מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - אביב 2025 מועד א'
הנדסת חשמל · סמל 97160 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, אביב 2025 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 8 שאלות. יש לענות על 5 שאלות. ערך כל שאלה 20 נקודות. סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. נוסחאון בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: נוסחאון, שאין בו לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.
שאלה 1 · ניתוח צמתים במעגל זרם ישר והספקי מקורות
באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי:

חשבו את המתחים , ו- ביחס לאדמה.
חשבו את ההספק המתפתח בכל אחד ממקורות המתח ו- וציינו אם המקור מתנהג כספק או כצרכן.
חשבו את ההספק המתפתח במקור הזרם וציינו אם מקור הזרם מתנהג כספק או כצרכן.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
, ,
נתון: , , , , , , , , .
מבוקש: מתחי הצמתים , , ביחס לאדמה.
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו של האדמה (הקו התחתון השמאלי, מתחת ל-) הוא נקודת הייחוס ().
•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. במעגל שישה צבעים, כלומר שישה פוטנציאלים.
•ההדק השלילי של מחובר לאדמה, ולכן הקו שבין ל- נמצא ב-.
•, ו- הם שלושת הקווים שהשמות שלהם מודפסים באיור. הקו של כולל גם את ההדק העליון של מקור הזרם, והקו של כולל את ההדק התחתון שלו ואת ההדק השלילי של .
•ההדק השלילי של נמצא על הקו של , ולכן הקו שבין ל- נמצא ב-.
•החיצים ו- הם כיווני הזרמים ב- וב-, שנשתמש בהם בסעיף ב.
בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:
•מתחי צמתים: יש שישה פוטנציאלים. אחד הוא נקודת הייחוס, ואחד נקבע על ידי (). הקו של מחובר לקו של דרך המקור , ולכן שניהם יחד הם צומת-על אחד עם נעלם אחד. נשארים שלושה נעלמים: , , .
•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים. מקור הזרם יושב על הענף המשותף לשני החוגים הימניים וקובע את הפרש הזרמים שלהם, ולכן נשארים שלושה נעלמים.
בשתי השיטות שלוש משוואות. נבחר בשיטת מתחי הצמתים, כי המבוקש הוא בדיוק שלושת מתחי הצמתים, והם יוצאים ישר מהפתרון.
1. כיווני זרמים. בכל צומת נכתוב את סכום הזרמים היוצאים מהצומת דרך הנגדים, כל זרם לפי חוק אוהם מהפרש הפוטנציאלים על הנגד, ונשווה לזרם שמקור הזרם מכניס לצומת.
2. צומת (זרמים יוצאים דרך , , ):
נכפול ב- 60: , כלומר
3. צומת (זרמים יוצאים דרך , , ; מקור הזרם מכניס ):
נכפול ב- 120: , כלומר
4. צומת-העל (זרמים יוצאים דרך , , ודרך ו- ; מקור הזרם מוציא מהצומת):
נכפול ב- 40: , כלומר
5. פתרון המערכת. ממשוואה (1): . ממשוואה (3): . נציב במשוואה (2):
נכפול ב- 117: , כלומר , ומכאן
והקו שבין ל-: .
6. בדיקה. נציב במשוואה (2): ✓. בדיקה נוספת, מאזן הספקים, מופיעה בסעיפים ב ו-ג.
תשובה: , , .
סעיף ב
: , ספק. : , צרכן.
מבוקש: ההספק בכל מקור מתח וקביעה אם הוא ספק או צרכן. מקור מתח הוא ספק כאשר הזרם יוצא מההדק החיובי שלו, וצרכן כאשר הזרם נכנס להדק החיובי.
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: עליו מסומנים הפוטנציאלים בשני צדי כל מקור ( ו- ב-, ו- ב-) והחיצים ו-.
1. הזרם ב- . הזרם (החץ בסרטוט) זורם דרך משמאל לימין, כלומר יוצא מההדק החיובי של אל הצומת :
הזרם חיובי, ולכן הוא אכן יוצא מההדק החיובי.
המקור מוסר הספק, כלומר מתנהג כספק.
2. הזרם ב- . הזרם (החץ בסרטוט) זורם דרך משמאל לימין, כלומר מהצומת אל ההדק החיובי של (שהפוטנציאל שלו ):
הזרם חיובי, ולכן הוא נכנס להדק החיובי של .
המקור קולט הספק, כלומר מתנהג כצרכן (כמו מצבר בטעינה).
תשובה: מוסר (ספק); קולט (צרכן).
סעיף ג
, ספק.
מבוקש: ההספק במקור הזרם. מקור זרם הוא ספק כאשר הזרם יוצא ממנו בצד בעל הפוטנציאל הגבוה.
1. המתח על מקור הזרם. מקור הזרם מחובר בין (למטה) ל- (למעלה):
2. ההספק. הזרם יוצא מהמקור אל הצומת , שהוא הצד בעל הפוטנציאל הגבוה, ולכן המקור מוסר הספק:
3. בדיקה במאזן הספקים. ההספק בנגדים (, עם הזרמים מסעיף ב ומתחי הצמתים):
, , , , , .
סך הכול בנגדים . המקורות: ✓.
תשובה: מקור הזרם מוסר , כלומר מתנהג כספק.
שאלה 2 · שקול תבנין, העברת הספק וזרם קצר
In the illustration for Question 2, an electrical circuit is presented:

Draw the Thevenin equivalent circuit for the resistor connected between points and .
What are the two values of the load resistor for which the power dissipated will be one-quarter of the maximum power?
The points and are short-circuited using a wire with zero resistance. What is the value of the current flowing through the wire, and what is its direction (from to or from to )?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
, (מקור שהדקו החיובי לכיוון , בטור עם ).
(השאלה נוסחה בשאלון באנגלית.)
נתון: , , , , , .
מבוקש: מעגל תבנין שקול ( בטור עם ) כפי שהעומס רואה אותו בין ל- .
ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר העומס: ו-. מנתקים את , ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה .
שלב 1: מתח תבנין. המעגל כש- מנותק, עם ההדקים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה שבאיור, כלומר הקו של ההדק , היא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הוא הקו של ההדק : אליו מחוברים הקצה העליון של , הקצה העליון של והקצה השמאלי של .
•ההדק השלילי של המקור מחובר לקו של , ולכן הקו שמימין ל- נמצא ב-. גם מחובר בין הקו הזה לקו של , כלומר הוא במקביל למקור המתח, והמתח עליו בכל מקרה. לכן הוא לא משפיע על .
•לקו שבין למקור הזרם יש צבע משלו. הזרם בענף הזה נקבע על ידי מקור הזרם ( כלפי מטה), ולכן לא צריך את הפוטנציאל של הקו הזה.
•הזרמים היוצאים מ-: בענף השמאלי (החץ של המקור), כלפי מטה דרך ו- ימינה דרך .
•הסימן שליד והסימן שליד מראים את הכיוון שבו מוגדר המתח: .
בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:
•מתחי צמתים: הפוטנציאל היחיד שלא ידוע ושצריך אותו הוא (הקו של נקבע על ידי המקור, והקו שליד מקור הזרם לא נכנס לחישוב). כלומר משוואה אחת.
•זרמי חוגים: כש- מנותק נשארים שלושה חוגים, והזרם של אחד מהם נקבע על ידי מקור הזרם. כלומר שתי משוואות.
לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, במשוואה אחת בצומת .
1. נבטא כל זרם לפי חוק אוהם מהפרש הפוטנציאלים על הנגד:
,
2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת : סכום הזרמים היוצאים מ- הוא אפס:
3. לכן : הנקודה גבוהה ב- מהנקודה . בהתאם לכך ו-: שני הזרמים זורמים בפועל הפוך לחיצים, אל , והם יחד מספקים את שמקור הזרם מושך.
שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור הזרם מוחלף בנתק, ומקור המתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

4. במעגל החדש יש רק שני פוטנציאלים (שני צבעים): הקו של והקו של . הקו שמימין ל- התאחד עם הקו של , כי מקור המתח הוחלף בקצר.
5. מסתכלים על כל נגד ובודקים בין אילו צבעים הוא מחובר:
•: הקצה העליון שלו על הקו של , והקצה התחתון פתוח (במקום מקור הזרם יש נתק). לא זורם בו זרם, ולכן הוא לא משפיע (שני הקצוות שלו באותו צבע).
•: שני הקצוות שלו על הקו של , כלומר הוא מקוצר ולא משפיע.
• ו-: כל אחד מהם מחובר בין הקו של לקו של , ולכן הם מחוברים במקביל בין ההדקים:
6. בדיקה בדרך שנייה (זרם קצר). בקצר בין ל- (ראו סעיף ג) זורם בתיל מ- אל , כלומר בכיוון . ואכן ✓.
שלב 3: המעגל השקול. מקור מתח של בטור עם נגד , בין ההדקים ו-. ההדק החיובי של המקור פונה אל (כלומר ). אל ההדקים ו- מחברים את העומס .

תשובה: , .
סעיף ב
או
מבוקש: שני ערכי שעבורם ההספק בעומס הוא רבע מההספק המרבי.
1. ההספק המרבי מתקבל כאשר :
ולכן ההספק הדרוש: .
2. ההספק בעומס כללי:
נדרוש :
3. פתרון המשוואה הריבועית:
4. בדיקה. עבור : ✓. עבור : ✓. שימו לב גם ש- , כפי שמתחייב מהמשוואה.
תשובה: או .
סעיף ג
, מ- אל .
מבוקש: הזרם בתיל המקצר בין ל- וכיוונו.
סימון על הסרטוט. במקום מחובר עכשיו תיל בלי התנגדות:

•התיל מחבר את הקו של לקו של , ולכן שניהם הופכים לקו אחד בצבע אחד. הפוטנציאל שלו הוא .
•הקו שמימין ל- נשאר ב- (ההדק החיובי של המקור ).
•שני הקצוות של באותו צבע, ולכן אין עליו מתח ולא זורם בו זרם ().
•החיצים: דרך אל , ו- בתיל מ- אל . החץ של מקור הזרם () מודפס באיור.
בחירת השיטה. כל הקצוות של הנגדים מחוברים לקווים שהפוטנציאל שלהם ידוע ( או ), ולכן אין צורך במערכת משוואות: כל זרם יוצא ישר מחוק אוהם, ואת זרם התיל נותן חוק הזרמים בצומת .
1. הזרם ב-, מהקו של אל :
2. הענף השמאלי: מקור הזרם מושך מהצומת אל .
3. חוק הזרמים בצומת (נכנס = יוצא). נכנסים דרך ו- דרך התיל, ויוצא בענף השמאלי:
הזרם חיובי, ולכן הוא זורם בכיוון החץ: מ- אל .
4. בדיקה מהמעגל השקול: (בכיוון ), כלומר מ- אל ✓.
תשובה: בתיל זורם זרם של בכיוון מ- אל .
שאלה 3 · תכנון סוללה בחיבור מעורב ותא מקוצר
סוללה מורכבת מתאים זהים המחוברים בחיבור מעורב.
נתוני תא בודד: , , .
נדרש לבנות סוללה להפעלת נגד עומס בהספק פיזור של בזרם פריקה קבוע למשך ארבע שעות.
חשבו את מספר הענפים במקביל (m) ואת מספר התאים בכל טור (n) כדי שנגד העומס יפעל כנדרש.
מהי נצילות הסוללה (כאשר העומס המחובר אליה הוא )?
בענף מסוים התקצרו 5 תאים (כא"מ וגם התנגדות).
חשבו את הספק המתפתח על נגד העומס המחובר לסוללה.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
ענפים במקביל, תאים בכל טור.
נתון: תא בודד , , קיבול ; עומס , , זמן פריקה .
מבוקש: מספר הענפים במקביל ומספר התאים בטור בכל ענף .
1. זרם העומס ומתחו. מ- :
2. מספר הענפים (לפי הקיבול). כל ענף נפרק בזרם , וכדי שיחזיק ארבע שעות בדיוק:
3. מספר התאים בטור (לפי המתח). לסוללה ענפים זהים של תאים: הכא"מ השקול וההתנגדות הפנימית השקולה . לפי חוק אוהם למעגל השלם:
4. בדיקה. , , ולכן ו- ✓.
תשובה: ענפים במקביל, ובכל ענף תאים בטור (סך הכול 200 תאים).
סעיף ב
מבוקש: היחס בין ההספק המועבר לעומס לבין ההספק הכולל שהסוללה מפתחת.
(ובאותה דרך: .)
תשובה: .
סעיף ג
,
מבוקש: ההספק בעומס אחרי שבענף אחד 5 תאים קוצרו.
1. הענפים אחרי התקלה.
- 19 ענפים תקינים: בכל אחד ו- .
•הענף הפגוע: נשארו בו 5 תאים, , .
הענפים כבר אינם זהים, ולכן נחשב את מתח ההדקים במשפט מילמן.
2. משפט מילמן (מתח ההדקים של הסוללה, כשהעומס מחובר):
3. ההספק בעומס:
4. בדיקה בדרך שנייה (מקור שקול). הענפים במקביל שקולים למקור עם ו- . לכן ו- ✓.
הערה: הזרם בענף הפגוע , כלומר שאר הענפים דוחפים לתוכו זרם והוא נטען במקום לפרוק.
תשובה: .
שאלה 4 · מעגל זרם חילופין עם שני מקורות
באיור לשאלה 4 מוצג מעגל חשמלי:
התדירות הזוויתית של המקורות שווה ל-

מהו ערך המתח בין הנקודות ו- המסומנות באיור?
רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).
מהו ערך הזרם הזורם בסליל ? רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).
חשבו את ההספק הנדמה המתפתח במקור המתח, .
רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: , , , , , , , , .
מבוקש: בהצגה פולארית.
סימון על הסרטוט. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הנקודה (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס (). לכן הפוטנציאל של הקו של הוא בדיוק המבוקש: .
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. ההדק השלילי של על הקו של , ולכן הקו של ההדק החיובי שלו (בין למקור) נמצא ב-.
•בתוך כל ענף, בין שני רכיבים שמחוברים בטור, יש קו קצר בצבע משלו (ארבעה קווים כאלה). אלה נקודות חיבור בטור ולא צמתים: אין בהן פיצול זרם, ולא צריך את הפוטנציאלים שלהן.
•הזרמים: נכנס אל (החץ של המקור), זורם מ- דרך ו- אל (החץ שבאיור), ו- יורד מ- אל דרך ו-.
בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:
•מתחי צמתים: הצמתים האמיתיים הם רק ו-. כש- נקודת הייחוס, נשאר נעלם אחד, .
•זרמי חוגים: במעגל שני חוגים, אבל הזרם בחוג השמאלי נקבע על ידי מקור הזרם, ולכן גם כאן נעלם אחד.
בשתי השיטות משוואה אחת. נבחר בשיטת מתחי הצמתים, כי הנעלם שלה, , הוא המתח המבוקש.
1. עכבות הרכיבים:
•הענף האמצעי:
•הענף הימני:
•הענף השמאלי: ו- מחוברים בטור למקור זרם אידאלי. הזרם בענף נקבע על ידי המקור בלבד (), ולכן ו- אינם משפיעים על .
2. הזרמים לפי חוק אוהם מהפרש הפוטנציאלים על כל ענף:
,
3. חוק הזרמים בצומת (הנכנס שווה ליוצא, ):
4. המונה:
סכום:
5. המכנה (סכום אדמיטנסים):
,
סכום:
6. התוצאה:
7. בדיקה בשיטת הסופרפוזיציה.
•רק מקור הזרם (מקור המתח בקצר): .
•רק מקור המתח (מקור הזרם בנתק): .
•סכום: ✓.
תשובה: .
סעיף ב
מבוקש: , בכיוון החץ שבאיור (מהמקור אל הצומת ).
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. הענף הימני ( ו- בטור) מחובר בין הקו של ההדק החיובי של המקור, שנמצא ב-, לבין הקו של , שנמצא ב-. לכן המתח על הענף הוא הפרש שני הפוטנציאלים האלה, והזרם בו יוצא מחוק אוהם.
1. המתח על הענף הימני (קירכהוף למתחים בלולאה של , ו- ):
,
2. חוק אוהם לענף:
3. בדיקה (KCL בצומת ): , ו- ✓.
תשובה: .
סעיף ג
מבוקש: ההספק הנדמה (המרוכב) של מקור המתח.
1. הנוסחה. הזרם יוצא מההדק החיובי של , ולכן ההספק שהמקור מוסר:
2. הצבה (הצמוד של הזרם הופך את סימן הזווית):
3. בהצגה קרטזית: .
החלק הממשי שלילי: המקור קולט הספק פעיל של כ- (את ההספק הזה מספק מקור הזרם), ומוסר הספק היגבי של כ- .
תשובה: .
שאלה 5 · תהודה, זרם ועומס במעגל RLC מעורב
באיור לשאלה 5 נתון מעגל חשמלי הפועל בזרם חילופין. במעגל מחובר נגד עומס .
מתח המקור נתון בביטוי:
נתונים:
, , , ,

באיזה תדר מתח המוצא , המתח על נגד העומס, יהיה שווה לאפס?
יש להציג חישוב ולנמק בקצרה.
כמה זרם זורם דרך המקור במצב שבו מתח המוצא הוא אפס?
חשבו את הזרם הזורם בעומס ואת המתח עליו כאשר תדירות המקור היא: .
חשבו וסרטטו את משולש ההספקים שמספק המקור למעגל בתדר .
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
, כלומר (תהודה טורית של -).
נתון: , (וגם , באותם ערכים).
מבוקש: התדר שבו .
1. נימוק. מחובר במקביל לענף הטורי -. המתח על העומס יתאפס רק אם העכבה של הצירוף המקבילי הזה תתאפס, כלומר אם הענף הטורי - יהיה קצר. עכבת הענף היא , והיא מתאפסת בתהודה טורית, כאשר . (בתדר אחר, למשל או , מתח המוצא אינו אפס.)
2. תדר התהודה:
3. בדיקה: ו- , שווים ✓.
תשובה: ().
סעיף ב
(ערך יעיל; ערך שיא )
מבוקש: זרם המקור בתדר מסעיף א.
1. הענף הטורי - הוא קצר (תהודה טורית), ולכן הוא מקצר גם את .
2. המעגל המקבילי . מאחר ש- ו- , גם הוא בתהודה באותו תדר: , וההיגבים מבטלים זה את זה באדמיטנס:
3. העכבה הכוללת: (התנגדות טהורה).
4. הזרם. הערך היעיל של המקור: , בזווית :
ערך השיא: , כלומר .
תשובה: זרם המקור (ערך יעיל, שיא), בפאזה עם מתח המקור.
סעיף ג
, (ערכים יעילים)
מבוקש: ו- ב- . נחשב את העכבה הכוללת, את זרם המקור, ואז נשתמש במחלק מתח.
סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•הקו של הקצה התחתון של הוא נקודת הייחוס (). לכן הפוטנציאל של הקו העליון הימני הוא בדיוק מתח המוצא (הקצה העליון חיובי, כמו החץ שבאיור).
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. במעגל חמישה צבעים: הקו של ההדק החיובי של , הקו של , הנקודה שבין ל-, הקו של , והקו של ההדק השלילי של (עד ).
•לפי הצבעים רואים את המבנה: , ו- מחוברים שלושתם בין אותם שני צבעים, ולכן הם במקביל. גם והענף - מחוברים שניהם בין הקו של לקו של , ולכן גם הם במקביל. מחובר בטור עם המקור.
•הזרמים: זרם המקור יוצא מההדק החיובי של , עובר דרך המעגל המקבילי , מתפצל בין (הזרם כלפי מטה) לבין הענף -, וחוזר דרך להדק השלילי.
בחירת השיטה. במעגל מקור אחד, והסרטוט מראה שהוא חיבור מעורב של טור ומקביל. לכן מספיק לצמצם עכבות: עכבה שקולה, זרם המקור, ואחר כך המתח על הצירוף המקבילי של העומס. בשיטת מתחי הצמתים היו שני נעלמים (הקו של , וצומת-על של שני הדקי המקור), ובשיטת זרמי החוגים ארבעה, כלומר מערכת משוואות מרוכבות שאין בה צורך.
1. היגבים:
2. המעגל המקבילי (נוח לחשב באדמיטנס):
3. הענף הטורי -: .
במקביל ל- :
4. העכבה הכוללת (, ו- בטור):
5. זרם המקור (ערך יעיל ):
6. מתח המוצא והזרם בעומס:
בערכי שיא: , .
7. בדיקה (מאזן הספק פעיל): , ושווה ל- שבסעיף ד ✓.
תשובה: , (ערכים יעילים).
סעיף ד
, , (השראי), ,
מבוקש: ההספק הנדמה, הפעיל וההיגבי של המקור, וסרטוט המשולש.
1. ההספק המרוכב:
2. רכיבים:
: המעגל השראי בתדר זה. מקדם ההספק (פיגור).
3. בדיקה: שווה לסכום ההספקים בנגדים שחושב בסעיף ג (). שווה לסכום ההיגביים: ✓.
4. סרטוט המשולש: הניצב האופקי הוא , הניצב האנכי (כלפי מעלה, כי ההספק ההיגבי השראי) הוא , והיתר הוא . הזווית בין ל- היא .
תשובה: , (השראי), , .
שאלה 6 · צרכן תלת מופעי בכוכב עם עכבות קו
באיור לשאלה 6 מוצג צרכן תלת מופעי בחיבור כוכב, המחובר לרשת תלת מופעית בצורת כוכב.
נתון: לכל קו זינה עכבה המכילה התנגדות והיגב השראתי . העכבה בכל מופע של העומס מכילה התנגדות והיגב השראתי . המתח השלוב של הרשת הוא: .

מהו זרם הקו ?
מהו המתח השלוב של העומס ?
מהם ההספקים: הפעיל, ההיגבי והנדמה המתפתחים בעומס ?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון: ; עכבת קו ; עכבת מופע העומס .
מבוקש: זרם הקו.
1. מעגל חד-מופעי שקול. המערכת סימטרית (רשת בכוכב ועומס בכוכב), ולכן נקודות הכוכב של הרשת ושל העומס באותו פוטנציאל. אפשר לנתח מופע אחד: מתח מופע של הרשת, בטור עם עכבת הקו ועם עכבת מופע העומס. בחיבור כוכב זרם הקו שווה לזרם המופע.
2. מתח המופע של הרשת:
3. העכבה הכוללת למופע (קו + עומס בטור):
4. זרם הקו (חוק אוהם):
תשובה: .
סעיף ב
מבוקש: המתח השלוב על הדקי העומס (אחרי מפל המתח בעכבות הקו).
1. עכבת מופע העומס:
2. מתח המופע על העומס:
3. המתח השלוב (בחיבור כוכב גדול פי ממתח המופע):
בדיקה: לפי יחס עכבות, ✓.
תשובה: .
סעיף ג
, ,
מבוקש: ההספקים הכוללים בשלושת מופעי העומס.
1. הספק פעיל (בהתנגדות של שלושת המופעים):
2. הספק היגבי (בהיגב ):
3. הספק נדמה:
4. בדיקה בדרך שנייה: ✓, ומקדם ההספק של העומס נותן ✓.
תשובה: , (השראי), .
שאלה 7 · מעגל מגנטי עם חריצי אוויר
באיור לשאלה 7 מוצג התקן אלקטרומגנטי המורכב משני חלקים פרומגנטיים, עולה ועוגן, המופרדים ביניהם באמצעות שני חריצי אויר צרים. סביב העולה מלופף סליל שהתנגדותו הכוללת היא . מספר הליפופים סביב העולה הוא .
שטח חתך של העולה והעוגן זהה ושווה . אורך מסלול השטף הממוצע ואורך כל חריץ אויר .
החדירות היחסית של החומר הפרומגנטי ממנו בנוי ההתקן היא: .
האלקטרומגנט מחובר למקור מתח ישר.

סרטטו מעגל מגנטי שקול וחשבו כל אחד ממרכיביו.
נתון כי צפיפות השטף המרבית בליבה , על סף רוויה מגנטית, שווה .
מהו ערכו המרבי של מקור המתח עבורו הליבה תמצא בסף הרוויה?
חשבו את השראותו המגנטית של הסליל.
מנתקים את מקור המתח הישר ומחברים את ההתקן למקור מתח חילופין .
מהו ההספק הפעיל המתפתח במקור המתח?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
בטור עם ושני ; סך הכול
נתון: , , , , (לכל חריץ), , .
מבוקש: המעגל המגנטי השקול וערכי רכיביו.
1. המעגל השקול. השטף עובר בלולאה אחת: דרך העולה, חריץ האוויר העליון, העוגן, וחריץ האוויר התחתון. לכן המעגל המגנטי הוא לולאה טורית אחת (בדומה למעגל חשמלי):
•מקור כוח מגנטו-מניע (הסליל);
•בטור איתו: הרלוקטנס של הברזל (עולה ועוגן יחד, לאורך מסלול השטף הממוצע);
•ושתי רלוקטנסים של חריצי האוויר , אחת לכל חריץ.
2. רלוקטנס הברזל (אורך המסלול הממוצע מתייחס לחומר הפרומגנטי):
3. רלוקטנס כל חריץ אוויר ():
4. הרלוקטנס הכוללת (טור):
שימו לב: שני חריצים של בלבד אחראים לכ- 97% מהרלוקטנס.
5. הכוח המגנטו-מניע. במתח ישר הזרם בסליל נקבע רק על ידי ההתנגדות שלו: , ולכן
תשובה: מקור בטור עם ועם שתי רלוקטנסים של ; סך הכול .
סעיף ב
()
מבוקש: מתח המקור שבו צפיפות השטף בליבה מגיעה ל- .
1. השטף בסף הרוויה:
2. הכוח המגנטו-מניע הנדרש ("חוק אוהם המגנטי"):
3. הזרם בסליל:
4. מתח המקור (במתח ישר רק ההתנגדות מגבילה את הזרם):
5. בדיקה בדרך שנייה (חוק אמפר): , , ולכן ✓.
תשובה: .
סעיף ג
מבוקש: ההשראות העצמית של הסליל.
בדיקה: ✓.
תשובה: ().
סעיף ד
()
מבוקש: ההספק הפעיל שהמקור מוסר. ההספק הפעיל מתפתח רק בהתנגדות הסליל (נזניח הפסדי ליבה).
1. ההיגב ההשראי:
2. העכבה (התנגדות והיגב בטור):
3. הזרם:
4. ההספק הפעיל:
בדיקה: ✓.
הערה: צפיפות השטף המרבית במצב זה , מתחת לרוויה, ולכן מותר להשתמש בהשראות מסעיף ג.
תשובה: .
שאלה 8 · קבל בעל שני דיאלקטריקים במעגל קבלים
באיור א' לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי:
באיור ב' לשאלה 8 מתואר המבנה של הקבל :
הקבל בנוי משני לוחות מוליכים בעלי שטח המרוחקים זה מזה. במרווח בין הלוחות נמצאות שתי שכבות של חומרים דיאלקטריים שונים, הזהות בעובי שלהן.
המקדם הדיאלקטרי היחסי של כל שכבה הוא , .


חשבו את הקיבולת של הקבל .
הדרכה: מומלץ להפריד לשני קבלים בטור ואז לחשב את השקול.
חשבו את המתח על כל קבל ואת המטען האגור בו.
חשבו את האנרגיה האגורה במעגל.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(שתי שכבות של ו- בטור)
נתון: , מרחק כולל , שתי שכבות שוות בעובי, , , .
מבוקש: .
1. פירוק לשני קבלים. השכבות מונחות זו על זו בין הלוחות, כך שהשטף החשמלי עובר דרך שתיהן ברצף. אפשר לדמיין לוח דק בגבול ביניהן, ולקבל שני קבלים בטור, כל אחד בעובי .
2. קיבולת כל שכבה:
3. הקיבול השקול (טור):
בדיקה בנוסחה ישירה: ✓.
תשובה: .
סעיף ב
: , ; : , : , : , לכל אחד מהם
נתון: , , , , .
מבוקש: מתח ומטען לכל קבל.
סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל של המעגל במצב היציב:

•הקו התחתון (ההדק השלילי של , הקו הקצר של סמל הסוללה) הוא נקודת הייחוס (), ולכן הקו העליון נמצא ב-.
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. במעגל ארבעה פוטנציאלים: , , והשניים שבתוך הענף הימני: בין ל- ובין ל-. את שני האחרונים נחשב בהמשך, והם רשומים על הסרטוט: ו-.
•במצב יציב (מתח ישר, קבלים טעונים) לא זורם זרם באף ענף, ולכן אין חיצי זרם.
בחירת השיטה. לפי הצבעים, מחובר ישירות בין הקו של לקו של , ובמקביל אליו ענף שבו , ו- בטור. זהו חיבור מעורב פשוט, ולכן אין צורך בשיטת צמתים: כל ענף מקבל את מלוא מתח המקור, ובענף הטורי לכל הקבלים אותו מטען.
1. הקבל :
2. הענף הטורי. הקיבול השקול:
בחיבור טור לכל הקבלים אותו מטען:
3. המתחים בענף הטורי ():
בדיקה: ✓.
4. הפוטנציאלים שעל הסרטוט. הקו שבין ל- נמוך מהקו העליון במתח של , והקו שבין ל- גבוה מהקו התחתון במתח של :
,
ההפרש ביניהם הוא המתח על : ✓.
(בתוך עצמו המתח מתחלק בין השכבות: על השכבה עם ו- על השכבה עם .)
תשובה: : , ; : ; : ; : ; המטען על כל אחד מ- , , הוא .
סעיף ג
מבוקש: האנרגיה הכוללת האגורה בקבלים.
1. הקיבול השקול של כל המעגל ( במקביל לענף הטורי):
2. האנרגיה:
3. בדיקה (סכום האנרגיות בקבלים): , , , . סך הכול ✓.
תשובה: .