המרוכב של מקור הוא Sˉ=VˉIˉ∗\bar{S}=\bar{V}\bar{I}^*, כש-Vˉ\bar{V} הוא המתח על המקור והזרם יוצא מההדק שמתחו Vˉ\bar{V}. כאן הזרם Iˉs\bar{I}_s יוצא מההדק העליון של מקור הזרם, ולכן זה ההספק שהמקור מוסר למעגל.

1.

Sˉ=VˉIsIˉs∗=73.86∠10.94∘⋅10∠−30∘=738.6∠−19.06∘ VA\bar{S}=\bar{V}_{I_s}\bar{I}_s^*=73.86\angle 10.94^\circ\cdot 10\angle -30^\circ=738.6\angle -19.06^\circ\,\text{VA}

2. בצורה מלבנית: Sˉ=738.6cos⁡(−19.06∘)+j738.6sin⁡(−19.06∘)=698.1−j241.2 VA\bar{S}=738.6\cos(-19.06^\circ)+j738.6\sin(-19.06^\circ)=698.1-j241.2\,\text{VA}.

3. מכאן:

•הספק פעיל: P=698.1 WP=698.1\,\text{W} (המקור מוסר הספק פעיל).

•הספק היגבי: Q=−241.2 VARQ=-241.2\,\text{VAR} (הסימן השלילי: המקור מוסר הספק היגבי קיבולי, כלומר קולט 241.2 VAR241.2\,\text{VAR} השראותיים).

•הספק נדמה: S=∣Sˉ∣=738.6 VAS=|\bar{S}|=738.6\,\text{VA}.

4. בדיקה במאזן הספקים: Vˉs1\bar{V}_{s1} מוסר Vˉs1Iˉs∗=200 W\bar{V}_{s1}\bar{I}_s^*=200\,\text{W}, ו-Vˉs2\bar{V}_{s2} מוסר Vˉs2Iˉ2∗=55.0+j373.7 VA\bar{V}_{s2}\bar{I}_2^*=55.0+j373.7\,\text{VA} (עם Iˉ2=6.295∠−121.62∘ A\bar{I}_2=6.295\angle -121.62^\circ\,\text{A}). סך המסופק 953.2+j132.4 VA953.2+j132.4\,\text{VA}, ובעכבות: ∣Iˉs∣2Z1+∣Iˉ2∣2Z2+∣Iˉ3∣2Z3=953.2+j132.4 VA|\bar{I}_s|^2Z_1+|\bar{I}_2|^2Z_2+|\bar{I}_3|^2Z_3=953.2+j132.4\,\text{VA} (עם ∣Iˉ3∣=5.372 A|\bar{I}_3|=5.372\,\text{A}). מתאים.

תשובה: P≈698.1 WP\approx 698.1\,\text{W}, Q≈−241.2 VARQ\approx -241.2\,\text{VAR} (קיבולי), S≈738.6 VAS\approx 738.6\,\text{VA}.

שאלה 4 · מערכת תלת-פאזית כוכב-כוכב עם עומס מאוזן

באיור לשאלה 4 מוצגת מערכת תלת פאזית:

א.

חשבו את המתחים השלובים ואת הזרמים הפאזיים ורשמו אותם בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים הפעיל, ההיגבי והנדמה, של המערכת.

(4 נקודות)
ג.

סרטטו דיאגרמה פולארית (פאזורית) של המתחים הפאזיים ושל המתחים השלובים.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

EˉRS=398.4∠30∘\bar{E}_{RS}=398.4\angle 30^\circ, EˉST=398.4∠−90∘\bar{E}_{ST}=398.4\angle -90^\circ, EˉTR=398.4∠150∘ V\bar{E}_{TR}=398.4\angle 150^\circ\,\text{V}; IˉR=23∠0∘\bar{I}_R=23\angle 0^\circ, IˉS=23∠−120∘\bar{I}_S=23\angle -120^\circ, IˉT=23∠120∘ A\bar{I}_T=23\angle 120^\circ\,\text{A}

נתון: מקור בחיבור כוכב EˉR=230∠0∘ V\bar{E}_R=230\angle 0^\circ\,\text{V}, EˉS=230∠−120∘ V\bar{E}_S=230\angle -120^\circ\,\text{V}, EˉT=230∠−240∘=230∠120∘ V\bar{E}_T=230\angle -240^\circ=230\angle 120^\circ\,\text{V}. עומס בחיבור כוכב, ZR=ZS=ZT=10 ΩZ_R=Z_S=Z_T=10\,\Omega (התנגדותי).

מבוקש: המתחים השלובים והזרמים הפאזיים.

המתחים השלובים. המתח השלוב הוא ההפרש בין שני מתחים פאזיים, לפי הסדר שבאינדקס (כיווני החצים באיור מתאימים לכך: EˉRS=EˉR−EˉS\bar{E}_{RS}=\bar{E}_R-\bar{E}_S וכן הלאה).

1.

EˉRS=EˉR−EˉS=230−(−115−j199.19)=345+j199.19=398.4∠30∘ V\bar{E}_{RS}=\bar{E}_R-\bar{E}_S=230-(-115-j199.19)=345+j199.19=398.4\angle 30^\circ\,\text{V}

2.

EˉST=EˉS−EˉT=(−115−j199.19)−(−115+j199.19)=−j398.37=398.4∠−90∘ V\bar{E}_{ST}=\bar{E}_S-\bar{E}_T=(-115-j199.19)-(-115+j199.19)=-j398.37=398.4\angle -90^\circ\,\text{V}

3.

EˉTR=EˉT−EˉR=(−115+j199.19)−230=−345+j199.19=398.4∠150∘ V\bar{E}_{TR}=\bar{E}_T-\bar{E}_R=(-115+j199.19)-230=-345+j199.19=398.4\angle 150^\circ\,\text{V}

בדיקה: גודל המתח השלוב במערכת סימטרית הוא 3⋅230=398.4 V\sqrt{3}\cdot 230=398.4\,\text{V}, והוא מקדים את המתח הפאזי המתאים ב-30∘30^\circ. מתאים.

הזרמים הפאזיים. המקור סימטרי והעומס מאוזן, ולכן נקודת הכוכב של העומס נמצאת באותו פוטנציאל כמו נקודת הכוכב של המקור (גם בלי מוליך אפס). לכן על כל עכבה נמצא המתח הפאזי של המקור שלה. כיוון הזרמים - מהמקור אל העומס, כמסומן באיור. בחיבור כוכב הזרם הפאזי שווה לזרם הקו.

4.

IˉR=EˉRZR=230∠0∘10=23∠0∘ A\bar{I}_R=\frac{\bar{E}_R}{Z_R}=\frac{230\angle 0^\circ}{10}=23\angle 0^\circ\,\text{A}

5.

IˉS=EˉSZS=230∠−120∘10=23∠−120∘ A\bar{I}_S=\frac{\bar{E}_S}{Z_S}=\frac{230\angle -120^\circ}{10}=23\angle -120^\circ\,\text{A}

6.

IˉT=EˉTZT=230∠120∘10=23∠120∘ A\bar{I}_T=\frac{\bar{E}_T}{Z_T}=\frac{230\angle 120^\circ}{10}=23\angle 120^\circ\,\text{A}

בדיקה: IˉR+IˉS+IˉT=0\bar{I}_R+\bar{I}_S+\bar{I}_T=0, כמצופה במערכת מאוזנת.

תשובה: EˉRS=398.4∠30∘ V\bar{E}_{RS}=398.4\angle 30^\circ\,\text{V}, EˉST=398.4∠−90∘ V\bar{E}_{ST}=398.4\angle -90^\circ\,\text{V}, EˉTR=398.4∠150∘ V\bar{E}_{TR}=398.4\angle 150^\circ\,\text{V}; IˉR=23∠0∘ A\bar{I}_R=23\angle 0^\circ\,\text{A}, IˉS=23∠−120∘ A\bar{I}_S=23\angle -120^\circ\,\text{A}, IˉT=23∠120∘ A\bar{I}_T=23\angle 120^\circ\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

P=15870 WP=15870\,\text{W}, Q=0Q=0, S=15870 VAS=15870\,\text{VA}

העומס התנגדותי טהור, ולכן בכל מופע הזרם במופע עם המתח הפאזי (φ=0∘\varphi=0^\circ, cos⁡φ=1\cos\varphi=1).

1. הספק פעיל:

P=3UphIphcos⁡φ=3⋅230⋅23⋅1=15870 WP=3U_{ph}I_{ph}\cos\varphi=3\cdot 230\cdot 23\cdot 1=15870\,\text{W}

(בדיקה: P=3ULILcos⁡φ=3⋅398.4⋅23=15870 WP=\sqrt{3}U_LI_L\cos\varphi=\sqrt{3}\cdot 398.4\cdot 23=15870\,\text{W}.)

2. הספק היגבי: Q=3UphIphsin⁡φ=0 VARQ=3U_{ph}I_{ph}\sin\varphi=0\,\text{VAR}.

3. הספק נדמה: S=3UphIph=3⋅230⋅23=15870 VAS=3U_{ph}I_{ph}=3\cdot 230\cdot 23=15870\,\text{VA}.

תשובה: P=15.87 kWP=15.87\,\text{kW}, Q=0Q=0, S=15.87 kVAS=15.87\,\text{kVA}.

סעיף ג

תשובה:

מתחים פאזיים 230 V230\,\text{V} ב-0∘,−120∘,120∘0^\circ,-120^\circ,120^\circ; שלובים 398.4 V398.4\,\text{V} ב-30∘,−90∘,150∘30^\circ,-90^\circ,150^\circ

נסרטט את כל הפאזורים מראשית הצירים (ציר אופקי: ממשי, ציר אנכי: מדומה), בקנה מידה של וולט.

1. המתחים הפאזיים - שלושה פאזורים באורך 230 V230\,\text{V}, במרווחים של 120∘120^\circ: EˉR\bar{E}_R בזווית 0∘0^\circ, EˉS\bar{E}_S בזווית −120∘-120^\circ, EˉT\bar{E}_T בזווית 120∘120^\circ.

2. המתחים השלובים - שלושה פאזורים באורך 398.4 V398.4\,\text{V} (3\sqrt{3} פעמים יותר ארוכים), כל אחד מקדים ב-30∘30^\circ את המתח הפאזי של האינדקס הראשון שלו: EˉRS\bar{E}_{RS} בזווית 30∘30^\circ, EˉST\bar{E}_{ST} בזווית −90∘-90^\circ, EˉTR\bar{E}_{TR} בזווית 150∘150^\circ.

3. גם המתחים השלובים מרווחים ב-120∘120^\circ זה מזה. אם מסרטטים אותם בין קצות הפאזורים הפאזיים (למשל EˉRS\bar{E}_{RS} מקצה EˉS\bar{E}_S לקצה EˉR\bar{E}_R), הם יוצרים משולש שווה צלעות.

4. הזרמים (באורך 23 A23\,\text{A}) מתלכדים בכיוונם עם המתחים הפאזיים, כי העומס התנגדותי.

Re [V]Im [V]-400-300-200-100100200300400-400-300-200-100100200300400ERESETERSESTETR

תשובה: שלושת המתחים הפאזיים (230 V230\,\text{V}) בזוויות 0∘0^\circ, −120∘-120^\circ, 120∘120^\circ ושלושת המתחים השלובים (398.4 V398.4\,\text{V}) בזוויות 30∘30^\circ, −90∘-90^\circ, 150∘150^\circ, כמו בדיאגרמה.

שאלה 5 · מעגל עכבות טורי-מקבילי והספקים

באיור לשאלה 5 מוצג מעגל חשמלי:

נתון שההספק הממשי (הפעיל) המתפזר בעכבה Z2Z_2 הוא 240 W240\,\text{W}.

הניחו שזווית המופע של הזרם הזורם דרך Z2Z_2 היא אפס.

א.

חשבו את הזרם הזורם דרך העכבה Z2Z_2 ואת המתח בין ההדקים שלה.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את מתח המקור.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את ההספקים הפעיל, ההיגבי והנדמה המתפתחים במקור המתח.

(5 נקודות)
ד.

סרטטו את משולש הספקים וחשבו את גורם ההספק של המעגל.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Iˉ2=2∠0∘ A\bar{I}_2=2\angle 0^\circ\,\text{A}, Vˉ2=200∠53.13∘ V\bar{V}_2=200\angle 53.13^\circ\,\text{V}

נתון: Z1=40∠45∘ ΩZ_1=40\angle 45^\circ\,\Omega, Z2=(60+j80) ΩZ_2=(60+j80)\,\Omega, Z3=(20−j30) ΩZ_3=(20-j30)\,\Omega, ההספק הפעיל ב-Z2Z_2 הוא 240 W240\,\text{W} וזווית הזרם דרך Z2Z_2 היא 0∘0^\circ.

מבוקש: Iˉ2\bar{I}_2 ו-Vˉ2\bar{V}_2 (המתח על Z2Z_2).

1. הספק פעיל מתפזר רק בחלק הממשי של העכבה: P2=I22R2P_2=I_2^2R_2, עם R2=60 ΩR_2=60\,\Omega:

I2=P2R2=24060=2 A  ⇒  Iˉ2=2∠0∘ AI_2=\sqrt{\frac{P_2}{R_2}}=\sqrt{\frac{240}{60}}=2\,\text{A}\;\Rightarrow\;\bar{I}_2=2\angle 0^\circ\,\text{A}

2. חוק אוהם:

Vˉ2=Iˉ2Z2=2⋅(60+j80)=120+j160 V\bar{V}_2=\bar{I}_2Z_2=2\cdot(60+j80)=120+j160\,\text{V}

3. המרה לקוטבי: ∣Vˉ2∣=1202+1602=200 V|\bar{V}_2|=\sqrt{120^2+160^2}=200\,\text{V}, φ=arctan⁡160120=53.13∘\varphi=\arctan\frac{160}{120}=53.13^\circ.

תשובה: Iˉ2=2∠0∘ A\bar{I}_2=2\angle 0^\circ\,\text{A}, Vˉ2=200∠53.13∘ V\bar{V}_2=200\angle 53.13^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Vˉ≈313.2∠94.32∘ V\bar{V}\approx 313.2\angle 94.32^\circ\,\text{V}

סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל (הפוטנציאלים הם פאזורים) ואת הזרמים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו השמאלי העליון מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הפוטנציאל שלו הוא מתח המקור Vˉ\bar{V}, המבוקש.

•הקו הימני העליון מחבר את Z1Z_1, Z2Z_2 ו-Z3Z_3, והפוטנציאל שלו Vˉ2\bar{V}_2 (מסעיף א). Z2Z_2 ו-Z3Z_3 מחוברים שניהם בין הקו הזה לקו התחתון, כלומר במקביל, ולכן אותו מתח Vˉ2\bar{V}_2 נמצא גם על Z3Z_3.

•הזרמים: Iˉ\bar{I} יוצא מההדק החיובי של המקור ועובר דרך Z1Z_1, ובצומת הוא מתפצל ל-Iˉ2\bar{I}_2 (דרך Z2Z_2 מלמעלה למטה) ול-Iˉ3\bar{I}_3 (דרך Z3Z_3 מלמעלה למטה).

בחירת השיטה. במעגל שני מתחים לא ידועים לכאורה (Vˉ\bar{V} ו-Vˉ2\bar{V}_2), אבל Vˉ2\bar{V}_2 כבר ידוע מסעיף א, ולכן אין צורך במערכת משוואות. נעבוד אחורה מהענף הידוע: מ-Vˉ2\bar{V}_2 נמצא את Iˉ3\bar{I}_3, מחוק הזרמים את Iˉ\bar{I}, ואז את Vˉ\bar{V} לפי חוק המתחים של קירכהוף.

1. הזרם Iˉ2=2∠0∘ A\bar{I}_2=2\angle 0^\circ\,\text{A} ידוע מסעיף א.

2. Z3=20−j30=36.06∠−56.31∘ ΩZ_3=20-j30=36.06\angle -56.31^\circ\,\Omega:

Iˉ3=Vˉ2Z3=200∠53.13∘36.06∠−56.31∘=5.547∠109.44∘=−1.846+j5.231 A\bar{I}_3=\frac{\bar{V}_2}{Z_3}=\frac{200\angle 53.13^\circ}{36.06\angle -56.31^\circ}=5.547\angle 109.44^\circ=-1.846+j5.231\,\text{A}

3. חוק הזרמים של קירכהוף:

Iˉ=Iˉ2+Iˉ3=2+(−1.846+j5.231)=0.154+j5.231=5.233∠88.32∘ A\bar{I}=\bar{I}_2+\bar{I}_3=2+(-1.846+j5.231)=0.154+j5.231=5.233\angle 88.32^\circ\,\text{A}

4. המתח על Z1Z_1:

VˉZ1=IˉZ1=5.233∠88.32∘⋅40∠45∘=209.3∠133.32∘=−143.60+j152.30 V\bar{V}_{Z_1}=\bar{I}Z_1=5.233\angle 88.32^\circ\cdot 40\angle 45^\circ=209.3\angle 133.32^\circ=-143.60+j152.30\,\text{V}

5. חוק המתחים של קירכהוף בלולאה החיצונית:

Vˉ=VˉZ1+Vˉ2=(−143.60+j152.30)+(120+j160)=−23.60+j312.30 V\bar{V}=\bar{V}_{Z_1}+\bar{V}_2=(-143.60+j152.30)+(120+j160)=-23.60+j312.30\,\text{V}

6. המרה לקוטבי: ∣Vˉ∣=23.602+312.302=313.2 V|\bar{V}|=\sqrt{23.60^2+312.30^2}=313.2\,\text{V}; הנקודה ברביע השני, ולכן φ=180∘−arctan⁡312.3023.60=94.32∘\varphi=180^\circ-\arctan\frac{312.30}{23.60}=94.32^\circ.

7. בדיקה בדרך אחרת: Zeq=Z1+Z2Z3Z2+Z3=(28.28+j28.28)+(31.24−j22.02)=59.52+j6.26=59.85∠6.01∘ ΩZ_{eq}=Z_1+\frac{Z_2Z_3}{Z_2+Z_3}=(28.28+j28.28)+(31.24-j22.02)=59.52+j6.26=59.85\angle 6.01^\circ\,\Omega, ו-VˉZeq=313.2∠94.32∘59.85∠6.01∘=5.233∠88.32∘ A=Iˉ\frac{\bar{V}}{Z_{eq}}=\frac{313.2\angle 94.32^\circ}{59.85\angle 6.01^\circ}=5.233\angle 88.32^\circ\,\text{A}=\bar{I}. מתאים.

תשובה: Vˉ≈313.2∠94.32∘ V\bar{V}\approx 313.2\angle 94.32^\circ\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

P≈1630 WP\approx 1630\,\text{W}, Q≈171.5 VARQ\approx 171.5\,\text{VAR}, S≈1639 VAS\approx 1639\,\text{VA}

ההספק המרוכב של המקור: Sˉ=VˉIˉ∗\bar{S}=\bar{V}\bar{I}^*.

1.

Sˉ=313.2∠94.32∘⋅5.233∠−88.32∘=1638.9∠6.01∘ VA\bar{S}=313.2\angle 94.32^\circ\cdot 5.233\angle -88.32^\circ=1638.9\angle 6.01^\circ\,\text{VA}

2. בצורה מלבנית: Sˉ=1638.9cos⁡6.01∘+j1638.9sin⁡6.01∘=1629.9+j171.5 VA\bar{S}=1638.9\cos 6.01^\circ+j1638.9\sin 6.01^\circ=1629.9+j171.5\,\text{VA}.

3. מכאן: P=1629.9 WP=1629.9\,\text{W}, Q=171.5 VARQ=171.5\,\text{VAR} (השראותי), S=1638.9 VAS=1638.9\,\text{VA}.

4. בדיקה לפי הרכיבים (I2=5.2332=27.38 A2I^2=5.233^2=27.38\,\text{A}^2, I32=5.5472=30.77 A2I_3^2=5.547^2=30.77\,\text{A}^2):

•P=I2R1+P2+I32R3=27.38⋅28.28+240+30.77⋅20=774.6+240+615.4=1629.9 WP=I^2R_1+P_2+I_3^2R_3=27.38\cdot 28.28+240+30.77\cdot 20=774.6+240+615.4=1629.9\,\text{W}.

•Q=I2X1+I22X2−I32∣X3∣=27.38⋅28.28+4⋅80−30.77⋅30=774.6+320−923.1=171.5 VARQ=I^2X_1+I_2^2X_2-I_3^2|X_3|=27.38\cdot 28.28+4\cdot 80-30.77\cdot 30=774.6+320-923.1=171.5\,\text{VAR}.

תשובה: P≈1630 WP\approx 1630\,\text{W}, Q≈171.5 VARQ\approx 171.5\,\text{VAR} (השראותי), S≈1639 VAS\approx 1639\,\text{VA}.

סעיף ד

תשובה:

cos⁡φ≈0.9945\cos\varphi\approx 0.9945 (השראותי)

משולש ההספקים הוא משולש ישר זווית: הניצב האופקי הוא ההספק הפעיל PP, הניצב האנכי הוא ההספק ההיגבי QQ (כלפי מעלה, כי Q>0Q>0, השראותי), והיתר הוא ההספק הנדמה SS. הזווית בין PP ל-SS היא זווית המופע φ\varphi בין המתח לזרם של המקור.

1. מסעיף ג: P=1629.9 WP=1629.9\,\text{W}, Q=171.5 VARQ=171.5\,\text{VAR}, S=1638.9 VAS=1638.9\,\text{VA}.

2. זווית המופע: φ=φV−φI=94.32∘−88.32∘=6.01∘\varphi=\varphi_V-\varphi_I=94.32^\circ-88.32^\circ=6.01^\circ (גם arctan⁡QP=arctan⁡171.51629.9=6.01∘\arctan\frac{Q}{P}=\arctan\frac{171.5}{1629.9}=6.01^\circ).

3. גורם ההספק:

cos⁡φ=PS=1629.91638.9=0.9945\cos\varphi=\frac{P}{S}=\frac{1629.9}{1638.9}=0.9945

הזרם מפגר אחרי המתח, ולכן גורם ההספק השראותי (מפגר).

P [W]Q [VAR]20040060080010001200140016001800-100100200300400PQS

תשובה: משולש עם P=1629.9 WP=1629.9\,\text{W}, Q=171.5 VARQ=171.5\,\text{VAR}, S=1638.9 VAS=1638.9\,\text{VA}; cos⁡φ≈0.9945\cos\varphi\approx 0.9945 (השראותי).

שאלה 6 · מצב מתמיד במעגל זרם ישר עם קבל וסלילים

באיור לשאלה 6 מוצג מעגל חשמלי.

המתג SS פתוח (מצב מופסק, off) וכל תופעות המעבר חלפו. בסליל L2L_2 לא אגורה אנרגיה.

א.

כמה אנרגיה אגורה בסליל L1L_1?

(4 נקודות)
ב.

כמה אנרגיה אגורה בקבל?

(4 נקודות)
ג.

כמה אנרגיה חשמלית (KWh) צורך המעגל במשך עשר שעות?

(3 נקודות)

סוגרים את המתג SS, מעבירים אותו למצב מחובר on:

ד.

כמה אנרגיה אגורה בקבל ובכל אחד מהסלילים במצב המתמיד (בחלוף כל תופעות המעבר)?

(6 נקודות)
ה.

מחליפים את הנגד R1R_1 בקבל CxC_x וממתינים עד אשר כל תופעות המעבר תחלופנה.

מהו המתח על הקבל CxC_x? נדרש להציג מעגל תמורה במצב המתמיד ולהציג את הפתרון.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

WL1=0.036 JW_{L_1}=0.036\,\text{J}

נתון: U=60 VU=60\,\text{V}, R1=R2=5 ΩR_1=R_2=5\,\Omega, R3=R4=10 ΩR_3=R_4=10\,\Omega, C=300 μFC=300\,\mu\text{F}, L1=L2=8 mHL_1=L_2=8\,\text{mH}, המתג SS פתוח, המעגל במצב מתמיד.

מבוקש: האנרגיה האגורה ב-L1L_1.

במצב מתמיד בזרם ישר: קבל מתנהג כנתק (אין דרכו זרם), וסליל מתנהג כקצר (אין עליו מתח).

המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: כל סליל מוחלף בקצר (תיל), והקבל מוחלף בנתק (שני הדקים פתוחים). המתג פתוח ונשאר כמו באיור. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרם:

•ההדק השלילי של UU (הקו התחתון) נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). L1L_1 הוא קצר, ולכן כל הקו התחתון באותו פוטנציאל.

•הקו שבין UU ל-R1R_1 מחובר להדק החיובי, ולכן הוא ב-60 V60\,\text{V}.

•הענף של R4R_4 ו-CC מסתיים בנתק, ולכן אין בו זרם (I=0I=0) ואין מתח על R4R_4: הקצה התחתון של R4R_4 באותו צבע כמו הצומת שמעליו.

•המתג פתוח, ולכן בענף של L2L_2 אין זרם. L2L_2 הוא קצר, כך שהקו שמימין למתג מחובר לקו התחתון (0 V0\,\text{V}).

•הפוטנציאלים 45 V45\,\text{V} ו-30 V30\,\text{V} של שני הצמתים העליונים מחושבים בהמשך.

בחירת השיטה. בסרטוט נשאר חוג אחד שזורם בו זרם: UU, R1R_1, R2R_2, R3R_3 ו-L1L_1 בטור. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיק חוק אוהם לחוג אחד.

1. נסמן את הזרם II יוצא מההדק החיובי של UU ועובר בכיוון השעון דרך R1R_1, R2R_2, R3R_3 ו-L1L_1. לפי חוק אוהם:

I=UR1+R2+R3=605+5+10=3 AI=\frac{U}{R_1+R_2+R_3}=\frac{60}{5+5+10}=3\,\text{A}

2. הפוטנציאלים שבסרטוט: אחרי R1R_1 הפוטנציאל יורד ל-60−3⋅5=45 V60-3\cdot 5=45\,\text{V}, ואחרי R2R_2 ל-45−3⋅5=30 V45-3\cdot 5=30\,\text{V}. על R3R_3 יורדים עוד 3⋅10=30 V3\cdot 10=30\,\text{V} ומגיעים ל-0 V0\,\text{V}. מתאים.

3. האנרגיה בסליל:

WL1=12L1I2=12⋅8⋅10−3⋅32=0.036 JW_{L_1}=\frac{1}{2}L_1I^2=\frac{1}{2}\cdot 8\cdot 10^{-3}\cdot 3^2=0.036\,\text{J}

תשובה: WL1=36 mJW_{L_1}=36\,\text{mJ}.

סעיף ב

תשובה:

WC≈0.304 JW_C\approx 0.304\,\text{J}

הקבל (CC בטור עם R4R_4) מחובר בין הצומת שבין R1R_1 ל-R2R_2 לבין הקו התחתון. במצב מתמיד אין זרם בענף הזה, ולכן אין מתח על R4R_4, וכל מתח הענף נמצא על הקבל. בסרטוט המסומן מסעיף א רואים זאת ישר: ההדק העליון של הקבל באותו צבע כמו הצומת של 45 V45\,\text{V}, וההדק התחתון שלו על הקו של 0 V0\,\text{V}.

1. המתח על הענף שווה למתח על R2R_2 ו-R3R_3 יחד (הסליל L1L_1 בקו התחתון הוא קצר):

UC=I(R2+R3)=3⋅(5+10)=45 VU_C=I(R_2+R_3)=3\cdot(5+10)=45\,\text{V}

(בדיקה: UC=U−IR1=60−3⋅5=45 VU_C=U-IR_1=60-3\cdot 5=45\,\text{V}.)

2. האנרגיה בקבל:

WC=12CUC2=12⋅300⋅10−6⋅452=0.304 JW_C=\frac{1}{2}CU_C^2=\frac{1}{2}\cdot 300\cdot 10^{-6}\cdot 45^2=0.304\,\text{J}

תשובה: WC≈0.304 JW_C\approx 0.304\,\text{J} (UC=45 VU_C=45\,\text{V}).

סעיף ג

תשובה:

1.8 kWh1.8\,\text{kWh}

במצב מתמיד ההספק שהמקור מספק קבוע, והאנרגיה היא הספק כפול זמן. (הקבל והסליל רק אוגרים אנרגיה ואינם צורכים אותה במצב מתמיד.)

1. ההספק: P=UI=60⋅3=180 WP=UI=60\cdot 3=180\,\text{W} (בדיקה: I2(R1+R2+R3)=9⋅20=180 WI^2(R_1+R_2+R_3)=9\cdot 20=180\,\text{W}).

2. האנרגיה בעשר שעות:

W=Pt=0.18 kW⋅10 h=1.8 kWhW=Pt=0.18\,\text{kW}\cdot 10\,\text{h}=1.8\,\text{kWh}

תשובה: W=1.8 kWhW=1.8\,\text{kWh}.

סעיף ד

תשובה:

WC=0.135 JW_C=0.135\,\text{J}, WL1=WL2=0.144 JW_{L_1}=W_{L_2}=0.144\,\text{J}

כשהמתג סגור, L2L_2 מחובר במקביל ל-R3R_3. במצב מתמיד L2L_2 הוא קצר, ולכן הוא מקצר את R3R_3: אין מתח על R3R_3 ואין בו זרם, וכל הזרם עובר דרך L2L_2.

המעגל במצב המתמיד. מסרטטים מחדש: המתג סגור (תיל), שני הסלילים קצר, והקבל נתק:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו שבין UU ל-R1R_1 ב-60 V60\,\text{V}, כמו בסעיף א.

•המתג הסגור ו-L2L_2 מחברים את הצומת שמימין ל-R2R_2 לקו התחתון. לכן הצומת הזה עובר ל-0 V0\,\text{V}, ושני הקצוות של R3R_3 באותו צבע: אין עליו מתח ואין בו זרם (I=0I=0).

•בענף R4R_4-CC אין זרם (I=0I=0), ולכן ההדק העליון של הקבל באותו צבע כמו הצומת שבין R1R_1 ל-R2R_2.

בחירת השיטה. שוב נשאר חוג אחד שזורם בו זרם, ולכן מספיק חוק אוהם.

1. מעגל התמורה: UU, R1R_1, R2R_2, L2L_2 (קצר) ו-L1L_1 (קצר) בטור; הענף R4R_4-CC מנותק.

2. הזרם (בכיוון השעון):

I′=UR1+R2=605+5=6 AI'=\frac{U}{R_1+R_2}=\frac{60}{5+5}=6\,\text{A}

אותו זרם עובר גם ב-L1L_1 וגם ב-L2L_2.

3. האנרגיה בכל סליל:

WL1=WL2=12⋅8⋅10−3⋅62=0.144 JW_{L_1}=W_{L_2}=\frac{1}{2}\cdot 8\cdot 10^{-3}\cdot 6^2=0.144\,\text{J}

4. המתח על הקבל הוא הפוטנציאל של הצומת שבין R1R_1 ל-R2R_2 (בסרטוט: 30 V30\,\text{V}). הוא שווה למתח על R2R_2 בלבד, כי הצד השני של R2R_2 כבר נמצא ב-0 V0\,\text{V}:

UC=I′R2=6⋅5=30 VU_C=I'R_2=6\cdot 5=30\,\text{V}

(בדיקה: U−I′R1=60−30=30 VU-I'R_1=60-30=30\,\text{V}.)

WC=12⋅300⋅10−6⋅302=0.135 JW_C=\frac{1}{2}\cdot 300\cdot 10^{-6}\cdot 30^2=0.135\,\text{J}

תשובה: WC=0.135 JW_C=0.135\,\text{J}, WL1=WL2=0.144 JW_{L_1}=W_{L_2}=0.144\,\text{J}.

סעיף ה

תשובה:

UCx=60 VU_{C_x}=60\,\text{V}

המתג נשאר סגור, ובמקום R1R_1 יש קבל CxC_x. במצב מתמיד שני הקבלים הם נתק ושני הסלילים הם קצר.

מעגל התמורה במצב המתמיד. המעגל של סעיף ד, כש-CxC_x במקום R1R_1:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו שבין UU ל-CxC_x מחובר להדק החיובי, ולכן הוא ב-60 V60\,\text{V}.

•במעגל אין זרם (I=0I=0, ראו שלב 2). לכן אין מתח על אף נגד, וכל מה שמימין ל-CxC_x צבוע בצבע אחד: הוא מחובר לקו התחתון ונמצא ב-0 V0\,\text{V}. גם שני ההדקים של CC באותו צבע, כלומר אין עליו מתח.

•כל ההבדל בין שני הצבעים, 60−0=60 V60-0=60\,\text{V}, נמצא על CxC_x.

בחירת השיטה. אין זרם במעגל, ולכן אין צורך במשוואות: מספיק חוק המתחים של קירכהוף בלולאה אחת.

1. מעגל התמורה במצב המתמיד: המקור UU, ובטור איתו CxC_x כנתק. מצד ימין של CxC_x מחוברים R2R_2, L2L_2 (קצר) ו-L1L_1 (קצר) אל ההדק השלילי של המקור; R3R_3 מקוצר על ידי L2L_2; הענף R4R_4-CC מנותק.

2. CxC_x מנתק את הלולאה היחידה שבה המקור יכול להזרים זרם, ולכן במצב המתמיד אין זרם באף רכיב: I=0I=0. לכן אין מתח על R2R_2, על R3R_3 ועל R4R_4, ואין מתח על הסלילים.

3. בפרט, הצומת הימני של CxC_x מחובר דרך R2R_2, L2L_2 ו-L1L_1, שאין עליהם מתח, אל ההדק השלילי של המקור, ולכן גם המתח על הקבל CC יורד לאפס (הוא מתפרק דרך R4R_4 בזמן תופעת המעבר).

4. חוק המתחים של קירכהוף בלולאה UU, CxC_x, R2R_2, L2L_2, L1L_1:

U=UCx+IR2+0+0  ⇒  UCx=U=60 VU=U_{C_x}+IR_2+0+0\;\Rightarrow\;U_{C_x}=U=60\,\text{V}

(אם המתג היה פתוח התוצאה זהה: גם אז CxC_x מנתק את כל הלולאות של המקור, אין זרם, והצומת הימני של CxC_x מחובר דרך R2R_2, R3R_3 ו-L1L_1 להדק השלילי.)

תשובה: UCx=60 VU_{C_x}=60\,\text{V} (כל מתח המקור; אין זרם במעגל).

שאלה 7 · מעגל מגנטי עם שלושה חומרי ליבה

באיור א' לשאלה 7 מוצגת ליבה מגנטית עשויה משלושה סוגים שונים של ברזל בעלי חלחלויות יחסיות שונות.

על הליבה מלופף סליל LL בעל 800 כריכות. באיור ב' לשאלה 7 מוצגים שלושה עקומי המגנוט של שלושת סוגי הברזל מהם עשויה הליבה המגנטית. שני חלקי הליבה העליונים, AA ו-BB, זהים בצורתם ובגודלם.

נתון: אורך הליבה החיצוני la=22 cml_a=22\,\text{cm}. אורך הליבה הפנימי lb=18 cml_b=18\,\text{cm}.

רוחב הליבה הפנימי lc=10 cml_c=10\,\text{cm}.

שטח חתך הליבה הוא ריבועי ואחיד בכל צלעותיה A=x⋅x [cm2]A=x\cdot x\ [\text{cm}^2].

עוצמת השדה המגנטי של חלק הליבה המסומן ב-AA היא HA=300[ATm]H_A=300\left[\frac{\text{AT}}{\text{m}}\right].

וזו של חלק BB היא HB=400[ATm]H_B=400\left[\frac{\text{AT}}{\text{m}}\right]. וכן, HC=500[ATm]H_C=500\left[\frac{\text{AT}}{\text{m}}\right].

א.

מהן החלחלויות היחסיות μrA, μrB, μrC\mu_{rA},\ \mu_{rB},\ \mu_{rC} של כל אחת מסוגי הברזל A,B,CA,B,C מהם עשויה הליבה?

(6 נקודות)
ב.

מהם המיאונים המגנטיים RmA, RmB, RmCR_{mA},\ R_{mB},\ R_{mC} של חלקי הליבה A,B,CA,B,C? מהו המאון השקיל?

(8 נקודות)
ג.

מהו הזרם II בסליל?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

μrA≈3183\mu_{rA}\approx 3183, μrB≈1492\mu_{rB}\approx 1492, μrC≈716\mu_{rC}\approx 716

נתון: HA=300 ATmH_A=300\,\frac{\text{AT}}{\text{m}}, HB=400 ATmH_B=400\,\frac{\text{AT}}{\text{m}}, HC=500 ATmH_C=500\,\frac{\text{AT}}{\text{m}}, ועקומי המגנוט באיור ב'.

מבוקש: μrA\mu_{rA}, μrB\mu_{rB}, μrC\mu_{rC}.

החלחלות היא היחס μ=BH\mu=\frac{B}{H}, והחלחלות היחסית היא μr=Bμ0H\mu_r=\frac{B}{\mu_0H} עם μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot 10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}. את BB קוראים מהעקום של כל חומר בעוצמת השדה הנתונה.

1. קריאה מהעקומים:

•חומר AA ב-H=300H=300: BA=1.2 TB_A=1.2\,\text{T}.

•חומר BB ב-H=400H=400: BB=0.75 TB_B=0.75\,\text{T}.

•חומר CC ב-H=500H=500: BC=0.45 TB_C=0.45\,\text{T}.

2. החלחלויות היחסיות:

μrA=BAμ0HA=1.24π⋅10−7⋅300≈3183\mu_{rA}=\frac{B_A}{\mu_0H_A}=\frac{1.2}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 300}\approx 3183
μrB=BBμ0HB=0.754π⋅10−7⋅400≈1492\mu_{rB}=\frac{B_B}{\mu_0H_B}=\frac{0.75}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 400}\approx 1492
μrC=BCμ0HC=0.454π⋅10−7⋅500≈716\mu_{rC}=\frac{B_C}{\mu_0H_C}=\frac{0.45}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 500}\approx 716

תשובה: μrA≈3183\mu_{rA}\approx 3183, μrB≈1492\mu_{rB}\approx 1492, μrC≈716\mu_{rC}\approx 716.

סעיף ב

תשובה:

RmA≈1.375⋅105R_{mA}\approx 1.375\cdot 10^5, RmB≈2.933⋅105R_{mB}\approx 2.933\cdot 10^5, RmC≈5.556⋅105R_{mC}\approx 5.556\cdot 10^5, שקול ≈9.86⋅105 AWb\approx 9.86\cdot 10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

המיאון של קטע ליבה הוא Rm=lμ0μrAR_m=\frac{l}{\mu_0\mu_rA}, כאשר ll הוא אורך הקו הממוצע של השטף בקטע ו-AA שטח החתך. לכן צריך קודם את שטח החתך ואת האורכים הממוצעים.

1. עובי הליבה: ההפרש בין האורך החיצוני לפנימי הוא פעמיים העובי:

x=la−lb2=22−182=2 cm  ⇒  A=x⋅x=4 cm2=4⋅10−4 m2x=\frac{l_a-l_b}{2}=\frac{22-18}{2}=2\,\text{cm}\;\Rightarrow\;A=x\cdot x=4\,\text{cm}^2=4\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2

2. הקו הממוצע עובר באמצע עובי הליבה. לכן אורך הצלע האופקית של המסלול הממוצע הוא lb+x=18+2=20 cml_b+x=18+2=20\,\text{cm}, ואורך הצלע האנכית הוא lc+x=10+2=12 cml_c+x=10+2=12\,\text{cm}. אורך המסלול כולו 2(20+12)=64 cm2(20+12)=64\,\text{cm}.

3. חלוקה לקטעים: CC הוא החלק התחתון, lC=20 cml_C=20\,\text{cm}. החלקים העליונים AA ו-BB זהים, וכל אחד מהם הוא צלע אנכית וחצי מהצלע העליונה:

lA=lB=12+202=22 cml_A=l_B=12+\frac{20}{2}=22\,\text{cm}

(בדיקה: 22+22+20=64 cm22+22+20=64\,\text{cm}.)

4. המיאונים (נוח להשתמש ב-μ0μr=BH\mu_0\mu_r=\frac{B}{H}, כלומר Rm=HlBAR_m=\frac{Hl}{BA}):

RmA=lAμ0μrAA=0.224π⋅10−7⋅3183⋅4⋅10−4=300⋅0.221.2⋅4⋅10−4=1.375⋅105 AWbR_{mA}=\frac{l_A}{\mu_0\mu_{rA}A}=\frac{0.22}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 3183\cdot 4\cdot 10^{-4}}=\frac{300\cdot 0.22}{1.2\cdot 4\cdot 10^{-4}}=1.375\cdot 10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}
RmB=400⋅0.220.75⋅4⋅10−4=2.933⋅105 AWbR_{mB}=\frac{400\cdot 0.22}{0.75\cdot 4\cdot 10^{-4}}=2.933\cdot 10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}
RmC=500⋅0.200.45⋅4⋅10−4=5.556⋅105 AWbR_{mC}=\frac{500\cdot 0.20}{0.45\cdot 4\cdot 10^{-4}}=5.556\cdot 10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

5. שלושת הקטעים בטור (אותו מסלול שטף), ולכן המיאון השקול הוא הסכום:

Rm=RmA+RmB+RmC=1.375⋅105+2.933⋅105+5.556⋅105=9.864⋅105 AWbR_{m}=R_{mA}+R_{mB}+R_{mC}=1.375\cdot 10^5+2.933\cdot 10^5+5.556\cdot 10^5=9.864\cdot 10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

תשובה: RmA≈1.375⋅105R_{mA}\approx 1.375\cdot 10^5, RmB≈2.933⋅105R_{mB}\approx 2.933\cdot 10^5, RmC≈5.556⋅105R_{mC}\approx 5.556\cdot 10^5, Rm≈9.86⋅105 AWbR_m\approx 9.86\cdot 10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}.

סעיף ג

תשובה:

I≈0.318 AI\approx 0.318\,\text{A}

לפי חוק המעגל המגנטי (חוק אמפר), הכא"מ המגנטי של הסליל, NINI, שווה לסכום מפלי הכא"מ המגנטי HlHl לאורך כל קטעי המסלול הסגור.

1.

NI=HAlA+HBlB+HClC=300⋅0.22+400⋅0.22+500⋅0.20=66+88+100=254 ATNI=H_Al_A+H_Bl_B+H_Cl_C=300\cdot 0.22+400\cdot 0.22+500\cdot 0.20=66+88+100=254\,\text{AT}

2.

I=254N=254800=0.3175 AI=\frac{254}{N}=\frac{254}{800}=0.3175\,\text{A}

הערה: בליבה בעלת חתך אחיד שקטעיה בטור עובר אותו שטף בכל הקטעים, ולכן בפועל צפופות השטף BB בשלושת הקטעים היו צריכות להיות שוות. ערכי HH הנתונים מובילים לערכי BB שונים (1.21.2, 0.750.75 ו-0.45 T0.45\,\text{T}), כלומר הנתונים אינם עקביים לגמרי. לכן חישבנו את הזרם ישירות מחוק המעגל המגנטי עם ערכי HH הנתונים, כפי שהשאלה מכוונת.

תשובה: I≈0.318 AI\approx 0.318\,\text{A} (NI=254 ATNI=254\,\text{AT}).

שאלה 8 · מצב מתמיד בזרם ישר עם רשת קבלים

In the diagram for question 8, an electrical circuit is shown:

a.

Calculate the energy stored in the coil and the voltage between the points A-B.

(8 נקודות)
b.

What is the voltage on the current source and how much power is developed in it?

(4 נקודות)
c.

Calculate the voltage on each capacitor and the charge stored in it.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף a

תשובה:

WL=0.12 JW_L=0.12\,\text{J}, VAB=8 VV_{AB}=8\,\text{V}

נתון: E=100 VE=100\,\text{V}, IS=5 AI_S=5\,\text{A}, R1=4 ΩR_1=4\,\Omega, R2=16 ΩR_2=16\,\Omega, R3=3 ΩR_3=3\,\Omega, R4=2 ΩR_4=2\,\Omega, L=15 mHL=15\,\text{mH}, C1=4 μFC_1=4\,\mu\text{F}, C2=C3=C4=2 μFC_2=C_3=C_4=2\,\mu\text{F}, C5=12 μFC_5=12\,\mu\text{F}.

מבוקש: האנרגיה בסליל והמתח VABV_{AB}.

המעגל מוזן במקורות זרם ישר, ולכן במצב מתמיד הקבלים הם נתק והסליל הוא קצר.

המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: הסליל מוחלף בקצר (תיל), ושרשרת הקבלים בין AA ל-BB היא נתק, ולכן היא הוסרה מהסרטוט (נחזור אליה בסעיף c). על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הצומת התחתון, המחובר להארקה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הסליל הוא קצר, ולכן גם הקצה התחתון של R4R_4 נמצא על הקו הזה.

•נסמן ב-TT את הקו העליון. כל קו רציף צבוע בצבע אחד, והפוטנציאלים שרשומים לידם מחושבים בהמשך: TT ב-20 V20\,\text{V}, AA ב-16 V16\,\text{V}, BB ב-8 V8\,\text{V}, והקו שבין EE למקור הזרם ב-−80 V-80\,\text{V}.

•הזרמים: ISI_S עולה בענף השמאלי אל TT (בכיוון החץ של מקור הזרם). מ-TT הוא מתפצל ל-I12I_{12} (דרך R1R_1 ו-R2R_2 כלפי מטה) ול-I34I_{34} (דרך R3R_3 ו-R4R_4 כלפי מטה), ו-I34I_{34} חוזר דרך הסליל כ-ILI_L.

בחירת השיטה. הענף השמאלי מכיל מקור זרם, ולכן הזרם בו ידוע: ISI_S. מ-TT להארקה יש שני ענפים טוריים (R1+R2R_1+R_2 ו-R3+R4R_3+R_4) במקביל, כלומר מעגל טורי-מקבילי. בשיטת מתחי הצמתים יש כאן נעלם אחד (VTV_T; הנקודות AA ו-BB אינן צמתים, כי בכל אחת נפגשים רק שני רכיבים), ובשיטת זרמי החוגים חוג אחד שהזרם שלו לא ידוע. לכן אין צורך במערכת משוואות: מספיק חוק אוהם עם ההתנגדות השקולה ומחלק זרם.

1. הענף השמאלי (EE בטור עם ISI_S) מזרים בדיוק IS=5 AI_S=5\,\text{A} כלפי מעלה אל TT (מקור זרם קובע את זרם הענף שלו). מ-TT הזרם חוזר להארקה בשני ענפים מקבילים: R1+R2=20 ΩR_1+R_2=20\,\Omega (דרך AA) ו-R3+R4=5 ΩR_3+R_4=5\,\Omega (דרך BB והסליל).

2. מתח הקו העליון:

VT=IS⋅20⋅520+5=5⋅4=20 VV_T=I_S\cdot\frac{20\cdot 5}{20+5}=5\cdot 4=20\,\text{V}

3. זרמי הענפים (מלמעלה למטה):

I12=VTR1+R2=2020=1 A,I34=VTR3+R4=205=4 AI_{12}=\frac{V_T}{R_1+R_2}=\frac{20}{20}=1\,\text{A},\qquad I_{34}=\frac{V_T}{R_3+R_4}=\frac{20}{5}=4\,\text{A}

(בדיקה: 1+4=5 A=IS1+4=5\,\text{A}=I_S.)

4. הזרם I34I_{34} ממשיך מ-R4R_4 דרך הסליל להארקה, ולכן IL=4 AI_L=4\,\text{A}:

WL=12LIL2=12⋅15⋅10−3⋅42=0.12 JW_L=\frac{1}{2}LI_L^2=\frac{1}{2}\cdot 15\cdot 10^{-3}\cdot 4^2=0.12\,\text{J}

5. מתחי הנקודות ביחס להארקה: VA=I12R2=1⋅16=16 VV_A=I_{12}R_2=1\cdot 16=16\,\text{V}, VB=I34R4=4⋅2=8 VV_B=I_{34}R_4=4\cdot 2=8\,\text{V} (הסליל קצר, כך שהקצה התחתון של R4R_4 בפוטנציאל אפס). לכן

VAB=VA−VB=16−8=8 VV_{AB}=V_A-V_B=16-8=8\,\text{V}

תשובה: WL=0.12 JW_L=0.12\,\text{J}, VAB=8 VV_{AB}=8\,\text{V}.

סעיף b

תשובה:

80 V80\,\text{V} (ההדק התחתון חיובי); מקור הזרם צורך 400 W400\,\text{W}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. ההדק התחתון של מקור הזרם נמצא על קו ההארקה (0 V0\,\text{V}), וההדק העליון שלו על הקו שבין המקורות, שמסומן −80 V-80\,\text{V}. נראה מאיפה המספר הזה בא: נמצא את המתח על מקור הזרם מחוק המתחים של קירכהוף בענף השמאלי, ואת ההספק לפי P=VIP=VI.

1. סימון: VIV_{I} הוא המתח על מקור הזרם, ההדק העליון ביחס לתחתון. לפי האיור ההדק החיובי של EE (הלוח הארוך) הוא העליון, מחובר ל-TT.

2. מההארקה, דרך מקור הזרם ואז דרך EE (מ-−- ל-++) מגיעים ל-TT:

VI+E=VT  ⇒  VI=20−100=−80 VV_I+E=V_T\;\Rightarrow\;V_I=20-100=-80\,\text{V}

כלומר ההדק התחתון של מקור הזרם חיובי ב-80 V80\,\text{V} ביחס להדק העליון.

3. ההספק: הזרם יוצא ממקור הזרם מההדק העליון, שנמצא בפוטנציאל הנמוך. לכן מקור הזרם צורך הספק:

PI=VI⋅IS=(−80)⋅5=−400 WP_I=V_I\cdot I_S=(-80)\cdot 5=-400\,\text{W}

כלומר מתפתח בו −400 W-400\,\text{W} (הוא קולט 400 W400\,\text{W}).

4. בדיקה במאזן הספקים: EE מספק EIS=100⋅5=500 WEI_S=100\cdot 5=500\,\text{W}; הנגדים צורכים I122⋅20+I342⋅5=20+80=100 WI_{12}^2\cdot 20+I_{34}^2\cdot 5=20+80=100\,\text{W}; ומקור הזרם 400 W400\,\text{W}. 500=100+400500=100+400. מתאים.

תשובה: המתח על מקור הזרם 80 V80\,\text{V} (ההדק התחתון חיובי); מקור הזרם צורך 400 W400\,\text{W} (ההספק המתפתח בו −400 W-400\,\text{W}).

סעיף c

תשובה:

C1C_1: 4 V4\,\text{V}, 16 μC16\,\mu\text{C}; C2,C3,C4C_2,C_3,C_4: 2.667 V2.667\,\text{V}, 5.333 μC5.333\,\mu\text{C} כל אחד; C5C_5: 1.333 V1.333\,\text{V}, 16 μC16\,\mu\text{C}

הקבלים מחוברים בין AA ל-BB, שמתחם VAB=8 VV_{AB}=8\,\text{V} (סעיף א). C2C_2, C3C_3, C4C_4 במקביל זה לזה, והצירוף בטור עם C1C_1 ו-C5C_5.

סימון על הסרטוט. שרשרת הקבלים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל שלה:

•הקו של AA נמצא ב-16 V16\,\text{V} והקו של BB ב-8 V8\,\text{V} (סעיף א).

•בין הקבלים יש שני קווים נוספים. הקו שמימין ל-C1C_1 מחבר את ההדקים השמאליים של C2C_2, C3C_3 ו-C4C_4, והקו שמשמאל ל-C5C_5 מחבר את ההדקים הימניים שלהם. לכן שלושת הקבלים האמצעיים מחוברים בין אותם שני צבעים, כלומר במקביל.

•המתח על כל קבל הוא ההפרש בין הצבעים שבשני צדדיו. הפוטנציאלים של הקווים האמצעיים, 12 V12\,\text{V} ו-9.33 V9.33\,\text{V}, מתקבלים בשלב 4.

1. הקיבול של הצירוף המקבילי: C234=C2+C3+C4=2+2+2=6 μFC_{234}=C_2+C_3+C_4=2+2+2=6\,\mu\text{F}.

2. הקיבול השקול של שרשרת טורית:

1Ceq=1C1+1C234+1C5=14+16+112=12  ⇒  Ceq=2 μF\frac{1}{C_{eq}}=\frac{1}{C_1}+\frac{1}{C_{234}}+\frac{1}{C_5}=\frac{1}{4}+\frac{1}{6}+\frac{1}{12}=\frac{1}{2}\;\Rightarrow\;C_{eq}=2\,\mu\text{F}

3. בחיבור טורי המטען זהה בכל האיברים:

Q=CeqVAB=2⋅10−6⋅8=16 μCQ=C_{eq}V_{AB}=2\cdot 10^{-6}\cdot 8=16\,\mu\text{C}

4. המתחים (V=QCV=\frac{Q}{C}):

VC1=164=4 V,VC234=166=2.667 V,VC5=1612=1.333 VV_{C_1}=\frac{16}{4}=4\,\text{V},\qquad V_{C_{234}}=\frac{16}{6}=2.667\,\text{V},\qquad V_{C_5}=\frac{16}{12}=1.333\,\text{V}

(בדיקה: 4+2.667+1.333=8 V4+2.667+1.333=8\,\text{V}.)

בסרטוט: הקו שמימין ל-C1C_1 נמצא ב-16−4=12 V16-4=12\,\text{V}, והקו שמשמאל ל-C5C_5 ב-12−2.667=9.33 V12-2.667=9.33\,\text{V}, שגבוה ב-1.333 V1.333\,\text{V} מ-BB.

5. המטענים: Q1=Q5=16 μCQ_1=Q_5=16\,\mu\text{C}. על כל אחד מ-C2C_2, C3C_3, C4C_4 המתח 2.667 V2.667\,\text{V}, ולכן

Q2=Q3=Q4=2⋅10−6⋅2.667=5.333 μCQ_2=Q_3=Q_4=2\cdot 10^{-6}\cdot 2.667=5.333\,\mu\text{C}

(יחד 16 μC16\,\mu\text{C}, כמו המטען של הצירוף.)

תשובה: VC1=4 VV_{C_1}=4\,\text{V}, Q1=16 μCQ_1=16\,\mu\text{C}; VC2=VC3=VC4=2.667 VV_{C_2}=V_{C_3}=V_{C_4}=2.667\,\text{V}, Q2=Q3=Q4=5.333 μCQ_2=Q_3=Q_4=5.333\,\mu\text{C}; VC5=1.333 VV_{C_5}=1.333\,\text{V}, Q5=16 μCQ_5=16\,\mu\text{C}.

שאלה 9 · גל משולש: תדירות, ערך ממוצע, ערך יעיל

באיור לשאלה 9 מוצג אות מתח על נגד שערכו 500 Ω500\,\Omega.

א.

מהו סוג האות? חשבו את תדירותו.

(4 נקודות)
ב.

מהו המתח הממוצע בין הדקי הנגד, ומהו הזרם הממוצע הזורם דרכו?

(4 נקודות)
ג.

מהו המתח היעיל RMS בין הדקי הנגד, ומהו הזרם היעיל הזורם דרכו?

(4 נקודות)
ד.

מהו ההספק הממוצע המתפזר בנגד?

(3 נקודות)
ה.

מוסיפים בטור למקור המתח המוצג באיור אות מתח DC בעוצמה של 50 V50\,\text{V}.

מהו ההספק המתפתח בנגד?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

גל משולש חילופין, f=200 kHzf=200\,\text{kHz}

מהאיור: האות עולה בקו ישר מ-0 ל-200 V200\,\text{V}, יורד בקו ישר ל-−200 V-200\,\text{V} וחוזר ל-0, וחוזר על עצמו.

1. סוג האות: גל משולש סימטרי חילופין, בעל משרעת Um=200 VU_m=200\,\text{V} וערך ממוצע אפס.

2. זמן המחזור: האות חוצה את האפס כלפי מטה ב-t=2.5 μst=2.5\,\mu\text{s} ושוב, באותו מקום במחזור הבא, ב-t=7.5 μst=7.5\,\mu\text{s}. לכן

T=7.5−2.5=5 μsT=7.5-2.5=5\,\mu\text{s}

3. התדירות:

f=1T=15⋅10−6=200 000 Hz=200 kHzf=\frac{1}{T}=\frac{1}{5\cdot 10^{-6}}=200\,000\,\text{Hz}=200\,\text{kHz}

תשובה: גל משולש חילופין (סימטרי), T=5 μsT=5\,\mu\text{s}, f=200 kHzf=200\,\text{kHz}.

סעיף ב

תשובה:

Uav=0U_{av}=0, Iav=0I_{av}=0

הערך הממוצע הוא השטח מתחת לגרף במחזור אחד חלקי זמן המחזור.

1. במחזור אחד יש משולש חיובי (בין 00 ל-2.5 μs2.5\,\mu\text{s}) ומשולש שלילי (בין 2.52.5 ל-5 μs5\,\mu\text{s}) זהים בגודלם, ולכן השטח הכולל אפס:

Uav=1T∫0Tu(t) dt=1T(12⋅2.5⋅200−12⋅2.5⋅200)=0U_{av}=\frac{1}{T}\int_0^Tu(t)\,dt=\frac{1}{T}\left(\frac{1}{2}\cdot 2.5\cdot 200-\frac{1}{2}\cdot 2.5\cdot 200\right)=0

2. הנגד הוא רכיב לינארי, i(t)=u(t)Ri(t)=\frac{u(t)}{R}, ולכן גם Iav=UavR=0I_{av}=\frac{U_{av}}{R}=0.

תשובה: Uav=0U_{av}=0, Iav=0I_{av}=0.

סעיף ג

תשובה:

URMS≈115.5 VU_{RMS}\approx 115.5\,\text{V}, IRMS≈0.231 AI_{RMS}\approx 0.231\,\text{A}

הערך היעיל של גל משולש (הרכב קטעים ישרים שעוברים מ-0 עד לשיא) הוא URMS=Um3U_{RMS}=\frac{U_m}{\sqrt{3}}.

נימוק קצר: בקטע שבו uu עולה בקו ישר מ-0 ל-UmU_m, הממוצע של u2u^2 הוא 1τ∫0τ(Umtτ)2dt=Um23\frac{1}{\tau}\int_0^{\tau}\left(\frac{U_m t}{\tau}\right)^2dt=\frac{U_m^2}{3}, והגל כולו בנוי מקטעים כאלה.

1.

URMS=Um3=2003=115.47 VU_{RMS}=\frac{U_m}{\sqrt{3}}=\frac{200}{\sqrt{3}}=115.47\,\text{V}

2.

IRMS=URMSR=115.47500=0.2309 AI_{RMS}=\frac{U_{RMS}}{R}=\frac{115.47}{500}=0.2309\,\text{A}

תשובה: URMS≈115.5 VU_{RMS}\approx 115.5\,\text{V}, IRMS≈0.231 AI_{RMS}\approx 0.231\,\text{A}.

סעיף ד

תשובה:

P≈26.67 WP\approx 26.67\,\text{W}

ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל:

P=URMS2R=115.472500=40000/3500=26.67 WP=\frac{U_{RMS}^2}{R}=\frac{115.47^2}{500}=\frac{40000/3}{500}=26.67\,\text{W}

(בדיקה: IRMS2R=0.23092⋅500=26.67 WI_{RMS}^2R=0.2309^2\cdot 500=26.67\,\text{W}.)

תשובה: P≈26.67 WP\approx 26.67\,\text{W}.

סעיף ה

תשובה:

P′≈31.67 WP'\approx 31.67\,\text{W}

המקור החדש נותן u′(t)=50+u(t)u'(t)=50+u(t). רכיב DC ורכיב חילופין שממוצעו אפס מוסיפים הספק בנגד בנפרד, כי האיבר המעורב 1T∫0T2⋅50⋅u(t) dt\frac{1}{T}\int_0^T2\cdot 50\cdot u(t)\,dt שווה לאפס (הממוצע של uu הוא אפס, סעיף ב). לכן

URMS′2=UDC2+URMS2U'^2_{RMS}=U_{DC}^2+U_{RMS}^2

1.

URMS′2=502+20023=2500+13333.3=15833.3 V2  ⇒  URMS′=125.83 VU'^2_{RMS}=50^2+\frac{200^2}{3}=2500+13333.3=15833.3\,\text{V}^2\;\Rightarrow\;U'_{RMS}=125.83\,\text{V}

2.

P′=URMS′2R=15833.3500=31.67 WP'=\frac{U'^2_{RMS}}{R}=\frac{15833.3}{500}=31.67\,\text{W}

(שקול: P′=502500+26.67=5+26.67=31.67 WP'=\frac{50^2}{500}+26.67=5+26.67=31.67\,\text{W}.)

תשובה: P′≈31.67 WP'\approx 31.67\,\text{W}.

שאלה 10 · השראה אלקטרומגנטית בשני מוטות נעים

באיור לשאלה 10 מוצג שדה מגנטי אחיד שעוצמתו B=0.6 TB=0.6\,\text{T}, מאונך למישור הדף וכיוונו פנימה.

במישור הדף ממוקמת מסילה אופקית מוליכה חסרת התנגדות שבסופה מחובר נגד שהתנגדותו R=0.4 ΩR=0.4\,\Omega.

שני מוטות מוליכים זהים שאורכם lab=lcd=0.2 ml_{ab}=l_{cd}=0.2\,\text{m} והתנגדותם Rab=Rcd=0.5 ΩR_{ab}=R_{cd}=0.5\,\Omega נוגעים במסילה ונעים ימינה במהירות קבועה. המוט abab נע במהירות v1=0.5 msv_1=0.5\,\frac{\text{m}}{\text{s}} והמוט cdcd נע במהירות v2=0.8 msv_2=0.8\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

הערה: הניחו כיוון זרם מוסכם (תנועת מטענים חיוביים).

א.

מהו ערך הכא"מ המושרה בכל מוט?

(6 נקודות)
ב.

מהי עוצמת הזרם הזורם בנגד?

(8 נקודות)
ג.

כמה עבודה מושקעת בהנעת שני המוטות ימינה במשך ארבע שניות?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

eab=0.06 Ve_{ab}=0.06\,\text{V}, ecd=0.096 Ve_{cd}=0.096\,\text{V}

נתון: B=0.6 TB=0.6\,\text{T} (אל תוך הדף), l=0.2 ml=0.2\,\text{m}, v1=0.5 msv_1=0.5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, v2=0.8 msv_2=0.8\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

מבוקש: הכא"מ המושרה בכל מוט.

מוליך שנע בשדה מגנטי בניצב לקווי השדה מושרה בו כא"מ e=Blve=Blv.

1.

e1=Blv1=0.6⋅0.2⋅0.5=0.06 Ve_1=Blv_1=0.6\cdot 0.2\cdot 0.5=0.06\,\text{V}

2.

e2=Blv2=0.6⋅0.2⋅0.8=0.096 Ve_2=Blv_2=0.6\cdot 0.2\cdot 0.8=0.096\,\text{V}

3. כיוון: לפי כלל יד ימין (תנועה ימינה, שדה אל תוך הדף), הכוח על מטענים חיוביים במוטות הוא כלפי מעלה. לכן בשני המוטות הכא"מ דוחף זרם מלמטה למעלה: מ-bb אל aa ומ-dd אל cc (aa ו-cc הם ההדקים החיוביים).

תשובה: eab=0.06 Ve_{ab}=0.06\,\text{V}, ecd=0.096 Ve_{cd}=0.096\,\text{V} (בשניהם הקצה העליון חיובי).

סעיף ב

תשובה:

IR=0.12 AI_R=0.12\,\text{A}

מבחינה חשמלית יש שלושה ענפים מקבילים בין המסילה העליונה למסילה התחתונה (המסילות ללא התנגדות): הנגד RR, המוט abab (מקור e1e_1 עם התנגדות פנימית RabR_{ab}) והמוט cdcd (מקור e2e_2 עם התנגדות פנימית RcdR_{cd}).

סימון על הסרטוט. מסמנים את המסילות כקווים שווי-פוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•המסילות חסרות התנגדות, ולכן כל מסילה, יחד עם התיל שמחבר אותה לנגד, נמצאת בפוטנציאל אחד וצבועה בצבע אחד.

•המסילה התחתונה נבחרה כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והפוטנציאל של המסילה העליונה הוא הנעלם VV.

•המוטות אינם צבועים: לאורך כל מוט יש כא"מ מושרה ומפל מתח על ההתנגדות שלו, ולכן קצותיו בפוטנציאלים שונים.

•כיווני הזרמים (החיצים): I1I_1 במוט abab מלמטה למעלה, I2I_2 במוט cdcd מלמטה למעלה (הכיוון שהכא"מ דוחף, סעיף א), ו-IRI_R בנגד מלמעלה למטה.

בחירת השיטה. שלושה ענפים מחוברים בין אותם שני קווים, ויש רק נעלם אחד, VV. זהו בדיוק המקרה של משפט מילמן (שיטת מתחי הצמתים עם צומת אחד). בשיטת זרמי החוגים היו שני חוגים ושתי משוואות.

1. חוק אוהם לכל ענף: I1=e1−VRabI_1=\frac{e_1-V}{R_{ab}}, I2=e2−VRcdI_2=\frac{e_2-V}{R_{cd}}, IR=VRI_R=\frac{V}{R}.

2. חוק הזרמים של קירכהוף במסילה העליונה: I1+I2=IRI_1+I_2=I_R, ומכאן (משפט מילמן):

V=e1Rab+e2Rcd1R+1Rab+1Rcd=0.060.5+0.0960.510.4+10.5+10.5=0.3126.5=0.048 VV=\frac{\frac{e_1}{R_{ab}}+\frac{e_2}{R_{cd}}}{\frac{1}{R}+\frac{1}{R_{ab}}+\frac{1}{R_{cd}}}=\frac{\frac{0.06}{0.5}+\frac{0.096}{0.5}}{\frac{1}{0.4}+\frac{1}{0.5}+\frac{1}{0.5}}=\frac{0.312}{6.5}=0.048\,\text{V}

3. הזרם בנגד:

IR=VR=0.0480.4=0.12 AI_R=\frac{V}{R}=\frac{0.048}{0.4}=0.12\,\text{A}

4. בדיקה: I1=0.06−0.0480.5=0.024 AI_1=\frac{0.06-0.048}{0.5}=0.024\,\text{A}, I2=0.096−0.0480.5=0.096 AI_2=\frac{0.096-0.048}{0.5}=0.096\,\text{A}, ו-I1+I2=0.12 A=IRI_1+I_2=0.12\,\text{A}=I_R.

תשובה: IR=0.12 AI_R=0.12\,\text{A} (בנגד מהמסילה העליונה לתחתונה).

סעיף ג

תשובה:

W≈42.6 mJW\approx 42.6\,\text{mJ}

כדי שהמוטות ינועו במהירות קבועה, הכוח החיצוני על כל מוט צריך לאזן את הכוח המגנטי F=BIlF=BIl שפועל על הזרם במוט. העבודה היא ההספק המכני כפול הזמן.

1. כיוון הכוח המגנטי: בשני המוטות הזרם כלפי מעלה (סעיף ב), והשדה אל תוך הדף, ולכן הכוח F=BIlF=BIl פועל שמאלה, נגד התנועה. לכן צריך למשוך את שני המוטות ימינה.

2. הכוחות:

F1=BI1l=0.6⋅0.024⋅0.2=2.88⋅10−3 NF_1=BI_1l=0.6\cdot 0.024\cdot 0.2=2.88\cdot 10^{-3}\,\text{N}
F2=BI2l=0.6⋅0.096⋅0.2=11.52⋅10−3 NF_2=BI_2l=0.6\cdot 0.096\cdot 0.2=11.52\cdot 10^{-3}\,\text{N}

3. ההספק המכני הכולל:

P=F1v1+F2v2=2.88⋅10−3⋅0.5+11.52⋅10−3⋅0.8=1.44⋅10−3+9.216⋅10−3=10.656⋅10−3 WP=F_1v_1+F_2v_2=2.88\cdot 10^{-3}\cdot 0.5+11.52\cdot 10^{-3}\cdot 0.8=1.44\cdot 10^{-3}+9.216\cdot 10^{-3}=10.656\cdot 10^{-3}\,\text{W}

4. בדיקה לפי שימור אנרגיה - ההספק החשמלי שמתפזר בהתנגדויות:

IR2R+I12Rab+I22Rcd=0.122⋅0.4+0.0242⋅0.5+0.0962⋅0.5=5.76⋅10−3+0.288⋅10−3+4.608⋅10−3=10.656⋅10−3 WI_R^2R+I_1^2R_{ab}+I_2^2R_{cd}=0.12^2\cdot 0.4+0.024^2\cdot 0.5+0.096^2\cdot 0.5=5.76\cdot 10^{-3}+0.288\cdot 10^{-3}+4.608\cdot 10^{-3}=10.656\cdot 10^{-3}\,\text{W}

מתאים.

5. העבודה בארבע שניות:

W=Pt=10.656⋅10−3⋅4=42.6⋅10−3 JW=Pt=10.656\cdot 10^{-3}\cdot 4=42.6\cdot 10^{-3}\,\text{J}

תשובה: W≈42.6 mJW\approx 42.6\,\text{mJ}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.