מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - אביב 2025 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97160 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, אביב 2025 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 8 שאלות. יש לענות על 5 שאלות.
ערך כל שאלה 20 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. נוסחאון בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: נוסחאון, שאין בו לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.
שאלה 1 · מד מתח אידיאלי, מקור זרם והחלפה במקור מתח
באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי.
בין הנקודות ו- מחובר מד מתח אידיאלי (שימו לב לקוטביות החיבור של מד המתח).
הוריית מד המתח .

חשבו את המתח בצומת ביחס לאדמה.
חשבו את ערך מקור הזרם .

מנתקים את מד המתח ומחברים במקומו מקור מתח כמוצג באיור ב' לשאלה 1:
חשבו את ההספק המתפתח בנגד .
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
נתון: , , , מד מתח אידיאלי בין ל-.
מבוקש: המתח ביחס לאדמה.
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•האדמה היא נקודת הייחוס (). כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד.
•ההדק השלילי של מחובר לקו האדמה, ולכן הקו שבין ההדק החיובי שלו ל- נמצא ב-.
• הוא הפוטנציאל של הקו של הצומת (בין , ומד המתח). , ו- הם הפוטנציאלים של שאר הקווים בצד הימני; נשתמש בהם בסעיף ב.
•מד מתח אידיאלי הוא בעל התנגדות פנימית אינסופית, כלומר נתק: לא זורם דרכו זרם. לכן הקו של והקו של צבועים בצבעים שונים - הם לא מחוברים, ויש ביניהם מתח.
•הזרם יוצא מההדק החיובי של , עובר דרך משמאל לימין ויורד דרך אל קו האדמה (החיצים).
בחירת השיטה. בצד השמאלי, לפי הסרטוט, יש חוג אחד בלבד: , ו-, כי דרך מד המתח לא זורם זרם. בחוג אחד יש נעלם אחד (), ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיקים חוק המתחים של קירכהוף וחוק אוהם (מחלק מתח).
1. ו- מחוברים בטור על המקור, ולכן לפי חוק אוהם על החוג:
2. המתח בצומת הוא המתח על , כי הקצה התחתון של נמצא ב- (מחלק מתח):
תשובה: .
סעיף ב
נתון: הוריית מד המתח , ההדק החיובי של המד מחובר ל- והשלילי ל-; (מסעיף א).
מבוקש: .
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. בצד הימני יש ארבעה קווים נפרדים, כל אחד בצבע משלו: (הצומת , הקצה העליון של , ההדק העליון של והקצה השמאלי של ), (בין להדק החיובי של ), (הקו התחתון הימני) והקו של משמאל ל-.
בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש בצד הימני שלושה פוטנציאלים לא ידועים (, , ), ו- קשור ל- דרך , ונוסף עליהם גם לא ידוע. אבל הנתונים קובעים אותם אחד אחרי השני, בלי מערכת משוואות: מד המתח נותן את , חוק הזרמים על החלק הימני נותן את , והמקור נותן את . אחרי שכל הפוטנציאלים ידועים, כל זרם יוצא מחוק אוהם, ו- - מחוק הזרמים בצומת אחד.
1. המתח בצומת . המד מראה את ההפרש בין ההדק החיובי לשלילי:
2. המתח בצומת . לפי הסרטוט, החלק הימני של המעגל (הקווים , , ) מחובר לשאר המעגל רק דרך מד המתח (שלא זורם בו זרם) ודרך . לפי חוק הזרמים של קירכהוף על משטח סגור סביב החלק הימני, סכום הזרמים הנכנסים אליו הוא אפס, ולכן גם הזרם דרך הוא אפס (מסומן ). בלי זרם אין מפל מתח על :
בסרטוט הקו של והקו של צבועים בצבעים שונים, כי אין ביניהם תיל. השוויון יוצא רק מהחישוב הזה.
3. המתח בצומת . ההדק השלילי של מחובר לקו של , ולכן:
4. הזרמים היוצאים מצומת (החיצים בסרטוט): דרך מ- כלפי מטה אל , ו- דרך מ- ימינה אל :
5. חוק הזרמים בצומת . מקור הזרם מזרים זרם מ- כלפי מעלה אל (כיוון החץ), וזה הזרם היחיד הנכנס לקו של :
6. בדיקה בצומת : נכנסים ו- (הזרם של ממשיך דרך אל ), ויוצא ; , ודרך אכן לא זורם זרם.
תשובה: .
סעיף ג
נתון: במקום מד המתח מחובר מקור , ההדק החיובי לכיוון ; (מסעיף ב).
מבוקש: ההספק בנגד . לשם כך צריך את המתח על , כלומר את ואת .
סימון על הסרטוט. המעגל של איור ב', עם הקווים שווי-הפוטנציאל, שמות הצמתים והזרמים:

•האדמה היא נקודת הייחוס (). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.
•הקו בין ההדק החיובי של ל- נמצא ב-.
•, , , הם הפוטנציאלים של ארבעת הקווים האחרים ( - הקו שבין להדק החיובי של ).
•המקור מחבר את הקו של לקו של , וההדק החיובי שלו בצד של : . המקור מחבר את הקו של לקו של : .
•הזרמים בחיצים: , , , יוצאים מהקווים של ו- דרך , , , ; יוצא מהקו של דרך אל האדמה. זרם שייצא שלילי זורם בפועל נגד החץ.
בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:
•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים (--; ---; -; --). מקור הזרם נמצא בענף המשותף לשני החוגים הימניים וקובע את ההפרש ביניהם, ולכן נשארים שלושה נעלמים ושלוש משוואות.
•מתחי צמתים: מלבד האדמה יש חמישה צמתים. הקו של ידוע. ו- מחוברים במקור מתח, ולכן הם צומת-על אחד עם נעלם אחד (). גם ו- מחוברים במקור מתח - צומת-על שני עם נעלם אחד (). כלומר שני נעלמים ושתי משוואות.
לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.
1. הזרמים לפי חוק אוהם, מהפרשי הפוטנציאלים שבסרטוט (עם , ):
, , , ,
2. צומת-על (מקיף את ). סכום הזרמים היוצאים ממנו דרך , , , שווה לזרם הנכנס:
נציב , , ונכפיל ב-40:
3. צומת-על (מקיף את ). הזרמים היוצאים: דרך , הזרם דרך מ- אל (כלומר ), הזרם דרך מ- אל (כלומר ), ומקור הזרם מוציא ממנו :
נציב ונכפיל ב-40:
4. פתרון המערכת. מהמשוואה הראשונה . נציב בשנייה:
5. הזרמים שבסרטוט:
(הסימן השלילי: זורם בפועל מ- אל , נגד החץ)
, , ,
6. הסבר. קיבלנו בדיוק את אותם פוטנציאלים כמו בסעיפים א ו-ב. הסיבה: מד המתח הראה באותה קוטביות, כלומר המתח בין ל- כבר היה . מקור של באותה קוטביות לא משנה דבר, ולא זורם דרכו זרם. לפי חוק הזרמים בקו של , הזרם הנכנס מ- () יוצא כולו דרך ():
7. ההספק ב-. המתח על הנגד :
(בדיקה: .)
תשובה: .
שאלה 2 · מעגל נורטון שקול והספק ברבע מהמקסימום
In the illustration for Question 2, an electrical circuit is presented:

Draw the Norton equivalent circuit for the resistor connected between points and .
What are the two values of the load resistor for which the power dissipated will be one-quarter of the maximum power?
Disconnect the resistor . Calculate the voltage measured between points and .
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(מ- ל- בקצר), , במקביל ל-
נתון: , , , , , , , .
מבוקש: מעגל נורטון השקול בין ל-, כלומר מקור זרם במקביל לנגד .
ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר העומס: (הקו העליון) ו- (הקו התחתון, האדמה). מנתקים את , ומאותם שני הדקים מודדים גם את ההתנגדות השקולה וגם את זרם הקצר .
בחירת השיטה. השאלה קובעת את השיטה: מעגל התמורה של נורטון. גם החישובים שבתוכה פשוטים בזכות המבנה: כל הענפים מחוברים בין הקו העליון לקו התחתון, ולכן ההתנגדות היא חיבור מקבילי, וכשמקצרים את ל- המתח על כל ענף ידוע, וכל זרם יוצא מחוק אוהם בנפרד. בשיטת זרמי החוגים היה צריך לפתור כאן מערכת של חמש משוואות (שישה חוגים, ואחד מהם נקבע על ידי מקור הזרם).
שלב 1: התנגדות נורטון . מוציאים את , מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור הזרם מוחלף בנתק (נשארים שני קצוות פתוחים), ומקורות המתח ו- מוחלפים בקצר (תיל). במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

1. במעגל החדש יש רק שני פוטנציאלים (שני צבעים): הקו של והקו של .
2. הוחלף בקצר, ולכן הקצה התחתון של מחובר עכשיו ישירות לקו של : מחובר בין ל-.
3. הוחלף בקצר, ולכן הצומת שבין ל- התאחד עם הקו של . שני הקצוות של באותו צבע - הוא מקוצר ואינו משפיע. מחובר בין ל-.
4. מכאן שבין ל- מחוברים ארבעה נגדים במקביל: , , , :
שלב 2: זרם נורטון . מחזירים את המקורות, ובמקום מחברים קצר בין ל-. מחשבים את הזרם בקצר, בכיוון מ- ל-:

•הקצר מאחד את הקו של עם הקו של , ולכן כולם באותו צבע, בפוטנציאל .
•ההדק השלילי של מחובר לקו הזה, ולכן הקו שבין ל- נמצא ב-. באותו אופן הקו שבין , ו- נמצא ב-.
•החיצים: בקצר כלפי מטה, כלפי מעלה דרך , שמאלה דרך .
5. שני הקצוות של ושל באותו צבע, כלומר המתח עליהם אפס, ולא זורם בהם זרם ().
6. מקור הזרם מזרים אל הקו העליון זרם של .
7. בענף : הקצה התחתון ב- והעליון ב-, ולכן הזרם עולה דרך :
8. בענף : הקצה הימני ב- והשמאלי ב-, ולכן הזרם זורם דרך מימין לשמאל:
( מחובר בין הקו של לקו של , ישירות על , ואינו משפיע על הזרם בקצר.)
9. לפי חוק הזרמים בקו העליון, כל הזרמים האלה יוצאים דרך הקצר:
שלב 3: המעגל השקול. מקור זרם שהחץ שלו מצביע כלפי , במקביל לנגד , ובין ל- מחובר . החץ מצביע כלפי כי בקצר הזרם זורם מ- ל-, כלומר במקור הוא זורם מ- אל :

תשובה: , במקביל, ו- מחובר בין ל-.
סעיף ב
או
נתון: , (סעיף א).
מבוקש: שני ערכי שבהם ההספק בעומס הוא רבע מההספק המרבי.
1. נעבור לשקול תבנין (לנוחות): , .
2. ההספק המרבי מתקבל כאשר :
ורבע ממנו: .
3. ההספק בעומס כללי:
4. נשווה לרבע מההספק המרבי:
5. נפתור את המשוואה הריבועית:
6. בדיקה עבור : , כנדרש. (שימו לב ש-.)
תשובה: או .
סעיף ג
מבוקש: המתח בין ל- ללא עומס, כלומר מתח הריקם (מתח תבנין).
1. במעגל התמורה מסעיף א, ללא עומס, כל זרם הנורטון זורם דרך :
בדיקה בשיטת מתחי הצמתים במעגל המקורי, כש- מנותק:

•הקו התחתון (, האדמה) הוא נקודת הייחוס (). הקו בין ל- נמצא ב-, והקו בין , ו- נמצא ב-, כי ההדקים השליליים של שני המקורות מחוברים לאדמה.
•נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע: הקו העליון, . לכן יש משוואה אחת, והמתח בין ההדקים הפתוחים הוא .
2. חוק הזרמים בקו העליון: סכום הזרמים היוצאים מ- דרך , , , שווה לזרם שמקור הזרם מכניס:
, אותה תוצאה.
תשובה: ( חיובי ביחס ל-).
שאלה 3 · סוללה בחיבור מעורב: תכנון, זמן פריקה ונצילות
סוללה מורכבת מ- 40 תאים זהים בחיבור מעורב.
נתוני תא בודד: , ,
נדרש להזרים זרם של דרך עומס
חשבו את מספר הענפים במקביל () ואת מספר התאים בכל טור () כדי שנגד העומס יפעל כנדרש.
בהנחה שהזרם דרך העומס קבוע. כמה זמן תספק הסוללה הספק לעומס עד שתתרוקן?
מהי נצילות הסוללה בתנאים המתוארים בשאלה?
בענף מסוים התקצרו כל הכא"מ ללא ההתנגדויות הפנימיות חשבו את הזרם הזורם דרך נגד העומס המחובר לסוללה.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
תאים בכל טור, ענפים במקביל
נתון: 40 תאים, , לתא; ; נדרש .
מבוקש: (תאים בטור בכל ענף) ו- (ענפים במקביל).
1. אילוץ מספר התאים: , ולכן .
2. הסוללה השקולה: כל ענף הוא תאים בטור, עם כא"מ והתנגדות . ענפים זהים במקביל נותנים:
3. חוק אוהם למעגל השלם:
4. נציב :
5. נפתור:
או . הפתרון אינו אפשרי (יש רק 40 תאים), ולכן , ו-.
6. בדיקה: , :
✓
תשובה: תאים בטור בכל ענף, ענפים במקביל.
סעיף ב
דקות
מבוקש: זמן הפריקה בזרם קבוע .
1. הזרם מתחלק שווה בין 4 הענפים, ולכן דרך כל תא עובר:
2. כל תא מתרוקן אחרי:
(באופן שקול: קיבול הסוללה , ו-.)
תשובה: דקות.
סעיף ג
מבוקש: היחס בין ההספק המועבר לעומס להספק הכולל שהסוללה מפתחת.
1. מתח ההדקים: .
2. ההספק בעומס: .
3. ההספק הכולל של הסוללה: (ההפרש, , הוא ההפסד בהתנגדות הפנימית: ).
4. הנצילות:
תשובה: .
סעיף ד
נתון: באחד מ-4 הענפים הכא"מ של כל התאים התקצר (הפך לאפס), אבל ההתנגדויות הפנימיות נשארו.
מבוקש: הזרם בעומס.
1. שלושת הענפים התקינים: בכל אחד ו-.
2. הענף הפגום: כא"מ והתנגדות , כלומר נגד של במקביל לסוללה.
3. נסמן ב- את מתח ההדקים, ונכתוב חוק זרמים בצומת העליון: הזרם שמספקים שלושת הענפים התקינים שווה לזרם בענף הפגום ועוד הזרם בעומס:
4. הזרם בעומס:
5. בדיקה בשקול תבנין: שלושת הענפים התקינים: עם . עם הענף הפגום () במקביל:
✓
תשובה: .
שאלה 4 · מעגל זרם חילופין בשני מקורות: מתח צומת והספקים
באיור לשאלה 4 מוצג מעגל חשמלי:
התדירות הזוויתית של המקורות שווה ל -

מהו ערך המתח (גודל וזווית) בנקודה ביחס לאדמה?
חשבו והציגו את אות הזרם הזורם בסליל בתלות בזמן, .
חשבו את ההספקים - הפעיל, ההיגבי והנדמה - המתפתחים במקור המתח וסרטטו את משולש ההספקים עבורו.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: (מזרים כלפי מעלה, אל הצומת העליון השמאלי), (ההדק החיובי למעלה), , , , , , , . ערכי המקורות הם ערכים יעילים.
מבוקש: .
סימון על הסרטוט. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה למעגל זרם ישר:

•האדמה היא נקודת הייחוס (). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.
•ההדק השלילי של מחובר לקו האדמה, ולכן הקו שבין ההדק החיובי שלו ל- נמצא ב-.
• הוא הפוטנציאל של הקו של (בין , ו-).
•הקו העליון השמאלי (בין , ו-) הוא צומת נוסף שהמתח שלו לא ידוע. הקו בין ל- והקו בין ל- הם נקודות חיבור בטור, ולא צמתים שבהם הזרם מתפצל.
•הזרמים בחיצים: יוצא מ- שמאלה דרך הקבל, יורד מ- דרך ו- (החץ של השאלה), ו- זורם מ- דרך ו- אל .
בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:
•זרמי חוגים: שלושה חוגים, ואחד מהם (החוג של ו-) נקבע על ידי מקור הזרם - שני נעלמים.
•מתחי צמתים: שני צמתים לא ידועים, הקו העליון השמאלי ו- - שני נעלמים.
אפשר לחסוך עוד משוואה: מקור הזרם במקביל ל- מומר למקור מתח בטור עם . אחרי ההמרה הקו העליון השמאלי כבר לא צומת (רק ו- בטור), ונשאר צומת אחד, , שאליו מחוברים שלושה ענפים - משוואה אחת (מילמן).
,
•ענף - (מ- לאדמה):
•ענף -- (מ- למקור המתח):
שלב 2: המרת מקור. מקור הזרם במקביל ל- שקול למקור מתח בטור עם . ההדק החיובי של המקור החדש למעלה, כי מזרים כלפי מעלה:
המעגל אחרי ההמרה:

הקבל מחובר בטור ל-, ולכן הענף השמאלי מ- לאדמה הוא בטור עם
החלק שמימין לקבל לא השתנה.
שלב 3: משוואת צומת ב- (מילמן). נבטא כל זרם לפי חוק אוהם, מהפוטנציאלים שבסרטוט:
, ,
חוק הזרמים בצומת (הזרם הנכנס שווה לזרמים היוצאים), , ומכאן:
המונה:
, ,
המכנה:
ובצורה קרטזית: .
תשובה: .
סעיף ב
(ערך יעיל )
מבוקש: הזרם בסליל , בכיוון החץ ( כלפי מטה לאדמה), כפונקציה של הזמן.
1. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הסליל נמצא בטור עם בין הקו של לקו האדמה (), והזרם שסומן שם יורד מ-. לכן לפי חוק אוהם:
2. זה ערך יעיל. ערך השיא:
3. אות הזרם בתלות בזמן:
4. זמן המחזור: . בגרף (ציר הזמן במילישניות) רואים סינוס בשיא המקדים ב-:
תשובה: .
סעיף ג
(המקור קולט ), (מספק),
מבוקש: , , של מקור המתח.
1. הזרם במקור. זה הזרם שסומן בסרטוט המסומן מסעיף א: הוא יוצא מההדק החיובי של ועובר דרך ו- מימין לשמאל אל . המתח על הענף הוא ההפרש בין הקו של לקו של :
2. ההספק המרוכב של המקור (זרם יוצא מההדק החיובי, כך שערך חיובי פירושו הספק שהמקור מספק):
3. פירוש:
•הספק נדמה:
•הספק פעיל: . הסימן השלילי אומר שהמקור קולט הספק פעיל של (מקור הזרם החזק בצד שמאל דוחף זרם לתוכו).
•הספק היגבי: , שהמקור מספק למעגל.
4. בדיקה: ✓
5. משולש ההספקים: ניצב אופקי באורך על הציר הממשי השלילי, ניצב אנכי כלפי מעלה, והיתר בזווית מהציר הממשי החיובי (כלומר מעל הציר השלילי):
תשובה: (נקלט במקור), (מסופק), .
שאלה 5 · מעגל RLC מקבילי בתהודה מתוך אופייני היגב
באיור א' לשאלה 5 מוצג מעגל חשמלי מקבילי. באיור ב' לשאלה 5 מוצגים שני אופיינים של היגבי הקבל והסליל כתלות בתדר הזוויתי.


התבוננו באיור ב'. איזה גרף ( או ) מתאים לקבל ואיזה גרף מתאים לסליל? יש לנמק ולרשום נוסחה מתאימה.
חשבו את ערך ההשראות ואת ערך הקיבולת .
חשבו את הזרם הזורם דרך מקור המתח ואת ההספק שמתפתח בו כאשר המעגל נמצא בתהודה.
חשבו את הזרם שזורם בכל רכיב במעגל וסרטטו דיאגרמת מחוגים (פאזורים) של כל הזרמים במעגל.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
גרף - סליל (), גרף - קבל ()
1. היגב הסליל: . הוא יחסי ישר לתדר הזוויתי, ולכן הגרף שלו הוא קו ישר שעובר בראשית. זה גרף .
2. היגב הקבל: . הוא יחסי הפוך לתדר הזוויתי: גדול מאוד בתדרים נמוכים ושואף לאפס בתדרים גבוהים (היפרבולה). זה גרף .
תשובה: גרף מתאים לסליל (), וגרף מתאים לקבל ().
סעיף ב
,
נתון מהגרף: בנקודת החיתוך ושני ההיגבים שווים ל-.
1. מהסליל:
2. מהקבל:
3. בדיקה: , בהתאם לנקודת החיתוך.
תשובה: , .
סעיף ג
,
נתון: , . בתהודה ו-.
1. בתהודה במעגל מקבילי, זרמי הסליל והקבל שווים בגודלם והפוכים בכיוונם (, הפרש מופע ), ולכן סכומם אפס. המקור "רואה" רק את הנגד: .
2. הזרם במקור:
(במופע עם המתח)
3. ההספק שהמקור מספק (גורם הספק 1):
(וגם )
תשובה: , .
סעיף ד
, , ,
נניח שהמעגל בתהודה (, כמו בסעיף ג). נבחר את מתח המקור כייחוס: . כל הרכיבים במקביל, ולכן על כל אחד מהם המתח .
1. בנגד:
2. בסליל:
(מפגר ב-)
3. בקבל:
(מקדים ב-)
4. הזרם הכולל (חוק הזרמים):
5. דיאגרמת הפאזורים: המתח על הציר האופקי. ו- (חופפים) באורך 4 על הציר האופקי, באורך 6 אנכית כלפי מעלה, באורך 6 אנכית כלפי מטה:
תשובה: , , , והזרם הכולל .
שאלה 6 · עומס תלת מופעי בכוכב: זרם, עכבה ורכיבים
באיור לשאלה 6 מוצג עומס תלת מופעי בחיבור כוכב והניזון מרשת תלת מופעית בחיבור כוכב.
בעומס מתפתח הספק פעיל של: .
גורם ההספק של העומס: . תדר הרשת: .

מהו הגודל של הזרם ?
מהו הגודל של העכבה בכל מופע של העומס ?
מהו ערך הנגד ? ומהו ערך הסליל ?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון: (מתח קו, מהאיור), , .
מבוקש: זרם הקו.
1. ההספק הפעיל בעומס תלת מופעי מאוזן:
2. נבודד את :
תשובה: .
סעיף ב
מבוקש: גודל העכבה של כל מופע.
1. בחיבור כוכב, זרם המופע שווה לזרם הקו, ומתח המופע קטן פי ממתח הקו:
,
2. לפי חוק אוהם למופע:
תשובה: .
סעיף ג
,
מבוקש: ו- של כל מופע (בטור).
1. משולש העכבות: , .
,
2. הנגד:
בדיקה דרך ההספק: ✓
3. ההיגב:
4. ההשראות:
תשובה: , .
שאלה 7 · ליבה משני סוגי פלדה עם מרווח אוויר
באיור א' לשאלה 7 מוצגת ליבה מגנטית עשויה משני סוגים שונים של פלדה בעלי חלחלויות יחסיות שונות.
על הליבה מלופף סליל בעל 700 כריכות. באיור ב' לשאלה 7 מוצגים שני עקומי המגנוט של שני סוגי הפלדה מהם עשויה הליבה המגנטית. שטח חתך הליבה הוא ריבועי ואחיד בכל צלעותיה . עוצמת השדה המגנטי של חלק הליבה המסומן ב- היא . וזו של חלק היא .
נתון: אורך הליבה החיצוני . אורך הליבה הפנימי . רוחב הליבה הפנימי .
אורך חריץ האוויר . צפיפות השטף המגנטי במעגל הטורי .
הערה: בחישובכם, הזניחו את אורך חריץ האוויר יחסית לאורכי המסלולים המגנטיים בליבה.


מהן החלחלויות היחסיות , של כל אחת מסוגי הפלדה מהם בנויה הליבה?
מהם המיאונים המגנטיים , של חלקי הליבה ? מהו המיאון השקול?
מהו הזרם הדרוש לשטף מגנטי של ? הנח כי השטף המגנטי אחיד בכל חלקי הליבה.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
; ,
נתון: , , עקומי המגנוט באיור ב'.
מבוקש: , .
1. קריאת צפיפות השטף מהגרף. בשאלון חסר הערך המספרי של צפיפות השטף , ולכן נקרא אותו מעקומי המגנוט. בעקום בנקודה מתקבל , ובעקום בנקודה מתקבל גם כן . זה מתאים לכך שהמעגל טורי ושטח החתך אחיד: אותו שטף עובר בכל החלקים, ולכן צפיפות השטף זהה, .
2. הקשר בין ל-: , ולכן , כאשר .
3. חלק :
4. חלק :
תשובה: , (עבור ).
סעיף ב
, , מרווח , שקול
מבוקש: המיאון של כל חלק והמיאון השקול. לשם כך צריך את שטח החתך ואת אורך המסלול הממוצע בכל חלק.
1. רוחב הצלע ושטח החתך. ההפרש בין האורך החיצוני לפנימי הוא שתי צלעות:
2. מידות המסלול הממוצע (במרכז הצלעות):
•אורך אופקי:
•גובה:
•אורך כולל:
3. חלוקה לחלקים. לפי האיור, חלק בצלע העליונה משתרע לאורך מהקצה החיצוני הימני, ולכן הגבול בין החלקים נמצא באמצע הצלע העליונה. חלק (המקווקו) כולל את הצלע השמאלית (שעליה הסליל) ואת המחצית השמאלית של הצלע העליונה:
(הצלע השמאלית , ובצלע העליונה ממרכז הצלע השמאלית, מהקצה, עד הגבול)
(מחצית הצלע העליונה , הצלע הימנית והצלע התחתונה ; אורך המרווח זניח)
4. המיאונים לפי (ובאופן שקול ):
5. מיאון מרווח האוויר ():
6. המיאון השקול. כל החלקים בטור, ולכן מחברים:
(הליבה לבדה: ; רוב המיאון נובע ממרווח האוויר.)
תשובה: , , והמיאון השקול (כולל מרווח האוויר) .
סעיף ג
נתון: , , (סעיף ב).
מבוקש: הזרם בסליל.
הערה: שטף של בשטח נותן , יותר מ- שלפיו חושבו החלחלויות. בהתאם להנחיית השאלה (שטף אחיד) נשתמש במיאונים מסעיף ב, כלומר נניח שהחלחלויות לא משתנות.
1. חוק אוהם המגנטי: הכוח המגנטו-מניע שווה למכפלת השטף במיאון השקול:
2. נציב:
(מתוכם כ- על חלק , על חלק ו- על מרווח האוויר.)
3. הזרם:
תשובה: .
שאלה 8 · מעגל זרם ישר במצב מתמיד עם סליל וקבלים
באיור לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי:
בסליל המחובר במעגל אגורה אנרגיה של .

חשבו את ערך מקור הזרם .
חשבו את המתח על כל אחד מהקבלים ואת האנרגיה האגורה בכל אחד מהם.
מהו ההספק המתפתח במקור הזרם ?
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
נתון: , , , , .
מבוקש: .
עיקרון: המעגל מוזן ממקור זרם ישר ונמצא במצב מתמיד. במצב זה הסליל מתנהג כקצר והקבלים כנתק.
המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: הסליל מוחלף בתיל (קצר), והקבלים מוחלפים בנתק (הדקים פתוחים). על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס ().
• הוא הפוטנציאל של הקו העליון השמאלי: הקצר שבמקום הסליל מאחד את הקצה העליון של עם הקצה העליון של ועם הצד השמאלי של מקור הזרם, ולכן כולם באותו צבע.
• הוא הפוטנציאל של הקו שבין הצד הימני של מקור הזרם לקצה העליון של .
•במקום ובמקום , , יש נתקים, ולכן בענפים שלהם לא זורם זרם (). הקטעים שבין הקבלים צבועים בצבעים משלהם, כי הם לא מחוברים לשום קו אחר.
•החיצים: מזרים מ- אל (כיוון החץ שבמקור, שמאלה) וחוזר מהקו התחתון דרך כלפי מעלה. בקו של הזרם מתפצל: יורד דרך , ו- עובר דרך הסליל (הקצר) שמאלה ויורד דרך .
בחירת השיטה. לפי הסרטוט נשארו רק שני פוטנציאלים לא ידועים, ושני הקווים מחוברים זה לזה רק דרך מקור הזרם. הזרם עובר כולו דרך , ובצד של מתחלק בין שני ענפים מקבילים, ו-, שמחוברים שניהם בין הקו של לקו של . הזרם באחד מהם () נתון דרך האנרגיה, ולכן מספיק מחלק זרם - אין צורך במערכת משוואות.
1. הזרם בסליל מתוך האנרגיה:
2. מחלק זרם בין לענף הסליל- (הסליל הוא קצר, ולכן בענף יש רק ):
3. לכן:
(ודרך יורד .)
תשובה: .
סעיף ב
, ; , ; , ; ,
נתון: (סעיף א), , , , .
מבוקש: המתח והאנרגיה בכל קבל.
סימון על הסרטוט. אותו מצב מתמיד כמו בסעיף א (הסליל קצר), אבל הפעם הקבלים מסורטטים במקומם: לא זורם דרכם זרם, אבל יש עליהם מתח. המתח על כל קבל הוא ההפרש בין הפוטנציאלים של הקווים שמשני צדיו. הפוטנציאלים שעל הסרטוט מחושבים בשלבים 1-6:

•הקו העליון השמאלי () והקו התחתון () מאותם צבעים כמו בסעיף א.
• מחובר בין הקו של לקו התחתון.
•, , מחוברים בטור בין הקו של לקו התחתון; ביניהם שני קטעים נוספים, כל אחד בפוטנציאל משלו.
בחירת השיטה. כל הזרמים ידועים מסעיף א, ולכן הפוטנציאלים של הקווים יוצאים ישירות מחוק אוהם. הקבלים לא משנים את הזרמים, והמתחים עליהם יוצאים מהפוטנציאלים: ישירות, והשרשרת -- דרך המטען המשותף של קבלים בטור.
1. מחובר בין הקו של לקו התחתון, כלומר במקביל ל- ול- (הסליל קצר). לכן המתח עליו שווה למתח על הצירוף :
(בדיקה: , ✓)
2.
3. שלושתם מחוברים בטור, והשרשרת מחוברת במקביל ל-. דרך זורם כל הזרם כלפי מעלה, מהקו התחתון אל , ולכן נמוך מהקו התחתון:
, כלומר
4. הקיבול השקול של הטור:
5. המטען זהה בכל הקבלים בטור:
6. המתחים:
, ,
בדיקה: ✓
לאורך השרשרת, מ- אל הקו התחתון, הפוטנציאל עולה: אחרי , אחרי , ו- אחרי - אלה הערכים שבסרטוט.
7. האנרגיות:
תשובה: , ; , ; , ; , .
סעיף ג
(מסופק)
מבוקש: ההספק שמקור הזרם מספק.
1. המתח על מקור הזרם. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף ב: מקור הזרם מחובר בין הקו של לקו של . הקו התחתון הוא נקודת הייחוס. הצומת (אליו המקור מזרים) נמצא במתח , והצומת (ממנו המקור מושך) נמצא במתח (הזרם עולה דרך מהאדמה אל , כך ש- נמוך מהאדמה ב-).
2. המקור מעלה את הזרם מפוטנציאל נמוך לגבוה, ולכן הוא מספק הספק:
3. בדיקה - מאזן הספקים (במצב מתמיד הסליל והקבלים לא צורכים הספק):
, ,
✓
תשובה: .