דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - אביב 2025 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97160 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, אביב 2025 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 8 שאלות. יש לענות על 5 שאלות. ערך כל שאלה 20 נקודות. סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: נוסחאון, שאין בו לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.

שאלה 1 · ניתוח צמתים במעגל זרם ישר והספקי מקורות

באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי:

א.

חשבו את המתחים VxV_x, VyV_y ו- VzV_z ביחס לאדמה.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המתפתח בכל אחד ממקורות המתח VS1V_{S1} ו- VS2V_{S2} וציינו אם המקור מתנהג כספק או כצרכן.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המתפתח במקור הזרם ISI_S וציינו אם מקור הזרם מתנהג כספק או כצרכן.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Vx=21017≈12.35 VV_x=\frac{210}{17}\approx 12.35\,\text{V}, Vy=30017≈17.65 VV_y=\frac{300}{17}\approx 17.65\,\text{V}, Vz=−6017≈−3.53 VV_z=-\frac{60}{17}\approx -3.53\,\text{V}

נתון: VS1=30 VV_{S1}=30\,\text{V}, VS2=10 VV_{S2}=10\,\text{V}, IS=2 AI_S=2\,\text{A}, R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, R2=10 ΩR_2=10\,\Omega, R3=15 ΩR_3=15\,\Omega, R4=10 ΩR_4=10\,\Omega, R5=40 ΩR_5=40\,\Omega, R6=10 ΩR_6=10\,\Omega.

מבוקש: מתחי הצמתים VxV_x, VyV_y, VzV_z ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו של האדמה (הקו התחתון השמאלי, מתחת ל-R2R_2) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. במעגל שישה צבעים, כלומר שישה פוטנציאלים.

•ההדק השלילי של VS1V_{S1} מחובר לאדמה, ולכן הקו שבין VS1V_{S1} ל-R1R_1 נמצא ב-30 V30\,\text{V}.

•VxV_x, VyV_y ו-VzV_z הם שלושת הקווים שהשמות שלהם מודפסים באיור. הקו של VyV_y כולל גם את ההדק העליון של מקור הזרם, והקו של VzV_z כולל את ההדק התחתון שלו ואת ההדק השלילי של VS2V_{S2}.

•ההדק השלילי של VS2V_{S2} נמצא על הקו של VzV_z, ולכן הקו שבין R6R_6 ל-VS2V_{S2} נמצא ב-Vz+10V_z+10.

•החיצים I1I_1 ו-I6I_6 הם כיווני הזרמים ב-R1R_1 וב-R6R_6, שנשתמש בהם בסעיף ב.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:

•מתחי צמתים: יש שישה פוטנציאלים. אחד הוא נקודת הייחוס, ואחד נקבע על ידי VS1V_{S1} (30 V30\,\text{V}). הקו של Vz+10V_z+10 מחובר לקו של VzV_z דרך המקור VS2V_{S2}, ולכן שניהם יחד הם צומת-על אחד עם נעלם אחד. נשארים שלושה נעלמים: VxV_x, VyV_y, VzV_z.

•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים. מקור הזרם יושב על הענף המשותף לשני החוגים הימניים וקובע את הפרש הזרמים שלהם, ולכן נשארים שלושה נעלמים.

בשתי השיטות שלוש משוואות. נבחר בשיטת מתחי הצמתים, כי המבוקש הוא בדיוק שלושת מתחי הצמתים, והם יוצאים ישר מהפתרון.

1. כיווני זרמים. בכל צומת נכתוב את סכום הזרמים היוצאים מהצומת דרך הנגדים, כל זרם לפי חוק אוהם מהפרש הפוטנציאלים על הנגד, ונשווה לזרם שמקור הזרם מכניס לצומת.

2. צומת VxV_x (זרמים יוצאים דרך R1R_1, R2R_2, R3R_3):

Vx−3020+Vx10+Vx−Vy15=0\frac{V_x-30}{20}+\frac{V_x}{10}+\frac{V_x-V_y}{15}=0

נכפול ב- 60: 3(Vx−30)+6Vx+4(Vx−Vy)=03(V_x-30)+6V_x+4(V_x-V_y)=0, כלומר

13Vx−4Vy=90(1)13V_x-4V_y=90 \quad (1)

3. צומת VyV_y (זרמים יוצאים דרך R3R_3, R5R_5, R6R_6; מקור הזרם מכניס 2 A2\,\text{A}):

Vy−Vx15+Vy−Vz40+Vy−(Vz+10)10=2\frac{V_y-V_x}{15}+\frac{V_y-V_z}{40}+\frac{V_y-(V_z+10)}{10}=2

נכפול ב- 120: 8(Vy−Vx)+3(Vy−Vz)+12(Vy−Vz−10)=2408(V_y-V_x)+3(V_y-V_z)+12(V_y-V_z-10)=240, כלומר

−8Vx+23Vy−15Vz=360(2)-8V_x+23V_y-15V_z=360 \quad (2)

4. צומת-העל VzV_z (זרמים יוצאים דרך R4R_4, R5R_5, ודרך VS2V_{S2} ו- R6R_6; מקור הזרם מוציא 2 A2\,\text{A} מהצומת):

Vz10+Vz−Vy40+(Vz+10)−Vy10=−2\frac{V_z}{10}+\frac{V_z-V_y}{40}+\frac{(V_z+10)-V_y}{10}=-2

נכפול ב- 40: 4Vz+(Vz−Vy)+4(Vz+10−Vy)=−804V_z+(V_z-V_y)+4(V_z+10-V_y)=-80, כלומר

−5Vy+9Vz=−120(3)-5V_y+9V_z=-120 \quad (3)

5. פתרון המערכת. ממשוואה (1): Vx=90+4Vy13V_x=\frac{90+4V_y}{13}. ממשוואה (3): Vz=5Vy−1209V_z=\frac{5V_y-120}{9}. נציב במשוואה (2):

−8⋅90+4Vy13+23Vy−15⋅5Vy−1209=360-8\cdot\frac{90+4V_y}{13}+23V_y-15\cdot\frac{5V_y-120}{9}=360

נכפול ב- 117: −72(90+4Vy)+2691Vy−195(5Vy−120)=42120-72(90+4V_y)+2691V_y-195(5V_y-120)=42120, כלומר 1428Vy=252001428V_y=25200, ומכאן

Vy=252001428=30017≈17.65 VV_y=\frac{25200}{1428}=\frac{300}{17}\approx 17.65\,\text{V}
Vx=90+4⋅3001713=21017≈12.35 VV_x=\frac{90+4\cdot\frac{300}{17}}{13}=\frac{210}{17}\approx 12.35\,\text{V}
Vz=5⋅30017−1209=−6017≈−3.53 VV_z=\frac{5\cdot\frac{300}{17}-120}{9}=-\frac{60}{17}\approx -3.53\,\text{V}

והקו שבין R6R_6 ל-VS2V_{S2}: Vz+10=11017≈6.47 VV_z+10=\frac{110}{17}\approx 6.47\,\text{V}.

6. בדיקה. נציב במשוואה (2): −8⋅21017+23⋅30017−15⋅(−6017)=−1680+6900+90017=612017=360-8\cdot\frac{210}{17}+23\cdot\frac{300}{17}-15\cdot\left(-\frac{60}{17}\right)=\frac{-1680+6900+900}{17}=\frac{6120}{17}=360 ✓. בדיקה נוספת, מאזן הספקים, מופיעה בסעיפים ב ו-ג.

תשובה: Vx≈12.35 VV_x\approx 12.35\,\text{V}, Vy≈17.65 VV_y\approx 17.65\,\text{V}, Vz≈−3.53 VV_z\approx -3.53\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

VS1V_{S1}: P≈26.47 WP\approx 26.47\,\text{W}, ספק. VS2V_{S2}: P≈11.18 WP\approx 11.18\,\text{W}, צרכן.

מבוקש: ההספק בכל מקור מתח וקביעה אם הוא ספק או צרכן. מקור מתח הוא ספק כאשר הזרם יוצא מההדק החיובי שלו, וצרכן כאשר הזרם נכנס להדק החיובי.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: עליו מסומנים הפוטנציאלים בשני צדי כל מקור (30 V30\,\text{V} ו-0 V0\,\text{V} ב-VS1V_{S1}, Vz+10V_z+10 ו-VzV_z ב-VS2V_{S2}) והחיצים I1I_1 ו-I6I_6.

1. הזרם ב- VS1V_{S1}. הזרם I1I_1 (החץ בסרטוט) זורם דרך R1R_1 משמאל לימין, כלומר יוצא מההדק החיובי של VS1V_{S1} אל הצומת VxV_x:

I1=VS1−VxR1=30−12.35320≈0.882 AI_1=\frac{V_{S1}-V_x}{R_1}=\frac{30-12.353}{20}\approx 0.882\,\text{A}

הזרם חיובי, ולכן הוא אכן יוצא מההדק החיובי.

PS1=VS1⋅I1=30⋅0.882≈26.47 WP_{S1}=V_{S1}\cdot I_1=30\cdot 0.882\approx 26.47\,\text{W}

המקור VS1V_{S1} מוסר הספק, כלומר מתנהג כספק.

2. הזרם ב- VS2V_{S2}. הזרם I6I_6 (החץ בסרטוט) זורם דרך R6R_6 משמאל לימין, כלומר מהצומת VyV_y אל ההדק החיובי של VS2V_{S2} (שהפוטנציאל שלו Vz+10V_z+10):

I6=Vy−(Vz+10)R6=17.647−(−3.529+10)10≈1.118 AI_6=\frac{V_y-(V_z+10)}{R_6}=\frac{17.647-(-3.529+10)}{10}\approx 1.118\,\text{A}

הזרם חיובי, ולכן הוא נכנס להדק החיובי של VS2V_{S2}.

PS2=VS2⋅I6=10⋅1.118≈11.18 WP_{S2}=V_{S2}\cdot I_6=10\cdot 1.118\approx 11.18\,\text{W}

המקור VS2V_{S2} קולט הספק, כלומר מתנהג כצרכן (כמו מצבר בטעינה).

תשובה: VS1V_{S1} מוסר 26.47 W26.47\,\text{W} (ספק); VS2V_{S2} קולט 11.18 W11.18\,\text{W} (צרכן).

סעיף ג

תשובה:

PIS=2⋅21.18≈42.35 WP_{I_S}=2\cdot 21.18\approx 42.35\,\text{W}, ספק.

מבוקש: ההספק במקור הזרם. מקור זרם הוא ספק כאשר הזרם יוצא ממנו בצד בעל הפוטנציאל הגבוה.

1. המתח על מקור הזרם. מקור הזרם מחובר בין VzV_z (למטה) ל- VyV_y (למעלה):

VIS=Vy−Vz=17.647−(−3.529)≈21.18 VV_{I_S}=V_y-V_z=17.647-(-3.529)\approx 21.18\,\text{V}

2. ההספק. הזרם IS=2 AI_S=2\,\text{A} יוצא מהמקור אל הצומת VyV_y, שהוא הצד בעל הפוטנציאל הגבוה, ולכן המקור מוסר הספק:

PIS=IS⋅(Vy−Vz)=2⋅21.18≈42.35 WP_{I_S}=I_S\cdot(V_y-V_z)=2\cdot 21.18\approx 42.35\,\text{W}

3. בדיקה במאזן הספקים. ההספק בנגדים (P=I2RP=I^2R, עם הזרמים מסעיף ב ומתחי הצמתים):

I12R1=0.8822⋅20=15.57 WI_1^2R_1=0.882^2\cdot 20=15.57\,\text{W}, Vx2R2=12.353210=15.26 W\frac{V_x^2}{R_2}=\frac{12.353^2}{10}=15.26\,\text{W}, (Vx−Vy)2R3=5.294215=1.87 W\frac{(V_x-V_y)^2}{R_3}=\frac{5.294^2}{15}=1.87\,\text{W}, Vz2R4=3.529210=1.25 W\frac{V_z^2}{R_4}=\frac{3.529^2}{10}=1.25\,\text{W}, (Vy−Vz)2R5=21.18240=11.21 W\frac{(V_y-V_z)^2}{R_5}=\frac{21.18^2}{40}=11.21\,\text{W}, I62R6=1.1182⋅10=12.49 WI_6^2R_6=1.118^2\cdot 10=12.49\,\text{W}.

סך הכול בנגדים ≈57.65 W\approx 57.65\,\text{W}. המקורות: 26.47+42.35−11.18=57.65 W26.47+42.35-11.18=57.65\,\text{W} ✓.

תשובה: מקור הזרם מוסר 42.35 W42.35\,\text{W}, כלומר מתנהג כספק.

שאלה 2 · שקול תבנין, העברת הספק וזרם קצר

In the illustration for Question 2, an electrical circuit is presented:

א.

Draw the Thevenin equivalent circuit for the resistor RLR_L connected between points aa and bb.

(10 נקודות)
ב.

What are the two values of the load resistor RLR_L for which the power dissipated will be one-quarter of the maximum power?

(6 נקודות)
ג.

The points aa and bb are short-circuited using a wire with zero resistance. What is the value of the current flowing through the wire, and what is its direction (from aa to bb or from bb to aa)?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

RTh=20 ΩR_{Th}=20\,\Omega, VTh=Vab=−15 VV_{Th}=V_{ab}=-15\,\text{V} (מקור 15 V15\,\text{V} שהדקו החיובי לכיוון bb, בטור עם 20 Ω20\,\Omega).

(השאלה נוסחה בשאלון באנגלית.)

נתון: I=1 AI=1\,\text{A}, V=10 VV=10\,\text{V}, R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, R2=40 ΩR_2=40\,\Omega, R3=40 ΩR_3=40\,\Omega, R4=50 ΩR_4=50\,\Omega.

מבוקש: מעגל תבנין שקול (VThV_{Th} בטור עם RThR_{Th}) כפי שהעומס RLR_L רואה אותו בין aa ל- bb.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר העומס: aa ו-bb. מנתקים את RLR_L, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VTh=VabV_{Th}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RThR_{Th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כש-RLR_L מנותק, עם ההדקים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה שבאיור, כלומר הקו של ההדק bb, היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. VaV_a הוא הקו של ההדק aa: אליו מחוברים הקצה העליון של R1R_1, הקצה העליון של R2R_2 והקצה השמאלי של R3R_3.

•ההדק השלילי של המקור VV מחובר לקו של 0 V0\,\text{V}, ולכן הקו שמימין ל-R3R_3 נמצא ב-10 V10\,\text{V}. גם R4R_4 מחובר בין הקו הזה לקו של 0 V0\,\text{V}, כלומר הוא במקביל למקור המתח, והמתח עליו 10 V10\,\text{V} בכל מקרה. לכן הוא לא משפיע על VaV_a.

•לקו שבין R1R_1 למקור הזרם יש צבע משלו. הזרם בענף הזה נקבע על ידי מקור הזרם (1 A1\,\text{A} כלפי מטה), ולכן לא צריך את הפוטנציאל של הקו הזה.

•הזרמים היוצאים מ-aa: 1 A1\,\text{A} בענף השמאלי (החץ של המקור), I2I_2 כלפי מטה דרך R2R_2 ו-I3I_3 ימינה דרך R3R_3.

•הסימן ++ שליד aa והסימן −- שליד bb מראים את הכיוון שבו מוגדר המתח: VTh=Va−VbV_{Th}=V_a-V_b.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:

•מתחי צמתים: הפוטנציאל היחיד שלא ידוע ושצריך אותו הוא VaV_a (הקו של 10 V10\,\text{V} נקבע על ידי המקור, והקו שליד מקור הזרם לא נכנס לחישוב). כלומר משוואה אחת.

•זרמי חוגים: כש-RLR_L מנותק נשארים שלושה חוגים, והזרם של אחד מהם נקבע על ידי מקור הזרם. כלומר שתי משוואות.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, במשוואה אחת בצומת aa.

1. נבטא כל זרם לפי חוק אוהם מהפרש הפוטנציאלים על הנגד:

I2=Va−0R2=Va40I_2=\frac{V_a-0}{R_2}=\frac{V_a}{40}, I3=Va−10R3=Va−1040I_3=\frac{V_a-10}{R_3}=\frac{V_a-10}{40}

2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת aa: סכום הזרמים היוצאים מ-aa הוא אפס:

1+Va40+Va−1040=01+\frac{V_a}{40}+\frac{V_a-10}{40}=0
40+2Va−10=0  ⇒  Va=−15 V40+2V_a-10=0 \;\Rightarrow\; V_a=-15\,\text{V}

3. לכן VTh=Vab=Va−0=−15 VV_{Th}=V_{ab}=V_a-0=-15\,\text{V}: הנקודה bb גבוהה ב- 15 V15\,\text{V} מהנקודה aa. בהתאם לכך I2=−0.375 AI_2=-0.375\,\text{A} ו-I3=−0.625 AI_3=-0.625\,\text{A}: שני הזרמים זורמים בפועל הפוך לחיצים, אל aa, והם יחד מספקים את 1 A1\,\text{A} שמקור הזרם מושך.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור הזרם מוחלף בנתק, ומקור המתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

4. במעגל החדש יש רק שני פוטנציאלים (שני צבעים): הקו של aa והקו של bb. הקו שמימין ל-R3R_3 התאחד עם הקו של bb, כי מקור המתח הוחלף בקצר.

5. מסתכלים על כל נגד ובודקים בין אילו צבעים הוא מחובר:

•R1R_1: הקצה העליון שלו על הקו של aa, והקצה התחתון פתוח (במקום מקור הזרם יש נתק). לא זורם בו זרם, ולכן הוא לא משפיע (שני הקצוות שלו באותו צבע).

•R4R_4: שני הקצוות שלו על הקו של bb, כלומר הוא מקוצר ולא משפיע.

•R2R_2 ו-R3R_3: כל אחד מהם מחובר בין הקו של aa לקו של bb, ולכן הם מחוברים במקביל בין ההדקים:

RTh=R2∥R3=40⋅4040+40=20 ΩR_{Th}=R_2\parallel R_3=\frac{40\cdot 40}{40+40}=20\,\Omega

6. בדיקה בדרך שנייה (זרם קצר). בקצר בין aa ל- bb (ראו סעיף ג) זורם בתיל 0.75 A0.75\,\text{A} מ-bb אל aa, כלומר Iab=−0.75 AI_{ab}=-0.75\,\text{A} בכיוון a→ba\to b. ואכן VTh=Iab⋅RTh=−0.75⋅20=−15 VV_{Th}=I_{ab}\cdot R_{Th}=-0.75\cdot 20=-15\,\text{V} ✓.

שלב 3: המעגל השקול. מקור מתח של 15 V15\,\text{V} בטור עם נגד RTh=20 ΩR_{Th}=20\,\Omega, בין ההדקים aa ו-bb. ההדק החיובי של המקור פונה אל bb (כלומר Vab=−15 VV_{ab}=-15\,\text{V}). אל ההדקים aa ו-bb מחברים את העומס RLR_L.

תשובה: VTh=Vab=−15 VV_{Th}=V_{ab}=-15\,\text{V}, RTh=20 ΩR_{Th}=20\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

RL=20(7+43)≈278.6 ΩR_L=20(7+4\sqrt3)\approx 278.6\,\Omega או RL=20(7−43)≈1.436 ΩR_L=20(7-4\sqrt3)\approx 1.436\,\Omega

מבוקש: שני ערכי RLR_L שעבורם ההספק בעומס הוא רבע מההספק המרבי.

1. ההספק המרבי מתקבל כאשר RL=RTh=20 ΩR_L=R_{Th}=20\,\Omega:

Pmax=VTh24RTh=1524⋅20=2.8125 WP_{max}=\frac{V_{Th}^2}{4R_{Th}}=\frac{15^2}{4\cdot 20}=2.8125\,\text{W}

ולכן ההספק הדרוש: Pmax4=0.703 W\frac{P_{max}}{4}=0.703\,\text{W}.

2. ההספק בעומס כללי:

PL=(VThRTh+RL)2RLP_L=\left(\frac{V_{Th}}{R_{Th}+R_L}\right)^2R_L

נדרוש PL=Pmax4P_L=\frac{P_{max}}{4}:

VTh2RL(RTh+RL)2=VTh216RTh  ⇒  16RThRL=(RTh+RL)2\frac{V_{Th}^2R_L}{(R_{Th}+R_L)^2}=\frac{V_{Th}^2}{16R_{Th}} \;\Rightarrow\; 16R_{Th}R_L=(R_{Th}+R_L)^2
RL2−14RThRL+RTh2=0  ⇒  RL2−280RL+400=0R_L^2-14R_{Th}R_L+R_{Th}^2=0 \;\Rightarrow\; R_L^2-280R_L+400=0

3. פתרון המשוואה הריבועית:

RL=280±2802−4⋅4002=140±19200=140±138.56R_L=\frac{280\pm\sqrt{280^2-4\cdot 400}}{2}=140\pm\sqrt{19200}=140\pm 138.56
RL1≈278.6 Ω,RL2≈1.436 ΩR_{L1}\approx 278.6\,\Omega,\qquad R_{L2}\approx 1.436\,\Omega

4. בדיקה. עבור RL1R_{L1}: P=(15298.56)2⋅278.56≈0.703 WP=\left(\frac{15}{298.56}\right)^2\cdot 278.56\approx 0.703\,\text{W} ✓. עבור RL2R_{L2}: P=(1521.436)2⋅1.436≈0.703 WP=\left(\frac{15}{21.436}\right)^2\cdot 1.436\approx 0.703\,\text{W} ✓. שימו לב גם ש- RL1⋅RL2=400=RTh2R_{L1}\cdot R_{L2}=400=R_{Th}^2, כפי שמתחייב מהמשוואה.

תשובה: RL≈278.6 ΩR_L\approx 278.6\,\Omega או RL≈1.436 ΩR_L\approx 1.436\,\Omega.

סעיף ג

תשובה:

0.75 A0.75\,\text{A}, מ- bb אל aa.

מבוקש: הזרם בתיל המקצר בין aa ל- bb וכיוונו.

סימון על הסרטוט. במקום RLR_L מחובר עכשיו תיל בלי התנגדות:

•התיל מחבר את הקו של aa לקו של bb, ולכן שניהם הופכים לקו אחד בצבע אחד. הפוטנציאל שלו הוא Va=Vb=0 VV_a=V_b=0\,\text{V}.

•הקו שמימין ל-R3R_3 נשאר ב-10 V10\,\text{V} (ההדק החיובי של המקור VV).

•שני הקצוות של R2R_2 באותו צבע, ולכן אין עליו מתח ולא זורם בו זרם (I=0I=0).

•החיצים: I3I_3 דרך R3R_3 אל aa, ו-IscI_{sc} בתיל מ-bb אל aa. החץ של מקור הזרם (1 A1\,\text{A}) מודפס באיור.

בחירת השיטה. כל הקצוות של הנגדים מחוברים לקווים שהפוטנציאל שלהם ידוע (0 V0\,\text{V} או 10 V10\,\text{V}), ולכן אין צורך במערכת משוואות: כל זרם יוצא ישר מחוק אוהם, ואת זרם התיל נותן חוק הזרמים בצומת aa.

1. הזרם ב-R3R_3, מהקו של 10 V10\,\text{V} אל aa:

I3=10−040=0.25 AI_3=\frac{10-0}{40}=0.25\,\text{A}

2. הענף השמאלי: מקור הזרם מושך 1 A1\,\text{A} מהצומת aa אל bb.

3. חוק הזרמים בצומת aa (נכנס = יוצא). נכנסים I3I_3 דרך R3R_3 ו-IscI_{sc} דרך התיל, ויוצא 1 A1\,\text{A} בענף השמאלי:

0.25+Isc=1  ⇒  Isc=0.75 A0.25+I_{sc}=1\;\Rightarrow\; I_{sc}=0.75\,\text{A}

הזרם חיובי, ולכן הוא זורם בכיוון החץ: מ-bb אל aa.

4. בדיקה מהמעגל השקול: Iab=VThRTh=−1520=−0.75 AI_{ab}=\frac{V_{Th}}{R_{Th}}=\frac{-15}{20}=-0.75\,\text{A} (בכיוון a→ba\to b), כלומר 0.75 A0.75\,\text{A} מ- bb אל aa ✓.

תשובה: בתיל זורם זרם של 0.75 A0.75\,\text{A} בכיוון מ- bb אל aa.

שאלה 3 · תכנון סוללה בחיבור מעורב ותא מקוצר

סוללה מורכבת מתאים זהים המחוברים בחיבור מעורב.

נתוני תא בודד: Q=0.2 AhQ=0.2\,\text{Ah} , E=1.5 VE=1.5\,\text{V} , r=10 Ωr=10\,\Omega .

נדרש לבנות סוללה להפעלת נגד עומס RL=10 ΩR_L=10\,\Omega בהספק פיזור של PL=10 WP_L=10\,\text{W} בזרם פריקה קבוע למשך ארבע שעות.

א.

חשבו את מספר הענפים במקביל (m) ואת מספר התאים בכל טור (n) כדי שנגד העומס יפעל כנדרש.

(10 נקודות)
ב.

מהי נצילות הסוללה (כאשר העומס המחובר אליה הוא RL=10 ΩR_L=10\,\Omega)?

(2 נקודות)
ג.

בענף מסוים התקצרו 5 תאים (כא"מ וגם התנגדות).

חשבו את הספק המתפתח על נגד העומס RL=10 ΩR_L=10\,\Omega המחובר לסוללה.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

m=20m=20 ענפים במקביל, n=10n=10 תאים בכל טור.

נתון: תא בודד E=1.5 VE=1.5\,\text{V}, r=10 Ωr=10\,\Omega, קיבול Q=0.2 AhQ=0.2\,\text{Ah}; עומס RL=10 ΩR_L=10\,\Omega, PL=10 WP_L=10\,\text{W}, זמן פריקה t=4 ht=4\,\text{h}.

מבוקש: מספר הענפים במקביל mm ומספר התאים בטור בכל ענף nn.

1. זרם העומס ומתחו. מ- PL=I2RLP_L=I^2R_L:

I=PLRL=1010=1 A,UL=I⋅RL=1⋅10=10 VI=\sqrt{\frac{P_L}{R_L}}=\sqrt{\frac{10}{10}}=1\,\text{A},\qquad U_L=I\cdot R_L=1\cdot 10=10\,\text{V}

2. מספר הענפים mm (לפי הקיבול). כל ענף נפרק בזרם Im\frac{I}{m}, וכדי שיחזיק ארבע שעות בדיוק:

Im=Qt=0.24=0.05 A  ⇒  m=I0.05=10.05=20\frac{I}{m}=\frac{Q}{t}=\frac{0.2}{4}=0.05\,\text{A} \;\Rightarrow\; m=\frac{I}{0.05}=\frac{1}{0.05}=20

3. מספר התאים בטור nn (לפי המתח). לסוללה mm ענפים זהים של nn תאים: הכא"מ השקול EB=nEE_B=nE וההתנגדות הפנימית השקולה rB=nrmr_B=\frac{nr}{m}. לפי חוק אוהם למעגל השלם:

I=nEnrm+RL  ⇒  1=1.5n10n20+10=1.5n0.5n+10I=\frac{nE}{\frac{nr}{m}+R_L}\;\Rightarrow\; 1=\frac{1.5n}{\frac{10n}{20}+10}=\frac{1.5n}{0.5n+10}
0.5n+10=1.5n  ⇒  n=100.5n+10=1.5n\;\Rightarrow\; n=10

4. בדיקה. EB=10⋅1.5=15 VE_B=10\cdot 1.5=15\,\text{V}, rB=10⋅1020=5 Ωr_B=\frac{10\cdot 10}{20}=5\,\Omega, ולכן I=155+10=1 AI=\frac{15}{5+10}=1\,\text{A} ו- PL=12⋅10=10 WP_L=1^2\cdot 10=10\,\text{W} ✓.

תשובה: m=20m=20 ענפים במקביל, ובכל ענף n=10n=10 תאים בטור (סך הכול 200 תאים).

סעיף ב

תשובה:

beta≈66.7%\\beta\approx 66.7\%

מבוקש: היחס בין ההספק המועבר לעומס לבין ההספק הכולל שהסוללה מפתחת.

beta=PLPtotal=I2RLI2(RL+rB)=RLRL+rB=1010+5≈0.667\\beta=\frac{P_L}{P_{total}}=\frac{I^2R_L}{I^2(R_L+r_B)}=\frac{R_L}{R_L+r_B}=\frac{10}{10+5}\approx 0.667

(ובאותה דרך: beta=ULEB=1015\\beta=\frac{U_L}{E_B}=\frac{10}{15}.)

תשובה: beta≈66.7%\\beta\approx 66.7\%.

סעיף ג

תשובה:

UL≈9.68 VU_L\approx 9.68\,\text{V}, PL≈9.37 WP_L\approx 9.37\,\text{W}

מבוקש: ההספק בעומס אחרי שבענף אחד 5 תאים קוצרו.

1. הענפים אחרי התקלה.

- 19 ענפים תקינים: בכל אחד E=10⋅1.5=15 VE=10\cdot 1.5=15\,\text{V} ו- r=10⋅10=100 Ωr=10\cdot 10=100\,\Omega.

•הענף הפגוע: נשארו בו 5 תאים, E′=5⋅1.5=7.5 VE'=5\cdot 1.5=7.5\,\text{V}, r′=5⋅10=50 Ωr'=5\cdot 10=50\,\Omega.

הענפים כבר אינם זהים, ולכן נחשב את מתח ההדקים במשפט מילמן.

2. משפט מילמן (מתח ההדקים ULU_L של הסוללה, כשהעומס מחובר):

UL=19⋅15100+7.55019100+150+110=2.85+0.150.19+0.02+0.1=30.31≈9.677 VU_L=\frac{19\cdot\frac{15}{100}+\frac{7.5}{50}}{\frac{19}{100}+\frac{1}{50}+\frac{1}{10}}=\frac{2.85+0.15}{0.19+0.02+0.1}=\frac{3}{0.31}\approx 9.677\,\text{V}

3. ההספק בעומס:

PL=UL2RL=9.677210≈9.37 WP_L=\frac{U_L^2}{R_L}=\frac{9.677^2}{10}\approx 9.37\,\text{W}

4. בדיקה בדרך שנייה (מקור שקול). הענפים במקביל שקולים למקור עם req=10.19+0.02=4.762 Ωr_{eq}=\frac{1}{0.19+0.02}=4.762\,\Omega ו- Eeq=30.21=14.286 VE_{eq}=\frac{3}{0.21}=14.286\,\text{V}. לכן I=14.2864.762+10≈0.968 AI=\frac{14.286}{4.762+10}\approx 0.968\,\text{A} ו- PL=0.9682⋅10≈9.37 WP_L=0.968^2\cdot 10\approx 9.37\,\text{W} ✓.

הערה: הזרם בענף הפגוע 7.5−9.67750≈−0.044 A\frac{7.5-9.677}{50}\approx -0.044\,\text{A}, כלומר שאר הענפים דוחפים לתוכו זרם והוא נטען במקום לפרוק.

תשובה: PL≈9.37 WP_L\approx 9.37\,\text{W}.

שאלה 4 · מעגל זרם חילופין עם שני מקורות

באיור לשאלה 4 מוצג מעגל חשמלי:

התדירות הזוויתית של המקורות שווה ל- ω=10000 rad/sec\omega=10000\,\text{rad/sec}

א.

מהו ערך המתח בין הנקודות aa ו- bb המסומנות באיור?

רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(10 נקודות)
ב.

מהו ערך הזרם הזורם בסליל L2L_2? רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(5 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הנדמה המתפתח במקור המתח, SVsS_{V_s}.

רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Vˉab≈55.15∠83.32∘ V\bar{V}_{ab}\approx 55.15\angle 83.32^\circ\,\text{V}

נתון: Iˉs=4∠80∘ A\bar{I}_s=4\angle 80^\circ\,\text{A}, Vˉs=60∠70∘ V\bar{V}_s=60\angle 70^\circ\,\text{V}, ω=104 rad/s\omega=10^4\,\text{rad/s}, C=10 μFC=10\,\mu\text{F}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, L1=0.5 mHL_1=0.5\,\text{mH}, R2=15 ΩR_2=15\,\Omega, R3=8 ΩR_3=8\,\Omega, L2=1 mHL_2=1\,\text{mH}.

מבוקש: Vˉab\bar{V}_{ab} בהצגה פולארית.

סימון על הסרטוט. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הנקודה bb (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). לכן הפוטנציאל של הקו של aa הוא בדיוק המבוקש: Vˉa=Vˉab\bar{V}_a=\bar{V}_{ab}.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. ההדק השלילי של Vˉs\bar{V}_s על הקו של bb, ולכן הקו של ההדק החיובי שלו (בין L2L_2 למקור) נמצא ב-60∠70∘ V60\angle 70^\circ\,\text{V}.

•בתוך כל ענף, בין שני רכיבים שמחוברים בטור, יש קו קצר בצבע משלו (ארבעה קווים כאלה). אלה נקודות חיבור בטור ולא צמתים: אין בהן פיצול זרם, ולא צריך את הפוטנציאלים שלהן.

•הזרמים: Iˉs\bar{I}_s נכנס אל aa (החץ של המקור), IˉL2\bar{I}_{L2} זורם מ-Vˉs\bar{V}_s דרך L2L_2 ו-R3R_3 אל aa (החץ שבאיור), ו-Iˉ2\bar{I}_2 יורד מ-aa אל bb דרך L1L_1 ו-R2R_2.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:

•מתחי צמתים: הצמתים האמיתיים הם רק aa ו-bb. כש-bb נקודת הייחוס, נשאר נעלם אחד, Vˉa\bar{V}_a.

•זרמי חוגים: במעגל שני חוגים, אבל הזרם בחוג השמאלי נקבע על ידי מקור הזרם, ולכן גם כאן נעלם אחד.

בשתי השיטות משוואה אחת. נבחר בשיטת מתחי הצמתים, כי הנעלם שלה, Vˉa\bar{V}_a, הוא המתח המבוקש.

1. עכבות הרכיבים:

XC=1ωC=1104⋅10⋅10−6=10 Ω,XL1=ωL1=104⋅0.5⋅10−3=5 Ω,XL2=ωL2=104⋅10−3=10 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{10^4\cdot 10\cdot 10^{-6}}=10\,\Omega,\quad X_{L1}=\omega L_1=10^4\cdot 0.5\cdot 10^{-3}=5\,\Omega,\quad X_{L2}=\omega L_2=10^4\cdot 10^{-3}=10\,\Omega

•הענף האמצעי: Zˉ2=R2+jXL1=15+j5=15.81∠18.43∘ Ω\bar{Z}_2=R_2+jX_{L1}=15+j5=15.81\angle 18.43^\circ\,\Omega

•הענף הימני: Zˉ3=R3+jXL2=8+j10=12.81∠51.34∘ Ω\bar{Z}_3=R_3+jX_{L2}=8+j10=12.81\angle 51.34^\circ\,\Omega

•הענף השמאלי: CC ו- R1R_1 מחוברים בטור למקור זרם אידאלי. הזרם בענף נקבע על ידי המקור בלבד (Iˉs\bar{I}_s), ולכן CC ו- R1R_1 אינם משפיעים על Vˉab\bar{V}_{ab}.

2. הזרמים לפי חוק אוהם מהפרש הפוטנציאלים על כל ענף:

IˉL2=Vˉs−VˉabZˉ3\bar{I}_{L2}=\frac{\bar{V}_s-\bar{V}_{ab}}{\bar{Z}_3}, Iˉ2=Vˉab−0Zˉ2\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_{ab}-0}{\bar{Z}_2}

3. חוק הזרמים בצומת aa (הנכנס שווה ליוצא, Iˉs+IˉL2=Iˉ2\bar{I}_s+\bar{I}_{L2}=\bar{I}_2):

Iˉs+Vˉs−VˉabZˉ3=VˉabZˉ2  ⇒  Vˉab=Iˉs+VˉsZˉ31Zˉ2+1Zˉ3\bar{I}_s+\frac{\bar{V}_s-\bar{V}_{ab}}{\bar{Z}_3}=\frac{\bar{V}_{ab}}{\bar{Z}_2}\;\Rightarrow\;\bar{V}_{ab}=\frac{\bar{I}_s+\frac{\bar{V}_s}{\bar{Z}_3}}{\frac{1}{\bar{Z}_2}+\frac{1}{\bar{Z}_3}}

4. המונה:

Iˉs=4∠80∘=0.695+j3.939 A\bar{I}_s=4\angle 80^\circ=0.695+j3.939\,\text{A}

VˉsZˉ3=60∠70∘12.81∠51.34∘=4.685∠18.66∘=4.439+j1.499 A\frac{\bar{V}_s}{\bar{Z}_3}=\frac{60\angle 70^\circ}{12.81\angle 51.34^\circ}=4.685\angle 18.66^\circ=4.439+j1.499\,\text{A}

סכום: 5.134+j5.438=7.479∠46.65∘ A5.134+j5.438=7.479\angle 46.65^\circ\,\text{A}

5. המכנה (סכום אדמיטנסים):

1Zˉ2=115.81∠18.43∘=0.06−j0.02 S\frac{1}{\bar{Z}_2}=\frac{1}{15.81\angle 18.43^\circ}=0.06-j0.02\,\text{S}, 1Zˉ3=112.81∠51.34∘=0.0488−j0.0610 S\frac{1}{\bar{Z}_3}=\frac{1}{12.81\angle 51.34^\circ}=0.0488-j0.0610\,\text{S}

סכום: 0.1088−j0.0810=0.1356∠−36.66∘ S0.1088-j0.0810=0.1356\angle -36.66^\circ\,\text{S}

6. התוצאה:

Vˉab=7.479∠46.65∘0.1356∠−36.66∘≈55.15∠83.32∘ V\bar{V}_{ab}=\frac{7.479\angle 46.65^\circ}{0.1356\angle -36.66^\circ}\approx 55.15\angle 83.32^\circ\,\text{V}

7. בדיקה בשיטת הסופרפוזיציה.

•רק מקור הזרם (מקור המתח בקצר): Vˉ′=Iˉs⋅(Zˉ2∥Zˉ3)=29.50∠116.66∘ V\bar{V}'=\bar{I}_s\cdot(\bar{Z}_2\parallel\bar{Z}_3)=29.50\angle 116.66^\circ\,\text{V}.

•רק מקור המתח (מקור הזרם בנתק): Vˉ′′=Vˉs⋅Zˉ2Zˉ2+Zˉ3=34.55∠55.32∘ V\bar{V}''=\bar{V}_s\cdot\frac{\bar{Z}_2}{\bar{Z}_2+\bar{Z}_3}=34.55\angle 55.32^\circ\,\text{V}.

•סכום: (−13.24+j26.36)+(19.66+j28.41)=6.42+j54.77=55.15∠83.32∘ V(-13.24+j26.36)+(19.66+j28.41)=6.42+j54.77=55.15\angle 83.32^\circ\,\text{V} ✓.

תשובה: Vˉab≈55.15∠83.32∘ V\bar{V}_{ab}\approx 55.15\angle 83.32^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

IˉL2≈1.108∠−44.83∘ A\bar{I}_{L2}\approx 1.108\angle -44.83^\circ\,\text{A}

מבוקש: IˉL2\bar{I}_{L2}, בכיוון החץ שבאיור (מהמקור Vˉs\bar{V}_s אל הצומת aa).

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. הענף הימני (R3R_3 ו-L2L_2 בטור) מחובר בין הקו של ההדק החיובי של המקור, שנמצא ב-Vˉs\bar{V}_s, לבין הקו של aa, שנמצא ב-Vˉab\bar{V}_{ab}. לכן המתח על הענף הוא הפרש שני הפוטנציאלים האלה, והזרם בו יוצא מחוק אוהם.

1. המתח על הענף הימני (קירכהוף למתחים בלולאה של Vˉs\bar{V}_s, Zˉ3\bar{Z}_3 ו- Vˉab\bar{V}_{ab}):

Vˉs=60∠70∘=20.521+j56.382 V\bar{V}_s=60\angle 70^\circ=20.521+j56.382\,\text{V}, Vˉab=6.420+j54.772 V\bar{V}_{ab}=6.420+j54.772\,\text{V}

Vˉs−Vˉab=14.101+j1.610=14.19∠6.51∘ V\bar{V}_s-\bar{V}_{ab}=14.101+j1.610=14.19\angle 6.51^\circ\,\text{V}

2. חוק אוהם לענף:

IˉL2=Vˉs−VˉabZˉ3=14.19∠6.51∘12.81∠51.34∘≈1.108∠−44.83∘ A\bar{I}_{L2}=\frac{\bar{V}_s-\bar{V}_{ab}}{\bar{Z}_3}=\frac{14.19\angle 6.51^\circ}{12.81\angle 51.34^\circ}\approx 1.108\angle -44.83^\circ\,\text{A}

3. בדיקה (KCL בצומת aa): Iˉs+IˉL2=(0.695+j3.939)+(0.786−j0.781)=1.481+j3.158\bar{I}_s+\bar{I}_{L2}=(0.695+j3.939)+(0.786-j0.781)=1.481+j3.158, ו- Iˉ2=VˉabZˉ2=55.15∠83.32∘15.81∠18.43∘=3.488∠64.88∘=1.481+j3.158 A\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_{ab}}{\bar{Z}_2}=\frac{55.15\angle 83.32^\circ}{15.81\angle 18.43^\circ}=3.488\angle 64.88^\circ=1.481+j3.158\,\text{A} ✓.

תשובה: IˉL2≈1.108∠−44.83∘ A\bar{I}_{L2}\approx 1.108\angle -44.83^\circ\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

SˉVs≈66.50∠114.83∘ VA=−27.92+j60.35 VA\bar{S}_{V_s}\approx 66.50\angle 114.83^\circ\,\text{VA}=-27.92+j60.35\,\text{VA}

מבוקש: ההספק הנדמה (המרוכב) של מקור המתח.

1. הנוסחה. הזרם IˉL2\bar{I}_{L2} יוצא מההדק החיובי של Vˉs\bar{V}_s, ולכן ההספק שהמקור מוסר:

SˉVs=Vˉs⋅IˉL2∗\bar{S}_{V_s}=\bar{V}_s\cdot\bar{I}_{L2}^{*}

2. הצבה (הצמוד של הזרם הופך את סימן הזווית):

SˉVs=60∠70∘⋅1.108∠44.83∘≈66.50∠114.83∘ VA\bar{S}_{V_s}=60\angle 70^\circ\cdot 1.108\angle 44.83^\circ\approx 66.50\angle 114.83^\circ\,\text{VA}

3. בהצגה קרטזית: SˉVs=66.50cos⁡114.83∘+j 66.50sin⁡114.83∘≈−27.92+j60.35 VA\bar{S}_{V_s}=66.50\cos 114.83^\circ+j\,66.50\sin 114.83^\circ\approx -27.92+j60.35\,\text{VA}.

החלק הממשי שלילי: המקור קולט הספק פעיל של כ- 27.92 W27.92\,\text{W} (את ההספק הזה מספק מקור הזרם), ומוסר הספק היגבי של כ- 60.35 VAR60.35\,\text{VAR}.

תשובה: SˉVs≈66.50∠114.83∘ VA\bar{S}_{V_s}\approx 66.50\angle 114.83^\circ\,\text{VA}.

שאלה 5 · תהודה, זרם ועומס במעגל RLC מעורב

באיור לשאלה 5 נתון מעגל חשמלי הפועל בזרם חילופין. במעגל מחובר נגד עומס RLOADR_{LOAD} .

מתח המקור נתון בביטוי: vin(t)=50⋅2sin⁡(ωt+π6) [V]v_{in}(t)=50\cdot\sqrt{2}\sin\left(\omega t+\frac{\pi}{6}\right)\,[\text{V}]

נתונים:

R1=30 ΩR_1=30\,\Omega , R2=10 ΩR_2=10\,\Omega , RLOAD=20 ΩR_{LOAD}=20\,\Omega , C1=C2=4 μFC_1=C_2=4\,\mu\text{F} , L1=L2=25 mHL_1=L_2=25\,\text{mH}

א.

באיזה תדר מתח המוצא VoutV_{out}, המתח על נגד העומס, יהיה שווה לאפס?

יש להציג חישוב ולנמק בקצרה.

(4 נקודות)
ב.

כמה זרם זורם דרך המקור במצב שבו מתח המוצא הוא אפס?

(4 נקודות)
ג.

חשבו את הזרם הזורם בעומס ואת המתח עליו כאשר תדירות המקור היא: ω=1000 rads\omega=1000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}} .

(8 נקודות)
ד.

חשבו וסרטטו את משולש ההספקים שמספק המקור למעגל בתדר ω=1000 rads\omega=1000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}} .

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

ω0≈3162 rad/s\omega_0\approx 3162\,\text{rad/s}, כלומר f0≈503.3 Hzf_0\approx 503.3\,\text{Hz} (תהודה טורית של L2L_2-C2C_2).

נתון: L2=25 mHL_2=25\,\text{mH}, C2=4 μFC_2=4\,\mu\text{F} (וגם L1L_1, C1C_1 באותם ערכים).

מבוקש: התדר שבו Vout=0V_{out}=0.

1. נימוק. RLOADR_{LOAD} מחובר במקביל לענף הטורי C2C_2-L2L_2. המתח על העומס יתאפס רק אם העכבה של הצירוף המקבילי הזה תתאפס, כלומר אם הענף הטורי C2C_2-L2L_2 יהיה קצר. עכבת הענף היא j(ωL2−1ωC2)j\left(\omega L_2-\frac{1}{\omega C_2}\right), והיא מתאפסת בתהודה טורית, כאשר ωL2=1ωC2\omega L_2=\frac{1}{\omega C_2}. (בתדר אחר, למשל ω→0\omega\to 0 או ω→∞\omega\to\infty, מתח המוצא אינו אפס.)

2. תדר התהודה:

ω0=1L2C2=125⋅10−3⋅4⋅10−6=110−7≈3162 rad/s\omega_0=\frac{1}{\sqrt{L_2C_2}}=\frac{1}{\sqrt{25\cdot 10^{-3}\cdot 4\cdot 10^{-6}}}=\frac{1}{\sqrt{10^{-7}}}\approx 3162\,\text{rad/s}
f0=ω02π=3162.32π≈503.3 Hzf_0=\frac{\omega_0}{2\pi}=\frac{3162.3}{2\pi}\approx 503.3\,\text{Hz}

3. בדיקה: XL2=3162.3⋅0.025=79.06 ΩX_{L2}=3162.3\cdot 0.025=79.06\,\Omega ו- XC2=13162.3⋅4⋅10−6=79.06 ΩX_{C2}=\frac{1}{3162.3\cdot 4\cdot 10^{-6}}=79.06\,\Omega, שווים ✓.

תשובה: f0≈503.3 Hzf_0\approx 503.3\,\text{Hz} (ω0≈3162 rad/s\omega_0\approx 3162\,\text{rad/s}).

סעיף ב

תשובה:

Iˉ=1.25∠30∘ A\bar{I}=1.25\angle 30^\circ\,\text{A} (ערך יעיל; ערך שיא ≈1.77 A\approx 1.77\,\text{A})

מבוקש: זרם המקור בתדר ω0\omega_0 מסעיף א.

1. הענף הטורי C2C_2-L2L_2 הוא קצר (תהודה טורית), ולכן הוא מקצר גם את RLOADR_{LOAD}.

2. המעגל המקבילי L1∥R1∥C1L_1\parallel R_1\parallel C_1. מאחר ש- L1=L2L_1=L_2 ו- C1=C2C_1=C_2, גם הוא בתהודה באותו תדר: XL1=XC1=79.06 ΩX_{L1}=X_{C1}=79.06\,\Omega, וההיגבים מבטלים זה את זה באדמיטנס:

Yˉ1=1R1+j(ω0C1−1ω0L1)=130+j0  ⇒  Zˉ1=R1=30 Ω\bar{Y}_1=\frac{1}{R_1}+j\left(\omega_0C_1-\frac{1}{\omega_0L_1}\right)=\frac{1}{30}+j0\;\Rightarrow\;\bar{Z}_1=R_1=30\,\Omega

3. העכבה הכוללת: Zˉ=R1+0+R2=30+10=40 Ω\bar{Z}=R_1+0+R_2=30+10=40\,\Omega (התנגדות טהורה).

4. הזרם. הערך היעיל של המקור: Vin=5022=50 VV_{in}=\frac{50\sqrt2}{\sqrt2}=50\,\text{V}, בזווית π6=30∘\frac{\pi}{6}=30^\circ:

Iˉ=VˉinZˉ=50∠30∘40=1.25∠30∘ A\bar{I}=\frac{\bar{V}_{in}}{\bar{Z}}=\frac{50\angle 30^\circ}{40}=1.25\angle 30^\circ\,\text{A}

ערך השיא: Im=1.252≈1.77 AI_m=1.25\sqrt2\approx 1.77\,\text{A}, כלומר i(t)≈1.77sin⁡(3162t+30∘) Ai(t)\approx 1.77\sin(3162t+30^\circ)\,\text{A}.

תשובה: זרם המקור 1.25 A1.25\,\text{A} (ערך יעיל, 1.77 A1.77\,\text{A} שיא), בפאזה עם מתח המקור.

סעיף ג

תשובה:

IˉLOAD≈1.091∠8.12∘ A\bar{I}_{LOAD}\approx 1.091\angle 8.12^\circ\,\text{A}, Vˉout≈21.82∠8.12∘ V\bar{V}_{out}\approx 21.82\angle 8.12^\circ\,\text{V} (ערכים יעילים)

מבוקש: IˉLOAD\bar{I}_{LOAD} ו- Vˉout\bar{V}_{out} ב- ω=1000 rad/s\omega=1000\,\text{rad/s}. נחשב את העכבה הכוללת, את זרם המקור, ואז נשתמש במחלק מתח.

סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•הקו של הקצה התחתון של RLOADR_{LOAD} הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). לכן הפוטנציאל של הקו העליון הימני הוא בדיוק מתח המוצא Vˉout\bar{V}_{out} (הקצה העליון חיובי, כמו החץ שבאיור).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. במעגל חמישה צבעים: הקו של ההדק החיובי של vinv_{in}, הקו של Vˉout\bar{V}_{out}, הנקודה שבין C2C_2 ל-L2L_2, הקו של 0 V0\,\text{V}, והקו של ההדק השלילי של vinv_{in} (עד R2R_2).

•לפי הצבעים רואים את המבנה: L1L_1, R1R_1 ו-C1C_1 מחוברים שלושתם בין אותם שני צבעים, ולכן הם במקביל. גם RLOADR_{LOAD} והענף C2C_2-L2L_2 מחוברים שניהם בין הקו של Vˉout\bar{V}_{out} לקו של 0 V0\,\text{V}, ולכן גם הם במקביל. R2R_2 מחובר בטור עם המקור.

•הזרמים: זרם המקור Iˉ\bar{I} יוצא מההדק החיובי של vinv_{in}, עובר דרך המעגל המקבילי R1∥L1∥C1R_1\parallel L_1\parallel C_1, מתפצל בין RLOADR_{LOAD} (הזרם IˉLOAD\bar{I}_{LOAD} כלפי מטה) לבין הענף C2C_2-L2L_2, וחוזר דרך R2R_2 להדק השלילי.

בחירת השיטה. במעגל מקור אחד, והסרטוט מראה שהוא חיבור מעורב של טור ומקביל. לכן מספיק לצמצם עכבות: עכבה שקולה, זרם המקור, ואחר כך המתח על הצירוף המקבילי של העומס. בשיטת מתחי הצמתים היו שני נעלמים (הקו של Vˉout\bar{V}_{out}, וצומת-על של שני הדקי המקור), ובשיטת זרמי החוגים ארבעה, כלומר מערכת משוואות מרוכבות שאין בה צורך.

1. היגבים:

XL=ωL=1000⋅25⋅10−3=25 Ω,XC=1ωC=11000⋅4⋅10−6=250 ΩX_L=\omega L=1000\cdot 25\cdot 10^{-3}=25\,\Omega,\qquad X_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{1000\cdot 4\cdot 10^{-6}}=250\,\Omega

2. המעגל המקבילי R1∥L1∥C1R_1\parallel L_1\parallel C_1 (נוח לחשב באדמיטנס):

Yˉ1=130+1j25+1−j250=0.03333−j0.04+j0.004=0.03333−j0.036 S\bar{Y}_1=\frac{1}{30}+\frac{1}{j25}+\frac{1}{-j250}=0.03333-j0.04+j0.004=0.03333-j0.036\,\text{S}
Zˉ1=1Yˉ1=13.85+j14.96=20.38∠47.20∘ Ω\bar{Z}_1=\frac{1}{\bar{Y}_1}=13.85+j14.96=20.38\angle 47.20^\circ\,\Omega

3. הענף הטורי C2C_2-L2L_2: Zˉs=j(25−250)=−j225 Ω\bar{Z}_s=j(25-250)=-j225\,\Omega.

במקביל ל- RLOADR_{LOAD}:

Zˉp=20⋅(−j225)20−j225=19.84−j1.76=19.92∠−5.08∘ Ω\bar{Z}_p=\frac{20\cdot(-j225)}{20-j225}=19.84-j1.76=19.92\angle -5.08^\circ\,\Omega

4. העכבה הכוללת (Zˉ1\bar{Z}_1, Zˉp\bar{Z}_p ו- R2R_2 בטור):

Zˉ=Zˉ1+Zˉp+R2=(13.85+19.84+10)+j(14.96−1.76)=43.69+j13.19=45.64∠16.80∘ Ω\bar{Z}=\bar{Z}_1+\bar{Z}_p+R_2=(13.85+19.84+10)+j(14.96-1.76)=43.69+j13.19=45.64\angle 16.80^\circ\,\Omega

5. זרם המקור (ערך יעיל 50∠30∘ V50\angle 30^\circ\,\text{V}):

Iˉ=50∠30∘45.64∠16.80∘≈1.0955∠13.20∘ A\bar{I}=\frac{50\angle 30^\circ}{45.64\angle 16.80^\circ}\approx 1.0955\angle 13.20^\circ\,\text{A}

6. מתח המוצא והזרם בעומס:

Vˉout=Iˉ⋅Zˉp=1.0955∠13.20∘⋅19.92∠−5.08∘≈21.82∠8.12∘ V\bar{V}_{out}=\bar{I}\cdot\bar{Z}_p=1.0955\angle 13.20^\circ\cdot 19.92\angle -5.08^\circ\approx 21.82\angle 8.12^\circ\,\text{V}
IˉLOAD=VˉoutRLOAD=21.82∠8.12∘20≈1.091∠8.12∘ A\bar{I}_{LOAD}=\frac{\bar{V}_{out}}{R_{LOAD}}=\frac{21.82\angle 8.12^\circ}{20}\approx 1.091\angle 8.12^\circ\,\text{A}

בערכי שיא: Vout,m≈30.87 VV_{out,m}\approx 30.87\,\text{V}, ILOAD,m≈1.54 AI_{LOAD,m}\approx 1.54\,\text{A}.

7. בדיקה (מאזן הספק פעיל): ∣IˉZˉ1∣2R1+I2R2+Vout2RLOAD=22.33230+1.09552⋅10+21.82220=16.62+12.00+23.82=52.44 W\frac{|\bar{I}\bar{Z}_1|^2}{R_1}+I^2R_2+\frac{V_{out}^2}{R_{LOAD}}=\frac{22.33^2}{30}+1.0955^2\cdot 10+\frac{21.82^2}{20}=16.62+12.00+23.82=52.44\,\text{W}, ושווה ל- Re{VˉinIˉ∗}\text{Re}\{\bar{V}_{in}\bar{I}^*\} שבסעיף ד ✓.

תשובה: IˉLOAD≈1.091∠8.12∘ A\bar{I}_{LOAD}\approx 1.091\angle 8.12^\circ\,\text{A}, Vˉout≈21.82∠8.12∘ V\bar{V}_{out}\approx 21.82\angle 8.12^\circ\,\text{V} (ערכים יעילים).

סעיף ד

תשובה:

S≈54.78 VAS\approx 54.78\,\text{VA}, P≈52.44 WP\approx 52.44\,\text{W}, Q≈15.83 VARQ\approx 15.83\,\text{VAR} (השראי), φ≈16.80∘\varphi\approx 16.80^\circ, cos⁡φ≈0.957\cos\varphi\approx 0.957

מבוקש: ההספק הנדמה, הפעיל וההיגבי של המקור, וסרטוט המשולש.

1. ההספק המרוכב:

Sˉ=Vˉin⋅Iˉ∗=50∠30∘⋅1.0955∠−13.20∘≈54.78∠16.80∘ VA\bar{S}=\bar{V}_{in}\cdot\bar{I}^*=50\angle 30^\circ\cdot 1.0955\angle -13.20^\circ\approx 54.78\angle 16.80^\circ\,\text{VA}

2. רכיבים:

P=Scos⁡φ=54.78cos⁡16.80∘≈52.44 W,Q=Ssin⁡φ=54.78sin⁡16.80∘≈15.83 VARP=S\cos\varphi=54.78\cos 16.80^\circ\approx 52.44\,\text{W},\qquad Q=S\sin\varphi=54.78\sin 16.80^\circ\approx 15.83\,\text{VAR}

Q>0Q>0: המעגל השראי בתדר זה. מקדם ההספק cos⁡φ≈0.957\cos\varphi\approx 0.957 (פיגור).

3. בדיקה: PP שווה לסכום ההספקים בנגדים שחושב בסעיף ג (52.44 W52.44\,\text{W}). QQ שווה לסכום ההיגביים: IL12XL−IC12XC+Is2(XL−XC)=0.8932⋅25−0.08932⋅250−0.0972⋅225=19.94−1.99−2.12=15.83 VARI_{L1}^2X_L-I_{C1}^2X_C+I_s^2(X_L-X_C)=0.893^2\cdot 25-0.0893^2\cdot 250-0.097^2\cdot 225=19.94-1.99-2.12=15.83\,\text{VAR} ✓.

4. סרטוט המשולש: הניצב האופקי הוא P=52.44 WP=52.44\,\text{W}, הניצב האנכי (כלפי מעלה, כי ההספק ההיגבי השראי) הוא Q=15.83 VARQ=15.83\,\text{VAR}, והיתר הוא S=54.78 VAS=54.78\,\text{VA}. הזווית בין PP ל- SS היא φ=16.80∘\varphi=16.80^\circ.

P (W)Q (VAR)1020304050601020P = 52.44 WQ = 15.83 VARS = 54.78 VA

תשובה: P≈52.44 WP\approx 52.44\,\text{W}, Q≈15.83 VARQ\approx 15.83\,\text{VAR} (השראי), S≈54.78 VAS\approx 54.78\,\text{VA}, φ≈16.80∘\varphi\approx 16.80^\circ.

שאלה 6 · צרכן תלת מופעי בכוכב עם עכבות קו

באיור לשאלה 6 מוצג צרכן תלת מופעי בחיבור כוכב, המחובר לרשת תלת מופעית בצורת כוכב.

נתון: לכל קו זינה עכבה ZZ המכילה התנגדות R=6 ΩR=6\,\Omega והיגב השראתי X=6 ΩX=6\,\Omega. העכבה בכל מופע של העומס ZLZ_L מכילה התנגדות RL=42 ΩR_L=42\,\Omega והיגב השראתי XL=30 ΩX_L=30\,\Omega. המתח השלוב של הרשת הוא: UL=600 VU_L=600\,\text{V}.

א.

מהו זרם הקו ILI_L?

(6 נקודות)
ב.

מהו המתח השלוב של העומס VLV_L?

(6 נקודות)
ג.

מהם ההספקים: הפעיל, ההיגבי והנדמה המתפתחים בעומס ZLZ_L?

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

IL=103≈5.77 AI_L=\frac{10}{\sqrt3}\approx 5.77\,\text{A}

נתון: UL=600 VU_L=600\,\text{V}; עכבת קו Z=6+j6 ΩZ=6+j6\,\Omega; עכבת מופע העומס ZL=42+j30 ΩZ_L=42+j30\,\Omega.

מבוקש: זרם הקו.

1. מעגל חד-מופעי שקול. המערכת סימטרית (רשת בכוכב ועומס בכוכב), ולכן נקודות הכוכב של הרשת ושל העומס באותו פוטנציאל. אפשר לנתח מופע אחד: מתח מופע של הרשת, בטור עם עכבת הקו ועם עכבת מופע העומס. בחיבור כוכב זרם הקו שווה לזרם המופע.

2. מתח המופע של הרשת:

Uph=UL3=6003≈346.4 VU_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt3}=\frac{600}{\sqrt3}\approx 346.4\,\text{V}

3. העכבה הכוללת למופע (קו + עומס בטור):

Ztot=(R+RL)+j(X+XL)=(6+42)+j(6+30)=48+j36 ΩZ_{tot}=(R+R_L)+j(X+X_L)=(6+42)+j(6+30)=48+j36\,\Omega
∣Ztot∣=482+362=60 Ω|Z_{tot}|=\sqrt{48^2+36^2}=60\,\Omega

4. זרם הקו (חוק אוהם):

IL=Uph∣Ztot∣=346.460≈5.77 AI_L=\frac{U_{ph}}{|Z_{tot}|}=\frac{346.4}{60}\approx 5.77\,\text{A}

תשובה: IL≈5.77 AI_L\approx 5.77\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

VL≈516.1 VV_L\approx 516.1\,\text{V}

מבוקש: המתח השלוב על הדקי העומס (אחרי מפל המתח בעכבות הקו).

1. עכבת מופע העומס:

∣ZL∣=RL2+XL2=422+302≈51.61 Ω|Z_L|=\sqrt{R_L^2+X_L^2}=\sqrt{42^2+30^2}\approx 51.61\,\Omega

2. מתח המופע על העומס:

Vph=IL⋅∣ZL∣=5.774⋅51.61≈298.0 VV_{ph}=I_L\cdot|Z_L|=5.774\cdot 51.61\approx 298.0\,\text{V}

3. המתח השלוב (בחיבור כוכב גדול פי 3\sqrt3 ממתח המופע):

VL=3⋅Vph=3⋅298.0≈516.1 VV_L=\sqrt3\cdot V_{ph}=\sqrt3\cdot 298.0\approx 516.1\,\text{V}

בדיקה: לפי יחס עכבות, VL=UL⋅∣ZL∣∣Ztot∣=600⋅51.6160≈516.1 VV_L=U_L\cdot\frac{|Z_L|}{|Z_{tot}|}=600\cdot\frac{51.61}{60}\approx 516.1\,\text{V} ✓.

תשובה: VL≈516.1 VV_L\approx 516.1\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

P=4200 WP=4200\,\text{W}, Q=3000 VARQ=3000\,\text{VAR}, S≈5161 VAS\approx 5161\,\text{VA}

מבוקש: ההספקים הכוללים בשלושת מופעי העומס.

1. הספק פעיל (בהתנגדות RLR_L של שלושת המופעים):

P=3IL2RL=3⋅5.7742⋅42=3⋅33.33⋅42=4200 WP=3I_L^2R_L=3\cdot 5.774^2\cdot 42=3\cdot 33.33\cdot 42=4200\,\text{W}

2. הספק היגבי (בהיגב XLX_L):

Q=3IL2XL=3⋅33.33⋅30=3000 VARQ=3I_L^2X_L=3\cdot 33.33\cdot 30=3000\,\text{VAR}

3. הספק נדמה:

S=P2+Q2=42002+30002≈5161 VAS=\sqrt{P^2+Q^2}=\sqrt{4200^2+3000^2}\approx 5161\,\text{VA}

4. בדיקה בדרך שנייה: S=3⋅VL⋅IL=3⋅516.1⋅5.774≈5161 VAS=\sqrt3\cdot V_L\cdot I_L=\sqrt3\cdot 516.1\cdot 5.774\approx 5161\,\text{VA} ✓, ומקדם ההספק של העומס cos⁡φL=4251.61≈0.814\cos\varphi_L=\frac{42}{51.61}\approx 0.814 נותן P=5161⋅0.814≈4200 WP=5161\cdot 0.814\approx 4200\,\text{W} ✓.

תשובה: P=4200 WP=4200\,\text{W}, Q=3000 VARQ=3000\,\text{VAR} (השראי), S≈5161 VAS\approx 5161\,\text{VA}.

שאלה 7 · מעגל מגנטי עם חריצי אוויר

באיור לשאלה 7 מוצג התקן אלקטרומגנטי המורכב משני חלקים פרומגנטיים, עולה ועוגן, המופרדים ביניהם באמצעות שני חריצי אויר צרים. סביב העולה מלופף סליל שהתנגדותו הכוללת היא 5 Ω5\,\Omega . מספר הליפופים סביב העולה הוא 15001500 .

שטח חתך של העולה והעוגן זהה ושווה 2 cm22\,\text{cm}^2 . אורך מסלול השטף הממוצע 20 cm20\,\text{cm} ואורך כל חריץ אויר 2 mm2\,\text{mm} .

החדירות היחסית של החומר הפרומגנטי ממנו בנוי ההתקן היא: μr=1800\mu_r=1800 .

האלקטרומגנט מחובר למקור מתח ישר.

א.

סרטטו מעגל מגנטי שקול וחשבו כל אחד ממרכיביו.

(6 נקודות)
ב.

נתון כי צפיפות השטף המרבית בליבה BsatB_{sat}, על סף רוויה מגנטית, שווה 1.6 T1.6\,\text{T} .

מהו ערכו המרבי של מקור המתח עבורו הליבה תמצא בסף הרוויה?

(6 נקודות)
ג.

חשבו את השראותו המגנטית של הסליל.

(4 נקודות)
ד.

מנתקים את מקור המתח הישר ומחברים את ההתקן למקור מתח חילופין 110 V/120 Hz110\,\text{V}/120\,\text{Hz} .

מהו ההספק הפעיל המתפתח במקור המתח?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

F=NI=300UF=NI=300U בטור עם Rm,fe≈4.42⋅105R_{m,fe}\approx 4.42\cdot 10^5 ושני Rm,g≈7.96⋅106 A/WbR_{m,g}\approx 7.96\cdot 10^6\,\text{A/Wb}; סך הכול Rm≈1.636⋅107 A/WbR_m\approx 1.636\cdot 10^7\,\text{A/Wb}

נתון: N=1500N=1500, R=5 ΩR=5\,\Omega, A=2 cm2=2⋅10−4 m2A=2\,\text{cm}^2=2\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2, lfe=20 cm=0.2 ml_{fe}=20\,\text{cm}=0.2\,\text{m}, lg=2 mm=2⋅10−3 ml_g=2\,\text{mm}=2\cdot 10^{-3}\,\text{m} (לכל חריץ), μr=1800\mu_r=1800, μ0=4π⋅10−7 H/m\mu_0=4\pi\cdot 10^{-7}\,\text{H/m}.

מבוקש: המעגל המגנטי השקול וערכי רכיביו.

1. המעגל השקול. השטף עובר בלולאה אחת: דרך העולה, חריץ האוויר העליון, העוגן, וחריץ האוויר התחתון. לכן המעגל המגנטי הוא לולאה טורית אחת (בדומה למעגל חשמלי):

•מקור כוח מגנטו-מניע F=N⋅IF=N\cdot I (הסליל);

•בטור איתו: הרלוקטנס של הברזל Rm,feR_{m,fe} (עולה ועוגן יחד, לאורך מסלול השטף הממוצע);

•ושתי רלוקטנסים של חריצי האוויר Rm,gR_{m,g}, אחת לכל חריץ.

2. רלוקטנס הברזל (אורך המסלול הממוצע 20 cm20\,\text{cm} מתייחס לחומר הפרומגנטי):

Rm,fe=lfeμ0μrA=0.24π⋅10−7⋅1800⋅2⋅10−4≈4.42⋅105 A/WbR_{m,fe}=\frac{l_{fe}}{\mu_0\mu_rA}=\frac{0.2}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 1800\cdot 2\cdot 10^{-4}}\approx 4.42\cdot 10^5\,\text{A/Wb}

3. רלוקטנס כל חריץ אוויר (μr=1\mu_r=1):

Rm,g=lgμ0A=2⋅10−34π⋅10−7⋅2⋅10−4≈7.96⋅106 A/WbR_{m,g}=\frac{l_g}{\mu_0A}=\frac{2\cdot 10^{-3}}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 2\cdot 10^{-4}}\approx 7.96\cdot 10^6\,\text{A/Wb}

4. הרלוקטנס הכוללת (טור):

Rm=Rm,fe+2Rm,g=4.42⋅105+2⋅7.96⋅106≈1.636⋅107 A/WbR_m=R_{m,fe}+2R_{m,g}=4.42\cdot 10^5+2\cdot 7.96\cdot 10^6\approx 1.636\cdot 10^7\,\text{A/Wb}

שימו לב: שני חריצים של 2 mm2\,\text{mm} בלבד אחראים לכ- 97% מהרלוקטנס.

5. הכוח המגנטו-מניע. במתח ישר הזרם בסליל נקבע רק על ידי ההתנגדות שלו: I=UR=U5I=\frac{U}{R}=\frac{U}{5}, ולכן

F=N⋅I=1500⋅U5=300⋅U    [A⋅turns]F=N\cdot I=1500\cdot\frac{U}{5}=300\cdot U\;\;[\text{A}\cdot\text{turns}]

תשובה: מקור F=NI=300UF=NI=300U בטור עם Rm,fe≈4.42⋅105 A/WbR_{m,fe}\approx 4.42\cdot 10^5\,\text{A/Wb} ועם שתי רלוקטנסים של 7.96⋅106 A/Wb7.96\cdot 10^6\,\text{A/Wb}; סך הכול Rm≈1.636⋅107 A/WbR_m\approx 1.636\cdot 10^7\,\text{A/Wb}.

סעיף ב

תשובה:

U≈17.45 VU\approx 17.45\,\text{V} (I≈3.49 AI\approx 3.49\,\text{A})

מבוקש: מתח המקור שבו צפיפות השטף בליבה מגיעה ל- 1.6 T1.6\,\text{T}.

1. השטף בסף הרוויה:

Φ=Bsat⋅A=1.6⋅2⋅10−4=3.2⋅10−4 Wb\Phi=B_{sat}\cdot A=1.6\cdot 2\cdot 10^{-4}=3.2\cdot 10^{-4}\,\text{Wb}

2. הכוח המגנטו-מניע הנדרש ("חוק אוהם המגנטי"):

F=Φ⋅Rm=3.2⋅10−4⋅1.636⋅107≈5234 A⋅turnsF=\Phi\cdot R_m=3.2\cdot 10^{-4}\cdot 1.636\cdot 10^7\approx 5234\,\text{A}\cdot\text{turns}

3. הזרם בסליל:

I=FN=52341500≈3.49 AI=\frac{F}{N}=\frac{5234}{1500}\approx 3.49\,\text{A}

4. מתח המקור (במתח ישר רק ההתנגדות מגבילה את הזרם):

U=I⋅R=3.49⋅5≈17.45 VU=I\cdot R=3.49\cdot 5\approx 17.45\,\text{V}

5. בדיקה בדרך שנייה (חוק אמפר): Hfe=Bμ0μr=1.64π⋅10−7⋅1800=707.4 A/mH_{fe}=\frac{B}{\mu_0\mu_r}=\frac{1.6}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 1800}=707.4\,\text{A/m}, Hg=Bμ0=1.273⋅106 A/mH_g=\frac{B}{\mu_0}=1.273\cdot 10^6\,\text{A/m}, ולכן NI=Hfelfe+Hg⋅2lg=707.4⋅0.2+1.273⋅106⋅4⋅10−3≈5234 A⋅turnsNI=H_{fe}l_{fe}+H_g\cdot 2l_g=707.4\cdot 0.2+1.273\cdot 10^6\cdot 4\cdot 10^{-3}\approx 5234\,\text{A}\cdot\text{turns} ✓.

תשובה: Umax≈17.45 VU_{max}\approx 17.45\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

L≈0.1376 HL\approx 0.1376\,\text{H}

מבוקש: ההשראות העצמית של הסליל.

L=N2Rm=150021.636⋅107≈0.1376 HL=\frac{N^2}{R_m}=\frac{1500^2}{1.636\cdot 10^7}\approx 0.1376\,\text{H}

בדיקה: L=NΦI=1500⋅3.2⋅10−43.49≈0.1376 HL=\frac{N\Phi}{I}=\frac{1500\cdot 3.2\cdot 10^{-4}}{3.49}\approx 0.1376\,\text{H} ✓.

תשובה: L≈0.138 HL\approx 0.138\,\text{H} (137.6 mH137.6\,\text{mH}).

סעיף ד

תשובה:

P≈5.61 WP\approx 5.61\,\text{W} (I≈1.06 AI\approx 1.06\,\text{A})

מבוקש: ההספק הפעיל שהמקור מוסר. ההספק הפעיל מתפתח רק בהתנגדות הסליל (נזניח הפסדי ליבה).

1. ההיגב ההשראי:

XL=2πfL=2π⋅120⋅0.1376≈103.7 ΩX_L=2\pi fL=2\pi\cdot 120\cdot 0.1376\approx 103.7\,\Omega

2. העכבה (התנגדות והיגב בטור):

Z=R2+XL2=52+103.72≈103.8 ΩZ=\sqrt{R^2+X_L^2}=\sqrt{5^2+103.7^2}\approx 103.8\,\Omega

3. הזרם:

I=UZ=110103.8≈1.059 AI=\frac{U}{Z}=\frac{110}{103.8}\approx 1.059\,\text{A}

4. ההספק הפעיל:

P=I2R=1.0592⋅5≈5.61 WP=I^2R=1.059^2\cdot 5\approx 5.61\,\text{W}

בדיקה: P=UIcos⁡φ=110⋅1.059⋅5103.8≈5.61 WP=UI\cos\varphi=110\cdot 1.059\cdot\frac{5}{103.8}\approx 5.61\,\text{W} ✓.

הערה: צפיפות השטף המרבית במצב זה Bm=2 U2πfNA=2⋅1102π⋅120⋅1500⋅2⋅10−4≈0.69 TB_m=\frac{\sqrt2\,U}{2\pi fNA}=\frac{\sqrt2\cdot 110}{2\pi\cdot 120\cdot 1500\cdot 2\cdot 10^{-4}}\approx 0.69\,\text{T}, מתחת לרוויה, ולכן מותר להשתמש בהשראות מסעיף ג.

תשובה: P≈5.61 WP\approx 5.61\,\text{W}.

שאלה 8 · קבל בעל שני דיאלקטריקים במעגל קבלים

באיור א' לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי:

באיור ב' לשאלה 8 מתואר המבנה של הקבל CXC_X:

הקבל CXC_X בנוי משני לוחות מוליכים בעלי שטח 0.5 cm20.5\,\text{cm}^2 המרוחקים 0.6 mm0.6\,\text{mm} זה מזה. במרווח בין הלוחות נמצאות שתי שכבות של חומרים דיאלקטריים שונים, הזהות בעובי שלהן.

המקדם הדיאלקטרי היחסי של כל שכבה הוא εr1=27.1\varepsilon_{r1}=27.1 , εr2=40.66\varepsilon_{r2}=40.66 .

א.

חשבו את הקיבולת של הקבל CXC_X .

הדרכה: מומלץ להפריד לשני קבלים בטור ואז לחשב את השקול.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את המתח על כל קבל ואת המטען האגור בו.

(9 נקודות)
ג.

חשבו את האנרגיה האגורה במעגל.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

CX≈24 pFC_X\approx 24\,\text{pF} (שתי שכבות של 40 pF40\,\text{pF} ו- 60 pF60\,\text{pF} בטור)

נתון: A=0.5 cm2=0.5⋅10−4 m2A=0.5\,\text{cm}^2=0.5\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2, מרחק כולל 0.6 mm0.6\,\text{mm}, שתי שכבות שוות בעובי, εr1=27.1\varepsilon_{r1}=27.1, εr2=40.66\varepsilon_{r2}=40.66, ε0=8.854⋅10−12 F/m\varepsilon_0=8.854\cdot 10^{-12}\,\text{F/m}.

מבוקש: CXC_X.

1. פירוק לשני קבלים. השכבות מונחות זו על זו בין הלוחות, כך שהשטף החשמלי עובר דרך שתיהן ברצף. אפשר לדמיין לוח דק בגבול ביניהן, ולקבל שני קבלים בטור, כל אחד בעובי d=0.62=0.3 mm=3⋅10−4 md=\frac{0.6}{2}=0.3\,\text{mm}=3\cdot 10^{-4}\,\text{m}.

2. קיבולת כל שכבה:

CX1=ε0εr1Ad=8.854⋅10−12⋅27.1⋅0.5⋅10−43⋅10−4≈40 pFC_{X1}=\frac{\varepsilon_0\varepsilon_{r1}A}{d}=\frac{8.854\cdot 10^{-12}\cdot 27.1\cdot 0.5\cdot 10^{-4}}{3\cdot 10^{-4}}\approx 40\,\text{pF}
CX2=ε0εr2Ad=8.854⋅10−12⋅40.66⋅0.5⋅10−43⋅10−4≈60 pFC_{X2}=\frac{\varepsilon_0\varepsilon_{r2}A}{d}=\frac{8.854\cdot 10^{-12}\cdot 40.66\cdot 0.5\cdot 10^{-4}}{3\cdot 10^{-4}}\approx 60\,\text{pF}

3. הקיבול השקול (טור):

CX=CX1⋅CX2CX1+CX2=40⋅6040+60=24 pFC_X=\frac{C_{X1}\cdot C_{X2}}{C_{X1}+C_{X2}}=\frac{40\cdot 60}{40+60}=24\,\text{pF}

בדיקה בנוסחה ישירה: CX=ε0Adεr1+dεr2≈24.0 pFC_X=\frac{\varepsilon_0A}{\frac{d}{\varepsilon_{r1}}+\frac{d}{\varepsilon_{r2}}}\approx 24.0\,\text{pF} ✓.

תשובה: CX≈24 pFC_X\approx 24\,\text{pF}.

סעיף ב

תשובה:

CXC_X: 60 V60\,\text{V}, 1.44 nC1.44\,\text{nC}; C1C_1: 10 V10\,\text{V}, C2C_2: 20 V20\,\text{V}, C3C_3: 30 V30\,\text{V}, לכל אחד מהם 0.6 nC0.6\,\text{nC}

נתון: E=60 VE=60\,\text{V}, C1=60 pFC_1=60\,\text{pF}, C2=30 pFC_2=30\,\text{pF}, C3=20 pFC_3=20\,\text{pF}, CX=24 pFC_X=24\,\text{pF}.

מבוקש: מתח ומטען לכל קבל.

סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל של המעגל במצב היציב:

•הקו התחתון (ההדק השלילי של EE, הקו הקצר של סמל הסוללה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), ולכן הקו העליון נמצא ב-60 V60\,\text{V}.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. במעגל ארבעה פוטנציאלים: 60 V60\,\text{V}, 0 V0\,\text{V}, והשניים שבתוך הענף הימני: בין C1C_1 ל-C2C_2 ובין C2C_2 ל-C3C_3. את שני האחרונים נחשב בהמשך, והם רשומים על הסרטוט: 50 V50\,\text{V} ו-30 V30\,\text{V}.

•במצב יציב (מתח ישר, קבלים טעונים) לא זורם זרם באף ענף, ולכן אין חיצי זרם.

בחירת השיטה. לפי הצבעים, CXC_X מחובר ישירות בין הקו של 60 V60\,\text{V} לקו של 0 V0\,\text{V}, ובמקביל אליו ענף שבו C1C_1, C2C_2 ו-C3C_3 בטור. זהו חיבור מעורב פשוט, ולכן אין צורך בשיטת צמתים: כל ענף מקבל את מלוא מתח המקור, ובענף הטורי לכל הקבלים אותו מטען.

1. הקבל CXC_X:

VX=E=60 V,QX=CX⋅VX=24⋅10−12⋅60=1.44⋅10−9 C=1.44 nCV_X=E=60\,\text{V},\qquad Q_X=C_X\cdot V_X=24\cdot 10^{-12}\cdot 60=1.44\cdot 10^{-9}\,\text{C}=1.44\,\text{nC}

2. הענף הטורי. הקיבול השקול:

1Cs=160+130+120=1+2+360=110  ⇒  Cs=10 pF\frac{1}{C_s}=\frac{1}{60}+\frac{1}{30}+\frac{1}{20}=\frac{1+2+3}{60}=\frac{1}{10}\;\Rightarrow\;C_s=10\,\text{pF}

בחיבור טור לכל הקבלים אותו מטען:

Q1=Q2=Q3=Cs⋅E=10⋅10−12⋅60=0.6⋅10−9 C=0.6 nCQ_1=Q_2=Q_3=C_s\cdot E=10\cdot 10^{-12}\cdot 60=0.6\cdot 10^{-9}\,\text{C}=0.6\,\text{nC}

3. המתחים בענף הטורי (V=QCV=\frac{Q}{C}):

V1=0.6⋅10−960⋅10−12=10 V,V2=0.6⋅10−930⋅10−12=20 V,V3=0.6⋅10−920⋅10−12=30 VV_1=\frac{0.6\cdot 10^{-9}}{60\cdot 10^{-12}}=10\,\text{V},\quad V_2=\frac{0.6\cdot 10^{-9}}{30\cdot 10^{-12}}=20\,\text{V},\quad V_3=\frac{0.6\cdot 10^{-9}}{20\cdot 10^{-12}}=30\,\text{V}

בדיקה: 10+20+30=60 V=E10+20+30=60\,\text{V}=E ✓.

4. הפוטנציאלים שעל הסרטוט. הקו שבין C1C_1 ל-C2C_2 נמוך מהקו העליון במתח של C1C_1, והקו שבין C2C_2 ל-C3C_3 גבוה מהקו התחתון במתח של C3C_3:

60−V1=60−10=50 V60-V_1=60-10=50\,\text{V}, 0+V3=0+30=30 V0+V_3=0+30=30\,\text{V}

ההפרש ביניהם הוא המתח על C2C_2: 50−30=20 V50-30=20\,\text{V} ✓.

(בתוך CXC_X עצמו המתח מתחלק בין השכבות: 1.44 nC40 pF=36 V\frac{1.44\,\text{nC}}{40\,\text{pF}}=36\,\text{V} על השכבה עם εr1\varepsilon_{r1} ו- 1.44 nC60 pF=24 V\frac{1.44\,\text{nC}}{60\,\text{pF}}=24\,\text{V} על השכבה עם εr2\varepsilon_{r2}.)

תשובה: CXC_X: 60 V60\,\text{V}, 1.44 nC1.44\,\text{nC}; C1C_1: 10 V10\,\text{V}; C2C_2: 20 V20\,\text{V}; C3C_3: 30 V30\,\text{V}; המטען על כל אחד מ- C1C_1, C2C_2, C3C_3 הוא 0.6 nC0.6\,\text{nC}.

סעיף ג

תשובה:

W≈61.2 nJW\approx 61.2\,\text{nJ}

מבוקש: האנרגיה הכוללת האגורה בקבלים.

1. הקיבול השקול של כל המעגל (CXC_X במקביל לענף הטורי):

Ceq=CX+Cs=24+10=34 pFC_{eq}=C_X+C_s=24+10=34\,\text{pF}

2. האנרגיה:

W=12CeqE2=12⋅34⋅10−12⋅602≈61.2⋅10−9 J=61.2 nJW=\frac{1}{2}C_{eq}E^2=\frac{1}{2}\cdot 34\cdot 10^{-12}\cdot 60^2\approx 61.2\cdot 10^{-9}\,\text{J}=61.2\,\text{nJ}

3. בדיקה (סכום האנרגיות בקבלים): WX=12⋅24⋅10−12⋅602=43.2 nJW_X=\frac{1}{2}\cdot 24\cdot 10^{-12}\cdot 60^2=43.2\,\text{nJ}, W1=12⋅60⋅10−12⋅102=3 nJW_1=\frac{1}{2}\cdot 60\cdot 10^{-12}\cdot 10^2=3\,\text{nJ}, W2=12⋅30⋅10−12⋅202=6 nJW_2=\frac{1}{2}\cdot 30\cdot 10^{-12}\cdot 20^2=6\,\text{nJ}, W3=12⋅20⋅10−12⋅302=9 nJW_3=\frac{1}{2}\cdot 20\cdot 10^{-12}\cdot 30^2=9\,\text{nJ}. סך הכול 43.2+3+6+9=61.2 nJ43.2+3+6+9=61.2\,\text{nJ} ✓.

תשובה: W≈61.2 nJW\approx 61.2\,\text{nJ}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.