דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - אביב 2025 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97160 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, אביב 2025 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 8 שאלות. יש לענות על 5 שאלות.

ערך כל שאלה 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: נוסחאון, שאין בו לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.

שאלה 1 · מד מתח אידיאלי, מקור זרם והחלפה במקור מתח

באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי.

בין הנקודות AA ו-BB מחובר מד מתח אידיאלי (שימו לב לקוטביות החיבור של מד המתח).

הוריית מד המתח 12 V12\,\text{V}.

א.

חשבו את המתח בצומת AA ביחס לאדמה.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את ערך מקור הזרם ISI_S.

(7 נקודות)
ג.

מנתקים את מד המתח ומחברים במקומו מקור מתח VS3=12 VV_{S3}=12\,\text{V} כמוצג באיור ב' לשאלה 1:

חשבו את ההספק המתפתח בנגד R5R_5.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

VA=10 VV_A=10\,\text{V}

נתון: VS1=30 VV_{S1}=30\,\text{V}, R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, R2=10 ΩR_2=10\,\Omega, מד מתח אידיאלי בין AA ל-BB.

מבוקש: המתח VAV_A ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד.

•ההדק השלילי של VS1V_{S1} מחובר לקו האדמה, ולכן הקו שבין ההדק החיובי שלו ל-R1R_1 נמצא ב-30 V30\,\text{V}.

•VAV_A הוא הפוטנציאל של הקו של הצומת AA (בין R1R_1, R2R_2 ומד המתח). VBV_B, VCV_C ו-VDV_D הם הפוטנציאלים של שאר הקווים בצד הימני; נשתמש בהם בסעיף ב.

•מד מתח אידיאלי הוא בעל התנגדות פנימית אינסופית, כלומר נתק: לא זורם דרכו זרם. לכן הקו של AA והקו של BB צבועים בצבעים שונים - הם לא מחוברים, ויש ביניהם מתח.

•הזרם I1I_1 יוצא מההדק החיובי של VS1V_{S1}, עובר דרך R1R_1 משמאל לימין ויורד דרך R2R_2 אל קו האדמה (החיצים).

בחירת השיטה. בצד השמאלי, לפי הסרטוט, יש חוג אחד בלבד: VS1V_{S1}, R1R_1 ו-R2R_2, כי דרך מד המתח לא זורם זרם. בחוג אחד יש נעלם אחד (I1I_1), ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיקים חוק המתחים של קירכהוף וחוק אוהם (מחלק מתח).

1. R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים בטור על המקור, ולכן לפי חוק אוהם על החוג:

I1=VS1R1+R2=3020+10=1 AI_1=\frac{V_{S1}}{R_1+R_2}=\frac{30}{20+10}=1\,\text{A}

2. המתח בצומת AA הוא המתח על R2R_2, כי הקצה התחתון של R2R_2 נמצא ב-0 V0\,\text{V} (מחלק מתח):

VA=I1R2=VS1⋅R2R1+R2=30⋅1030=10 VV_A=I_1R_2=V_{S1}\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=30\cdot\frac{10}{30}=10\,\text{V}

תשובה: VA=10 VV_A=10\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

IS=1.75 AI_S=1.75\,\text{A}

נתון: הוריית מד המתח 12 V12\,\text{V}, ההדק החיובי של המד מחובר ל-BB והשלילי ל-AA; VA=10 VV_A=10\,\text{V} (מסעיף א).

מבוקש: ISI_S.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. בצד הימני יש ארבעה קווים נפרדים, כל אחד בצבע משלו: VBV_B (הצומת BB, הקצה העליון של R5R_5, ההדק העליון של ISI_S והקצה השמאלי של R6R_6), VDV_D (בין R6R_6 להדק החיובי של VS2V_{S2}), VCV_C (הקו התחתון הימני) והקו של 0 V0\,\text{V} משמאל ל-R4R_4.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש בצד הימני שלושה פוטנציאלים לא ידועים (VBV_B, VCV_C, VDV_D), ו-VDV_D קשור ל-VCV_C דרך VS2V_{S2}, ונוסף עליהם גם ISI_S לא ידוע. אבל הנתונים קובעים אותם אחד אחרי השני, בלי מערכת משוואות: מד המתח נותן את VBV_B, חוק הזרמים על החלק הימני נותן את VCV_C, והמקור VS2V_{S2} נותן את VDV_D. אחרי שכל הפוטנציאלים ידועים, כל זרם יוצא מחוק אוהם, ו-ISI_S - מחוק הזרמים בצומת אחד.

1. המתח בצומת BB. המד מראה את ההפרש בין ההדק החיובי לשלילי:

VB−VA=12 V ⇒ VB=10+12=22 VV_B-V_A=12\,\text{V}\ \Rightarrow\ V_B=10+12=22\,\text{V}

2. המתח בצומת CC. לפי הסרטוט, החלק הימני של המעגל (הקווים VBV_B, VCV_C, VDV_D) מחובר לשאר המעגל רק דרך מד המתח (שלא זורם בו זרם) ודרך R4R_4. לפי חוק הזרמים של קירכהוף על משטח סגור סביב החלק הימני, סכום הזרמים הנכנסים אליו הוא אפס, ולכן גם הזרם דרך R4R_4 הוא אפס (מסומן I=0I=0). בלי זרם אין מפל מתח על R4R_4:

IR4=0 ⇒ VC=0+IR4R4=0 VI_{R_4}=0\ \Rightarrow\ V_C=0+I_{R_4}R_4=0\,\text{V}

בסרטוט הקו של CC והקו של 0 V0\,\text{V} צבועים בצבעים שונים, כי אין ביניהם תיל. השוויון VC=0V_C=0 יוצא רק מהחישוב הזה.

3. המתח בצומת DD. ההדק השלילי של VS2V_{S2} מחובר לקו של CC, ולכן:

VD=VC+VS2=0+10=10 VV_D=V_C+V_{S2}=0+10=10\,\text{V}

4. הזרמים היוצאים מצומת BB (החיצים בסרטוט): IR5I_{R_5} דרך R5R_5 מ-BB כלפי מטה אל CC, ו-IR6I_{R_6} דרך R6R_6 מ-BB ימינה אל DD:

IR5=VB−VCR5=22−040=0.55 AI_{R_5}=\frac{V_B-V_C}{R_5}=\frac{22-0}{40}=0.55\,\text{A}

IR6=VB−VDR6=22−1010=1.2 AI_{R_6}=\frac{V_B-V_D}{R_6}=\frac{22-10}{10}=1.2\,\text{A}

5. חוק הזרמים בצומת BB. מקור הזרם ISI_S מזרים זרם מ-CC כלפי מעלה אל BB (כיוון החץ), וזה הזרם היחיד הנכנס לקו של BB:

IS=IR5+IR6=0.55+1.2=1.75 AI_S=I_{R_5}+I_{R_6}=0.55+1.2=1.75\,\text{A}

6. בדיקה בצומת CC: נכנסים IR5=0.55 AI_{R_5}=0.55\,\text{A} ו-1.2 A1.2\,\text{A} (הזרם של R6R_6 ממשיך דרך VS2V_{S2} אל CC), ויוצא IS=1.75 AI_S=1.75\,\text{A}; 0.55+1.2=1.750.55+1.2=1.75, ודרך R4R_4 אכן לא זורם זרם.

תשובה: IS=1.75 AI_S=1.75\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

PR5=12.1 WP_{R_5}=12.1\,\text{W}

נתון: במקום מד המתח מחובר מקור VS3=12 VV_{S3}=12\,\text{V}, ההדק החיובי לכיוון BB; IS=1.75 AI_S=1.75\,\text{A} (מסעיף ב).

מבוקש: ההספק בנגד R5R_5. לשם כך צריך את המתח על R5R_5, כלומר את VBV_B ואת VCV_C.

סימון על הסרטוט. המעגל של איור ב', עם הקווים שווי-הפוטנציאל, שמות הצמתים והזרמים:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•הקו בין ההדק החיובי של VS1V_{S1} ל-R1R_1 נמצא ב-30 V30\,\text{V}.

•VAV_A, VBV_B, VCV_C, VDV_D הם הפוטנציאלים של ארבעת הקווים האחרים (DD - הקו שבין R6R_6 להדק החיובי של VS2V_{S2}).

•המקור VS3V_{S3} מחבר את הקו של AA לקו של BB, וההדק החיובי שלו בצד של BB: VB=VA+12V_B=V_A+12. המקור VS2V_{S2} מחבר את הקו של CC לקו של DD: VD=VC+10V_D=V_C+10.

•הזרמים בחיצים: I1I_1, I2I_2, I5I_5, I6I_6 יוצאים מהקווים של AA ו-BB דרך R1R_1, R2R_2, R5R_5, R6R_6; I4I_4 יוצא מהקו של CC דרך R4R_4 אל האדמה. זרם שייצא שלילי זורם בפועל נגד החץ.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:

•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים (VS1V_{S1}-R1R_1-R2R_2; R2R_2-VS3V_{S3}-R5R_5-R4R_4; R5R_5-ISI_S; ISI_S-R6R_6-VS2V_{S2}). מקור הזרם נמצא בענף המשותף לשני החוגים הימניים וקובע את ההפרש ביניהם, ולכן נשארים שלושה נעלמים ושלוש משוואות.

•מתחי צמתים: מלבד האדמה יש חמישה צמתים. הקו של 30 V30\,\text{V} ידוע. AA ו-BB מחוברים במקור מתח, ולכן הם צומת-על אחד עם נעלם אחד (VAV_A). גם CC ו-DD מחוברים במקור מתח - צומת-על שני עם נעלם אחד (VCV_C). כלומר שני נעלמים ושתי משוואות.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. הזרמים לפי חוק אוהם, מהפרשי הפוטנציאלים שבסרטוט (עם VB=VA+12V_B=V_A+12, VD=VC+10V_D=V_C+10):

I1=VA−3020I_1=\frac{V_A-30}{20}, I2=VA10I_2=\frac{V_A}{10}, I5=VB−VC40I_5=\frac{V_B-V_C}{40}, I6=VB−VD10I_6=\frac{V_B-V_D}{10}, I4=VC10I_4=\frac{V_C}{10}

2. צומת-על {A,B}\{A,B\} (מקיף את VS3V_{S3}). סכום הזרמים היוצאים ממנו דרך R1R_1, R2R_2, R5R_5, R6R_6 שווה לזרם ISI_S הנכנס:

VA−3020+VA10+VB−VC40+VB−VD10=IS\frac{V_A-30}{20}+\frac{V_A}{10}+\frac{V_B-V_C}{40}+\frac{V_B-V_D}{10}=I_S

נציב VB=VA+12V_B=V_A+12, VD=VC+10V_D=V_C+10, IS=1.75I_S=1.75 ונכפיל ב-40:

2(VA−30)+4VA+(VA+12−VC)+4(VA+2−VC)=702(V_A-30)+4V_A+(V_A+12-V_C)+4(V_A+2-V_C)=70

11VA−5VC=11011V_A-5V_C=110

3. צומת-על {C,D}\{C,D\} (מקיף את VS2V_{S2}). הזרמים היוצאים: I4I_4 דרך R4R_4, הזרם דרך R5R_5 מ-CC אל BB (כלומר −I5-I_5), הזרם דרך R6R_6 מ-DD אל BB (כלומר −I6-I_6), ומקור הזרם מוציא ממנו ISI_S:

VC10+VC−VB40+VD−VB10+IS=0\frac{V_C}{10}+\frac{V_C-V_B}{40}+\frac{V_D-V_B}{10}+I_S=0

נציב ונכפיל ב-40:

4VC+(VC−VA−12)+4(VC−VA−2)+70=04V_C+(V_C-V_A-12)+4(V_C-V_A-2)+70=0

−5VA+9VC=−50-5V_A+9V_C=-50

4. פתרון המערכת. מהמשוואה הראשונה VA=110+5VC11V_A=\frac{110+5V_C}{11}. נציב בשנייה:

9VC−5(110+5VC)11=−50 ⇒ 99VC−550−25VC=−550 ⇒ 74VC=09V_C-\frac{5(110+5V_C)}{11}=-50\ \Rightarrow\ 99V_C-550-25V_C=-550\ \Rightarrow\ 74V_C=0

VC=0 V,VA=11011=10 V,VB=10+12=22 V,VD=0+10=10 VV_C=0\,\text{V},\quad V_A=\frac{110}{11}=10\,\text{V},\quad V_B=10+12=22\,\text{V},\quad V_D=0+10=10\,\text{V}

5. הזרמים שבסרטוט:

I1=10−3020=−1 AI_1=\frac{10-30}{20}=-1\,\text{A} (הסימן השלילי: 1 A1\,\text{A} זורם בפועל מ-VS1V_{S1} אל AA, נגד החץ)

I2=1010=1 AI_2=\frac{10}{10}=1\,\text{A}, I5=22−040=0.55 AI_5=\frac{22-0}{40}=0.55\,\text{A}, I6=22−1010=1.2 AI_6=\frac{22-10}{10}=1.2\,\text{A}, I4=010=0I_4=\frac{0}{10}=0

6. הסבר. קיבלנו בדיוק את אותם פוטנציאלים כמו בסעיפים א ו-ב. הסיבה: מד המתח הראה 12 V12\,\text{V} באותה קוטביות, כלומר המתח בין AA ל-BB כבר היה 12 V12\,\text{V}. מקור של 12 V12\,\text{V} באותה קוטביות לא משנה דבר, ולא זורם דרכו זרם. לפי חוק הזרמים בקו של AA, הזרם הנכנס מ-R1R_1 (1 A1\,\text{A}) יוצא כולו דרך R2R_2 (I2=1 AI_2=1\,\text{A}):

IS3=−I1−I2=1−1=0 AI_{S3}=-I_1-I_2=1-1=0\,\text{A}

7. ההספק ב-R5R_5. המתח על הנגד VR5=VB−VC=22 VV_{R_5}=V_B-V_C=22\,\text{V}:

PR5=VR52R5=22240=48440=12.1 WP_{R_5}=\frac{V_{R_5}^2}{R_5}=\frac{22^2}{40}=\frac{484}{40}=12.1\,\text{W}

(בדיקה: P=I52R5=0.552⋅40=12.1 WP=I_5^2R_5=0.55^2\cdot 40=12.1\,\text{W}.)

תשובה: PR5=12.1 WP_{R_5}=12.1\,\text{W}.

שאלה 2 · מעגל נורטון שקול והספק ברבע מהמקסימום

In the illustration for Question 2, an electrical circuit is presented:

א.

Draw the Norton equivalent circuit for the resistor RLR_L connected between points aa and bb.

(10 נקודות)
ב.

What are the two values of the load resistor RLR_L for which the power dissipated will be one-quarter of the maximum power?

(6 נקודות)
ג.

Disconnect the resistor RLR_L. Calculate the voltage measured between points aa and bb.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

IN=2.6 AI_N=2.6\,\text{A} (מ-aa ל-bb בקצר), RN=6017≈3.53 ΩR_N=\frac{60}{17}\approx 3.53\,\Omega, במקביל ל-RLR_L

נתון: I=1 AI=1\,\text{A}, R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, R2=10 ΩR_2=10\,\Omega, V1=12 VV_1=12\,\text{V}, R3=15 ΩR_3=15\,\Omega, R4=15 ΩR_4=15\,\Omega, R5=30 ΩR_5=30\,\Omega, V2=6 VV_2=6\,\text{V}.

מבוקש: מעגל נורטון השקול בין aa ל-bb, כלומר מקור זרם INI_N במקביל לנגד RNR_N.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר העומס: aa (הקו העליון) ו-bb (הקו התחתון, האדמה). מנתקים את RLR_L, ומאותם שני הדקים מודדים גם את ההתנגדות השקולה RNR_N וגם את זרם הקצר INI_N.

בחירת השיטה. השאלה קובעת את השיטה: מעגל התמורה של נורטון. גם החישובים שבתוכה פשוטים בזכות המבנה: כל הענפים מחוברים בין הקו העליון לקו התחתון, ולכן ההתנגדות היא חיבור מקבילי, וכשמקצרים את aa ל-bb המתח על כל ענף ידוע, וכל זרם יוצא מחוק אוהם בנפרד. בשיטת זרמי החוגים היה צריך לפתור כאן מערכת של חמש משוואות (שישה חוגים, ואחד מהם נקבע על ידי מקור הזרם).

שלב 1: התנגדות נורטון RNR_N. מוציאים את RLR_L, מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור הזרם II מוחלף בנתק (נשארים שני קצוות פתוחים), ומקורות המתח V1V_1 ו-V2V_2 מוחלפים בקצר (תיל). במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

1. במעגל החדש יש רק שני פוטנציאלים (שני צבעים): הקו של aa והקו של bb.

2. V1V_1 הוחלף בקצר, ולכן הקצה התחתון של R2R_2 מחובר עכשיו ישירות לקו של bb: R2R_2 מחובר בין aa ל-bb.

3. V2V_2 הוחלף בקצר, ולכן הצומת שבין R4R_4 ל-R5R_5 התאחד עם הקו של bb. שני הקצוות של R5R_5 באותו צבע - הוא מקוצר ואינו משפיע. R4R_4 מחובר בין aa ל-bb.

4. מכאן שבין aa ל-bb מחוברים ארבעה נגדים במקביל: R1R_1, R2R_2, R3R_3, R4R_4:

1RN=120+110+115+115=3+6+4+460=1760 S\frac{1}{R_N}=\frac{1}{20}+\frac{1}{10}+\frac{1}{15}+\frac{1}{15}=\frac{3+6+4+4}{60}=\frac{17}{60}\,\text{S}

RN=6017≈3.53 ΩR_N=\frac{60}{17}\approx 3.53\,\Omega

שלב 2: זרם נורטון INI_N. מחזירים את המקורות, ובמקום RLR_L מחברים קצר בין aa ל-bb. מחשבים את הזרם בקצר, בכיוון מ-aa ל-bb:

•הקצר מאחד את הקו של aa עם הקו של bb, ולכן כולם באותו צבע, בפוטנציאל 0 V0\,\text{V}.

•ההדק השלילי של V1V_1 מחובר לקו הזה, ולכן הקו שבין R2R_2 ל-V1V_1 נמצא ב-12 V12\,\text{V}. באותו אופן הקו שבין R4R_4, R5R_5 ו-V2V_2 נמצא ב-6 V6\,\text{V}.

•החיצים: INI_N בקצר כלפי מטה, IR2I_{R_2} כלפי מעלה דרך R2R_2, IR4I_{R_4} שמאלה דרך R4R_4.

5. שני הקצוות של R1R_1 ושל R3R_3 באותו צבע, כלומר המתח עליהם אפס, ולא זורם בהם זרם (I=0I=0).

6. מקור הזרם מזרים אל הקו העליון זרם של 1 A1\,\text{A}.

7. בענף R2R_2: הקצה התחתון ב-12 V12\,\text{V} והעליון ב-0 V0\,\text{V}, ולכן הזרם עולה דרך R2R_2:

IR2=12−0R2=1210=1.2 AI_{R_2}=\frac{12-0}{R_2}=\frac{12}{10}=1.2\,\text{A}

8. בענף R4R_4: הקצה הימני ב-6 V6\,\text{V} והשמאלי ב-0 V0\,\text{V}, ולכן הזרם זורם דרך R4R_4 מימין לשמאל:

IR4=6−0R4=615=0.4 AI_{R_4}=\frac{6-0}{R_4}=\frac{6}{15}=0.4\,\text{A}

(R5R_5 מחובר בין הקו של 6 V6\,\text{V} לקו של 0 V0\,\text{V}, ישירות על V2V_2, ואינו משפיע על הזרם בקצר.)

9. לפי חוק הזרמים בקו העליון, כל הזרמים האלה יוצאים דרך הקצר:

IN=1+1.2+0.4=2.6 AI_N=1+1.2+0.4=2.6\,\text{A}

שלב 3: המעגל השקול. מקור זרם IN=2.6 AI_N=2.6\,\text{A} שהחץ שלו מצביע כלפי aa, במקביל לנגד RN=3.53 ΩR_N=3.53\,\Omega, ובין aa ל-bb מחובר RLR_L. החץ מצביע כלפי aa כי בקצר הזרם זורם מ-aa ל-bb, כלומר במקור הוא זורם מ-bb אל aa:

תשובה: IN=2.6 AI_N=2.6\,\text{A}, RN=6017≈3.53 ΩR_N=\frac{60}{17}\approx 3.53\,\Omega במקביל, ו-RLR_L מחובר בין aa ל-bb.

סעיף ב

תשובה:

RL≈49.16 ΩR_L\approx 49.16\,\Omega או RL≈0.253 ΩR_L\approx 0.253\,\Omega

נתון: IN=2.6 AI_N=2.6\,\text{A}, RN=6017 ΩR_N=\frac{60}{17}\,\Omega (סעיף א).

מבוקש: שני ערכי RLR_L שבהם ההספק בעומס הוא רבע מההספק המרבי.

1. נעבור לשקול תבנין (לנוחות): VTH=INRN=2.6⋅6017=15617≈9.176 VV_{TH}=I_NR_N=2.6\cdot\frac{60}{17}=\frac{156}{17}\approx 9.176\,\text{V}, RTH=RN≈3.529 ΩR_{TH}=R_N\approx 3.529\,\Omega.

2. ההספק המרבי מתקבל כאשר RL=RTHR_L=R_{TH}:

Pmax=VTH24RTH=9.17624⋅3.529≈5.965 WP_{max}=\frac{V_{TH}^2}{4R_{TH}}=\frac{9.176^2}{4\cdot 3.529}\approx 5.965\,\text{W}

ורבע ממנו: Pmax4≈1.491 W\frac{P_{max}}{4}\approx 1.491\,\text{W}.

3. ההספק בעומס כללי:

PL=IL2RL=VTH2RL(RTH+RL)2P_L=I_L^2R_L=\frac{V_{TH}^2R_L}{(R_{TH}+R_L)^2}

4. נשווה לרבע מההספק המרבי:

VTH2RL(RTH+RL)2=VTH216RTH ⇒ (RTH+RL)2=16RTHRL\frac{V_{TH}^2R_L}{(R_{TH}+R_L)^2}=\frac{V_{TH}^2}{16R_{TH}}\ \Rightarrow\ (R_{TH}+R_L)^2=16R_{TH}R_L

RL2−14RTHRL+RTH2=0R_L^2-14R_{TH}R_L+R_{TH}^2=0

5. נפתור את המשוואה הריבועית:

RL=14RTH±196RTH2−4RTH22=RTH(7±43)R_L=\frac{14R_{TH}\pm\sqrt{196R_{TH}^2-4R_{TH}^2}}{2}=R_{TH}\left(7\pm 4\sqrt{3}\right)

RL1=3.529⋅(7+6.928)=3.529⋅13.928≈49.16 ΩR_{L1}=3.529\cdot(7+6.928)=3.529\cdot 13.928\approx 49.16\,\Omega

RL2=3.529⋅(7−6.928)=3.529⋅0.0718≈0.253 ΩR_{L2}=3.529\cdot(7-6.928)=3.529\cdot 0.0718\approx 0.253\,\Omega

6. בדיקה עבור RL1R_{L1}: PL=9.1762⋅49.16(3.529+49.16)2≈1.491 WP_L=\frac{9.176^2\cdot 49.16}{(3.529+49.16)^2}\approx 1.491\,\text{W}, כנדרש. (שימו לב ש-RL1⋅RL2=RTH2R_{L1}\cdot R_{L2}=R_{TH}^2.)

תשובה: RL≈49.16 ΩR_L\approx 49.16\,\Omega או RL≈0.253 ΩR_L\approx 0.253\,\Omega.

סעיף ג

תשובה:

Vab=15617≈9.18 VV_{ab}=\frac{156}{17}\approx 9.18\,\text{V}

מבוקש: המתח בין aa ל-bb ללא עומס, כלומר מתח הריקם (מתח תבנין).

1. במעגל התמורה מסעיף א, ללא עומס, כל זרם הנורטון זורם דרך RNR_N:

Vab=INRN=2.6⋅6017=15617≈9.18 VV_{ab}=I_NR_N=2.6\cdot\frac{60}{17}=\frac{156}{17}\approx 9.18\,\text{V}

בדיקה בשיטת מתחי הצמתים במעגל המקורי, כש-RLR_L מנותק:

•הקו התחתון (bb, האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו בין R2R_2 ל-V1V_1 נמצא ב-12 V12\,\text{V}, והקו בין R4R_4, R5R_5 ו-V2V_2 נמצא ב-6 V6\,\text{V}, כי ההדקים השליליים של שני המקורות מחוברים לאדמה.

•נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע: הקו העליון, VaV_a. לכן יש משוואה אחת, והמתח בין ההדקים הפתוחים הוא Vab=Va−0=VaV_{ab}=V_a-0=V_a.

2. חוק הזרמים בקו העליון: סכום הזרמים היוצאים מ-aa דרך R1R_1, R2R_2, R3R_3, R4R_4 שווה לזרם 1 A1\,\text{A} שמקור הזרם מכניס:

Va20+Va−1210+Va15+Va−615−1=0\frac{V_a}{20}+\frac{V_a-12}{10}+\frac{V_a}{15}+\frac{V_a-6}{15}-1=0

Va(120+110+115+115)=1+1210+615=2.6V_a\left(\frac{1}{20}+\frac{1}{10}+\frac{1}{15}+\frac{1}{15}\right)=1+\frac{12}{10}+\frac{6}{15}=2.6

Va=2.617/60≈9.18 VV_a=\frac{2.6}{17/60}\approx 9.18\,\text{V}, אותה תוצאה.

תשובה: Vab≈9.18 VV_{ab}\approx 9.18\,\text{V} (aa חיובי ביחס ל-bb).

שאלה 3 · סוללה בחיבור מעורב: תכנון, זמן פריקה ונצילות

סוללה מורכבת מ- 40 תאים זהים בחיבור מעורב.

נתוני תא בודד: Q=0.25 AhQ=0.25\,\text{Ah} , E=1.2 VE=1.2\,\text{V} , r=0.1 Ωr=0.1\,\Omega

נדרש להזרים זרם של 2 A2\,\text{A} דרך עומס RL=5.75 ΩR_L=5.75\,\Omega

א.

חשבו את מספר הענפים במקביל (mm) ואת מספר התאים בכל טור (nn) כדי שנגד העומס יפעל כנדרש.

(10 נקודות)
ב.

בהנחה שהזרם דרך העומס קבוע. כמה זמן תספק הסוללה הספק לעומס עד שתתרוקן?

(2 נקודות)
ג.

מהי נצילות הסוללה בתנאים המתוארים בשאלה?

(2 נקודות)
ד.

בענף מסוים התקצרו כל הכא"מ ללא ההתנגדויות הפנימיות חשבו את הזרם הזורם דרך נגד העומס RL=5.75 ΩR_L=5.75\,\Omega המחובר לסוללה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

n=10n=10 תאים בכל טור, m=4m=4 ענפים במקביל

נתון: 40 תאים, E=1.2 VE=1.2\,\text{V}, r=0.1 Ωr=0.1\,\Omega לתא; RL=5.75 ΩR_L=5.75\,\Omega; נדרש I=2 AI=2\,\text{A}.

מבוקש: nn (תאים בטור בכל ענף) ו-mm (ענפים במקביל).

1. אילוץ מספר התאים: n⋅m=40n\cdot m=40, ולכן m=40nm=\frac{40}{n}.

2. הסוללה השקולה: כל ענף הוא nn תאים בטור, עם כא"מ nEnE והתנגדות nrnr. mm ענפים זהים במקביל נותנים:

ET=nE,rT=nrm=n2r40E_T=nE,\qquad r_T=\frac{nr}{m}=\frac{n^2r}{40}

3. חוק אוהם למעגל השלם:

I=ETRL+rT=nERL+n2r40I=\frac{E_T}{R_L+r_T}=\frac{nE}{R_L+\frac{n^2r}{40}}

4. נציב I=2I=2:

2(5.75+0.1n240)=1.2n ⇒ 11.5+0.005n2=1.2n2\left(5.75+\frac{0.1n^2}{40}\right)=1.2n\ \Rightarrow\ 11.5+0.005n^2=1.2n

n2−240n+2300=0n^2-240n+2300=0

5. נפתור:

n=240±2402−4⋅23002=240±2202n=\frac{240\pm\sqrt{240^2-4\cdot 2300}}{2}=\frac{240\pm 220}{2}

n=10n=10 או n=230n=230. הפתרון n=230n=230 אינו אפשרי (יש רק 40 תאים), ולכן n=10n=10, ו-m=4010=4m=\frac{40}{10}=4.

6. בדיקה: ET=10⋅1.2=12 VE_T=10\cdot 1.2=12\,\text{V}, rT=10⋅0.14=0.25 Ωr_T=\frac{10\cdot 0.1}{4}=0.25\,\Omega:

I=125.75+0.25=126=2 AI=\frac{12}{5.75+0.25}=\frac{12}{6}=2\,\text{A} ✓

תשובה: n=10n=10 תאים בטור בכל ענף, m=4m=4 ענפים במקביל.

סעיף ב

תשובה:

t=0.5 h=30t=0.5\,\text{h}=30 דקות

מבוקש: זמן הפריקה בזרם קבוע I=2 AI=2\,\text{A}.

1. הזרם מתחלק שווה בין 4 הענפים, ולכן דרך כל תא עובר:

Icell=Im=24=0.5 AI_{cell}=\frac{I}{m}=\frac{2}{4}=0.5\,\text{A}

2. כל תא מתרוקן אחרי:

t=QIcell=0.250.5=0.5 ht=\frac{Q}{I_{cell}}=\frac{0.25}{0.5}=0.5\,\text{h}

(באופן שקול: קיבול הסוללה QT=mQ=4⋅0.25=1 AhQ_T=mQ=4\cdot 0.25=1\,\text{Ah}, ו-t=QTI=12=0.5 ht=\frac{Q_T}{I}=\frac{1}{2}=0.5\,\text{h}.)

תשובה: t=0.5 h=30t=0.5\,\text{h}=30 דקות.

סעיף ג

תשובה:

beta≈95.83%\\beta\approx 95.83\%

מבוקש: היחס בין ההספק המועבר לעומס להספק הכולל שהסוללה מפתחת.

1. מתח ההדקים: U=IRL=2⋅5.75=11.5 VU=IR_L=2\cdot 5.75=11.5\,\text{V}.

2. ההספק בעומס: PL=UI=11.5⋅2=23 WP_L=UI=11.5\cdot 2=23\,\text{W}.

3. ההספק הכולל של הסוללה: PT=ETI=12⋅2=24 WP_T=E_TI=12\cdot 2=24\,\text{W} (ההפרש, 1 W1\,\text{W}, הוא ההפסד בהתנגדות הפנימית: I2rT=4⋅0.25=1 WI^2r_T=4\cdot 0.25=1\,\text{W}).

4. הנצילות:

beta=PLPT=2324=RLRL+rT=5.756≈0.9583=95.83%\\beta=\frac{P_L}{P_T}=\frac{23}{24}=\frac{R_L}{R_L+r_T}=\frac{5.75}{6}\approx 0.9583=95.83\%

תשובה: beta≈95.83%\\beta\approx 95.83\%.

סעיף ד

תשובה:

IL=1.5 AI_L=1.5\,\text{A}

נתון: באחד מ-4 הענפים הכא"מ של כל התאים התקצר (הפך לאפס), אבל ההתנגדויות הפנימיות נשארו.

מבוקש: הזרם בעומס.

1. שלושת הענפים התקינים: בכל אחד Eb=10⋅1.2=12 VE_b=10\cdot 1.2=12\,\text{V} ו-rb=10⋅0.1=1 Ωr_b=10\cdot 0.1=1\,\Omega.

2. הענף הפגום: כא"מ 00 והתנגדות rb=1 Ωr_b=1\,\Omega, כלומר נגד של 1 Ω1\,\Omega במקביל לסוללה.

3. נסמן ב-UU את מתח ההדקים, ונכתוב חוק זרמים בצומת העליון: הזרם שמספקים שלושת הענפים התקינים שווה לזרם בענף הפגום ועוד הזרם בעומס:

3⋅12−U1=U1+U5.753\cdot\frac{12-U}{1}=\frac{U}{1}+\frac{U}{5.75}

36=U(3+1+15.75)=4.1739 U ⇒ U=8.625 V36=U\left(3+1+\frac{1}{5.75}\right)=4.1739\,U\ \Rightarrow\ U=8.625\,\text{V}

4. הזרם בעומס:

IL=URL=8.6255.75=1.5 AI_L=\frac{U}{R_L}=\frac{8.625}{5.75}=1.5\,\text{A}

5. בדיקה בשקול תבנין: שלושת הענפים התקינים: 12 V12\,\text{V} עם 13 Ω\frac{1}{3}\,\Omega. עם הענף הפגום (1 Ω1\,\Omega) במקביל:

ETH=12⋅11+13=9 V,RTH=13⋅113+1=0.25 ΩE_{TH}=12\cdot\frac{1}{1+\frac{1}{3}}=9\,\text{V},\qquad R_{TH}=\frac{\frac{1}{3}\cdot 1}{\frac{1}{3}+1}=0.25\,\Omega

IL=90.25+5.75=96=1.5 AI_L=\frac{9}{0.25+5.75}=\frac{9}{6}=1.5\,\text{A} ✓

תשובה: IL=1.5 AI_L=1.5\,\text{A}.

שאלה 4 · מעגל זרם חילופין בשני מקורות: מתח צומת והספקים

באיור לשאלה 4 מוצג מעגל חשמלי:

התדירות הזוויתית של המקורות שווה ל - ω=10000 rad/sec\omega=10000\,\text{rad/sec}

א.

מהו ערך המתח (גודל וזווית) בנקודה XX ביחס לאדמה?

(8 נקודות)
ב.

חשבו והציגו את אות הזרם הזורם בסליל L1L_1 בתלות בזמן, iL1(t)i_{L_1}(t).

(6 נקודות)
ג.

חשבו את ההספקים - הפעיל, ההיגבי והנדמה - המתפתחים במקור המתח VsV_s וסרטטו את משולש ההספקים עבורו.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

VˉX≈169.0∠126.57∘ V\bar{V}_X\approx 169.0\angle 126.57^\circ\,\text{V}

נתון: Iˉs=40∠80∘ A\bar{I}_s=40\angle 80^\circ\,\text{A} (מזרים כלפי מעלה, אל הצומת העליון השמאלי), Vˉs=60∠70∘ V\bar{V}_s=60\angle 70^\circ\,\text{V} (ההדק החיובי למעלה), R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, C=10 μFC=10\,\mu\text{F}, L1=0.5 mHL_1=0.5\,\text{mH}, R2=15 ΩR_2=15\,\Omega, R3=8 ΩR_3=8\,\Omega, L2=1 mHL_2=1\,\text{mH}, ω=10000 rad/s\omega=10000\,\text{rad/s}. ערכי המקורות הם ערכים יעילים.

מבוקש: VˉX\bar{V}_X.

סימון על הסרטוט. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה למעגל זרם ישר:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•ההדק השלילי של VsV_s מחובר לקו האדמה, ולכן הקו שבין ההדק החיובי שלו ל-L2L_2 נמצא ב-60∠70∘ V60\angle 70^\circ\,\text{V}.

•VˉX\bar{V}_X הוא הפוטנציאל של הקו של XX (בין CC, L1L_1 ו-R3R_3).

•הקו העליון השמאלי (בין IsI_s, R1R_1 ו-CC) הוא צומת נוסף שהמתח שלו לא ידוע. הקו בין R3R_3 ל-L2L_2 והקו בין L1L_1 ל-R2R_2 הם נקודות חיבור בטור, ולא צמתים שבהם הזרם מתפצל.

•הזרמים בחיצים: IˉC\bar{I}_C יוצא מ-XX שמאלה דרך הקבל, IˉL1\bar{I}_{L_1} יורד מ-XX דרך L1L_1 ו-R2R_2 (החץ של השאלה), ו-Iˉ\bar{I} זורם מ-VsV_s דרך L2L_2 ו-R3R_3 אל XX.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:

•זרמי חוגים: שלושה חוגים, ואחד מהם (החוג של IsI_s ו-R1R_1) נקבע על ידי מקור הזרם - שני נעלמים.

•מתחי צמתים: שני צמתים לא ידועים, הקו העליון השמאלי ו-XX - שני נעלמים.

אפשר לחסוך עוד משוואה: מקור הזרם Iˉs\bar{I}_s במקביל ל-R1R_1 מומר למקור מתח בטור עם R1R_1. אחרי ההמרה הקו העליון השמאלי כבר לא צומת (רק R1R_1 ו-CC בטור), ונשאר צומת אחד, XX, שאליו מחוברים שלושה ענפים - משוואה אחת (מילמן).

שלב 1: עכבות הרכיבים.

XC=1ωC=1104⋅10⋅10−6=10 Ω ⇒ ZC=−j10 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{10^4\cdot 10\cdot 10^{-6}}=10\,\Omega\ \Rightarrow\ Z_C=-j10\,\Omega

XL1=ωL1=104⋅0.5⋅10−3=5 ΩX_{L1}=\omega L_1=10^4\cdot 0.5\cdot 10^{-3}=5\,\Omega, XL2=ωL2=104⋅10−3=10 ΩX_{L2}=\omega L_2=10^4\cdot 10^{-3}=10\,\Omega

•ענף L1L_1-R2R_2 (מ-XX לאדמה): Z2=15+j5=15.811∠18.43∘ ΩZ_2=15+j5=15.811\angle 18.43^\circ\,\Omega

•ענף R3R_3-L2L_2-VsV_s (מ-XX למקור המתח): Z3=8+j10=12.806∠51.34∘ ΩZ_3=8+j10=12.806\angle 51.34^\circ\,\Omega

שלב 2: המרת מקור. מקור הזרם Iˉs\bar{I}_s במקביל ל-R1R_1 שקול למקור מתח בטור עם R1R_1. ההדק החיובי של המקור החדש למעלה, כי Iˉs\bar{I}_s מזרים כלפי מעלה:

Eˉa=IˉsR1=40∠80∘⋅10=400∠80∘ V\bar{E}_a=\bar{I}_sR_1=40\angle 80^\circ\cdot 10=400\angle 80^\circ\,\text{V}

המעגל אחרי ההמרה:

הקבל מחובר בטור ל-R1R_1, ולכן הענף השמאלי מ-XX לאדמה הוא Eˉa\bar{E}_a בטור עם

Za=R1+ZC=10−j10=14.142∠−45∘ ΩZ_a=R_1+Z_C=10-j10=14.142\angle -45^\circ\,\Omega

החלק שמימין לקבל לא השתנה.

שלב 3: משוואת צומת ב-XX (מילמן). נבטא כל זרם לפי חוק אוהם, מהפוטנציאלים שבסרטוט:

IˉC=VˉX−EˉaZa\bar{I}_C=\frac{\bar{V}_X-\bar{E}_a}{Z_a}, IˉL1=VˉXZ2\bar{I}_{L_1}=\frac{\bar{V}_X}{Z_2}, Iˉ=Vˉs−VˉXZ3\bar{I}=\frac{\bar{V}_s-\bar{V}_X}{Z_3}

חוק הזרמים בצומת XX (הזרם הנכנס שווה לזרמים היוצאים), Iˉ=IˉC+IˉL1\bar{I}=\bar{I}_C+\bar{I}_{L_1}, ומכאן:

VˉX=EˉaZa+VˉsZ31Za+1Z2+1Z3\bar{V}_X=\frac{\frac{\bar{E}_a}{Z_a}+\frac{\bar{V}_s}{Z_3}}{\frac{1}{Z_a}+\frac{1}{Z_2}+\frac{1}{Z_3}}

שלב 4: הצבה.

EˉaZa=400∠80∘14.142∠−45∘=28.284∠125∘=−16.223+j23.169 A\frac{\bar{E}_a}{Z_a}=\frac{400\angle 80^\circ}{14.142\angle -45^\circ}=28.284\angle 125^\circ=-16.223+j23.169\,\text{A}

VˉsZ3=60∠70∘12.806∠51.34∘=4.685∠18.66∘=4.439+j1.499 A\frac{\bar{V}_s}{Z_3}=\frac{60\angle 70^\circ}{12.806\angle 51.34^\circ}=4.685\angle 18.66^\circ=4.439+j1.499\,\text{A}

המונה: −11.784+j24.668=27.338∠115.53∘ A-11.784+j24.668=27.338\angle 115.53^\circ\,\text{A}

1Za=0.05+j0.05\frac{1}{Z_a}=0.05+j0.05, 1Z2=0.06−j0.02\frac{1}{Z_2}=0.06-j0.02, 1Z3=0.04878−j0.06098 S\frac{1}{Z_3}=0.04878-j0.06098\,\text{S}

המכנה: 0.15878−j0.03098=0.16177∠−11.04∘ S0.15878-j0.03098=0.16177\angle -11.04^\circ\,\text{S}

VˉX=27.338∠115.53∘0.16177∠−11.04∘≈168.99∠126.57∘ V\bar{V}_X=\frac{27.338\angle 115.53^\circ}{0.16177\angle -11.04^\circ}\approx 168.99\angle 126.57^\circ\,\text{V}

ובצורה קרטזית: VˉX≈−100.69+j135.72 V\bar{V}_X\approx -100.69+j135.72\,\text{V}.

תשובה: VˉX≈169.0∠126.57∘ V\bar{V}_X\approx 169.0\angle 126.57^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

iL1(t)≈15.12sin⁡(10000t+108.14∘) Ai_{L_1}(t)\approx 15.12\sin(10000t+108.14^\circ)\,\text{A} (ערך יעיל 10.69 A10.69\,\text{A})

מבוקש: הזרם בסליל L1L_1, בכיוון החץ (XX כלפי מטה לאדמה), כפונקציה של הזמן.

1. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הסליל L1L_1 נמצא בטור עם R2R_2 בין הקו של XX לקו האדמה (0 V0\,\text{V}), והזרם IˉL1\bar{I}_{L_1} שסומן שם יורד מ-XX. לכן לפי חוק אוהם:

IˉL1=VˉXZ2=168.99∠126.57∘15.811∠18.43∘≈10.688∠108.14∘ A\bar{I}_{L_1}=\frac{\bar{V}_X}{Z_2}=\frac{168.99\angle 126.57^\circ}{15.811\angle 18.43^\circ}\approx 10.688\angle 108.14^\circ\,\text{A}

2. זה ערך יעיל. ערך השיא:

Imax=2⋅10.688≈15.12 AI_{max}=\sqrt{2}\cdot 10.688\approx 15.12\,\text{A}

3. אות הזרם בתלות בזמן:

iL1(t)=15.12sin⁡(10000t+108.14∘) Ai_{L_1}(t)=15.12\sin(10000t+108.14^\circ)\,\text{A}

4. זמן המחזור: T=2πω=2π10000≈0.628 msT=\frac{2\pi}{\omega}=\frac{2\pi}{10000}\approx 0.628\,\text{ms}. בגרף (ציר הזמן במילישניות) רואים סינוס בשיא 15.12 A15.12\,\text{A} המקדים ב-108.14∘108.14^\circ:

t (ms)i (A)0.00.20.40.60.81.01.2-15-10-551015

תשובה: iL1(t)≈15.12sin⁡(10000t+108.14∘) Ai_{L_1}(t)\approx 15.12\sin(10000t+108.14^\circ)\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

P≈−612.9 WP\approx -612.9\,\text{W} (המקור קולט 612.9 W612.9\,\text{W}), Q≈291.7 VARQ\approx 291.7\,\text{VAR} (מספק), S≈678.7 VAS\approx 678.7\,\text{VA}

מבוקש: PP, QQ, SS של מקור המתח.

1. הזרם במקור. זה הזרם Iˉ\bar{I} שסומן בסרטוט המסומן מסעיף א: הוא יוצא מההדק החיובי של VsV_s ועובר דרך L2L_2 ו-R3R_3 מימין לשמאל אל XX. המתח על הענף הוא ההפרש בין הקו של 60∠70∘ V60\angle 70^\circ\,\text{V} לקו של XX:

Vˉs=60∠70∘=20.521+j56.382 V\bar{V}_s=60\angle 70^\circ=20.521+j56.382\,\text{V}

Vˉs−VˉX=(20.521+100.693)+j(56.382−135.716)=121.215−j79.335=144.869∠−33.20∘ V\bar{V}_s-\bar{V}_X=(20.521+100.693)+j(56.382-135.716)=121.215-j79.335=144.869\angle -33.20^\circ\,\text{V}

Iˉ=Vˉs−VˉXZ3=144.869∠−33.20∘12.806∠51.34∘≈11.312∠−84.55∘ A\bar{I}=\frac{\bar{V}_s-\bar{V}_X}{Z_3}=\frac{144.869\angle -33.20^\circ}{12.806\angle 51.34^\circ}\approx 11.312\angle -84.55^\circ\,\text{A}

2. ההספק המרוכב של המקור (זרם יוצא מההדק החיובי, כך שערך חיובי פירושו הספק שהמקור מספק):

Sˉ=VˉsIˉ∗=60∠70∘⋅11.312∠84.55∘=678.74∠154.55∘ VA\bar{S}=\bar{V}_s\bar{I}^*=60\angle 70^\circ\cdot 11.312\angle 84.55^\circ=678.74\angle 154.55^\circ\,\text{VA}

Sˉ=−612.85+j291.73 VA\bar{S}=-612.85+j291.73\,\text{VA}

3. פירוש:

•הספק נדמה: S=∣Sˉ∣≈678.7 VAS=|\bar{S}|\approx 678.7\,\text{VA}

•הספק פעיל: P=Scos⁡154.55∘≈−612.9 WP=S\cos 154.55^\circ\approx -612.9\,\text{W}. הסימן השלילי אומר שהמקור קולט הספק פעיל של 612.9 W612.9\,\text{W} (מקור הזרם החזק בצד שמאל דוחף זרם לתוכו).

•הספק היגבי: Q=Ssin⁡154.55∘≈291.7 VARQ=S\sin 154.55^\circ\approx 291.7\,\text{VAR}, שהמקור מספק למעגל.

4. בדיקה: 612.852+291.732≈678.7 VA\sqrt{612.85^2+291.73^2}\approx 678.7\,\text{VA} ✓

5. משולש ההספקים: ניצב אופקי באורך ∣P∣=612.9 W|P|=612.9\,\text{W} על הציר הממשי השלילי, ניצב אנכי Q=291.7 VARQ=291.7\,\text{VAR} כלפי מעלה, והיתר S=678.7 VAS=678.7\,\text{VA} בזווית 154.55∘154.55^\circ מהציר הממשי החיובי (כלומר 25.45∘25.45^\circ מעל הציר השלילי):

P (W)Q (VAR)-700-600-500-400-300-200-100100100200300PQS

תשובה: P≈−612.9 WP\approx -612.9\,\text{W} (נקלט במקור), Q≈291.7 VARQ\approx 291.7\,\text{VAR} (מסופק), S≈678.7 VAS\approx 678.7\,\text{VA}.

שאלה 5 · מעגל RLC מקבילי בתהודה מתוך אופייני היגב

באיור א' לשאלה 5 מוצג מעגל חשמלי מקבילי. באיור ב' לשאלה 5 מוצגים שני אופיינים של היגבי הקבל והסליל כתלות בתדר הזוויתי.

א.

התבוננו באיור ב'. איזה גרף (aa או bb) מתאים לקבל ואיזה גרף מתאים לסליל? יש לנמק ולרשום נוסחה מתאימה.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את ערך ההשראות LL ואת ערך הקיבולת CC.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את הזרם הזורם דרך מקור המתח ואת ההספק שמתפתח בו כאשר המעגל נמצא בתהודה.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את הזרם שזורם בכל רכיב במעגל וסרטטו דיאגרמת מחוגים (פאזורים) של כל הזרמים במעגל.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

גרף aa - סליל (XL=ωLX_L=\omega L), גרף bb - קבל (XC=1ωCX_C=\frac{1}{\omega C})

1. היגב הסליל: XL=ωLX_L=\omega L. הוא יחסי ישר לתדר הזוויתי, ולכן הגרף שלו הוא קו ישר שעובר בראשית. זה גרף aa.

2. היגב הקבל: XC=1ωCX_C=\frac{1}{\omega C}. הוא יחסי הפוך לתדר הזוויתי: גדול מאוד בתדרים נמוכים ושואף לאפס בתדרים גבוהים (היפרבולה). זה גרף bb.

תשובה: גרף aa מתאים לסליל (XL=ωLX_L=\omega L), וגרף bb מתאים לקבל (XC=1ωCX_C=\frac{1}{\omega C}).

סעיף ב

תשובה:

L=50 mHL=50\,\text{mH}, C=125 μFC=125\,\mu\text{F}

נתון מהגרף: בנקודת החיתוך ω=400 rad/s\omega=400\,\text{rad/s} ושני ההיגבים שווים ל-20 Ω20\,\Omega.

1. מהסליל:

XL=ωL ⇒ L=XLω=20400=0.05 H=50 mHX_L=\omega L\ \Rightarrow\ L=\frac{X_L}{\omega}=\frac{20}{400}=0.05\,\text{H}=50\,\text{mH}

2. מהקבל:

XC=1ωC ⇒ C=1ωXC=1400⋅20=1.25⋅10−4 F=125 μFX_C=\frac{1}{\omega C}\ \Rightarrow\ C=\frac{1}{\omega X_C}=\frac{1}{400\cdot 20}=1.25\cdot 10^{-4}\,\text{F}=125\,\mu\text{F}

3. בדיקה: 1LC=10.05⋅1.25⋅10−4=400 rad/s\frac{1}{\sqrt{LC}}=\frac{1}{\sqrt{0.05\cdot 1.25\cdot 10^{-4}}}=400\,\text{rad/s}, בהתאם לנקודת החיתוך.

תשובה: L=50 mHL=50\,\text{mH}, C=125 μFC=125\,\mu\text{F}.

סעיף ג

תשובה:

I=4 AI=4\,\text{A}, P=480 WP=480\,\text{W}

נתון: Us=120 VU_s=120\,\text{V}, R=30 ΩR=30\,\Omega. בתהודה ω0=400 rad/s\omega_0=400\,\text{rad/s} ו-XL=XC=20 ΩX_L=X_C=20\,\Omega.

1. בתהודה במעגל מקבילי, זרמי הסליל והקבל שווים בגודלם והפוכים בכיוונם (IL=ICI_L=I_C, הפרש מופע 180∘180^\circ), ולכן סכומם אפס. המקור "רואה" רק את הנגד: Z=R=30 ΩZ=R=30\,\Omega.

2. הזרם במקור:

I=UsR=12030=4 AI=\frac{U_s}{R}=\frac{120}{30}=4\,\text{A} (במופע עם המתח)

3. ההספק שהמקור מספק (גורם הספק 1):

P=UsIcos⁡0∘=120⋅4=480 WP=U_sI\cos 0^\circ=120\cdot 4=480\,\text{W} (וגם P=Us2R=1440030=480 WP=\frac{U_s^2}{R}=\frac{14400}{30}=480\,\text{W})

תשובה: I=4 AI=4\,\text{A}, P=480 WP=480\,\text{W}.

סעיף ד

תשובה:

IˉR=4∠0∘ A\bar{I}_R=4\angle 0^\circ\,\text{A}, IˉL=6∠−90∘ A\bar{I}_L=6\angle -90^\circ\,\text{A}, IˉC=6∠90∘ A\bar{I}_C=6\angle 90^\circ\,\text{A}, Iˉ=4∠0∘ A\bar{I}=4\angle 0^\circ\,\text{A}

נניח שהמעגל בתהודה (ω=400 rad/s\omega=400\,\text{rad/s}, כמו בסעיף ג). נבחר את מתח המקור כייחוס: Uˉs=120∠0∘ V\bar{U}_s=120\angle 0^\circ\,\text{V}. כל הרכיבים במקביל, ולכן על כל אחד מהם המתח Uˉs\bar{U}_s.

1. בנגד:

IˉR=UˉsR=120∠0∘30=4∠0∘ A\bar{I}_R=\frac{\bar{U}_s}{R}=\frac{120\angle 0^\circ}{30}=4\angle 0^\circ\,\text{A}

2. בסליל:

IˉL=UˉsjXL=120∠0∘20∠90∘=6∠−90∘ A\bar{I}_L=\frac{\bar{U}_s}{jX_L}=\frac{120\angle 0^\circ}{20\angle 90^\circ}=6\angle -90^\circ\,\text{A} (מפגר ב-90∘90^\circ)

3. בקבל:

IˉC=Uˉs−jXC=120∠0∘20∠−90∘=6∠90∘ A\bar{I}_C=\frac{\bar{U}_s}{-jX_C}=\frac{120\angle 0^\circ}{20\angle -90^\circ}=6\angle 90^\circ\,\text{A} (מקדים ב-90∘90^\circ)

4. הזרם הכולל (חוק הזרמים):

Iˉ=IˉR+IˉL+IˉC=4−j6+j6=4∠0∘ A\bar{I}=\bar{I}_R+\bar{I}_L+\bar{I}_C=4-j6+j6=4\angle 0^\circ\,\text{A}

5. דיאגרמת הפאזורים: המתח Uˉs\bar{U}_s על הציר האופקי. IˉR\bar{I}_R ו-Iˉ\bar{I} (חופפים) באורך 4 על הציר האופקי, IˉC\bar{I}_C באורך 6 אנכית כלפי מעלה, IˉL\bar{I}_L באורך 6 אנכית כלפי מטה:

Re (A)Im (A)-2-1123456-6-4-2246I_R = II_CI_L

תשובה: IˉR=4∠0∘ A\bar{I}_R=4\angle 0^\circ\,\text{A}, IˉL=6∠−90∘ A\bar{I}_L=6\angle -90^\circ\,\text{A}, IˉC=6∠90∘ A\bar{I}_C=6\angle 90^\circ\,\text{A}, והזרם הכולל Iˉ=4∠0∘ A\bar{I}=4\angle 0^\circ\,\text{A}.

שאלה 6 · עומס תלת מופעי בכוכב: זרם, עכבה ורכיבים

באיור לשאלה 6 מוצג עומס תלת מופעי בחיבור כוכב והניזון מרשת תלת מופעית בחיבור כוכב.

בעומס מתפתח הספק פעיל של: P=3.6 kWP=3.6\,\text{kW}.

גורם ההספק של העומס: Pfs=cos⁡φ=0.55P_{fs}=\cos\varphi=0.55. תדר הרשת: f=60 Hzf=60\,\text{Hz}.

א.

מהו הגודל של הזרם ILI_L?

(6 נקודות)
ב.

מהו הגודל של העכבה בכל מופע של העומס ZPHZ_{PH}?

(6 נקודות)
ג.

מהו ערך הנגד RR? ומהו ערך הסליל LL?

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

IL≈16.43 AI_L\approx 16.43\,\text{A}

נתון: UL=230 VU_L=230\,\text{V} (מתח קו, מהאיור), P=3.6 kWP=3.6\,\text{kW}, cos⁡φ=0.55\cos\varphi=0.55.

מבוקש: זרם הקו.

1. ההספק הפעיל בעומס תלת מופעי מאוזן:

P=3 ULILcos⁡φP=\sqrt{3}\,U_LI_L\cos\varphi

2. נבודד את ILI_L:

IL=P3 ULcos⁡φ=36003⋅230⋅0.55≈16.43 AI_L=\frac{P}{\sqrt{3}\,U_L\cos\varphi}=\frac{3600}{\sqrt{3}\cdot 230\cdot 0.55}\approx 16.43\,\text{A}

תשובה: IL≈16.43 AI_L\approx 16.43\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

ZPH≈8.08 ΩZ_{PH}\approx 8.08\,\Omega

מבוקש: גודל העכבה של כל מופע.

1. בחיבור כוכב, זרם המופע שווה לזרם הקו, ומתח המופע קטן פי 3\sqrt{3} ממתח הקו:

IPH=IL=16.43 AI_{PH}=I_L=16.43\,\text{A}, UPH=UL3=2303≈132.79 VU_{PH}=\frac{U_L}{\sqrt{3}}=\frac{230}{\sqrt{3}}\approx 132.79\,\text{V}

2. לפי חוק אוהם למופע:

ZPH=UPHIPH=132.7916.43≈8.08 ΩZ_{PH}=\frac{U_{PH}}{I_{PH}}=\frac{132.79}{16.43}\approx 8.08\,\Omega

תשובה: ZPH≈8.08 ΩZ_{PH}\approx 8.08\,\Omega.

סעיף ג

תשובה:

R≈4.45 ΩR\approx 4.45\,\Omega, L≈17.9 mHL\approx 17.9\,\text{mH}

מבוקש: RR ו-LL של כל מופע (בטור).

1. משולש העכבות: R=ZPHcos⁡φR=Z_{PH}\cos\varphi, XL=ZPHsin⁡φX_L=Z_{PH}\sin\varphi.

φ=cos⁡−10.55≈56.63∘\varphi=\cos^{-1}0.55\approx 56.63^\circ, sin⁡φ≈0.8352\sin\varphi\approx 0.8352

2. הנגד:

R=ZPHcos⁡φ=8.082⋅0.55≈4.45 ΩR=Z_{PH}\cos\varphi=8.082\cdot 0.55\approx 4.45\,\Omega

בדיקה דרך ההספק: R=P3IL2=36003⋅16.432≈4.45 ΩR=\frac{P}{3I_L^2}=\frac{3600}{3\cdot 16.43^2}\approx 4.45\,\Omega ✓

3. ההיגב:

XL=ZPHsin⁡φ=8.082⋅0.8352≈6.75 ΩX_L=Z_{PH}\sin\varphi=8.082\cdot 0.8352\approx 6.75\,\Omega

4. ההשראות:

L=XL2πf=6.752π⋅60≈0.0179 H=17.9 mHL=\frac{X_L}{2\pi f}=\frac{6.75}{2\pi\cdot 60}\approx 0.0179\,\text{H}=17.9\,\text{mH}

תשובה: R≈4.45 ΩR\approx 4.45\,\Omega, L≈17.9 mHL\approx 17.9\,\text{mH}.

שאלה 7 · ליבה משני סוגי פלדה עם מרווח אוויר

באיור א' לשאלה 7 מוצגת ליבה מגנטית עשויה משני סוגים שונים של פלדה בעלי חלחלויות יחסיות שונות.

על הליבה מלופף סליל LL בעל 700 כריכות. באיור ב' לשאלה 7 מוצגים שני עקומי המגנוט של שני סוגי הפלדה מהם עשויה הליבה המגנטית. שטח חתך הליבה הוא ריבועי ואחיד בכל צלעותיה A=x⋅x [cm2]A=x\cdot x\ [\text{cm}^2]. עוצמת השדה המגנטי של חלק הליבה המסומן ב-AA היא HA=200[ATm]H_A=200\left[\frac{\text{AT}}{\text{m}}\right]. וזו של חלק BB היא HB=300[ATm]H_B=300\left[\frac{\text{AT}}{\text{m}}\right].

נתון: אורך הליבה החיצוני la=24 cml_a=24\,\text{cm}. אורך הליבה הפנימי lb=20 cml_b=20\,\text{cm}. רוחב הליבה הפנימי lc=10 cml_c=10\,\text{cm}.

אורך חריץ האוויר lg=3 mml_g=3\,\text{mm}. צפיפות השטף המגנטי במעגל הטורי B=B=.

הערה: בחישובכם, הזניחו את אורך חריץ האוויר יחסית לאורכי המסלולים המגנטיים בליבה.

א.

מהן החלחלויות היחסיות μrA\mu_{rA}, μrB\mu_{rB} של כל אחת מסוגי הפלדה A,BA,B מהם בנויה הליבה?

(4 נקודות)
ב.

מהם המיאונים המגנטיים RmAR_{mA}, RmBR_{mB} של חלקי הליבה A,BA,B? מהו המיאון השקול?

(8 נקודות)
ג.

מהו הזרם II הדרוש לשטף מגנטי של 0.5 mWb0.5\,\text{mWb}? הנח כי השטף המגנטי אחיד בכל חלקי הליבה.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

B=0.9 TB=0.9\,\text{T}; μrA≈3581\mu_{rA}\approx 3581, μrB≈2387\mu_{rB}\approx 2387

נתון: HA=200 ATmH_A=200\,\frac{\text{AT}}{\text{m}}, HB=300 ATmH_B=300\,\frac{\text{AT}}{\text{m}}, עקומי המגנוט באיור ב'.

מבוקש: μrA\mu_{rA}, μrB\mu_{rB}.

1. קריאת צפיפות השטף מהגרף. בשאלון חסר הערך המספרי של צפיפות השטף BB, ולכן נקרא אותו מעקומי המגנוט. בעקום AA בנקודה H=200 ATmH=200\,\frac{\text{AT}}{\text{m}} מתקבל B≈0.9 TB\approx 0.9\,\text{T}, ובעקום BB בנקודה H=300 ATmH=300\,\frac{\text{AT}}{\text{m}} מתקבל גם כן B≈0.9 TB\approx 0.9\,\text{T}. זה מתאים לכך שהמעגל טורי ושטח החתך אחיד: אותו שטף עובר בכל החלקים, ולכן צפיפות השטף זהה, B=0.9 TB=0.9\,\text{T}.

2. הקשר בין BB ל-HH: B=μ0μrHB=\mu_0\mu_rH, ולכן μr=Bμ0H\mu_r=\frac{B}{\mu_0H}, כאשר μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot 10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}.

3. חלק AA:

μrA=0.94π⋅10−7⋅200≈3581\mu_{rA}=\frac{0.9}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 200}\approx 3581

4. חלק BB:

μrB=0.94π⋅10−7⋅300≈2387\mu_{rB}=\frac{0.9}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 300}\approx 2387

תשובה: μrA≈3581\mu_{rA}\approx 3581, μrB≈2387\mu_{rB}\approx 2387 (עבור B=0.9 TB=0.9\,\text{T}).

סעיף ב

תשובה:

RmA≈1.278⋅105R_{mA}\approx 1.278\cdot 10^5, RmB=3.75⋅105R_{mB}=3.75\cdot 10^5, מרווח ≈5.968⋅106\approx 5.968\cdot 10^6, שקול ≈6.471⋅106 AWb\approx 6.471\cdot 10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

מבוקש: המיאון של כל חלק והמיאון השקול. לשם כך צריך את שטח החתך ואת אורך המסלול הממוצע בכל חלק.

1. רוחב הצלע ושטח החתך. ההפרש בין האורך החיצוני לפנימי הוא שתי צלעות:

x=la−lb2=24−202=2 cmx=\frac{l_a-l_b}{2}=\frac{24-20}{2}=2\,\text{cm}

A=x⋅x=2⋅2=4 cm2=4⋅10−4 m2A=x\cdot x=2\cdot 2=4\,\text{cm}^2=4\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2

2. מידות המסלול הממוצע (במרכז הצלעות):

•אורך אופקי: lb+x=20+2=22 cml_b+x=20+2=22\,\text{cm}

•גובה: lc+x=10+2=12 cml_c+x=10+2=12\,\text{cm}

•אורך כולל: 2(22+12)=68 cm2(22+12)=68\,\text{cm}

3. חלוקה לחלקים. לפי האיור, חלק BB בצלע העליונה משתרע לאורך ld=0.5⋅la=12 cml_d=0.5\cdot l_a=12\,\text{cm} מהקצה החיצוני הימני, ולכן הגבול בין החלקים נמצא באמצע הצלע העליונה. חלק AA (המקווקו) כולל את הצלע השמאלית (שעליה הסליל) ואת המחצית השמאלית של הצלע העליונה:

lA=12+(12−1)=23 cml_A=12+(12-1)=23\,\text{cm} (הצלע השמאלית 12 cm12\,\text{cm}, ובצלע העליונה ממרכז הצלע השמאלית, 1 cm1\,\text{cm} מהקצה, עד הגבול)

lB=68−23=45 cml_B=68-23=45\,\text{cm} (מחצית הצלע העליונה 11 cm11\,\text{cm}, הצלע הימנית 12 cm12\,\text{cm} והצלע התחתונה 22 cm22\,\text{cm}; אורך המרווח זניח)

4. המיאונים לפי Rm=lμ0μrAR_m=\frac{l}{\mu_0\mu_rA} (ובאופן שקול Rm=HlBAR_m=\frac{Hl}{BA}):

RmA=0.234π⋅10−7⋅3581⋅4⋅10−4=200⋅0.230.9⋅4⋅10−4≈1.278⋅105 AWbR_{mA}=\frac{0.23}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 3581\cdot 4\cdot 10^{-4}}=\frac{200\cdot 0.23}{0.9\cdot 4\cdot 10^{-4}}\approx 1.278\cdot 10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

RmB=0.454π⋅10−7⋅2387⋅4⋅10−4=300⋅0.450.9⋅4⋅10−4=3.75⋅105 AWbR_{mB}=\frac{0.45}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 2387\cdot 4\cdot 10^{-4}}=\frac{300\cdot 0.45}{0.9\cdot 4\cdot 10^{-4}}=3.75\cdot 10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

5. מיאון מרווח האוויר (μr=1\mu_r=1):

Rmg=lgμ0A=3⋅10−34π⋅10−7⋅4⋅10−4≈5.968⋅106 AWbR_{mg}=\frac{l_g}{\mu_0A}=\frac{3\cdot 10^{-3}}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 4\cdot 10^{-4}}\approx 5.968\cdot 10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

6. המיאון השקול. כל החלקים בטור, ולכן מחברים:

Rm,eq=RmA+RmB+Rmg=1.278⋅105+3.75⋅105+5.968⋅106≈6.471⋅106 AWbR_{m,eq}=R_{mA}+R_{mB}+R_{mg}=1.278\cdot 10^5+3.75\cdot 10^5+5.968\cdot 10^6\approx 6.471\cdot 10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

(הליבה לבדה: RmA+RmB≈5.028⋅105 AWbR_{mA}+R_{mB}\approx 5.028\cdot 10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}; רוב המיאון נובע ממרווח האוויר.)

תשובה: RmA≈1.278⋅105 AWbR_{mA}\approx 1.278\cdot 10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}, RmB=3.75⋅105 AWbR_{mB}=3.75\cdot 10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}, והמיאון השקול (כולל מרווח האוויר) Rm,eq≈6.471⋅106 AWbR_{m,eq}\approx 6.471\cdot 10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}.

סעיף ג

תשובה:

I≈4.62 AI\approx 4.62\,\text{A}

נתון: Φ=0.5 mWb\Phi=0.5\,\text{mWb}, N=700N=700, Rm,eq≈6.471⋅106 AWbR_{m,eq}\approx 6.471\cdot 10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}} (סעיף ב).

מבוקש: הזרם בסליל.

הערה: שטף של 0.5 mWb0.5\,\text{mWb} בשטח 4 cm24\,\text{cm}^2 נותן B=0.5⋅10−34⋅10−4=1.25 TB=\frac{0.5\cdot 10^{-3}}{4\cdot 10^{-4}}=1.25\,\text{T}, יותר מ-0.9 T0.9\,\text{T} שלפיו חושבו החלחלויות. בהתאם להנחיית השאלה (שטף אחיד) נשתמש במיאונים מסעיף ב, כלומר נניח שהחלחלויות לא משתנות.

1. חוק אוהם המגנטי: הכוח המגנטו-מניע שווה למכפלת השטף במיאון השקול:

F=NI=Φ⋅Rm,eqF=NI=\Phi\cdot R_{m,eq}

2. נציב:

F=0.5⋅10−3⋅6.471⋅106≈3235.5 ATF=0.5\cdot 10^{-3}\cdot 6.471\cdot 10^6\approx 3235.5\,\text{AT}

(מתוכם כ-63.9 AT63.9\,\text{AT} על חלק AA, 187.5 AT187.5\,\text{AT} על חלק BB ו-2984.2 AT2984.2\,\text{AT} על מרווח האוויר.)

3. הזרם:

I=FN=3235.5700≈4.62 AI=\frac{F}{N}=\frac{3235.5}{700}\approx 4.62\,\text{A}

תשובה: I≈4.62 AI\approx 4.62\,\text{A}.

שאלה 8 · מעגל זרם ישר במצב מתמיד עם סליל וקבלים

באיור לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי:

בסליל המחובר במעגל אגורה אנרגיה של WL=11.25 mJW_L=11.25\,\text{mJ}.

א.

חשבו את ערך מקור הזרם ISI_S.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את המתח על כל אחד מהקבלים ואת האנרגיה האגורה בכל אחד מהם.

(8 נקודות)
ג.

מהו ההספק המתפתח במקור הזרם ISI_S?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

IS=5 AI_S=5\,\text{A}

נתון: WL=11.25 mJW_L=11.25\,\text{mJ}, L=10 mHL=10\,\text{mH}, R1=12 ΩR_1=12\,\Omega, R2=3 ΩR_2=3\,\Omega, R3=7 ΩR_3=7\,\Omega.

מבוקש: ISI_S.

עיקרון: המעגל מוזן ממקור זרם ישר ונמצא במצב מתמיד. במצב זה הסליל מתנהג כקצר והקבלים כנתק.

המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: הסליל מוחלף בתיל (קצר), והקבלים מוחלפים בנתק (הדקים פתוחים). על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•UNU_N הוא הפוטנציאל של הקו העליון השמאלי: הקצר שבמקום הסליל מאחד את הקצה העליון של R3R_3 עם הקצה העליון של R2R_2 ועם הצד השמאלי של מקור הזרם, ולכן כולם באותו צבע.

•UPU_P הוא הפוטנציאל של הקו שבין הצד הימני של מקור הזרם לקצה העליון של R1R_1.

•במקום C1C_1 ובמקום C2C_2, C3C_3, C4C_4 יש נתקים, ולכן בענפים שלהם לא זורם זרם (I=0I=0). הקטעים שבין הקבלים צבועים בצבעים משלהם, כי הם לא מחוברים לשום קו אחר.

•החיצים: ISI_S מזרים מ-PP אל NN (כיוון החץ שבמקור, שמאלה) וחוזר מהקו התחתון דרך R1R_1 כלפי מעלה. בקו של NN הזרם מתפצל: IR2I_{R_2} יורד דרך R2R_2, ו-ILI_L עובר דרך הסליל (הקצר) שמאלה ויורד דרך R3R_3.

בחירת השיטה. לפי הסרטוט נשארו רק שני פוטנציאלים לא ידועים, ושני הקווים מחוברים זה לזה רק דרך מקור הזרם. הזרם ISI_S עובר כולו דרך R1R_1, ובצד של NN מתחלק בין שני ענפים מקבילים, R2R_2 ו-R3R_3, שמחוברים שניהם בין הקו של NN לקו של 0 V0\,\text{V}. הזרם באחד מהם (ILI_L) נתון דרך האנרגיה, ולכן מספיק מחלק זרם - אין צורך במערכת משוואות.

1. הזרם בסליל מתוך האנרגיה:

WL=12LIL2 ⇒ IL=2WLL=2⋅11.25⋅10−310⋅10−3=2.25=1.5 AW_L=\frac{1}{2}LI_L^2\ \Rightarrow\ I_L=\sqrt{\frac{2W_L}{L}}=\sqrt{\frac{2\cdot 11.25\cdot 10^{-3}}{10\cdot 10^{-3}}}=\sqrt{2.25}=1.5\,\text{A}

2. מחלק זרם בין R2R_2 לענף הסליל-R3R_3 (הסליל הוא קצר, ולכן בענף יש רק R3R_3):

IL=IS⋅R2R2+R3=IS⋅33+7=0.3 ISI_L=I_S\cdot\frac{R_2}{R_2+R_3}=I_S\cdot\frac{3}{3+7}=0.3\,I_S

3. לכן:

IS=IL0.3=1.50.3=5 AI_S=\frac{I_L}{0.3}=\frac{1.5}{0.3}=5\,\text{A}

(ודרך R2R_2 יורד IR2=IS−IL=5−1.5=3.5 AI_{R_2}=I_S-I_L=5-1.5=3.5\,\text{A}.)

תשובה: IS=5 AI_S=5\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

UC1=10.5 VU_{C1}=10.5\,\text{V}, WC1≈1.378 mJW_{C1}\approx 1.378\,\text{mJ}; UC2=24 VU_{C2}=24\,\text{V}, WC2=2.88 mJW_{C2}=2.88\,\text{mJ}; UC3=16 VU_{C3}=16\,\text{V}, WC3=1.92 mJW_{C3}=1.92\,\text{mJ}; UC4=20 VU_{C4}=20\,\text{V}, WC4=2.4 mJW_{C4}=2.4\,\text{mJ}

נתון: IS=5 AI_S=5\,\text{A} (סעיף א), C1=25 μFC_1=25\,\mu\text{F}, C2=10 μFC_2=10\,\mu\text{F}, C3=15 μFC_3=15\,\mu\text{F}, C4=12 μFC_4=12\,\mu\text{F}.

מבוקש: המתח והאנרגיה בכל קבל.

סימון על הסרטוט. אותו מצב מתמיד כמו בסעיף א (הסליל קצר), אבל הפעם הקבלים מסורטטים במקומם: לא זורם דרכם זרם, אבל יש עליהם מתח. המתח על כל קבל הוא ההפרש בין הפוטנציאלים של הקווים שמשני צדיו. הפוטנציאלים שעל הסרטוט מחושבים בשלבים 1-6:

•הקו העליון השמאלי (UNU_N) והקו התחתון (0 V0\,\text{V}) מאותם צבעים כמו בסעיף א.

•C1C_1 מחובר בין הקו של UNU_N לקו התחתון.

•C2C_2, C3C_3, C4C_4 מחוברים בטור בין הקו של UPU_P לקו התחתון; ביניהם שני קטעים נוספים, כל אחד בפוטנציאל משלו.

בחירת השיטה. כל הזרמים ידועים מסעיף א, ולכן הפוטנציאלים של הקווים יוצאים ישירות מחוק אוהם. הקבלים לא משנים את הזרמים, והמתחים עליהם יוצאים מהפוטנציאלים: C1C_1 ישירות, והשרשרת C2C_2-C3C_3-C4C_4 דרך המטען המשותף של קבלים בטור.

הקבל C1C_1:

1. C1C_1 מחובר בין הקו של NN לקו התחתון, כלומר במקביל ל-R2R_2 ול-R3R_3 (הסליל קצר). לכן המתח עליו שווה למתח על הצירוף R2∥R3R_2\parallel R_3:

R2∥R3=3⋅73+7=2.1 ΩR_2\parallel R_3=\frac{3\cdot 7}{3+7}=2.1\,\Omega

UC1=UN=IS⋅2.1=5⋅2.1=10.5 VU_{C1}=U_N=I_S\cdot 2.1=5\cdot 2.1=10.5\,\text{V}

(בדיקה: IR3=IL=1.5 AI_{R_3}=I_L=1.5\,\text{A}, UR3=1.5⋅7=10.5 VU_{R_3}=1.5\cdot 7=10.5\,\text{V} ✓)

2. WC1=12C1UC12=12⋅25⋅10−6⋅10.52≈1.378 mJW_{C1}=\frac{1}{2}C_1U_{C1}^2=\frac{1}{2}\cdot 25\cdot 10^{-6}\cdot 10.5^2\approx 1.378\,\text{mJ}

הקבלים C2C_2, C3C_3, C4C_4:

3. שלושתם מחוברים בטור, והשרשרת מחוברת במקביל ל-R1R_1. דרך R1R_1 זורם כל הזרם ISI_S כלפי מעלה, מהקו התחתון אל PP, ולכן PP נמוך מהקו התחתון:

UR1=ISR1=5⋅12=60 VU_{R_1}=I_SR_1=5\cdot 12=60\,\text{V}, כלומר UP=−60 VU_P=-60\,\text{V}

4. הקיבול השקול של הטור:

1Ceq=110+115+112=6+4+560=14 ⇒ Ceq=4 μF\frac{1}{C_{eq}}=\frac{1}{10}+\frac{1}{15}+\frac{1}{12}=\frac{6+4+5}{60}=\frac{1}{4}\ \Rightarrow\ C_{eq}=4\,\mu\text{F}

5. המטען זהה בכל הקבלים בטור:

Q=CeqU=4⋅10−6⋅60=240 μCQ=C_{eq}U=4\cdot 10^{-6}\cdot 60=240\,\mu\text{C}

6. המתחים:

UC2=QC2=24010=24 VU_{C2}=\frac{Q}{C_2}=\frac{240}{10}=24\,\text{V}, UC3=24015=16 VU_{C3}=\frac{240}{15}=16\,\text{V}, UC4=24012=20 VU_{C4}=\frac{240}{12}=20\,\text{V}

בדיקה: 24+16+20=60 V24+16+20=60\,\text{V} ✓

לאורך השרשרת, מ-PP אל הקו התחתון, הפוטנציאל עולה: −60+24=−36 V-60+24=-36\,\text{V} אחרי C2C_2, −36+16=−20 V-36+16=-20\,\text{V} אחרי C3C_3, ו-−20+20=0 V-20+20=0\,\text{V} אחרי C4C_4 - אלה הערכים שבסרטוט.

7. האנרגיות:

WC2=12⋅10⋅10−6⋅242=2.88 mJW_{C2}=\frac{1}{2}\cdot 10\cdot 10^{-6}\cdot 24^2=2.88\,\text{mJ}

WC3=12⋅15⋅10−6⋅162=1.92 mJW_{C3}=\frac{1}{2}\cdot 15\cdot 10^{-6}\cdot 16^2=1.92\,\text{mJ}

WC4=12⋅12⋅10−6⋅202=2.4 mJW_{C4}=\frac{1}{2}\cdot 12\cdot 10^{-6}\cdot 20^2=2.4\,\text{mJ}

תשובה: UC1=10.5 VU_{C1}=10.5\,\text{V}, WC1≈1.378 mJW_{C1}\approx 1.378\,\text{mJ}; UC2=24 VU_{C2}=24\,\text{V}, WC2=2.88 mJW_{C2}=2.88\,\text{mJ}; UC3=16 VU_{C3}=16\,\text{V}, WC3=1.92 mJW_{C3}=1.92\,\text{mJ}; UC4=20 VU_{C4}=20\,\text{V}, WC4=2.4 mJW_{C4}=2.4\,\text{mJ}.

סעיף ג

תשובה:

PIS=352.5 WP_{I_S}=352.5\,\text{W} (מסופק)

מבוקש: ההספק שמקור הזרם מספק.

1. המתח על מקור הזרם. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף ב: מקור הזרם מחובר בין הקו של 10.5 V10.5\,\text{V} לקו של −60 V-60\,\text{V}. הקו התחתון הוא נקודת הייחוס. הצומת NN (אליו המקור מזרים) נמצא במתח UN=+10.5 VU_N=+10.5\,\text{V}, והצומת PP (ממנו המקור מושך) נמצא במתח UP=−60 VU_P=-60\,\text{V} (הזרם ISI_S עולה דרך R1R_1 מהאדמה אל PP, כך ש-PP נמוך מהאדמה ב-60 V60\,\text{V}).

UIS=UN−UP=10.5−(−60)=70.5 VU_{I_S}=U_N-U_P=10.5-(-60)=70.5\,\text{V}

2. המקור מעלה את הזרם מפוטנציאל נמוך לגבוה, ולכן הוא מספק הספק:

PIS=UIS⋅IS=70.5⋅5=352.5 WP_{I_S}=U_{I_S}\cdot I_S=70.5\cdot 5=352.5\,\text{W}

3. בדיקה - מאזן הספקים (במצב מתמיד הסליל והקבלים לא צורכים הספק):

PR1=52⋅12=300 WP_{R_1}=5^2\cdot 12=300\,\text{W}, PR2=10.523=36.75 WP_{R_2}=\frac{10.5^2}{3}=36.75\,\text{W}, PR3=10.527=15.75 WP_{R_3}=\frac{10.5^2}{7}=15.75\,\text{W}

300+36.75+15.75=352.5 W300+36.75+15.75=352.5\,\text{W} ✓

תשובה: PIS=352.5 WP_{I_S}=352.5\,\text{W}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.